Search
  • Noam Rapaport

על להיטים לוהטים ושאר בועטים - בשנת 1978

Updated: Feb 26


שנת 1978 הייתה שנה מלאת ניגודים ותגליות. בשנה זו "גריז" הייתה המילה ששמעתם, אלביס קוסטלו הוציא תקליט שני שביסס את מעמדו, להקות חדשות וגדולות בעתיד הוציאו תקליטי בכורה (דייר סטרייטס, פוליס), מוזיקת פאנק בעטה את בעיטותיה האחרונות ורק מעטים שרדו ממנה, הדיסקו הביא רבים לרחבת הריקודים התוססת כשהם רוקדים ושרים, שירים רבים הפכו ללהיטים נצחיים ואמנים רבים כבר כיוונו את מנועיהם לעבר סיום העשור.


1978 הייתה שנה מסחררת של ז'אנרים; דיסקו, פאנק, פ'אנק, רוק, גל חדש, רגאיי - וכולם מתנגשים יפה זה בזה ויוצרים סיר בישול מוזיקלי מעניין. אז מה היה בשנה זו? בואו לקרוא...


בתחילת ינואר הופיע ריצ'י הייבנס, שידוע בעיקר מהופעתו בפסטיבל וודסטוק המקורי, בארצנו. הייבנס גם התראיין לתוכנית הטלוויזיה שלנו, "עלי כותרת".


לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - ינואר 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


דייויד בואי לרולינג סטון, בינואר: "עכשיו אני מוצא את החשיבות הרבה בלתקשר עם עצמי. לא פגשתי את דייויד ג'ונס מזה המון זמן שאני מרגיש שאני צריך להכיר אותו שוב מחדש".


תקליטון חדש ללהקה כבדה חדשה ושמה ואן היילן. התקליטון בא עם להיט ישן נושן, של להקת הקינקס - YOU REALLY GOT ME. בלהקה יש את הגיטריסט אדי ואן היילן, אחיו המתופף אלכס ואן היילן, הבסיסט מייקל אנת'וני והזמר המוחצן דייויד לי רות'.



פול מקרטני על השינוי שחל לפתע בבתו החורגת בת ה-14, הת'ר: "היא הלכה לראות הופעה של הסטרנגלרס וחזרה משם אדם אחר לגמרי. אני יכול להיות האבא העקשן, אבל אני אוהב מוזיקת פאנק. זו מוזיקה של הצעירים. אבל הת'ר נשארת נאמנה גם למוזיקה שאנחנו עושים".


בוב דילן לרולינג סטון, בינואר: "אני חייב לחזור לנגן מוזיקה כי אני לא חש שאני בחיים כל עוד איני עושה זאת. אני לא יכול להיות יוצר סרטים כל הזמן. אני חייב להופיע מול האנשים כדי להמשיך ולהתגלגל. אני יודע שהסרט שעשיתי, 'רנאלדו וקלרה', ארוך מדי, אבל זה לא אכפת לי. בהודו מקרינים סרטים באורך 12 שעות. האמריקנים מפונקים. הם מצפים שאמנות תהיה כמו טפט ללא מאמץ, אבל אתה חייב להיות פגיע כדי להיות רגיש למציאות. אין לי מה להפסיד בחיי חוץ מחשיכה".


בבתי הקולנוע בארץ מוקרן סרט הבורקס החדש של ג'ורג' עובדיה, בדרנית בחצות - בכיכובם של השחקנית / זמרת תיקי דיין והזמר צביקה פיק.



השיר MULL OF KINTYRE כובש בסערה, בינואר, גם את פסגת מצעדי הפזמונים בישראל. את השיר מבצעים פול מקרטני ולהקת כנפיים בקצב הוואלס ועם חמת חלילים.

גיטריסט הלהקה, דני ליין: "פול ואני כתבנו את השיר הזה לאחר שהוא ניגש אליי ואמר שברצונו לכתוב שיר בסגנון סקוטי. הוא פחד, האם אנשים יקבלו אותו שר דבר שכזה. אז לקחנו בקבוק של וויסקי, שתי גיטרות והתחלנו לכתוב את זה. הבעיה הגיעה כשהאנסמבל הסקוטי נכנס לתמונה. את השיר כתבנו בסולם A (לה) אבל חמת חלילים יכולה להגיע רק עד בשני סולמות שונים לזה. אז אינני יודע כיצד הצלחנו לסנכרן בין ההקלטה שלנו לתוספת הסקוטית ההיא. האם האצנו את סליל ההקלטה? או אולי האטנו אותו? אני לא זוכר".


אותם כלים סקוטיים לא הוקלטו באולפן, כי אם באוויר הפתוח, כדי לקבל את הצליל הטבעי שלהם. מקרטני הבטיח לנגני האנסמבל משקאות אלכוהול על חשבונו, אך לא עד שהם יתנו לו את הטייק המושלם בהקלטה. לאחר שהגיע אותו טייק מוצלח, החלה החגיגה באמת. פול המשיך לחגוג כשנודע לו כי תקליטן זה הוא הנמכר ביותר באנגליה.


ינואר בתל אביב ורבים אוהבים מאד את צלילי מוזיקת הפאנק ואת הסצנה שמסביב לה, כשאחד המובילים הוא רמי פורטיס, שהיה מכונה אז בפי מעריציו, "פורטיס המגעיל". אביו של רמי, שהיה אחראי על מחלקת הנוער והתרבות בעיריית תל אביב, מיהר לגעור בבנו שיגיד לקהל שלו לקרוא לו "רמי המגעיל" מבלי לערב שמות משפחה...


ואם עסקינן בפאנק... ב-14 בינואר הופיעה להקת הפאנק, הסקס פיסטולס, בוינטרלנד, סן פרנסיסקו. זו הייתה הופעתה האחרונה של הלהקה, שהתפרקה מיד לאחר מכן.

זה היה סוף סיבוב ההופעות האמריקני של להקת הפאנק הזו וחבריה היו מותשים ונרגנים. זמר הלהקה, ג'וני רוטן, על הקהל האמריקני: "הם היו שם כמו פסלים מזורגגים ולא זזו בכלל".



ב-20 בינואר יצא התקליט CITY TO CITY של הזמר הסקוטי, ג'רי ראפרטי, ובתוכו הלהיט הענק BAKER STREET.

