ביקשתם קיבלתם - קוראים מהמגזין שלי שאלו אותי

רונן בן חיים ביקש לדעת עוד על THE END של להקת הדלתות. אז - חברי הלהקה פיתחו את השיר הזה במהלך הופעות חיות במועדון ויסקי א גו גו, בלוס אנג'לס שבו הם היו להקת הבית בשנת 1966. הם היו צריכים לנגן שני סטים בלילה, אז הם נאלצו להרחיב את השירים שלהם כדי למלא את זמן ההופעה. זה נתן להם הזדמנות להתנסות בשירים שלהם. השיר התחיל כפרידה של ג'ים מוריסון ממרי ורבלו, חברתו שהלכה אחריו מפלורידה ללוס אנג'לס. זה התפתח משם לאפוס בן 11 דקות. ב-21 באוגוסט 1966, ג'ים מוריסון לא הופיע להופעה. לאחר שהלהקה ניגנה את הסט הראשון בלעדיו, החברים שלפו אותו מדירתו, שם הוא היה על אסיד. מוריסון ההלום התחיל לאלתר בדיבור מהבמה על רוצח, ואמר, "אבא, אני רוצה להרוג אותך. אמא, אני רוצה ל... אותך!" הקהל השתגע, אבל הלהקה פוטרה מיד לאחר ההופעה. גרסת האלבום של השיר היא שילוב ערוך של שני טייקים, שלקח בסך הכל כ-30 דקות להקלטה. המפיק של ההקלטה, פול רוטשילד, כינה את זה "אחד הרגעים היפים שהיו לי אי פעם באולפן הקלטות".

ואז הוא ביקש לדעת גם על CHILD IN TIME של דיפ פרפל... אז - מדובר במשהו של דיפ פרפל שהחל במקרה כשיום אחד ניגן ג'ון לורד באורגן קטע ששמע מתקליט של להקה אמריקאית בשם IT'S A BEAUTIFUL DAY בשם BOMBAY CALLING. אז חברי להקתו יעצו לו להאט את קצב הנגינה וכך נולדה היצירה. איאן גילן אמר בראיון ב-2002: "מעולם לא שמעתי את 'בומביי קולינג' המקורי כשג'ון ניגן לפתע. אז יצרנו את השיר הזה תוך שימוש במלחמה הקרה כנושא, וכך נכנס הצד הלירי. לאחר מכן, ג'ון הכין את חלקי הקלידים וריצ'י בלקמור הכין את חלקי הגיטרה. השיר בעצם שיקף את הלך הרוח של הרגע, ולכן הוא הפך להיות כל כך פופולרי".

עודד רגב ביקש לדעת עוד על השיר NEW YORK CITY SERENADE של ברוס ספרינגסטין. אז - השיר הזה, שהוקלט במקור לתקליטו השני והנפלא של ספרינגסטין, הוא סיפור מפורק על החיים בניו יורק. רבים מהשירים המוקדמים של ספרינגסטין מכילים מטח של דמויות שמטיילות בניו יורק - כשבשיר הזה אנו מוצאים את בילי הגאנגסטר בקדילק שלו ואת חברתו הפרוצה, דיימונד ג'קי. ספרינגסטין היה מבקר לעתים קרובות בניו יורק, הן לעבודה והן להנאה, תוך שהוא מצלם תמונות שהופיעו מאוחר יותר במילות השיר שלו. מכיוון שהוא לא גר שם, הוא יכל לשמור על פרספקטיבה מנותקת מסוימת כשהשתמש בה כתפאורה. השיר הארוך הזה, שהוקלט ב-7 באוגוסט 1973, התפתח מתוך שיר מוקדם בשם VIBES MAN - אחד השירים שספרינגסטין ניגן באודישן שלו לקולומביה רקורדס בשנת 1972. השיר הזה ושיר נוסף בשם NEW YORK CITY SONG היוו את הבסיס. הוא שינה לעתים קרובות את העיבוד, ולכן גרסאות חיות נשמעות לעתים קרובות מאוד שונות. שנים לאחר מכן ספרינגסטין אמר שלעולם לא היה כותב את השיר הזה אלמלא ואן מוריסון והתקליט ASTRAL WEEKS. הנגינה של דייויד סאנשז פה נפלאה בפסנתר - כשבתחילה הוא פורט במיתרי הפסנתר כשרגלו לוחצת על פדאל ה-SUSTAIN (שמאריך את הצליל). יש הטוענים כי צלילי הכינורות שם באים ממלוטרון - אך כאחד שמכיר היטב את הכלי, הריני להכריז שזה ממש לא מלוטרון. סאנשז טען שמדובר בנגני כלי קשת אמיתיים, אם כי גם זה נשמע מוזר מאד וגורם לי לחשוד שמדובר פה במקלדת שונה.

