top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

יוקו אונו? יוקו או-יס; מילים חמות עד רותחות על יוקו אונו וגם ג'ון לנון

עודכן: 13 ביוני 2023



אתחיל ברשותכם עם גילוי נאות; אני מ-א-ד אוהב את יוקו אונו. כן, היא גדולה מהחיים בעיניי. אני אוהב אנשים ש'פותחים את הקופסה', לפי הגדרתה את קו מחשבתה, ומגרים לראייה שונה מבלי לפגוע. אני מאד אוהב אמנות אמיצה וליוקו היה את זה בכמויות אדירות ומעוררות השראה. היא הייתה אמנית בעלת שם, עוד לפני שפגשה את ג'ון לנון.


רק מה? מעריצי לנון רבים מדי שונאים אותה. למה? טענתם, שלרוב מוגבלת ולא מחזיקה מים, היא שיוקו גנבה להם בגסות את ג'ון שלהם. הם המעריצים שלקחו עליו בעלות. הם החליטו לקבוע עבורו את מי מותר לו לאהוב ואת מי לא, עם מי מותר לו לעשות מוזיקה ועם מי לא וכיצד בכלל הוא אמור לחשוב.


הנה ציטוט אחד שקראתי לפני זמן מה בפורום מוסיקה בפייסבוק (שאני כבר לא חבר בו כי ראיתי לאן נושבת שם הרוח), על האלבום "פנטזיה כפולה", שהוציאו ג'ון ויוקו בשנת 1980.

אשאיר את שם בעליו של הציטוט בעילום שם, ברשותכם ולטובתו: "אז אונו, בשיא חוצפתה, דחפנותה העצמית ויהירותה מנעה מאיתנו, אוהבי החיפושיות, להפרד מאהוב נפשנו, ג'ון, באופן ראוי!!! כי 'בתקופה יצירתית מופלאה' ג'ון היה יכול בקלות להוציא אלבום שלם עם 14 משיריו בלי שנזדקק לדלג על 'יצירותיה' של אשתו השתלטנית! מה יוקו חשבה לעצמה? שהעולם ציפה חמש שנים למוצא פיה האמנותי? למה היא לא נתנה לו ספייס? למה היא לא הבינה את מקומה כאשתו של אמן ענק אשר ליצירותיו שלו בלבד ציפה עולם המוזיקה חמש שנים, ולא בשום אופן כשותפה שוות זכויות וכשרון שלו? היא הייתה חייבת לומר לו: 'לא, ג'ון. המעריצים שלך מצפים חמש שנים לאלבום שלך ושלך בלבד'... יוקו ניצלה עד תום את חולשתו של ג'ון לנשים חזקות עקב העדרות אימו מחייו ותמרנה אותו עד הסוף. אולי היא הייתה אמנית גדולה אבל היא לא הייתה מוסיקאית מספיק טובה כדי לחלוק אלבום שלם שווה בשווה עם יוצר מהקליבר של ג'ון. נקודה".


ואז צץ שם מישהו שהגיב לו וקבע (בחוצפה רבה) בלשון רבים: "לעולם לא נבין מה הוא מצא בה, לא יפה, לא יודעת לשיר, מלחינה גרועה, לא חן, לא שום דבר, זאת חידה שלעולם לא נצליח לפתור אותה. היא מתערבת בעניינים אמנותיים ולנון המוכשר שומע למוצא פיה כאילו היו דברי אלוהים חיים. לפרקים ממש מביך לראות את זה". וחבר אחר שם הוסיף תוך סילוף עובדה, "מסתבר גם שהיא מנעה איחוד מחדש בשנת 1975...". ואחר שם תגובה במשפט אחד מבלי להסביר: "אישה מזעזעת ומביכה בכל מובן אפשרי". חברו לפורום הוסיף: "היא פשוט היפנטה אותו ולקחה אותו למקומות רעים. ניסתה למנף את עצמה על גבו". "מומחה" נוסף קבע גם הוא במשפט אחד: "ההשפעה של יוקו על ג'ון לנון ועל הביטלס הייתה הרסנית".


