Search
  • Noam Rapaport

להקת דיפ פרפל (סגול כהה) מייצרת קלאסיקה מודל 1969

Updated: Mar 12



חברי הלהקה, במחצית הראשונה של 1969:

ריצ'י בלאקמור - גיטרה

רוד אוונס - זמר

ג'ון לורד - אורגן האמונד ושאר מקלדות

ניק סימפר - בס

איאן פייס - תופים



ב-24 בינואר 1969 פורסם בעיתון THE NAPA VALLEY (קליפורניה):

"הדבר הראשון שיש לי לומר על דיפ פרפל הוא שאני מכור לחלוטין. הם ניגנו במועדון "סאונד פקטורי" בסוף השבוע האחרון, ולמרות שהעיבוד הווקאלי שלהם רדוד למדי, הם, מבחינה מוזיקלית, הלהקה הכי מרגשת ששמעתי מזה שנים, לפעמים אפילו קינג הנדריקס נראה חובבני בתחום הסאונד הכבד לעומתם.


בוויכוחים על עליונות בין אמריקה לאנגליה, דיפ פרפל תעמוד לצד הביטלס מנקודת המבט הבריטית. ג'ון לורד הוא ללא ספק נגן האורגן הגדול ביותר ששמעתי עד כה. למעשה, שאר החבורה היא כגיבוי לביטויים המדהימים שלו. האורגן של ג'ון לורד הוא מה שהמפוחית היא ללהקת באטרפילד בלוז, או כלי הנשיפה בלהקת באדי מיילס אקספרס, אם אתם יודע למה אני מתכוון.


הגיטריסט הראשי, ריצ'י בלאקמור, בולט בהנחה ונותן להדהוד הצלילים מימד חדש והדוק להפליא. הצליל שלו מקורי ותפקידי הנגינה שלו נשמעים יותר כקטעים של כלי מיתר סימפוניים. איאן פייס המתופף הוא טוב, אבל לא ממש יוצא מן הכלל כמו חבריו באורגן ובגיטרה. עם זאת, הוא עושה כמה סולואים בהופעה שהם מהירים ומפוצצים. הבסיסט, ניק סימפר, מחזיק את העסק טוב מאוד. בסך הכל, אני ממליץ בחום על האלבום הראשון שלהם, SHADES OF DEEP PURPLE, שעושה עבודה נפלאה בלכידת אווירת הלהקה. אם הטעם המוזיקלי שלכם מתוחכם ותובעני, אני מרגיש שזו הלהקה שתעמוד בציפיות הכי גבוהות שלכם"



דיפ פרפל חזרה לאנגליה בשבוע השני של ינואר והחלה בהקלטות לתקליטה השלישי. בפברואר 1969 יצא תקליטון עם השיר EMMARETTA, כשבצדו השני גרסה מוקדמת לשיר THE BIRD HAS FLOWN. שני השירים לא ייצאו באריך נגן של הלהקה (מלבד אוספים עתידיים).



השיר על אמרטה, שהייתה בחורה ששיחקה אז בלונדון בהפקת המחזמר "שיער", היה מסחרי באופן ברור. הנסיון לא הצליח והתקליטון נכשל במכירות.



תגידו מזל טוב לריצ'י בלאקמור ולג'ון לורד. הם התחתנו ולא צריך להביא צ'קים.

בחירת לבו של בלאקמור היא בארבל הארדי הגרמנייה, שעסקה למחייתה בריקוד אקזוטי ואותה פגש עוד טרם ימי הסגול הכהה, כשעבד בהמבורג בלהקה ושמה THE CRUSADERS. הפגישה בין השניים נערכה במועדון 'בלוקהוט' החביב עליו שם. המועדון היה בר-מסעדה פשוט יחסית אך עדיין מקום בילוי מועדף ובארבל (או בכינויה 'באבס') הייתה אחת החשפניות המובילות שם. במהרה עבר בלאקמור להתגורר בדירתה, כשהיא דואגת להביא כסף ממופעי החשפנות שלה והוא דואג להתאמן ללא הרף בנגינה בגיטרה.

באבס, כמובן, לא תהיה אשתו האחרונה.


ג'ון לורד התחתן עם ג'ודית' פלדמן, שלפני כן התגוררה בישראל והייתה חברתו של דני שושן, אז בסיסט וזמר בלהקת האריות.


