על להיטים לוהטים ושאר בועטים - בשנת 1973
Updated: Mar 5, 2022
שנת 1973 הייתה שנה עתירת צלילים כובשים, תקליטים מעניינים - אך גם תהפוכות פחות נעימות בקרב אמנים; זו השנה בה לאונרד כהן הגיע ללונדון כדי להודיע שהוא לא מוצא את עצמו בתעשיית המוזיקה וברצונו לפרוש. בהמשך אותה שנה יצטרף לתחושתו גם ניל יאנג ודייויד בואי יחסל את זיגי סטארדאסט.
להקות רוק עשירות ייהנו מפירות עמלן - כמו פינק פלויד, לד זפלין ואחרות יתמוטטו כדי לחשב מסלול מחדש - ביניהן דיפ פרפל. מה שבטוח, הכסף זורם היטב לכיסים והכוכבים המובילים מתחילים לחיות חיים נוצצים למראה. שנה זו מביאה למערב כוכב חדש מג'מייקה - בוב מארלי. ביחד עם להקתו, המקוננים, הוא מסעיר את אנגליה.
אז הבה נצא ביחד למסע בשנה משמעותית זו בעולם המוזיקה...
ב-5 בינואר סימן ברוס ספרינגסטין את צעדו הראשון והמשמעותי בקריירה מרשימה ביותר, עם הוצאת תקליט בכורה. ספרינגסטין, שהתחלחל מרצון חברת התקליטים לתייגו כאמן מניו יורק, דאג להביא למחלקת הגרפיקה גלויה שרכש בעיר מולדתו, ניו ג'רזי. עיצוב הגלויה הפך לעיצוב העטיפה הקדמית.
לסטר באנגס כתב ברולינג סטון ביקורת לא נלהבת: "מה שמייחד את ברוס כיוצר גרוע הן המילים שהוא כותב ושר. הוא דוחס כמות מילים גדולה יותר מכל אלבום אחר שיצא לאחרונה. כבר בשני המשפטים הראשונים בשיר הפתיחה שלו, שנקרא BLINDED BY THE LIGHT, הוא גורם למנת יתר חסרת אוויר, כשמשם הדברים רק הולכים ונהיים מורכבים יותר. כמה חבל ש- B.S (באנגס מתייחס לראשי התיבות של ברוס ספרינגסטין כשהוא מקשר את זה עם ראשי התיבות של 'בולשיט' - נ.ר) מראה לנו כי הוא לא שם קצוץ עלינו. הוא משחק איתנו משחקי מילים של 'תפוס כפי יכולתך' וזה מאד מעצבן".
אלטון ג'ון לעיתון NME. "אני לא מקשיב לאלבומים שלי יותר. באמת שאין לי תקליט מועדף. אני לא מקשיב להם יותר. אני זוכר כל אחד מהם כשאני מכין אותם ולכל אחד מהם יש אווירה מסוג אחר. אני עדיין אוהב מאוד את EMPTY SKY. אני מניח שזה לא האלבום האהוב עלי, אבל זה היה האלבום הראשון שעשיתי אי פעם ואני זוכר שהקלטתי אותו בשעת לילה מאוחרת. אני עדיין חושב שזה תקליט נהדר מבחינתי. יש בו כמה דברים נוראיים אבל זה פשוט אלבום שאני מאוד גאה בו".
ב-5 בינואר יצא תקליט הבכורה של להקת AEROSMITH. קבלו במחיאות כפיים זמר חדש בזירה - סטיבן טיילר (שם מקורי - סטיבן טאלאריקו).
כך הייתה הביקורת על תקליט זה בעיתון SOUNDS: "זה רוק'נ'רול מחוספס ונועז. למרבה הצער, הכל נעשה בעבר על ידי אינספור להקות. עם זאת, אין זו סיבה שאירוסמית' לא אמורה גם היא להתנסות בזה. הלהקה מונה חמישה חברים ולסולן הראשי, סטיבן טיילר, יש נגיעה מוגדרת בקולו מבית הספר הווקאלי של פול רודג'רס. קצב האלבום מהיר, ודי עקבי, אך מאט בשיר השלישי עם DREAM ON. הקול של טיילר וצלילי הגיטרות מקנים איזון יפה. צד שני ממשיך עם עוד רוקרים המציגים עוד כמה מעבודות הגיטרה המשובחות של ג'ו פרי. אני חייב להתוודות שמעולם לא שמעתי את הלהקה לפני כן אבל אני אוהב אותה".
ב-8 בינואר יצא אלבום סולו כפול ליוקו אונו ושמו APPROXIMATELY INFINITE UNIVERSE. אונו: "כתבתי את החומר לאלבום הזה בתקופה של חודש. בדרך כלל אני מתחילה עם משפט שהופך לתמליל שלם שאותו אני מלחינה. את רוב השירים ג'ון כלל לא שמע עד שהגעתי איתם לאולפן ההקלטות. לעיתים הגעתי לאולפן לפניו כי הוא נהג לישון. הוא הגיע לאולפן ואז היה שומע את מה שאני ושאר הנגנים כבר עשינו. האמת היא שאני שייכת לדור הבא".
ניק טוצ'ס, כתב עיתון רולינג סטון, מיהר לזלזל בביקורתו: "יוקו אונו פשוט מגוחכת לחלוטין כתמלילנית. הרמה שלה נמוכה. זה פשוט רע. האם יש צורך לדון בשטיקים האלו שלה? ואם יש דבר אחד שאפשר להשוות אותו למילים האידיוטיות שלה, הרי זה הגועל הטוטאלי שלה. האם אתם יכולים לקבל קול מיילל שפוקד על העולם כל מיני הוראות? זה לא רק אני שלא סובל את זה. אני מכיר מישהו רציני שעוסק בתרבות אוונגארד וגם הוא ממש לא אוהב את זה".
הביקורת בעיתון איבנינג סטנדארט הלכה כך: "זה קל לצחוק על יוקו אונו או לפחות זה היה קל בשבילי עד ששמעתי את האלבום הזה ונתתי להשפעה שלו להיספג. ביוקו יש יותר מעניין חובבני בתנועת שחרור נשי, אבל הדרכים המוזרות שלה לתקשר הסוו לפעמים את הכנות שלה. כאן היא מגובה באיזה לנון עוצמתי ומטלטלת את המילים שלה בפשטות עזה וחותכת. הגישה הטקטית של ההלם מושכת את תשומת לבך. היא חצי שרה חצי צורחת עלבונות לאהובה ואז פתאום עוברת לקול הילדה הקטנה המתחננת של אישה בודדה כשהיא מתחננת לאהובה שיישאר. האלבום הוא די הישג שמצליח להיות גם מספק מוזיקלית וגם מגרה נפשית".
ב-8 בינואר יצא בארה"ב התקליט HOLLAND של הביץ' בויז. הרולינג סטון פרסם בביקורתו, כי התקליט גורם לחיוך גדול והוא מביא סיפוק אדיר אחרי כישלון התקליט הקודם, SO TOUGH. התקליט הזה בא עם תקליטון בונוס.
ב-9 בינואר נדחתה בקשתו של מיק ג'אגר לוויזה יפנית בשל הרשעה בסמים משנת 1969, מה ששם קץ פתאומי לתוכניותיהם של הרולינג סטונס להופיע ביפן במהלך סיבוב ההופעות הקרוב שלהם. אוסטרליה, לעומת זאת, הסכימה לגלגל את האבנים פנימה.
תקליטון חדש ללהקת "תותי השדה" (STRAWBS) עם השיר PART OF THE UNION. במהרה הפך שיר זה מטרה לחיצי חבר הפרלמנט השמרני, הרולד סורף. לעומתו, איגוד הסוחרים הבריטי עודד את השיר, בעוד סורף ניסה להורידו מהשמעות ברדיו.
דייויד בואי לעיתון NME: "אני אוהב ללכת על חבל דק. זה מה שמעניק לי את הריגוש שאני צריך בחיי".
בינואר יוצא תקליטה האחרון של להקת FREE ושמו HEARTBREAKER. אמנם יצא ממנו להיט רוק-קלאסי בשם WISHING WELL, אך המצב הכללי בלהקה באמת היה שובר לב, כי הגיטריסט שלה, פול קוסוף, היה מכור כבד להרואין ובקושי תיפקד. זה היה הסוף העגום של להקה מבטיחה ביותר.
במקום הראשון במצעד של גלי צה"ל נמצא השיר "סוסים מטורפים" (CRAZY HORSES) של האוסמונדס. שיר עם הרבה קצב, צלילי סינטיסייזר משוגע וחיוכים צחורי שיניים.
ב-9 בינואר התחתן הזמר, לו ריד, עם מלצרית בשם בטי קרונסטאד בניו יורק. הזוגיות הפכה במהרה לכשלון...
הוא במהרה השתעמם ממנה ודרש לצאת מההתחייבות החונקת כשאת הפתרון למבוקשו הוא מצא בהכאתה. בהמשך הוא רטן בפני אחד ממראייניו: "אשתי הייתה קוץ בישבן, אבל הייתי צריך קוץ נשי שכזה כדי לעורר ולחזק אותי. הייתי זקוק למישהי חנפנית שאוכל להתעלל בה ובטי התאימה בדיוק לצרכיי. היא עוד קראה לזה אהבה.. חחח. היא ניסתה להתאבד באמבטיה באיזה בית מלון עם סכין גילוח. זה היה נראה כאילו היא באה להרוג אותי אבל במקום זה היא פנתה לידיה וחתכה אותן ודם השפריץ לכל עבר...".
בטי, שנים רבות לאחר מכן: "הייתי צריכה לשכוח ממנו לחלוטין, לקבור אותו. זאת כדי להמשיך בחיי. באחת הפעמים שלנו ביחד הוא תפס בגרוני וממש חנק אותי. לילה אחד, לו שתה והסניף קוקאין בכמות מפחידה. פתאום הוא הסתובב והיכה אותי חזק בפרצוף ואז התחיל לצחוק בהיסטריה. אז התגרשנו והתרחקתי ממנו כמה שאפשר. אבל אהבתי אותו. והוא גם אהב אותי".
במקום הראשון במצעד של שידורי ישראל זה השיר "קלייר", של גילברט או'סליבן.
אז מי זו אותה קלייר? במשך רוב השיר הזה נשמע גילברט או'סליבן כאילו הוא שר את זה לחברתו הצעירה מאד ומורה לה לחזור למיטה. רק בהמשך השיר, כשאנשים תהו לפשר היחסים, מתגלה לכל שהוא הבייביסיטר של אותה קלייר, הילדה הקטנה. קלייר הייתה ילדה אמיתית ובתו בת ה-3 של גורדון מילס, מנהלו של הזמר. צחוקה של קלייר הוקלט לסוף השיר ואביה הוא שמנגן את סולו המפוחית.
ב-13 בינואר הגיע אריק קלפטון לאולם ריינבאו בלונדון כדי להופיע בו שתי הופעות, שהיו אמורות להיות ה'קאמבק' הגדול שלו אחרי תקופה של כשלוש שנים כמעט ללא מוזיקה ועם הסתגרות בביתו, כמכור כבד להרואין. פיט טאונסנד, הגיטריסט של להקת המי, אירגן את המופע הזה והביא עמו נגנים מהשורה הראשונה.
הכרטיסים לשתי ההופעות נחטפו בהיסטריה. הביקוש לראות את קלפטון בהופעה היה אדיר. דבר שהפך את שתי ההופעות האלו באופן מיידי לסולד אאוט. בקהל היו, בין השאר, ג'ורג' האריסון, רינגו סטאר, ג'ימי פייג', אלטון ג'ון וג'ו קוקר. קלפטון היה נרגש מאד מתגובת הקהל החיובית ונתן הופעה טובה ככל שיכל, אך לאחר הקונצרט הזה הוא חזר למקום מחבואו ולא נשמע ממנו עד שנת 1974.
ב-14 בינואר שבר אלביס פרסלי שיא צפייה בתוכנית לוויינית עם הופעה שצילם בהונלולו בשם ALOHA FROM HAWAII. התוכנית שודרה ליותר מארבעים מדינות בו-זמנית, כולל ארצות מהמזרח הרחוק כיפן, הונג קונג ועוד.
מנהלו של אלביס, קולונל טום פארקר, היה מהגר לא חוקי באמריקה ולכן לא יכל לצאת עם הזמר להופעה. הוא היה נרגש מאד מהאירוע המיוחד שצפה בו בטלוויזיה וכתב לאלביס מכתב: "ברור לי לגמרי שכמו שאני עושה את עבודתי נאמנה, כך גם אתה. לכן אנחנו לא מתנגשים וביחד עושים את הטוב ביותר". את המכתב הוא חתם בנימה נדירה מצדו: "מעל הכל, אתה גורם לזה לקרות כי אתה מנהיג וכשרון אמיתי. בלי גישתך לקהל, זה לא היה קורה".
במקום הראשון בגלי צה"ל זה השיר "אוהב שתרצי בי", של הזמר לובו. את ההשראה לשיר הבלדה הכובש הזה הוא מצא בשיעור האמנות שלו בתיכון, שנים לפני כן. "הייתה לי מורה ממש יפה לאמנות. הייתי תלמיד והיא הייתה בת 22. היא הסתכלה עליי ואני הסתכלתי עליה והיה משהו במבט. זו הייתה האהבה שלא יכולתי להשיג".
ב-14 בינואר נעצר בקליפורניה פיל לש, בסיסט להקת האסיד-רוק, גרייטפול דד, באשמת אחזקת סמים. מפתיע? לא ממש...
ב-16 בינואר הופיע ברוס ספרינגסטין באוניברסיטת VILLANOVA שבפילדלפיה. 25 אנשים בלבד הגיעו לראות אותו.
ב-22 בינואר יצא תקליטו השמיני של אלטון ג׳ון והראשון שלו שהגיע לצמרת מצעד המכירות הבריטי. שני שירים בו הם להיטים ענקיים: DANIEL ו- CROCODILE ROCK.
להלן הביקורת שפורסמה בזמנו בעיתון ברולינג סטון: "מבחינה ויזואלית, מוזיקלית ובכל דרך אחרת, האלבום הזה הוא בידור מרתק וצעד נחמד קדימה בשלב השני בקריירה של אלטון ג'ון. הקטע המרגש ביותר של האלבום הוא השיר הפותח, "דניאל". הלחן והקול של אלטון רכים בצורה יוצאת דופן, והליריקה של ברני טאופין, בה הוא נזכר בצפייה במטוס שמוביל את אחיו הבכור, היא מקסימה במיוחד. אם 'הונקי שאטו', תקליטו הקודם, יסד את אלטון ג'ון כמתמודד מוביל באליפות הרוק'נ'רול, הרי שהאלבום החדש צריך להעניק לו את התואר".
ב-23 בינואר יצא תקליט אינסטרומנטלי לקלידן של להקת יס, ריק ווייקמן, בשם SIX WIVES OF HENRY VIII.
הרעיון לקונספט התקליט הגיע לראשו בשדה תעופה בווירג'יניה, במהלך סיבוב הופעות מתיש עם להקת יס. ווייקמן עלעל בחוברות בחנות הספרים שהייתה שם כשלפתע נחו עיניו על חוברת שנקראה THE PRIVATE LIFE OF HENRY VIII. הוא קנה את החוברת והמשיך לעלעל בה במהלך טיסה לשיקגו. הנושא הקסים אותו. הדמות היהירה והשחצנית של הנרי השמיני, שרצה תמיד שכל הדברים יהיו רק לפי דרכו, ריתקה את הקלידן שמצא בדרכו של הנרי השמיני קווי הזדהות עם עצמו (חוץ מהריגת הנשים, כמובן...).
ב-23 בינואר קיבל ניל יאנג לידיו פתק, בעת שהופיע במדיסון סקוור גארדן שבניו יורק. בפתק היה כתוב שהחל תהליך של השכנת שלום בוויאטנם. יאנג הודיע מיד לקהל שהשלום סוף סוף הגיע ופצח בשיר SOUTHERN MAN.
ב-26 בינואר יצא תקליט שסימן את הסוף של להקת דיפ פרפל לעת עתה. שמו הוא WHO DO WE THINK WE ARE.
איאן פייס המתופף: "בזמן הזה נתקלנו בבעיה למצוא את הריפים הנפלאים שהגיעו אלינו בקלות בעבר. מה גם שהיומן שלנו צרח על סיבוב הופעות שמתקרב ולכן עלינו לסיים מהר את המוצר כדי להביאו לשוק, לפני אריזת המזוודות. הוקצב לנו זמן להקליט תקליט אך לא הוקצב לנו גם זמן לכתוב שירים כמו שצריך. ריצ'י בלאקמור היה חולה חלק מהזמן ולא הצליח להביא את תפקידי הגיטרה המחשמלים. הוא גם רב כל הזמן עם איאן גילאן (הזמר) עד שהאחרון נתן אגרוף לקיר ושבר את ידו. זו הייתה תקופה קשה מאד".
ב-30 בינואר הגיע דייויד בואי עם המופע שלו לניו יורק, אבל העניינים לא היו שמחים שם בפנים. בתוך להקת הליווי שלו יש קרע גדול.
הגיטריסט מיק רונסון, הבסיסט טרבור בולדר והמתופף מיק וודמאנסי, מגלים אז לתדהמתם שפסנתרן הרכש החדש, מייק גארסון, מקבל משכורת שבועית פי עשרה ממה שנכנס לכיס של כל אחד מהם. בכעסם הרב פנו השלושה, עם הגיעם לניו יורק, לצייד הכשרונות של חברת התקליטים RCA, דניס כץ, שמקשר אותם מיד עם חבריו שעבדו בחברת תקליטים מתחרה, CBS.
כך ביקשו השלושה להגדיל את הכנסתם על ידי חתימה בחוזה הקלטה, כלהקת THE SPIDERS, עם חברה אחרת. אבל מנהלו החלקלק של דייויד בואי, טוני דפרייס, גילה מיד את התחבולה, זעם מאד על החוצפה של השלושה לחפש חברת תקליטים אחרת והחליט לחבל ברעיון עם התססת העניינים בין החברים. הרעיון שלו ליצירת קרע היה להציע לרונסון חוזה ב- RCA כאמן סולו. בינתיים הוא גם דאג לקזז משכרו של גארסון ולאזן אותו עם המשכורות של רונסון, וודמאנסי ובולדר. העניין יחמיר אף יותר בהמשך אותה שנה.
ב-30 בינואר הופיעה להקת KISS את הופעתה הראשונה. ההופעה נערכה במועדון POPCORN בקווינס, ניו יורק. זו הפעם הראשונה בה ג'ין סימונס, פול סטאנלי, אייס פרלי ופיטר קריס עמדו ביחד על במה ונתנו לקהל דציבלים של רוק. בשלב הזה היה עדיין איפור חברי הלהקה בשלב של התפתחות. מה שברור היה שהארבעה תכננו להיות להקה שלא נראתה כמותה עד אז. את ההופעה הזו הצליח לקבוע סימונס, שהתקשר לבעל המועדון, סיפר לו שהמנהל שלהם עזב והם זקוקים למקום להופיע בו. הוא היה מספיק משכנע. בקהל היו כעשרה אנשים בלבד...
הבסיסט, ג'ין סימונס: "קיבלנו מנהל בשם לו לינט וכשהוא שמע את התינוק שזה עתה נולד בשם KISS, הוא חשב שזו הזבל הכי גרוע ששמע. מיותר לציין שהוא נעלם מיד ונותרנו חסרי ניהול. אז ערכתי ערכת שיווק וחבר של פיטר קריס היה בעל בית דפוס והדפיס את ההזמנות שלנו. אבל, איפה אפשר להופיע? לא היה לנו מנהל. לא היה לנו סוכן. אז עשיתי טלפון למקום שנקרא 'פופקורן' בקווינס, ניו יורק, ובטלפון שכנעתי את הבחור להעסיק להקה בשם KISS. קיבלנו את העבודה, הופענו שלושה לילות - רביעי, חמישי ושישי - בסכום כולל של 150 דולר. זו הייתה ההתחלה".
ב-29 ביוני נערכה ההופעה האחרונה בהחלט של דיפ פרפל. זה היה באוסקה, יפן, והפעם זו הייתה הלהקה שהרסה את הציוד שלה על הבמה. השניים האחרונים שנשארו על הבמה בסוף ההופעה היו הזמר איאן גילאן והבסיסט רוג'ר גלובר, שיצאו ממנה מיד לאחר מכן. מסביבם היו מפוזרים שברי ציוד וחלקים ממערכת התופים של איאן פייס שנבעטה על ידו בזעם.
גילאן ניגש למיקרופון ואמר מילות פרידה: "כל מה שאני רוצה לומר לכם זה תודה רבה. אתם נהדרים. תודה רבה על כל מה שהענקתם לנו ביפן ועל הייצוג שנתתם לנו בעולם. תודה רבה ויברך אתכם האל על כל מה שנתתם לנו. זה הלילה האחרון. הסוף. אלוהים יברך אתכם. המון תודה״.
ב-2 בפברואר הופיעה להקת אמרסון, לייק ופאלמר ב'קאו פאלאס' שבסאן פרנסיסקו. אז קרה דבר שהביא לפציעתו של אורגניסט הלהקה, קית' אמרסון. הכל החל ברצונו ליצור אפקט ויזואלי מרשים עם ניצוצות, בעודו מלהטט בנגינתו בסינטיסייזר המוג...
