סופר טרופר - להקת אבבא שלא הכרתם

אנייטה פלטסקוג - שירה וקולות רקע

אנני-פריד (פרידה) לינגסטד - שירה וקולות רקע

ביורן אולבאוס - גיטרה, שירה וקולות רקע

בני אנדרסון - קלידים וקולות רקע

---

בני אנדרסון למלודי מייקר בתחילת 1976:

״במספר מובנים, להקת אבבא היא תחביב עבורנו. נאלצנו להשקיע יותר ויותר בה כשהתחלנו להצליח. אנחנו הבוסים שלנו. אנחנו לא תלויים בהצלחה של אבבא, שזה המזל שלנו. להקות רבות חייבות לצאת לסיבובי הופעות כדי לחיות. אין את הלחץ הזה עלינו, אז זה מאפשר לנו לעשות את מה שבא לנו.

השוק האנגלי היה השוק הקשה ביותר לפריצה שלנו. היו לנו להיטים באירופה, אמריקה ואוסטרליה, אבל רק אנגליה הייתה נגדנו. אני לא יודע למה. אולי היינו צריכים קודם להיפטר מהתיוג של האירוויזיון, ולאחרונה זה מה שעשינו״.

הידעתם ש...

השם ABBA הפך, בתחילת דרכה של הלהקה, גם כמטרה לבדיחה, כי המותג הזה היה גם שם של בית חרושת לדגים מעושנים, שנוסד בשנת 1938. ההשוואה, בשנת 1973, בין שני הגופים שאחזו בשם זה לא נתנה עדנה לשתי הזמרות ושני הזמרים, שהיו אז בדרכם לפריצה הגדולה באמת. מאז, כשלהקת אבבא הפכה למותג-על, כל פרסומת איתה גם פרסמה ביעילות, בעקיפין, את מוצרי הדגים.

בשנת 1979 יצאה להקת אבבא לסיבוב הופעות, שתוכנן כבר בקיץ 1978 ובתחילת הדרך חשבו שהוא יכלול גם את מזרח אירופה, יפן ואסיה. ארה"ב תמיד הייתה חשובה מאוד עבור הלהקה. ביורן: "לא רצינו להגיע לארה"ב לפני שנהיה גדולים מספיק כדי למלא אולמות גדולים בעצמנו, אבל לבסוף הגיע הזמן לעשות את זה. אבבא הייתה צריכה להראות לקהל האמריקאי שהיא קיימת גם מחוץ לאולפן ההקלטות".

זו הייתה הפקה ענקית שעלתה הון וכללה ציוד של 30 טון, 3 משאיות, 2 אוטובוסים, מטוס פרטי ועוד.

מאחורי השירים - "צ'יקיטיטה"

במקור השיר נקרא "בזרועות רוזליטה". ביורן, שכתב את השיר, אהב את השם אך לא מצא סיפור תואם, אז הוא הפך את זה לצ'יקיטיטה (שבספרדית זה אומר ילדה קטנה מאד). כדי להקל על פריצת דרך בדרום אמריקה, אבבא הקליטה גרסה בשפה הספרדית של השיר הזה, למרות העובדה שהלהקה מעולם לא למדה את השפה. החברים שרו את השיר בצורה פונטית ומאמציהם הגבירו את הפופולריות שלהם במספר מדינות באמריקה הלטינית.

באוקטובר 1979, היה ממש לא קל במחנה של להקת אבבא. בין השאר בגלל טראומה בין שמיים לארץ, במהלך סיבוב ההופעות שציינתי למעלה. מה קרה שם? בואו לקרוא...

היה זה ב-3 באוקטובר, יום אחרי הופעתה המוצלחת מאד של הלהקה באולם רדיו סיטי שבניו יורק. כדי להגיע ליעדה הבא, שכרה הלהקה מטוס סילון פרטי שהיה בבעלותו של המיליונר הווארד יוז.

ביורן אולבאוס ואנייטה פלסקוג, שכבר היו גרושים אז, הסכימו ביניהם שלא לטוס יחדיו כדי שאם, חס וחלילה, יקרה משהו בטיסה - יישאר הורה אחד בחיים לילדיהם. הפעם היה זה תורה של אנייטה הבלונדינית לעלות למטוס הסילון שכיוון את מנועיו לבוסטון, שם נקבעה הלהקה להופיע באותו ערב.

