תקליט ישראלי: אצל הדודה בלי הדוד

חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט

להקת "דודה" הייתה פרק קצר אך סוער בתולדות הרוק הישראלי, ובעיקר בקריירה המשותפת של דני סנדרסון וגידי גוב. לאחר ההצלחה הפנומנלית של כוורת והפופ המתקתק של גזוז, ביקשו השניים לחזור לצליל רוק ישיר ובועט יותר. התוצאה הייתה להקה שהתקיימה כשנה בלבד (1980-1981), הותירה אחריה אלבום אולפן אחד, להיט ענק שהוקלט כמעט במקרה, וסיפור על פער בין כוונות אמנותיות לציפיות הקהל, שהוביל לפירוק מהיר ולקרע זמני בין שני השותפים המוזיקליים הוותיקים.

אם יש דבר שאני אוהב להעביר בהרצאות מוסיקה שלי, זה אלמנט האנושיות, כלומר לא לדבר על יוצרי המוסיקה כאלילים נערצים אלא כבני אדם. את התקליט של להקת דודה הכרתי עוד כילד, כשהוא יצא עם פרוץ האייטיז לעולם. ביקשתי לקבל אותו כמתנת חג (בחנות תקליטים ושמה מוסיקול, עליה כתבתי מאמר אחר בבלוג מוסיקה זה) ומיד נכבשתי. כבר הכרתי אז את להקת כוורת ולהקת גזוז - ועדיין, זה נשמע לי משהו חדש לגמרי. מאז גדלתי קצת ועוד קצת וזכיתי להיפגש עם כל חברי להקת דודה. קיבלתי מהם סיפורים מופלאים על הלהקה הזו. לא את כולם שמתי במאמר הזה, כי אחרי הכל - צריך גם לשמור תותחי מידע להרצאות המוסיקה. אבל אין לי ספק שתיהנו ממה שבחרתי לשים כאן.

חברי הלהקה:

דני סנדרסון - גיטרות, שירה, קלידים

גידי גוב - שירה

יהודה עדר - גיטרות, קולות רקע

אלון נדל - בס, קולות רקע

דובי קיזלשטיין - תופים

...והמון תודה לדני סנדרסון, יהודה עדר ודובי קיזלשטיין שסיפרו לי פרטים וסיפורים מיוחדים שעזרו לי להשלים פה את פאזל התמונה של להקת דודה.

איך סיפור הרוק הישראלי הזה החל?

להקת דודה קמה לתחייה באפריל 1980. בניגוד ללהקת כוורת ולהקת גזוז - בהן היו חברים דני סנדרסון וגידי גוב - הפעם המטרה של דני וגידי הייתה ליצור ביחד מוסיקה ישראלית כלהקת רוק-גיטרות ישירה יותר. דני סנדרסון גילה אז לעיתון להיטון פרטים חדשים על הלהקה החדשה אך עדיין שמר על עמימות: "יהיו בה שלושה מוסיקאים חדשים שעוד מוקדם לפרסם בשמות - בסיסט, מתופף וגיטריסט וכמובן גידי גוב ואני. מכיוון שההרכב הכלי שונה מלהקת גזוז, יהיה גם הצליל שונה. אני גומר לכתוב תריסר שירים חדשים וזו הפעם הראשונה שנכלול בתוכנית גם שירים ישנים של כוורת".

יהודה עדר, הגיטריסט לשעבר של להקת תמוז, שב ארצה מלימודים בברקלי.

יהודה: "דני התקשר אליי וביקש שאצטרף ללהקה שהוא מקים. בדיוק חזרתי אז מברקלי והדבר האחרון שרציתי זה לעשות רוק'נ'רול. רציתי לפרוש מעולם הרוק והראש שלי אז היה לצלול אל המוסיקה הקלאסית, ללמוד אותה לעומק וללכת בדרכה. לקח לדני הרבה שיחות כדי לשכנע אותי בכל זאת להצטרף אליו. הוא אמר לי, 'בוא נעשה להקה כמו תמוז'. הוא פשוט לא הירפה ממני, עד שהחלטתי לנסות להיות שוב בלהקת רוק".

יהודה הביא עמו ללהקת דודה גיטרת פנדר סטראטוקסטר משנת 1957, אותה רכש כשלמד בברקלי. יחד עמה הוא הביא מגבר פנדר DELUVE REVERB משנת 1974.

הנה המגבר של יהודה, בתמונה שהוא שלח לי:

אם מדברים על גיטרות ומגברים, אז ניגשתי לדני ושאלתי אותו באיזה ציוד הוא השתמש ליצירת הצליל של דודה. הנה מה שהוא ענה לי: גיטרת פנדר טלקאסטר משנת 1976 ומגבר פנדר SUPER REVERB.

אלון נדל, הבסיסט שנבחר ללהקה החדשה, היה לפני כן חבר בלהקת הרוק המתקדם, אטמוספרה, וגם ניגן בס במופע "קוראים לזה אושר" (של יהונתן גפן ואסתר שמיר).

דובי קיזלשטיין המתופף השתתף לפני כן בתוכנית המשותפת של יוני רכטר ויהודית רביץ, "באופן קבוע וחד פעמי".

דובי: "אחרי המופע שעשיתי עם יוני ויהודית, דני פנה אליי ושאל האם ארצה לנגן איתו בלהקה חדשה. זה היה חלום ילדות וכמובן שהסכמתי מייד. נפגשנו שנינו וניגנו בכייף. בנעוריי ניגנתי בלהקה שנקראה 'מידל איסט בלוז בנד' שהיו בה חברים מבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו. היינו להקת חימום ללהקת השניצלים של דני, כשהוא היה בלהקת הנח"ל. ההופעות היו בבתי ספר בתל אביב בימי שישי. כמובן שאהבתי את כוורת באופן טוטאלי ופשוט הייתי נרגש בטירוף לנגן עם דני. החלום התגשם".

דני סיפר אז: "כבר חתמנו על הסכם עם חברת התקליטים סי.בי.אס, ואני מקווה שתוך ארבעה חודשים נוכל להעלות את המסך על הצגת הבכורה ועל התקליט". עדיין לא נקבע אז שם ללהקה ודני וגידי הפכו שותפים עסקיים בה, ביחד עם מרים עציוני.

במאי 1980 החלה הלהקה החדשה לערוך חזרות מוסיקליות, באולפני טריטון ברמת גן, מהבוקר ועד אחר הצהריים. אם יש שיר גמור, חברי הלהקה כבר היו באולפן בין כה ומוכנים להקליטו.

יהודה: "התנאי של דני היה שנעבוד רק על השירים החדשים שלו".

אם בלהקת כוורת פעלו לצדו מלחינים ישראלים - בלהקת גזוז דני כבר פעל לבד בתחום ההלחנה וכך ביקש לעשות גם בלהקת דודה.

יולי 1980 - השם החדש של הלהקה מפורסם לראשונה בעיתון להיטון - "דודה". דני הסביר: "חיפשנו שם שמביע חמימות, ודודה נראה לי שם מתאים. "בחרנו את שם הלהקה בגלל הצילצול הפונטי של המילה. הניגוד בין השם, עם הקונוטציה המבוגרת, לתוכן המשופע ברוקנרול הוא ניגוד טוב המעורר סקרנות והפתעה".

שמות שונים שנשקלו ונפסלו - קיפוד, קשר חם.

סנונית ראשונה מלהקת דודה מוצגת באותו חודש בפינה לשיפוטכם של גלי צה"ל. זה השיר "נשר". בחירת השיר כמועמד למצעד הולידה ויכוח בין הלהקה לחברת התקליטים שהתנגדה לצעד זה. דני: "הייתי אומר שההרכב הזה של דודה הוא הרבה יותר מוסיקלי. הרבה יותר 'נגינתי'. אנחנו מרשים לעצמנו לנגן קטעים יותר ארוכים". בהמשך, דני הודה שהיה זה אקט יומרני מדי לשחרר את השיר הזה כבשורה הראשונה של דודה.

השיר "נשר", שאורכו כשבע דקות, לא מצליח להתעופף גבוה, כפי שמראה מצעד זה של רשת ג':

בינתיים חברי הלהקה ממשיכים להקליט שירים לתקליט. גידי: "זה יותר חברים, כזה... לא כמו הפקה גדולה שיש בה 11 אנשים ושאתה לא בדיוק חבר של כל אחד מהם. פחות נגנים זה יותר אינטימי כזה. לא מתפזר יותר מדי. כל הכיוון של מוסיקה בהרכב קטן הוא שכולם מנוצלים כל הזמן". באולפן ההקלטות, בו טכנאי ההקלטה היה יעקב מורנו, פעל גם עוזר טכנאי ההקלטה יהושע "יושי" שדה, שמעבר ליכולותיו הטכניות עזר בקולות רקע. בהמשך הוא יהיה גיטריסט-זמר בלהקת תיסלם.

ספטמבר 1980 - סנונית שניה מלהקת דודה מוצגת בפינה לשיפוטכם של גלי צה"ל. זה השיר "לידיה הלוהטת". בהמשך אותו חודש מוצג שם השיר "שקט שקט".

גידי ללהיטון: "באלבום החודש שנוציא עוד כחודש יהיו בעיקר שירי רוק'נ'רול. דני ואני תמיד היינו בעניין רוק'נ'רול. עוד בלהקת הנח"ל ניגנו ושרנו, מחוץ להופעות, רוק'נ'רול. גם היום, בחימום שלפני ההופעה, אנחנו מאלתרים רק רוק'נ'רול. באופן ספונטני זה מה שיוצא לנו לשיר".

בספטמבר 1980 התייצבה להקת דודה באולפן הטלוויזיה בו צולמה, לכבוד ראש השנה, התוכנית ׳שעה טובה - עם מני פאר ואורחיו׳. שם בוצעו, בהופעת בכורה עם פלייבק, שלושה שירים - ׳כל מקום כל שעה׳, 'שקט שקט' ו׳לידיה הלוהטת׳. אורחת נוספת באותה תוכנית הייתה יהודית רביץ.

מתי יצא התקליט של להקת דודה?

זה יצא בנובמבר 1980 והתמונה בעטיפה האחורית צולמה על הגג בבניין של אולפני טריטון.

הקטע שחותם את התקליט נקרא "נערות בבל" וזה נשמע שונה לגמרי משאר התקליט.

דובי: "ניגנתי בקטע הזה בסקסופון (בכל זאת, שבע שנים בתזמורת נוער יהוד, יא חביבי...) ואלון נדל ניגן בחצוצרה. היינו ממש הזויים ומצחיקים. את התווים כתב לנו אביו של נדל שהוא מוסיקאי ענק. כמה אוויר ברח לי מהפיה של הסקסופון מחוסר נגינה של שנים. מביך...".

הנה חלק מהביקורת שנכתבה על התקליט בלהיטון, מאת יעקב בר-און:

"תקליטה של להקת 'דודה', יצירתם של דני סנדרסון (המחבר) וגידי גוב (הזמר-סולן) למעשה אינו יותר מאשר קוריוז נחמד - ואפשר שלכך התכוונו מחבריו. התקליט שופע הומור, רווי הברקות מוסיקליות ואינו מתיימר להציג תוכן ממשי בתמלילים. ספק אם יזכה לנשימה ארוכה יותר מאשר שירי להקת כוורת, שעם כל הרעש שהיה סביבה, צללו מכבר אל תהום הנשייה".

21.11.1980 - הופעה בבית העם, כפר ויתקין.

22.11.1980 - הופעה במתנ"ס קריית מלאכי.

26.11.1980 - הופעה בקולנוע אשדוד, אשדוד.

28.11.1980 - הופעה בקולנוע אוריון, ערד.

29.11.1980 - הופעה בהיכל התרבות, ראשון לציון.

5.12.1980 - הופעה בצוותא, תל אביב (שתי הופעות)

6.12.1980 - הופעה בבית נגלר, קריית חיים.

8.12.1980 - הופעה בצוותא, תל אביב.

12.12.1980 - הופעה בקולנוע רינה, חולון.

יהודה: "אולם קולנוע רינה נועד לכאלף איש והגיעו רק עשרה אנשים לראות אותנו. הגשם שירד בחוץ נכנס לאולם וטיפטף על השורות הראשונות. זה היה מאד מתסכל".

13.12.1980 - הופעה בבר שירה, אוניברסיטת תל אביב.

17.12.1980 - הופעה בצוותא, תל אביב.

19.12.1980 - הופעה בקולנוע גילת, באר שבע.

20.12.1980 - הופעה במתנ"ס קיראון.

22.12.1980 - הופעה בצוותא, תל אביב.

26.12.1980 - הופעה בקולנוע שביט, חיפה.

דני: "אצל דודה מורגש יותר אילתור מבכוורת או גזוז. במהלך הופעה אנחנו תמיד מבקשים מהקהל לזרוק לנו איזה מילה - סתם מילה שבאה בראש ומיד אנחנו מתחילים לאלתר סביבה מילים ומנגינה. ובעצם יוצרים שיר. מובן שתהליך כזה גם מכניס אותנו למתח אך אנו נהנים מזה. כמו שהקהל נהנה כי הוא מרגיש שותף ליצירה. הפעם הדגש הוא על המוסיקה. אמנם לא שיבצנו מערכונים אך אנו מאלתרים. במסגרת המופע ישנם תמיד שירים קבועים אבל גם דבר זה אנחנו משתדלים כל הזמן לשנות ולחדש. בהתחלה היינו שרים את 'ביום ובלילה' ששרנו פעם בכוורת. כעבור זמן החלפנו אותו ב'שירות עצמי'. בימים אלה אנחנו מנסים שיר חדש לגמרי שנוצר רק כעת. עדיין אין לו שם. אנחנו מכנים אותו בשם 'האיש בגן' משום שהוא מספר על אחד שמסתובב בלילות בגן הציבורי".

בהופעות ביצעה להקת דודה גם גרסה מהירה לשיר "האיש הכי מהיר" וגרסה עתירת סולואים ל"שיר מלחים", במקור של להקת כוורת.

אז איזה תקליט תקנו לחג החנוכה מחנות התקליטים האהובה עליכם?

האם זה דודה? אריק איינשטיין? יהודית רביץ? שרי?

בתחילת ינואר 1981 מוצג השיר "גרעינים" בפינה לשיפוטכם במצעד של גלי צה"ל.

דני: "השיר 'גרעינים' נקרא כך רק כי טכנאי ההקלטה כתב על סליל ההקלטה את המילה הזו. בשיר עצמו אין גרעינים".

2.1.1981 - הופעה בקולנוע רינה, חולון.

3.1.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב.

8.1.1981 - הופעה בקולנוע שרון, נתניה.

דני (מהתוכנית של יואב קוטנר, "סוף עונת התפוזים"): "אני זוכר שהופענו בנתניה ובשיר השלישי אחד מהקהל הרים ידיו ודרש מאיתנו לנגן יותר בשקט. גידי תפס את המיקרופון לתוך הפה שלו וצעק, 'זה מופע רוק'נ'רול!'...".

10.1.1981 - הופעה בבית העם, ירושליים.

12.1.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב.

16.1.1981 - הופעה באורדע, רמת גן.

יהודה: "אחרי ההופעה ברמת גן הגיעו שני אנשים אל חדר ההלבשה ודרשו מאיתנו לקבל את כספם בחזרה, כי הם רצו לקבל מופע עם הומור ושירים קלילים - כמו שהיה עם דני וגידי בהופעות של כוורת וגזוז. הם ציפו לבידור ובקושי קיבלו דיבור על הבמה. במקום זה ריסקתי להם את הפרצוף עם ווליום הגיטרה שלי".

23.1.1981 - הופעה בצוותא, תל אביב (שתי הופעות)

24.1.1981 - הופעה בבית אבא חושי, חיפה.

30.1.1981 - הופעה בקולנוע קרן, באר שבע.

31.1.1981 - הופעה בצוותא, תל אביב (שתי הופעות)

6.2.1981 - הופעה באפולוניה, הרצליה.

7.2.1981 - הופעה בצוותא, תל אביב (שתי הופעות)

13.2.1981 - הופעה באורדע, רמת גן.

14.2.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב (ההופעה מוקלטת לגלי צה"ל)

יהודה: "שלום חנוך היה בהופעה בבית החייל והוא אמר לי, לאחר מכן, שהוא לא שמע שתי גיטרות מנגנות טוב כל כך, כמו מה שדני ואני עשינו באותו ערב".

16.2.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב.

20.2.1981 - הופעה בבית העם, עין ורד.

21.1.1981 - הופעה בבית נגלר, קריית חיים.

27.2.1981 - הופעה בצוותא, תל אביב. (שתי הופעות)

28.2.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב.

בפברואר 1981 הוצג השיר "ערב אבוד" בפינה לשיפוטכם במצעד של גלי צה"ל.

6.3.1981 - הופעה בקולנוע סביון, קריית ביאליק.

7.3.1981 - שתי הופעות בצוותא, תל אביב.

10.3.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב.

13.3.1981 - הופעה בקולנוע שביט, חיפה.

19.3.1981 - הופעה באילת.

20.3.1981 - הופעה בשביט, גבעתיים.

21.3.1981 - הופעה בבית החייל, תל אביב.

באפריל 1981 מוצג השיר "אלף כבאים" בפינה לשיפוטכם במצעד של גלי צה"ל.

דובי: "את השיר הזה הקלטנו אחרי שהתקליט הראשון כבר יצא".

לקראת סיבוב ההופעות שליווה את צאת האלבום, חברי הלהקה חשו שחסר להם שיר קצבי וסוחף שישמש כהדרן. באחת החזרות לפני הופעה בקיבוץ נצר סירני, סנדרסון החל לאלתר מנגינה ומילים. הוא כתב את רוב הבתים, אך נתקע עם בית אחד. הוא חשב על השורה "אלף ספרים", אך לא מצא לה המשך הולם. במהלך החזרה, גידי גוב זרק לאוויר את השורות: "מספריים מתקרב לראש, ת'אוזניים הוא רוצה לחתוך". סנדרסון מצא שהשורה, על אף שאינה מתחרזת באופן מושלם והופכת את המספריים ל"הוא", מוצאת חן בעיניו, וכך הפך גוב לשותף נדיר בכתיבת המילים – למעשה, אלו המילים היחידות שגוב כתב אי פעם עם קרדיט לשיר כלשהו. את סולו הגיטרה המפורסם באמצע השיר עיבד הגיטריסט יהודה עדר שסיפר לי: "הקטע בשיר שאומר 'מגיע... לא מגיע... לא מגיע' בא ממני. זה קטע שהכנסתי לשיר של דני, ביחד עם תפקיד הגיטרה שם שמנוגן בסגנון הרולינג סטונס". השיר מיד הופך להיות להיט גדול מאד ולהקת דודה מופיעה איתו בתוכנית הלהיטים הטלוויזיונית, "עוד להיט".

אז מגיע? לא מגיע? לא מגיע... למקום הראשון בגלי צה"ל, אך כובש את המקום השני. להקת תיסלם לקחה את המקום הראשון.

שבוע לאחר מכן - תיסלם נשארה במקום הראשון ודודה החליקה למטה.

יהודה: "להקת תיסלם גמרה את להקת דודה. כולם אז רצו בהיסטריה לראות את תיסלם וזו הייתה השפלה עבורנו. היינו מאד מסכנים. חודש לפני הפריצה של תיסלם, יזהר אשדות ויאיר ניצני באו לראות הופעה שלנו וממש התלהבו - והנה הם עכשיו עם כל הטירוף והבלגאן וההצלחה, ואנחנו מופיעים מול קומץ אנשים ולא ממש מצליחים להתרומם בהופעות".

לעומת זאת, השיר "אלף כבאים" הגיע למקום הראשון ברשת ג'... השיר לא נכלל בתקליט המקורי, אך צורף אליו במהדורות מאוחרות יותר.

זה השיר האחרון שהוציאה להקת דודה ובאותו חודש זכתה הלהקה בפרס "ורד הכסף" (מטעם עיתון מעריב), בקטגוריית "להקת הבידור של השנה".

ב-7 במאי 1981 הופיעה להקת דודה בחוף צמח שבטבריה, במסגרת ארועי יום העצמאות.

סיבוב ההופעות של להקת דודה הסתיים וזמן קצר לאחר מכן כבר לא הייתה להקה יותר. הקהל ברובו לא הצליח לבלוע את מיזם הרוק של דני וגידי ובאותה שנה סומנה הלהקה בעיתונים כאחד הפספופים הגדולים. סנדרסון אמר לי שכגודל היהירות בלהקה, כך גם הייתה ההתרסקות שלה לקרקע. הדבר היה כסטירת לחי מצלצלת עבורו.

גידי ללהיטון, בשנת 1983: "דני לא קם פתאום, הלך לדרך עצמאית ואז התפרקה הלהקה. אני קיבלתי הצעה מתיאטרון חיפה, והחלטנו להיפרד. זה הכל. דני לא עשה משהו מאחורי גבי. ישבנו, דיברנו וסגרנו עניינים". דני פנה לדרך עצמאית כאמן סולן וגידי החל לשחק בהצגה "התשה" וכשדיברתי איתו על להקת דודה ושאלתי אותו איך היה להיות בלהקה ההיא, הוא נאנח ואמר, "הפסדנו בתים על הלהקה הזו". הפירוק המקצועי לווה גם בקרע אישי. סנדרסון אמר היחסים בינו לבין גוב, שהיו קרובים מאוד מאז ימי להקת הנח"ל, נותקו לחלוטין למשך כשלוש שנים לאחר פירוק דודה.

דובי: "פירוק הלהקה קרה מאד מהר. לא ציפיתי שזה יקרה. מאד הופתעתי מזה".

יהודה: "הפירוק של הלהקה נעשה בבאסה נוראית. לא הייתה שם החלטה מסחרית אחת נכונה, לכל אורך הדרך, אבל ההרפתקה הייתה אדירה ובזכותה, וכמובן שבזכות דני, נשארתי בעולם הרוק'נ'רול".

מאז נותר לנו תקליט אחד יפהפה שממחיש את התעוזה ונחישות היצירה שהביאו את להקת דודה להישמע רעננה וחשובה מאד בפסקול הישראלי בכלל וברוק הישראלי בפרט.

אכן זו להקה מיוחדת במינה שאלף כבאים לא יצליחו לכבות אותה.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459