הנה מהביקורת שפורסמה אז על התקליט ברולינג סטון: "ג'רי ראפרטי עדיין כותב בלחן המתוק של פול מקרטני ושר בצרידות העייפה של ג'ון לנון, והסינתזה שלו של מוזיקת ​​קאנטרי אמריקאית, פולק בריטי ורוק טרנס-אטלנטי חלקה כתמיד. אבל התזמורים שלו זכו לריפוד ממלכתי. למרות כל המגוון הקצבי שלהם, אלו הם שירים מלכותיים באופן אחיד. הפזמון האינסטרומנטלי באחד הטובים שבהם, BAKER STREET, עוצר נשימה. בין בתים המתארים הונאה עצמית של חולם, בלוני הסקסופון של רפאל רייבנסקרופט נעים כלפי מעלה רק כדי שראפרטי יחזיר אותנו ארצה במשיכה כמעט דרסטית. אם התקליט עולה לראש המצעדים, הכישלון המסחרי שלו יהיה מזעזע באותה מידה. וההפסד שלנו יהיה גדול אפילו מזה של ראפרטי. אחרי הכל, מתי בפעם האחרונה קניתם אלבום שמתהדר ביותר מחמישים דקות של מוזיקה? ומוזיקה מעולה".


תקליטון חדש לזמר / גיטריסט בוב וולש, לשעבר חבר בלהקת פליטווד מאק. ואיזה להיט הוא זה! שם השיר הוא EBONY EYES. לפי השיר, וולש ממש מוקסם מעיניה של הבחורה במסיבת הריקודים.


קפה פינתי (בדיזנגוף 106, תל אביב), הקפה האהוב ביותר על זמרי וזמרות ארצנו, עלה בינואר בלהבות. האם זו הצתה זדונית? או שמא תקלה? איפה ילגמו מעכשיו זמרינו את הקפה שלהם וירחרחו על הנעשה בתעשיה?


ב-23 בינואר בשנת 1978, ירה בעצמו באקדח גיטריסט להקת שיקגו, טרי קאת'. הוא מת במקום.

היה זה משחק רולטה רוסית מטופש שגבה את חייו של קאת׳ כששהה עם אשתו, קמליה, בביתו של איש הצוות הטכני של הלהקה, דון ג'ונסון. קאת' נשא עמו שני אקדחים, כאספן אקדחים נלהב ביותר. חברי הלהקה כבר מזמן לא התרגשו למראה קאת' ואקדח עמו.

בבית של ג'ונסון החל קאת' להשתעשע עם אחד האקדחים, כיוון אותו לראשו כשאצבעו על ההדק. צליל נקישה נשמע וקאת' נראה משועשע. 'תפסיק עם זה', ביקש ג'ונסון. אך אז לקח קאת' כדור והכניס אותו לתוף הכדורים של אקדחו השני. 'אל תדאג', אמר לג'ונסון המודאג. 'זה לא טעון'. הוא כיוון את האקדח לראשו וסחט את ההדק. קול ירייה נשמע. קאת' בן ה-31 מת במקום.


תעשיית התקליטים בישראל לא רווחית, כפי שדיווח עמוס אורן, בינואר, בלהיטון. "זמרים בודדים בלבד מצליים לכסות את הוצאות הייצור של תקליטיהם, או להרוויח. רובם רואים בתקליט שלב בקריירה שלהם, הכרוך בהפסד מסויים".


ב-28 בינואר התארחו חברי להקת האחים דובי בתוכנית הטלוויזיה הקומית לנוער 'מה קורה' ושם לימדו את הצעירים מדוע לעשות בוטלגים או לרכוש אותם זה דבר רע.

בפרק הראשון מהשניים עם הלהקה, שנקרא DOOBIE OR NOT DOOBIE, מחליטה הדמות השלילית, ריראן, להקליט בחשאי קונצרט של הלהקה, לתלמידי התיכון. הוא נתפס וחברי הלהקה מסבירים את הצד השלילי שבתעשייה הפיראטית ההיא.


בתחילת פברואר הגיע השיר "זהו כאב לב", של הזמרת הצרודה בוני טיילר, לפסגת המצעד של גלי צה"ל. כאשר לזמר/ת יש בעיות גרון חמורות מספיק כדי לדרוש ניתוח, ההליך יכול לעתים קרובות להיות מאיים על הקריירה. במקרה של בוני טיילר, לעומת זאת, היבלות שפיתחה על מיתרי קולה, בשירה במועדוני לילה בוויילס מולדתה, התבררו כיוצרי קריירה. לאחר הניתוח שעברה בשנת 1976, קולה של טיילר נשא גוון צרוד ביותר שדווקא משך אליו מאזינים רבים.

שבוע לאחר מכן טיפס השיר גם לפסגת המצעד של שידורי ישראל.


ב-4 בפברואר פורסם ברקורד מירור כי מעריצה בת 18 של להקת ריינבאו נהרגה כשהקהל דהר לכיוון הבמה בסאפורו, יפן.

עד ראיה סיפר כי 7,000 איש רצו קדימה, החל מהישמע צלילי הפתיחה של המופע, עם הקלטת השיר 'אי שם מעבר לקשת', עם קולה של ג'ודי גארלנד. שבע השורות הראשונות נפלו מהלחץ כקוביות דומינו ושבעה מעריצים אחרים נפצעו. חברי הלהקה לא היו מודעים לאסון והמשיכו לנגן.


מתי כספי ללהיטון בפברואר: "כל מי שחושב שאני איש שאי אפשר לדבר איתו - טועה. היו לי תקופות קשות מבחינה כלכלית, אבל לא נכנעתי לפשרות". מפגישותיי עם מתי, לכתיבת ספרי השני, הריני להעיד שהוא איש מקסים לשיחה.



בוב מארלי, אמן הרגאיי המפורסם, נמצא בגלות מג'מייקה, שם איימו עליו ברצח. לכן הוא מקליט את תקליטו הבא, אחרי EXODUS המצליח, באנגליה. האלבום ייקרא KAYA.


ב-6 בפברואר תקליט חדש ללהקת ג'פרסון סטאשיפ ששמו EARTH. מבקר הבית של הרולינג סטון, דייב מארש, בביקורתו:

"מה זה הדבר הזה? אסופת שירי הפופ גורמת לי לתהות האם מדובר בכלל בלהקת רוק. ובכן, זו לא להקת רוק, אלא אסופה של נגנים, כותבי שירים וזמרים, שכל אחד מהם נמצא בחללית משלו. באופן פלא, אין אלו הכוכבים הקבועים של ההרכב שמחזיקים את התקליט אלא דווקא האסטרואידים המזדמנים, שנותנים מעצמם. רק השיר האחרון, ALL NITE LONG, מזכיר מה טוב היה פעם בלהקה הזו. אולי כי זו היא תרומתו היחידה של פול קאנטנר לתקליט. אולי זה רק תקליט מעבר של הלהקה הזו ממה שהיה למה שיהיה, אבל באופן אישי אני מעדיף לטוס בחברה אחרת".



לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - פברואר 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


בפברואר הגיע השיר SHORT PEOPLE של רנדי ניומן לפסגת המצעד של גלי צה"ל.

