top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

האריה שנדם - כשרוברט פלאנט, הזמר של להקת לד זפלין, מאבד את קולו

עודכן: 4 בספט׳ 2023




אחד המרכיבים החשובים שהזניקו את הקריירה של להקת לד זפלין, החל משנת 1969, היה קולו הרועם של הזמר, רוברט פלאנט. היה זה קול שידע לרעום כאריה רעב המשחר לטרף. היה זה קול שהדהים אותי מהרגע הראשון בו נחשפתי אליו (בגלל התקליט השני של לד זפלין שבן דודי הגדול השמיע לי, כשהייתי ילד). היה זה קול חזק וייחודי ששילב אלמנטים של בלוז, רוק ופולק. היה לפלאנט טווח ווקאלי מדהים, שאפשר לו להגיע בקלות לצלילים גבוהים ולעבור ללא מאמץ לתדרים נמוכים יותר. לקול הזה הייתה איכות גולמית ורגשית, שלעתים קרובות מלאה בעוצמה ותשוקה. מדובר בקול חשוב ביותר בעולם של רוק קלאסי. תרצו, אחרי קריאה, זו, לקבל עוד על לד זפלין? תמצאו זאת בהרצאת מוסיקה שלי ("מדרגות לגן עדן" ובפודקאסטים מומלצים באתר הזה.


אחד ההיבטים המדהימים ביותר בשירתו של פלאנט היה יכולתו לספק ביצועים דינמיים. הוא יכל להתחיל שיר בטון רך ועדין ואז לשחרר צרחה עזה וראשונית ברגע הבא. הרבגוניות הזו והשליטה בקולו הוסיפו עומק ודרמה למוזיקה של לד זפלין.


הסגנון הווקאלי הזה של פלאנט הושפע מאוד מזמרי בלוז ונשמה כמו האוולין וולף וג'יימס בראון, אבל הוא החדיר את הכישרון הייחודי שלו בהופעותיו. האלתורים הווקאליים שלו במהלך הופעות חיות הפכו לאגדות, והדגימו את יכולתו להתחבר לקהל וליצור אווירה מחשמלת.


בנוסף ליכולת הטכנית שלו, המילים וההגשה הקולית של פלאנט שידרו לעתים קרובות תחושה של מיסטיקה ורוחניות. הוא שאב השראה ממיתולוגיה, פולקלור וחוויות אישיות, והעניק לשירתו איכות עולמית.


בסך הכל, הקול של רוברט פלאנט בשנים הראשונות של לד זפלין היה כוח שצריך להתחשב בו. זה היה התאמה מושלמת לצליל הרוק הכבד של הלהקה, שהיא אחת מלהקות הרוק הגדולות בכל הזמנים.


היה נראה כי אלוהים בכבודו ובעצמו שם בגרונו של פלאנט הצעיר את המתנה הנדירה הזו, אבל רוברט פלאנט לא היה זמר בעל הכשרה מקצועית בשירה. הוא שר היישר מהלב ומהנשמה שלו, מבלי לחשוב בראשו על התוצאות הקשות, שלא איחרו להגיע.


אפילו בשלב מוקדם, אפשר לדעת שדרך השירה הזו גורמת מחיר לקולו של פלאנט. לעתים קרובות, בעקבות הופעות מאמצות, הקול שלו הפך נמוך יותר ומחוספס יותר בקצוות. הקלטת הופעה בתוכנית רדיו בדנמרק, ממרץ 1969, היא דוגמה טובה לכך. הקול של פלאנט נשמע שם נמוך מהרגיל ויש לו מגע בלוזי לרבים מהשירים. כשהוא מנסה להשיג את הצלילים הגבוהים, הוא נשמע קצת מתוח ולא טבעי, כאילו הקול שלו על סף סדק או שבירה. לאורך 1969, קולו של פלאנט המשיך את הדפוס הזה של עליות ומורדות. בינתיים, באולפן, הוא הגיע רגוע יותר ובטוח יותר. אפשר לשמוע זאת היטב בביצועיו בתקליט השני של לד זפלין.