חודש פברואר: הופעות בדנמרק, שפילד, וולברהפמטון, קרדיף, לונדון, ניוקסל + הקלטות לרדיו בי.בי.סי


חודש מרץ: הופעות בוויילס, לונדון, ניוקסל, רדיץ', לונדון (שוב), סוואנסי, ברייטון + הקלטות לרדיו בי.בי.סי



חברי דיפ פרפל גם ממשיכים להקליט חומרים חדשים לאלבומם השלישי.



חודש אפריל יככב כנושא ביצירה שתחתום את אלבומה השלישי של דיפ פרפל, שייצא בהמשך אותה שנה. כך נכתב על היצירה בעטיפת התקליט: "זה מין קונצרט בשלושה חלקים על חודש אפריל. הסקציה הראשונה מנוגנת רק על ידי ג'ון וריצ'י. ג'ון ניגן בפסנתר ובאורגן וריצ'י ניגן בגיטרה אקוסטית (תפקיד קצבי ותפקיד מוביל שהוקלט לאחר מכן) ובגיטרה חשמלית. המקהלה נוספה לאחר מכן. כל הסקציה הזו קיבלה 11 ערוצי הקלטה. כמו כן, איאן (פייס) נשמע ברקע בטימפאני.


הסקציה השניה היא תיאורו התזמורתי של ג'ון את אפריל. כלי הנגינה הנשמעים פה הם: שני חלילים, שני אבובים, קרן אנגלית, שני קלרינטים, שני כינורות, ויולה ושני צ'לו.


הסקציה השלישית היא טיפול במהלך האקורדים שבסקציה הראשונה באופן "סגול" יותר. בכללי, אנו מקווים שאפריל משתקף מזה כתזכורת אישית על חודש יפהפה אך עצוב לנו".


Grey sky where it should be blue

Grey sky where I should see you

Ask why, why it should be so

I'll cry, say that I don't know


בתחילת אפריל 1969 יצאה דיפ פרפל לסיבוב הופעות בארה"ב ובקנדה.

בהמשך פורסם בעיתון דמונטון ג'ורנל:


"יותר מ-5,000 אנשים, רובם בני נוער צעירים, ישבו במשך יותר מארבע שעות, ב- KINSMEN FIELD HOUSE, על מושבי עץ מחוספסים ועל רצפת העץ. הם שילמו 4.50 דולר עבור הפריווילגיה. ההמונים שנמשכו לשם הוכיחו שאדמונטון יכולה להרשות לעצמה כמה ממופעי הרוק היקרים יותר. אומרים ששתי הלהקות המובילות שהובאו לשם, דיפ פרפל וואנילה פאדג', עלו למארגנים 10,000 דולר עבור הופעתן בלילה אחד. דיפ פרפל הייתה טובה יותר מוזיקלית אך ואנילה פאדג' הייתה מלהיבה יותר".


ב-24 באפריל 1969 פורסמה ביקורת על הופעה של דיפ פרפל ב- PASADENA ROSE PALACE, מאת ג'ון מנדלסון, בלוס אנג'לס טיימס:


"דיפ פרפל היא להקה מליגה ג' שמתחזה ללהקה מהליגה הגבוהה, בנסיון לרכב על גל אפנת הלהקות הבריטיות האחרות. החצי הראשון של הופעתה לא השתנה כלל מאז שראיתיה לפני חצי שנה. חודשים. זה נותר צפוי מבחינה מוזיקלית בעיקר בגלל שהגיטריסט ריצ'י בלאקמור והאורגניסט ג'ון לורד לא מצליחים להתאפק מלהכניס לסולואים שלהם את כל הרעשים המוזרים שהם יכולים לסחוט מהכלים שלהם. הרפרטואר של דיפ פרפל. החצי השני של ההופעה כלל מספר קטעי ראווה ארוכים להחריד שבהם כל אחד מחברי הלהקה זכה להשוויץ ביכולת שלו תוך הצגת חוסר בקיאות אמיתית בכלי שלו ונסיון להרשים את הקהל הצעיר מאד עם כל הטריקים הגימיקיים הזולים שידע".


במהלך ששת השבועות של סיבוב ההופעות הזה קרה שבר בלהקה. בלאקמור, לורד ופייס החליטו שצריך לפטר את אוונס ואת סימפר. הסיבוב נמשך כששני אלו לא יודעים מה מתרחש מאחורי גבם.


מנהל סיבוב ההופעות החדש של הלהקה, ג'ון קולטה: "השלושה דרשו מיד לערוך פגישה איתי. שם הם הודיעו לי שהם לא יכולים עם השניים ההם. הודעתי להם שאי אפשר לפטר אותם כך, באמצע סיבוב. נותרו לנו כ-15 הופעות והאווירה הייתה קשה. אסרתי עליהם להגיד לרוד ולניק, מחשש שהם יעזבו אותנו באמצע הסיבוב וישאירו אותנו עמוק בחרא".


