top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

תקליטוני רוק קלאסי - אלטון ג'ון והצליל של פילדלפיה

עודכן: 13 ביוני 2023



בשנת 1975, אלטון ג'ון היה בשיא תהילתו והצלחתו. הוא כבר הוציא תקליטי להיטים ותקליטונים רבים. בסך הכל, אותה שנה הייתה שנה מרכזית בקריירה של אלטון ג'ון וחיזקה את מעמדו כסמל מוזיקלי. והנה היא נפתחת עם תקליטון מיוחד מבית היוצר שלו.


ב-24 בפברואר בשנת 1975 יצא תקליטון חדש לאלטון ג'ון עם השיר PHILADELPHIA FREEDOM. צדו השני של התקליטון בא עם I SAW HER STANDING THERE, אותו ביצע אלטון במדיסון סקוור גארדן, בנובמבר 1974, עם חברו האורח, ג'ון לנון. לראשונה קיבל תקליטון של אלטון את הקרדיט ל"להקתו של אלטון ג'ון".



על מי נכתב הלהיט הזה?


השיר נכתב על ידי אלטון ג'ון וברני טאופין, במיוחד לפורמט תקליטון, בתור טובה לחברתו של אלטון, כוכבת הטניס בילי ג'ין קינג, שהייתה חלק מקבוצת הטניס המקצוענית של פילדלפיה פרידומס.



למרות שאלטון ביקש מטאופין לכתוב שיר על הטניסאית, טאופין אמר, "אני לא יכול לכתוב שיר על טניס", וטען מאז כי המילים בשיר אינן קשורות לטניס, למוסיקת הנשמה של פילדלפיה, או אפילו לפטריוטיות מניפת דגל אמריקאי. אף על פי כן, המילים פורשו כפטריוטיות ולמרות שיצא בשנת 1975, הרגש של השיר, בכוונה או שלא, השתלב בצורה מושלמת עם הקהל האמריקאי חובב המוסיקה שהתכונן לחגיגת המאתיים של ארה"ב, ביולי 1976.


אלטון בספרו האוטוביוגרפי: "בילי ג'ין קינג ביקשה ממני לכתוב שיר נושא לקבוצת הטניס שלה. לא יכולתי לסרב; הערצתי את בילי ג'ין. נפגשנו במסיבה בלוס אנג'לס שנה לפני כן, והיא הפכה לאחת החברות הכי טובות שלי. זו השוואה מוזרה, אבל היא וג'ון לנון היו דומים בעיניי. שניהם היו ממש מונעים, שניהם היו אדיבים, שניהם אהבו לצחוק, שניהם הרגישו שהם יכולים להשתמש בתהילתם כדי לשנות דברים. ג'ון היה מעורב פוליטית, בילי הייתה חלוצה ענקית לפמיניזם, זכויות הומואים, זכויות נשים בספורט, לא רק בטניס. כוכבות טניס שבאו לאחר מכן צריכות לכרוע על ברכיהן ולהודות לה, כי היא הייתה זו שהיה לה אומץ להסתובב, כשהיא זכתה באליפות ארצות הברית הפתוחה, ולומר, 'אתם חייבים לתת לנשים את אותם פרסים כמו לגברים, אחרת אני לא משחקת בשנה הבאה'. אני פשוט אוהב אותה עד מוות".


אלטון ג'ון ובילי ג'ין קינג יהפכו לאייקונים של קהילת ההומואים והלסביות, אבל באותה תקופה שניהם עדיין היו בארון, מכיוון שספורטאים ובדרנים התמודדו עם תגובה נגדית אם יחשפו את ההומוסקסואליות שלהם.



האם באמת יש פה קשר בין רוק קלאסי למשחק טניס?


אלטון: "אולי באופן מובן, ברני לא התלהב מאוד מהרעיון של כתיבה על טניס - זה לא בדיוק הנושא האידיאלי לשיר פופ - אז במקום זאת, הוא כתב על העיר פילדלפיה. זה עבד בצורה מושלמת, כי הצליל של השיר הושפע מהמוסיקה שיצאה מהעיר באותה תקופה. זו הייתה המוסיקה ששמעתי כשיצאתי למועדוני הומואים בניו יורק. לא הלכת למקומות האלה כדי לאסוף בחורים. אני רק הלכתי לשם לרקוד, ואם היה שם מישהו בסוף הלילה, אז נהדר. בלי סמים. לא היית צריך אותם. המוסיקה הספיקה".


"ברני כתב את השיר בבוקר והקלטנו אותו באותו יום", אמר הגיטריסט דייבי ג'ונסטון. "המפיק, גאס דאדג'ן, סיפר: "אלטון כתב את השיר הזה עבור בילי ג'ין קינג והטניס שלה ואני אמרתי, 'מה? מאיפה לעזאזל זה בא?' ואז הוא השמיע לי את השיר ואני אמרתי, 'אה, נכון. בסדר. יופי'. יצאתי מאזור הנוחות שלי כדי ליצור תקליט במיוחד עבור השוק השחור, וזו הסיבה ששכרנו את המעבד, ג'ין פייג', כי הוא עשה את כל העיבודים הנהדרים האלה עבור בארי ווייט".



ההקלטה עם פייג' עברה בצורה חלקה. לפני שזה התחיל, הוא פסע אל הפודיום שלו ואמר לנגנים שלו, "רבותי, היום אתם הולכים לנגן בתקליט של אלטון ג'ון. עכשיו אני לא רוצה שאף אחד מכם יפשל, כי הילדים שלכם הולכים לשמוע את התקליט הזה. זה הולך להיות ממש גדול. אני רוצה שכולם ינגנו הכי טוב שהם ניגנו אי פעם, בסדר?"


דאדג'ן: "והדבר הכי מבריק היה כשהסשן הסתיים, כל הנגנים נכנסו, וכולם הביאו את דפי התווים שלהם וביקשו לשמור אותם כדי להראות לילדים שלהם שהם ניגנו בשיר של אלטון ג'ון". רוק קלאסי במיטבו.


השיר הזה היה להיט ענק באמריקה. אלטון שלט במצעדים בזמן הזה, אבל זה לא תמיד שימח אותו, מכיוון שהוא הרגיש שהוא נחשף יתר על המידה. הוא אמר למלודי מייקר ביוני 1975: "באמריקה יש לי את השיר PHILADELPHIA FREEDOM שעולה במצעדים. הלוואי שהדבר המחורבן הזה יעצבן אנשים. אני יכול להבין למה לאנשים נמאס ממני. באמריקה אני מעצבן. האמת שנמאס לי לשמוע את עצמי ברדיו שם. זה מביך". אלטון בנה קריירה מפלצתית ועכשיו הוא זורק עליה אבנים ומיילל לעיתונות, כאילו מישהו היה צריך לרחם עליו. מבחוץ, זה נראה היה שלכוכב הפופ אלטון ג'ון אין כלום בחייו שעלול לגרום לו להיות אומלל. בגיל עשרים ושמונה, הוא ממש ישב על גג העולם ובכל זאת, הוא חש שמשהו מאוד לא בסדר. בהרצאות המוזיקה שלי, אני אף מעמיק יותר בעניין המשבר הזה.



הקרדיט בתקליטון ל"להקתו של אלטון ג'ון" בא עם מחיר. ממש לפני יום הולדתו באותה שנה, אלטון נתן ראיון עבור עיתון NME וסיפר שכעת המוסיקאים שלו הם רשמית להקת אלטון ג'ון. "אני מרגיש שבשנה האחרונה הפכנו ליותר מיחידה. אנחנו יותר מאושרים, אנחנו נהנים לעשות הופעות חיות".


אבל האם הלהקה התרעמה על כך שהוא המעסיק שלה? לפי אלטון, "האחרים התרעמו על כך בימים הראשונים כשהיינו רק שלושתנו - נייג'ל, די ואני - כי עשיתי את כל הראיונות לעיתונות... לאחר ארבע או חמש שנים, זה הרבה יותר כמו להקה, וזו מערכת יחסים מאוד קרובה ורוחנית, לכן אני מרגיש שזה נכון שכעת עלינו לקרוא לעצמנו 'להקת אלטון ג'ון'. זה לא רק לִי. בסדר, אני כותב את השירים, וטאופין כותב את המילים, אבל כשאנחנו באים להקליט, זה כולנו ביחד שווים".



מההצהרות הפרחוניות האלה, אפשר היה לחשוב שנייג'ל אולסון, די מאריי, ריי קופר ודייבי ג'ונסטון היו החברים הכי טובים שלו. ואז, פתאום ובלי אזהרה, הוא פיטר שניים מהם. הוא היה על סף שחרור האלבום CAPTAIN FANTASTIC, אשר הציג באופן בולט את רביעיית הנגנים הזו על העטיפה, שלא לדבר על המוסיקה. יתר על כן, הוא גם היה על סף השקת סיבוב ההופעות הבא שלו. האם לא הגיוני להציג בהופעה את המוסיקאים שעזרו ביצירת האלבום? ככל הנראה, לאלטון היו מחשבות אחרות.


אלטון התקשר לדי ונייג'ל ואמר להם שהשירותים שלהם כבר לא נחוצים ב"צוות אלטון". ואיך הם הרגישו עם היותם נבעטים? לדברי אלטון, "אני לא חושב שנייג'ל או די אוהבים את זה מאוד. אבל לא דיברתי איתם על זה, כי אתה אף פעם לא יכול להיות כנה לגמרי לגבי דבר כזה. רציתי הפסקה מוחלטת. זה היה קשה ועצוב אבל זה היה צעד ידידותי מצדי". מהצד השני, הבסיסט די מאריי חטף את הבשורה באופן קשה ביותר.



מה היה הרציונל של אלטון להתפאר בקרדיט "להקת אלטון ג'ון", ואז לירות על שניים מהלהקה את המשפט, "אתה מפוטר", בסגנון דונלד טראמפ? לדבריו, הוא רצה לגוון יותר ולפתע לאלטון הטמפרמנטלי הייתה להקה חדשה. כך הוא בספרו: "עדיין רציתי להמשיך לזוז. החלטתי להחליף את הלהקה ולתת לדי ונייג'ל ללכת. צלצלתי אליהם בעצמי. הם קיבלו את החדשות די טוב - די היה נסער יותר מנייג'ל, אבל לא היה ריב ענק או תחושה של רוע מכל אחד מהם. אני מרגיש יותר גרוע עם זה עכשיו ממה שהרגשתי בזמנו. זה בטח היה הרסני עבורם - הם היו בלתי נפרדים ממני למשך כמה שנים והיינו בשיא הקריירה שלנו והרגשתי בבטן שלי שאני צריך לחדש את הסאונד שלנו ולהפוך אותו לפ'אנקי יותר".


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות לועזיות? הביטלס?תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר.



Comentarios


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page