רוק ישראלי - על שני תקליטים של אקס להקת כוורת

עם פירוקה של להקת כוורת פנו שבעת חבריה לכיוונים שונים כדי להתבטא. פה אגלה לכם על שני תקליטים של יוצאי אותה להקה.

תקליט סולו ראשון שלו בחנויות התקליטים

יוני, שזמן קצר לפני כן קנה את עולם המבוגרים והצעירים כאחד, כמלחין של "הכבש השישה עשר", עבד בקדחתנות, אך עם הפסקות, על תקליט סולו ראשון, "התכוונות", אותו סיים להקליט באוקטובר 1979.

הוא גילה אז לידיעות אחרונות: "היו לי התלבטויות רבות בנוגע לצד המוסיקלי. בכוונה כתבתי חומר חדש מפני שאינני אוהב דגירה. הכי חשוב זה ליצור כל הזמן. אסור לסמוך על הישגי העבר. תמיד צריך לחדש. הרגשתי אחריות לעשות דברים שאני מתכוון אליהם ושיש מאחוריהם משמעות. משום כך היה ברור לי ששם התקליט יהיה 'התכוונות'...".

כפי שציינתי, העבודה על התקליט ארכה חודשים רבים והדבר הביא גם להשקעה כספית רבה בו. רכטר בחר את הנגנים באופן קפדני ובלתי מתפשר, ולא משנה כמה כסף הם עלו עבור שירותיהם.

את עטיפת התקליט המיוחדת עיצבה אחותו של רכטר, מיכל לויט, ואת מילות השירים בו כתבו עלי מוהר, דן מינסטר ורכטר עצמו. ביניהם יש גם קטעים איסטרומנטליים נהדרים, אם זה קטע הנושא בעל הניחוח הקלאסי, "בתנועה מתמדת" (שנשמע עם השפעה טובה של צ'יק קוריאה ועליו אמר רכטר שהוא חש שה קטע שלא נגמר) או "פנטסיה" (שבו רכטר מפליא בנגינת סולו פסנתר וסיפר, "יש בו אווירה דמיונית שלקחה אותי לבחור בשם זה עבורו").

האלבום "התכוונות" אינו אלבום מסחרי. רכטר "הואשם" בעבר, בביקורות בעיתונים, שהפך את אלבום הסולו הראשון של גידי גוב לאלבום לא מסחרי, כשהקהל ציפה מגידי לתקליט הכי קליט שיש. אבל רכטר לא התעניין בשוק המסחרי אלא בהבעה מוסיקלית והעברת הרגשה, כשגם שיר שובב כמו "לא מכירים" מקבל באלבומו עיבוד מורכב, עם מקצבים משתנים באופן תזזיתי.

אלילי רוק פחות עניינו את יוני, אלא אמנים שמביאים את הרגש שלהם. בזמנו היו אלו אמני ג'אז וקלאסי (כמו גם הביטלס, מעולם מוזיקת הרוק וההפופ) שמילאו את לבו. יצא לי לשבת עם יוני, כמה פעמים, ולדבר איתו על מוסיקה לעומק. אז שמתי לב שכשדיברנו על, למשל, הטריו של ביל אוונס - עיניו נדלקו יותר מכאשר ששמו של ג'ימי הנדריקס עלה בשיחתנו. זה אומר הכל.

מוסיקה ישראלית - גם הוא מהזמרים הישראליים הטובים שלנו

אפרים שמיר היה באותה תקופה במצב בו לא היה אפשר להתפרנס רק ממוסיקה. ימי כוורת חלפו להם, הניסיון לעשות מוסיקה עם אשתו אסתר התמוסס והוא טס בסוף שנות ה-70 לארה"ב כדי לנקות את הראש. כשחזר, ניסה להרים פה טריו-רוק חשמלי בשם חמסין, אך לאחר תקליט אחד והופעות שנתקלו באדישות ישראלית, החמסין התקרר ואפרים מצא מקור הכנסה נוסף, עם פתיחת חנות רהיטים עתיקים בשם "אולד איטלי", יחד עם חברתו-שותפתו, דליה.

בחנות ההיא עסק אפרים בשיפוץ הרהיטים הישנים שהגיעו אליו. הוא מצא בזה אתגר גדול. בין לבין הוא אחז בביתו בגיטרה, שר להנאתו והחומרים החדשים החלו לצוץ. אותם חומרים קובצו לתקליט שהיה אמור להיקרא במקור בשם "יותר מסתם אחת" וההקלטות נערכו יחד עם הקלידן משה לוי, הבסיסט אוהד אינגר, והמתופף אלון הלל. אפרים היה, כמובן, בתפקיד הזמר והגיטריסט. בתקליט התארחו גם המתופף ז'אן פול זימבריס, המתופף מאיר ישראל ואיש הפרברים (אז), אורי הרפז.

הרוב המוחלט של השירים הוקלט בסף 1982 ותחילת 1983. שיר אחד, "כמעט שלא עצוב" הוא שריד משנת 1978.

אבל לצד הצלילים בתקליט היו גם עניינים פחות נעימים ולא מוסיקליים, שהגיעו לעיתונות, כשאפרים נקלע לעימות בכביש שהוביל למכות עם חבלות. לטענת שמיר, הוא הסיע את ילדיה של חברתו לבית הספר כשלפתע הגיח נהג שלא ציית לתמרור עצור וכמעט הרג אותם. אפרים רתח מזעם, יצא ממכוניתו ולימד את הנהג השני לקח. לאחר מכן נסע מהמקום, אך מישהו דאג לרשום את מספר הרכב שלו והוא מיד אותר. הוא הובא לתחנת המשטרה ושם הוצגה לו ראייה מהזירה; שן שבורה של הנהג השני. החוקרת יצאה לרגע מהחדר וכשחזרה, השן כבר לא נמצאה. לאחר חיפוש בבניין נמצאה האבדה עטופה בנייר ומונחת בתוך מאפרה. לאפרים נוסף אז סעיף בשיבוש מהלכי חקירה. הוא טען להגנה עצמית בתקרית בכביש ושוחרר בערבות עצמית.

בעודו מגבש כתב הגנה, יצא ביוני 1983 לחנויות התקליטים התקליט הזה, שבסוף שונה שמו ל"רוקד לקול הבנות". עבור אפרים, תהליך הבישול האיטי הוא הדבר הנכון לעשיית תקליט. לכן לקח זמן רב עד שעשה את התקליט הזה. הוא סיפר אז שבאופיו הוא עצלן וכשמוסיפים לזה את התהליך הרשלני בארצנו, בו עשו תקליטים, אז התוצאה היא תקליט שלוקח זמן לעשותו. אחרי הכל, אי אפשר להתכחש לאינפלציה שהתחוללה באותו זמן בארצנו. אולפני הקלטה סבלו מאד מהמצב הזה.

התקליט "רוקד לקול הבנות" בא לבטא את מצבו הרגשי אז של אפרים עם שירי אהבה מזוויות שונות. את מרכולתו החדשה הוא הציג גם כשבא למועדון קולוסאום כדי להצטלם לפרק מיוחד של תוכנית הלהיטים, עוד להיט (ששודרה ב-15 ביוני 1983). שם הוא שר את שיר הנושא של התקליט. "אז מה נחוץ לי - רק קצב / אורות נוצצים / מכנסיים ממשי / רחבת ריקודים" - הוא שר במקום הכי נכון, בזמן הכי נכון. אפרים גם הופיע בתוכנית הטלוויזיה "עד פופ" ובמופע קיץ של עיר הנוער. אפרים שמיר עלה על הגל והגיע לאיחוד הראשון של להקת כוורת, בשנת 1984, ככוכב.

התקליט "רוקד לקול הבנות" נמכר היטב, עם להיט הנושא, "חבר בחברת עצמי" ו"יותר מסתם אחת" שהושמעו לרוב ברדיו. המהדורה הראשונה אזלה וחברת התקליטים, הד ארצי, מיהרה להדפיס עוד. אפרים סיכם אז את אופי התקליט - "זה שילוב של מה שעשיתי עם אסתר שמיר ועם להקת חמסין".

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות לועזיות? החיפושיות? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר.