מנהרת הזמן הנוסטלגית שלי - חלק 3

ברוכים הבאים לפרק השלישי במנהרת הזמן שלי - מסע בקסמי העבר, כשאנחנו משאירים מאחור את ההמולה של חיי היומיום ונכנסים לתחום שבו לזמן אין גבולות. כאן, אביא לכם את ההיסטוריה העשירה של עולמנו עם המון נוסטלגיה בריאה שוודאי תעורר את זכרונותיכם.

מנהרת הזמן אינה רק אמצעי בידור, אלא כלי לחינוך ולהארה על דברים שקרו פה פעם. על ידי צעידה אל העבר, אנו יכולים לקבל הבנה עמוקה יותר של המדינה שלנו, ישראל. אז בואו, היכנסו למנהרת הזמן שלי ונצא למסע שאין כמותו., עם גזרי עיתונים נדירים מאד ועוד שאספתי עבורכם.

שלישיית השוקולדה (עם צביקה פיק וגבי שושן) לצד אטרקציות מעניינות אחרות - כולל אמן חיקויי בצורת! פסטיבל אמנים אמיתי משנת 1970.

יוצאים לבלות בשנת 1971. אין צורך במסכות נגד קורונה.

סמי והבן שלו ילמדו אתכם לרקוד... גשו לקיוסק, שלשלו לידו של החנווני שלוש לירות ולכו לפזז.

בהזדמנות, למי שמחפש ציוד וינטג' מבציר 1970!

תתקשרו היום לטריפונס.

אבל רק עם טלפון חוגה. המספר לא מתאים לטלפונים מודרניים.

בשנות השבעים הייתי ילד שינק המון השראה מסביבתו ואחד המקורות הברורים לכך היה מכשיר הטלוויזיה, בשחור לבן, שהתמקם בקדושה בסלון. היה זה, כמובן, מכשיר עם כפתורים גדולים, מסך לא שטוח, מסגרת דמוי עץ מכוערת ואנטנה. אבל יום אחד, אי שם בסבנטיז המאוחרים קרה שם משהו שפקח את עיניי.

על המרקע נראתה להקה שמנגנת, עם פלייבק, שיר יווני. ובפרונט שלה היה אחד עם חיוך גדול, מחלפות שיער מרשימות, מכנסי פדלאפון עד עילפון ובידיו בוזוקי.

השיר היה קליט להפליא, כשהפזמון שלו הלך כך: "טריקי טריקי טריקי טריקי טריקי מנה מו, טריקי טריקי טריקי טרי...". נשביתי מיד בקסם הזה ומצאתי את עצמי, נעם הילד, שר את זה בכל מיני הזדמנויות ותוהה מי זה לעזאזל אותו ברנש שראיתי בטלוויזיה.

רק שנים לאחר מכן הבנתי שזה טריפונס. מאז פגשתי אותו כמה פעמים. איש מקסים. אז ברור שגם יש לנו תמונה ביחד, בשדה התעופה דוב (שכבר לא קיים), כשהייתי בדרכי להרצאה באילת והוא בדרכו לשם להופעה שלו.

קפצתי הבוקר לחיים עוזר 7 בפתח תקווה כדי לקנות מכנסי פדאלפון בבוטיק שרי גולד. הגעתי למקום ושאלתי את המוכר ב'פלאפל מרדכי' איפה הבוטיק. אז הוא ענה, "הלו! תתעורר! זה לא שנת 1973 פה!"

נכון שגם לכם מתחשק לנעול מגפי בוקרים ולדהור על סוס אצילי ולהעלות המון אבק מדברי? ובכן, חוברות "פוטו מערבון" הן בדיוק בשבילכם.

שם תוכלו להרגיש כמו חבר ממשפחת קארטרייט (מהסדרה "בונאנזה") או להתחקות אחר עקבותיו של ג'אנגו הנוקם, לרדוף אחר הרוצחים בעמק המוות ולחוש את נשימתו של גרינגו האקדוחן.

שימו בנדנה לצווארכם, כובע בוקרים לראשכם, תנו לסוס שלכם לשתות, תבדקו שהאקדח שלכם נושא קליעים ותעטו על פניכם קשיחות, בזמן שאתם מעלעלים בחוברת.

כמה שאני זקוק עכשיו לרדיו שכזה.

from somewhere In the Mediterranean

המבוגרים בינינו ודאי זוכרים את שלומית דקל, המורה הטלוויזיונית לחשבון והנדסה.

ימי הטלוויזיה הלימודית הקסומים, כשהיה עדיף להיות חולים בבית וליהנות מלמידה מול המרקע מאשר להתייבש מול המורה שבכיתה.

אנחנו בסוף 1967 ותזמורת המעופפים (THE SKY MASTERS) מופיעה עם זמר בשם מייק ברנד. כן, ניחשתם במי מדובר...

השנה היא 1971 ובצפון העיר יש כלב מבדר ושמו פוצי. היום לא היו נותנים לדבר שכזה לקרות.

השנה היא 1975 ולישראל מגיעה חבורת אופנוענים שיודעת לעשות פעלולים והרבה רעש אגזוזים. ולא סתם - מדובר באלופי עולם!

היכונו לבוא השיער - בתחילת יוני 1970. חניה מובטחת.

הסיפור השלם של הצגה זו נמצא בספר שלי, "רוק ישראלי 1973-1967"

השנה היא 1978 וסוזי מילר (לשעבר מלהקת "האחים והאחיות") וג'רי היימן (עולה חדש מארה"ב) מנגנים, שרים, משחקים וכך גם חוזרים על חומר לימודי באנגלית למען הילדים הצופים בטלוויזיה, בתכנית SING A SONG. במרכז כל פרק יש שיר שמסביבו בונים סיטואציה באנגלית.

רגע רגע! זו להקת 'בלב בררה'? או 'בלית ברירה'?

העיקר שאת שם הזמר כתבו כמו שצריך. דני ליטני - אישיות כובשת וקול אדיר ונדיר.

סייב דה דייט - 25 ביוני בשנת 1975. באים לחנוך את אתר ככר אתרים בתל אביב. עם הרבה ים, מקום לצעוד בו, מסעדות ואווירה של חו"ל. במהרה תרגישו שם גם ניחוחות משכרים של שתן ופשיעה. את החתימה הראשונה בחיי מסלב קיבלתי בקולנוע שחף שנפתח שם, בקומה התחתונה. הייתי בכיתה א' ולפתע ראיתי את ציפי שביט. התביישתי לגשת אליה. אבא שלי עודד אותי. ניגשתי אליה, היכן שהיא ישבה באולם, וביקשתי חתימה. היא חתמה לי "בידידות ציפי שביט" (הנוסח הקבוע של סלבס שאין להם ממש כוח לחתום). בהמשך נפתחו שם פיצריה רימיני וכמובן שגם מועדון קולוסאום, שהביא עמו מוסיקה חדשנית ואווירת סקס בשפע. בשלב מסוים חשבו לקרוא לככר זו בשם ככר נמיר, אך אלמנתו של ראש העיר ראתה מה שקורה שם וביקשה לחפש משהו מכובד יותר עבורו. עד היום נראית הככר הזו כאחת ההחמצות הענקיות של תל אביב וכאנדרטה להבטחה שהפכה לשבר גדול.

לקיר הדיגיטלי הזה קוראים כספומט. כן כן - עולם המחר קורה היום!

איך מפעילים את זה? מכניסים כרטיס ומוציאים משם כמה כסף שרוצים (בערך...).

ברצונכם להדפיס דף חשבון? שיגעון!

לברר יתרה? במהרה!

רק שימו לב - קיר הפלא הזה ייתן לכם את המידע המבוקש תמורת עמלה מוגזמת.

מימין למטה זה צביקה (פיק), משמאל למעלה זה עוזי (פוקס). וברור שהם ישירו בהופעה גם את "יה יה מה יהיה!".

הסיפור של להקת השמנים והרזים נמצא בספר שלי, רוק ישראלי 1973-1967".

השנה היא 1969 ובארצנו משתגעים על פסטיבל סן רמו האיטלקי ובובי שר לנו סולו. השגעון היה עד כדי כך שבאוגוסט 1969 נערך בישראל מופע "שיחזור פסטיבל סן רמו".

אתם נמצאים בנהריה? שגעון, אז בואו לגינת הבידור "פינגוין", שבשדרות הגעתון 28. יגאל בשן יופיע שם (ביולי 1980), תחת כיפת השמיים, עם להקת ברוש.

ושימו לב - תהיה תצוגת אופנה עם דוגמנית אחת ידועה בעלת שם משפחה (קארין דונסקי) ודוגמני צמרת (?) אחרים עם שם פרטי בלבד (חנית, מאלי, ציפי ועופר). תזמורת הברונזה תשמיע לכם להיטים ישנים וחדשים.

אז תמהרו להזמין כרטיסים בקפיטריית "דובשנית" שבקריית מוצקין.

אחד הצעצועים שכבשו אותנו, הילדים ממחצית הראשונה של האייטיז, היה הקליק-קלאק. שני כדורי עץ שחוברו בחוט והיו מוציאים רעש נקישות מרשים בעוצמתו. המבוגרים הזהירו אותנו כל הזמן שהצעצוע הזה מסוכן ויכול להוציא למישהו את העין. שמענו אותם והמשכנו לשחק בזה כאילו כלום.

(את הפרסומת שלפתי ממעריב לנוער, 1971)

חכם, מה הוא אומר? - "אוף, ההורים לא מרשים לי אטארי! חייב למצוא חברים שיש להם אטארי ולהיות החבר שלהם!". ההורים שלי לא הסכימו לקנות לי אטארי, אבל למזלי היו לי חברים שהוריהם כן קנו להם.

וכשגלי עטרי שרה הללויה - גם האטארי שלנו שר הללויה!

לאלו מכם שלא היו בסביבה כדי לחוות את זה, האטארי היה המקבילה לאהבה הראשונה. אהבה מפוקסלת ועם פסקול שאפשר לתאר כ"צפצופים מחרידי אוזניים". אבל הו, כמה אהבנו את זה!

הג'ויסטיק של אטארי היה פלא של הנדסה - כפתור אדום בודד, מקל שנע בשמונה כיוונים ובסיס חזק לאחיזה. כל תנועה של הג'ויסטיק הרגישה כמו החלטה קריטית שיכולה להציל את העולם. כמה שעות שיחקתי בספייס אינביידרס או בפאקמן. ואווו!

החלק הטוב ביותר בחוויית אטארי לא היה בהכרח המשחקים עצמם, אלא הדרך בה שיחקנו אותם עם חברינו ובשקיקה רבה. זה לימד אותנו את הריגוש שבתחרות. בואו נהיה כנים - המשחקים של היום מטורפים מבחינת תוכן וגרפיקה, אבל שום דבר לעולם לא יהיה מספק כמו אותו צפצוף ראשון ומפואר מספינת חלל מפוקסלת שמפוצצת פולש חייזר לרסיסים.

בסוף הסיקסטיז ובתחילת הסבנטיז אנשים רבים נהרו לבתי הקולנוע כדי לצפות במערבוני ספגטי. אחד הלוהטים בהם היה "הטוב, הרע והמכוער", של סרג'יו ליאונה (האיש שהמציא את המערבון האיטלקי), שהוקרן בארצנו גם בקולנוע מתמיד (סמטת בית השואבה 10, תל אביב). בגלל אותו ליאונה נוצר שטפון של מערבוני ספגטי, שחלקם הגדול סתם היה עם בוקרים ובידיהם אקדחי קפצונים ששיגרו טקסטים סתמיים שתפרו בגסות עלילה, שנועדה רק לרכב על הגל ולשבור עוד קופה.

כמה שאהבתי את תכנית הטיולים הטלוויזיונית של אורי דביר, "נקודת חן", שעלתה למרקע בשנת 1978, עם פתיח האנימציה המקסים ועם אורי דביר אחד, שהכיר כל משעול ואבן ממטולה ועד אילת. בסדרה זו הביא אורי אנשים רבים לקום מכורסאות הטלוויזיה, למלא צידניות, להיכנס לאוטו ולנסוע לטייל ברחבי ארצנו.

קסטת וידאו ובה חצי שעה של הופעה עם להקת כוורת - ב-8,970 ש"ח?! אל תיבהלו - זה הגיוני, כי זה היה לפני כניסת השקל החדש למחזור המטבע הישראלי.

כל כך התאים לישראל בתקופת האופוריה, לחגוג איומים כאלו...

כולל מיסטר ווילי, השימפנזה מיפן שידע לעשות סטריפטיז!

גבירותיי ורבותיי - נמצא מכשיר הוידאו היקר ביותר בהיסטוריה.

מחירו - 44,100 שקלים. נו, בסדר - זה לפני השקל החדש...

אנחנו במרץ 1971 וסמי (אותו גילם ג'ורג' אברהים) וסוסו (אותו גילם סוסו...) יוצאים מן המרקע הקטן אל הבמות הגדולות, ביחד עם ג'ודי הפיתום (כלומר, היא ידעה לדבר מהבטן). ג'ודי הופיעה לפני כן בארה"ב עם הבובה שקראו לה וודי ושינתה את שמה לאודי עם עלייתם לארץ.

הנה ג'ודי ואודי...

השנה היא 1969 והזמר המפורסם הוא סמי... מי?!

רוצים לככב במחזמר קצב? אז תכוונו את השעון לשנת 1971 ובואו להיבחן. חובה להכין מראש שירי קצב.

השנה היא 1969 ויש צלילים שמחים במלון מועדון שורש - עם כוכב חיל הים, שלמה ארצי, ועם השלושרים. אז קחו טלפון חוגה, תתקשרו 52578 ותשריינו מקום.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות לועזיות? הביטלס?תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר.