ג'ון לנון, לשעבר מהביטלס, בפרשת דרכים בעולם של רוק קלאסי

באמצע שנות ה-70, ג'ון לנון, לשעבר מלהקת הביטלס, היה אייקון מוזיקה ומשפיע תרבות. למרות שהשיג תהילה עולמית כחבר בלהקה ההיא, לנון פילס את דרכו שלו כאמן סולו ופעיל, תוך שהוא משתמש במצע שלו כדי לקדם מטרות כמו שלום ואקטיביזם פוליטי. במהלך תקופה זו, לנון הוציא כמה אלבומים שזכו לשבחים, ושיתף פעולה עם מוזיקאים אחרים כמו אלטון ג'ון ודיוויד בואי. עם זאת, חייו האישיים של לנון עמדו במבחן, שכן נישואיו ליוקו אונו ספגו ביקורות תכופות מהתקשורת והמאבקים שלו בהתמכרות לאלכוהול דווחו בהרחבה. למרות האתגרים הללו, השפעתו של לנון על המוזיקה והתרבות המשיכה להיות מורגשת לאורך שנות ה-70 ואילך.

במאמר זה תגלו צדדים נוספים על ג'ון לנון. כמובן שמדובר בקומץ מידע שבחרתי לשים פה ואם ברצונכם לגלות עוד זוויות מעניינות, תמצאו אותן בהרצאות מוסיקה שלי. צדדים נוספים על הצלחות, כישלונות ותיסכולים תקבלו בסיפורים שאני מספר בפודקאסטים מומלצים שלי.

יוצאים בעקבות ג'ון לנון וצלילי רוק קלאסי

ינואר 1974. ג'ון לנון שקוע באלכוהול ויוצא למסע בילויים חסר רסן (כולל תקריות אלימות), ביחד עם חברים כמו הזמר הארי נילסן. את התקופה הזו הוא יכנה "סוף השבוע האבוד". כמו כן, הוא ממשיך להתמודד מול בעיות לקבלת גרין קארד. בכאבו זה הוא ניגש לכתוב מכתב למלכת אנגליה ודאג שיפורסם בעיתון NME. הנה לשון המכתב:

"מלכה יקרה, אני לא יודע אם אי פעם יצא לך לקרוא את העיתון הזה, אני מקווה שמישהו מהמלוכה יעביר לך את מילתי הכתובה. עכשיו, כשחיתנת את אן הצעירה וצ'ארלס ממשיך להתרועע עם ליידי ג'יין, אולי תמצאי זמן להרהר קצת בדילמות של ג'ון לנון אחד קטן. ילד גאון שבא מפרבר עני בליברפול ונהג לנגן בביטלס ובשיא הקריירה שלו ביצע חרקירי מקצועי והחזיר את מדליית החברות במלוכה, שנתת לו ב-1965. זו הייתה מדליה מדליקה, הוד מעלתך. היא התיישבה היטב על החזה.

אבל המדליה הזו לא הייתה את בעצמך. המדליה הזו שיקפה לי את הרצון של העשירים לבנות אנגליה טובה יותר ובאותה עת לדפוק את האיש שעובד קשה במפעל. בכל מקרה, אחרי החזרת המדליה, קיבל ג'ון ביקורים תכופים משוטרים, בשעות מוזרות, ולפני שיכולת לומר 'קולד טרקי', הובל ג'ון לבית המשפט באשמת אחזקת מריחואנה, למרות שג'ון לא התעסק כלל עם הסם הזה אז. ג'ון חי עכשיו בניו יורק אבל בגלל התיקים שלו, הממשל שם לא מוכן לתת לו גרין קארד. זה אומר שאם הוא יעזוב את המדינה, הוא לא יוכל לחזור אליה.

אז עכשיו, מלכתנו, זה הכל תלוי בך. כל מה שאת צריכה לומר זה 'אוקי, יורמים שכמותכם. מספיק עם זה! אני מוחלת לג'ון לנון ושתהיה לכם שנה טובה'. רק כך יחזרו הדברים לקו הנורמליות. אז מה דעתך? הרבה באנגליה היו רוצים לראות את ג'ון בא לבקר. ואת יודעת מה? זו הסיבה העיקרית בגללה ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו לא חוזרים לעבוד ביחד. כי גם פול נתפס עם סמים ואסור לו להיכנס לארה"ב. אירוני, נכון? באהבה וכל מה שמעבר לזה, ג'ון".

---

ב-23 באוגוסט בשנת 1974, ראה ג'ון לנון עב"מ!

זה התאריך שג'ון לנון יציין על עטיפת אלבומו WALLS AND BRIDGES כיום בו הוא ראה עב"מ. יחד עמו הייתה בת זוגו אז, מאי פאנג, שראתה גם כן. "שכבתי עירום במיטה", הוא סיפר אז. "כשלפתע היה בי הדחף לקום. אז הלכתי לחלון כשלפתע ראיתי את הדבר הזה עם אורות מהבהבים בתחתיתו. חשבתי שזה הליקופטר אבל אז הבנתי שזה אינו מרעיש. אז חשבתי שזה בלון אבל אז נזכרתי שבלונים לא נראים כך עם אורות והדבר הזה עף נמוך יותר מקו הגגות. לא הורדתי את עיניי מזה עד שרצתי להביא מצלמה. צילמתי את הדבר הזה אבל כשקיבלתי את הפילם מפיתוח, התמונות היו בלי העצם הזה. היו עוד כמה שדיווחו למשטרה שראו משהו מוזר".

עוד תקליט של לנון יוצא לחנויות תקליטים

ב-26 בספטמבר בשנת 1974, יצא בארה"ב אלבום הסולו של ג'ון לנון, WALLS AND BRIDGES.

Going Down On Love / Whatever Gets You Thru The Night / Old Dirt Road / What You Got / Bless You / Scared / #9 Dream / Surprise, Surprise (Sweet Bird Of Paradox) / Steel And Glass / Beef Jerky / Nobody Loves You (When You're Down And Out) / Ya Ya

לנון: "זה מדהים אבל הריגוש הגדול ביותר שלי הוא לעשות מוזיקה. אני עדיין מפתיע את עצמי לפעמים. הייתה תקופה שחשבתי שאולי אני משתעמם מזה, מעניין המוזיקה. שאלתי את עצמי, האם זה מה שאני אמור לעשות לשארית חיי. עברתי את כל הדיאלוג הזה עם עצמי. אבל בששת החודשים האחרונים הדבר שהכי מלהיב אותי הוא לכתוב שירים. לפעמים אני אומר לעצמי שהנה הגעתי לגיל 34 ואני כבר לא אמור לעשות את זה. אבל אז מגיע קול אחר ואומר לי שלא אהיה טיפש, כי יש אמני בלוז קשישים ממך, כמו בי.בי קינג, שעדיין עושים את זה ובהצלחה. אנשים כמו ריי צ'ארלס עדיין מופיעים ומלהיבים. אני חושב שהאלבום האחרון שלי מסחרי וקליט יותר מקודמיו. אני נהנה ממנו יותר מאשר מהאלבום MIND GAMES. את שם האלבום העתקתי מאיזו הכרזה של גוף שעסק בעזרה לציבור. שמעתי מישהו מדבר על חומות וגשרים וזה היכה בי כדבר שקשור לתקשורת בין אנשים. אהבתי את זה".

אחד השירים הבולטים בתקליט הזה של לנון הוא "חלום מס׳ 9״.

במסגרת הביקורת שפרסם העיתון NME לאלבום השלם, הוא הביע את דעתו על השיר כך: "שיר מדכא המוצף בשיטפון סנטימנטלי עם פזמון שנשמע חסר כנות עד מזייף".

את קול המסתורין שקורא בשמו של לנון ("ג'ון") במהלך השיר הראשון, ביצעה אהובתו אז, מאי פאנג. בהמשך השיר נשמע קולה הקורא את שמו כשהוא הפוך בהקלטה. בספרה גילתה פאנג שג'ון אמר לה שאינו יודע על מה השיר מדבר, אבל זה לא קשור אליה. היא שרה את שמו בשיר כי הזמרת, שנקבעה להקלטה, לא הופיעה.

ג'ון הודה שהוא העתיק את עיבוד כלי הקשת מתוך הפקה שעשה לחברו, הזמר הארי נילסן, בביצוע המחודש לשיר MANY RIVERS TO CROSS.

השורה, "אה בוקאקאווה, פוזה, פוזה" מכילה מילים חסרות משמעות שהוא המציא בחלום שחלם. מאז צצו כל מיני אנשים שטענו כי אין להתייחס לדבריו של ג'ון (שאין משמעות) והביאו פירושים משלהם.

במשך חייו היה ג'ון מרותק למספר תשע, שלטענתו השפיע על חייו.

הוא נולד ב- 9 באוקטובר.

ביתו הראשון היה בדרך ניוקאסל 9, שבליברפול.

ההופעה הראשונה של הביטלס במועדון הקאברן התקיימה ב- 9 בפברואר 1961.

בריאן אפשטיין, מנהל הביטלס, ראה אותם מופיעים לראשונה ב -9 בנובמבר באותה השנה.

חוזה הביטלס עם EMI אושר ב-9 במאי 1962.

תקליטון הבכורה של הביטלס, LOVE ME DO, יצא בחברת PARLOPHONE במספר הקטלוגי R4949.

בנו השני (וכנראה המועדף) של ג'ון, שון, חלק את יום הולדתו של אביו.

ו...השיר הזה, חלום מס' 9, הגיע למקום התשיעי במצעד הבילבורד האמריקני.

ב-28 בנובמבר, בשנת 1974, עלה ג'ון לנון לבמה של המדיסון סקוור גארדן, כאורח של אלטון ג'ון (לו הפסיד בהתערבות בנוגע לשיר שהקליטו השניים ונאלץ להתייצב) וביצע את הופעתו הלפני אחרונה.

מדוע אחת לפני? כי המופע האחרון עמו נערך בשנת 1975 בתוכנית טלוויזיה לכבוד טייקון הטלוויזיה סיר לו גרייד, בה ביצע עם להקה מספר שירים. אבל משהו במופע הזה בניו יורק עם אלטון היה מחשמל מאד.

הכל החל כשלנון הקליט את השיר WHATEVER GETS YOU THRU THE NIGHT. השתתפותו של אלטון בשיר הזה לא הייתה מתוכננת מראש. הוא במקרה היה בניו יורק והובא לאולפן ההקלטות על ידי עובד חברת אפל, טוני קינג. לנון כבר היה לקראת סוף הקלטת השיר כשאלטון נכנס ושאל אותו אם אפשר לנגן קצת פסנתר בשיר. לנון נתן את הסכמתו בהתלהבות ואלטון הקליט את תפקידו על פלייבק שכבר הוקלט. כשלנון הקליט את השירה שלו, הצטרף אליו הפסנתרן הממושקף בקולות הרמוניים. לנון אמר מאוחר יותר בראיון שהסשן הזה עם אלטון הזכיר לו את העבודה שעשה בעבר עם פול מקרטני או ג'ורג' האריסון על מוזיקה.

בסוף הסשן הזה סיפר אלטון ללנון שיש לו בקרוב מופע גדול במדיסון סקוור גארדן שבניו יורק. הוא ביקש מלנון להצטרף אליו לבמה במופע במידה והשיר שהקליטו יגיע למקום הראשון. יש לציין כי עד לרגע ההוא היה לנון היחיד מחברי להקת רוק בשם הביטלס שלא הביא שיר שלו לצמרת המצעד האמריקני. הביטל לשעבר לא ציפה כלל להצלחה מסחררת עם השיר בצמרת המצעד. הוא חש שאינו 'מוצר חם' בשוק, לאחר כישלון אלבומו הקודם MIND GAMES, ולכן הסכים מיד להתערבות.

אבל הנס קרה והשיר שלו העיף הצידה את YOU AIN'T SEEN NOTHING YET, של באקמאן טרנר אוברדרייב, והתיישב במקום הראשון. אלטון מיהר להזכיר את ההסכם שנקבע ביניהם ולנון המופתע הבין כי עליו לקיים את מילתו ונעתר למשימה.

שמו של לנון לא פורסם לפני כן במודעות של המופע והקהל לא האמין למראה עיניו. לנון עלה לבמה עם שיער ארוך, חליפה שחורה וגיטרת פנדר טלקאסטר שחורה. הוא ביצע שלושה שירים. בתחילה הוא היה פקעת עצבים, בגלל שהוא לא הופיע על במה כשנתיים. אבל הוא נרגע מהר מאד ואף נהנה מההופעה. על הבמה ביצעו השניים את השיר שהביא להתערבות, גרסה מחודשת של אלטון לשיר 'לוסי ברקיע היהלומים' ואת השיר שפותח את תקליט הבכורה של הביטלס - I SAW HER STANDING THERE (אותו לנון הציג לקהל כשיר של 'הארוסה הפרודה שלי ששמה פול'). לנון סיפר לאחר מכן: "ההופעה הייתה נהדרת. אלטון היה מתוח לא פחות ממני. הוא היה שנים לפני כן במשרדים של דיק ג'יימס, שם עבד כאמן לא ידוע ונהג להקשיב שם לכל הדמואים שאנחנו, כלהקת הביטלס, שלחנו אז למשרד. לכן יש לו קשר מיוחד עם הלהקה ההיא. על הבמה נשמעו הצעקות כמו בימי הביטלמאניה. לא האמנתי שזה בשבילי. לא שמעתי צעקות כאלה מאז הימים המוקדמים של הביטלס".

בניו יורק טיימס פורסם, מיד לאחר ההופעה: "אלטון ג'ון, אולי הדמות האישית המצליחה ביותר של הרוק'נ'רול של שנות השבעים, הקסים קהל רב ביום חמישי בערב במדיסון סקוור גארדן - עם מופע שמבוצע ומופק במקצועיות - הראשון מבין ארבעה שם. אבל הופעתו של ג'ון לנון על הבמה, לשיר שלושה שירים, העמידה את שאר המופע בפרספקטיבה אחרת.

אלטון ג'ון הוא בחור אנגלי חסון וקצר שיער, שעל פניו עשוי להיראות כעוד רוקר נוצץ. הוא עוטה על עצמו תלבושות ומשקפיים אקסטרווגנטיים, והוא משתולל על הפסנתר בצורה משתלחת.

אבל המוזיקה של אלטון, שברני טאופין מספק לה את המילים, היא עניין אחר. אלו הם שירים מעוצבים בקפידה במובן הטוב ביותר, הרחבות רוק אמיתיות של מסורת פופ שלמה שמגיעה הרבה לפני הרוק. הנושאים רציניים מספיק כדי לענות על צרכי הגיל, אך עדיין נגישים ומגוונים מספיק בנושא שלהם כדי להימנע מכל האשמה של סטריאוטיפים.

באופן דומה, המוזיקה של אלטון מאמצת בחוזקה מגוון ניבים של פופ-רוק ונשמעת אישית באותו זמן. הקול שלו חזק, נגינת הפסנתר שלו מיומנת בצורה אופנתית והלהקה שלו צמודה וחכמה, והתוצאה היא הרוק הכי בריא, הכי לא שנוי במחלוקת, של אמצע הדרך.

אבל כשמר לנון נכנס, האולם השתנה. לא שהקהל לא נתן כל אינדיקציה לאהבת אלטון והמוזיקה שלו. אבל עם לנון, היה חשמל שנדלק בקהל ונשאר בו הרבה אחרי שההפתעה עזבה את הבמה.

שני הגברים שרו יחד שלושה שירים. זו הייתה רבע שעה מרגשת, והיא גרמה לנו לזכור מחדש שלמרות כל הפופולריות של אלטון ג'ון, סיבוב ההופעות שלו לא במעמד של הרולינג סטונס או בוב דילן (שלא לדבר על הביטלס) כאירוע פופ תרבותי.

בחלק שלו במופע, שנמשך הרבה יותר משעתיים, אלטון הציע חלק נדיב מלהיטיו וכמה טיולים מעניינים לרפרטואר הפחות מוכר שלו. קיקי די, זמרת אנגלייה שהיא בת טיפוחיו, פתחה את ההופעה והתקבלה בחום".

מאחורי הקלעים הגיחה יוקו אונו, שבאה לבקר את בן זוגה הפרוד ממנה. זמן קצר לאחר מכן חזרו השניים לחיי זוגיות משותפת ומחודשת. בינתיים, בסיום ערב זה פנה כל אחד מהם לביתו.

ג'ון לנון חזר ליוקו אונו בתחילת 1975 - "הגירושין לא הצליחו..."

"היינו פרודים למשך 18 חודשים. הביטלס לא התאחדו בזמן הזה, נכון? כך שזו לא יוקו שפירקה את הביטלס והפרידה בינינו. ראיתי את פול הרבה בלוס אנג'לס ואת רינגו. מי שלא ראיתי אותו היה ג'ורג'".

לנון כבר לא אופטימי מבחינת רוק קלאסי באנגליה