Search
  • Noam Rapaport

הקאמבק של המלך 1968

Updated: Feb 12



שנת 1967 לא הייתה שנתו של אלביס; בוב דילן שר קודם שהזמנים השתנו ואכן היה זה כך. אלביס פרסלי לא נראה כלל בפסגה ועבור רבים הוא נחשב כסוס מת או כמישהו שבאמת "עזב את הבניין". במשך שנים, הוא נטמע בהוליווד - כשהוא עושה סרטים מדרג ב' במקום סיבוב הופעות ראוי או מוזיקה חדשה ומלהיבה.



עולם הרוק והפופ גדל משנה לשנה - כך שהתכנית להופעת הקאמבק של אלביס הייתה מהלך נועז, וזה כמעט לא קרה...

הנה הכרונולוגיה שהרכבתי לכם על שיבתו של המלך לכס המלכות, בשנת 1968.



3 בינואר: אלביס התלונן לחברת התקליטים RCA על הסאונד של התקליטון החדש שלו, GUITAR MAN. הוא טען שהצליל במוצר שונה מזה שהוא שמע באולפן. התקליטון לא נמכר היטב.


8 בינואר: אלביס חגג את יום הולדתו ה-33 באחוזתו גרייסלנד.


12 בינואר: נשיא רשת הטלוויזיה NBC, טום סארנוף, הודיע על עסקה שעשה כדי לקבל את הופעת הטלוויזיה הראשונה של אלביס מאז שנת 1960. לפי הצהרתו, אלביס יקבל רבע מיליון דולר עבור ספיישל לחג המולד בסוף שנה זו, 850,000 דולר עבור סרט בהשתתפותו ועוד 25,000 עבור המוזיקה לסרט.



1 בפברואר: פרסיליה, אשתו של אלביס, ילדה את בתם, ליסה מארי, בבית החולים בממפיס, בשעה חמש אחה"צ. אלביס היה כה מתוח לקראת הלידה שסבתו הזכירה לו שפרסיליה, ולא הוא, יולדת. אלביס גם דאג לאבטחת משטרה עליו ועל פרסיליה בעודם בבית החולים, עד ה-5 בפברואר.


6 בפברואר: אלביס העניק לאביו, ורנון, יפוי כוח על עסקיו. משרדו של ורנון שכן במרחק קצר מאחוזת גרייסלנד.




4 במרץ: אלביס דיווח לחברת הסרטים MGM שהוא מתכונן לקראת צילומי סרט חדש, ששמו הזמני היה KISS MY FIRM BUT PLIANT LIPS, שישונה ל- LIVE A LITTLE, LOVE A LITTLE. מעריצי אלביס כבר שבעו מעוד סרט עמו, אך החוזה שהוא (או ליתר דיוק, מנהלו - קולונל טום פארקר) חתם בנחישות. למחרת החל אלביס בקריאת התסריט.


המשך החודש הזה הוקדש לצילומי הסרט.




4 באפריל: מרטין לות'ר קינג נרצח בממפיס. אלביס נדהם שזה קרה בעירו. יומיים לאחר מכן הוא ופרסיליה הגיעו ללאס וגאס כדי לצפות במופע לילי של טום ג'ונס, במלון פלמינגו.


8 באפריל: כדי לשמור על פרטיות מירבית, עליו, על אשתו ובתו הקטנה - אלביס התקין שער חשמלי בביתו ששכן בשכונת בוורלי הילס.




1 במאי: אלביס ופרסיליה חגגו שנה לנישואיהם במסעדת LA CIENGA. אלביס גם דאג לשלוח לאשתו זר פרחים עם פתק קטן ובו כתוב, "באהבה, אלביס".

בינתיים עסק מנהלו, קולונל טום פארקר, בביזנס ונפגש במשרדו עם נציג מחברת NBC ועם נציגים מחברה שבונה מכונות תפירה ובאה להיות ספונסרית בספיישל המתוכנן. בפגישה זו ניסה מפיק הספיישל, בוב פינקל, לשכנע את הקולונל להפוך את ההפקה מתכנית חג מולד לתכנית על אלביס. הקולונל הסכים בתנאי שאלביס ישלוט על זכויות המו"לות ויתן את האישור הסופי לצילומים. פינקל הסכים.


