top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

באנדל רוק - מקבץ כתבות רוק נדירות מן העבר 33

עודכן: לפני 3 ימים



ברוכים הבאים לבאנדל 33 ומעניין של כתבות רוק נדירות מהסיקסטיז והסבנטיז, אותן ליקטתי, ערכתי, תרגמתי וחיברתי בהן את הנתונים. פה תמצאו פרטי מידע מיוחדים ביותר שרוב הסיכויים שלא הכרתם. בואו נצא לדרך... קריאה מהנה.


השנה היא 1966 והגיטריסט, ספנסר דייויס מלהקת ספנסר דייויס גרופ, מבהיר במלודי מייקר מול מי הוא אינו רוצה להופיע בגרמניה:



השנה היא 1973 ולהקת אוריה היפ מקליטה באולפן את אלבומה SWEET FREEDOM. סולן הלהקה התראיין אז לטוני סטיוארט, כתב עיתון NME:


"נאמר לנו על ידי המפיק שלנו, גרי ברון, כי זה יהיה ה-אלבום שלנו, אבל אמרתי לו אמש שהוא הולך לומר זאת גם על האלבום הבא, ועל זה שאחריו. אני חושב שהוא אמר את אותו הדבר על כל האלבומים שלנו. אבל אני נשמע טוב יותר מבחינת שירה וכל השאר נשמעים טוב יותר. הרעיונות נשמעים טוב יותר והשירים נשמעים טוב יותר. בהתחלה קראו לנו להקת ונילה פאדג' מדרג שני".


על התכנים הכישופיים שאנשים מצאו באלבומיה הקודמים של הלהקה: "אם באמת היינו נכנסים לקטע הזה, היה לנו על מה לענות. אבל כל מה שעשינו היה לעשות שני אלבומים. אם היינו קוראים לאלבומים האלו בשמות כמו 'אוריה היפ בפעם הרביעית' או 'אוריה היפ כרך חמש' אז הדברים היו שונים. במובן מסוים זה אולי עשה לנו טוב. נראה עם המכירות של האלבום החדש אם זה פגע בנו. הגענו לארצות הברית והתחלנו לראות שיש גם אנשים ממש מוזרים שמגיעים להופעותינו שם. הבחורות האלה עם שפתון אדום דובדבן שאומרות 'היי בן אדם, אתה ממש קוסמי'. זה היה מגוחך. בארה"ב הם ממש בתוף הקטע הקוסמי הטיפשי הזה.


זה באמת התחיל כשקיבלנו את כל המכתבים המטורפים האלה מהאנשים המוזרים. אז הבנו שהאלבום החדש חייב להפסיק את העניין הזה. למה דייויד בואי הפסיק עם כל הקטע הזה שלו? הוא הרי הבחור המוזר ביותר מלבד אליס קופר. אני יכול לדמיין את שיחות הטלפון שהוא מקבל ואת המכתבים הנוראיים. אבל זו עבודה - הם יכולים לפוצץ לך את הראש. כל מה שהוא עשה היה להתחפש ולצאת ולעשות את ההצגה שלו, עד כמה שאני יכול לראות. הוא פשוט עשה תקליטים ועשה הצגה שונה. זה הכל".


את גודל התופעה המוזרה זכתה להקת אוריה היפ לחוות כבר בתחילת הסיבוב, כשהגיעה לדטרויט. ביירון סיפר: "היה שם מנהיג מחתרתי בשם סטיב, שקיבל לידיו את האלבום הראשון שלנו והשמיע אותו כמעט לכל דטרויט. כל השדרנים שם נדלקו והשמיעו את זה. אז רצינו לפגוש אותו ולהודות לו על כך. אבל כשהגענו להופיע שם, אנשים לחשו לנו שהוא מת ושיש עכשיו מנהיג אחר. אז הם הביאו אלינו את המנהיג הזה שנקרא ג'אגרס. מסתבר שהוא היה מטורף אמיתי שהעריץ לחלוטין את מיק ג'אגר. הוא היה גבוה, באמת נראה קצת כמו מיק ג'אגר ולבש גלימה שחורה.


כשניסיתי להגיד לו שלום, הייתה דממה באוויר. לפתע הוא אמר לי לנעול מיד את דלת החדר בו היינו. ואז הוא אמר לי שדיבר עם סטיב והוסיף שהוא לובש שחורים כי אנשים חושבים שהוא מת. הוא אמר לסיום שאם ישאלו אותי שמא ראיתי אותו, שאענה שלא. העיר ההיא ממש חשבה שהוא מת כי הקטע שלו היה להיעלם למשך חודש ולהפיץ שמועה בעיר שהוא מת. אז הוא נהג להופיע בלילה עם גלימה שחורה ואיפור לבן ולהבהיל את האנשים. ולאחר מכן היה נעלם שוב. טיפוס ממש הזוי".



בשנת 1973 שלחה קוני קריצר מוירג'יניה מכתב למערכת עיתון המוזיקה CIRCUS:


"אחרי שנים של המתנה. סוף סוף תפסתי הופעה של להקת ג'פרסון איירפליין לאחרונה בוויליאמסבורג. וירג'יניה. לחרדתי, גרייס סליק לא רק נראתה כמו עקרת בית בגיל העמידה, אלא שהסרקזם הפוגעני שלה סדק וריסק את אגדת המטוס יותר ויותר ככל שהמופע התקדם. הצליל המדהים היה שם ללא ספק. אבל סליק המחופפת הייתה מרוחקת, ללא ספק.


מצד שני, ראיתי את להקת הקינקס כאן לפני מספר לילות. הקהל היה בערך רבע ממופע הסולד אאוט של האיירפליין ואחוז גדול מבאי המופעים היו מתחת לגיל 16. עם זאת ההופעה הנלהבת של ריי דייויס גררה את כולם באודיטוריום לרגעים קסומים. הקשר שלו עם המעריצים שלו היה חם. מדהים! זה היה ללא ספק המופע הבימתי המשובח שראיתי. ואפילו לא הייתי חובבת קינקס לפני כן. אולי האיירפליין צריכים לזכור שאפילו כוכבי-על אינם בני אלמוות, ושלקהל יש דרך מפחידה להיות דו-פרצופי. ככה זה היה באנגליה של המאה ה-1, וככה זו אני, עם חובבי מוזיקת רוק של המאה ה-20. בהתחשב בבחירה שלי לצפות שוב באמן, ריי דייויס בהחלט יהיה האיש. שמישהו יעביר לו את המילה - המשיכה והפופולריות שלו אינן בסכנה. הוא אנושי מדי, נוצץ מדי ומוכשר מדי מכדי להיות פחות מפנטסטי!"


במרץ 1973 פורסם אייטם על להקת איגלס במלודי מייקר:


"זה טריפ נדיר. אתה שומע להקה ונדלק ישר מהמוזיקה שלה. רוק'נ'רול חם ומרענן או קשיח, ישר לאורך הקו.

המוזיקה נושכת חזק ומסתננת לזרם הדם. פעם ראשונה ששמעתי את להקת איגלס זה היה ככה. הנחתי את האלבום שלהם על הפטיפון, הקשבתי לכמה צלילים והייתי שקוע לגמרי בשירים. השירים הם שתפסו אותי לפני הקאנטרי הייחודי והרגוע שלהם - סגנון רוק שמביא למודעות חדשה. השירים באלבום הבכורה כל כך

חזקים, כשכל אחד מהארבעה מנגן בתחושה של אהבה ואכפתיות. בארצות הברית, האיגלס מרגישים בבית. האלבום שלהם נמכר היטב מאז שיצא בערך באמצע השנה שעברה אבל כאן, באנגליה, הם עדיין לא ראו את האור. השם הגיע לכמה אנשים אבל לא הרבה. זאת עד שהם ינגנו כאן שני קונצרטים בחודש הבא ברויאל

פסטיבל הול בלונדון והארד רוק במנצ'סטר. אז יהיה מספיק באזזז כדי שהשם שלהם יידבק.


כרגע הם בבריטניה, גרים בכמה דירות בקינגס רואד בלונדון ומקליטים את תקליטם השני באולפני ISLAND שממש קרובים. האיגלס הם אנשי לוס אנג'לס; זה היה הזרז שמשך אותם יחד. מבחינה מוזיקלית, הם הגיעו לשם לאחר שצברו מספיק חוויות בנפרד; זו רשת גרירה שאפשרה לכמה מהמוזיקאים האמריקאים הטובים ביותר להתאגד ולהדליק אחד את השני. לינדה רונסטאדט היא שהפגישה את החברים. דון הנלי וגלן פריי נשארו עם לינדה למשך זמן מה, חולמים להקים להקה. הבסיסט רנדי עזב את להקת POCO ועזב את המוזיקה לשמונה חודשים עד שהצטרף לאיגלס. הגיטריסט ברני לידון נפרד מהאחים בוריטו המעופפים.

'כולנו הכרנו זה את זה פשוט בגלל שכולנו ניגנו בסצנת המוזיקה של לוס אנג'לס', אמר גלן פריי. 'חייב להיות מאגר של כ-50 מוזיקאים בלוס אנג'לס שנעים בין מוזיקת ​​הבלוגראס הטהורה לבין קאנטרי פופ רוק. להרכיב להקה זה קל, כי כולנו עשינו הופעות אחרות ופגשנו אנשים. אבל למצוא להקה עם כל האנשים הנכונים שיש להם את היכולת והברק זה עניין אחר'..."


במרץ 1973 דיווח המלודי מייקר בהתלהבות - הביטלס נראו בלוס אנג'לס!


"שמועות התרוצצו בלוס אנג'לס השבוע ששלושת הביטלס שוב חברו למטרת הקלטה. ג'ון לנון, רינגו סטאר וג'ורג' האריסון כולם בלוס אנג'לס עם קלאוס פורמן, הבסיסט שלפי השמועות היה אמור להחליף את פול מקרטני לאחר עזיבתו את הלהקה. היו שמועות לפני שישה חודשים שהארבעה ניסו להיפגש בניו יורק אם כי לא נראה שום מהלך עד עכשיו".


בינואר 1973 פורסם ב-NME על הספיישל של אלביס פרסלי.


"הקונצרט של אלביס פרסלי במרכז הבינלאומי בהונלולו השבוע, אשר הוצע להקרנה, נדחה הן על ידי הבי.בי.סי והן על ידי רשת ITV. הקונצרט של יום שני שודר בשידור חי בלוויין ליפן ושטחי המזרח הרחוק אחרים. בגלל הבדלי הזמן, זה הנועד לשידור במועד מאוחר יותר באמריקה ואירופה. כמובן, שהופעותיו של אלביס תמיד עולות הרבה כסף - אבל במקרה הזה כל ההכנסות הולכות לארגוני צדקה, כך שזו מטרה ראויה. עם זאת, הקונצרט עדיין זמין בקלטת אם למישהי משתי הרשתות האלה יש חרטה, ואני בטוח שיופעל עליהן לחץ ניכר. נחמה אחת היא שהקונצרט הוקלט לשחרור כאלבום".


ביולי בשנת 1971 בישר עיתון מלודי מייקר שללהקת ג'ת'רו טול יש מתופף חדש. זה הוא בארימור בארלו, שיישאר בלהקה עד סוף הסבנטיז.


אז הנה מה שהיה למלודי מייקר לספר אז: "לפני שהוא הצטרף לג'ת'רו טול לסיבוב הופעות באמריקה, לבארימור בארלו לא הייתה ההזדמנות לעלות לטיסה. זה מרחק רב עבור מישהו שעבד כמכונאי בבלאקפול למישהו שמתחיל את דרכו המקצועית עם ג'ת'רו טול ומעבר לים.


בארלו: "זה מדהים, אני יודע, אבל מעולם לא יצאתי עד כה מאנגליה. אבל הנה מגיעה פה הזדמנות חיי".

להחליף את המתופף המייסד של הלהקה, קלייב באנקר, זו משימה לא קלה. אבל הדיווחים אומרים שהבחור החדש מסתדר היטב במחנה הלהקה, שנמצאת כעת בקליפורניה.


בארלו: "אני מנסה להחזיק את הלהקה ביחד מוזיקלית עם הקצב. זאת עד שאקבל את ההזדמנות לעשות גם סולו תופים. לא היה לי קל להשתחל מוזיקלית למה שהלהקה עשתה עד כה. הלהקה עשתה איתי חזרות במשך שבוע, רק למעני, לפני שטסנו. לא היה לנו הרבה זמן לעבור על כל החומר. כמו כן, הקלטנו תקליטון חדש וזו הפעם הראשונה בה ניגנתי באולפן מקצועי. האמת שאני לא מרוצה מצליל התופים בו. אני מרגיש כאילו אני נמצא שלוש שנים מאחור, משאר חברי הלהקה. יהיה לי קשה להדביק אותם כי הם כל הזמן מתקדמים ומשתפרים. אני מאד מתוח בגלל זה, אפילו שאני בחברת אנשים שאני מכיר הרבה זמן".


בארלו הכיר את איאן אנדרסון, ג'ון אוון ואחרים כשעבדו יחדיו בבלאקפול בעברם בלהקה ושמה THE JOHN EVAN SMASH. בארלו נשאר בבלאקפול כשהשאר בחרו לעבור ללונדון ולהתחיל להצליח. זאת עד שבאנקר עזב את הלהקה ואנדרסון ידע למי לפנות כמחליפו.


בארלו: "לא יכולתי לעבוד מקצועית עם להקה אחרת. פה מדובר בחברים שאני מכיר מזה זמן רב. אשתי עודדה אותי להצטרף אליהם. עכשיו אני צריך להתרגל לנגן מול 18,000 איש בהופעה".


השנה היא 1973 ולסטיב ווינווד יש מה להגיד בעיתון מלודי מייקר.


באותו זמן היה נדמה שווינווד נעלם מעין הציבור. כל הפעילות הענפה שהייתה לו לפני כן הפכה למשהו שהוא בעיקר דממה. הקול והכישרון כולם נשארו שם אצלו והסתבר שחלק מהסיבה נעוץ במחלה שהדאיגה אותו והחמירה במשך חודשים. לא ניתן היה לאבחן את זה, וזה הפך את חייו של ווינווד לקשים יותר.

במאי 1973 היה ווינווד מוכן לחזור לפעילות מוזיקלית רציפה, עם להקת טראפיק ובתקווה שגם כאמן סולו. הסימן הראשון לקאמבק שלו הגיע כשהופיע במופע למען אריק קלפטון, שהיה אז מכון להרואין, באולם ריינבאו שבלונדון. ווינווד: "כן, זה היה ממש נחמד לעשות את ההופעה ההיא. היו הרבה חזרות מיותרות שהתרחשו לפני כן. טוב, לא מיותרות, אבל הכרתי את רוב המנגינות. פיט טאונסנד צילצל אלי וביקש ממני לעזור ואמרתי שאגיע לחזרה ביום הראשון. אבל למעשה לא עשיתי זאת. פיט צלצל שוב והפעם הוא כבר היה עצבני ונחרץ יותר - 'טוב, אתה הולך לעזור? או לא?' אז הלכתי לשם וזה היה נהדר".


על שלוש השנים האחרונות שעברו עליו: "השנתיים הראשונות היו קצת עגומות. הייתי קצת מתוסכל, לא יודעתי מה לעשות. רציתי לכתוב ורציתי לנגן על הבמה, אבל שני הדברים היו שונים לגמרי. אז עלה הרעיון לעשות את להקת בליינד פיית' וזה היה רעיון נחמד, אבל הוא נפל מהר. ואז אריק התחיל לעבוד עם דילייני ובוני ואני הקלטתי את האלבום 'ג'ון בארליקורן חייב למות'. היו כמה בעיות עם הלהקה שלי אז. עשינו כטראפיק סיבוב הופעות והנגינה פשוט לא הייתה טובה. החלטתי לסיים עם טראפיק אבל שוכנעתי לעשות סיבוב נוסף. כל הזמן הזה הייתי חולה במשהו, ולא ידעתי מה זה. היו לי שלושה רופאים בארצות הברית ועוד אחד באנגליה, וכולם אמרו דברים שונים. אחד מהם אמר שזה ברונכיט. למעשה, זה היה דלקת התוספתן, שככל הנראה היה קשה מאוד לאבחן אותה. זה כאב לי בבטן ופשוט חשבתי שזה משהו שאכלתי. בסופו של דבר נכנסתי לבית חולים בסביבות פברואר אשתקד, ולקח לי עד חודש יוני להרגיש טוב יותר. אבל גם אז לא הייתי במיטבי.


כתבתי וקראתי הרבה בזמן שהייתי בבית חולים ולמדתי כמה דברים. גיליתי שלהקים להקה לעצמי זו יותר בעיה מסיפוק. מוזיקאים נעים עכשיו בדרכים רבות ושונות. אבל אני לא רוצה להפסיק - אני באמת רוצה לנגן עם אנשים. אני באמת רוצה לעשות כמה הופעות. אני תמיד מאבד זמן. כולם עושים זאת. אבל זה לא מבוזבז, זה יכול להיות בעל ערך. היה לי המון זמן לחשוב, על מוזיקה ואיך לנגן. עבדנו קשה מאוד בשנים הראשונות עם טראפיק, והיינו מאוד אסירי תודה אם קיבלנו חודש של חופש. אני זוכר שעוד לפני כן, כשהייתי בספנסר דייויס גרופ, נהגנו לבלות שעות באולפן ולהתווכח עם ספנסר. זה היה מתיש. כיום אני מתרגש - מלהקת טראפיק בהרכבה הנוכחי ומכל האלבומים שאני מתכנן לעשות".


בסוף דצמבר בשנת 1970 פרסם עיתון מלודי מייקר גם ציטוטים נבחרים שנאמרו בו על ידי אמנים במהלך אותה שנה. בואו לגלות מהם...



לאונרד כהן (ספטמבר 1970): "הדבר הגדול ביותר שיכול להיות זה להופיע מול 50,000 אנשים בגיל העמידה. אלוהים, זה יהיה נהדר".


אריק קלפטון (יוני 1970): "אני כל הזמן מודה לאל שאני נמצא על פני האדמה ויכול לנגן ולבדר כך אנשים".


ג'ינג'ר בייקר (מאי 1970): "אני לא באמת מוזיקאי. אני שחקן. אני משחק כשאני מנגן בתופים ואיכשהו אני יוצא מזה".


ג'ון קיי (מלהקת STEPPENWOLF) (יולי 1970): "יש סכנה עם הגעת מוזיקאים שיהפכו לדוברים מבלי שיהיה להם מה להגיד".


פרנק זאפה (יולי 1970): "קפטיין ביפהארט התחתן ואישיותו השתנתה. הוא עדיין שר אך הוא לא התקשר אליי שנעשה משהו ביחד. אני מניח שהוא לא אוהב אותי יותר".


ג'ק ברוס (יוני 1970): "מיילס דייויס רוצה היום להיות כוכב פופ. הוא יודע שכך ישיג חשיפה גדולה יותר ואנשים מגניבים יותר".


אלן בלייקלי (מהטרמלוס) (אוקטובר 1970): "הגענו אל מאחורי הקלעים באחת ההופעות שלנו והתפוצצנו מצחוק על הקהל. תמיד חשבנו שהאנשים האלו משוגעים בשביל להשתגע עלינו. נו טוב, לא היינו רציניים בענייני המוזיקה. כל מה שרצינו זה לעשות כסף".


רוג'ר ווטרס (מפינק פלויד) (דצמבר 1970): "אני משועמם מרוב החומר שעשינו עד כה. אני משועמם מרוב החומר שאנו מבצעים על הבמה. זו עבודה - עבודה עם שכר יפה".