איאן פייס: "רוד היה זמר מוגבל מאד וזה הפך להיות בולט מדי. היחס של ניק כלפי החיים הפך בלתי נסבל והיה קשה להתנהל איתו על בסיס יומי".


ג'ון לורד: ,"המוזיקה שלנו הפכה להיות כבדה יותר וזה כבר לא התאים לגוון הקול של רוד. ניק היה בסיסט טוב מאד אך מיושן בסגנונו. לא רצינו לפטר אותם, אבל לא הייתה לנו ברירה. רצינו להתקדם".



ב-4 ביוני בשנת 1969, הופיעה להקת EPISODE SIX במועדון INY LODGE שב- WOODFORD GREEN (בצפון לונדון). בקהל נכחו ריצ'י בלאקמור וג'ון לורד מלהקת דיפ פרפל, שביקשו לאחר מכן מסולן הלהקה, איאן גילאן, להצטרף אליהם.

בתמונה: להקת EPISODE SIX (איאן גילאן שלישי משמאל ורוג'ר גלובר ראשון מימין)


ריצ'י בלאקמור, בשנת 2009, על הצורך בשינוי בלהקה: "זה היה בגלל רוברט פלאנט. הופענו במועדון בבירמינגהם שנקרא MOTHERS ופלאנט עלה לשיר שם עם טרי ריד. הלסת שלנו נפלה ומאותו רגע חיפשנו מישהו דינמי שיידע לעמוד על הבמה ולשיר כמוהו. כך שהודות לפלאנט קיבלנו את גילאן שגם שר נהדר וגם נראה נפלא".

אבל המחטף של גילאן לא בא בקלות ולמחרת ההופעה נאלץ הזמר להגיע למשרד הנהלת EPISODE SIX, שם חיכתה לו הקלידנית ומנהיגת הלהקה הקשוחה, גלוריה בריסטו, שאיימה לתבוע על הפרת חוזה עמה. גילאן הבטיח באותה פגישה כי יכבד את התאריכים שנותרו לפני שיעבור צד.


ג'ון קולטה חזר בינתיים לאנגליה והופתע מאד ממה שבא מולו: "לא ידעתי שהם כבר מצאו זמר ובסיסט חדש. חזרתי למשרד וגיליתי שם מכתב עם תביעה ממישהי בשם גלוריה בריסטו, שטענה שחטפתי שניים מהנגנים שלה. בכלל לא ידעתי אז מי הם איאן גילאן ורוג'ר גלובר. רק הגעתי מארה"ב והנה המכונית של ניק סימפר מגיעה לביתי בברייטון ובה נמצא גם רוד אוונס. הם צעקו עליי, אז הזמנתי אותם לארוחת צהריים והסברתי את מה ששלושת האחרים החליטו".


ניק סימפר קיבל פיצויים בסך 10,000 ליש"ט וויתר על אחוזים מתמלוגים עתידיים. רוד אוונס בחר באופציית אחוזי התמלוגים והרוויח סכום נאה ביותר, בזכות הצלחת הלהקה בהמשך דרכה.


סימפר יצטרף מיד לאחר מכן כבסיסט בלהקת הליווי של הזמרת מארשה האנט. הוא יופיע עמה בפסטיבל בילזן, ב-22 באוגוסט 1969. שם הוא ייאלץ להיתקל גם בדיפ פרפל, בהרכבה החדש, כשהופיעה שם.



מהאנט עבר סימפר לנגן עבור הזמר המוזר, לורד סאץ', ומשם פנה להקים, בשנת 1970, את להקת WARHORSE שתוציא שני אלבומים ובהם סאונד שבא לחקות את הצליל הטרי של דיפ פרפל בלעדיו.


רוד אוונס עבר לארה"ב, כדי להינשא, הוציא תקליטון כושל והקים את להקת CAPTAIN BEYOND (שם שהוצע ללהקה על ידי בסיסט להקת יס, כריס סקווייר), עם שני פליטי להקת איירון באטרפליי. ההרכב לא נחל הצלחה, למרות ההבטחה, והתפרק אחרי שני תקליטים.



אוונס לא נחל הצלחה גדולה בעולם המוזיקה עד שבשנת 1980 הוא התפתה להקים "להקה מזוייפת" בשם דיפ פרפל ונתבע על ידי הנהלת הלהקה המקורית. אז הוא נושל מתמלוגיו, אולץ לשלם סכום גדול ונעלם מעל פני השטח. יש האומרים שהוא עבד כאח בבית חולים או נהג אמבולנס.



איאן גילאן: "חברי דיפ פרפל שאלו אותי אם רוג'ר גלובר יכול להגיע איתי ולנגן בהקלטה. כמה ימים לפני ההקלטה הזו הגעתי לביתו של ג'ון לורד, כשלבשתי בגדים שלקחתי מרוג'ר. לכן הוא הגיע להקלטה עצמה עם מכנסיים מרופטים שהיו קשורים לגופו עם חתיכת שרוך, במקום חגורה".



רוג'ר גלובר: "לא שמעתי על דיפ פרפל לפני כן. הם לא היו סיפור הצלחה באנגליה והיה זכור לי במעומעם שהיה להם להיט אחד פעם בארה"ב. ריצ'י בלאקמור התקשר יום אחד למתופף של EPISOSE SIX, מיק אנדרווד, ושאל אותו אם הוא יכול להמליץ לו על זמר. מיק המליץ לו על גילאן. כשבלאקמור ולורד הגיעו לראות אותנו בהופעה באיזה מועדון, לא נערכה היכרות ביני לבינם. הם ניגשו ישר לאיאן, הציעו לו להצטרף אליהם ובאותו רגע מתה הלהקה שלנו באופן מוחלט. אז איאן התקשר אליי ושאל אם אני רוצה להתלוות אליו לבית של ג'ון לורד, כדי שנשמיע לו כמה שירים שכתבנו ואולי הוא יתעניין בהם. הגעתי לפגישה אך במהרה הבנתי שהשירים שכתבנו, על אריות וקופים, לא יתאימו לדיפ פרפל. ג'ון ממש לא אהב אותם כשלפתע שאל: 'מה אתם עושים הלילה? בא לכם לבוא לנגן איתנו בהקלטה?'. הוא השמיע לנו שיר שהוא וחבריו סימנו כשיר הבא בתקליטון שאמור לצאת בארה"ב. זה נשמע לאיאן ולי כשיר פופ סתמי אבל הסכמנו. לא היה לנו מה להפסיד"


ביוני 1969 יצא בארה"ב האלבום השלישי של דיפ פרפל. אך בגלל שחברת התקליטים לא הצליחה להוציא את האלבום כשהלהקה הייתה פעילה בסיבובי הופעות, המכירות היו חלשות יותר ממכירות שני האלבומים הקודמים.



Chasing Shadows / Blind / Lalena / Fault Line - The Painter / Why Didn't Rosemary? / Bird Has Flown / April


האלבום הוחרם בכמה מקומות בגלל השימוש בציור של הירונימוס בוש (GARDEN OF EARTHLY DELIGHTS). דווקא בארה"ב הייתה בעיה גדולה מבחינת עירום על עטיפות תקליטים. למרות שהיה מדובר פה בציור שנוצר כמה מאות שנים קודם לכן, הוחלט שם כי מדובר בפורנוגרפיה, עם הדמויות העירומות שמופיעות בו.


הציור הזה של בוש ידוע מאד בתחום האמנות והוא בא לשקף את דעתו של הצייר על מראה הגיהנום. בעוד שהמקור בא בצבעים, הפך הציור לשחור-לבן (בטעות הדפסה) בעטיפת התקליט המדוברת. בנוסף, הודבקה בתוך הציור תמונה של חברי הלהקה שנועדה להתמזג עמו אך זו היא הדבקה חובבנית.


מה שהופך את העניין ליותר תמוה הוא שלהקה אחרת מארה"ב, בשם PEARLS BEFORE SWINE, עשתה שימוש בציור של בוש, שנתיים קודם לכן, לעטיפת תקליט הבכורה שלה, ONE NATION UNDERGROUND. הפעם הצילום הונצח על העטיפה בצבע ולא נרשמה שערורייה.


באוסטרליה יצא התקליט הזה של דיפ פרפל בעטיפה שונה לגמרי...


ב-7 ביוני 1969 נכנסה דיפ פרפל להקליט, באולפני KINGSWAY ובאופן סודי, את השיר HALLELUJAH לתקליטונה הבא. השיר, שסומן כתקליטונה הבא של דיפ פרפל בארה"ב, נקרא במקור I AM THE PREACHER ולורד סיפר כי 'בלאקמור ואני החלטנו כי יהיה זה מושלם לערוך אודישן לגילאן בהקלטה הזו. עיבדנו את השיר תוך שעה ובמהלך הסשן קיבלנו עור ברווז מאופן שירתו".