14 במאי: בוב פינקל נפגש עם אלביס, שהבהיר לו שברצונו להרחיק את התכנית כמה שאפשר מהקונספט של סרטיו. אלביס רצה להראות לכולם את מה שהוא באמת מסוגל לעשות. יומיים לאחר מכן שכר פינקל את שירותיו של הבמאי הצעיר, סטיב בינדר, שלפני כן זקף לזכותו גם את בימוי סרט ההופעה החשוב THE TAMI SHOW (בשנת 1964).


17 במאי: בינדר לא התקבל מיד להפקה כי היה צריך לעבור גם את אישורו של הקולונל. לכן ביום זה נערכה פגישה ביניהם, בשבע בבוקר במשרדי MGM. בהמשך היום נפגש אלביס עם בינדר ושותפו, שהסבירו לו שברצונם להביא אותו לצופים כאמן מוזיקה. הם אמרו לו שייהנה בחופשה בהוואי בזמן שהם יעסקו בהכנת תסריט. למחרת טס אלביס עם אשתו ובתו להוואי.


21 במאי: הקולונל קיבל את האישור של NBC להעביר לחברת התקליטים RCA, וללא תשלום, את סלילי ההקלטות שיהיו מהמופע הטלוויזיוני בשביל הוצאת תקליט. בהמשך יגרום דבר זה למורת רוח בקרב בינדר הבמאי, שיבקש להעלות את שכרו הנמוך יחסית מהספיישל עם אחוזים מהפקת התקליט. הקולונל יסרב לזה בטענה שאין חוזה חתום.


25 במאי: אלביס ופרסיליה נפשו בהוואי וביום זה הלכו לצפות בתחרות קראטה עם אד פארקר, במרכז הונלולו. שם הם פגשו איש קראטה נוסף, מייק סטון. ארבע שנים לאחר מכן, מייק סטון יהיה מאהבה של פרסיליה ואחת הסיבות לגירושין שלה מאלביס, ב-9 באוקטובר בשנת 1973.


לפי ההסכם, קיבלה פרסיליה במזומן 725,000 דולר (שזה כארבעה מיליון וחצי דולרים כיום) וגם 4,200 דולר מדי חודש (שזה כ-25,000 דולרים כיום). השניים עזבו את בית המשפט יחדיו כשהם אוחזים ידיים מול מצלמות התקשורת.


אבל אנחנו מתקדמים מהר מדי בסיפור...



2 ביוני: אלביס ומשפחתו חזרו מהוואי ללוס אנג'לס. הוא נראה שזוף ובריא. למחרת הוא הודיע לסטיב בינדר שייערכו שבועיים של חזרות לקראת הצילומים. התסריטאים, כריס ברד ואלן בליי, כבר כתבו תסריט לפיו אלביס יגלם אמן שיוצא לדרכים כדי למצוא אושר, אותו הוא מוצא רק כשהוא חוזר לביתו. התכנון היה לסיים את התכנית בשיר חג מולד שבסופו אלביס פשוט יגיד שלום ולילה טוב. אלביס אהב את הרעיון.


11 ביוני: אלביס נפגש עם מעצב התלבושות, ביל בילו, כדי לדון ברעיונות לתכנית. בילו הציע חליפת עור שחורה והוסכם גם על ז'קט מוזהב עם מכנסי טוקסידו שחורים.


12 ביוני: הסרט SPEEDWAY, בכיכובו של אלביס, יצא לאקרנים. העלילה: הנהלת חשבונות לקויה מותירה את נהג מכונית המרוץ, סטיב גרייסון, עם חשבון עצום לשלם למיסים שפוגע ביכולתו להמשיך ולהתחרות. במציאות, הסרט לא הצליח לכסות את עלויות ההפקה. גם ננסי סינטרה והמגפיים שלה לא עזרו פה, כמו גם הלהקה שניגנה בסרט כשכלי הנגינה שלה לא מחוברים לחשמל...



19 ביוני: במהלך החזרות צץ לפתע רעיון בראשו של סטיב בינדר; לשחזר על במה את האווירה המוזיקלית של אלביס וחברי להקתו בחדר ההלבשה. בשלב מסוים הוא שקל לצלם את החברים בחדר ההלבשה, אך כשדיבר על כך עם אלביס, האחרון הורה לו להביא את הגיטריסט סקוטי מור והמתופף די ג'יי פונטנה (שניגנו עמו בעבר) ולצלם אותם מופיעים על במה קטנה במרכז, כשהקהל מסביב לה כבזירת איגרוף.


