כשגיטריסט לד זפלין וזמר ווייטסנייק נפגשים לרגע אחד

ב-15 במרץ בשנת 1993 יצא אלבום חדש עם שיתוף פעולה בין ג'ימי פייג' לדייויד קוברדייל. רוברט פלאנט לא היה הכי מרוצה מזה... מה קרה? בואו לקרוא.

לאחר שסיים את סיבוב ההופעות העולמי של להקת הרוק ווייטסנייק בספטמבר 1990, הסולן דייוויד קוברדייל החליט לשים את להקתו בהקפאה, מתוך רצון לקחת הפסקה מתעשיית המוזיקה. הגיטריסט לשעבר של לד זפלין, ג'ימי פייג', עבד בינתיים על עריכת מהדורות הרימסטר של קטלוג להקתו, מה שהוביל לדיון עם הזמר רוברט פלאנט והבסיסט ג'ון פול ג'ונס על איחוד אפשרי.

למרות שהתעניין בתחילה, פלאנט החליט לסגת, בתחושה שמפגש מחודש עלול לסכן את קריירת הסולו שלו. פייג' התאכזב וניגש לחפש שותף חדש. מכיוון שגם הוא וגם קוברדייל הוחתמו בגפן רקורדס, נטען שצייד הכשרונות הידוע בחברה, ג'ון קאלודנר, הציע להם לעבוד יחד. השניים אמנם נפגשו פעמים רבות בדרך אגב, אך לא הכירו היטב. ובכל זאת, שני הצדדים היו מעוניינים, ולכן נקבעה פגישה.

על הנייר זה היה אולי הטוויסט המוזר ביותר עד אז בקריירה הארוכה של פייג'. ברור שהיה פה צעד שלא הונע רק מהשראה אמנותית אלא מרצון לעשות כסף טוב. לדברי פייג', לעומת זאת, זה באמת לא היה כל כך מוזר אחרי כל. "המנהל שלי התקשר ושאל אם אי פעם שקלתי לעבוד עם דייוויד. אמרתי 'זה מעניין. הוא זמר מצוין. בוא נראה איך אנחנו מסתדרים חברתית'..."

עדיין, כשפייג' ראה את קוברדייל שר את להיטו, STILL OF THE NIGHT, הוא פרץ בצחוק אדיר. "כשראיתי את הסרטון עם השיר הזה ובו החלק שהגיטריסט מתחיל לנגן עם קשת שלך כינור, נפלתי על הרצפה מצחוק. פשוטו כמשמעו. ישבתי על המיטה צופה בזה ונפלתי על הרצפה מצחוק".

פייג' ללא ספק צדק לגבי דיוויד קוברדייל מבחינת שירה. הוא היה זמר משובח. למעשה, אחד הטובים ביותר אי פעם להרים מיקרופון כאשר זה הגיע לתחום של רוק ובלוז. הוא הוכיח זאת כבר בצעדיו הראשונים באור הזרקורים המסנוור, עם להקת דיפ פרפל במחצית הסבנטיז. לאחר מכן קוברדייל הנהיג במשך שנים את להקת ווייטסנייק ונחל עמה הצלחה אדירה.

באופן מציאותי, לאחר ההתקררות המסחרית של ווייטסנייק בארה"ב והכישלון להשיק מחדש את זפלין, פייג' וקוברדייל כנראה היו להוטים לעשות משהו. כל דבר, למעשה. לשם כך נקבעה פגישה. "שתינו כוס יין", קוברדייל נזכר. "ארוחת בוקר של אלופים. ואז יצאנו לטייל במנהטן וכמובן שאנשים הבחינו בנו. ג'ימי ואני שוחחנו על כל מה שקרה, פיתחנו קשר פנטסטי כידידים. לשנינו לא היו בעיות מהעבר לקבור. הכל התחיל בטבעיות".

קוברדייל ופייג' נפגשו במלון ריץ-קרלטון בניו יורק, הסתדרו היטב והסכימו לקחת את הפרויקט החדש שלהם לאט, כדי שקודם כל לוודא שהם באמת יוכלו לכתוב שירים ביחד. לאחר מכן נפגשו השניים לפגישת כתיבה במגוריו של קוברדייל. ביום הראשון הם כתבו יחד את ABSOLUTION BLUES, ראו כי טוב להם ועברו להמשך עבודה בברבדוס לפי הצעתו של פייג'. אל השניים הצטרפו מאוחר יותר המתופף דני קרמאסי והבסיסט ריקי פיליפס והחזרות נמשכו מספר חודשים.