גלובר: "הגעתי עם איאן להקלטה ופגשתי שם את כל השאר. הייתי אז עני ומרופט וחשתי באי נינוחות. שנים לאחר מכן נאלצתי לספוג את הבדיחה שלהם על מה שלבשתי להקלטה ההיא. אבל בסוף ההקלטה ניגש אליי לורד ושאל אותי אם ברצוני להצטרף אליהם. השבתי לו שאני לא יכול כי איאן כבר עזב את הלהקה שלנו ואני חייב להישאר שם לאות נאמנות. נראה היה שלורד מאד הופתע מתשובתי". בלילה אחרי ההקלטה נשאר גלובר ללון בביתו של גילאן ושם התחבט קשות - להצטרף לדיפ פרפל או לא?


גילאן: "ביליתי זמן רב עם רוג'ר, בנסיון לשרטט לו את היתרונות והחסרונות בהצטרפות לדיפ פרפל. בסוף הוא הסכים להצטרף איתי והתקשר לג'ון לורד בעשר בבוקר! הוא לא ידע שג'ון לא נהג לקום עד שתיים בצהריים".


גלובר: "לא ידעתי שלורד הוא אחד שאהב לקום מאוחר מאד בבוקר והערתי אותו משנתו. זה עלה לי בעונש על תנאי בלהקה למשך שלושה חודשים". גלובר רצח וגם ירש, כשבהקלטה זו ניגן בגיטרת הבס של ניק סימפר, שטרם ידע כי ימיו בלהקה ספורים.


זו הייתה הפעם הראשונה בה הלהקה הפיקה לבד את הקלטתה ונגינתו של גלובר הרשימה דיה כדי להביא עמה גם כרטיס כניסה עבורו לדיפ פרפל.


ומה עם איום התביעה של גלוריה בריסטו? תביעתה הוסדרה מחוץ לבית המשפט, כשהנהלת דיפ פרפל שלשלה לכיסה 3,000 ליש"ט בשביל לסגור את הנושא. בריסטו לקחה את הכסף והשקיעה אותו בהקמת להקה בשם QUATERMASS, עם המתופף מיק אנדרווד. להקה זו הקליטה, לאלבומה היחיד (שייצא בשנת 1970) שיר בשם BLACK SHEEP OF THE FAMILY, שיקליט ריצ'י בלאקמור לאלבום הראשון של להקת ריינבאו שלו (בשנת 1975). רק שתראו כיצד העסק מתגלגל.


ב-4 ביולי 1969 הופיעה דיפ פרפל בפעם האחרונה עם הזמר רוד אוונס והבסיסט ניק סימפר. ההופעה הייתה בקארדיף באולם בשם TOP RANK BALLROOM. השכר עבור הופעתה של הלהקה שם עמד על 150 ליש"ט.


ב-10 ביולי 1969 הופיעה לראשונה דיפ פרפל עם ההרכב חדש (שבהמשך יקבל גם את הכינוי MARK II). הלהקה קיבלה 87 ליש"ט עבור הופעתה. גילאן וגלובר היו אז שכירים חדשים, כשהובטח לכל אחד מהם שכר שבועי בסך 25 ליש"ט.


ההופעה נערכה במועדון SPEAKEASY שפעל ברחוב מרגרט הלונדוני והיה מקום בילוי פופולרי אליו נהגו להגיע מוזיקאים ידועים רבים. לפני ההופעה חתם הבסיסט רוג'ר גלובר על חוזה הצטרפות ללהקה וכתב ביומנו לאחר ההופעה: "בהתחלה קצת פחדתי אבל הכל הלך בסדר. היו תגובות טובות".


גילאן סיפר על המופע בספרו: "כך הגיע הלילה המיוחד בו הובלתי, על הבמה הקטנה של הספיקאיזי, את הלהקה. מולי בקהל היו מוזיקאים אחים ובני משפחה, חברים וחברות. ברגע שהתחלנו, נרשמה השתוללות במקום. חשתי שאנחנו מפיקים כוח בלתי ניתן לתיאור. ביצענו שם את MANDRAKE ROOT ועוד כמה שירים ששכחתי. במהלך ההופעה גם בכיתי כשנזכרתי בכל הלהקות האחרות שעזבתי או פוטרתי מהן. על הבמה הזו לפתע היכו בי כל הרגשות ההם. כי חשתי לפתע שכל מה שעברתי עד טז מתנקז לדבר אחד גדול וברור שקורה עכשיו".


