על להיטים לוהטים ושאר בועטים - בשנת 1978
Updated: Feb 26, 2022
שנת 1978 הייתה שנה מלאת ניגודים ותגליות. בשנה זו "גריז" הייתה המילה ששמעתם, אלביס קוסטלו הוציא תקליט שני שביסס את מעמדו, להקות חדשות וגדולות בעתיד הוציאו תקליטי בכורה (דייר סטרייטס, פוליס), מוזיקת פאנק בעטה את בעיטותיה האחרונות ורק מעטים שרדו ממנה, הדיסקו הביא רבים לרחבת הריקודים התוססת כשהם רוקדים ושרים, שירים רבים הפכו ללהיטים נצחיים ואמנים רבים כבר כיוונו את מנועיהם לעבר סיום העשור.
1978 הייתה שנה מסחררת של ז'אנרים; דיסקו, פאנק, פ'אנק, רוק, גל חדש, רגאיי - וכולם מתנגשים יפה זה בזה ויוצרים סיר בישול מוזיקלי מעניין. אז מה היה בשנה זו? בואו לקרוא...
בתחילת ינואר הופיע ריצ'י הייבנס, שידוע בעיקר מהופעתו בפסטיבל וודסטוק המקורי, בארצנו. הייבנס גם התראיין לתוכנית הטלוויזיה שלנו, "עלי כותרת".
לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - ינואר 1978 (עם תרגומים מלהיטון):
דייויד בואי לרולינג סטון, בינואר: "עכשיו אני מוצא את החשיבות הרבה בלתקשר עם עצמי. לא פגשתי את דייויד ג'ונס מזה המון זמן שאני מרגיש שאני צריך להכיר אותו שוב מחדש".
תקליטון חדש ללהקה כבדה חדשה ושמה ואן היילן. התקליטון בא עם להיט ישן נושן, של להקת הקינקס - YOU REALLY GOT ME. בלהקה יש את הגיטריסט אדי ואן היילן, אחיו המתופף אלכס ואן היילן, הבסיסט מייקל אנת'וני והזמר המוחצן דייויד לי רות'.
פול מקרטני על השינוי שחל לפתע בבתו החורגת בת ה-14, הת'ר: "היא הלכה לראות הופעה של הסטרנגלרס וחזרה משם אדם אחר לגמרי. אני יכול להיות האבא העקשן, אבל אני אוהב מוזיקת פאנק. זו מוזיקה של הצעירים. אבל הת'ר נשארת נאמנה גם למוזיקה שאנחנו עושים".
בוב דילן לרולינג סטון, בינואר: "אני חייב לחזור לנגן מוזיקה כי אני לא חש שאני בחיים כל עוד איני עושה זאת. אני לא יכול להיות יוצר סרטים כל הזמן. אני חייב להופיע מול האנשים כדי להמשיך ולהתגלגל. אני יודע שהסרט שעשיתי, 'רנאלדו וקלרה', ארוך מדי, אבל זה לא אכפת לי. בהודו מקרינים סרטים באורך 12 שעות. האמריקנים מפונקים. הם מצפים שאמנות תהיה כמו טפט ללא מאמץ, אבל אתה חייב להיות פגיע כדי להיות רגיש למציאות. אין לי מה להפסיד בחיי חוץ מחשיכה".
בבתי הקולנוע בארץ מוקרן סרט הבורקס החדש של ג'ורג' עובדיה, בדרנית בחצות - בכיכובם של השחקנית / זמרת תיקי דיין והזמר צביקה פיק.
השיר MULL OF KINTYRE כובש בסערה, בינואר, גם את פסגת מצעדי הפזמונים בישראל. את השיר מבצעים פול מקרטני ולהקת כנפיים בקצב הוואלס ועם חמת חלילים.
גיטריסט הלהקה, דני ליין: "פול ואני כתבנו את השיר הזה לאחר שהוא ניגש אליי ואמר שברצונו לכתוב שיר בסגנון סקוטי. הוא פחד, האם אנשים יקבלו אותו שר דבר שכזה. אז לקחנו בקבוק של וויסקי, שתי גיטרות והתחלנו לכתוב את זה. הבעיה הגיעה כשהאנסמבל הסקוטי נכנס לתמונה. את השיר כתבנו בסולם A (לה) אבל חמת חלילים יכולה להגיע רק עד בשני סולמות שונים לזה. אז אינני יודע כיצד הצלחנו לסנכרן בין ההקלטה שלנו לתוספת הסקוטית ההיא. האם האצנו את סליל ההקלטה? או אולי האטנו אותו? אני לא זוכר".
אותם כלים סקוטיים לא הוקלטו באולפן, כי אם באוויר הפתוח, כדי לקבל את הצליל הטבעי שלהם. מקרטני הבטיח לנגני האנסמבל משקאות אלכוהול על חשבונו, אך לא עד שהם יתנו לו את הטייק המושלם בהקלטה. לאחר שהגיע אותו טייק מוצלח, החלה החגיגה באמת. פול המשיך לחגוג כשנודע לו כי תקליטן זה הוא הנמכר ביותר באנגליה.
ינואר בתל אביב ורבים אוהבים מאד את צלילי מוזיקת הפאנק ואת הסצנה שמסביב לה, כשאחד המובילים הוא רמי פורטיס, שהיה מכונה אז בפי מעריציו, "פורטיס המגעיל". אביו של רמי, שהיה אחראי על מחלקת הנוער והתרבות בעיריית תל אביב, מיהר לגעור בבנו שיגיד לקהל שלו לקרוא לו "רמי המגעיל" מבלי לערב שמות משפחה...
ואם עסקינן בפאנק... ב-14 בינואר הופיעה להקת הפאנק, הסקס פיסטולס, בוינטרלנד, סן פרנסיסקו. זו הייתה הופעתה האחרונה של הלהקה, שהתפרקה מיד לאחר מכן.
זה היה סוף סיבוב ההופעות האמריקני של להקת הפאנק הזו וחבריה היו מותשים ונרגנים. זמר הלהקה, ג'וני רוטן, על הקהל האמריקני: "הם היו שם כמו פסלים מזורגגים ולא זזו בכלל".
ב-20 בינואר יצא התקליט CITY TO CITY של הזמר הסקוטי, ג'רי ראפרטי, ובתוכו הלהיט הענק BAKER STREET.
הנה מהביקורת שפורסמה אז על התקליט ברולינג סטון: "ג'רי ראפרטי עדיין כותב בלחן המתוק של פול מקרטני ושר בצרידות העייפה של ג'ון לנון, והסינתזה שלו של מוזיקת קאנטרי אמריקאית, פולק בריטי ורוק טרנס-אטלנטי חלקה כתמיד. אבל התזמורים שלו זכו לריפוד ממלכתי. למרות כל המגוון הקצבי שלהם, אלו הם שירים מלכותיים באופן אחיד. הפזמון האינסטרומנטלי באחד הטובים שבהם, BAKER STREET, עוצר נשימה. בין בתים המתארים הונאה עצמית של חולם, בלוני הסקסופון של רפאל רייבנסקרופט נעים כלפי מעלה רק כדי שראפרטי יחזיר אותנו ארצה במשיכה כמעט דרסטית. אם התקליט עולה לראש המצעדים, הכישלון המסחרי שלו יהיה מזעזע באותה מידה. וההפסד שלנו יהיה גדול אפילו מזה של ראפרטי. אחרי הכל, מתי בפעם האחרונה קניתם אלבום שמתהדר ביותר מחמישים דקות של מוזיקה? ומוזיקה מעולה".
תקליטון חדש לזמר / גיטריסט בוב וולש, לשעבר חבר בלהקת פליטווד מאק. ואיזה להיט הוא זה! שם השיר הוא EBONY EYES. לפי השיר, וולש ממש מוקסם מעיניה של הבחורה במסיבת הריקודים.
קפה פינתי (בדיזנגוף 106, תל אביב), הקפה האהוב ביותר על זמרי וזמרות ארצנו, עלה בינואר בלהבות. האם זו הצתה זדונית? או שמא תקלה? איפה ילגמו מעכשיו זמרינו את הקפה שלהם וירחרחו על הנעשה בתעשיה?
ב-23 בינואר בשנת 1978, ירה בעצמו באקדח גיטריסט להקת שיקגו, טרי קאת'. הוא מת במקום.
היה זה משחק רולטה רוסית מטופש שגבה את חייו של קאת׳ כששהה עם אשתו, קמליה, בביתו של איש הצוות הטכני של הלהקה, דון ג'ונסון. קאת' נשא עמו שני אקדחים, כאספן אקדחים נלהב ביותר. חברי הלהקה כבר מזמן לא התרגשו למראה קאת' ואקדח עמו.
בבית של ג'ונסון החל קאת' להשתעשע עם אחד האקדחים, כיוון אותו לראשו כשאצבעו על ההדק. צליל נקישה נשמע וקאת' נראה משועשע. 'תפסיק עם זה', ביקש ג'ונסון. אך אז לקח קאת' כדור והכניס אותו לתוף הכדורים של אקדחו השני. 'אל תדאג', אמר לג'ונסון המודאג. 'זה לא טעון'. הוא כיוון את האקדח לראשו וסחט את ההדק. קול ירייה נשמע. קאת' בן ה-31 מת במקום.
תעשיית התקליטים בישראל לא רווחית, כפי שדיווח עמוס אורן, בינואר, בלהיטון. "זמרים בודדים בלבד מצליים לכסות את הוצאות הייצור של תקליטיהם, או להרוויח. רובם רואים בתקליט שלב בקריירה שלהם, הכרוך בהפסד מסויים".
ב-28 בינואר התארחו חברי להקת האחים דובי בתוכנית הטלוויזיה הקומית לנוער 'מה קורה' ושם לימדו את הצעירים מדוע לעשות בוטלגים או לרכוש אותם זה דבר רע.
בפרק הראשון מהשניים עם הלהקה, שנקרא DOOBIE OR NOT DOOBIE, מחליטה הדמות השלילית, ריראן, להקליט בחשאי קונצרט של הלהקה, לתלמידי התיכון. הוא נתפס וחברי הלהקה מסבירים את הצד השלילי שבתעשייה הפיראטית ההיא.
בתחילת פברואר הגיע השיר "זהו כאב לב", של הזמרת הצרודה בוני טיילר, לפסגת המצעד של גלי צה"ל. כאשר לזמר/ת יש בעיות גרון חמורות מספיק כדי לדרוש ניתוח, ההליך יכול לעתים קרובות להיות מאיים על הקריירה. במקרה של בוני טיילר, לעומת זאת, היבלות שפיתחה על מיתרי קולה, בשירה במועדוני לילה בוויילס מולדתה, התבררו כיוצרי קריירה. לאחר הניתוח שעברה בשנת 1976, קולה של טיילר נשא גוון צרוד ביותר שדווקא משך אליו מאזינים רבים.
שבוע לאחר מכן טיפס השיר גם לפסגת המצעד של שידורי ישראל.
ב-4 בפברואר פורסם ברקורד מירור כי מעריצה בת 18 של להקת ריינבאו נהרגה כשהקהל דהר לכיוון הבמה בסאפורו, יפן.
עד ראיה סיפר כי 7,000 איש רצו קדימה, החל מהישמע צלילי הפתיחה של המופע, עם הקלטת השיר 'אי שם מעבר לקשת', עם קולה של ג'ודי גארלנד. שבע השורות הראשונות נפלו מהלחץ כקוביות דומינו ושבעה מעריצים אחרים נפצעו. חברי הלהקה לא היו מודעים לאסון והמשיכו לנגן.
מתי כספי ללהיטון בפברואר: "כל מי שחושב שאני איש שאי אפשר לדבר איתו - טועה. היו לי תקופות קשות מבחינה כלכלית, אבל לא נכנעתי לפשרות". מפגישותיי עם מתי, לכתיבת ספרי השני, הריני להעיד שהוא איש מקסים לשיחה.
בוב מארלי, אמן הרגאיי המפורסם, נמצא בגלות מג'מייקה, שם איימו עליו ברצח. לכן הוא מקליט את תקליטו הבא, אחרי EXODUS המצליח, באנגליה. האלבום ייקרא KAYA.
ב-6 בפברואר תקליט חדש ללהקת ג'פרסון סטאשיפ ששמו EARTH. מבקר הבית של הרולינג סטון, דייב מארש, בביקורתו:
"מה זה הדבר הזה? אסופת שירי הפופ גורמת לי לתהות האם מדובר בכלל בלהקת רוק. ובכן, זו לא להקת רוק, אלא אסופה של נגנים, כותבי שירים וזמרים, שכל אחד מהם נמצא בחללית משלו. באופן פלא, אין אלו הכוכבים הקבועים של ההרכב שמחזיקים את התקליט אלא דווקא האסטרואידים המזדמנים, שנותנים מעצמם. רק השיר האחרון, ALL NITE LONG, מזכיר מה טוב היה פעם בלהקה הזו. אולי כי זו היא תרומתו היחידה של פול קאנטנר לתקליט. אולי זה רק תקליט מעבר של הלהקה הזו ממה שהיה למה שיהיה, אבל באופן אישי אני מעדיף לטוס בחברה אחרת".
לשיפוטכם במצעדי הפזמונים הלועזים בישראל - פברואר 1978 (עם תרגומים מלהיטון):
בפברואר הגיע השיר SHORT PEOPLE של רנדי ניומן לפסגת המצעד של גלי צה"ל.
השיר הזה התפרש עם השנים באופן לא נכון, מה שיצר לניומן חשיפה רבה ומחלוקת בצידה. על פני השטח השיר עושה צחוק מאנשים קטנים, אך השיר הוא בכלל סאטירה חברתית והמילה "קצר" נועדה בכלל ללעוג לאנשים שהם חסרי סבלנות וגסי רוח. הרבה אנשים לא קלטו את זה ותחנות רדיו רבות סירבו להשמיע את השיר. בארצנו לא הייתה בעיה עם זה, מסתבר.
בפסגת המצעד של שידורי ישראל נמצא השיר TAKE A CHANCE ON ME של להקת אבבא. בארצנו תורגם השיר ל"נסה אותי". השיר מתוך תקליטה החדש, THE ALBUM. בינתיים הדפו חברי הלהקה שמועות על פירוקם.
במרץ זה פורסם בלהיטון. נו, אז איפה פיירוז? איפה סטיבי? פייק ניוז.
ב-3 במרץ יצא אלבום הופעה כפול לפרנק זאפה ושמו 'זאפה בניו יורק'.
כמו בהרבה מקרים בהם חשבתם כי מדובר בתיעוד של הופעה לתקליט, נערכו תיקונים אולפניים רבים גם במוצר זה. זאפה חש תיסכול רב סביב הוצאת האלבום הזה כי רצה בכלל להוציאו באופן שונה מזה שהחליטה עליו חברת התקליטים, אותה מיהר לתבוע.
ב-15 במרץ חזר דייויד בואי מטיול בקניה ללונדון, שם בילה יום ואז טס לדאלאס כדי להצטרף לנגניו, שעבדו בינתיים לקראת סיבוב הופעות איתו.