מאדי ווטרס (דצמבר 1970): "יש דבר שממש מעצבן אותי. כשבאים כמה חבר'ה צעירים לבנים ששרים את שיריי ושירים של אחרים, והדבר הבא שאני קולט הוא שהם אחת הלהקות הגדולות ביותר ומרוויחים כסף בהתאם".


מוריס גיב (מהבי ג'יס) על אחיו, בארי (מאי 1970): "נראה לי שיש לו חוסר אמון בסיסי בי. אני ממש לא מבין מדוע. הוא מאמין לכל מה שהוא קורא בעיתונים בעוד שאני אקרא את העיתונים ואתייחס לזה כזבל".


טום ג'ונס (אוקטובר 1970): "נראה לי ששברתי כל שיא, מבחינת השירה שלי. אני לא מעוניין להתחיל עכשיו מההתחלה ולנסות את הכל שוב".


ג'ימי הנדריקס (ספטמבר 1970): "כשאני מנגן, אני נמצא בתוך החללית שלי. לא יודע לאן אני טס איתה. אתם יכולים להצטרף אליי, תיכנסו לחללית שלי".


השנה היא 1967 וחברת מלוטרוניקס (שבונה מלוטרונים באנגליה) ביקשה להודות לביטלס שהביאו את צליל הכלי הזה בשירם "שדות תות לנצח".



ובשנת 1967 נודע בעיתון KRLA האמריקני שלביטלס יש צרות מס הכנסה באיטליה. וגם על שערוריה שעורר ג'ון לנון עם מכוניתו.


גובי מס באיטליה מתקשים, לפי העיתון, לגבות את המס שלטענתם מגיע להם מידוענים כמו אליזבת' טיילור, ריצ'רד ברטן, הביטלס ורקדני באלט כרודולף נורייב. לפי שר הכלכלה האיטלקי, לואיג'י פרטי, הביטלס הם החייבים ביותר לקופתו.


פרטי טען שהרביעייה הרוויחה כ-90,000 דולר עבור שמונה הופעות שם בשנת 1965 ועדיין אפילו לא מילאה דו"ח בעניין.


בידיעה ממש מתחת לזו נמסר שג'ון לנון קיבל בחזרה את מכונית הרולס רויס שלו, כשהיא צבועה בצבעים פסיכדליים. הדבר עורר זעם בקרב יצרנית המכונית, שדרשה כי רק צבעים אפור ושחור ייצאו ממנה. לנון לא הניד עפעף.


ביוני בשנת 1970 דיווח המלודי מייקר שלהקת בלאק סאבאת' נפגעה גם היא מהפגנות הסטודנטים בארה"ב.


סיבוב ההופעות של הלהקה היו אמור להתחיל שם באוגוסט אבל בוטל. זאת למרות שתקליט הבכורה שלהם בדיוק יצא שם והארבעה היו אמורים לשווקו שם כהלכה.


שני אולמות מרכזיים בסיבוב הזה, הפילמור איסט והפילמור ווסט, נאלצו לצמצם פעילות למינימום בגלל אי היכולת להכניס צעירים רבים פנימה, מחשש שהם יתפרעו בגלל ענייני הפגנות. להקת בלאק סאבאת' התאכזבה מאד מהביטול.


ביוני בשנת 1966 פורסם בעיתון המוזיקה האמריקני KRLA על מה שהיה עם בוב דילן באנגליה.



"סיבוב ההופעות הבריטי של בוב דילן הסתיים עם פגז אמיתי ברויאל אלברט הול. הוא בחר להוסיף בין שיריו דברי מסרים לקהל שלו, על נושאים שנעו בין שירי רוק'נ'רול לשירי סמים.


בשלב מסוים, דילן הכריז שלא יופיע יותר באנגליה והעניינים הורעו בחלק השני של ההופעה, כשהוא העלה לבמה את להקת הליווי שלו והקהל התנגד לנוכח כלי הנגינה המוגברים שהיו על הבמה. בעיתון דיסק אנד מיוזיק אקו, כתב ריי קולמן ש'דילן הוא נהדר אבל עם מריבה מהסוג הזה הוא פוגע בכשרון שלו'.


במהלך החלק השני היו בקהל שצעקו בוז ושרקו. רבים יצאו משם בסערה בעוד דילן נלחם מהבמה עם מילות תוכחה משלו. לא ראינו מעולם דבר שכזה. גם הביטלס, שנכחו שם כאורחים שלו, לא ראו דבר שכזה.


גם בפריז נתקל דילן בהתנגדות שכזו מהקהל. זה היה הביקור הראשון שלו שם וכל הכרטיסים נחטפו להופעה באולם אולימפיה. עם זאת, הקהל הזדעזע כמו הקהל הבריטי ודילן לקח כעשר דקות הפסקה בין שיר לשיר, שבמהלכן כיוון את הגיטרה שלו ועיצבן אף יותר.


הקהל החל לשרוק במחאה ודילן הביט לעברם ואמר 'אני משתוקק לחזור הביתה בדיוק כמוכם. אין לכם איזה עיתון לקרוא במקום לעשות את זה?'. באופן ברור, דילן נקטל למחרת בעיתונות הצרפתית ואחת הכותרות זעקה 'בוב דילן - לך הביתה!'. עיתון אחר, שמרני יותר, הציב את הכותרת 'נפילתו של אליל'...".



פינת "רפפורט מדווח מעיתוני העבר" - והנה עוד אירועים בעולם הרוק שמצאתי שקרו במרץ, בשנת 1970:



הלהקה החדשה, FOTHERINGAY, שהוקמה על ידי הזמרת סנדי דני, עושה את הופעת הבכורה שלה בלונדון.


דיוויד בואי מופיע עם להקת ליווי חדשה, THE HYPE, הכוללת את הגיטריסט לשעבר של להקת RATS, מיק רונסון.


על פי הדיווחים, להקות ואן דר גראף ג'נרייטור ו- FAIRFIELD PARLOUR יהיו אחראיות לכתיבת המוזיקה לסרט EYE WITNESS. ספוילר - זה לא קרה בסוף.


להקת FAMILY חזרה לקנדה וארה"ב לסיבוב הופעות, אבל המזל הרע היכה בה שוב כשהדרכון של הזמר שלה, רוג'ר צ'פמן, נגנב. הלהקה נאלצה לנגן בקנדה בלעדיו.


להקת ג'ת'רו טול דחתה הצעה של 10,000 ליש"ט להופיע בפסטיבל פופ בהמפדן פארק, גלזגו. המנהל של הלהקה, טרי אליס, אמר שהקיבולת של 120,000 איש משמעותה שהלהקה לא תוכל לתת מעצמה כראוי לקהל גדול שכזה. (אם כי באוגוסט של אותה שנה תופיע ג'ת'רו טול מול כחצי מיליון איש בפסטיבל האי ווייט).

להקת הנייס נפרדה לאחר השלמת סיבוב הופעות אחרון בבריטניה וכמה הופעות בגרמניה. הקונצרט האחרון שלה היה בפסטיבל השלום בברלין. הקלידן קית' אמרסון עבר להקמת ELP, הבסיסט-זמר לי ג'קסון חבר לכמה חברים ותיקים מעיר הולדתו ניוקאסל והקים את להקת JACKSON HEIGHTS, בעוד המתופף בריאן דייוויסון הקים הרכב בהשפעת אוונגרד/ג'אז, בשם EVERY WHICH WAY, הכוללת את גרהם בל, לשעבר הזמר של להקת SKIP BIFFERTY.


דיווח אחר מגלה שחבר נוסף לשעבר של הנייס, הגיטריסט דייווי או'ליסט, הקים 'סופרגרופ מתקדם' בשם CODY'S GLIDERr. חברים נוספים כוללים את נגן הסקסופון לול קוקהיל, מתופף להקת EAST OF EDEN לשעבר בריאן אפלארד והגיטריסט בוב ווסטון (לשעבר נגן בלהקתו של גרהאם בונד ובעתיד יהיה חבר בפליטווד מק)


קווין איירס חזר מחופשה ממושכת בים התיכון והקים להקת ליווי חדשה THE WHOLE WORLD, הכוללת את מייק אולדפילד בגיטרה בס, הסקסופוניסט לול קוקסהיל (שהוזכר פה גם מקודם) והקלידן דייויד בדפורד.

ג'ון (דו) קאן, גיטריסט להקת אנדרומדה לשעבר, מצטרף ללהקת אטומיק רוסטר, ומחליף את הבסיסט-זמר, ניק גרהאם.


להקת BLACK WIDOW מוזהרת על ידי אלכס סונדרס, שמכונה 'מלך המכשפות של אנגליה', לצמצם את ההתעסקות שלה במאגיה השחורה בתקליטים שלה ועל הבמה. "גם אם הם לא מתכוונים לזה, הם עלולים להעלות על הדעת משהו נורא במקרה", הסביר סונדרס. הלהקה הציגה אקט מדומה של העלאת קורבנות בהופעותיה.


חברי להקת הקינקס מכריזים שהם עומדים לתבוע את רשת הטלוויזיה, גרנדה. הלהקה טענה שאותה חברה הפרה הסכם בכך שלא הצליחה להפיק תוכנית טלוויזיה לקינקס עם אלבומה, ARTHUR.


פינת "רפפורט מדווח מעיתוני העבר" - והפעם מאוקטובר בשנת 1969, כפי שהמלודי מייקר דיווח:



- הזמר דונובן יופיע ברויאל פסטיבל הול שבלונדון, ב-6 בדצמבר, והתכנון הוא לצלמו לטלוויזיה. "כנראה שהוא ילווה בתזמורת עם 40 נגנים", סיפר מפיק המופע. זה יהיה המופע הראשון שלו באנגליה מזה כשנה. המופע הקודם שלו נמכר כולו תוך שלוש שעות".