ב-25 ביולי 1969 יצא התקליטון HALLELUJAH.


במלודי מייקר נכתב בביקורת עליו: "יש פה צלילי גיטרה מלהיבים ושינויי מקצבים. אבל האמת שאין לי מושג לאיזה כיוון הלהקה הזו מכוונת עכשיו".



באוגוסט 1969 פרסם עיתון מלודי מייקר כי אורגניסט להקת המחתרת, דיפ פרפל, כותב יצירה שתשלב תזמורת שלמה ולהקת רוק. זו תהיה הפעם הראשונה בה להקת רוק תופיע על במה עם תזמורת ותבצע יצירה שלמה מקורית.

לורד למלודי מייקר, באותם ימים: "מוזיקת הפופ התבגרה. יש עכשיו קהל גדול ללהקות הלא מסחריות. המוזיקה באמת החלה להגיד משהו ועכשיו יש המון נגנים מעולים בתחום. הקהל מבין זאת היטב, אבל המפלצת הגדולה, שאחראית לשיווק הדבר, עדיין לא מבינה זאת. מה שקרה בג'אז המודרני קורה עכשיו בפופ, ואילתורים הם דבר חשוב במוזיקה הפופולרית כיום. אנשים שבזו בעבר למוזיקת פופ, מוצאים בה היום דברים נחמדים. ודאי יהיו שיגידו שאנחנו רוכבים על גל מיזוג הרוק עם הקלאסי, אבל חשבתי על הרעיון הזה כבר לפני חמש שנים. הבעיה הייתה שלא הייתי חבר בלהקה שיכלה לעשות את זה. עכשיו יש לי את הלהקה הנכונה ואנחנו לא נבצע יצירות קלאסיות ידיעות. אני כותב מוזיקה חדשה לגמרי. אני יודע שזה נשמע יומרני, אבל המטרה שלי היא שאנשים ייהנו".


בספטמבר 1969 יצא באנגליה האלבום השלישי של דיפ פרפל.



ב-11 בספטמבר 1969 פורסם בעיתון THE GURADIAN (לונדון):


"ב-24 בספטמבר תצטרף התזמורת הפילהרמונית המלכותית מצטרפת לדיפ פרפל, לביצוע ראשון של קונצ'רטו לקבוצת פופ ותזמורת שנכתב על ידי ג'ון לורד, מנהיגה של הלהקה. זה לא הניסיון הראשון להביא את הפופ, לפלטפורמת הקונצרטים, אבל הוא עשוי להתגלות כאחד המוצלחים.


האיש שחיבר את החוטים המוזיקליים המסובכים הוא מלקולם ארנולד. הוא ינצח על הקונצ'רטו של לורד ועל הביצוע הראשון בלונדון של הסימפוניה השישית שלו שעושה כבוד לצ'רלי פארקר. הוא כתב את המוזיקה ליותר משני תריסר סרטים, כולל "גשר על נהר קוואי" עליו זכה באוסקר. הוא מבוגר מג'ון לורד ב-20 שנה, אבל השניים, כך נראה, יצרו קשר מיידי. 'כשפנו אליי להופעה הזו, מעולם לא שמעתי אף אחד מהתקליטים של דיפ פרפל, אז קיבלתי כמה והקשבתי להם והם טובים בצורה יוצאת דופן. אז ג'ון לורד הביא איתו את מה שכתב על הקונצ'רטו, ומיד יכולתי לראות שזה הרכב בעל יכולת מצוינת. זו מוזיקה תזמורתית טובה שלמרבה הפלא עדיין יש בה את אותה תחושה כמו הדברים שהוא כותב ללהקה שלו'.


מלקולם ארנולד נכנס לתמונה בזכות חברו הטוב בן ניסבט, שהיה המו"ל של דיפ פרפל.



ב-20 בספטמבר בשנת 1969, פורסמה במלודי מייקר ידיעה לקראת הופעתה של להקת דיפ פרפל עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון. כך נכתב בה:


"דיפ פרפל מתמזגת עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית, ביום רביעי הקרוב, בקונצרט רויאל אלברט הול. המנצח הוא מלקולם ארנולד המצולם פה עם הלהקה. רגע שיא בערב זה יהיה ביצוע הבכורה של קונצ'רטו ללהקה ולתזמורת מאת אורגניסט הלהקה, ג'ון לורד. רווחים מהמופע ילכו ל- TASK FORCE, ארגון הרווחה ההתנדבותי".


