להקת טוטו הביאה כמה להיטים מרשימים מאד למצעדי המכירות. אם זה HOLD THE LINE או AFRICA או ROSANNA. הייתם מאמינים שחלק מחברי הלהקה לא סבלו אז את AFRICA ואפילו חשבו לא להוציא אותו? הם היו בהלם כשזה הפך ללהיט שהגיע למקום הראשון במצעד. אבל למרות המוניטין האדיר של חברי הלהקה כמלחינים ונגנים - הלהקה לא נתפסה לרוב ברצינות. נראה שמשהו נחסם שם, בין הלהקה למבקרי המוסיקה.
אבל המכה הגדולה הראשונה במחנה הלהקה הייתה ההחלטה של חברי טוטו להעיף את הסולן המקורי שלהם, בובי קימבל. שנת 1983, שנה אחרי צאת התקליט הרביעי המצליח של טוטו, הייתה אחת התקופות המאתגרות בתולדות הלהקה. קימבל, הידוע בקולו הנמרץ ובתרומותיו ללהיטים אייקוניים, היה חלק בלתי נפרד מהסאונד והתדמית (המשופמת) של טוטו. עם זאת, שילוב של בעיות אישיות ואתגרים מקצועיים הוביל לפיטוריו, והותיר את הלהקה על פרשת דרכים בתקופה קריטית בקריירה שלה.
להקת טוטו הופיעה בשוק המוסיקה בשנת 1977 כקבוצה של מוזיקאים וירטואוזים מלוס אנג'לס, שהחליטו לתעל את הכישרון הקולקטיבי שלהם ללהקה, במקום רק לנגן עבור אמנים אחרים כמו סטילי דן, בוז סקאגס, סילס אנד קרופט והמון אחרים שהצליחו בזכות נגינתם. מקור השם "טוטו" היה סיבה לוויכוח במשך זמן רב. הלהקה עצמה נתנה דיווחים שונים בהזדמנויות שונות. בתחילה, מיתולוגיית הרוק אמרה שהשם נלקח מהמילה שפורקארו היה כותב בהקלטות הדמו של הלהקה כדי לשמור אותם נפרדים משאר הלהקות באולפן. ואז הלהקה אמרה לעיתונות שהם נקראים על שם הכלב מ"הקוסם מארץ עוץ". בסופו של דבר, הסיפור ה"רשמי" התגלה מהמילים הלטיניות IN TOTO, שפירושן "מקיף הכל", כשהמשמעות של הבחירה הזו היא שהלהקה איגדה כל כך הרבה ז'אנרים ותחומי התמחות שהחברים יכלו לנגן הכל.
אלבום הבכורה של טוטו הביא לה הצלחה מסחרית, אם כי מבקרי המוזיקה היו חלוקים בדעותיהם. ברולינג סטון ממש לא אהבו את זה:
התקליט נמכר היטב אבל משהו לאחר מכן לא הצליח להתרומם. בתקליטים הבאים לא הגיעו להיטים כמו HOLD THE LINE. ניסיון להביא להיט מהתקליט השני (HYDRA) בשם "99", בשנת 1979, לא היה באמת מוצלח. חברת התקליטים, שהחתימה את הלהקה, החלה לכחכח בגרונה - "הלו, מה עם להיט, חבר'ה?". אז החברים הבינו שחייבים לשנס מותניים. לכן שנת 1982 הפכה ליצירה משמעותית שהביאה ללהקה פרסים מרשימים מתעשיית המוסיקה. האלבום הרביעי שכולל את השירה העוצמתית של קימבל, זכה בשישה פרסי גראמי, כולל אלבום השנה, והוליד להיטים מושכים. ברולינג סטון קבעו שהתקליט הזה אמיתי כמו חליפת פוליאסטר.
מאוחר יותר באותה שנה, סטיב לוקאת'ר, דיוויד פאיץ', ג'ף פורקארו וסטיב פורקארו ניגנו כולם בתקליט THRILLER של מייקל ג'קסון, שיגרוף שלל פרסי גראמי משלו בשנה לאחר מכן. קלידן הלהקה, סטיב פורקארו, אף זכה לקבל שם שיר שכתב בשם HUMAN NATURE. את השיר הוא בכלל רצה להביא ללהקת טוטו, אבל המפיק של ג'קסון, קווינסי ג'ונס, שמע הקלטת דמו וקבע שזה חייב להיות בתקליט. לפיכך, סטיב זכה בתמלוגים אדירים ככותב אחד השירים באחד התקליטים הכי נמכרים בהיסטוריית המוסיקה הפופולרית.
עם זאת, עם ההצלחה בא הלחץ. הלהקה הייתה צפויה לשמור על הסטנדרטים הגבוהים שלה, והקפדנות של סיבובי הופעות, הקלטות והופעות החלו לגבות מחיר. כשטוטו התכוננה לשלב הבא שלה, החלו להופיע סדקים, במיוחד בחייו ובהתנהלותו המקצועית של קימבל.
בתחילת שנות ה-80, קימבל התמודד עם מאבקים אישיים, כולל בעיות של שימוש בסמים, שלפי הדיווחים השפיעו על מהימנותו וביצועיו. הוא נפל לסם הקוקאין הנבזי. הסם הזה, בניגוד לסמים אחרים, דווקא מחדד את החושים וגורם למשתמש הטרי להרגיש טוב וממוקד יותר. הבעיה היא כשרוצים להרגיש עוד מהטוב הזה. בשלב מסוים הגוף מתרגל למינון ואז הכמויות גדלות וסכומי הכסף לקנות את זה גדלים בהתאמה. פה נופלים חזק פנימה.
סטיב לוקאת'ר בספרו: "חיינו בעידן שבו אנשים שעושים סמים היו עניין של עובדה בחיי היומיום וכולם חגגו. בפעם הראשונה שמישהו הציעו לי קוקאין, הם אמרו לי, 'אתה תהיה בסדר - החרא הזה לא ממכר, זה כמו לשתות כוס קפה'. היה קל ללכת עם השקר הגדול הזה כי בכל מפגש היה קוקאין. אתה יכול לבחור לעשות את זה או לא, אבל זה עדיין היה שם. אני לא גאה שלקחתי חלק בזה והלוואי שאני מעולם לא הייתי בזה. קוקאין בהחלט הוציא ממני את הגרוע ביותר. חלק מההחלטות הכי מצערות בחיי היו בעודי בהשפעת סמים. זה היה הלילה של ה-15 בדצמבר 1981, שהביא למעצרו של בובי והנפילה שלאחר מכן. הוא עשה מעשה טיפשי ונתפס. איפה שהוא גר, באגם טולוקה, הייתה מסעדה מקסיקנית שבה הוא נהג לבלות, לשתות ולעשות כל דבר אחר. להיות האישיות הקולנית כפי שהוא, כל זה היה ברור מאוד ובגלוי. כשבובי נכנס לחדר, ידעת מיד שהוא שם. בובי נעצר בחשד למכירת קוקאין לשוטר סמוי. איך שאמרו לי, הוא הואשם בקבלת 90 גרם קוקאין. תשע-אפס! כמעט כל בחור אחר היה קונה גרם בכל פעם, אבל בובי הואשם בכך שהוא שם את ידיו על הרבה יותר. גיליתי את זה מאמא שלי. היא התקשרה אליי בשעה שש למחרת בבוקר, נסערת נורא. זה היה בחדשות הטלוויזיה, אז עכשיו כולנו היינו באמצע סערה. ג'ף, במיוחד, זעם. וכשג'ף כועס, אף אחד מאתנו לא היה צריך לומר מילה. פשוט נשארנו מנענעים בראשנו ותופסים את בובי כטיפש כזה.
מאותו רגע, המילה 'קוקאין' התחברה ללהקה שלנו. בתור התחלה, לא רציתי שההורים שלי יידעו שאני משתמש בסמים. הייתי רחוק ממלאך אבל לא הרסתי את הלהקה שלי עם זה. דפקתי את החיים האישיים שלי.
בובי, אני בטוח, מתחרט על העבירה שלו עד היום. בזמנו, הוא ודאי הרגיש נורא ופחד. החזקת קוקאין בכוונה כדי למכור? זו הייתה עבירה חמורה, ואם הוא יורשע - עונש המאסר יהיה חמור. העיתונות התנפלה על כל הסיפור. גם עברו חודשים לפני שהמקרה הגיע למשפט, אז לבובי היה את זה תלוי עליו. בינתיים היה לנו
תקליט לסיים וסיבוב הופעות שהוזמן. זה לא היה הזמן עבורנו לבעוט את הסולן מחוץ ללהקה, אז נתנו לאח הזדמנות נוספת. ואחר כך עוד אחת, ואחר כך עוד אחת..."
השימוש הרב בקוקאין גם פגע בקולו של קימבל. כאשר חברי הלהקה התעמתו עמו על מוסר העבודה וההתנהגות שלו, הוא התנגד. הדינמיקה השיתופית שהייתה חיונית למוזיקה של טוטו נהרסה.
הקש האחרון הגיע במהלך ההקלטות לאלבומה החמישי של הלהקה, ISOLATION, בשנת 1984. הלהקה התמודדה עם לחץ גובר והסכסוכים הפנימיים הסלימו. הבעיות האישיות של קימבל והצרות המשפטיות לכאורה יצרו סיבוכים נוספים, שהניעו את הלהקה לקבל החלטה קשה.