השיר הזה התפרש עם השנים באופן לא נכון, מה שיצר לניומן חשיפה רבה ומחלוקת בצידה. על פני השטח השיר עושה צחוק מאנשים קטנים, אך השיר הוא בכלל סאטירה חברתית והמילה "קצר" נועדה בכלל ללעוג לאנשים שהם חסרי סבלנות וגסי רוח. הרבה אנשים לא קלטו את זה ותחנות רדיו רבות סירבו להשמיע את השיר. בארצנו לא הייתה בעיה עם זה, מסתבר.


בפסגת המצעד של שידורי ישראל נמצא השיר TAKE A CHANCE ON ME של להקת אבבא. בארצנו תורגם השיר ל"נסה אותי". השיר מתוך תקליטה החדש, THE ALBUM. בינתיים הדפו חברי הלהקה שמועות על פירוקם.





במרץ זה פורסם בלהיטון. נו, אז איפה פיירוז? איפה סטיבי? פייק ניוז.


ב-3 במרץ יצא אלבום הופעה כפול לפרנק זאפה ושמו 'זאפה בניו יורק'.

כמו בהרבה מקרים בהם חשבתם כי מדובר בתיעוד של הופעה לתקליט, נערכו תיקונים אולפניים רבים גם במוצר זה. זאפה חש תיסכול רב סביב הוצאת האלבום הזה כי רצה בכלל להוציאו באופן שונה מזה שהחליטה עליו חברת התקליטים, אותה מיהר לתבוע.


ב-15 במרץ חזר דייויד בואי מטיול בקניה ללונדון, שם בילה יום ואז טס לדאלאס כדי להצטרף לנגניו, שעבדו בינתיים לקראת סיבוב הופעות איתו.

למחרת כבר היה ברור לכולם שאין זמן רב להתכוננות ויש בין 40-30 שירים ללמוד. לפתע הכריז בואי לנגנים: "בואו נלמד את כל האלבום זיגי סטארדאסט. נפתיע את הקהל!". הם למדו גם את כל שירי האלבום ובסוף נבחרו ממנו שישה לרשימת השירים הסופית.


לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - מרץ 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


בהיכל התרבות בתל אביב נערך ערב פאנק. על הבמה היו דני ליטני ויהודית רביץ (כן... כן...) שניסו לשיר "בראש אחד". הקהל, עתיר סיכות הביטחון, היה בהחלט מחומם וצעק שיביאו כבר את פורטיס ולהקת מים חמים. נירות טואלט, עגבניות רקובות ושאר חפצים התעופפו למכביר בשטח האולם, שלא ידע עד אז דברים כאלו.


השיר "מקום בצמרת", של הצמד אלת'יה ודונה, כבש את המקום הראשון במצעד שידורי ישראל. אלו הן אלת'יה פורסט בת ה-17 ודונה ריד בת ה-18. שתיהן הגיעו מג'מייקה ולכן היה קשה להבין את מה שהן שרו באנגלית, בשיר הזה.


ב-21 במרץ חוותה קארול קינג טרגדיה נוראית כשבעלה השלישי, ריק אוורס בן ה-31, מת ממנת יתר. חודשיים לאחר מכן יצא התקליט שלה, WELCOME HOME, שבעטיפתו היא מצולמת עם אוורס, בחוותם המשותפת שבאיידהו. "הוא לא תמיד עשה דברים הגיוניים", היא כתבה בעטיפה הפנימית. "לעתים קרובות הוא כעס והיה מתוסכל מדברים שרבים מאיתנו לא יכלו לראות. הייתה לו יותר אהבה לתת מכל אחד אחר שאי פעם הכרתי". בספרה האוטוביוגרפי היא סיפרה שהוא גם הרביץ לה.



ב-22 במרץ שודרה לראשונה ברשת NBC הפרודיה החדשה על הביטלס שנקראה ALL YOU NEED IS CASH, עם להקת THE RUTLES.

ג'ורג' האריסון היה ממפיקי הסרט ואף השתתף בו, לצד מיק ג'אגר ופול סיימון, שמגלמים את עצמם ומספרים על הראטלס בחן רב. תמצאו בסרט גם ידוענים נוספים, כמו למשל רון ווד שמגלם מלאך גיהנום או ג'ון בלושי הנפלא שמגלם את דמותו המאיימת של אלן קליין (שקרוי פה בשם הגאוני 'אלן דיקליין'). מצד שני, פול מקרטני הפגין קרירות מצדו כלפי עושי הסרט. ג'ון לנון אהב מאד את הסרט אך יעץ להיזהר עם השיר GET UP AND GO, שמצולם בסצנת הגג, כי זה נשמע קרוב מדי ל- GET BACK. לכן השיר הורד מפסקול הסרט.


ניל אינס, שהיה בלהקת בונזו דוג דו דה באנד, הופקד על כתיבת השירים המפילים מצחוק שנשמעים כגניבות מכוונות מהביטלס. הוא גם גילם את דמותו של ג'ון שנקראה 'נאסטי'. אריק איידל גילם את דמותו של פול תחת השם דירק. ג'ון האלסי (לשעבר המתופף של להקת PATTO) גילם את דמותו של רינגו ושמה בארי. ריקי פאטאר (לשעבר הגיטריסט בביץ' בויז) גילם את דמותו של האריסון בשם סטיג. כל האירועים שעברו הארבעה הפכו אותם, לפי הסרט, לאגדה שנמשכה כזמן של ארוחת צהריים.


מיקי גבריאלוב ללהיטון: "כבר מההתחלה רציתי לשיר בעצמי את השירים שלי. כשהכרתי את קורין, היא מצאה חן בעיניי מיד".



השיר STAYIN' ALIVE, של הבי ג'יס, כובש את פסגת המצעד של שידורי ישראל. הביקורת על התקליטון, ברקורד מירור הבריטי, הייתה כזו: "יכול להיות שהאחים גיב עברו ניתוח שגרם להם להישמע כמו נשים? כמה חבל שהבי ג'יז נשמעים כך, אבל היי... זה דיסקו".



בינתיים, בצמרת המצעד של גלי צה"ל, נמצא השיר MR BLUE SKY (מר שמיים כחולים) של אי.אל.או, אותו כתב מנהיג הלהקה, ג'ף לין, בעת שהייתו בשווייץ. הוא שכר שם בקתה קטנטנה ששכנה בהרים מעל אגם ז'נבה. כל יום היה שם חורפי וערפילי עד שיום אחד השמש החלה לזרוח. זה הרגע שהביא לו את ההשראה לכתיבת השיר הזה, שבסגנונו המוזיקלי הושפע רבות מ- A DAY IN THE LIFE של הביטלס.


ב-28 במרץ התארח אליס קופר בתוכנית הטלוויזיה 'החבובות'.

הוא ביצע שני שירים שם - WELCOME TO MY NIGHTMARE ו- SCHOOL'S OUT. בעלילת התוכנית הציע קופר לבובות למכור לו את נשמתן ובתמורה יהפכן לעשירות. קרמיט הצפרדע היה מבועת מהרעיון בעוד שגונזו חיפש כל הזמן עט כדי לחתום על המסמך.


ב-31 במרץ יצא התקליט LONDON TOWN של פול מקרטני ולהקת WINGS.

בעיתון מלודי מייקר פורסם בביקורת ש'זו תגובה חיובית לתקופה הצולעת של מקרטני. למרות שאי אפשר להשוות את זה לתקליטים כמו 'להקה במנוסה', זה תקליט טוב לכשעצמו עם ניצוצות פה ושם של פול'. בעיתון NME נכתב: "להקת כנפיים היא סוג של ביטלס ללא פיקחות. אין פה את האגרסיביות, המוזרות והעומק של הלהקה ההיא".



ב-31 במרץ יצא האלבום AND THEN THERE WERE THREE של להקת ג'נסיס. התקליט הזה הצליח להכניס את להקת ג'נסיס לשוק המוזיקה של ארה"ב ויפן. ניחוחות הרוק המתקדם התאיידו לטובת הישענות על שירים מסחריים יותר. כשם התקליט, להקת ג'נסיס הפכה פה לשלישייה.

גיטריסט / בסיסט הלהקה, מייק ראת'רפורד: "עד שהוצאנו את התקליטון עם FOLLOW YOU FOLLOW ME, שחותם את התקליט הזה, היה לנו בעיקר קהל אוהד שהורכב מהמין הגברי. אחרי שהוצאנו את השיר הזה יכלו אותם מעריצים להשמיע לחברות שלהם את השיר ולומר להן שהנה יש משהו שיתאים גם להן. כך התחילו לזרום להופעותינו מעריצות".



המתופף / זמר, פיל קולינס, על מצבה של ג'נסיס: "אנחנו כרגע במצב טוב ועושים כסף. אני לא פוחד מהקהל האמריקני. זו רק התקדמות טבעית שלנו כלהקה מצליחה. זה כמו להופיע לילה אחד במארקי שבלונדון ואז אתה מקבל שני לילות ברציפות להופיע שם. זו התקדמות. לא רצינו להיות להקת חימום בהופעות באמריקה. לא רצינו לעלות לבמה ולהיות מחוייבים לנגן רק חצי שעה ואז לרדת ולתת ללהקה המרכזית להשתולל. האמת שהרבה להקות פחדו לקבל אותנו כלהקת חימום כי הן ידעו שנעיף אותן מהבמה. אנחנו עושים דברים בקלאסה ויש לנו ביקורת עצמית גבוהה. אנשים מנסים לדחוף אותנו בכוח לקופסה של ELP ופינק פלויד, אבל אנחנו ממש לא שם. אפקטים בימתיים מבחינתי נועדים להוסיף לאווירה שמתרחשת על הבמה ולא להציף ולהטביע אותה. לדעתי, להקת אי.אל.או משתמשת יותר מדי בקרני לייזר בהופעותיה. זה מייבש את אלמנט ההפתעה ואם רואים כל הזמן את הלייזר הזה, שהופך לדבר משעמם. אבל הם עושים דברים נחמדים על הבמה".


באפריל נערכו הקרנות בכורה בישראל של הסרט "הלהקה" בבימויו של אבי נשר, שבא לספר את סיפורן של הלהקות הצבאיות.


ב-9 באפריל יצא תקליטה האולפני השלישי של להקת ריינבאו ושמו LONG LIVE ROCK'N'ROLL. עוד תקליט רוק כבד-קלאסי בהנהגת הגיטריסט, ריצ'י בלאקמור (לשעבר בלהקת דיפ פרפל).

זמר הלהקה, רוני ג'יימס דיו, לא היה מרוצה מהתוצאה: "זה תקליט עצוב. ראיתי את ריצ'י עובר שם שינויים שעלולים להשפיע עליי ועל האחרים בלהקה. עד היום קשה לי להקשיב לאלבום הזה יש בתקליט שירים טובים אבל אין שיר מיוחד שם בשבילי". הרבה מעריצים של הלהקה לא הסכימו עמו. היה זה התקליט האחרון בו שימש דיו כסולן הלהקה, כשריב בינו לבין בלאקמור סיים את השותפות ביניהם לנצח.





ב-10 באפריל יצא בארה"ב התקליט HEAVY HORSES של להקת ג'ת'רו טול. באנגליה הוא יצא 11 ימים לאחר מכן.

עיתון רולינג סטון העניק ביקורת מחמיאה וקיווה כי הלהקה תמשיך בקו מוזיקלי זה. לעומת זאת, עיתון המוזיקה CREEM היה חסר רחמים: "איאן אנדרסון הוא טרחן מטופש עם חליל. הלהקה הזו לא מסוגלת להרוס מכונית גם אם תיסע בו במהירות המקסימלית ביותר לתוך עקומה בכביש. לא יאומן שחברי הלהקה הזו נזרקו ממטוס לאחר שהטרידו דיילת. אני אסכם את האלבום בשמו הראוי - HEAVY HORSE SHIT (בתרגום: שטויות איומות או גללי סוס כבדים)".


מנהיג הלהקה, איאן אנדרסון, אמר אז על התקליט: "זה אלבום שמקונן על חלוף העידן. זו המקבילה לסוף עידן הקיטור. הדברים שאתה יודע שלא יהיו הרבה יותר זמן. זה גורם למשיכה וערעור, מבחינה רגשית ואינטלקטואלית, מכיוון שאתה צריך לתעד משהו שאתה יודע שאנשים אחרים יסתכלו עליו אחורה ויחשבו, 'מה לכל הרוחות? אין לי מושג שזה היה'...".


באפריל עלו מחירי התקליטים בישראל בשתי לירות.

זאת כתוצאה משיטת המיסוי החדשה.


פול מקרטני, באפריל לעיתון NME: "יש לי שיר פאנק חדש שכתבתי, אבל אני לא מעז להקליט אותו ולהוציאו לאור כי אנשים ישחטו אותי על זה. זה נקרא BOIL CRISIS והוא מספר על לילה אחד בחייו של בחור בשם סיד שעושה סמים עם בחורה בתוך פירמידה"...

לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - אפריל 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


ב-19 באפריל יצא לאור תקליטון חדש של הזמרת האמריקנית פאטי סמית', עם שיר שכתבה עם ברוס ספרינגסטין ושמו BECAUSE THE NIGHT

ספרינגסטין החל לכתוב את השיר הזה בשנת 1976 אך לא הצליח לחבר לו פזמון ראוי. בעיה נוספת שצצה בפניו הייתה שאסור היה לו להקליט את השיר ולשחררו כי הוא היה נתון אז בתסבוכת משפטית. מנהלו לשעבר, מייק אפל, גרם לבית המשפט לפסוק על ברוס לא להגיע לאולפני הקלטה במשך שלוש שנים. השיר הזה שכב דומם עד שהמפיק שלו, ג'ימי איובין, שיכנע אותו לתת אותו לסמית'. ספרינגסטין: "נתתי אותו כי זה היה שיר אהבה ולא נהגתי לכתוב כך אז. לכן לא חשתי נוח עמו".




ב-21 באפריל מתה הזמרת סנדי דני בת ה-31, שהייתה חלק מחוד החנית של הפולק-רוק, עם חברותה בלהקת פיירפורט קונבנשן, פות׳רינגיי וגם שיתוף פעולה מוקדם עם הרכב ושמו הסטרובס.



לחלק קטן יחסית ממעריצי לד זפלין ידוע כי היא שרה עם הלהקה בשיר THE BATTLE OF EVERMORE. בביצוע זה הפכה ליחידה שהתארחה בשירה באלבום כלשהו של הלהקה הידועה. מותה, באפריל 1978, הטיל עצב רב על מעריציה, שהתעטפו רבות עם קולה החם והממיס.


ב-21 באפריל יצא התקליט BAD BOY של רינגו סטאר. זה לא משנה כמה הלהקה שליוותה אותו באולפן הייתה טובה; כשהחומר לא משהו, העשן שיוצא ממנו לא מרשים.

בעיתון NME דווקא אהבו את התקליט הזה ופרסמו בביקורת שהוא טוב יותר מהאלבום LONDON TOWN של פול מקרטני. "יש פה אווירה של פופ בגיל הביניים, אבל רינגו עושה את זה בחמימות, כנות והומור כובשים. משהו ברוח של הביטלס ממשיך לחיות מאחורי השירים האלו". ועדיין, האלבום נכשל במכירות ובאופן מחפיר למוזיקאי במעמדו של סטאר.


סוף אפריל 1978. אריק איינשטיין נמצא באולפני הטלוויזיה שבהרצליה כדי לצלם תוכנית מיוחדת משיריו במסגרת 'ארץ ישראל הישנה והטובה'. זו אחת התוכניות הראשונות שהוקלטו בצבע, בימים בהם טלוויזיה צבעונית הייתה מצרך מיוחד במינו בארצנו.



ב-10 במאי יצא תקליטון לרולינג סטונס עם השיר MISS YOU. צדו השני של התקליטון בא עם השיר FAR AWAY EYES.

אז מה העיתונים כתבו בזמנו על שיר הגעגוע הזה? הרולינג סטון: "זה דיסקו, אבל הם מנגנים את זה עם אגרסיביות רבה יותר". מלודי מייקר: "תפקיד הבס של ווימן הוא ללא ספק נוסחת ההצלחה של השיר הזה ברחבות הריקודים".


מיק ג'אגר: "השיר לא מדבר על בחורה מסוימת כי אם על תחושה. עבורי, השיר הזה מדבר על תחושת השייכות למישהי".


גם ג'ון לנון חש שייכות מסוימת לשיר הזה כשסיפר כי הוא חש שג'אגר לקח את שירו BLESS YOU והפך אותו ל- MISS YOU. החיפושית לשעבר הודה כי הוא מעדיף את השיר של ג'אגר, במקרה הזה.


המתופף צ'רלי ווטס: "הרבה מהשירים האלה כמו Miss You הושפעו מאוד מהליכה לדיסקוטקים. מיק ואני נהגנו ללכת להרבה דיסקוטקים הרבה. זו הייתה תקופה נהדרת. אני זוכר שהייתי עם מיק במועדון במינכן ובדרך חזרה הוא שר את אחד השירים של להקת אנשי הכפר. אני חושב שזה היה YMCA. קית' (ריצ'רדס) לא סבל את זה, אבל זה היה נהדר לרחבת הריקודים".



לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - מאי 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


ב-12 במאי יצא תקליטה השלישי של להקת THE STRANGLERS הבריטית ושמו BLACK AND WHITE.

הנה מביקורת עליו שפורסמה עליו ברולינג סטון: "זה אלבום שלישי שיצא בארה"ב מהלהקה תוך פחות משנה. וזה רק מראה מדוע לא כדאי להוציא אלבומים בצורה שכזו. זה תקליט נסבל והוא מראה שהלהקה פחות מעוניינת מבעבר. אין כאן את המלודיות המתוחכמות והמילים המלוכלכות של העבר. הגישה של הלהקה באלבום זה נשמעת מיושנת. תחושה של אסון ומוות שמביאה לנו הלהקה עם מקצבים חוזרים באופן עיקש, שירה יהירה וצלילי קלידים מעורבלים. עבודת הקלידים של דייב גרינפילד יכולה להתמקם בבטחה בכל אלבום של להקת יס, שלהקה זו כנראה אוהבת לתעב. הם באים להטיף אך ללא יכולת ההתקפה המדויקת של הקלאש או של טום רובינסון ולהקתו. הכעס היחיד שיגיע מלהקה זו ודאי יגיע אם אשאל אותה לשם מה היה נחוץ אלבום זה".


ב-25 במאי הופיעה להקת המי במופע יזום לצילום לסרטה הדוקומנטרי THE KIDS ARE ALRIGHT. המופע המצולם הזה נערך בשפרטון והלהקה לא ידעה זאת אז שזה המופע האחרון שלה עם המתופף קית' מון, שימות כמה שבועות לאחר מכן.


ב-26 במאי יצא אלבום הסולו של דייויד גילמור, שהיה אז הגיטריסט של פינק פלויד. הדעות על אלבום זה נחלקות לשתיים. יש הרואים בו דבר מרגש ומופלא. אחרים רואים בו כגלולת שינה טובה. כך גם יקרה לתקליט סולו של חבר להקה נוסף, הקלידן ריק רייט, ושמו WET DREAM., שייצא ב-22 בספטמבר.



ב-1 ביוני יצא תקליט חדש לפרויקט של אלן פארסונס ושמו PYRAMID. האמת? המוח המוזיקלי בפרויקט היה דווקא אריק וולפסון (שהחל כמנהלו של פארסונס ועסק פה בכתיבת השירים ובשירה בחלקם).


ב-2 ביוני יצא DARKENSS AT THE EDGE OF TOWN, התקליט הרביעי של ברוס ספרינגסטין, בו הוא יצא מהחשיכה שבקצה העיר ומצא את האור שבקצה המנהרה, אחרי שלוש שנים בהן היה מנוע להוציא את שיריו, בגלל סכסוך משפטי עם מנהלו לשעבר, מייק אפל.


לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - יוני 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


ב-2 ביוני אלבום ההופעה הכפול של להקת ליזי הרזה, LIVE AND DANGEROUS. נשמע כי הבחורים בהחלט חזרו העירה.

אלבום זה הוקלט בפילדלפיה, בלונדון ובטורונטו בשנת 1977, במהלך סיבובי הופעות שם. במקור היה אמור לצאת אלבום אולפני חדש של הלהקה הזו, עם המפיק טוני ויסקונטי, והראשון עבור חברת התקליטים "האחים וורנר". אבל לוח הזמנים הצפוף שלו לא איפשר זאת ובסיסט הלהקה, הזמר והמנהיג בה, פיל לינוט, צץ עם הרעיון להשקיע שבועיים עם ויסקונטי באיתור חומר מוקלט ראוי מהופעות מוקלטות.


הרולינג סטון קבע בביקורתו ש"ללהקה הזו יש שורשים ברורים והיא משתמשת בהם כהלכה, אבל עד כה היא לא נתנה לנו אלבום עליו ייבנו רוקרים עתידיים".



ב-3 ביוני יצא תקליט הסולו השני של פיטר גבריאל, שנקרא כשמו, אך אצל המעריצים זכה לכינוי SCRATCH, בגלל התמונה בעטיפה. וכרגיל, אצל גבריאל, הזמר לשעבר בלהקת ג'נסיס, הצפוי ביותר הוא הבלתי צפוי.

ברולינג סטון נכתב בביקורת עליו בזמנו: "תקליט הסולו הראשון של פיטר גבריאל היה כעמדת פשרה בין הרוק המתקדם למיינסטרים. התקליט השני נוטה יותר לאלמנט המתקדם, בו גבריאל היטיב לעסוק כשהיה עם ג'נסיס. עדיין יש בתקליט כמה שירי רוק טובים. הבולטים בהם הם ON THE AIR ו- DIY. יש גם שיר רגאיי קינקי שנקרא A WONDERFUL DAY IN A ONE WAY WORLD. בתקליט הזה נעזר גבריאל בהפקת הגיטרה הרועשת של רוברט פריפ והתוצאה פחות נוצצת מבתקליט הראשון ויותר אפלה, מפחידה ופחות נגישה. המילים של גבריאל לא ברורות מבחינת פרשנות. זה לא תקליט מעניין כמו הקודם, אך אינני שולל אותו".


בעיתון NME נכתב בביקורת: "כמו שהאלבום הקודם שלו סובב המון ראשים לכיוונו, האלבום החדש ירחיק הרבה מהם ממנו. הצליל בתקליט זה אינו נקי אך גדול. מי שמחפש פה את תזמורי העבר של ג'נסיס, לא ימצא אותם. המוזיקה החדשה שלו אינה צפויה כלל".

ב-6 ביוני יצא תקליט הבכורה של להקת THE CARS. מכניסים להילוך ראשון.

הביקורת ברולינג סטון נלהבת: "הצליל הראשון שתשמעו בלהיט JUST WHAT I NEEDED הוא הלמות בס שבאות נגד צלילי גיטרה מטאליים. זה רעש נהדר, חזק, יסודי ולא מרפה. זו הלהקה הטובה ביותר שיצאה מבוסטון מאז ג'יי גיילס באנד. מנהיג הלהקה, ריק אוקאסק, שר שהוא חי על רגש ואתנחתא קומית, וניגוד זה הוא הבסיס עליו נשענת הלהקה. שירי הפופ בתקליט זה נפלאים. ביניהם 'חברתו של החבר הטוב שלי' ו'את כל מה שיש לי הלילה'. אלו שירים קלים אך מוזרים בעת ובעונה אחת. המילים של אוקאסק מתפרצות ומתפוצצות והן יושבות היטב על שני הזמרים בלהקה, שלא ניחנו בקולות מרשימים אך אפקטיביים ביותר. אלו הם אוקאסק והבסיסט, בנג'מין אור".



ב-9 ביוני יצא האלבום הכפול, "מלחמת העולמות", בהפקתו של ג'ף וויין. האלבום בא עם מוזיקה דרמטית להפליא ועם חוברת מרהיבה ובה ציורים שקשה להוריד מהם את העיניים. כך, בקריינותו הדרמטית של השחקן ריצ'רד ברטן, זה נפתח: "אף אחד לא היה מאמין, בשנים האחרונות של המאה ה -19, כי העניינים האנושיים נצפו מעולמות נצחיים בחלל. אף אחד לא יכול היה לחלום שאנו נבחנים, כשמישהו עם מיקרוסקופ חוקר יצורים שמתנחלים ומתרבים בטיפת מים. אנשים מעטים אפילו התייחסו לאפשרות של חיים על כוכבי לכת אחרים. ובכל זאת, מעבר למרחבי החלל, המוחות הטובים מאלו שלנו התייחסו לכדור הארץ הזה בעיניים מקנאות. ובאיטיות ובוודאות - הם תכננו את תכניותיהם נגדנו..."

בגדול, מדובר בהפקה מוזיקלית את תסכית רדיופוני ששודר כארבעים שנה לפני כן והבהיל המונים. התסכית התבסס על סיפור שכתב הסופר הבריטי ה. ג'. וולס ויצא לאור בשנת 1898. זה היה בליל כל הקדושים כשהתסכית, בקריינותו של אורסון וולס, סיפר על השתלטות חוצנים על העיר ניו יורק. התסכית עורר בהלה גדולה ונטע את המחשבה שאיננו לבד ביקום הזה. ועדיין, בהקשבה לאלבום כפול זה, קשה שלא לחשוב על כוח שעלול להשתלט עלינו מרחוק כך פתאום.


ב-9 ביוני יצא התקליט SOME GIRLS של הרולינג סטונס.

ברולינג סטון נכתב בביקורת על תקליט זה בזמנו: "כשבוב דילן כבר לא מחזיר את הכל הביתה, אלביס פרסלי מת והביטלס כבר משובטים ללא פגע בנוסטלגיה של מוזיאון השעווה של מחזמר בברודווי, אין פלא שהרולינג סטונס החליטו לעשות תקליט רציני. לא שאפתני במיוחד, שימו לב, אבל רציני. החבר'ה האלה לא מטומטמים. כשטענה עתיקת היומין 'להקת הרוק'נ'רול הגדולה בעולם', נשמע פתאום פחות משבחת ויותר מצחיקה - ובכן, אם אתם רוצים לשרוד את הסבנטיז ולהיכנס לאייטיז עם משהו יותר מחשבון בנק טוב, עדיף שתקדישו את שאריות הגאווה שלכם, תיקחו סיכון ותנסו לעזאזל להזיע קצת עם מוזיקה טובה. וזה בדיוק מה שעשו הסטונס. למרות שה'זמן אולי לא בדיוק בצד שלהם', עם התקליט הזה הם לפחות הצליחו לעצור את השעון לזמן מה וזה הישג לא קטן".


האלבום SOME GIRLS הפך לרב מכר בארה"ב וסיבוב ההופעות שנבנה לקידומו היה מוצלח לא פחות.


ביוני הגיע השיר "על נהרות בבל" (RIVERS OF BABYLON), של בוני אם, למקום הראשון במצעד של שידורי ישראל. הידעתם שחלק ממילות השיר הגיעו מהתנ"ך? במקור הוקלט השיר, בשנת 1970, על ידי הצמד הג'מייקני, המלודיאנס.



ב-9 ביוני יצא תקליט ה'קאמבק' של להקת מודי בלוז, אחרי שהפסיקה את פעילותה בשנת 1973. שמו הוא OCTAVE ורבים התאכזבו ממנו.

בינתיים השתנה נוף המוזיקה וגם הלהקה עצמה שינתה את הצליל שלה, כשהזניחה הפעם את סימן ההיכר שלה, המלוטרון, לטובת סינטיסייזרים ושאר מקלדות.


עיתון רולינג סטון השחיז את הסכין היטב לפני שנעץ אותה בביקורתו: "האיחוד של המודי בלוז משחזר כאן את מהות הלהקה - שירים פשוטים שמרופדים בעיבודים מפוצצי אוזניים בסגנון קלאסי מנופח. ההפקה המושקעת מנסה להסתיר עיבודים מרושלים, נגינה לא טובה, שירה גרועה ומילים בנאליות להחריד. יש כנות רבה אצל חמשת חברי הלהקה, כחמישה היפים מזדקנים שמנסים להיאחז באידיאלים של עשור שחלף. היומרנות שהצליחה להם אז כבר לא עובדת. יש בתקליט שני שירים שעוברים איכשהו: HAD TO FALL IN LOVE ו- DRIFTWOOD, שנכתבו על ידי ג'סטין הייוארד, אבל רחוקים מיצירות העבר שהפליא להביא. התקליט הזה נשמע כמו קתדרלה שנבנתה על עמודים דקיקים בשלולית בוץ".


ביוני הגיע השיר "אהבה היא כמו חמצן" (LOVE IS LIKE OXYGEN), של להקת SWEET, למקום הראשון במצעד של גלי צה"ל. יהיה זה להיטה האחרון של להקה מתוקה זו.



ב-20 ביוני יצא תקליטה השני של להקת פורינר (נוכרי). שמו הוא DOUBLE VISION.

עיתון להיטון פרסם ביקורת על תקליט זה, שתורגם בארצנו ל"חזיון כפול": "תוך פחות משנתיים זינקה להקת נוכרי לצמרת הרוק'נ'רול ואפשר לראותה כממשיכתן של האבנים המתגלגלות והמי בתחילת דרכן. הרבה עוצמה, כוח ומקוריות מושקעים ביצירה. רית'ם אנד בלוז במיטבו במעבר מעולה לרוק'נ'רול מתכתי, מלודי מאד וקליט מאד. לנוכרי שישה מוזיקאים מחוננים במידה יוצאת מן הכלל. התקליט עשיר בלהיטים בפוטנציה (נוסף ל'חם מזג' הצועד במצעדים) ומהווה השקעה בטוחה".


עיתון רולינג סטון פחות התרשם וכך פרסם מבקר הבית, קן טאקר, ב-7 בספטמבר 1978: "חיזיון כפול?! קשה לי אפילו לראות פה חיזיון בודד. זו סיבה טובה להתבאס מהצלחתה של הלהקה על חשבון איכותה".



ב-9 ביולי נחת פול סימון בישראל! מה בדיוק קרה שם? תמצאו את הפרטים הנדירים בפוסט, בבלוג זה, על אמנים מחו"ל שהופיעו בארצנו.



ב-24 ביולי יצא לאקרנים אחד הסרטים הגרועים יותר שנעשו עם שירי הביטלס. לסרט קראו SGT PEPPER'S LONELY HEARTS CLUB BAND והוא הכיל כוכבים כלהקת הבי ג'יז, פיטר פרמפטון והשחקן ג'ורג' ברנס. פרטים נוספים עליו תמצאו בפוסט בבלוג, "הדרך הארוכה והמתפתלת".


יולי של 1978 היה חם ולוהט, אבל אצל דני סנדרסון וגידי גוב היה זה קיץ של חיפושים תחת קרני השמש החמה. השניים ערכו אודישנים לזמרות רבות, חלקן ידועות וחלקן לא, אך לא נמצאה האחת. בעיתון להיטון מסרו כי 'אם זה לא יילך, הם עשויים לצרף אליהם זמר'.


הנה ביקורת על הופעה של פליטווד מאק בסוף יולי באיצטדיון JFK שבפילדלפיה...

כתב הרולינג סטון היה שם ודיווח: "הלהקה התחילה את הופעתה עם המון אנרגיה, כשהיא לוקחת את מחיאות הכפיים של הקהל והופכת את זה למחיאות כפיים קצביות. חטיבת הקצב של הלהקה עבדה באופן מושלם. מיק פליטווד הלם בתופיו כמטרונום והבסיסט ג'ון מקווי העניק בס שחודר היישר פנימה. לינדסי באקינגהאם היה בכושר שיא בנגינה בגיטרה שלו וגם בשירה. הוא נתן צלילי גיטרה אדירים בקלאסיקה OH WELL וגם ניגן בלוז נפלא בתחילת השיר THE CHAIN. זו הייתה נקודה גבוהה מאד בתחילת המופע.


אבל למרות ההצלחה המסחרית שסטיבי ניקס עזרה והצליחה להביא ללהקה, אותה להקה נשמעת טוב בהרבה כשניקס סותמת את הפה שלה. היא הייתה חלשה מאד מבחינה ווקאלית ונראה כי לא הייתה מעוניינת כלל לבצע את השירים הישנים. אפילו השיר DREAMS נהרס בגלל שירתה האיומה וכריסטין מקווי ניסתה לא פעם לחפות עליה. ניקס שרה כה גרוע שהיו כמה פעמים שחטיבת הקצב נפלה בגללה. פליטווד המסכן נאלץ לשנות מהירויות בתוך השירים בגללה. ובניגוד מוחלט, כשכריסטין מקווי שרה סולו, הלהקה נשמעה אדירה. ניקס שרה טוב רק בשיר אחד, SISTERS OF THE MOON. זה גרם לי לחשוד שהיא פשוט משועממת על הבמה".



להקת אי.אל.או הייתה עסוקה בשנת 1978 בסיבוב הופעות מוצלח ומנהיגה, ג'ף לין, גילה לרולינג סטון:

"זה נראה שמישהו אחר מפורסם וזה לא אנחנו. להקת המותג אי.אל.או היא המפורסמת אבל אנחנו, כאנשים, איננו מפורסמים וזה מקל עלינו. מבחינה מוזיקלית, יש לי עוד במה להשתפר וטרם יצרתי משהו באמת חשוב. כעת אני עסוק בסיבוב הופעות אבל אני ממש רוצה כבר לחזור לאולפן ההקלטות, כי שם זה המקום הטבעי שלי. אפשר להגיד שנשארנו בריטים ולא נשאבנו לתעשייה האמריקנית. אנחנו אוהבים לחזור לאנגליה ולהתמקד שם בדברים הקטנים, כמו לערוך תחרויות כדורגל. אני חושב שאנגליה טובה כי היא הביאה שני דברים גדולים - כדורגל והביטלס".


לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - יולי 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


ביולי הגיע השיר "עוזב" (MOVIN' OUT), של בילי ג'ואל, למקום הראשון במצעד של גלי צה"ל. בסוף השיר יש צליל של מכונית שמאיצה. זו הייתה מכונית הקורבט הישנה של הבסיסט דאג שטגמייר. הוא לקח מכונת הקלטה קטנה למכונית, תלה את המיקרופון בצידה האחורי והחל לבצע חראק'ס כשהוא מתרחק מביתו.


ב-18 באוגוסט יצא האלבום WHO ARE YOU של להקת המי, שהיה האחרון עם המתופף קית' מון שימות זמן קצר לאחר מכן. האם זה מקרי שעל הכסא בו ישב בעטיפה נכתב המשפט NOT TO BE TAKEN AWAY?


לקראת אמצע אוגוסט הגיע השיר "את שרציתי בך" (YOU'RE THE ONE THAT I WANT) למקום הראשון במצעד של שידורי ישראל. מבצעים אותו ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון, מתוך הסרט החדש, "גריז".


לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - אוגוסט 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


ב-1 בספטמבר יצא האלבום PIECES OF EIGHT של להקת סטיקס. הביקורות לא משבחות.


ב-8 בספטמבר יצא אלבום הופעה של דייויד בואי ושמו STAGE.

הנה מה שהיה לעיתון רולינג סטון לכתוב עליו אז: "למרות שהתקליט הזה הודפס בעיקר עקב גחמות מסחריות, מדובר פה באלבום לא מתפשר באופן מסקרן. חוץ מהביצוע של HANG ON TO YOURSELF, שנשמע כמו עוד נסיון לסחוט דולרים מהקהל, עומד בצד לעומת השירים האלקטרוניים יותר מהשנים האחרונות, שבהם בואי זורח באמת פה. השירים החדשים מקבלים פוקוס רב בתקליט הזה. כאילו בואי היה זקוק להביא אותם להופעה החיה שלו כדי שיקבלו את הטיפול הכי מתאים להם. דייויד הוא בדרן מקצועי ביותר והאלבום הזה מתקן את מה שאלבום ההופעה הקודם שלו, DAVID LIVE, קילקל. קשה לי לחשוב על אמן רוק אחר שמצליח באומץ שכזה לאתגר את הקהל שלו, שמקבל את האתגר ומוכן לשבת ולהקשיב לו".


מאז, נותר אלבום זה שנוי במחלוקת. יש האוהבים אותו מאד ויש שלא.



אז מה קרה עוד בספטמבר 1978, לפי הרקורד מירור?


פיטר גבריאל מתוכנן להופיע כאורח מיוחד בהופעה של הסטרנגלרס, בפארק BATTERSEA בלונדון, ב-16 בספטמבר.


להקת המוטורס, זו עם הלהיט AIRPORT, החליטה להתפרק. הופעתה האחרונה הייתה בפסטיבל רדינג.


עוד להקה שמתפרקת היא ואן דר גראף ג'נרייטור. המנהיג שלה, פיטר האמיל, החליט לצאת לדרך עצמאית וכבר מתוכנן להופיע כחימום ללהקת BRAND X, בה מתופף פיל קולינס.


להקת הקלאש החליטה לבטל את הופעתה בהארלידן רוקסי, ב-9 בספטמבר, כמחאה על כך שתחנות רדיו לא משמיעות אותה.


ב-15 בספטמבר הופיעה להקת גרייטפול דד את הופעתה הראשונה ליד הפירמידות במצריים. גיטריסט הלהקה, ג'רי גרסיה, לאחר מכן: "מה יכול להיות טוב מזה? מה יכול להיות מדהים יותר מזה? ליקוי מושלם של הירח עם הפירמידות הגדולות. הכל מושלם אבל אנחנו ביצענו שם הופעה נוראית".

מתופף הלהקה, ביל קראוצמן, תופף ביד אחת כי את השניה שבר במשחק כדורסל. הפסנתר של קית' גודשו יצא מכיוון וגרסיה נטל משככי כאבים. בקהל היה שילוב מעניין של תיירים, דד הדס, חובבי מוזיקה מקומיים וגם בדואים סקרנים. מאסטר כלי ההקשה המקומי, חמזה אל דין, נכח שם ודיווח כי 'המדבר הדהד עם צלילי ההופעה ויש אימרה מקומית האומרת כי אם אינך משוכנע בדבר כלשהו שברצונך להגיד - תצרח אותו. מי שבטוחים בעצמם אמורים לדבר בשקט. אחרי שאני וחבריי הקשבנו לגרייטפול דד, הבנו שהלהקה הזו מתעסקת עם ווליום'.


לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - ספטמבר 1978 (עם תרגומים מלהיטון):


ב-17 בספטמבר בשנת 1978, צולם באיצטדיון ווימבלדון קליפ שערורייתי לשיר BICYCLE RACE של להקת קווין, עם 65 בחורות עירומות רוכבות על אופניים. החברה שהשכירה את האופניים רתחה כשגילתה כי כך.


ב-22 בספטמבר יצא אלבום ההופעה הכפול של להקת ג'ת'רו טול, BURSTING OUT.

ברולינג סטון נכתב בביקורת עליו: "אלבום ההופעה הכפול של ג'ת'רו טול, שמורכב משלוש הופעות באירופה, כמעט מושלם מדי. ההופעות מדגימות את השליטה הטכנית של הלהקה ואת האנרגיה הנמצאת בכל מקום, בחירת השירים מספקת היסטוריה אקדמית מהירה של כל מה שהלהקה עשתה אי פעם. קשה לראות כיצד ניתן לשפר את האלבום ובכל זאת, יש תחושה מנדנדת שמשהו לא בסדר".

ב-22 בספטמבר יצא תקליט שנוי במחלוקת, של להקת יס, ששמו הוא TORMATO. רסיסי העגבניות על העטיפה שיקפו דעה של מעריצי להקה רבים שחשו כי זה לא מה שהם רצו. לעומת זאת, יש גם מעריצים שזה מתקליטיה האהובים ביותר של יס עליהם.