מה קרה, רוברט פלאנט?


שנת 1970 התחילה בצורה טובה מאוד, כפי שצולמה בהופעת רויאל אלברט הול המפורסמת. ההופעה הזו עושה עבודה די טובה בללכוד איך פלאנט הצליח להשיג שליטה טובה יותר על הקול והטווח שלו. הוא לא חסר שליטה כמו פעם, והוא לא מגיע כל כך גבוה כמו קודם, אבל הביטחון והשליטה שיש לו ברורים. עם זאת, הקול שלו עדיין נשבר מדי פעם. עדיין, מדובר לדעתי בהופעה מדהימה!



לד זפלין, בסופו של דבר, ביטלה את שארית סיבוב ההופעות שלה, במרץ-אפריל 1970, בארה"ב, בגלל שקולו של פלאנט נעשה מתוח. הלהקה בילתה את רוב מאי ויוני בחזרות ובהקלטות התקליט השלישי והקול של פלאנט היה מרהיב כתמיד. הוא שלט בו במלואו, משיג כמה צלילים גבוהים מדהימים ובמקביל גם מסוגל לשיר עדין ויפה.


סיבוב ההופעות הבא של לד זפלין בארה"ב הציג את פלאנט בכושר ווקאלי. ההופעה האחרונה של השנה, בניו יורק ב-19 בספטמבר, היא מההופעות הגדולות יותר של לד זפלין. קולו של פלאנט אינו מראה סימני עייפות והוא מגיע לכל צליל גבוה - על אחת כמה וכמה בהתחשב בכך שזו הייתה ההופעה השנייה שלהם באותו יום!


בחורף של 1971-1970 הקליטה לד זפלין את תקליטה הרביעי ופלאנט שר בקול אפקטיבי למהדרין. גם בהופעות שבאו אחר כך פלאנט שר היטב, כשבמרץ 1971 הוא נדבק בדלקת גרון, מה שאילץ את הלהקה לדחות את הופעתה בבי.בי.סי ל-1 באפריל. למרות הדחייה, פלאנט עדיין לא היה בכושר שיא. הקול שלו צרוד וזו לא אחת ההופעות הטובות ביותר שלו בשום אופן.



פלאנט התאושש היטב עד מאי באותה שנה אבל יש שרואים בהופעה שנערכה בלוס אנג'לס, ב-21 באוגוסט 1971, את נקודת השבר.



לד זפלין נהגה להופיע שם בהצלחה גדולה מאד והפעם הוחלט להעניק לקהל מופע ארוך מהרגיל. הקהל הנלהב קיבל שם, בפעם הראשונה, את צלילי היצירה החדשה STAIRWAY TO HEAVEN ופלאנט התבלבל פה ושם במילים. עדיין נראה שהוא התלהב מדי לשיר את החומר החדש, והוא דחף את קולו לגבול המוחלט כמעט בכל שיר. הבעיה הייתה שזו הייתה רק תחילתו של סיבוב הופעות בן חודש, ופלאנט לא יקבל יום מנוחה עד ארבעה ימים לאחר הופעה זו. קל לראות איך דחיפה של הקול שלך ככה, במשך כמה לילות ברציפות, עלולה לגרום לנזק קבוע, וזהמה שנראה שקרה.


ההתלהבות במופע גררה מספר הדרנים ועוד מאמץ למיתרי הקול. במופע שנערך למחרת, באותו מקום, כבר היה קולו של פלאנט סדוק. בלילה הבא, ב-23 באוגוסט, הוא אפילו העיר "זה הולך ומחמיר. עד סוף ההופעה, לא אוכל לומר מילה". בהמשך הסיור הוא עבר לסירוגין בין לילה טוב שבו הוא בעיקר שמר דברים ביחד, לבין לילה "בסדר" שבו הקול שלו היה מחוספס ונסדק בתדירות גבוהה בהתחלה, מתחמם בהדרגה ככל שהלילה עובר. הדפוס הזה המשיך בסיבוב ההופעות ביפן, כאשר פלאנט שר בקול נהדר בהופעות בטוקיו, בעוד שהמופע האחרון באוסקה גרם לו להישמע מתוח ומחוספס בקצוות. למרות זאת, הקול שלו עדיין היה חזק.


לאחר מנוחה קלה הוא חזר לשיר כקודם. קולו עשה קאמבק טוב בסיבוב הופעות הסתיו של הלהקה בבריטניה, אבל הוא סובל עוד נסיגה כשהוא הצטנן אך המשיך לשיר.


בשנת 1972 הופיעה להקת לד זפלין פעמים רבות, כשכל הופעה נמתחה לזמנים ארוכים מאד. המיתרים בגרונו של פלאנט התחננו למנוחה, אך לוח הזמנים המטורף לא נתן להם לקבל זאת. פלאנט החל להיות צרוד ופה ושם שינה את המלודיות של השירים כדי להתאימם למצבו.


בינואר 1973 נאלצה הלהקה לבטל כמה הופעות בגלל שפעת שתקפה את פלאנט. כך, בכל אופן, נמסר באופן רשמי. פלאנט הבין שאי אפשר לבטל כל כך הרבה הופעות והחליט לחזור לבמה. זו הייתה החלטה חמורה שהוסיפה נזק למיתרי קולו.


הזמר הבין כי הוא חייב להרגיע עם השירה שלו. חלק מהשירים קיבלו 'טיפול מחודש' מצידו, כשלעיתים הוא הוריד את גובה שירתו אף באוקטבה.


שלוש דוגמאות בולטות לכך היו בשירים BLACK DOG, OVER THE HILLS AND FAR AWAY וקטע הסיום ב- STAIRWAY TO HEAVEN. לאחר מכן עבר 'הטיפול הווקאלי' גם לשירים נוספים.


שימו לב כיצד שר פה פלאנט את בתי השיר, שקצת לפני כן בוצעו עם צרחות מרשימות:



השיר OVER THE HILLS AND FAR AWAY הושר על ידי פלאנט בסוף 1972, לפני שהקהל הכיר אותו מהתקליט HOUSES OF THE HOLY שיצא בהמשך, כשהביצוע נאמן לגרסת ההקלטה.


במהלך הקלטת התקליט HOUSES OF THE HOLY וכהיה ברור לנוכחים שקולו של פלאנט החל להשתנות. נראה שהעוצמה בקולו פחתה במידה ניכרת ויש גוון אחר לקולו. סיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב, שבא אחר כך, הציג טון אחר של פלאנט. הוא עדיין קהגיע אל הצלילים הגבוהים, אבל הוא עשה את זה עם הרבה פחות עוצמה מבעבר. בנוסף, הקול שלו עכשיו נסדק לא רק בתווים הגבוהים, אלא גם בתווים הנמוכים יותר. השינוי בהחלט מורגש.


האריה בקולו של פלאנט נסוג לאחור. במקום זה קיבל הקהל זמר מהוסס מאד, שניסה לחפות על היעדר קולו עם כריזמה, רעמת תלתלים, ג'ינס מהודק וחזה מפואר. עד אז פלאנט בקושי ערך תרגילי חימום למיתרי קולו לפני הופעות. הוא סמך על מתנת האל הזו, אך היא בגדה בו.


בסיבוב ההופעות של הלהקה ביפן באותו אוקטובר של 1973, הקול של פלאנט באמת התחיל להראות סימנים של ירידה דרסטית יותר. הלהקה העבירה כעת את השיר IMMIGRANT SONG למשבצת ההדרן, והשיר ROCK'N'ROLL הוא כעת הפותח החדש, ככל הנראה בגלל הקול הנחלש של פלאנט. הקול שלו נשבר כמעט בכל פעם שהוא אפילו ניסה לצליל גבוה. היה ברור שהקול שלו מראה סימני בלאי. החלק הראשון של סיבוב ההופעות של הלהקה בבריטניה, בנובמבר ודצמבר, הראה סימנים נוספים להיחלשות קולו של פלאנט, שכן הוא נאלץ לשנות את המנגינות של שירים נוספים.