לוקאת'ר: "בחודש מאי, בובי נוקה מהאשמות הללו בבית המשפט ונמלט ממאסר. אם היו עוזרים לו גם להתנקות, היינו מסוגלים לצאת איתו לסיבוב הופעות. עד היום, בובי מסתובב ומספר לאנשים שהוא הקליט את הקול הראשי בכל שיר בתקליט הזה. האמת היא שהצלחנו להוציא ממנו רק אחד. זה היה לשיר LION שהיה למעשה אחד המועדפים שלי בתקליט והוא חולץ בכאב במשך תקופה של שבועות. פעם נוספת, בובי היה נעלם לימים בזמן שבו אנחנו היינו אמורים לעבוד (ותזכרו שלא היו טלפונים סלולריים אז). כשהוא כן הופיע, לרוב לא היה לו קול ונתקלנו בחומה. נתנו לבובי אינספור הזדמנויות. הושבנו אותו ואמרנו לו שהוא צריך לסדר את החרא שלו. לא אמרנו שהוא חייב להיות תלמיד בית ספר, אבל אם הוא לא יכול לשיר אז הוא לא טוב אלינו. בובי לא היה אדם רשע, אבל הרואין הוא סם מאוד ממכר והוא פגע בו. זה היה ג'ף שמשך אותו לבסוף. הוא קם יום אחד והכריז שאנחנו צריכים להשיג זמר אמיתי, כזה שיופיע בהצלחה כל ערב. 'אנחנו נצטרך לתת לו ללכת', סיכם ג'ף. זה היה דבר קשה לעשות. זה דבר אחד לכעוס על בחור מאחורי גבו, אבל עניין אחר לגמרי כשהוא עומד ממש מולו ועומד לקחת את פרנסתו. בובי לא ראה את זה בא. הוא היה המום כשאמרנו לו שהמצב נמשך מספיק זמן ושזה נגמר בינו לבינינו. עד היום הוא בא עם כל תירוץ אפשרי על ענייני השירה שלו. זה היו המוניטורים, אלו היו האוזניות, או זה או זה. הוא לא יכל להודות שהוא איבד את זה ולא יכל לשיר כמו שעשה פעם כרגיל. זה היה טרגי. אף על פי כן, עזיבתו של בובי הייתה גם מכה עבורנו כלהקה.
היינו בשיא הקריירה וזה ממש הפיל אותנו מהמסלול. חברת התקליטים הייתה מודעת לבעיות שהיו לנו עם בובי, אז היא לא הופתעה מהתוצאה. האנשים שם גם ידעו שאנחנו עדיין היינו עוד שני זמרים מובילים בלהקה. עם זאת, המומנטום שלנו נעצר".
ההחלטה לפטר את קימבל לא הייתה בחירה קלה. כחבר מייסד וכקולם של רבים מהשירים האהובים ביותר שלהם, הוא היה טבוע עמוק בזהותה של טוטו. עם זאת, הלהקה האמינה שהמשך עם קימבל יסכן את המטרות היצירתיות והמקצועיות שלה. למרות ההסתייגויות של החברים, הם הרגישו שצריך להתקדם בלעדיו. אחרי הכל, קימבל לא רק השתמש בקוקאין אלא גם נעצר לאחר שביקש למכור מהסם לאדם שהפך להיות שוטר סמוי שמיהר לעצור אותו.
בראיונות תיארה הלהקה מאוחר יותר את התקופה כמתישה רגשית. הגיטריסט והמייסד השותף של טוטו, סטיב לוקאת'ר, הודה שההחלטה הכבידה על הלהקה. הם ידעו שהמעריצים יהיו מוטרדים, והשינוי עלול להרחיק את הקהל שלהם. עם זאת, הם הרגישו שזו הדרך היחידה לשמר את שלמות הלהקה ועתידה.
לאחר עזיבתו של קימבל, טוטו הביאה את דניס "פרגי" פרדריקסן בתור הסולן החדש שלה. האלבום שהתקבל סימן יציאה מהסאונד הקודם של טוטו וקיבל ביקורות מעורבות. אכזבה נרשמה מכל הכיוונים.
המאבקים של הלהקה לא הסתיימו עם פיטוריו של קימבל. כהונתו של פרדריקסן הייתה קצרת מועד, וטוטו עברה מספר שינויים בהרכב בשנים הבאות. בינתיים, קימבל המשיך בקריירת סולו ומאוחר יותר הצטרף לפרויקטים אחרים, אם כי עזיבתו את טוטו נותרה רגע משמעותי בקריירה שלו.
אה... ומתופף הלהקה, ג'ף פורקארו, מת בשנת 1992 בגלל "תאונת גינון מוזרה". כן, כך נמסר במקור בתקשורת. בהמשך דווח שקוקאין היה מעורב בגרימה למותו של המתופף הכה מוכשר הזה. לוקאת'ר ניסה לשלול את הדבר.
הסיפור של בובי קימבל וטוטו, לעומת זאת, לא הסתיים בנימה חמוצה. בסוף שנות התשעים, קימבל הצטרף מחדש ללהקה ולסיבוב ההופעות שסימן פיוס שהמעריצים חגגו. מפגש זה הדגיש את הקשר המתמשך בין החברים, למרות האתגרים שניצבו בפניהם.
אחיו של ג'ף, הבסיסט מייק פורקארו, חלה בשנת 2015 ב-ALS. לוקאת'ר אמר: "ALS היא המחלה האכזרית והערמומית ביותר. כל כך קשה לראות מישהו שפשוט נמס, שהופך לאסיר בגופו. במוח שלו הוא חי, אבל קשה לו לנשום. הוא לא יכול לאכול, לא יכול לזוז. כל פעם שאני ראיתי אותו, הדבר האחרון שעשיתי זה לנשק אותו ולבכות ביחד".
נו, אז מי אמר שהחיים זה לא טוטו?
