פינת "המלצה על ספר רוק מחדר העבודה שלי" - והפעם אלך על הספר הראשון והנהדר שפורסם על להקת יס, מאת דן הדג'ס.
זה ספר כה טוב שיש לי שני עותקים ממנו. זה הוא מחקר מרתק שנעשה בקפידה של אחת הלהקות הכי אייקוניות של הרוק המתקדם. ספר זה, שפורסם בשנת 1981, מציע מבט מקיף על הקמת הלהקה, עלייתה לתהילה ועל המסע היצירתי דרך עיני חבריה, עם תובנה עשירה לגבי המוזיקה שלהם, האבולוציה האמנותית והדינמיקה האישית שהניעה את הצלחתם. וזה, כמובן, לפני בוא תחייתה באייטיז.
הספר מצטיין בסיפור שלו, ומספק מבט מעמיק על היצירה של יס, החל מהימים הראשונים שבהם ג'ון אנדרסון, כריס סקוויר, טוני קיי, פיטר בנקס וביל ברופורד הקימו את הלהקה לראשונה בסוף שנות ה-60. הדג'ס מתעמק באהבתם ההדדית לעיבודים מורכבים, השפעות קלאסיות ומוזיקליות שאפתנית שהביאה אותם לפתח צליל ייחודי שהגדיר את הרוק המתקדם בשנות ה-70.
אחד היתרונות של הביוגרפיה של הדג'ס הוא היכולת להדריך את הקורא בשינויי הסאונד וההרכב המתפתחים של הלהקה. מההשפעות הפסיכדליות המוקדמות ועד לפאר הסימפוני. הדג'ס מצטט כל הזמן את חברי הלהקה, שמספרים דברים לטוב ולרע. למשל, את ג'ון אנדרסון כשהוא משקף את הנושאים הרוחניים ביצירה CLOSE TO THE EDGE: "רציתי ליצור משהו שהוא כמעט מסע פנימה, משהו שיכול לשקף לא רק מוזיקה, אלא סוג של מדיטציה. האלבום הזה היה המקום שבו באמת הרגשנו שמצאנו את מה שיס נועדה להיות".
הדג'ס מתאר גם את המתחים הפנימיים ושינויי ההרכב שסימנו את הקריירה הארוכה של יס. עזיבתם של פיטר בנקס, טוני קיי וביל ברופורד, הגעתו של ריק ווייקמן, ומאוחר יותר, יציאתו שמסופרות ברגישות של היסטוריון שמבין את הדינמיקה המוזיקלית והאישית כאחד. רגע אחד משכנע במיוחד מגיע כאשר כריס סקווייר חושב על החלטתו של ברופורד לעזוב את הלהקה מיד לאחר הקלטת CLOSE TO THE EDGE: "ביל תמיד היה הפרפקציוניסט, תמיד רצה לעשות דברים נכונים לחלוטין. אני חושב שכולנו ידענו שבסופו של דבר הוא יצטרך לעבור למשהו שבו הוא יוכל לבטא את הצד הזה של עצמו בצורה מלאה יותר".
הגעתו של אלן ווייט לעמדת התופים היא עוד רגע חשוב שהדג'ס מדגיש, ומציין כיצד הסגנון היותר רוקי שלו תרם לשינוי שנראה בתקליטים הבאים. הראיונות של הדג'ס עם חברי הלהקה שופכים אור כיצד השינויים הללו השפיעו על המוזיקה שלהם. סטיב האו מעיר על השתלבותו של ווייט בלהקה: "אלן הביא אנרגיה חדשה לגמרי, ופתאום היינו הלהקה החיה העוצמתית הזו. הוא נכנס והתאים ישר. זה היה שונה מההתחלה - יותר אגרסיבי, יותר דינמי".
אחד ההיבטים המהנים ביותר בביוגרפיה של הדג'ס הוא האופן שבו היא מביאה את האישיות של חברי הלהקה. ג'ון אנדרסון, איש החזון עם רעיונותיו היסודיים ונטיותיו הרוחניות, עומד בניגוד חריף לכריס סקווייר, שנראה כפרגמטי ומבוסס. הדג'ס כותב על ההבדלים הללו מתוך תחושת הערצה לאופן שבו הם הצליחו לאזן אחד את החוזקות של זה. בשלב מסוים, הדג'ס מצטט את אנדרסון, שנזכר בתהליך כתיבת TALES FROM TOPOGRAPHIC OCEANS: "כריס היה מנענע לפעמים בראשו ואומר, 'ג'ון, זה מטורף, איך נוכל לנגן את זה בהופעה?' והייתי אומר, 'נמצא דרך'. אנחנו צריכים לעשות את המסע הזה ולסמוך על המוזיקה שתוביל אותנו לשם'”.
הספר לא נרתע מהקונפליקטים שהתעוררו במהלך השנים, אבל הוא אף פעם לא פונה לריכולים. הדג'ס מתמודד היטב עם העליות והמורדות של הקריירה שלהם - חילוקי הדעות על הכיוון המוזיקלי, הלחצים הפיננסיים של סיבובי הופעות בקנה מידה גדול ומחיר התהילה - והכל בטון מאוזן ואחיד. זה נותן לי תחושה של הצד האנושי של להיות בלהקה כמו יס, על כל השאיפות האמנותיות והאתגרים האישיים שלה. זה כיף לקרוא את דבריו של סקווייר פה, אחרי שפגשתי אותו במקרה לפני שנים בלונדון וזכיתי להגיד לו, אחד מול אחד, המון תודה על המוזיקה שהוא העניק לי.
הדג'ס גם עושה עבודה פנטסטית בהצבת יס בהקשר הגדול יותר של תנועת הרוק המתקדם. הספר מתאר כיצד הם היו חלק ממגמה גדולה יותר שכללה להקות כמו ג'נסיס, קינג קרימזון, ואמרסון, לייק ופאלמר, אך גם כיצד יס עשתה לעצמה חלל ייחודי.
הביוגרפיה הזו גם עשירה בתמונות מיוחדות, כרזות קונצרטים ועטיפות אלבומים המשמשים להשלמת הנרטיב. הוויזואליה הזו נותנת למעריצים כמוני תחושה של ההיסטוריה של הלהקה, מהופעות מוקדמות ועד הופעות איצטדיונים אייקוניות. זוהי עדות להיקף העצום של התפוקה היצירתית של הלהקה ולחשיבות האסתטיקה הוויזואלית שלה כחלק מהזהות שלה.
השילוב של ראיונות, זכרונות אישיים וניתוח מוזיקולוגי הופכים את הספר הזה לחיוני לכל מעריץ של הלהקה או לכל מי שמתעניין בפיתוח הרוק המתקדם. זה מרתק, והכבוד שלו לאמנות של יס זורח בכל עמוד. זו יותר מסתם ביוגרפיה של להקה; זו חגיגה של יס! אז תגידו כן!
אוהבים רוק מתקדם? אם כן, סדרת הרצאותיי על הפרוג רוק של הסבנטיז ניתנת גם היא להזמנה. לפרטים והזמנות: 050-5616459