פיליפס הבסיסט: "כן, זה היה סוג של אלבום מנופח מהאייטיז שהוקלט בניינטיז. ולמען האמת, ולא אכפת שיצטטו אותי על זה, אני באמת חושב, עד כמה שאלבום הזה היה טוב, ואני חושב שזה אלבום נהדר, הייתי רוצה לדעת איך זה היה יוצא אילו היינו מקליטים את זה בדיוק כמו שעשינו את זה בחזרות - ביחד. החזרות שעשינו נשמעו כה חיות וכה זפליניות, ולא כמו משהו מופק יתר על המידה. כולם בתקופה הזו פשוט הופקו כל כך יתר על המידה. מוסר העבודה של ג'ימי נע מכסף. הוא כבר לא באמת חיפש כיוונים כבעבר. עבדתי עם ג'ימי על רעיון ודייויד היה בא מאוחר יותר ומוסיף משלו לסיפור. היה ברור שהשירים שלהם ורק שלהם אבל מישהו שהיה לו חוש לשיר טוב; זו הייתה אמורה להיות העבודה שלי. הייתה לנו כימיה ממש טובה בין ארבעתנו. אני זוכר שיחות טלפון מג'ון אנטוויסל, שהיה גיבור עבורי כבסיסט להקת המי, ובחורים אחרים, שהם ניסו להחליט אם הם הולכים לעשות איתם סופרגרופ או משהו כזה. אבל זה מעולם לא קרה, למזלי".

ג'ון קאלדונר: ""המצב של קוברדייל-פייג' היה מרתק. ראשית כל, באופן אישי, באמת רציתי שלד זפלין יחזרו. אז בזמנו, זה היה הכי טוב שיכולתי לעשות, לשים זמר גדול עם נגן גיטרה מעולה. אבל הם לא עשו הרבה עבודה על האלבום, במיוחד ג'ימי פייג'. כשהייתי בהקלטות שלהם באולפני CRITERIA בפלורידה, הרגעים הגדולים שלו היו נהדרים, אבל הוא לא השקיע בזה הרבה זמן. הוא אולי נגן הגיטרה הגדול ביותר ומפיק הרוק הגדול בכל הזמנים אבל הוא עשה סוג של מינימליזם, וקוברדייל קצת נכנס לתלם הזה ועשה עבודה מינימלית מצדו. אני לא מרגיש את אף אחד מהם שנתן לזה מאה אחוז ממנו. זה היה סוג של פרויקט שנעשה בחצי לב. זו רק דעתי".

והנישואים הכפויים לא התקבלו היטב עם רוברט פלאנט אחד. "היה קצת ריב", ציין קאלודנר, "ובסוף, הייתי צריך לכתוב מכתב התנצלות לרוברט פלאנט, מה שעשיתי בהתנדבות. כתבתי ביד מכתב התנצלות אליו כי ג'ימי אמר לי שרוברט ממש כועס עליי, ורציתי לומר לו ששזה לא נעשה מחוסר כבוד אליו. הוא נעלב ששמתי את דיוויד קוברדייל עם ג'ימי פייג'. אני מניח שהוא הרגיש שדיוויד קוברדייל היה מדרגה שנייה, אולי, אני לא יודע. אבל הוא לא אהב את זה. והוא אחד האנשים הבודדים שבאמת כתבתי להם מכתב, כי הוא אדם כל כך חשוב בתולדות הרוק, כתבתי מכתב שלם על איך זה קרה ואיך הרגשתי רע עם זה. אם זה פגע בו, אני לא עשיתי כלום להעליב אותו. אבל הוא הרגיש כך". פלאנט מיהר לכנות את קוברדייל זמר קאברים, כשהוא אף משתמש בשם המשפחה של דייויד כדי לתת מכה מוחצת מצדו בעניין. פלאנט: "התקשיתי להבין את הבחירה שלו חבר למיטה. פשוט לא הצלחתי לקבל את זה".

עם כל זאת, האלבום נמכר היטב והפך לפלטינה, אבל זה היה אחרי דחיפה גדולה באופן יוצא דופן של חברת התקליטים. ארבעת הנגנים באלבום ניגנו שבע הופעות ביפן כשהם זורקים לרשימת השירים גם מהקטלוג הישן יותר של שני הכוכבים.

האלבום של קוברדייל ופייג' בא עם עטיפה שתיארה בצורה מסתורית שלט דרכים שונה צץ במספר מקומות ברחבי העולם - "זה מסמל שני כבישים המתחברים לכביש אחד," אמר קוברדייל, "וזה מנסה להביע איחוד או להצטרף יחד".

הדיסק הגיע גם עם הבטחה של ג'ימי. "הייתי אומר שזו העבודה הטובה ביותר עשיתי מאז הפירוק של לד זפלין". אז למען הסדר, רק אזכיר מה ג'ימי פייג' עשה מוסיקלית מפירוק לד זפלין ועד האלבום עם קוברדייל:

בפברואר 1982 יצא תקליט הפסקול לסרט פעולה שנקרא 'משאלת מוות 2'. צ'רלס ברונסון היה אחד מגיבורי סרטי הפעולה האמיתיים. קשה היה להתעלם ממבטו הקשוח ושפמו עתיר הגבריות והוא גילם את התפקיד הראשי בסרט. ג'ימי פייג' (לשעבר גיטריסט להקת לד זפלין) הופקד על הכנת הפסקול.

בעיתון מלודי מייקר פורסם אז בביקורת על תקליט זה: "בימים בהם 'מדרגות לרקיע' היה ממוקם גבוה, אפילו חדשות על ג'ימי פייג' שאיבד את המפרט שלו היו סנסציוניות. אבל האופנה השתנתה ואם תמצמצו, תפספסו מישהו שפתאום נעלם, כמו הילתו של ג'ימי פייג'. זה פאתטי לראות שפייג' נתן לתקליט הסולו הראשון שלו להיראות כפסקול לסרט פרובוקטיבי ולא נעים. וחבל שרק בגלל שפייג' הוא שכנו של במאי הסרט, מייקל וינר, הביא לחיבור המוזיקאי הזה לפרויקט מוטל בספק זה. המשחק המאובן של ברונסון מתאים לתיזמור המשעמם פה של פייג', שנשמע כפסקול הוליוודי סטנדרטי, עם המון סינטיסייזרים שמחליפים גיטרות. יש פה ושם גיטרות שיעירו את אוהבי לד זפלין, כמו למשל בקטע WHO'S TO BLAME, ששר בו כריס פארלו. שמונה שנים לאחר הסרט הראשון (שאת הפסקול שלו הכין הרבי הנקוק) אנו מקבלים פה תקליט בעייתי. אם כך, לא כדאי לחכות לחלק השלישי של משאלת המוות הזו".

לאחר מכן הקים פייג' את להקת THE FIRM, עם הזמר פול רודג'רס, הבסיסט טוני פרנקלין והמתופף כריס סלייד (לשעבר מ"להקת האדמה של מנפרד מאן"). בשנת 1985 יצא תקליט הבכורה שלהם.

ברולינג סטון נכתב אז בביקורת הקצרה: "נו באמת, לקרוא לרביעייה הזו בשם של ביזנס. אפילו שיש פה זמר טוב כפול רודג'רס ותבלין הניסים של ג'ימי פייג'- לא תמצאו הרבה קליינטים לדבר הזה. עבודת הגיטרות של פייג' בוצית ומרושלת וחטיבת הקצב שהוא ורודג'רס הביאו לא מפיחה חיים. השיר המוביל פה, RADIOACTIVE, מכיל ריף שחוק ומילים איומות. זה תקליט של עסק לא טוב".

שנה לאחר מכן יצא תקליטה השני של להקה זו, ששמו MEAN BUSINESS.

ברולינג סטון נכתב אז בביקורת: "התקליט הזה מפוצץ את כל השם הטוב שהיה לג'ימי פייג'. האיזון, שאיכשהו היה ללהקה הזו, אבד פה. פייג' לא מצליח לאזן מצדו את הנרקיסיזם של רודג'רס. אפילו ההפקה נשמעת מצוחצחת כמו האח של GHOST IN THE MACHINE של פוליס, רק עם פחות מרץ. לא פלא שמלחשים לנו שפייג' רוצה לאחד את לד זפלין. הוא יודע שהתקליט הזה הוא עמוד (PAGE) בקריירה שלו שהוא מעדיף לשכוח".

להקת THE FIRM התפרקה...

בשנת 1988 הוציא פייג' את תקליט הסולו הראשון שלו, OUTRIDER.

ברולינג סטון נכתב אז בביקורת עליו, עם הענקת שני כוכבים וחצי בלבד מתוך חמישה: "הוא לא יכל לתזמן את התקליט טוב יותר. כמה חבל שתזמון אינו הכל ובכנות, התקליט הזה משובש, עם אזכורים את כוחות העבר אך ללא כיוון ברור קדימה. רוב הזמן פייג' מדגיש את העבר מבלי לבנות עליו עוד דבר חדש. אם בעבר הוא החזיק את פטיש האלים, עכשיו פייג' נשמע תמוה ומבולבל".

אז האלבום של קוברדייל ופייג' הצליח, ההופעות היו טובות וכולם חשבו שייצא אלבום שני של הצמד, אבל לפתע הגיעה השיחה מרוברט פלאנט ובן רגע ג'ימי פייג' נטש את הספינה ועבר למי שהקים עמו את לד זפלין והביא אותה להצלחה פנומנלית...

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות לועזיות? החיפושיות? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר.