top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

ראיון רוק - כשאלטון ג'ון יוצא מהארון בשנת 1976


הריאיון פורסם ברולינג סטון, ב-7 באוקטובר 1976. תרגום: נעם רפפורט.


"אלטון ג'ון נכנס בביישנות לחדר הפינתי של הסוויטה רחבת הידיים שלו בקומה העשירית של מלון שרי נת'רלנד בניו יורק, שלח לחיצת יד מוחצת עצמות ותפס מקום באמצע ספה לבנה. הוא ממעט לעשות ראיונות וכאשר עיניו, מאחורי משקפיים בגוון כחול, מסיטות את מבטן, הן חושפות את אי הנוחות שלו. ההופעה שלו במדיסון סקוור גארדן בלילה הקודם (17 באוגוסט), עם הבננות המרקדות והמכנסיים המעופפים שלה, הייתה הסיום הגדול לסיבוב הופעותיו ולפי דיווח, סימנה את הפרידה שלו מהדרכים לטווח ארוך. זמן, אולי אפילו לתמיד.


'זה היה לילה די מוזר, אירוע עצוב מאוד, אני חייב לומר. זה הגיע לנקודה שבה שרתי את 'דרך הלבנים הצהובות' וחשבתי, 'אני לא צריך לשיר את זה יותר', וזה די שימח אותי מבפנים'. הוא נאנח והעביר אצבע לאורך קצה שולחן הקפה. 'כן, זו יכולה להיות ההופעה האחרונה לנצח. אני בהחלט לא פורש אבל אני רוצה לשים את האנרגיות שלי במקום אחר לזמן מה. אתה יודע, אני מרגיש ממש מוזר בנקודת הזמן הספציפית הזו. אני תמיד עושה דברים מתוך אינסטינקט ואני פשוט יודע שהגיע הזמן לקרר את זה; כלומר, מי רוצה להיות בדרן בן 45 בלאס וגאס כמו אלביס?'



חמישה ימים קודם לכן, אלטון השתלט על כיסא התקליטן בתחנת רדיו כאן כדי לצאת נגד המבקרים שבאו בביקורות שהתפלפלו עם הפופולריות שלו וחוסר המשמעות המוזיקלית שלו. הוא תקף את ג'ון רוקוול מהניו יורק טיימס בהנאה מיוחדת, בשידור הוא כינה אותו 'אידיוט'. ומה הוציא אותו לדרך באותו היום?


'כוס אחת של דום פריניון. הייתי שיכור והרגשתי מסוחרר. פשוט חשבתי, 'אוי אלוהים, איזה זעם'. הוא העיף מבט לא בטוח בדרכי, ואז החזיר את עיניו אל שולחן הקפה. ' המשקה ממש השתלט עליי, לא? אאני לא זוכר חצי מהדברים שאמרתי. אני בספק אם ג'ון רוקוול בכלל היה בהופעה. זו הייתה הביקורת הכי אלגנטית שראיתי אי פעם: 'פרפורמרים באים והולכים אבל אנחנו מבקרי רוק שצריכים להתמודד איתם...' חשבתי, 'מי זה, לעזאזל, ג'ון רוקוול?'.


כולם אמרו כמה אלטון יהיה ביישן. אבל הסתובבנו בחופשיות על עניינים רגישים, אובדן הפרטיות, חיי המין שלו, תסכולי אהבה והסוג הפרדוקסלי של בידוד שחשים בדרנים פופולריים מאוד.


מה אתה מסתתר כאן בסוויטה במלון כל השבועות האלה?

' אני מנקה אבק, עושה פוליש (סלנג לאוננות - נ.ר)... חה חה. לא. אני הולך לישון אחרי הופעה. אני לא מאלו שהולכים למועדונים. פעם הייתי אבל אני עייף מדי עכשיו ובדרך כלל רק מנגן תקליטים או רואה טלוויזיה. הלכתי לרקוד לילה אחד ב-12 WEST (דיסקוטק לגייז) וזה היה כיף גדול. כולם השאירו אותי לבד. הם כל כך התעסקו בתקליטי הדיסקו שלהם. אם מלכת אנגליה הייתה עומדת באמצע הרחבה עם נזר על ראשה, אף אחד לא היה שם לב'.


האם הלהקה שלך מתפרקת?

'הפיצול הוא ידידותי לחלוטין. זה טיפשי להחזיק אותם בחוזה למשך שנה, כי, אה, אולי לעולם לא אעבוד שוב. מצד שני אולי אני לא רוצה שהחברים ייתלו על הצוואר שלי. אני יכול לחזות מתי אחזור, ניפגש שוב. אבל עכשיו כולם ילכו לעשות את שלהם, ליצור את ה... אני לא יודע מה הם יעשו. אבל אני בטוח שהם לא יהיו לא פעילים'.


גם הוא לא. לאחר קונצרט סולו מכובד לפסנתר בפסטיבל התרבות של אדינבורו, ב-17 בספטמבר, הוא יחזור לביתו בווינדזור, ליד לונדון, וימלא את היומן. בזמן שהוא מקליט את BLUE MOVES, אלבום כפול שייצא בנובמבר, הוא יפיק אלבום לזמרת קיקי די, ביחד עם כותב התמלילים ברני טאופין. הם גם מרכיבים סרט מצויר באורך מלא של קפטן פנטסטיק האוטוביוגרפי שלהם, ויש דיבורים על משחקו בתפקיד הראשי בגרסה קולנועית של CANDID, המחזמר האחרון בברודווי. הוא גם ישמור על מועדון הכדורגל ווטפורד הורנטס שהוא אוהד והמנהל הגאה שלו.



אני מזכיר לו שלפני חמש שנים הוא אמר שאף אחד לא נשאר בפסגה יותר משלוש שנים, ושהוא מתכנן להפסיק לעבוד קשה בזמן שיירד ממנה. 'כן, היה שיא. כל אמן מגיע לאותו צומת דרכים. או שהם חוצים אותו או שלא, ואם כן - הם הולכים לצומת דרכים אחר. אני בהקלטות עכשיו, ואני מקווה שאוכל לחצות את הצומת עם האלבום BLUE MOVES. יש בו כמה הפתעות. מבחינה מלודית אני מייחס את זה כאלבום של אלטון ג'ון. הרבה שירים איטיים ורומנטיים. וגוונים ג'אזיים שם. שלושה קטעים אינסטרומנטליים. אבל מי יודע, אני לא מודאג. זה הכיף בזה'.


האם יש באלבום דיסקו פופ כמו DON'T GO BREAKING MY HEART? 'לא, אין מצב. זה סינגל חד פעמי לגמרי. התעסקתי באולפן יום אחד בפסנתר החשמלי והגעתי לשם השיר. עשיתי שיחת טלפון נמהרת לברבדוס ואמרתי לברני, 'תכתוב דואט', והוא כמעט מת כי הוא מעולם לא עשה אחד. בכל מקרה זה מאוד קשה'. ברני ואלטון כתבו את הסינגל מספר 1 הנוכחי תחת השמות אן אורסון וקארטה בלאנש, כאשר אלטון בפעם הראשונה כותב חלק מהמילים. 'אף פעם לא היה בי את הרגש לגרום לזה להישמע נכון, אבל אני חושב שזה מתחיל להגיע. פעם הייתי נורא בקטע של חריזה בנאלית בסגנון MOON ו-JUNE. עודדתי את ברני לעבוד גם עם מלחינים אחרים, למה לא?'


חלה ירידה במכירות של שני אלבומיו האחרונים. 'אני חושב שהרבה אנשים אהבו את הלהקה הישנה - לנייג'ל אולסון ודי מאריי היו באמת מעריצים שלהם - אבל אני לא מתחרט על האלבום ROCK OF THE WESTIES לרגע אחד. התקליט CAPTAIN FANTASTIC היה דבר שקל לשווק והוא נמכר היטב. WESTIES יצא זמן קצר לאחר מכן; אבל ידעתי שאני לוקח קצת הימור וזה היה כאילו, הו, הנה מגיע עוד אלבום של אלטון ג'ון כל כך מהר. הרבה מבקרים אמרו שאין בו הרבה עומק וכנראה שאין בו הרבה עומק.



אלטון, אני שומע שאתה לא יכול לקבל יותר שקט או פרטיות בניו יורק... 'כן, זו חלק מהסיבה שאני פורש. אני מתכוון להפסיק קונצרטים לזמן מה. אני כל כך משתגע. [עוזרת יציאה. לפני כמה שנים יכולתי להתמודד עם שלושה או ארבעה מעריצים מחוץ למלון וללכת במורד שדרת לקסינגטון. עכשיו זה בלתי אפשרי. אני לא יכול להתמודד. אני לא רוצה לסיים את חיי כמו אלביס. אני רוצה להיות מישהו פעיל ומעורב עם אנשים וזה אומר לצאת החוצה. אני תקוע במלון הזה כבר שבועיים וזה משגע אותי. אפילו ניסיתי תחפושות אבל זה פשוט לא עובד. הלכתי ללונה פארק בסיור ו-15 אנשים הקיפו אותי להגנה. הרגשתי כמו האפיפיור'.


באמת הטיחו אותך בקיר בהופעה של שירלי מקליין? 'לא, זה קרה כשדיוויין לקח אותי לקריסקו דיסקו. נכנסנו והם הסתכלו עלינו. כולם בניו יורק לובשים ג'ינס ואני לבשתי ז'קט פסים והחבר'ה אמרו, 'מה זה לעזאזל, ליל כל הקדושים?' לא יכולנו להיכנס אז הייתי קצת מסטול וממש עצבני, וזרקתי מאפרה. בכל מקרה, דווח בדיילי מייל של לונדון שנדחפתי לקיר וחטפתי מכות ועוררתי מהומה. אבל בהופעה של שירלי מקליין, צלמים הפילו גברת זקנה ודרכו עליה כדי להגיע אליי. אני ממש מיואש מכל זה. אנשים אומרים, 'טוב, לעזאזל, הוא יצר את הבעיה בעצמו, לא?' אז כן, עשיתי כי הייתי טיפש מדי כדי לא לראות שזה יגיע לפרופורציות האלה. זאת אומרת, מעולם לא רציתי לעשות את זה מלכתחילה. רציתי רק להיות כותב שירים'.


אנחנו יכולים להיות אישיים? האם עלינו לכבות את הקלטת? 'תמשיך...'


מה עם אלטון כשהוא חוזר הביתה בלילה? האם יש לו אהבה וחיבה?

'לא באמת. חיי המין שלי? אממ, לא פגשתי אף אחד שהייתי רוצה לעשות איתו סצנות גדולות. זה מוזר שלא עשיתי זאת. אני יודע שכולם צריכים לקיים כמות מסוימת של סקס, ואני עושה זאת, אבל זהו, ואני מאוד רוצה לנהל רומן. אני משתוקק שיאהבו אותי. זה החלק בחיי שאני רוצה לקיים בשנתיים-שלוש הקרובות, וזו גם הסיבה שאני עוזב את הדרכים. החיים שלי בשש השנים האחרונות היו סרט של דיסני ועכשיו אני צריך שיהיה לי אדם בחיי. אני חייב. אני נכנס לדיכאון בקלות. מצבי רוח רעים מאוד. אני לא חושב שמישהו מכיר את האני האמיתי. אני לא יודע מה אני רוצה להיות בדיוק. אני רק עובר שלב שבו כל סימן של חיבה יתקבל בברכה ברמה המינית. אני מעדיף להתאהב באישה בסופו של דבר כי אני חושב שאישה כנראה מחזיקה מעמד הרבה יותר מגבר. אבל אני באמת לא יודע. מעולם לא דיברתי על זה בעבר. חה חה. אבל אני לא מתכוון לכבות את הטייפ שלך. לא פגשתי אף אחד שהייתי רוצה להתקבע איתו או איתה - משני המינים'.


אתה דו מיני? 'אין שום דבר רע בללכת לישון עם מישהו מהמין שלך. אני חושב שכולם ביסקסואלים במידה מסוימת. אני לא חושב שזה רק אני. זה לא דבר רע להיות. אני חושב שאתה דו מיני. אני חושב שכולם כך'.



עוד לא אמרת את זה בדפוס. 'כנראה שלא. זה הולך להיות נורא עם מועדון הכדורגל שלי. זה כל כך הטרוסקסואלי שם, שזה לא ייאמן. אבל אני מתכוון, למי אכפת! אני פשוט חושב שאנשים צריכים להיות מאוד חופשיים עם סקס - הם צריכים למתוח את הגבול עם עיזים. שירלי מקליין אמרה את הדבר הנכון לטום סניידר בטלוויזיה. היא אמרה, 'אוי קדימה, טום. בואו נעצור את כל העסק המאצ'ו המטופש הזה. זה באמת קצת פאסה עכשיו'. והוא לא ידע מה לומר על זה. לשירלי יש את הגישה הנכונה'.


האם החוויה הראשונה הייתה גבר או אישה? 'אממ, כשהייתי בן 21, עם אישה. זו האישה המפורסמת בשיר SOMEONE SAVED MY LIFE TONIGHT. האישה המפורסמת הזו הפחידה אותי ממין כל כך הרבה זמן שאני לא ממש זוכר. אני חושב שזו הייתה כנראה שנה או שנתיים טובות'.


אנשים שיערו שאלטון וברני טאופין היו מאהבים. 'לא, ממש לא. כולם חושבים שהיינו, אבל אם היינו, אני לא חושב שהיינו מחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן. אנחנו יותר כמו אחים מכל דבר אחר. העיתונות כנראה חשבה שג'ון ריד (המנהל שלו) ואני מנהלים רומן, אבל אף פעם לא היה אדם רציני כל הזמן. זה מאוד מסוכן לקיים מערכות יחסים בתוך המעגל שאתה עובד בו'. (אלטון ג'ון וג'ון ריד אכן ניהלו מערכת יחסים ואלטון הודה בספרו שריד נהג להשפיל אותו ולהכותו - נ.ר)


הרבה קוראים יגידו, וואו. 'טוב, אני לא חושב, לא צריכה להיות יותר מדי תגובה אבל אתה כנראה יודע את הדברים האלו טוב ממני. לאף אחד לא היה כוח לשאול אותי על זה קודם. הייתי אומר משהו כל הזמן אם מישהו היה שואל אותי, אבל אני לא מתכוון לצאת ולומר משהו רק כדי להיות - אני כן חושב שהחיים האישיים שלי צריכים להיות אישיים. אני לא רוצה לדחוף את זה בעמודים הראשונים כמו כמה אנשים שיכולתי להזכיר. להיות בחזית העיתונים עם הלשון במורד הגרון של מישהו. זה באמת מזעזע. הייתי רוצה להביא ילדים לעולם, אבל אני לא יודע אם זה הזמן מתאים. אני רק רוצה להתיישב ולהתעצל לזמן מה. יש כמה אנשים באנגליה. אני כן מאוהב במישהי אבל אני לא יכול להגיד מי זו, מישהי שפגשתי פעמיים או שלוש שהיא אמריקאית. כן, אני חושב שהיא אמרה לי שהיא אמריקאית. יש לה ילדים אבל אני הולך על נשים מבוגרות. זה הגיע לשלב בחיי כשאני מגיע לבית שלי ולבעלי החיים שלי שאני חושב, 'על מי אני הולך...?' ובכן, אני בהחלט לא הולך לישון עם הסוס שלי. חה, חה. ואני חושב, אלוהים, הלוואי שהיה לי מישהו לחלוק איתו את כל זה'..."



ומה היו התגובות של קוראים שנשלחו למערכת העיתון ופורסמו?


קתרין צילקה מקונטיקט: "זה ללא ספק הריאיון הטוב ביותר שקראתי עם אלטון ג'ון. הוא מאד רגיש ונוגע ללב. הגיע הזמן שמישהו יקבל את האומץ לשאול את אלטון על העדפותיו המיניות, כל עוד הוא במצב רוח של להתראיין בכנות".


קורא אחד מאוהיו: "תמיד חשבתי שאנשים הומוסקסואלים או ביסקסואלים הם דפוקים בראש. לכן גם לא קניתי מעולם אלבום של דייויד בואי. למרות שאלטון חשב שאנשים לא יופתעו לגלות שהוא ביסקסואל, ובכן, אני מאד הופתעתי. בתחילה נרתעתי מאד מהכתבה הזו, כי תמיד אהבתי את אלבומיו של אלטון. קראתי את הכתבה וזה ממש שינה אותי. לעולם לא אשפוט יותר בגלל העדפותיו המיניות".


ליסה קריין מיוטה: "כמעריצה שרופה של אלטון, צר לי שגיליתי בכתבה שלכם שהגיבור שלי ביסקסואל. זה השפיע עליי לרעה. הוא לא היה צריך לספר את זה. לצערי אני נאלצת כעת לעמוד מול העובדה שהוא סוטה. לצערי, לא אצליח יותר ליהנות מהמוזיקה שלו כבעבר. הגועל שלי הוא כגודל אכזבתי ממנו. ומעל שני אלו יש את הרחמים שאני חשה כלפיו עכשיו. אני בזה לו על דמיונותיו המיניים והסטיות שלו".


שילה פורטר מניו יורק: "הדבר היחיד שלא הבנתי מקריאת הכתבה הזו הוא כיצד אלטון שמר על בתוליו עד גיל 21. אם הוא היה נמצא לידי, הוא לא היה מצליח לצאת ממני כשהוא בתול".

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 



Comentários


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page