אבל זמן קצר לאחר ההמראה נקלע המטוס לסערה שצצה לפתע מצפון לניו יורק. זו לא הייתה סערה קטנה שאפשר להתעלם ממנה. אחרי הכל, בקונטיקט הרס אז טורנדו בניינים, מכוניות ומשאיות. מאות נפצעו והנזק היה רב.

מזג האוויר הרע גרם לכך שהמטוס לא יכל לנחות בשדה התעופה שנקבע, כי הוא גם נפגע מהסערה. הטייס החליט לחזור לניו יורק. בתוך המטוס מד העצבים היה גבוה מאד. עד כדי כך שהטייס החליט לנסות שוב והפנה את המטוס לבוסטון, בתקווה שמזג האוויר ישתפר. אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. הוחלט לחוג בעיגולים בשמיים עד שיהיה אפשר לנחות.

לפתע הטייס הבחין שהדלק אוזל ושעליו לבצע נחיתת חירום בניו המפשיר. עבור אנייטה, שגם כך סבלה מפחד טיסות, זה היה סיוט. מסביב הכל היה חשוך והמטוס רעד והטיל פחד איום. היא לא הפסיקה להתפלל בשפתיים רועדות ועיניים דומעות.

גם מנהל ההופעות, בוס נורלינג, היה במטוס, וכמותה הוא חשב שהגיע הסוף המוחלט. "אנייטה הייתה היסטרית ואני לא מאשים אותה. אם מזג האוויר והרעידות לא הספיקו - הרי שגם לא היו אורות למסלול נחיתה. עבור הטייס הייתה זו משימה קשה ביותר". אבל הוא הצליח לנחות ומשם נכנסה החבורה הרועדת היישר למכוניות ולמקום ההופעה. אבל הסופה גרמה גם לפקקי מכוניות אדירים שארכו שעות. בינתיים הוחלט לאחר את ההופעה בשעה וחצי. אנייטה הייתה במצב איום אך הצליחה איכשהו לעלות לבמה וגם לחייך. משם נקבע ללהקה לטוס מיד ליעד הבא בוושינגטון, אבל אנייטה התעקשה להישאר עוד לילה בבוסטון. היא נאלצה לקחת כדורי שינה כדי להצליח איכשהו לישון באותו לילה.

למחרת היא עלתה למטוס רגיל ובראשה מחשבות ברורות על הרצון להפסיק לצאת יותר לסיבובי הופעות. כשהגיעה לוושינגטון, אפקט הטראומה מהטיסה ההיא התיישב עליה והיא נעלה את עצמה בחדר המלון. השאר היו בטוחים שלא יהיה מופע, עם הזמרת במצב של הלם. השעות חלפו ומנהל הלהקה, סטיג אנדרסון, ניסה בזעם רב להיכנס לחדרה של אנייטה. היא לא אפשרה לו. ביטול הופעה שכזו יכל לעלות הון לאבבא, בגלל שהביטוח לסיבוב ההופעות נעשה בחברת "לוידס" בלונדון וללא אישור מחלה ברור, הלהקה תאלץ לספוג סכום כסף אדיר.

אז הסכימה אנייטה להכניס לחדרה רק רופא. הוא יצא משם כשהוא מודיע שהחום שלה עלה ל-40. ההלם, בתוספת הצטננות, הוביל לשפעת. אז הוחלט לבטל את ההופעה ואנחות רווחה נשמעו מכל עבר - חוץ מאלפי מעריצים שקנו כרטיסים והגיעו לאולם, רק כדי לגלות שהערב שלהם נהרס.

מאחורי השירים - S.O.S

כנראה זו הפעם היחידה בהיסטוריית מצעדי הפזמונים ששם של להקה ושם של שיר באים בראשי תיבות שיכלים להיקרא באותו אופן בשני הכיוונים. בראיון בשנת 2009 ברדיו בי.בי.סי, חשף פיט טאונסנד (מלהקת המי) שזה אחד השירים האהובים עליו ביותר. הוא הוסיף שהוא שמע את זה לראשונה במונית אוסטרלית וזה פעל כשיר מרגיע עבורו בשיא המאניה של להקתו בהופעות האצטדיונים שלה בשנות ה-70.

אנייטה לא אהבה להקליט את השיר, כפי שסיפרה בשנת 2013: "פרידה ואני היינו מאד עייפות במהלך הקלטת הפזמונים בשיר הזה. אני לא יודעת כמה פעמים נאלצנו לשיר את זה, כדי שזה יישמע כמקהלה גדולה אבל בהחלט נמאס לנו מהשיר הזה באותו יום".

אז על מה הסרט, שהוקרן גם בארצנו בשנת 1978?

ובכן, הסרט מפרט את סיבוב ההופעות המגה-מוצלח של אבבא באוסטרליה במהלך אמצע 1977. הוא מכיל בעיקר קטעים מאחורי הבמה וכן שירים מפורסמים שצולמו במהלך הופעות בסידני, מלבורן, פרת' ואדלייד. יש בו את עלילת המשנה של התקליטן הצעיר, אשלי, שהבוס שלו מצווה עליו לערוך ראיון עומק עם אבבא והבעיות שהוא נתקל בהן כשהוא מנסה להגיע אליהם.

במרץ 1973 יצא תקליט הבכורה של להקת אבבא ושמו 'רינג רינג'.

זו הייתה התחלה לא קלה לרביעיית הפופ השבדית שבהמשך שלטה בענק בתעשיית הפופ העולמית והייתה מהגדולות בתעשייה בכלל בשבדיה. אבל בשנת 1973 ניגשו הארבעה לתחרות הקדם אירוויזיון השבדית עם השיר RING RING כשמתח רב ניכר במחנה הלהקה ובעיקר באנייטה, שהייתה אז בהריון מתקדם.

שניות לפני שעלתה עם חבריה לבמת האירוע היא חשה בעיטות בבטנה. "ניסיתי לעמוד כמה שאפשר ברקע כדי שאוכל לברוח מהבמה אם יקרה משהו", אמרה.

להקת אבבא לא נראתה כלהקת פופ מובילה אלא כאחת שפשוט רוצה לבצע שיר וללכת. ביורן לבש מקטורן סגול עם פפיון, הזמרת הברונטית, פרידה, לבשה חולצה ומכנסיים בצבע צהוב תואם, אנייטה לבשה חולצה ירוקה ופרחונית עם מכנסיים לבנים ובני אנדרסון הפסנתרן בחר בחליפה ופפיון שחורים. למרות ששתי הבנות פיקששו שורה בבית השני של השיר, ההופעה עברה ללא תקלות גדולות והקהל באולפן הגיב בהתלהבות, שלא הצליחה לשכנע את צוות השיפוט, ששלח את השיר למקום השלישי. במקום הראשון היו אלו "נובה והבובות".

הנה נובה והבובות:

והנה ארבעת גיבורנו באירוע:

ארבעת החברים היו המומים מהכישלון של השיר והביעו אכזבה מרה. מנהל הלהקה, סטיג אנדרסון, תכנן קמפיין שיווקי באירופה עם שיר זה ועתה נראה זועם, כי זו לא הפעם הראשונה שאבבא נכשלה בתחרות הזו. היה ברור להם כי יש פה התנגשות חזיתית בין צוות השופטים לטעם הקהל. באופן אירוני, מי שזכה בתחרות זו והגיע לבמת האירוויזיון של 1973 היה קלאס אף גייג'רצם, שהיה מחצית מצמד ושמו 'נובה' ובהמשך ישמש כטכנאי סאונד בהופעות של אבבא בימי הצלחתה.

השיר 'רינג רינג' נכשל בתחרות אך עותקים מתקליטון זה החלו להימכר בחטף בחנויות, כשהיה זה נס שיצא גם באנגליה. פול אטקינסון, לשעבר גיטריסט להקת הזומביס וכעת צייד כישרונות בחברת התקליטים 'אפיק', סיפר שנים לאחר מכן שהשמיע כל הזמן את השיר הזה במשרד ושיגע את כולם. הוא לא עצר והפך בעקשנותו את להקת אבבא להחתמתו הראשונה בחברה. חבריו לעבודה לא הבינו את רצונו וראו זאת כבדיחה עלובה עם להקה עלומה משבדיה. אבל הוא הצליח לשכנע את הבוס שלו, דיק אשר, שתינתן הזדמנות ללהקה.

(בתמונה: פול אטקינסון)

כך הוחתמה הלהקה שקיבלה מקדמה בסך 600 ליש"ט תמורת עשרה אחוזי תמלוגים עתידיים שהובטחו לחברה. השיר 'רינג רינג' יצא באנגליה ונכשל במצעד באופן מחפיר למדי. אריך הנגן, שיצא תחת שמותיהם הפרטיים של הארבעה, לפני שהמותג 'אבבא' הומצא, לא הצליח להימכר כראוי וכנראה כי היה תקליט טלאים עם שירים שהגיעו מפה ומשם, ללא קו אחיד שמקשר ביניהם. התקליט הכיל אפילו שתי גרסאות של 'רינג רינג' - אחת בשבדית והשנייה באנגלית. כמו כן, יש בתקליט שיר שאנייטה עזרה לכתוב וקיבלה על כך קרדיט - דבר שלא יחזור בתקליטים הבאים.

אחת הסיבות לאי אחידות התקליט היא שלהקת אבבא לא הייתה ממש קיימת בעת הכנתו. שתי הבנות תיפקדו יותר כזמרות אורחות בפרויקט של שני בחורים, כשבכמה שירים פה אף לא נשמע קולן בכלל. קהל המעריצים, שנאסף בהמשך, זכה להיחשף לרבים משירי התקליט כשיצאו בשנת 1975 בתקליט אוסף ושמו GREATEST HITS (שיצא אצלנו, בישראל, בשנת 1976).

כחודש לפני צאת תקליט הבכורה נולדה בתם של אנייטה וביורן, כשהימים האחרונים לפני לידתה היו מלחיצים ביותר. אנייטה עברה את טווח הזמן הרצוי להריון והובן כי אם התינוקת תישאר ברחם עוד זמן, עלול סופה להיות רע ומר. לא הייתה ברירה אלא לבצע ניתוח קיסרי וב-23 בפברואר 1973 הגיחה לאוויר העולם לינדה אלין. כשביורן חזר הביתה מבית החולים, חיכו לו שם בני ופרידה עם בקבוק שמפניה, כדי להיות הראשונים שיאחלו לו מזל טוב.

(להיטון - מרץ 1978):

בשנת 1981 אי אפשר היה להסתיר סוד בשבדיה. כך גילו על בשרם הטניסאי ביורן בורג, חברת המכוניות וולוו וחברי להקת אבבא. כי לפי חוק שנקבע בשבדיה, פרטי מידע של כתובות והכנסות של כל אזרח שם חייבות להיות, באופן אוטומטי, במאגר המידע שפתוח לציבור.

מספיק היה לבצע שיחת טלפון אחת למשרד הרישום ולבקש תדפיס עם המידע של אדם זה או אחר. למחשב השבדי אסור היה לשקר וגם אסור היה לשאול אדם מדוע הוא מבקש את המידע.

כך נודע לציבור שבני אנדרסון גר בשטוקהולם, הכנסתו המוצהרת בשנת 1979 הייתה 39,050 ליש"ט ושנה לאחר מכן היא הייתה 78,125 ליש"ט.

פרידה הזמרת, ואשתו לשעבר של בני, גרה אז בלידינגו. הכנסתה המוצהרת בשנת 1979 הייתה 36,147 ליש"ט ושנה לאחר מכן היא הייתה 29,303 ליש"ט.

חברתה הזמרת אנייטה גרה אז גם היא בלידינגו. הכנסתה המוצהרת בשנת 1979 הייתה 36,887 ליש"ט ושנה לאחר מכן היא הייתה 77,712 ליש"ט.

בעלה לשעבר, ביורן אולבאוס, גר בנפרד ממנה בלידינגו. הכנסתו המוצהרת בשנת 1979 הייתה 38,437 ליש"ט ושנה לאחר מכן היא הייתה 76,187 ליש"ט.

ג'ימי פייג' (גיטריסט להקת לד זפלין) סיפר לעיתון רקורד מירור:

"בשנת 1978 התקשרו אליי חברי להקת אבבא והציעו לי לבוא ולהקליט באולפנים שלהם. האולפן שלהם נודע רק בגלל שמם והם רצו להרחיב את שיווקו עם הבאת להקות נוספות להקליט שם. הם הציעו לנו מחיר מיוחד בשביל זה, אז הסכמנו. כשהגענו לשם, בסוף 1978, היה שם שלג רציני וקור אדיר. פגשתי באולפן את ביורן אולבאוס. זה היה כשהכנתי את ציוד הנגינה שלי להקלטה. האחרים מאבבא לא הגיעו לשם באותו יום. ביורן העניק לי גיטרה וזה היה מאד נחמד מצדו. למחרת הגיע לשם בני אנדרסון, שהתעניין מאד בסינטיסייזר החדש שהביא הבסיסט שלנו, ג'ון פול ג'ונס, לאולפן. לאחר מכן יצאנו איתו ועם אשתו, פרידה, לשתות משהו בפאב המקומי".

התוצאה המוקלטת באה עם התקליט האחרון של להקת לד זפלין כרביעייה, לפני שמתופף הלהקה, ג'ון בונהאם, מת. שם התקליט - IN THROUGH THE OUT DOOR.