top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

מאחורי שירי הביטלס: פרק 3 - HEY BULLDOG



ברוכים הבאים לסדרת שירי הביטלס שלי - בה אתמקד כל פעם בשיר אחד של הביטלס. אם זה באופן הכנתו, הקלטתו, הסיפור מאחוריו ועוד תופינים. בואו נצא לדרך...


Sheep dog standing in the rain Bull grog doing it again Some kind of happiness is measured out in miles What make you think you're something special when you smile


Childlike no on understand Jack knife in your sweaty hands Some kind of innocence is measured out in years You don't know what it's like to listen to you fears


You can talk to me You can talk to me You can talk to me If you're lonely, you can talk to me


Big man walking in the park Wigwam frightened of the dark Some kind of solitude is measured out in you You think you know but you haven't got a clue


You can talk to me You can talk to me You can talk to me If you're lonely, you can talk to me


Hey Bulldog



מי ומה בשיר הזה, שיצא בצד הראשון בתקליט הפסקול לסרט "צוללת צהובה" בשנת 1969?


ג'ון לנון - שירה מובילה, פסנתר, קולות

פול מקרטני - גיטרה בס (מתוצרת ריקנבקר -דגם 4001S), טמבורין, קולות

ג'ורג' האריסון - גיטרה מובילה וקצב (מתוצרת גיבסון - דגם SG סטנדארט)

רינגו סטאר - תופים (מתוצרת לודוויג)


השיר HEY BULLDOG מאופיין באווירה האנרגטית והשובבית שלו. הוא כולל ריף פסנתר בולט שנוגן על ידי ג'ון לנון, עם קצב מניע ויש גם עבודת קצב וגיטרה חשמלית נהדרת. נכון, המילים קצת שטותיות וגחמניות, אבל מי אמר שכל שיר טוב חייב לבוא עם מסר כבד וברור?


סשן ההקלטות של השיר היה בולט באופי האלתור והספונטניות של הלהקה. אמנם הוא אולי לא מוכר כמו כמה מהלהיטים האחרים של הביטלס, אבל הוא זכה להערכה גדולה במהלך השנים על הסאונד הייחודי שלו וההצצה שהוא מספק לתהליך היצירה של הלהקה. השיר מציג את היכולת של הלהקה למזג רוק, בלוז ומגע של פסיכדליה ליצירה ייחודית ובלתי נשכחת.



תקליט הפסקול של הסרט "צוללת צהובה" יצא בינואר 1969 והכיל שישה שירי ביטלס בצד אחד, כשהצד השני הוקדש כולו ליצירות אינסטרומנטליות מאת המפיק של הלהקה, ג'ורג' מרטין, ששמח מאד על ההזדמנות לעשות מוזיקה משלו שודאי תימכר במיליונים למעריצי הביטלס. אוקי, התקליט לא היה באמת מיוחד והתחושה היא שנזרקו אליו קטעים כדי לספק מוצר. אבל עדיין יש בו כמה רגעים מרעננים עם הביטלס, כשאחד מהם בא עם שיר רוקי זה שכתב ג'ון לנון. האמת? אם השיר הזה היה יוצא בזמנו על גבי תקליטון, לדעתי הוא יכל היה להיות להיט.


ג'ון לנון: "פול אמר שאנחנו צריכים לעשות שיר באולפן, כדי לחסוך זמן, והאם יש לי משהו. היו לי כמה מילים משורבטות ומשם זה התחיל". ובכן, מה שיצא מזה הוא שיר שנשמע רענן גם עשרות שנים לאחר שנעשה.


פול שר את המילים שג'ון כתב על דף אך טעה באחת השורות, כששר SOME KIND OF ATTITUDE IS MEASURED OUT IN YOU. כשהמילה האחרונה הייתה אמורה להיות NEWS. מבחינתם, זו הייתה טעות מבורכת שכדאי לשמור בהקלטה.



"ג'ון וג'ורג' נסעו לרישקש עם הרעיון שזה עשוי להיות איזו הרמה רוחנית ענקית והם עלולים לא לחזור אם המהארישי יספר להם משהו מדהים באמת", סיפר פול. לאחר שפגשו את מהארישי מאהש יוגי בשנת 1967 וכן התרשמו מתורתו על מדיטציה טרנסנדנטלית, הביטלס החליטו לבלות חלק ניכר משנת 1968 בהודו לתרגול נוסף של מדיטציה באשראם שלו למרגלות הרי ההימלאיה. אבל עבור ג'ורג' וג'ון, כפי שקובע הציטוט לעיל, הם פלירטטו ברצינות עם הרעיון שאולי הם לא יחזרו מהודו, מה שיכול מאוד להיות הסוף של הביטלס באותו שלב.


ג'ון וג'ורג', עם נשותיהם ואחותה של פטי בויד, ג'ני, טסו להודו ב-15 בפברואר 1968, אולי כדי לא לחזור. פול ורינגו טסו ארבעה ימים לאחר מכן. אבל לפני שהם עזבו, היה צריך לטפל ב"ביטלס ביזנס". הם נדרשו להקליט שירים לתקליטון שייצא בזמן שהם לא יהיו בסביבה, כדי לשמור אותם בסצנה. השעון תיקתק בעצבנות והביטלס הבינו זאת היטב.


ארבעה מפגשי הקלטות התקיימו בתחילת פברואר 1968 כדי להשיג זאת, והתוצאה באה עם שיר מתאים לתקליטון בשם LADY MADONNA. הצד השני של התקליטון הוקדש, לראשונה, לשיר של ג'ורג' האריסון בשם THE INNER LIGHT. שיר נוסף שהוקלט אז היה ACROSS THE UNIVERSE וארבעה ימים לפני עזיבתם של ג'ון וג'ורג', הביטלס נכנסו שוב לאולפן ההקלטות במטרה לצלם סרט פרומו לשיר על אותה ליידי מדונה. עם זאת, ג'ון בדיוק כתב שיר נוסף, עם מעט עזרה מפול, שבסופו של דבר נקרא "היי בולדוג". הם החליטו לנצל את זמן האולפן הזה כדי להקליט את השיר החדש, כשצוות הצילום מצלם כל צעד שלהם. ארבעה ימים לאחר מכן, ג'ון וג'ורג' יצאו להודו. מה שאומר שאם ג'ון מעולם לא היה חוזר, "היי בולדוג" יכל היה להיות היצירה האחרונה שלו שהביטלס הקליטו אי פעם, או אולי אפילו השיר האחרון של הביטלס אי פעם. אתם יכולים לדמין את הביטלס מסיימים פה את הקריירה שלהם? ובכן, תודה לאל שג'ון התאכזב מהמארישי בהמשך ומיהר לחזור לאנגליה.



"הם פשוט רצו עוד שיר, אז דפקתי את 'היי בולדוג' על המקום", הצהיר לנון בשנת 1980, והוסיף: "זה שיר שנשמע טוב אבל לא אומר כלום". עם ארבעה שירים חדשים שנדרשו להם לפסקול הסרט המצויר "צוללת צהובה", הביטלס חשבו שהם מילאו את הדרישה הזו עד אמצע 1967. עם זאת, השיר החדש הראשון שהקליטו לסרט הזה, BABY YOU'RE A RICH MAN, כבר שוחרר כצד ב' של התקליטון המצליח מאוד ALL YOU NEED IS LOVE. הם גם החלו להקליט את השיר (אם אפשר לקרוא לזה כך...), YOU KNOW MY NAME להכללה בסרט, אך הוא נחשב לא מתאים והוחלט נגדו. לכן, היה צורך בשיר נוסף. ג'ון, שעבד היטב כשהיה נתון תחת לחץ, הצליח להביא את השיר המיוחל. המילים בשלב זה היו "היא יכולה לדבר איתי / אם היא בודדה היא יכולה לדבר איתי / יום שלישי יושבת בנעימים בחדר שלי / אבל אין שום דבר חדש / שום דבר שהיא יכולה להגיד / היא יכולה לדבר איתי".


ג'ון החל להמציא את רוב השיר בעצמו ואז הביא אותו לאולפן ב-11 בפברואר 1968. "בשלב מסוים, פול עזר לג'ון עם המילים", נזכר טכנאי ההקלטה, ג'ף אמריק, ביום שבו השיר הוקלט, "אבל נראה היה שרוב השיר נכתב ועובד לפני שהגיע לאולפן". פול: "אני זוכר את 'היי בולדוג' בתור אחד מהשירים של ג'ון ועזרתי לו לסיים אותו באולפן, אבל זה בעיקר עם האווירה שלו". עדיין, ג'ון הסביר לאחרים איך הוא שמע את השיר וכולם זרקו הצעות למילים.


שם השיר כנראה לא נבחר סופית עד יום הקלטתו. המילה "בולפרוג" (צפרדע) נמצאת במילים, אבל "היי בולדוג"? זה הגיע רק בסוף ההקלטה לאחר שפול החליט לנבוח כמו כלב במהלך הדיבוב הקולי שלהם, כששניהם שרים באותו מיקרופון (ורואים זאת בקליפ שנוצר לשיר). זה ככל הנראה דרבן את ג'ון להתחיל לשיר "היי בולדוג" אשר קיבל הרמוניה על ידי פול לאחר מכן. כמה ימים קודם לכן, פול ניגן בתופים בהקלטת שיר לזמר לשעבר של להקת מנפרד מאן, פול ג'ונס, בשם THE DOG PRESIDES (עם ג'ף בק בגיטרה מובילה) שהציג אפקטים קוליים של נביחות. במהלך הסשן של הביטלס, מקרטני ולנון בסופו של דבר חזרו ויללו, והשם "היי בולדוג" הפך לסופי.


היום שבו ג'ון הכניס את השיר לעבודה באולפן מס' 3 במתחם אולפני EMI עבור הביטלס היה ה-11 בפברואר 1968, כשהסשן החל בשעה 16:00. עבור ג'ון הייתה הכנת השיר אירוע מיוחד, כי זו הפעם הראשונה בה הוא הגיע לאולפן ההקלטה עם חברתו החדשה, יוקו אונו, לצדו (הוא עדיין היה נשוי אז לסינתיה וגבות הורמו באולפן. עדיין, הוא חש נבוך להציג בפניה שיר פופ חדש של להקתו בעוד היא עסקה בתחום אוונגארד. אפשר לקרוא עוד פרטים על תגובת הנוכחים כלפי יוקו ביום זה בספר על הביטלס, "ביטלמאניה!"



ג'ף אמריק תיאר את אירועי הסשן הזה. "למרות שזה נועד להינתן לסרט 'הצוללת הצהובה', 'היי בולדוג' היה שיר ממש חזק. האווירה באותו יום הייתה נהדרת - כל ארבעת הביטלס היו במצב רוח טוב במיוחד כי הם ידעו שהם יטוסו להודו תוך ימים ספורים. למרות העובדה שהיה צוות צילום שהיה צמוד אליהם, הדברים היו די רגועים - מתחם אבי רואד היה נטוש ברובו, כי זה היה יום ראשון, והביטלס יכלו להסתובב במסדרונות כרצונם".

ג'ון נתן הוראות לג'ורג' מרטין שהיה בחדר הבקרה, "פשוט תגיד לנו מתי נקבל טייק אחד טוב", הוא ביקש, ואחריו הגיעו עשרה טייקים להקלטת הקצב. ג'ון ניגן בפסנתר ושר שירה מדריך (או בלעז, GUIDE VOCAL), ג'ורג' ניגן בגיטרה החשמלית שלו מדגם גיבסון SG STANDARD, פול היכה יחדיו בשני טמבורינים (להשגת צליל ששומעים אותו רבות בהפקות של הביטלס באותה תקופה) ורינגו הלם בתופים.




