רוק ישראלי - אריאל זילבר והמופע שנפל

הזמר-יוצר, אריאל זילבר, ידע הצלחה גדולה מאד בשנת 1976. בעוד להקת תמוז, בה היה חבר, התפרקה - הוא זכה להצלחה מפתיעה מאד עם הלהיט "רוצי שמוליק". הגיטריסט, חיים רומנו סיפר לי: "זה שיר שנוצר מדאחקה שלי ושל אריאל באולפן. שנינו ניגנו בכל הכלים - כשאני מנגן בהקלטה בתופים ובבס. מי חשב על תמלוגים וזכויות יוצרים? את השכר על עבודתי בשיר הזה לא קיבלתי בכסף כי אם בסוליית חשיש".

ההצלחה הכבירה של השיר (שהלחין זילבר למילים של שמוליק צ'יזיק) עודדה את זילבר וחברו הוותיק ושותפו לחברת ציוד ההגברה, "בטי בם" מירון רכטמן, להקים מופע. אריאל רצה, לדבריו אז, להופיע לבד עם פסנתר אך רכטמן דחק בו להופיע עם להקה. אז זילבר החל לעבוד עם נגנים שאסף סביבו.

באוקטובר 1976 דווח כי להקת הליווי, עם המתופף מאיר פניגשטיין (לשעבר בלהקת כוורת), הגיטריסט יהודה עדר (לשעבר חבר עם אריאל בלהקת תמוז) והגיטריסט חיים רומנו, התפרקה לאחר שבועיים של חזרות.

זילבר ניסה למצוא להקה אחרת ומצא אותה עם להקת הרוק הירושלמית, הבמה החשמלית.

החיבור עם להקת הבמה החשמלית לא קרה בסוף ובמהרה הורכבה להקת הליווי שנבנתה מסביב לאריאל להופעותיו עם יהודה עדר, הבסיסט איתן גדרון (שהיה עם עדר וזילבר בלהקת תמוז), מאיר פניגשטיין ונגן כלי ההקשה נעם זייד (שהיה חבר בלהקת תמוז באחד מגלגוליה הראשונים והוא גם אחיה הצעיר של הזמרת אסתר עופרים).

בחברת התקליטים "התקליט" (של דב זעירא) ראו כי ההצלחה של אריאל רבה מאד, עם השיר "רוצי שמוליק" ומיהרו להרכיב תקליט"סלט" שיצא בספטמבר 1976 והיווה אלבום הסולו הראשון שלו. אחרת, איך אפשר להסביר שהשיר שפותח את התקליט הוא הקלטה משנת 1972 עם השיר "שמש שמש" והשיר שסוגר הוא מתקליטון משנת 1971 בשם MOVIE INSTEAD? וברור האיכות שלהם נופלת הרחק מאיכות של מאסטר ראוי. לעומת זאת, התקליט הגיע עם חוברת מושקעת.

התקליט נמכר עם צאתו בכמויות יפות, אך הפסדים רבים למשקיעים נגרמו בגלל שאנשים רבים קנו גם קסטות מזויפות עם זה או הקליטו מפטיפון היישר לקסטה משלהם.

בתחילת אוקטובר 1976 נערכה הופעת הבכורה של המופע "רוצי שמוליק" בבית החייל בתל אביב. טכנאי הבמה היה רמי פורטיס, שלפני כן גם עבד עבור להקת תמוז ואף הפליא לנגן בהפסקה, באמצע ההופעה, שיר מקורי שלו בשם "אינקובטור". על הבמה, במופע הבכורה, הוא הסתובב על הבמה עם סרבל לבן, זנב מודבק לישבנו ומסכה על פניו. פניגשטיין דאג, לפני ההופעה, למרק את מערכת התופים החדשה (והשקופה) שלו היטב.

האולם של בית החייל היה מלא מפה לפה. הייתה צפיפות מבורכת שגרמה לכל הנוגעים בהפקה של המופע לחוש כי הנה הם נוגעים בהצלחה גדולה מאד. המופע נפתח עם הלהיט הטרי שהצליח אז ברדיו, "תני לי מחסה" (האם זה בהשפעת השיר GIMME SHELTER של הרולינג סטונס?). אריאל והלהקה מנגנים גם את להיטו הראשון, MOVIE INSTEAD. גם "שמש שמש" ו"אגדה יפנית" מקבלים ביצוע על הבמה. לקראת סוף החצי הראשון, בשיר "הולך בטל", עלו אנשים רבים מהקהל לבמה ורקדו בהשתוללות נלהבת. אריאל והלהקה חזרו לבמה ולהיטים נוספים שוגרו כיריות מתותחים היישר אל האולם.

בחודש הראשון נרשמו הופעות מוצלחות ועם שביעות הרצון ניקרו בראשו של אריאל גם החששות להחזיק מופע כה גדול, עם אנשים רבים שתלויים בו. בחודש דצמבר התממשו חששותיו, עם קהל שכבר לא הגיע בכמויות מספקות להופעות. עדר וגדרון פרשו מההרכב כדי לטוס ללמוד מוסיקה בברלי, בארה"ב. נמסר כי את מקומם יחליפו חיים רומנו בגיטרה וקובי כהן בבס.

ב-1 בינואר 1977 הופיעו אריאל ולהקתו במופע "זמר השנה". במהרה נודע לכל כי זו הייתה ההופעה האחרונה בהחלט וש"רוצי שמוליק" ירד מהבמות - זאת לאחר חודשיים בלבד.

ההצלחה של תחילת הדרך במופע זה פינתה את מקומה לאכזבות, עם הופעות שבוטלו בגלל מכירת כרטיסים דלה, אם בעכו ואם בקריית ים. זילבר ללהיטון: "המופע לא היה מספיק טוב. הוא לא היה מוכן טוב ולא היה מאורגן טוב. שום דבר בו לא היה כמו שצריך להיות. זה היה מין דבר ארעי שכזה. הייתה התלהבות בחודש הראשון, אבל היא לא החזיקה מעמד. אין כאן עניין של קהל צעיר או מבוגר. הקהל לא משחק כאן תפקיד. אם הייתי חושב שהמופע הזה טוב, הייתי ממשיך עם ההצגה, אפילו עם מעט קהל ואפילו עם הפסדים. היינו מחזיקים עד כמה שאפשר.

הלהקה התארגנה בלחץ. הכל נעשה מהר מדי, בכדי לנצל את הפופולריות של השיר 'רוצי שמוליק'. רצינו לעשות כסף אבל זה לא היה זה. חברי הלהקה, בינם לבין עצמם ובינם לביני, לא היו חברים. זו הייתה להקה רק בשביל לעבוד".

אחת הסיבות שהוסברו אז למכירה הלא טובה הייתה המחיר הגבוה של כרטיסים, שלושים לירות.

מירון רכטמן הסביר אז את המחיר: "עשר לירות מכל כרטיס הולכות לתשלומי מס, שלוש שירות מכל כרטיס הולכות להשכרת האולם - כך שנותרו לנו 17 לירות מכל כרטיס. מהסכום הזה עלינו לקזז את הוצאות המשרד ואת המשכורות של הנגנים, אנשי הקול ואנשי התאורה. רק פירסום ההופעה עולה אלף לירות להופעה, בממוצע - אם במודעות בעיתונים או בפוסטרים. אם אין מכירה של 400 כרטיסים לפחות - לא שווה לנו להגיע. לא אני החלטתי להקדים את הורדת המופע אלא אריאל. קשה לומר מדוע ההצגה לא הצליחה בחודש השני. אולי זה אכן מחיר הכרטיסים, בהתחשב בזה שההופעה נועדה לבני נוער בעיקר. אולי הקהל לא נהנה? אני לא יודע. המופע לא הלך בסדר, כנראה לא 'עבר טוב' לקהל. גם האווירה בלהקה לא הייתה טובה במיוחד. הם לא היו חברים. בחודש הראשון מילאנו אולמות ולפתע, בחודש השני, רק חצאי אולמות. אף אחד לא האמין שתהיה נפילה שכזאת".

מירון ואריאל החליטו להמשיך בהופעות - הפעם עם אריאל לבדו עם פסנתר. זילבר: "אני מתכוון לנסות להופיע לבד, עם פסנתר. עוד לא החלטתי על השירים שאשיר".

ביטול המשך הסיבוב הפתיע מאד את פניגשטיין המתופף: "יש לכישלון הזה כמה סיבות. מראש היה מדובר שיהודה ואיתן יעזבו אחרי חודשיים ויוחלפו באחרים. עובדה זו יצרה מצב לא בריא בלהקה. זו הייתה סיבה טובה לאי יציבות לנוכח המחשבה שנצטרך לעשות עוד פעם חזרות. ההופעה של אריאל הייתה בבסיסה מאולתרת וזה לא טוב מספיק. היינו צריכים לעבוד יותר על הכנת ההופעה. לא היה מספיק שיתוף פעולה בין אריאל ללהקה. הוא היה בצד אחד וכולנו היינו בצד השני. בתור מנהיג, אריאל לא דחף אותנו קדימה ולא נתן עידוד. האמנו בו יותר מדי. חשבנו שאם הוא מכר הרבה תקליטים אז גם ההופעה שלו תצליח. מסתבר שאין קשר בין הדברים. אני חושב שהקהל צריך להסביר מדוע המופע נפל".

יהודה עדר אמר אז: "אני לא יודע מה היו הסיבות לסיום ההופעה, אני יכול רק לשער אותן. כללית, המופע לא היה מספיק טוב. היו בו כמה מגרעות שקשה לי לפרטן. אולי בעוד חצי שנה, במבט לאחור, אבין טוב יותר מה קרה".

גם לנעם זייד היה מה להגיד: "אני מצטער על הסיום. אני אוהב את אריאל ואם הוא ירצה שבעתיד אעבוד איתו - אשמח. אני לא יודע למה המופע הסתיים. יש הרבה סיבות אבל אי אפשר לדעת מה בדיוק קרה שם".

אנשים שהיו בהופעה "רוצי שמוליק" הסבירו אז את הסיבות, לדעתם, לנפילת הדבר. היו שטענו כי בראיונות שקדמו למופע הסביר אריאל שכל מה שהוא רוצה זה כסף - וזה התחבר בעיניהם למחיר הגבוה של הכרטיס. היו שטענו שבהופעה שר אריאל באופן שונה את השירים הידועים ולדעתם "קילקל" את ההנאה עבורם, כשהוא מוסיף משפטים חברי פשר, שלא נשמעו בהקלטות האולפן הידועות. היו שהתאכזבו שלא היה חיבור אמיתי על הבמה בין אריאל ולהקת הליווי, שהורכבה משמות ידועים שלא קיבלו מספיק מקום לביטוי. היו שטענו שקולות הליווי מהיו צורמים ולו היו לאריאל להיטים ברדיו גם בסוף שנת 1976 - המופע היה רץ על הבמות עוד זמן מה. אחרים טענו שהמופע היה קצר מדי וללא דברי קישור מעניינים בין השירים. סיבה נוספת שהועלתה הייתה המחסור בשירים חדשים, דבר שגרם להופעה להיות מיושנת.

למרות תחושת הכישלון, אריאל זילבר זכה לקבל, ב-24 בינואר 1977, את פרס כינור דוד ובפסטיבל נביעות הראשון הוא כבר הופיע מול הקהל רק עם פסנתר - כמו שהבטיח.

סיפורים מדהימים נוספים על אריאל זילבר (כולל דברים רבים שהוא סיפר לי אישית) אפשר למצוא בספר שלי, "רוק ישראלי 1973-1967" וגם בבלוג מוסיקה זה.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.

הרצאה על הרוק הישראלי, הרצאה על אריק איינשטיין, הרצאה על להקת כוורת ועוד,

להזמנות: 050-5616459