הוא הצליח להחזיק מעמד בסדר להופעות האלה. נכון, הקול שלו כבר לא גבוה ועוצמתי כמו פעם, אבל הוא עדיין הצליח לשיר את רוב השירים היטב, והוא עדיין יכל להגיע גבוה למדי בשירתו. אבל שום דבר לא יכל היה להכין אותו למופע בשפילד, ב-2 בינואר 1973. פלאנט והמתופף, ג'ון בונהאם, היו בדרכם להופעה כשהמכונית שלהם התקלקלה, מה שאילץ את שניהם לנסוע בטרמפים. פלאנט חטף שפעת בדרך לשם, אבל החליט להמשיך ולשיר בכל זאת. התוצאה הייתה איומה לחלוטין. הקול שלו נסדק ונשבר בכל מקום והוא נאלץ לשיר/לדבר את דרכו בין השירים באופן מונוטוני.


סיבוב ההופעות האירופי באותו מרץ הוא הרבה מאותו הדבר, כשהקול של פלאנט חלש למדי, מה שמאלץ את שאר הלהקה לחפות עליו. בעקבות סיבוב ההופעות הזה, הלהקה לקחה הפסקה ממושכת. בשלב זה עבר פלאנט ניתוח להוצאת גושים במיתרי הקול שלו. עד שהלהקה התכנסה מחדש כדי להקליט את האלבום פיזיקלי גרפיטי, הקול של פלאנט כבר היה שונה לגמרי.


פלאנט נהג לספר לשואלים על קולו כך: "כמובן, זה משתנה ככל שמתבגרים. ככל שתהיה בוגר יותר, כך תוכל לפתח סגנונות רחבים יותר", אבל בשנת 1988 יצאה הסוד כשהוא סיפר בראיון: "לפני 15 שנים עברתי ניתוח במיתרי הקול ולא יכולתי לדבר כלל במשך שלושה שבועות".


ובכן, בשנת 1973 לא הוזכר בשום עיתון על הניתוח הזה, שמסתבר כי היה הגורם ללהקה לחדול מהופעות בסוף 1973 ובמהלך שנת 1974. מספיק להקשיב לאלבום ההופעה HOW THE WEST WAS WON, שהוקלט קצת לפני שינוי הקול, כדי להבין כי הלהקה הזו ספגה מהלומה עם בעיית הקול הזו של פלאנט.



בשנת 1975 העסיק פלאנט, במהלך סיבובי ההופעות, מורה לפיתוח קול שיעזור לו, אך קולו כבר ניזוק ללא תקנה.


פלאנט עשה טעות קריטית נוספת; הוא המשיך לעשן סיגריות עד שנות השמונים וכך גרם נזק אף גרוע יותר בקולו, שהפך למאנפף ורחוק שנות אור מאותו רעם ביום בהיר, אותו הנחית כמהלומה על עולם הרוק של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים.


יש שירים שדווקא זכו לעדנה בזכות קולו החדש של פלאנט. דוגמה בולטת לכך היא KASHMIR, שוודאי היה נשמע שונה לגמרי עם קולו הקודם של פלאנט. הרי שיר זה מושלם במתכונתו הנוכחית בתקליט 'פיזיקל גראפיטי'. אבל מוסר ההשכל ברור - זמרים, כמו רוברט פלאנט ואיאן גילאן, קיבלו מתנות, צרחו אותן ללא פיקוח ושחקו אותן במהרה עד דק. חבל מאד.



עם זאת, רוברט פלאנט הצליח להמציא את עצמו מחדש כזמר. הקול שלו אמנם השתנה מאד במהלך הקריירה של זפלין, אבל הוא גדל עם הזמן כזמר בעל טון אישי. רוברט פלאנט הוא עדיין אחד הזמרים הגדולים והמשפיעים בכל הזמנים, אפילו אחרי שהאריה המקורי שהיה בו נדם.



בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page