חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט
רוב הניסיונות לסווג מוזיקה כלשהי בדרך כלל חוטאים למטרה. כי אחרי הכל, מוזיקה היא דבר גדול יותר מהקופסה אליה אנו נוטים לדחוף אותה. ואחד המונחים החמקמקים יותר בעולם הרוק הוא ה"אסיד רוק", שהיה עצום מבחינת השפעה על התאוצה המהירה של המוזיקה לקראת שלב הבגרות שלה. זה יותר גישה
מאשר סגנון מסוים של מוזיקה - כמו הניסיון להגדיר את האסיד עצמו.
עדיין, רבים יראו באסיד רוק את האלמנטים הבאים:
סולואים אינסטרומנטליים מורחבים: במיוחד בגיטרה חשמלית ובקלידים.
נושאים ליריים: מילים על תודעה, אהבה ומצבי תודעה משתנים.
אפקטים של סאונד: השימוש בעיוות, הדהוד, נגינת סלילי הקלטה לאחור או במהירויות שונות ופידבק הפכו לנפוצים, ויצרו צליל 'טריפי' שמטרתו לשכפל או לשפר את החוויה של להיות על LSD.
ויזואליות: הופעות חיות כללו לעתים קרובות מופעי אור משוכללים עם דפוסים וצבעים מתערבלים כדי לשפר את החוויה הפסיכדלית.
אז, באמצע שנות ה-60, מוזיקאים התחילו לחפש משהו נוסף ומשמעותי יותר משיר פופ באורך שלוש דקות ונטו להתנסות עם כימיקלים פסיכדליים שהביאו גם מונח חדש לכל העניין - מחתרת. האסיד רוק נולד בסן פרנסיסקו - עד כמה שידוע - וזה לעולם, בשום צורה טהורה, לא התפשט רחוק יותר מהחוף המערבי של ארצות הברית. אבל מאיפה זה באמת הגיע? נטען כי זה בא מחבורה של צעירי קליפורניה שהיו משוגעים על להקת בלוז שנקראה THE WARLOCKS והפכה עם הניסיונות הפסיכדליים של קן קסי להיקרא גרייטפול דד. אחרים טענו שהמעבר של בוב דילן מפולק אקוסטי לרוק חשמלי הוא שהגביר את העניין.
ובוב דילן הביא גם להצלחת להקת הבירדס, שהייתה הראשונה שהצליחה מסחרית ואמנותית כלהקת פופ להשתמש במותג של דילן בצורה שנונה. הבירדס לקחו השירים הברורים של דילן, ומכרו מהם הרבה תקליטונים. עם זאת, במקום להיות חיקוי נוצץ להחריד של דילן, שיריו העלו את הלהקה ליצירתיות חדשה
בגבהים מרשימים. למרות הלחצים וחילוקי דעות פנימיים, הבירדס התפתחו ככותבים וכמוזיקאים בעלי חשיבות גדולה, מפיקים שירים פסיכדליים כגון EIGHT MILES HIGH, SPACEMAN ועוד.
הבירדס לא יכלו באמת להיקרא אסיד רוק, אבל הם היו חלק מרכזי בכל המהפכה שהייתה מעורבת עם שימוש נרחב באל.אס.די. בסן פרנסיסקו הדברים היו ממש עוצמתיים, אבל זה עדיין היה דבר מקומי למהדרין. אף אחת מהלהקות שבאו משם לא בלטה באמת ותעשיית החוף המערבי הייתה עדיין מרוכזת היטב בלוס אנג'לס - הבית של האימהות והאבות, הכפות המאוהבות, הצבים ואחרים. הצורך הפתאומי להעביר את המיקוד לסן פרנסיסקו, מה שקרה באמצע 1967, היה בעיקר מכוון ומנוצל תקשורתית. כך באה העלייה המטאורית של ה-FLOWER POWER. זה פשוט היה מקרה של תיוג, אבל מה שקרה בסן פרנסיסקו היה הופעתו של אורח חיים חדש ואלטרנטיבי באמת עם מוזיקה משלו. וכל זה התנקז למקום מסוים ששמו הייט אשבורי.
הגרייטפול דד לא היו היחידים שפעלו שם כלהקת אסיד נהדרת. שנת 1966 כבר ראתה את קוויקסילבר מסנג'ר סרוויס ואת להקת ג'פרסון איירפליין עם גרייס סליק, ששרה על ממדים משתנים בעולמה של אליסה בארץ הפלאות ועוד. התקליט SURREALISTIC PILLOW בישר את בוא האסיד למטוס הג'פרסוני הזה אבל לאחר מכן הגבולות כבר ממש נפרצו, עם התקליט AFTER BATHING AT BAXTER'S, כשהשירים התמזגו לסוויטות שהציעו גישה חדשה. תקליט זה הסביר, כמו ANTHEM OF THE SUN של גרייטפול דד, במה באמת מדובר.