- יש הרכב חדש לקלידן מנפרד מאן. להרכב קוראים CHAPTER THREE והוא יופיע לראשונה במופע צדקה כתמיכה בסטודנטים. יחד עם מנפרד, בהרכב שמונה עשרה איש, נמצא גם מייק האג, שבעבר תופף בלהקת 'מנפרד מאן' ופה עבר לפסנתר וגם שר.


- להקת "אמהות ההמצאה" של פרנק זאפה התפרקה. זאפה הודיע מקליפורניה שהלהקה לא תקליט יותר אלבומים ולא תופיע יותר בגלל "דיווחים לא מדוייקים בתקשורת ותגובות רעות מהקהל". זאפה ימשיך להקליט וגם יפיק את את האלבום KING KONG, עבור הכנר הצרפתי, ז'אן לוק פונטי. כותרת הכתבה - "האמהות מתות אבל זאפה עדיין מאד חי".


- להקת רנסאנס חתמה עם חברת התקליטים איילנד ותקליטה הראשון ייצא בנובמבר. הלהקה תיראה על המסך בתכנית הטלוויזיה COLOUR ME POP, כשהיא מקליטה באולפנים של אותה חברת תקליטים (איפה התכנית, לעזאזל??? נמחקה?...).


- תקליטון חדש ללהקת FLAMING YOUTH (עם המתופף פיל קולינס). שם השיר הוא GUIDE ME ORION. ויש גם תקליט חדש בשם ARK 2.


- כריס וולש, כתב הבית, מדווח על הופעתה של לד זפלין באולם קרניגי הול היוקרתי, שבניו יורק: "מעריצים טיפסו לבמה כדי לחטוף לעצמם את רוברט פלאנט בעוד הלהקה מעניקה שיא אחר שיא. שתי הופעות היו שם והארוע הסתיים אחרי שתיים בלילה".


- הזמרת פי.פי ארנולד התייצבה לפינת "בליינד דייט", בה הושמעו לה שירים חדשים מבלי שתדע במי מדובר. על השיר IN THE COURT OF THE CRIMSON KING היא הגיבה: "האם זה מלוטרון? זה נשמע כזה. אני אוהבת את זה. שירה טובה והפקה טובה. האם אלו המודי בלוז? אההה.. זה קינג קרימזון? שמעתי עליהם. לא יודעת אם זה יהיה להיט אבל זה ממש נחמד. הם מזכירים לי את להקת הנייס".


פינת "רפפורט מדווח מעיתוני העבר": אז מה גם היה באפריל בשנת 1969?



- סטיב מריוט (מלהקת SMALL FACES) ופיטר פרמפטון (מלהקת THE HERD) מכריזים על הקמת להקה משותפת ושמה HUMBLE PIE. המלודי מייקר ממהר לפרסם זאת בכותרת POP GIANTS SUPERGROUP. חברי הלהקה האחרים הם הבסיסט גרג רידלי, שעזב את להקת SPOOKY TOOTH והמתופף ג'רי שירלי.


- הבסיסט פיט קווייף עוזב שוב את להקת הקינקס, והפעם זה לתמיד. ג'ון דלטון, שניצב במקומו, כשהתאושש מתאונה בשנת 1966, החליף אותו גם פה.


- הבסיסט ריק גרץ' עוזב את להקת FAMILY ערב סיבוב הופעות בארה"ב כדי להצטרף ללהקת הסופרגרופ של אריק קלפטון וסטיב וינווד, בליינד פיית'. הבסיסט לשעבר של להקת האנימלס המחודשת, ג'ון ווידר, מחליף אותו. סיבוב ההופעות של פאמילי הופך בארה"ב לאסון ומתבטל לאחר כמה הופעות כאשר אשרת העבודה של הסולן, רוג'ר צ'אפמן נשללת לפתע.


- הנה ביקורת אז במלודי מייקר על התקליטון החדש של להקת סטטוס קוו, ARE YOU GROWING TIRED OF MY LOVE: "אם הייתי שומע את התקליטון הזה בלי לראות קודם את התווית, מעולם לא הייתי חושד שזה סטטוס קוו. זה שינוי מוחלט של סגנון עבור הלהקה הזו, והוא מורחק לחלוטין מהסאונד הייחודי שיצרה בלהיט על אנשי הגפרורים. בכל זאת, זה תקליטון מצוין - לדעתי, הטוב ביותר שקוו עשתה אי פעם. זה נפתח בשקט, ואז זה פורץ לפזמון המלודי - מנגינה יפה שעדיין באוזניי. ההרמוניות של הבנים צבעוניות, והקצב מוצק מספיק לריקוד - במיוחד כאשר הוא מתעצם בשלבים האחרונים. אכן טוב מאוד ומזכיר את הבי ג'יז.


- חבר להקת המאנקיז בעבר, פיטר טורק, עובד עם להקה משלו ושמה RELEASE. כך הוא אמר: "יש לנו ארבעה חברים בלהקה, אבל החבר הרביעי בכל פעם יתחלף. כרגע נמצאת איתנו בחורה ששמה ג'ודי מייהם". חוץ מהם בלהקה גם הבסיסט ריפלי וויילדפלאואר והמתופפת, ריין סטיוארט, שהיא גם חברתו של טורק. "אני מעדיף לעבוד עם חברים", מסר טורק. "כך נוצרת מוזיקה טובה יותר".


- בסיסט להקת הרולינג סטונס, ביל ווימאן, התגרש מאשתו.


פינת "רפפורט מדווח מעיתוני העבר" - והנה עוד אירועים בעולם הרוק שמצאתי שקרו במרץ, בשנת 1971:



- השופט בתיק בית המשפט של הביטלס מחליט לטובת פול מקרטני. בינתיים, העיתונות מפרסמת כותרות לפיהן הביטלס יעשו רפורמה כשהבסיסט קלאוס פורמן יחליף את מקרטני בבס. מקרטני מעורב גם במחלוקת נוספת, הפעם עם המוציאים לאור NORTHERN SONGS על התקליטון-הלהיט האחרון שלו, ANOTHER DAY. השיר קיבל קרדיט משותף הן למקרטני והן לאשתו לינדה, ובכך הפחית את סכום הרווחים המגיעים לחברת המו"לות ההיא ב-50%. יו"ר החברה, ג'ק גיל, התעקש שלינדה אינה מסוגלת להלחין מוזיקה כזו ואיים בתביעה בבית המשפט.


- הגיטריסט ג'וניור קמבל עוזב את להקת מרמלדה. הוא שואף להמשיך את לימודיו המוזיקליים לפני שהוא מתחיל בקריירת סולו. יואי ניקולסון סומן כמחליף שלו.


- יש מחלוקת בהפקת תוכנית הלהיטים הטלוויזיונית הבריטית, טופ אוף דה פופס, כאשר להקת יס טוענת שמפיקי התוכנית דחו אותה מלהופיע בפינת "האלבום" בתוכנית.


- הגיטריסט פיטר גרין ממלא את תפקידו של הגיטריסט הנעדר, ג'רמי ספנסר, בסיבוב ההופעות של פליטווד מאק בארה"ב.


- על להקת QUINTESSENCE נאסר להופיע בעתיד באולם קולסטון בבריסטול בעקבות המופע שלהם החודש. הנהלת המקום התנגדה לכך שהלהקה תחלק לקהל מקלות קטורת בוערים, המהווים "סיכון שריפה".


- קרול גריימס נפרדת מלהקת DELIEVERY כדי להקים להקה משלה.


- נגן הבס של ג'ת'רו טול לשעבר, גלן קורניק, מכריז על הקמת להקתו החדשה, WILD TURKEY.


- מנהיג הקינקס, ריי דייויס, קיבל פקודה להאט את הקצב ולקחת חודש חופש על ידי יועציו הרפואיים. לדייוויס יש כנראה "ארבעה פרויקטים של כתיבה בדרך" בתוספת התחייבויות להקלטה והופעות חיות.


- להקת "עשר שנים אחרי" מכחישה שהיא מתפרקת.


פינת "רפפורט מדווח מעיתוני העבר" - והנה עוד אירועים בעולם הרוק שמצאתי שקרו במרץ, בשנת 1972:



- המופעים של להקת טי רקס באמפייר פול של וומבלי מצולמים לסרט מיועד שכותרתו BORN TO BOOGIE. רינגו סטאר הוא הבמאי. לפני המופעים האלו יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בארה"ב, כשאוריה היפ היא להקת החימום העיקרית. אך חיכוך בין שני המחנות מביא להדחתה של אוריה היפ מהחבילה.


- הגיטריסט דייווי או'ליסט (לשעבר מלהקת הנייס) עוזב את רוקסי מיוזיק. הוא מוחלף על ידי פיל מנזאנרה, בעבר חבר להקת QUIET SUN. רוקסי מתחילים לעבוד על אלבום הבכורה שלהם עם תמלילן להקת קינג קרימזון, פיט סינפילד, כמפיק, לאחר שחברת התקליטים איילנד זכתה להחתים את ההרכב המבטיח.


- פול קינג וקולין ארל עזבו את מונגו ג'רי.


- להקת EAST OF EDEN (שאריאל זילבר סיפר לי שקיבל אז הצעה להצטרף אליה אך דחה - הסיפור נמצא בספרי על הרוק הישראלי) הוחתמה על ידי PVK FILMS לככב בסרט בן 30 דקות המתאר את החיים בלהקה.


- הבסיסט, מארק קלארק, עוזב את אוריה היפ באמצע סיבוב ההופעות שלה בארה"ב. קלארק היה עם הלהקה רק מאז דצמבר 1971, כאשר הצטרף אליה בעקבות התפרקות להקתו הקודמת, קולוסיאום. גארי ת'יין מלהקת KEEF HARTLEY BAND מצטרף לאוריה היפ כמחליפו.


- אולם ההופעות הגדול בלונדון, ריינבאו, נסגר רק ארבעה חודשים לאחר הפתיחה, כאשר הבעלים נקלעים לקשיים כלכליים.


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר























Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page