מבראשית להתגלות - על תקליטה הראשון של ג'נסיס

SIDE A

1. Where The Sour Turns To Sweet

2. In The Beginning

3. Fireside Song

4. The Serpent

5. Am I Very Wrong?

SIDE B

1. In The Wilderness

2. The Conqueror

3. In Hiding

4. One Day

5. Window

6. In Limbo

7. Silent Sun

8. A Place To Call My Own

להקת ג'נסיס היא להקת רוק אגדית שהותירה השפעה מתמשכת על עולם המוזיקה. הלהקה, שהוקמה בסוף שנות ה-60, עברה מספר שינויים בהרכב לפני שהתמקמה כשלישייה מצליחה ומשפיעה המורכבת מפיל קולינס, טוני בנקס ומייק ראת'רפורד. בשנות ה-70 התאפיינה המוזיקה של הלהקה בנגינה מורכבת, אך חבריה הפליאו להתאים את עצמם לאופנת המוזיקה המשתנה וכך נותרו מצליחים למשך שנים רבות. לכל סיפור יש התחלה ובמקרה הזה מדובר בתקליט מיוחד מאד שלא נעשה כמותו בקטלוג הלהקה.

ב-7 במרץ, בשנת 1969, יצא תקליט הבכורה של להקת ג'נסיס - הרבה לפני אלבומים עם עטיפות שחורות של להקות ספיינל טאפ ומטאליקה, וקצת אחרי צאת התקליט עם העטיפה השחורה של מחתרת הקטיפה (WHITE LIGHT WHITE HEAT), הייתה זו להקת ג'נסיס שתקליט הבכורה שלה נעטף בעטיפה שחורה שכזו.

הכל החל בבראשית, כשאלוהים חיכה קצת עם בריאת הרוק המתקדם של להקת ג'נסיס והחליט לתת לה להתנסות באלבום אחד בסגנון שונה לגמרי. האלבום הזה נקרא FROM GENESIS TO REVELATION. או בעברית, שהודפסה בזמנו בעיתוני הפופ הישראליים - "מבראשית להתגלות". אלה הן מילים כדורבנות כי לא היה יכול להיות שם נכון יותר לתקליט ראשון שכזה לפני התגלות פרוגרסיבית מדהימה.

האלבום נשאר בודד בקטלוג של ג'נסיס. זה נחשב לעתים קרובות כיצירה בוסרית של צעירים. זה בהחלט חסר את הנשיכה של מה שבא מיד לאחר מכן, והפאר שהפך מאוחר יותר לסימן מסחרי. "רצינו לנסות ולכתוב דבר שלם", אמר הזמר פיטר גבריאל. "ג'ונתן קינג, שהיה אז המפיק שלנו, הציע שנקשר את זה לראשית העולם, וזה גרם לנו לחשוב קצת. זה היה נורא יומרני לחשוב על זה לאחור - תולדות האבולוציה של האדם בכמה שירי פופ פשוטים. זה היה אבסורד, אבל תמיד אהבנו תמונות תנ"כיות".

בשנת 1969 חיפשו חברי ג'נסיס השורשית חוזה הקלטות לאלבומם הראשון. בהרכב היו פיטר גבריאל בשירה, טוני בנקס בפסנתר, מייק ראת'רפורד בבס, אנת'וני פיליפס בגיטרות וכריס סטיוארט בתופים. שתי אופציות הונחו לפניהם לקבלת חוזה; אפשרות אחת באה עם דייויד ג'ייקובס, שהנחה אז תכנית טלוויזיה בריטית בשם JUKE BOX JURY. הבן שלו למד בבית ספרם של חברי הלהקה (צ'ארטרהאוס) והסכים לשמש כמתווך. הקשר השני היה עם ג'ונתן קינג. לחברי הלהקה לא היה האומץ לגשת אליו כי קינג היה מפורסם בתעשיית המוסיקה עם להיט משלו בשם EVERYONE'S GONE TO THE MOON.

חבר קרוב של הלהקה נתן בידו של קינג קלטת עם קטעי דמו ולאחר כמה ימים הגיעה תשובה חיובית מצדו עם הזמנה לחברים להגיע ללונדון. קולו של פיטר גבריאל סיקרן אותו לבדוק את הנושא.

קינג הצליח, בין השאר, להחתים את החברים על חוזה הוצאה לאור של שיריהם בו הוא היה (כמובן) המרוויח והם המפסידים, מבחינה כלכלית. זה הרי טריק שגרתי בעולם המוסיקה וחברי הלהקה הטריה הצליחו לבטל בהמשך את החוזה בשל העובדה שחתמו עליו כשהיו קטינים, מבחינה חוקית.

לחברי הלהקה עדיין לא היה אז שם להרכב וקינג זרק לחלל האוויר את השם ג'נסיס.

נרשם חוסר התלהבות בקרב הבחורים הצעירים. פיטר גבריאל: "דיברנו עם קינג על שם ללהקה שלנו והוא הציע את 'המלאכים של גבריאל'. כמובן ששאר חברי הלהקה לא התלהבו מזה, אבל לי זה דווקא התאים. קינג הציע שוב את השם הזה בהמשך, כשגילה כי יש להקת רוק נוספת ושמה ג'נסיס שפעלה בארה"ב. היו לו המון רעיונות מוזרים".

פיטר גבריאל קיבל מכתב מג'ו רונוקורוני, מטעם חברת המו"לות ג'ונג'ו מיוזיק, שנכתב 29 בנובמבר 1967 ובו הוא דחה את קבוצת הקלטות הדמו האחרונות של הלהקה. בנקס וגבריאל היו מתוסכלים מחוסר ההתלהבות הנתפס של קינג מהשירים, שפנו לטריטוריה מורכבת יותר מבחינה לירית ומוזיקלית. קינג, לעומת זאת, חיפש להיטים. הלהקה התארגנה מחדש ודנה כיצד תוכל לעורר מחדש את העניין של קינג. ביודעם על אהבתו של קינג לבי ג'יז, גבריאל ובנקס כתבו את THE SILENT SUN כקריצה על הלהיט של האחים גיב, TO LOVE SOMEBODY. גבריאל אפילו הציג את החיקוי הטוב ביותר שלו לרובין גיב בבית השני. האסטרטגיה עבדה כאשר קינג התרשם כצפוי.

בנקס: "הקלטנו כמה שירים שקינג ממש לא אהב ובייאושנו החלטנו, פיטר ואני, לכתוב את THE SILENT SUN. זה נועד למשוך את תשומת ליבו ולכן כתבנו שיר מחושב שכזה. חשבנו לעצמנו, 'את מי הוא אוהב? אההה... את הבי ג'יז!'. אז כתבנו שיר בסגנון הבי ג'יז והוא כמובן חשב שזה מספיק טוב לתקליטון".

השיר THE SILENT SUN הוקלט באולפני ריג'נט בלונדון, בדצמבר 1967. האחראי על התיזמור היה ארתור גרינסלייד.

גבריאל: "אפילו ניסיתי לשיר בהקלטת השיר הזה כמו רובין גיב. הטריק עבד משום מה".

הגיטריסט אנת'וני פיליפס: "חשבתי כבר אז שטוני ופיטר התמסחרו לחלוטין עם הבאת השיר הזה, שכולו נבנה באופן מחושב מדי לקראת הפזמון".

הבסיסט מייק ראת'רפורד: "אני זוכר את הפעם הראשונה בה שמעתי את השיר הזה ברדיו, בתוכנית של קני אוורט. זה היה השיר הראשון שהוא ניגן בבוקרו של יום ראשון. אחרי כן הוא הושמע עוד כמה פעמים ואנחנו חשבנו שהצלחנו בגדול ומיד רצנו לקנות בגדים מיוחדים לרגע בו יקראו לנו לבוא ולהצטלם לתוכנית הלהיטים הטלוויזיונית והנחשקת, טופ אוף דה פופס. אני זוכר שאלו היו בגדים בצבעים שחור ולבן. לי היו מכנסיים שחורים וחולצה לבנה ולטוני היה בדיוק את ההיפך. תודה לאל שזה לא קרה כי לא היינו ממשיכים בדרך האמיתית שלנו, לו השיר הזה היה הופך ללהיט. היינו כל כך לא מנוסים ואין ספק שלא היינו מצליחים לשמר את המומנטום".

מתופף הלהקה, בשלב הזה, היה כריס סטיוארט.

האמת חייבת להיאמר. כיום רבים מקשיבים לשיר הזה ומחשיבים אותו כשיר רע של ג'נסיס. זאת כנראה בגלל השיוך שלו לקטלוג מפואר של להקת מיוחדת. אבל אם תיקחו אותו כשיר פופ של להקה עלומה ושמה ג'נסיס - יכול להיות שתגלו בו כממתק סיקסטיז נהדר. בעיתון NME נכתב אז בביקורת על תקליטון זה: "אני ממש לא מבין על מה המילים שבשיר אבל יש פה עיבוד יפהפה וזורם. זה תקליטון בעל עומק, אבל יכול להיות שהוא יהיה מורכב מדי למאזין הממוצע".

בעוד הניסיון הציני של בנקס וגבריאל ללכוד את תשומת ליבו של קינג הצליח, לפיליפס הגיטריסט היו הסתייגויות גדולות מהגישה, וציין מאוחר יותר, "זה היה שיר ששנאתי. כאידיאליסט צעיר חשבתי שזו התמסחרות קשה".

להקת ג'נסיס קיוותה ללהיט עם השיר הזה וקנתה לעצמה תלבושות במקרה שתתבקש להופיע בתוכנית הלהיטים הבריטית, טופ אוף דה פופס. פיליפס הגיב מאוחר יותר, "זה לא היה רעיון מוצלח. אני חושב שאם השיר היה מצליח, זה היה הסוף של הלהקה. הלהקה הייתה נתקעת, לעולם לא הייתה מפתחת סאונד מקורי באמת". בנקס הדהד את דעותיו של פיליפס, למרות שהוא הרגיש שהשיר יכול היה להיות להיט בהינתן הנסיבות הנכונות. זה אולי מעיד על ההיסוס של קינג לגבי הלהקה שהוא בחר לא לקדם את התקליטון בתוכנית הטלוויזיה שלו באותה תקופה, "ערב טוב - אני ג'ונתן קינג".

ומי שמחפשים גרסאות אלטרנטיביות של השיר; הוא עבר רמיקס (כלומר, מיקס מחדש מערוצי ההקלטה המופרדים) והוצא מחדש תחת הכותרת THE SILENT SUN 2006 כתקליטון-דיסק. אבל שימו לב, יש שם הקלטת תופים שהוקלטה קצת לפני צאת הדבר הזה (נגן לא ידוע) ובולטת יותר במיקס כאן. מבחינתי, יותר חשוב מיקס מונו אלטרנטיבי ללא כלי קשת, שהופיע באלבום FIFTY YEARS AGO.

הצד השני של תקליטון הבכורה בא עם השיר THAT'S ME. זה הוא שיר אופטימי על בידוד וסערה פנימית כשהגיבור מתלונן על איך שכולם לא מבינים אותו. השיר נכתב על ידי פיליפס וראת'רפורד כשהשימוש של פיליפס בגיטרה חשמלית הוא ההיבט המעניין ביותר שכן הוא מספק סולו מהוסס, אך קצר כשהוא אף הודה שטעה במהלכן. עם זאת, צליל הגיטרה בא פה בהשפעה מפיט טאונסנד, הגיטריסט של להקת המי שהייתה נערצת במיוחד על פיטר גבריאל.

התקליטון השני של ג'נסיס יצא במאי של 1968 ונקרא A WINTER'S TALE.

זה הוא שיר פשוט עם תחושת פולק/פופ טיפוסית של סוף שנות ה-60. המילים הפואטיות מתבססות על דימויים של החורף כמטאפורה לקירור במערכת יחסים. בנקס קיבל את התפקיד לנסות לשכנע את השדרן ברדיו, טוני בלקבורן, לנגן את השיר בתוכנית שלו בבי.בי.סי, אבל התקליטון בסופו של דבר לא הצליח לייצר את התהודה שחיפשה הלהקה עם ציבור רוכשי התקליטים, למרות תגובה ביקורתית חיובית נוספת. דרק ג'נסן התרשם כשהעיר בביקורת שלו בעיתון NME, "הליריקה של חשבון הנפש מרשימה וסוחפת - ולמרות שהלחן היה יכול להיות קצת יותר מהותי, אני ממליץ בהחלט".

מעניין שזה השיר היחיד שהלהקה הצליחה למכור לאמן אחר תחת הקונספט המקורי של חבריה ככותבי שירים. זמר איטלקי, קרלו פאבונה, הקליט את השיר עם מילים חדשות וזה יצא בשנת 1968. גרסה זו מוצפת בכלי מיתר, אך חוץ מזה נשארה נאמנה להרכב הלהקה.

למי שמחפשים גרסאות אלטרנטיביות של ג'נסיס עם שיר זה; תהליך הקלטתו, עם שיחות באולפן בין הלהקה לג'ונתן קינג בזמן שהשיר מתחיל ונעצר, מופיע באלבום FIFTY YEARS AGO.

צד ב' של התקליטון בא עם השיר ONE EYED HOUND. המילים לא ברורות ובעצם מייצגות את הבילבול של אדם שחטא בחיפוש אחר הכלב בעל העין האחת, מה שמרמז שזהו סיפורו של אדם במנוסה. למרות ההתלהבות של ג'ונתן קינג, חוסר ההצלחה של שני הסתקליטונים של ג'נסיס גרם לכך שההכנה של הלהקה לכוכבות נאלצה להידחות. קינג והלהקה לא נרתעו והחלו דיונים על הקלטת אלבום. קינג הביע דאגות לגבי מחלקת התיפוף של הלהקה, שיהיה צורך לטפל בו לפני שנכנסים לאולפן. קינג הצהיר שמבחינתו גם צריך להיפטר ממייק ראת'רפורד הבסיסט. שאר הלהקה לא הסכימה. לעומת זאת, כריס סטיוארט פוטר ומשימת הפיטורים הוטלה בהגרלה על כתפיו של ראת'רפורד. ג'נסיס שילמה לו 300 ליש"ט כדי לעזוב את הלהקה ולחתום על ויתור הזכויות לתמלוגים עתידיים.

סטיוארט המשיך לדרכו והפך לכותב מדריכי טיולים לסין ואנדלוסיה. בהמשך הוא החל לכתוב ספרי קריאה שהפכו לרבי מכר. המחליף שלו בעמדת התופים היה ג'ון סילבר, שלמד עם פיטר גבריאל באותה כיתה והיה חובב מושבע של ג'אז ואף הכיר לגבריאל אמנים חדשים כמו רנדי ניומן וג'יימס טיילור. בתקופה הזו החלו להיערם שירים מקוריים שהחברים כתבו עם דרישה של קינג לחברם יחד לקונספט שמבוסס על סיפורי התנ"ך.

ראת'רפורד: "כולנו היינו חסרי ביטחון מכדי להגיד לג'ונתן להתחפף, כשהוא הציע לבסס את התקליט סביב נושא דתי - לו היה זה התקליט השני, כנראה שהיינו מעיפים את הרעיון הזה מאיתנו. אולם בזמנו, הרעיון נראה כמו משהו מגובש לעבוד איתו, אז הלכנו עם זה".

ההקלטות לאלבום הבכורה נעשו במהירות (שלושה ימים בלבד) ולחברי הלהקה לא הייתה שליטה על אופי צליל ההפקה. בתקופה ההיא עוד לא הייתה הרגשה של להקה אמיתית וחברי הלהקה העתידית עוד לא ידעו אז לנגן היטב על כלי הנגינה שלהם. בין השירים שהוקלטו לאלבום הייתה גם גרסה מוקדמת ליצירה VISIONS OF ANGELS, שיצאה בהקלטה שונה רק באלבום השני של הלהקה, TRESPASS.

השיר הפותח הוא WHERE THE SOUR TURNS TO SWEET. הוא הוקלט במקור באולפני אדוויז'ן בלונדון, בשנת 1967, תחת הכותרת הקצרה יותר של SOUR TURNS SWEET כהוצאה פוטנציאלית לתקליטון עם השיר FROM THE BOTTOM OF A WELL כצד ב' שלו. הלהקה לא הייתה מרוצה מההקלטה והרעיון ירד. השיר הפך לקטע פתיחה נהדר בתקליט השלם. משם זה עובר לשיר בסגנון רוק מחתרתי פסיכדלי ושמו IN THE BEGINNING.

למרות שהקלטות התקליט הסתיימו בקיץ של 1968, זה יצא, כאמור רק במרץ 1969. בתקופה הזו חברי הלהקה כבר ממש לא אהבו את מה שהקליטו כמה חודשים לפני כן. הראש שלהם היה כבר בכיוון שונה לגמרי. ג'ונתן קינג היה אחראי על הוספת התזמורת להקלטות כשהוא הבטיח ללהקה שהיא תישמע כמו המודי בלוז בשיא תפארתה. כשהחברים הקשיבו לתוצאה המתוזמרת, בעיבודו של ארתור גרינסלייד, הם הבינו שהם נשמעים הרחק ממה שהובטח להם ובמקום לילות משי לבן הם קיבלו ימי נייר זכוכית שחור. לדעתי, התזמור דווקא מוסיף יופי לשירים.

מי שלקח קשה מאד את בעיית התזמורים היה פיליפס. הוא זעם ויצא בסערה מהאולפן. "יצאתי בכעס רב והלכתי לחברה שלי שבדיוק עזבה אותי לפני כן ואני זוכר שחשבתי שהחיים לא יכולים להחמיר מזה, כשזמן קצר לאחר מכן חטפתי את מחלת הנשיקה".

עטיפת התקליט היוותה בעיה נוספת כששם הלהקה הושמט ממנה בגלל שחברת התקליטים הבריטית DECCA, שהוציאה את האלבום, חששה מהתנגשות עם הלהקה האמריקאית שנשאה גם היא שם זה. ואם זה לא מספיק, שיר אחד של ג'נסיס הבריטית (IN THE BEGINNING) היה שם התקליט של ג'נסיס מארה"ב.

חברת התקליטים ניגשה לקינג וניסתה לשכנעו לשנות את שם הלהקה אותה הפיק. התשובה הייתה שלילית ולכן יצא האלבום בעטיפה שחורה לגמרי עם כיתוב משפט אחד בלבד עם שם התקליט. חנויות רבות קלטו מסר שגוי מהעטיפה הזו ושלחו את האלבום להירקב, לפי האגדה האורבנית שמתעקשת מאז אך אינה אוחזת במציאות, במחלקת המוסיקה הדתית שלהן. גם מייק ראת'רפורד שלל את הקטע הדתי הזה בספרו האוטוביוגרפי: "האגדה מספרת שהתקליט בסופו של דבר נזרק

למדור המוסיקה הדתית של חנויות התקליטים, אבל העובדה היא שנמכרו רק 600 עותקים אז זה לא יכול היה להיות בהרבה חנויות תקליטים בכל מקרה.

אני לא זוכר שאי פעם ראיתי את זה בחנות תקליטים אז, ואכן חיפשתי את זה".

בעיתון 'דיסק' נכתב בביקורת על התקליט של ג'נסיס: "במילים שצורפו לתקליט נכתב כי הם מקווים שלא נחשוב שהאלבום הזה יומרני. ובכן, עצוב לגלות כי היומרנות פה קשה עם רגעים רבים של דכאון מול מעט קרני שמש. בסך הכל זה אלבום משעמם".

במלודי מייקר פרסמו בביקורת גם ש"חברי ג'נסיס חזרו לשמם לאחר שגילו כי יש להקה אחרת בשם REVELATION. בין השינויים הפיקו החברים רוק פואטי נחמד מאד".

קינג החזיק למשך זמן רב בזכויות לתקליט הזה, וזו הסיבה להוצאתו לשוק בגרסאות עם עטיפות שונות, שהזרימו כסף טוב לחשבונו. הוא ניהל להקות נוספות (כגון להקת 10CC) אך נתפס והורשע בענייני פדופיליה. ואילו חברי להקת ג'נסיס המשיכה מתקליט זה לאושר ולעושר יצירתי וכלכלי.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.