והופה.. הפוסט התלהט מתגובות. היו אנשים שהגיבו שם לעניין ואני אוחז בדעתם הנבונה, אבל לפתע הגיחה בתגובה לפוסט ההוא גם דמות תקשורתית ידועה לרוב, בתרבות הישראלית, ואני מצטט אותה בתגובתה לפוסט: "היא הייתה תמיד אמנית גרועה מאוד. נטולת כל כישרון. אבל... לנון אהב אותה מאוד, נכנע לשגיונותיה ולא שם לה גבולות. האחריות היא שלו. השירים שלה אינם שירים. הם תשפוכת נלעגת של עליבות רוחנית וחוסר כישרון מוסיקלי מובהק. התערבותה האגרסיבית ביצירתו מנעה מאיתנו יצירות מופת, אבל זו הייתה הבחירה שלו. לינדה מקרטני לא נדחפה להקלטות של הביטלס, לא סירסה את היצירה של בעלה (הגאון) והבינה יפה את מקומה כקלידנית חביבה שיכולה לעשות קולות יפים לפי ההנחיות של פול הגדול. לינדה מקרטני לא הייתה מביכה, היא לא שמה לבעלה רגל גסה על עורק הצוואר, לא פרצה לאולפן שבו הוא הקליט עם הביטלס (הפעם היחידה שלנון אשכרה גידל ביצים ואמר לה 'צאי, יוקו, את מפריעה') - לינדה הייתה עדינה וידעה את מקומה. לינדה הייתה מתוקה וגם, אין מה לומר, מוכשרת".


אז עד פה כמה ציטוטים נבחרים ונבערים. עכשיו תנו לי לתת את הזווית שלי.


האמת? זה פשוט מדהים אותי. האם מישהו מאותם אוחזי קילשונים ולפידים עצר לרגע לחשוב שג'ון "שלו" רצה לעשות אלבום משותף עם יוקו? הרי עם צאת האלבום "פנטזיה כפולה" הוא אמר בראיון שמבחינתו זה האלבום המשותף הראשון שלהם, למרות שהיו כבר כמה שהם הוציאו יחד בעבר. הוא ראה ביצירה "פנטזיה כפולה" אלבום שמצית מחדש את עבודתם המשותפת. אבל המעריצים הנחרצים לא הסכימו לקבל את זה - וחלקם ממשיכים כך עד היום. עובדה, הנה קראתם פה כמה שהתעקשו שהיא נדחפה ליצירתו. מאיפה הם יודעים?


האם בגלל שיוקו הביאה אמנות מתריסה, חדשנית, פחות מלודית וכזו שמגיעה ישר לפנים אמורה להפוך אותה לבוז אמנותי בקרב מעריצי לנון?


אז קודם כל, אותם מעריצים חושבים שיוקו נצמדה לג'ון ללא הרף ולא נתנה לו לזוז בלעדיה. זה הכעיס אותם ועדיין מכעיס אותם מאד. אבל מה הם יודעים? ההיפך הוא הנכון והם טועים; ג'ון לנון היה מאוהב בה עד כלות ולא רצה לבלות דקה בלעדיה. תקראו את הראיונות שלו בהם הוא מביע אהבה טוטאלית ליוקו. לאחר מכן תקראו את הראיון שלה ברולינג סטון, משנת 1981, בו היא מסבירה שג'ון היה בחור קנאי (מכירים את השיר?) שלא נתן לה לזוז מטר בלעדיו. אז תקבלו תמונה שונה מהרוע הזה שקראתם בציטוטים למעלה.



"יוקו היא מכוערת!", ממשיכים לצעוק המעריצים בציד המכשפות. אבל רגע, יופי וכיעור זה דבר שמשתנה בעיני כל מתבונן, לא? ג'ון לנון ראה בה את שיא היופי, אז איך אותם מעריציו, שסוגדים להשקפתו ושותים בצמא כל מילה שלו כמילת קדוש, שוללים את תחושותיו בענייני אהבה אמיתית?


וכמה מאותם מעריצים אוהבים את השירים DON'T LET ME DOWN או THE BALLAD OF JOHN AND YOKO? או השיר JULIA? הרי בלי יוקו הם לא היו יוצאים לעולם. עדיין לא שוכנעתם? אם כן ואם לא, בואו נמשיך...


תתארו לכם עולם ללא השיר BECAUSE, אותו שרים שלושה מהביטלס בהרמוניה מושלמת. כן, תדמיינו את האלבום "אבי רואד" ללא השיר הזה. תדמיינו שמיד אחרי HERE COMES THE SUN מגיע YOU NEVER GIVE ME YOUR MONEY. זה לא אותו דבר, נכון? ובכן, את מילות השיר BECAUSE כתבה... יוקו אונו!


הכיצד? ובכן, כל הקונספט המילולי בשיר הזה מתאים בדיוק לתפיסת האמנות של יוקו אונו. אפילו פול מקרטני הודה בספרו MANY YEARS FROM NOW שלדעתו יוקו כתבה את המילים. אז נו, המעריצים עדיין שונאים את יוקו אבל אוהבים את התקליט אבי רואד בשלמותו? אמשיך הלאה...



מה עם היצירה "מהפכה 9", שבאלבום הלבן? הרי האלבום הלבן לא היה אותו הדבר בלי היצירה הזו, שאני אישית מאד אוהב, כחובב אוואנגארד. רוצים לקבל אלבום אמיתי של הביטלס ולדעת בדיוק כיצד הם חשבו ברגע נתון בעשייתו? או אולי חושקים המעריצים המקובעים באלבום לבן אחר ומזויף? כזה שבו הכל חיוכים והסתרות? כמה נפלאה היצירה הזו, אותה מהפכה מספר תשע, שבאה כסערה אמיתית לפני השיר שחותם את האלבום, GOOD NIGHT. זו קומפוזיציה! לא מזמן הקשבתי לזה בפטיפון שלי ופשוט התמוגגתי. כי ככה עושים אמנות חסרת פשרות - מהלב ומהאינטואיציה ולא רק כדי לספק את רצון הקהל.


תדמיינו את ג'ון לנון ללא השיר IMAGINE. תדמיינו את זה. IT ISN'T HARD TO DO? ובכן, מסתבר שזו משימה לא קלה כלל וכלל. הרי זה אחד משיריו הידועים והאהובים יותר, בקריירת הסולו שלו, נכון? עכשיו, כמה מכם ידעו שיוקו היא זו שכתבה את המילים? כן כן! ג'ון אף הודה בזה וסיפר לתקשורת שהוא היה צריך לתת לה קרדיט בכתיבה ושהוא מתחרט שלא כך עשה – והיא לא עשתה מזה עניין. היא כתבה את המילים ולא התקוממה ולא התמרדה ולא נפרדה ממנו כשהוא מנע ממנה קרדיט כתיבה באחד ההמנונים הגדולים בתרבות המערבית. אחר כך המעריצים עוד טוענים שהיא כפתה את עצמה על האמנות שלו, עם השירים שלה. נכון שזה נשמע עכשיו אירוני? אז רגע - אם אותם מעריצים מתעבי יוקו אוהבים את השיר הזה שנחקק בליבם, זה מוביל למסקנה אחת - שהם כן אוהבים את האמנות של יוקו אונו ושיש בה כשרון! שומו שמיים ו- ABOVE US ONLY SKY... ככה זה כשדעה מקובעת וחשוכה של אנשים חוסמת להם את השמיים. זה הכל בראשם המקובע והמסוגר.



ומה עם השיר OH MY LOVE המופלא, שגם הוא באלבום IMAGINE? או השיר OH YOKO? או אולי LOVE? או WOMAN? שירים שמן הסתם לא היו קיימים לולא יוקו הייתה שם בליבו של ג'ון והפרתה אותו מוסיקלית וקונספטואלית. וכן, לצרוח ולשחרר זה דבר מאד בריא ואת זה באה יוקו ללמד אותנו. מוסיקה היא דבר גדול בהרבה מצלילים הרמוניים וקצב ברור. מוזיקה היא צליל העולם וכל צליל על פני כדור הארץ הוא יצירה. את זה יוקו מבינה היטב וגם ג'ון למד זאת בזכותה. מעריצים רבים שמעדיפים לשים את ג'ון בכלוב הנוח שלהם, בוחרים לסתום אוזניים ולחדד סכינים נגדה.


הכעיס אותי מאד לקרוא את הפוסט בפורום ההוא שטינף על יוקו אונו באופן מטופש, חשוך, עתיר שנאה יוקדת, שוביניסטי וחסר הבנה בסיסית בענייני אמנות ואהבה. הגיע הזמן להבין - יוקו לא נדחפה ליצירה של ג'ון לנון. הוא זה שרצה אותה שם ומי שרוצה להבין לגמרי את היצירה של ג'ון לנון, חייב להקשיב גם לאלבומים של יוקו אונו. כן, גם אלו עם הצרחות ושאר צלילי האוונגארד הלא מתפשרים. יוקו לימדה את ג'ון לחשוב רחוק. היא הראתה שלו שמוסיקה ויצירה זה לא רק בתים ופזמונים. מוסיקה היא דבר פתוח לגמרי ואינסופי - ממש כמו השמיים.


מעריצי לנון רבים חושבים שיוקו אונו היא אישה כלומניקית שיצאה מיפן ונחתה באנגליה, ללא שום השכלה אמנותית, ועם רצון עז להשתלט על לנון ועל הביטלס "שלהם". האמת היא שונה לגמרי והגיע הזמן לאותם אנשים, שמפזרים רעל ללא הרף וגורמים לאחרים להיחשף לראייתם החשוכה והשוביניסטית, להתקדם.


כי יוקו אונו היא הדבר האמיתי שהיה הכי נכון לג'ון לנון! ואותם מעריצי לנון שצועקים YOKO OH NO כשלפידים בוערים בידיהם – אני מציע להם לחדול מזה. כי אולי הם אלו שגוזלים מיוקו את ה"ג'ון שלה"? את בעלה? את האיש שבחר לאהוב דווקא אותה וליצור איתה? אז כל שנותר לי הוא להמליץ להם לעשות ריסטארט. JUST LIKE STARTING OVER. כי "המלחמה נגמרה - רק אם תרצו את זה".




בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות לועזיות? הביטלס?תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר.





Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page