אלון אלרז ביקש לדעת עוד על השיר THE YEAR OF THE CAT של אל סטיוארט. אז - אל סטיוארט סיפר: "זה נוצר בצורה ממש מוזרה. הגיטריסט טים רנוויק ניגן בעבר בלהקה בשם האחים סאת'רלנד, והיה להם נגן קלידים בשם פיטר ווד. הופעתי לצדם באמריקה בשנת 1975 ופיטר ווד כל הזמן, בכל בדיקת סאונד שהייתי בה אי פעם, הוא ניגן את הריף הזה על הפסנתר בערך 14 פעמים ואמרתי, 'אתה יודע? יש בזה משהו. זה נשמע די נחמד. אני יכול לכתוב לזה כמה מילים?' והוא אמר: 'בטח, לך תכתוב כמה מילים'. אבל זה היה החלק הקשה, לכתוב את המילים בסופו של דבר, אז המצאתי אוסף של מילים על קומיקאי אנגלי בשם טוני הנקוק והשיר נקרא 'למרגלות הבמה'. הוא התאבד באוסטרליה וראיתי אותו ממש לפני שהוא מת וידעתי שמשהו נורא לא בסדר וכך, כתבתי עליו את השיר הזה והפזמון היה: 'הדמעות שלך ירדו כמו גשם למרגלות הבמה'. חברת התקליטים האמריקאית אמרה, 'מעולם לא שמענו על טוני הנקוק. אנחנו לא יודעים מי הוא'. אז חשבתי, 'טוב, זה מעצבן אז אני אכתוב דאחקה'. אז, כתבתי שיר על הנסיכה אן בשם "סוס השנה": 'הנסיכה אן רכבה על סוס השנה'. הם גם לא אהבו את זה. לא הצלחתי לחשוב על שום מילה. הייתה לי אז חברה והיה לה ספר על אסטרולוגיה וייטנאמית, שהיה די מעורפל, והוא היה פתוח בפרק שנקרא 'השנה של החתול'. חשבתי, 'אתה לא יכול לכתוב על חתולים, זה מגוחך'. והייתי אבוד לחלוטין ואז הסרט 'קזבלנקה' שודר בטלוויזיה וחשבתי, 'אני אתפוס את המפרי בוגרט ונראה לאן זה יוביל'. איכשהו, בין כל זה לבין האסטרולוגיה הווייטנאמית, המצאנו את זה, אז תודה לך, פיטר ווד, על כתיבת המוזיקה. הוא כבר לא איתנו, אבל תודה לך, פיטר". דרך אגב, באסטרולוגיה הווייטנאמית, שנת החתול נקראת גם שנת הארנב - היא מגיעה כל 12 שנה וזו אמורה להיות שנה נטולת מתחים.

סילביו אפלבאום ביקש לדעת עוד על השיר EXCENTRIFUGAL FORZE של פרנק זאפה. אז - הקטע הזה הוקלט במקור על ידי פרנק זאפה ביולי 1972 באולפני פרמאונט, עם תוספות שנעשו לאחר מכן. המוסיקאים שניגנו פה הם הקלידן ג'ורג' דיוק, המתופף ג'וני גרין, הכנר ז'אן לוק פונטי וזאפה שניגן בבס, בגיטרה ובבוזוקי. ג'ון גרין סיפר: "פרנק זלח לי תקליט שלו עם השם שלי בו. הקשבתי ואמרתי לו שאני לא נמצא בו. אז נוא אמר לי שכן ושהוא כתב קטע אחד בהתבסס על התיפוף שעשיתי". שם השיר מביא כמה משחקי מילים. המילה EXCENTRIFUGAL משלבת את המילים ECCENTRIC ו- CENTRIFUGAL כשהמילה FORZA באיטלקית זה FORCE. לא ידוע על גרסאות בהופעה של השיר הזה ולמעשה שמו היה במקור שם העבודה הזמני על קטע אחר ואינסטרומנטלי לאלבום הכפול, זאפה ברוקסי, ששמו ECHIDNA'S ARF OF YOU.

עדי אשכנזי ביקש לדעת עוד על השיר IN THE YEAR 2525 של הצמד זאגר ואוונס. אז - מדובר בשיר עם תוכן אפוקליפטי למדי, שמגלה לנו כיצד ייראה העתיד לפי עיניהם של הצמד הזה שלא חזה שלא יקבל להיט נוסף לאחר מכן. בין התחזיות בשיר הזה: גלולה ששולטת במה שאתה חושב, עושה ואומר. שיניים ועיניים הופכות לשרידים מכיוון שכבר אין צורך בחושים. מכונות עושות הכל בשבילנו, אז הידיים והרגליים שלנו הופכות חסרות תועלת. ילדים נוצרים במעבדות. זה היה הלהיט היחיד של צמד הפולק-רוק הזה מנברסקה. הפסימיות שלהם הפכה ישירה יותר, אם כי הרבה יותר מחרידה. הם הוציאו את התקליטון הבא שלהם, אחרי הלהיט הזה, עם שיר בשם MR TURKEY שהוא סיפורו של אדם שאנס מישהי שאסף בבר, הורשע ומסמר את פרק כף יד שמאל שלו לקיר תא הכלא שלו. הדמות המחרידה בשיר הזה לא דיממה למוות עד לאחר שהשיר הסתיים, בערך באותו זמן שזאגר ואוונס הלכו לדרכים נפרדות.

יותם לאור ביקש לדעת דברים על YOU CAN'T ALWAYS GET WHAT YOU WANT של הרולינג סטונס. אז - ישנן שתי תיאוריות לגבי זהותו של "מיסטר ג'ימי", המופיע בבית השלישי. או שזה ג'ימי מילר - המפיק של הסטונס באותה תקופה, או ג'ימי האטמייקר, דמות מקומית ששוטטה ברובע העסקים באקסלסיור, מינסוטה. הסטונס הופיעו באקסלסיור בסיבוב ההופעות הראשון שלהם בארה"ב בשנת 1964, ולא התקבלו יפה. מיק ג'אגר נכנס לבית מרקחת מקומי כדי להשיג משקה צ'רי קולה. לצערו לא היה את זה שם ומיסטר ג'ימי, שעמד בתור מאחורי ג'אגר, העיר, "טוב, אתה לא תמיד יכול להשיג את מה שאתה רוצה". מקהלת הילדים היא מקהלת באך הלונדונית. 60 הקולות שלהם הוכפלו כדי שזה יישמע כאילו היו אפילו יותר מהם. אל קופר הובא לנגן על אורגן וקרן צרפתית בהקלטה. מריאן פיית'פול, שהייתה חברתו של מיק ג'אגר, טענה שהשימוש שלה בסמים הוא ההשראה לשיר הזה.

ציון אריאל כתב לי: בשנות ה 60 הייתה להקת דייב די ,דוזי ,ביקי, מיק וטיץ' והיה להם שיר, אגדת קסאנדו, בו נשמעות הצלפות של שוט, איך בדיוק זה נעשה? יש כמה סברות. אז - הרעשים של השוט נוצרו בטכניקה מסובכת: נעשה פה שימוש בגיטרה פדאל סטיל עם החלקה מהירה מאד על מיתר בו, כשיחד עם זה הוסיפו באולפן שתי קוביות עץ מתנגשות. כל זה הועבר למיקס עם הרבה הד ולאחר מכן עבר היפוך לאחור לסליל הקלטה של רבע אינץ'.

בועז כהן ביקש לדעת יותר על השיר SQUEEZE BOX של להקת המי. אז - שם השיר הוא כינוי סלנג לאקורדיון, אבל הוא גם סלנג לנרתיק נשי. הלהקה רק רצתה לראות אם באפשרותה להתחמק מצנזורה ולשיר על ההנאות של מין. פיט טאונסנד סיפר שהמילים "נועדו כבדיחה מלוכלכת לא באופן מכוון". הוא לא העלה בדעתו שזה אי פעם יהפוך ללהיט. הזמר רוג'ר דלטרי תמיד אהב את השיר הזה. הוא אמר: "מה שיפה בשיר זה שהוא כל כך פשוט מרענן, שיר קליט ומדהים. זה כיף טוב. אף פעם לא הייתה לי בעיה עם השיר הזה כי הוא לא מתיימר להיות משהו אחר מלבד מה שזה".

הקורא YAIR YC רצה לדעת על השיר SEBASTIAN שללהקת מורד קוקני. אז - מתזמר השיר היה אנדרו פאוואל שסיפר: "חלפתי על פני כיכר טרפלגר בלונדון, יום אחד, כששמעתי מישהו קורא בשמי: זה היה רוברט קירבי. הוא כבר היה מעבד מצליח - בעיקר בגלל העבודה שלו עם ניק דרייק. שוחחנו במשך דקה או שתיים, ואז הוא אמר - 'אתה חייב להיות מסוגל לעשות עיבודים – למדת בקיימברידג' – לקחתי על עצמי יותר מדי אלבומים החודש – האם תרצה לעשות אחד מהם?' וכך התחילה קריירה...". כמה חודשים לאחר מכן קירבי התקשר לפאוואל ושאל אם הוא יכול לקחת עבודה של להקה חדשה בשם מורד קוקני. פאוול המשיך וכתב עיבודים תזמורתיים נהדרים לשירים אחרים שהיו פחותים ללא תרומותיו, כמו "שנת החתול" של אל סטיוארט, "האיש עם הילד בעיניו" של קייט בוש ועוד.

שחף צור ביקש לדעת עוד על לילות משי לבן של המודי בלוז. אז - זמר הלהקה, ג'סטין הייווארד, קיבל את הרעיון לשיר לאחר שמישהו נתן לו סט של סדיני סאטן לבנים. "כתבתי את השיר הכי מפורסם שלנו כשהייתי בן 19. זה היה סדרה של מחשבות אקראיות והיה די אוטוביוגרפי. זו הייתה תקופה מאוד רגשית כי הייתי בסוף רומן אהבה גדול והתחלה של אחר. הרבה מזה יצא בשיר". לפני שהצטרף למודי בלוז, הוא חתם על עסקה עם חברת ההוצאה לאור של לוני דונגן, שבסופו של דבר העניקה לדוניגן את חלק הארי בתמלוגים על שיר זה ועל שירים אחרים שהייווארד כתב באותה תקופה. דוניגן היה כוכב בשנות ה-50, מפורסם בזכות צליל הסקיפל שלו שהשפיע על הביטלס. בשנות ה-60, הוא נעשה מעורב יותר בצד העסקי של התעשייה והקים את חברת ההוצאה לאור, טיילר מיוזיק.

דורון גרינברג רצה לדעת יותר על הרכבת האחרונה ללונדון של אי.אל.או... אז - ג'ף לין סיפר: "זה מזכיר לי את השעות הרבות שבילינו ברכבות הלוך ושוב מברמינגהם ללונדון כדי לעשות תקליטים. הייתה תקופה מסוימת שבה נראה היה שבילינו שנים ברכבות שנסעו הלוך ושוב מברמינגהם לאולפני הטלוויזיה והרדיו השונים בלונדון. אתם יכוים לשמוע את הסינטיסייזר החדיש אז, CS-80, בסולו". הבסיסט, קלי גרוקאט, סיפר: "הבס בשיר היה די מורכב, אז לשיר ולנגן אותו בו זמנית היה די מגניב".

חן סופר ביקש לדעת יתר על השיר MONEY של פינק פלויד. אז - לעתים קרובות זה מתפרש בצורה שגויה כמחווה לכסף והרצון להשיג אותו. מצד שני, בשיר הזה מדובר בביקורת נגד הצורך האנושי להתעשר. השיר מתחיל במשקל ריתמי יוצא דופן של 7/4, ואז במהלך סולו הגיטרה השיר משתנה לקצב הסטנדרי יותר של 4/4, ואז חוזר ל-7/4 ומסתיים שוב ב-4/4. כאש נשאל דייויד גילמור בשנת 1993 מאיפה הגיע הרעיון לתפקיד במשקל הא-סימטרי הזה, הוא ענה: "זה הריף של רוג'ר. אנחנו רק המצאנו קטעי ביניים, סולו גיטרה וכל הדברים האלו". השירה הראשית בשיר היא של דיוויד גילמור. ווטרס סיפק את המוזיקה והמילים הבסיסיות, בעוד שכל הלהקה (ווטרס, גילמור, נגן הקלידן ריצ'רד רייט והמתופף ניק מייסון) יצרה את הג'אם האינסטרומנטלי של השיר. רוג'ר ווטרס הרכיב את לופ האפקטים שמתנגן מתחילת השיר. הוא מכיל גם קולות של קריעת נייר ומטבעות שנזרקות לקערת ערבוב מזון תעשייתית. להרכיב לופ שכזה היה דבר לא קל, בימי האולפנים האנלוגיים. הטייפ הפך להיות ארוך, עם כל ההדבקות בו, והורץ מסביב לחדר האולפן כשהוא נע על סטנדים של מיקרופונים באופן מעגלי, בזמן שהתוצאה מוקלטת למכשיר הקלטה. שימו לב, השיר הוקלט מחדש לתקליט אוסף של הלהקה, שיצא בתחילת האייטיז בשם JUST A COLLECTION OF GREAT DANCE SONGS. הפעם גילמור ניגן ברוב הכלים.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459