טייקים מוקדמים יותר של רצועת הקצב כללו את פול בבס אך ככל הנראה הוחלט שהוא ינגן במקום זה בטמבורינים ברצועת הקצב ואז ישכלל את תפקיד הבס שלו כתוספת מאוחר יותר.


הטייק העשירי הוכתב כטייק הטוב ביותר שג'ון חיפש, ועל זה הוקלטו תוספות. ג'ף אמריק: "אחרי שהם תפסו את מסלול הקצב, כולם היו רעבים, אז מאל (אוונס - עוזר הלהקה) ירד לקנטינה - היה לו את המפתח - וחזר עם שעועית אפויה על טוסט, שהיה אהוב במיוחד על ג'ורג' האריסון".


אז התחילו התוספות. פול הקליט את גיטרת הבס ריקנבקר שלו דרך אפקט פאז. לאחר מכן ג'ורג' ניגן סולו גיטרה מוביל. "הביצועים של כולם היו מצוינים בשיר הזה", אמר ג'ף אמריק. "ליין הבס של פול היה כנראה ההמצאה הטובה ביותר מכל מה שהוא עשה מאז 'סרג'נט פפר', והוא נוגן ממש טוב. גם הסולו של האריסון היה נוצץ - אחת הפעמים הבודדות שבהן הוא הצליח מיד להביא דבר שכזה. המגבר שלו היה מאוד חזק, והוא השתמש באחת מקופסאות אפקט הפאז החדשות שלו, מה שגרם לגיטרה שלו לצעוק".



הגיע הזמן להוסיף שירה. ג'ון שר שירה מובילה בעוד פול הוסיף הרמוניה, שניהם שרים למיקרופון אחד בו זמנית.




ג'ף אמריק: "ג'ון ופול עמדו סביב מיקרופון לכמה דקות של נביחות, יללות וליצנות כללית. באותם רגעים הם שוב היו חברי הילדות הבלתי נפרדים שהיו פעם, חסרי עכבות ונוחים לחלוטין זה בנוכחות השני". פול: "ג'ון ואני נכנסנו לדבר קטן ומטורף בסוף. תמיד ניסינו לעשות כל שיר שונה כי חשבנו, 'למה לכתוב משהו כמו השיר האחרון? הרי כבר עשינו את זה'. תמיד היינו במדרגות לגן עדן, היינו על סולם כך שאף פעם לא הייתה תחושה של ירידה במדרגה, או אפילו להישאר על אותה המדרגה; עדיף היה לזוז שלב אחד קדימה... אהבנו להיות יצירתיים. זה נראה לנו חיוני שלעולם לא לעשות את אותו הדבר פעמיים".


השיר יצא כל כך טוב שהיה ניסיון להפעיל לחץ צתד ג'ון, באותו יום, כדי שהוא ישמש כצד הראשי של התקליטון במקום 'ליידי מדונה'. באופן טבעי, פול לא התלהב מהרעיון, אבל הדיון הסתיים על ידי ג'ורג' מרטין, שקבע בפה מלא שמאוחר מדי לבצע את השינוי כי עטיפות התקליטונים כבר הודפסו. ג'ף אמריק: "אולי זה היה נכון ואולי לא, אבל אני חושד שג'ורג', כמו פול, הרגיש ש'ליידי מדונה' הוא השיר היותר מסחרי מהשניים". לאחר שהוחלט כי כך, הסתיים הסשן בשעה 2 לפנות בוקר למחרת.


אחד הקאברים הראשונים של השיר הזה היה עם להקת THE GODS (עם אורגניסט להקת אוריה היפ בעתיד, קן הנסלי). אבל הגירסה הזו, שיצאה על גבי תקליטון שלא הצליח, ממש חיוורת מול המקור התוסס. אה... ובסוף השיר לא נכלל בסרט "צוללת צהובה" וזכה להיכנס אליו רק כשיצא מחדש בשנת 1999.


להזמנת הרצאות בוטיק על הביטלס ועוד: 050-5616459



בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים




Comentários


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page