אולם ההופעות פילמור ווסט, שפעל בסן פרנסיסקו, היה חלק מרכזי בהופעתה של העיר ככוח מוזיקלי באמצע שנות ה-60. היה למנהל האולם, ביל גרהאם, גם פילמור איסט, בניו יורק, אבל זה היה כתיאטרון קונצרטים עם מושבים. בפילמור ווסט היה רק אולם ריקודים רגיל שנראה בדיוק כמו מועדון נוער מקומי ללא מושבים. סוג כזה של אינטימיות היה אידיאלי למוזיקת האסיד. באולם הזה הוקלט תקליט אסיד-רוק חשוב בשם CHEAP THRILLS, של להקת BNIG BROTHER AND THE HOLDING COMPANY, עם החברה ג'ניס ג'ופלין. גם ANTHEM OF THE SUN הוקלט שם כמו גם BLESS ITS POINTED HEAD, תקליט ההופעה של ג'פרסון איירפליין. שם אנשים ראו אמני רוק רבים כמו סטיב מילר באנד או פרפר הברזל ומובי גרייפ.
להקות כמו הדלתות, ספיריט ו-LOVE היו מה-להקות לצאת איתן לטריפ. כך גם היה קפטן ביפהארט והמאג'יק באנד שלו. השיא המסחרי של אסיד רוק בא עם פסטיבל וודסטוק בקיץ של 1969. להקות בריטיות ניגנו על הבמה לצד להקות אמריקאיות והיה זה שיא שאחריו הגיעה הנפילה אחרי האופוריה הגדולה שהחלה, כשנתיים לפני כן עם פסטיבל מונטריי. מצב הרוח השתנה, וארה"ב דאגה להכתים היטב את הסביבה עם הפוליטיקה שלה. מאז קיץ 1967 של אהבה החלו בלגאנים בשיקגו, בקנט סטייט, ההתנקשויות של בובי קנדי ומרטין לותר קינג ומלחמה בלתי פוסקת בווייטנאם. בעוד ההיפיז זעמו על מה שקורה, אמני רוק נבנו על זה - כגון קאנטרי ג'ו אנד דה פיש, להקת סטפנוולף, להקת MC5 וגם אנשי ג'פרסון איירפליין ששרו לפצוח במהפכה. מצד שני, גרייטפול דד החלו לחשב מסלול מחדש, עם פחות אסיד במוזיקה שלהם ויותר הרמוניות ווקאליות מהודקות ותפקידי נגינה ברורים.
גם הבירדס נטשו את האסיד רוק לטובת מוזיקה שורשית יותר. מצד שני, קמו ה-מ-ו-ן להקות שביקשו לתת את הפסקול שלהן לטריפים. אם אכתוב את שמותיהן - הרשימה תהיה ארוכה וסופה לא נראה לעין.
ואסיים פה עם הביטלס (איך לא?) - להקת הביטלס החלה כלהקת פופ לצעירים אך מאמצע הסיקסטיז היא ביקשה להרחיב את יצירתה. הסמים נכנסו לעניין וכך ביקשו החברים ליצור מוזיקה מתקדמת. פול מקרטני, שהיה היחיד מהם שגר בלונדון וספג את השפעת האוונגארד כמו גם בשורת האסיד רוק מארה"ב, הביא את השפעותיו לביטלס. שיר כמו TOMORROW NEVER KNOWS לא היה נשמע מרהיב ופסיכדלי, כפי שאנו מכירים אותו, לולא תרומותיו המשמעותיות מאד. זאת למרות שרבים נוטים לחשוב בטעות שזה שיר שג'ון לנון הרכיב מוזיקלית ומקרטני רק נגרר אחריו. הביטלס הביאו לאנגליה משהו חדש וטריפי שניזון היטב מהאסיד-רוק האמריקאי. התוצרת הזו של הביטלס נמכרה, כמובן, היטב גם בארה"ב וכך השפיעה בחזרה על הלהקות שם, שהמשיכו להביא צלילי אסיד רוק, כשהם מושפעים גם מהקשבה לביטלס במצב הזייתי כזה או אחר.
בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.
הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.
רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים
