top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

היסטוריית הרוק'נ'רול - חלק 2 - ביל היילי

עודכן: 10 בספט׳ 2023




חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


אוקי, אפשר להודות; כוכב הרוק'נ'רול הראשון בעולם, האיש שהמוזיקה שלו שילהבה מיליוני בני נוער ברחבי העולם, היה כמעט בן 30 כשהוא פרץ לשטח- ואם זה לא מספיק, אז גם נשוי עם כמה ילדים, השם ישמור. כאילו אם זה לא אירוני מספיק - השיר שלו, שעורר את המרד של דור אחד נגד הוריו, התחיל עידן חדש למרות שנכתב במקור כחידוש במקצב הפוקסטרוט על ידי שני חברים שאחד מהם היה בסביבות גיל השישים! כן כן - כך התחיל הרוק'נ'רול - רחוק ממה שדמיינתם, נכון?


ביל היילי היה האיש ששר את השיר, כמובן. איזה שיר? ROCK AROUND THE CLOCK. כמה שהדור הצעיר נטרף מהצלילים האלו של ביל היילי ולהקת הקומטס (השביטים) שלו. למרות שנראה כאילו זה היה הדוד ביל ששר בקצב שובבי לאחייניו הקטנים.


ביל היילי נולד בפרבר של דטרויט בשנת 1927. משנותיו המוקדמות הוא היה מיועד לקריירה במוזיקה אבל, כשהשנים חלפו, התברר כי לא משנה כמה ינסה, הוא לעולם, אבל לעולם, לא יהיה כוכב. רק להסתכל עליו אפשר היה להבין שגופו שמנמן ופניו עגולים כפני ירח. הוא לא היה החומר שממנו עשויים כוכבים - רק ירח.


בגיל 13 הוא החל להופיע הופעות בסגנון קאנטרי והוא היה לרוב משעמם בתנועותיו הדלות. מבט אחד עליו ואי אפשר היה לדמיין אותו מופיע בכל מקום גדול יותר ממכללה מקומית. הוא הופיע בכל מיני סוגי הופעות וכונה בהן בשם "זמר היודל המתגלגל". אבל להיילי היה יתרון גדול עם אוזן טובה. הוא בדק וניתח את המוזיקה שגרמה לצעירים לבנים לכוון את מכשירי הרדיו שלהם לעבר התדרים השחורים האסורים (כלומר תחנות רדיו שניגנו מוסיקה של שחורים) או להתגנב בלילה אל המועדונים של השחורים, כדי לינוק מהמוזיקה שלהם. היילי הבין את התופעה וניתח את המשיכה שלה. היילי לא היה טיפש. הוא ראה שלהקות המוזיקה הלבנות של אותם ימים לא הציעו לצעירים שום התרגשות קצבית. "החלטתי לנסות סגנון חדש", הוא אמר והניסוי הזה שלו יגרום כמה שנים לאחר מכן לצעירים להתפרע ביג טיים.


היילי, על פי הודאתו, לא היה הראשון להעריך את זה אבל הוא היה הראשון להגדיר את זה, וחשוב מכך, ליצור את זה. היילי אמר בזמן כוכבותו: "עולם המוזיקה היה רעב למשהו חדש. הימים של אמני הסולו ולהקות הביג-באנד נעלמו. הדבר היחיד משם שעדיין מעורר גלים הוא הג'אז המתקדם, שריחף בדרך כלל מעל ראשי המאזינים הצעירים. אז הרגשתי שאני יכול לעשות משהו עם הקצב של הדיקסילנד, לשנות אותו קצת ולהפוך למשהו שהצעירים יקשיבו לו ויגיבו, אם במחיאות כפיים או בריקוד. משם, הכל הפך להיות קל".


אז מה שבעצם הוא עשה זה לקחת שני סיגנונות מוכרים של מוזיקה - קאנטרי עם רית'ם אנד בלוז, לערבבם ולהופיע בשטח כמשהו חדש. זו הייתה הנוסחה קלאסית והתגובה הייתה כתרכובת כימית חזקה מאד. אבל השאר לא היה קל כמו שהיילי רצה שנאמין. בהתחלה הוא הוציא כמה תקליטונים שהופקו דרך לייבל קטן, מקומי ועצמאי. לביל היילי ו"אנשי האוכף" (כך נקראה אז להקתו) בקושי היה הדימוי הנדרש ליצור התלהבות, אז הוחלט על שינוי שם. האוכפים נקברו ובמקומם צצו השביטים. לשם הזה הייתה תחושה של מהירות. אין ספק שהייתה גם תקווה שהקריירה של הלהקה תהיה דומה לתנועה מטאורית.


עדיין, היו בעיות... לא כולם היו מוכנים או השתכנעו מפרי המוח החדש של היילי. בכל ספק, שיר הרוק'נ'רול הראשון שיצא ממנו היה CRAZY MAN CRAZY. זה היה בשנת 1953 אבל היילי לא עקב אחרי הצלחתו הראשונה במשך שנה נוספת. הוא הופיע ללא הרף אבל הוחרם על ידי תחנות רדיו רבות וחברת התקליטים בה היה חתום, ESSEX, לא עשתה הרבה לקידומו, עד שהחוזה שלו עמה פג והוא עבר לחברת התקליטים DECCA. מנהלו של היילי שיכנע אותו להקליט גירסה משלו לשיר SHAKE, RATTLE AND ROLL, של ג'ו טרנר. היילי ניגש למשימה, כשהוא דואג לטאטא מגרסתו של טרנר מילים חצופות מדי, מבחינה מינית. אז עדיין לא הומצא המונח "רוק'נ'רול" ולכן זה שווק בתור "הפוקסטרוט החדשני".



היילי המשיך לרכב על הגל כשהקליט את השיר ROCK AROUND THE CLOCK. השיר נכתב בשנת 1953 על ידי כותב שירים בפילדלפיה בשם מקס פריידמן (שהיה כמעט בן 60), ועל ידי ג'יימס מאיירס, מוזיקאי מקומי ומוציא לאור שירים שפרסם אותו תחת השם "ג'ימי דה-נייט". הנגנים שהקליטו איתו היו: בילי ויליאמסון בגיטרה, ג'וני גרנדה בפסנתר, ג'ואי אמברוסיו בסקסופון טנור, דני סדררון בגיטרה מובילה ומרשל ליטל על הבס. בהקלטה זו ניגן גם מתופף סשנים, בשם בילי גאסק. סדרון מת עשרה ימים לאחר הקלטת השיר, כשנפל מגרם מדרגות ושבר את מפרקתו.


התקליטון יצא ב-20 במאי 1954 ולא תאמינו - השיר הקצבי והמתקתק היה רק בצד השני והזניח שלו. הצד הראשון אוכלס עם השיר THIRTEEN WOMEN AND ONLY ONE MAN IN TOWN.



הרוק'נ'רול נכנס לצירי לידה, זה עדיין היה אמור להיוולד, בועט וצורח, אל העולם. רגע הלידה היה כנראה שחרור השיר ROCK AROUND THE CLOCK בסרט BLACKBOARD JUNGLE. עם צאתו הפך הסרט לרגע שחולל תפנית לטובת מוזיקת הרוק'נ'רול. ביל היילי והקומטס ביצעו בסרט את השיר המתקתק הזה, כשהסקסופוניסט, רודי פומפילי, השתולל עם כלי הנשיפה שלו ובני הנוער שצפו במסך לא יכלו להירגע מזה. הם עלו מרוב התלהבות על כסאות בית הקולנוע ולא פעם שברו אותם ברקיעות רגליהם לפי הקצב החדש. לא פעם הם תלשו מושבים ממקומם בקולנוע, כדי לאפשר להם מקום לרקוד.


התקליטון עם השיר הזה נמכר בעשרות מיליוני עותקים. היילי, עם בלוריתו שנועדה גם להסיח מהעובדה שאחת מעיניו היא מזכוכית, נראה מרוצה. עם זאת, המהירות של הצלחתו הפתאומית הבהילה אותו כשמצא את עצמו דמות פולחן מול מיליוני צעירים, למרות חזותו. המוזיקה שלו הייתה נכונה והשביטים הוסיפו להתרגשות עם אל רקס, נגן הקונטרבס שביצע עם הכלי הכבד שלו להטוטים אקרובטיים מושכי עין.



אז כן, ביל היילי יצר את הרוק'נ'רול - מונח שהשדרן האמריקאי, אלן פריד, טען כי הוא זה שהמציא. היילי הוציא את זה החוצה לאמריקה ומשם לעולם. אוקי, יש הטוענים שתקליטון הרוק'נ'רול הראשון בא עם שיר של אייק טרנר, ROCKET 88, אבל אצל היילי כבר הייתה כל החבילה של קצב והיסטריה.



זמן קצר לאחר שהנוער האמריקאי מצא את המוזיקה שלו, היא אומצה על ידי אירופה. בבריטניה. הסרט הקולנועי עם היילי היה שובר קופות (וכיסאות). ביל היילי הפך לגיבור, הכין עוד כמה להיטים ונסחף על גל אל הפסגה, כשהוא מבולבל מהצלחתו. למעשה, הוא היה ד"ר פרנקנשטיין שלא מודע לכך שגידל מפלצת בעלת פרופורציות מפחידות. זה לא יכול היה להחזיק מעמד, כמובן, וזה לא החזיק מעמד.


בעקבות הסרט הגיע היילי לבריטניה, ניזון מטירוף של פרסום נלהב מהעיתונות, והגעתו לסאות'המפטון וההתקדמות שלו ברכבת ספיישל ללונדון הייתה מלווה בהיסטריה טהורה. כלפי חוץ, סיבוב ההופעות היה מוצלח אבל פרשנים אמרו, "היילי הרג את דמותו על ידי חציית האוקיינוס האטלנטי. בעוד שניתן היה להתעלם מהעובדה בסרט, במציאות זה הפך לעובדה כואבת וברורה שהאדם השמן המזיע הזה היה די מיושן. אחד כזה שמעמיד פנים להיות כמו הצעירים".




כמעט כמו שזה התחיל, כך זה הסתיים. ביל היילי דעך מהר כמו השביט הזה שבשמו הטביל את הלהקה שלו, וכמו אותו גוף שמימי, הופיע מחדש מדי פעם לעתים קרובות כמושא של נוסטלגיה - מבוגר יותר, סובלני יותר, יותר ויותר עצבני. שנים לאחר מכן הוא אמר: "מוזיקת הרוק'נ'רול עצמה לא חוללה מהפכות, אלא אנשי השיווק שנלוו לה. אנשים רבים האשימו אותנו ביצירת נוער שוליים. נוער שרצה רק לנסוע במכוניות מהירות, לתפוס חתיכות ולשתות והרבה. אמרו עליי שהייתי השפעה רעה על הנוער. ובכן, מעולם לא שרתי שירי מחאה. לא עשיתי הרבה בחיי חוץ מזה ואני רוצה לקבל קרדיט על חשיבותי במה שהיה".



מקומו של היילי בסיפור חשוב ואכן, מכובד. הוא נתן את הדחף הראשון של הרוק'נ'רול. כל מי שעקב אחריו צריך להיות אסיר תודה על האוזן והחוכמה המוזיקלית שלו - אבל הוא, כמו כל פורצי דרך אמיתיים, נשרף

והוחלף בגיבורים האמיתיים. אולי הוא "אבי הרוק'נ'רול" אבל הבעיה הייתה שהוא התאים לתפקיד האבהי

טוב מדי. מאז, ברור שמגיעה לו יראת כבוד מסוימת כסבא של הרוק'נ'רול - האיש שהצית את העולם והפך לכוכב העל הראשון.


בשנת 1967 הוא אמר ברולינג סטון: "שלוש השנים הראשונות של הרוק היו שלנו – עד שפרסלי הגיע. אני לא אוהב את השירים של היום. שירים צריכים להיות רק מוזיקה ובלי כל מיני מסרים כבדים. כרגע אני ועמיתיי עוברים תקופה דומה לזו שעברה על פרנק סינטרה ולואי ארמסטרונג. פעם אתה למעלה ופעם למטה. אם היית טוב בפעם הראשונה, אין ספק שתחזור למעלה. אנחנו נהיה שם".


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.



Kommentare


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page