אצל הדודה בלי הדוד - להקת רוק ישראלי שהקדימה את זמנה ושמה דודה

בתחילת שנות ה-80, סצנת מהמוסיקה בעולם של רוק ישראלי התפתחה עם מוסיקאים ולהקות מוכשרים שיצרו סאונד ייחודי המשלב מוסיקה עם השפעות רוק קלאסי מערביות. להקת דודה הייתה להקה של מוסיקאים שהתאגדו כדי להקים משהו יעניק תשובה לעולם הרוק. המוסיקה של להקה זו הושפעה רבות מחוויות הגדילה של החברים בישראל ומהתשוקה שלהם ליצור סאונד שישקף את אהבתם המשותפת לרוק גיטרות. במאמר זה אעמיק לצלול לתוך ההיסטוריה של להקת רוק ישראלית זו.

אם יש דבר שאני אוהב להעביר בהרצאות מוסיקה שלי, זה אלמנט האנושיות, כלומר לא לדבר על יוצרי המוסיקה כאלילים נערצים אלא כבני אדם. את התקליט של להקת דודה הכרתי עוד כילד, כשהוא יצא עם פרוץ האייטיז לעולם. ביקשתי לקבל אותו כמתנת חג (בחנות תקליטים ושמה מוסיקול, עליה כתבתי מאמר אחר בבלוג מוסיקה זה) ומיד נכבשתי. כבר הכרתי אז את להקת כוורת ולהקת גזוז - ועדיין, זה נשמע לי משהו חדש לגמרי. מאז גדלתי קצת ועוד קצת וזכיתי להיפגש עם כל חברי להקת דודה. קיבלתי מהם סיפורים מופלאים על הלהקה הזו. לא את כולם שמתי במאמר הזה, כי אחרי הכל - צריך גם לשמור תותחי מידע להרצאות המוסיקה. אבל אין לי ספק שתיהנו ממה שבחרתי לשים כאן.

חברי הלהקה:

דני סנדרסון - גיטרות, שירה, קלידים

גידי גוב - שירה

יהודה עדר - גיטרות, קולות רקע

אלון נדל - בס, קולות רקע

דובי קיזלשטיין - תופים

...והמון תודה לדני סנדרסון, יהודה עדר ודובי קיזלשטיין שסיפרו לי פרטים וסיפורים מיוחדים שעזרו לי להשלים פה את פאזל התמונה של להקת דודה.

איך סיפור הרוק הישראלי הזה החל?

להקת דודה קמה לתחייה באפריל 1980. בניגוד ללהקת כוורת ולהקת גזוז - בהן היו חברים דני סנדרסון וגידי גוב - הפעם המטרה של דני וגידי הייתה ליצור ביחד מוסיקה ישראלית כלהקת רוק-גיטרות ישירה יותר. דני סנדרסון גילה אז לעיתון להיטון פרטים חדשים על הלהקה החדשה אך עדיין שמר על עמימות: "יהיו בה שלושה מוסיקאים חדשים שעוד מוקדם לפרסם בשמות - בסיסט, מתופף וגיטריסט וכמובן גידי גוב ואני. מכיוון שההרכב הכלי שונה מלהקת גזוז, יהיה גם הצליל שונה. אני גומר לכתוב תריסר שירים חדשים וזו הפעם הראשונה שנכלול בתכנית גם שירים ישנים של כוורת".

יהודה עדר, הגיטריסט לשעבר של להקת תמוז, שב ארצה מלימודים בברקלי.

יהודה: "דני התקשר אליי וביקש שאצטרף ללהקה שהוא מקים. בדיוק חזרתי אז מברקלי והדבר האחרון שרציתי זה לעשות רוק'נ'רול. רציתי לפרוש מעולם הרוק והראש שלי אז היה לצלול אל המוסיקה הקלאסית, ללמוד אותה לעומק וללכת בדרכה. לקח לדני הרבה שיחות כדי לשכנע אותי בכל זאת להצטרף אליו. הוא אמר לי, 'בוא נעשה להקה כמו תמוז'. הוא פשוט לא הירפה ממני, עד שהחלטתי לנסות להיות שוב בלהקת רוק".

יהודה הביא עמו ללהקת דודה גיטרת פנדר סטראטוקסטר משנת 1957, אותה רכש כשלמד בברקלי. יחד עמה הוא הביא מגבר פנדר DELUVE REVERB משנת 1974.

הנה המגבר של יהודה:

אם מדברים על גיטרות ומגברים, אז ניגשתי לדני ושאלתי אותו באיזה ציוד הוא השתמש ליצירת הצליל של דודה. הנה מה שהוא ענה לי: גיטרת פנדר טלקאסטר משנת 1976 ומגבר פנדר SUPER REVERB.

אלון נדל, הבסיסט שנבחר ללהקה החדשה, היה לפני כן חבר בלהקת הרוק המתקדם, אטמוספרה, וגם ניגן בס במופע "קוראים לזה אושר" (של יהונתן גפן ואסתר שמיר).

דובי קיזלשטיין המתופף השתתף לפני כן בתכנית המשותפת של יוני רכטר ויהודית רביץ, "באופן קבוע וחד פעמי".

דובי: "אחרי המופע שעשיתי עם יוני ויהודית, דני פנה אליי ושאל האם ארצה לנגן איתו בלהקה חדשה. זה היה חלום ילדות וכמובן שהסכמתי מייד. נפגשנו שנינו וניגנו בכייף. בנעוריי ניגנתי בלהקה שנקראה 'מידל איסט בלוז בנד' שהיו בה חברים מבית הספר האמריקאי בכפר שמריהו. היינו להקת חימום ללהקת השניצלים של דני, כשהוא היה בלהקת הנח"ל. ההופעות היו בבתי ספר בתל אביב בימי שישי. כמובן שאהבתי את כוורת באופן טוטאלי ופשוט הייתי נרגש בטירוף לנגן עם דני. החלום התגשם".

(צילום: ישראל סאן)

דני סיפר אז: "כבר חתמנו על הסכם עם חברת התקליטים סי.בי.אס, ואני מקווה שתוך ארבעה חודשים נוכל להעלות את המסך על הצגת הבכורה ועל התקליט".

עדיין לא נקבע אז שם ללהקה ודני וגידי הפכו שותפים עסקיים בה, ביחד עם מרים עציוני.

במאי 1980 החלה הלהקה החדשה לערוך חזרות מוסיקליות, באולפני טריטון ברמת גן, מהבוקר ועד אחר הצהריים. אם יש שיר גמור, חברי הלהקה כבר היו באולפן בין כה ומוכנים להקליטו.

יהודה: "התנאי של דני היה שנעבוד רק על השירים החדשים שלו".

אם בלהקת כוורת פעלו לצדו מלחינים ישראלים - בלהקת גזוז דני כבר פעל לבד בתחום ההלחנה וכך ביקש לעשות גם בלהקת דודה.

יולי 1980 - השם החדש של הלהקה מפורסם לראשונה בעיתון להיטון - "דודה". דני הסביר: "חיפשנו שם שמביע חמימות, ודודה נראה לי שם מתאים. "בחרנו את שם הלהקה בגלל הצילצול הפונטי של המילה. הניגוד בין השם, עם הקונוטציה המבוגרת, לתוכן המשופע ברוקנרול הוא ניגוד טוב המעורר סקרנות והפתעה".

שמות שונים שנשקלו ונפסלו - קיפוד, קשר חם.

סנונית ראשונה מלהקת דודה מוצגת באותו חודש בפינה לשיפוטכם של גלי צה"ל. זה השיר "נשר". בחירת השיר כמועמד למצעד הולידה ויכוח בין הלהקה לחברת התקליטים שהתנגדה לצעד זה. דני: "הייתי אומר שההרכב הזה של דודה הוא הרבה יותר מוסיקלי. הרבה יותר 'נגינתי'. אנחנו מרשים לעצמנו לנגן קטעים יותר ארוכים". בהמשך, דני הודה שהיה זה אקט יומרני מדי לשחרר את השיר הזה כבשורה הראשונה של דודה.

השיר "נשר", שאורכו כשבע דקות, לא מצליח להתעופף גבוה, כפי שמראה מצעד זה של רשת ג':

בינתיים חברי הלהקה ממשיכים להקליט שירים לתקליט. גידי: "זה יותר חברים, כזה... לא כמו הפקה גדולה שיש בה 11 אנשים ושאתה לא בדיוק חבר של כל אחד מהם. פחות נגנים זה יותר אינטימי כזה. לא מתפזר יותר מדי. כל הכיוון של מוסיקה בהרכב קטן הוא שכולם מנוצלים כל הזמן". באולפן ההקלטות, בו טכנאי ההקלטה היה יעקב מורנו, פעל גם עוזר טכנאי ההקלטה יהושע "יושי" שדה, שמעבר ליכולותיו הטכניות עזר בקולות רקע. בהמשך הוא יהיה גיטריסט-זמר בלהקת תיסלם.

ספטמבר 1980 - סנונית שניה מלהקת דודה מוצגת בפינה לשיפוטכם של גלי צה"ל. זה השיר "לידיה הלוהטת". בהמשך אותו חודש מוצג שם השיר "שקט שקט".

גידי ללהיטון: "באלבום החודש שנוציא עוד כחודש יהיו בעיקר שירי רוק'נ'רול. דני ואני תמיד היינו בעניין רוק'נ'רול. עוד בלהקת הנח"ל ניגנו ושרנו, מחוץ להופעות, רוק'נ'רול. גם היום, בחימום שלפני ההופעה, אנחנו מאלתרים רק רוק'נ'רול. באופן ספונטני זה מה שיוצא לנו לשיר".

בספטמבר 1980 התייצבה להקת דודה באולפן הטלוויזיה בו צולמה, לכבוד ראש השנה, התכנית ׳שעה טובה - עם מני פאר ואורחיו׳. שם בוצעו, בהופעת בכורה עם פלייבק, שלושה שירים - ׳כל מקום כל שעה׳, 'שקט שקט' ו׳לידיה הלוהטת׳. אורחת נוספת באותה תכנית הייתה יהודית רביץ.

מתי יצא התקליט של להקת דודה?

זה יצא בנובמבר 1980 ווהתמונה בעטיפה האחורית צולמה על הגג בבניין של אולפני טריטון.