ואווו... כשקניתי את הספר לפני שנים (ובמחיר לא זול בכלל), הבנתי מהעיצוב והכובד שלו כי מדובר פה במשהו יוצא דופן. מדובר פה בצלילה עמוקה מונומנטלית לתוך הצד הטכני של אחת הלהקות המשפיעות ביותר בכל הזמנים. הספר, שנכתב על ידי קווין ריאן ובריאן קיהאו, הוא ספר שנחקר בקפידה, החורג הרבה מעבר להיותו עוד ביוגרפיה של הביטלס. זוהי כיתת אמן בהנדסת סאונד, טכניקות אולפן, והטכנולוגיה המתפתחת שעזרה לארבעת החבר'ה מליברפול לדחוף גבולות לאורך שנות ה-60. לכל חובבי מוסיקה שאוהבים את פרטי ההפקה, הספר הזה מציע תובנה ייחודית לגבי האופן שבו הביטלס יצרו את הסאונד הנצחי שלהם. אם אינכם מבינים בפרטים הטכניים של אולפני הקלטה ושיטות הקלטה, אין לכם מה לחפש בספר זה. אבל אם אתם מסוקרנים מהאופן בו באמת נוצרה המוסיקה ההיא - הספר הזה שווה בהחלט את המחיר היקר שלו.
היופי בספר טמון ביכולת שלו לאזן בין מורכבות טכנית לקריאה. בעוד שחלקים מסוימים נכנסים עמוק לניואנסים של רכיבים אולפניים רבים, זה תמיד בא עם ביסוס הדיון בהקשר של שירים וסשנים ספציפיים של הביטלס. לדוגמה, הספר מתעמק בבניית אולפני EMI (שרק בשנת 1970 ישנו את שמם ל-ABBEY ROAD...) וכיצד הטכנולוגיה המתקדמת של אותה תקופה, כמו קונסולת המיקס REDD.51, הייתה חיונית ליצירת אלבומים כמו סרג'נט פפר. כותבי הספר מסבירים כי קונסולה זו הייתה צעד אבולוציוני קדימה בטכנולוגיית ההקלטה הבריטית, והציעה לביטלס רמה חסרת תקדים של שליטה בהקלטות.
אחד החלקים המרתקים ביותר בספר הוא הפירוט המפורט של טכניקות הקלטה ספציפיות בשימוש הלהקה וצוות ההפקה שלה, במיוחד ג'ורג' מרטין והמהנדס ג'ף אמריק. כל פרק מלא בדיאגרמות, צילומים מדהימים וציורי המחשה של הציוד והשיטות המשמשות להקלטת שירים שהם הפסקול של החיים שלי ושל רבים אחרים.
מה שכובש באותה מידה הוא האלמנט האנושי המוטבע בכל התיאורים הטכנולוגיים. ריאן וקיהו טווים במומחיות אנקדוטות מהביטלס וצוות האולפנים שלהם, ומספקים לנו תמונה מלאה יותר של האופן שבו היצירתיות של הלהקה טופחה באולפן. לדוגמה, החתירה הבלתי פוסקת של פול מקרטני לשלמות בנגינת הבס שלו מודגשת לאורך כל הדרך, כאשר מקרטני אמר לג'ורג' מרטין, "אני רוצה שהבס יישמע גדול", מה שגרם למיקום מיקרופון חדשני וטכניקות מיקס שעיצבו את התדר הנמוך בשירים כמו COME TOGETHER. הכל בא באופן מפורט להפליא, עד כדי כך שפעמים רבות חשתי שאני ממש באולפן, בסשן הקלטה עם הביטלס.
ריאן וקיהו מציינים, "המעבר מהקלטה חיה להתנסות באולפן מרובה ערוצים (יחסית...) שיקף את האבולוציה האמנותית של הלהקה עצמה. ככל שכתיבת השירים שלה הפכה מתוחכמת יותר, ציוד האולפן היה צריך להתפתח כדי לעמוד בקצב השאיפות שלה".
הספר גם לוקח זמן לחקור היבטים פחות מוכרים של תהליך ההקלטה, כמו תפקידם של טכנאי ההקלטות השונים שעזרו לביטלס להשיג את התוצאה המוקלטת באופן מיטבי. ג'ף אמריק, למשל, זוכה לשבחים לאורך כל הדרך על הטכניקות הלא קונבנציונליות שלו. אמריק עצמו אמר פעם, "לא רק הקלטנו מוסיקה - יצרנו נופי סאונד. היינו צריכים להמציא דברים תוך כדי, וזה היה היופי בעבודה עם הביטלס".
בנוסף לתובנות הטכניות, הספר כולל שפע של צילומים ואיורים שהופכים את זה לחגיגה ויזואלית. יש תמונות נדירות של אולפני אבי רואד, תקריב של ציוד הקלטות וינטג' ומסמכים שמפרטים סשנים. אלמנטים חזותיים אלו לא רק משפרים את חווית הקריאה אלא גם עוזרים להבהיר את התיאורים הטכניים. התמונות של ציוד וינטג' ריתקו אותי, כי לא ראיתי עד ספר זה את כל זה מרוכז במקום אחד וברזולוציית צילום שממחישה את הכל.
זה ספר שהוא הרבה יותר מסתם היסטוריה של שנות האולפן של הלהקה - זה אוצר של ידע טכני, סיפורים אישיים והיסטוריית מוסיקה. הוא חושף את התפקיד שמאזיני מוסיקה מתעלמים ממנו לעתים קרובות. אז בין אם אתם מוסיקאים, טכנאי סאונד, או סתם מעריצים של הביטלס עם סקרנות עמוקה מהרגיל, הספר הזה מציע מבט מקיף באמת על האופן שבו הקסם נוצר. כמו שג'ורג' מרטין אמר, "הפרנו את הכללים כי לא ידענו מה הם הכללים". אז כן, גם הספר הזה מפר את הכללים וכך מביא לנו זהב.
בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.
הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.
רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.