ב-21 בספטמבר הגיעו חברי דיפ פרפל לחזרה ראשונה עם התזמורת המלאה באלברט הול.


החזרה הזאת לא הייתה קלה, בלשון המעטה. חברי התזמורת החלו לגלות סימני עצבנות בשנייה בה ראו את חמשת חברי דיפ פרפל עם הלבוש הסגנוני והשיער הארוך. לורד היה על סף דמעות עשר דקות מפתיחת החזרה כי המוסיקה שנשמעה הייתה רעה. כל מה שהוא שמע בראשו בזמן כתיבת היצירה קרס אל מול עיניו המופתעות. גם מנהל הלהקה ומפיק האירוע ישבו באולם עם ראשם בין ידיהם בתנוחת ייאוש.




הווליום החזק של הלהקה הטביע את התזמורת עם 110 הנגנים שלה וצ'לנית אחת קמה בזעם מהכיסא שלה וצרחה שהיא לא הצטרפה לתזמורת הזו בשביל לנגן עם להקת ביטלס מסוג ב'. בעיה נוספת הייתה מחסור במשאבים כלכליים על מנת לקיים יותר משתי חזרות. עם לחץ הזמן הזה ועם העויינות של חברי התזמורת נכנס ארנולד המנצח לפעולה והחליט לגעור בחברי התזמורת על התנהגותם המבישה. הוא נופף בשרביט הניצוח שלו וצעק שאינו מבין מדוע התזמורת הטובה ביותר מנגנת כחבורת חובבנים שלא ראויה לנגן עם להקת הרוק הזו. הוא הוסיף בצעקות שכדאי לחברי התזמורת להתעשת על עצמם כי הם הולכים להיות חלק מרגע היסטורי בעולם המוזיקה. והוא צדק...




ב-24 בספטמבר, בשנת 1969, חוללה להקת דיפ פרפל מהפכה מוסיקלית בעולם הרוק.

כשהאורות באולם האלברט הול עומעמו ביום רביעי ה-24 בספטמבר בשעה 19:30, כל התקלות והבעיות שהיו בחזרות נעלמו. ערב הקונצרט פורסם כערב גאלה וקיבל שיווק נרחב. האולם היה מפוצץ באנשים באותו ערב והחלק הראשון של הערב היה עם ביצוע יצירה מאת מאלקולם ארנולד, בשם BIRD - SYMPHONY NO. 6. ארנולד השלים את הלחנת היצירה שנתיים לפני ביצועה כאן.


אחרי היצירה הזו עלו לבמה חברי דיפ פרפל וביצעו את HUSH (עם סולו האמונד מרהיב של לורד). אחריו בוצע הקטע האינסטרומנטלי WRING THAT NECK ולקינוח הגיעה היצירה CHILD IN TIME, שטרם יצאה לקהל הרחב ולכן הייתה בערב זה כתגלית בפני עצמה.


הקהל הבריטי שנכח באולם לא הכיר ברובו את הלהקה מסן פרנסיסקו, ITS A BEAUTIFUL DAY, שדיפ פרפל העתיקה מהקטע האינסטרומנטלי שלה, BOMBAY CALLING (שיצא ביוני 1969), ליצירתה על הילד בזמן.


גם אמו של ג'ון לורד לא הכירה את הלהקה ההיא וניסתה להגן על בנה כשהקורא, פיליפ קריימר, שלח למלודי מייקר מכתב בעניין הגניבה המוזיקלית. מעניין כיצד ג'ון לורד הגיב כשקרא את מה שאמו שלחה למערכת העיתון...



עכשיו נחזור לאירוע עצמו של הקונצ'רטו; הבמה הייתה מוכנה לתחילת ביצוע הקונצ'רטו בשלושה חלקים של לורד. החלק הראשון נפתח עם המלודיה המרכזית שמנוגנת על ידי קלרינט. מכאן היצירה מתחילה לזרום כשהמוטיב המרכזי מובא בכל מיני צורות. אז מגיע השיא הראשון בו דיפ פרפל נכנסת לתמונה ומשם ריצ'י בלאקמור פוצח בסולו גיטרה חשמלית מרהיב. מה שכן, בלאקמור לקח את הסולו שלו ארוך בהרבה ממה שהיה כתוב לו בפרטיטורת התווים.


במהלך הסולו של בלאקמור, נראה לורד עצבני שמחשש שהסולו הארוך מדי יהרוס יצירתו. גם ארנולד המנצח נראה בשלב מסויים, במהלך הסולו, כשהוא מחפש בפרטיטורת התווים היכן לעזאזל הוא נמצא עכשיו. בלאקמור חוזר לנגן את מוטיב המלודיה הכתוב לכניסת התזמורת ולורד נושם לרווחה. סיום החלק הראשון הוא נשמע כמו מלחמה כתובה בין התזמורת לדיפ פרפל עד שבתו האחרון הם מאחדים כוחות.


החלק השני של היצירה עדין יותר בגישתו. שירתו של גילאן מרעידה את האולם בעוצמתה ורגישותה. את המילים שהוא שר כאן, גילאן כתב באותו יום, כמה שעות לפני הקונצרט. הן נועדו להמחיש את רגשותיו האישיים לשיר במעמד שכזה.



החלק השלישי והאחרון של היצירה הוא החלק המרשים ביותר, מבחינת הלחנה. זה גם המקום לתת לאיאן פייס לבצע סולו תופים. רעיונות מוסיקליים יפהפיים מתמזגים יחדיו לתמונה אחת מפעימה וכשהסתיימה היצירה, הקהל היה כה נרגש שמחא כפיים בהתלהבות במשך רבע שעה. לפיכך ארנולד העלה בחזרה לבמה את התזמורת והלהקה לביצוע נוסף של החלק השלישי בקונצ'רטו של לורד.




בלאקמור סיפר על הקונצ'רטו הזה, שנים לאחר מכן: "התבאסתי מהפרויקט שג'ון לורד עשה איתנו בקונצ'רטו שלו מ-1969. היינו להקת רוק. לא הבנתי מדוע היה עלינו לנגן עם תזמורת. לא חשבתי שזה רעיון טוב אבל נגררתי לזה".


ובעיתון ישראלי נדיר קראו ללהקה הזו, משום מה, בתרגום "הסמוקים"...



באוקטובר 1969 החלו ההקלטות לאלבומה הבא של דיפ פרפל, שיצא בשנת 1970 וייקרא DEEP PURPLE IN ROCK.


ב-22 בנובמבר 1969 הופיעה דיפ פרפל באוניברסיטת בראדפורד. להקת החימום שלה שם הייתה THE GOVERNMENT, עם הסולן דייויד קוברדייל, שקיווה אז להרשים את חברי דיפ פרפל. יחלפו כמה שנים עד שהוא יזכה להצטרף אליהם ולזנק לתהילת עולם.


בתמונה: קוברדייל (במרכז) והלהקה.


ב-7 בדצמבר הופיעה דיפ פרפל, לצד להקת פאמילי, באולם סיינט ג'ורג', בבראדפורד. בקהל נכח בחור ושמו מארק נופפלר, ששלח ביקורת נלהבת לעיתון בו עבד אז:

"הופעה נהדרת של דיפ פרפל. ריצ'י בלאקמור ניגן סולואים מרהיבים וג'ון לורד ביצע עבודה מקסימה באורגן. הלהקה סיימה עם השיר MANDRAKE ROOT, כולל התעללות של החברים בכלי הנגינה ומערכת ההגברה שלהם. היה מדהים לראות את זה".


נופפלר, כמובן, יהיה בהמשך המנהיג של להקת דייר סטרייטס.


ב-20 בדצמבר בשנת 1969, יצא באנגליה אלבומה הרביעי של להקת דיפ פרפל, עם הקלטת היצירה "קונצ'רטו ללהקה ולתזמורת".

First Movement / Second Movement / Second Movement Part Two / Third Movement


הביקורת שפורסמה ביום זה במלודי מייקר הייתה כזו: "זו הקלטה מהמופע שרבות נאמר עליו, מהרגע בו נעשה עם המנצח מלקולם ארנולד והתזמורת הפילהרמונית. זה היה, ללא ספק, אירוע מענג. היצירה של ג'ון לורד היא גם קלאסית וגם רוקיסטית. היא קליטה ובטוח שהלהקה והתזמורת ממש נהנו לנגן אותה יחדיו, מול קהל שקיבל את הצלילים בחום רב. לא אתחיל לכתוב פה ביקורת מפורטת על היצירה ואלך לפי אווירת דבריו של לורד, שאמר שכל זה נועד למטרה אחת והיא לעשות כיף".



כך פורסמה מודעה על התקליט בזמנו ברולינג סטון:


.... ועיתון עולם הקולנוע עושה סלט מכל המידע:




43 views0 comments
©
...