בינדר הציע שאלביס יוכל לדבר גם על הופעתו המצונזרת הידועה לשמצה אצל אד סאליבן או על ההופעה ההיא בפלורידה כשהוא נאלץ לעמוד במקום ולהזיז רק את הזרת שלו כדי להימנע ממעצר על היותו מיני מדי בפומבי. הבמאי הרגיש שזה ייתן לאלביס יותר יתרון.


22 ביוני: סקוטי מור ודי ג'יי פונטנה הגיעו מנאשוויל ומיד התחברו מחדש עם אלביס, כבימי קדם.


בימים הבאים המשיך אלביס לעבוד היטב בחזרות, כשבין לבין הוא גם הקליט באולפן את המוזיקה לפלייבק.


אלביס היה קליל בסט הצילומים אך זה לא מנע מהפמליה שלו לאבד את קור הרוח בניסיון להרשים אותו. מהרגע שהוא נכנס לאולפן, זה היה כאילו כל החבר'ה שם השתחוו לו, אבל לא היה אכפת לו בכלל. פעם בכמה זמן, הוא היה אומר משהו כמו, 'אני קצת צמא', ו-15 בחורים היו רצים לעברו עם בקבוקי קולה.


27 ביוני: צולם המופע עם אלביס שישב עם חברי להקתו על במה קטנה במרכז אולפן הטלוויזיה. הם היו הגיטריסטים סקוטי מור וצ'רלי הודג' כמו גם המתופף די. ג'יי. פונטנה. גם אלן פורטס סיפק קצב נוסף בדפיקה על תיק גיטרה קשיח ולאנס לגולט ליווה בטמבורין.


אלביס היה מתוח מאד לקראת ההופעה החיה מול המצלמות. בינדר: "הוא כל הזמן שאל אותי, בחשש רב, מה יקרה אם הקהל לא יגיב. אז השבתי לו שהוא לא יידע אם לא ינסה ושהוא חייב להאמין בעצמו".


הקולונל גם דרש שכל הכרטיסים לצילום התכנית יינתנו על ידו בחינם למקורביו, אבל לקראת הצילום בקושי באו אנשים. בינדר הבמאי ראה את המצוקה וניגש לפעולה. "רצתי החוצה למסעדת המבורגרים קרובה והתחננתי מאנשים שיפסיקו לאכול ויבואו פנימה לאולפן כדי להיות בקהל".



אלביס חזר לזירת הרוק'נ'רול - שזוף, בריא וחיוני מזה המון זמן. שנים של עשיית סרטי קולנוע דרג ב' ואלבומים שדשדשו במצעדים נעלמו כהרף עין. המלך חזר לשים את הכתר על ראשו. המלך חזר במטרה להחזיר את כבודו שנראה עד אז אבוד. הסקסיות חזרה לנטוף ממנו בכמויות, עם בגדי העור השחורים שלבש.


ביחד עם חבריו ללהקה הוא הביא להיטי עבר חשובים לצד ג'ימג'ומים ובדיחות קלילות. הוא נראה נינוח מזה המון זמן. בספיישל הטלוויזיוני הזה שולבו לצד הופעה זו גם קטעים מתוזמרים ומופקים יותר, שלא פגמו באווירה הכללית.



3 בדצמבר: המופע הזה שודר בטלוויזיה האמריקנית, בשעה 20:00, כחלק מתכנית ספיישל בת שעה עם אלביס. הרייטינג בזמן השידור שבר שיאים ואנשים רבים התאהבו בו מחדש.





שנת 1969 הייתה שנת ריענון בקריירה של אלביס, עם שיר חדש על מחשבות חשדניות. התקליטון הזה הפך לנקודת מפנה בקריירה שלו אבל גם האחרון בחייו שהגיע למקום הראשון במצעדים.


אלביס יידע עוד זמן קצר מאד בפסגה כמלך רוק סקסי אמיתי. החיים האישיים ישאבו אותו למסלול הרסני. בשנות השבעים הוא העלה במשקל והחל להשתמש, באופן מוגזם, בכדורים למיניהם. הוא מת ממחלת לב, פחות מתשע שנים לאחר שידור ספיישל הקאמבק הזה, כשהוא בן 42 בלבד.


מה שמותיר את המופע המיוחד הזה שעשה עם חבריו, בשנת 1968, כנקודת אור חשובה ביותר בקריירה של אלביס פרסלי.









14 views0 comments
©
...