top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק ישראלי - הגולדפינגרס (עם גבי שושן ונסים סרוסי)

עודכן: 27 באוק׳ 2023



השנה היא 1966 ומועדון "בולגריה" שוקק כהרגלו. מבלים רבים הגיעו אליו כדי לרקוד לצלילי להקת קצב זו או אחרת, ללגום משקה טוב והעיקר - ליהנות. יש שקראו למועדון זה בשם "מועדון המסגד" והוא היה ממוקם ליד כיכר השעון ביפו. הרמקולים שפעלו במקום השפריצו צלילי גיטרה חשמלית לכל עבר. הקצב האופנתי אז היה ה"שייק" והצעירים שהיה להם מזל להיכנס פנימה, רקדו אותו בהתלהבות רבה.


הופיעו שם להקות כמו "רוכבי סימון", "המטפסים" וה"בלו סטארס" אך הייתה להקה שבלטה יותר מהן וקראו לה הגולדפינגרס (על שם הסרט משנת 1964 של ג'יימס בונד). הגיטריסט בלהקה היה נסים סרוסי בן ה-19. לצדו פרט בגיטרה בס גבי שושן, גם הוא בן 19. השניים נפגשו שנה לפני כן וצירפו אליהם את המתופף רינגו (בעצם, שמו היה דוד מלכה אך זה היה הכינוי שלו). היה להם גם אורגניסט שענה לשם יעקב, שניגן בכלי זה מזה שלוש שנים ולמד אותו באופן עצמאי כשהיה במוסד "בן שמן". כשהוא השתחרר מהצבא, הוא הכיר את נסים וכך התגלגל ללהקה.


גם גבי שושן לא למד לקרוא ולכתוב תווים. כשהופעתי איתו, מזה שנים, דיברנו המון על מוסיקה אך מעולם לא על תווים - כי לא היה לו מושג בזה. סרוסי, המנהיג בחבורה, למד את השירים הנחשקים בעל פה. מן הסתם, להקות קצב ישראליות בימים ההם לא הביאו מרכולת מקורית לבמה אלא סיפקו את מיטב להיטי האופנה. אחרי הכל, הקהל בא לרקוד. הוא לא בא להאזין לשירים חדשים שאינו מכיר. לסרוסי היה פטנט אז: "כל שיר חדש, שאפילו לא להספיק להגיע למצעד הפזמונים, אנחנו מקליטים מהרדיו. מתוך המכלול שיש לנו אנו בוחרים את המיטב ולומדים לנגן ולשיר את זה בעל פה. במשך הזמן נכנסים השירים האלו למצעדים ואז אנו תופסים שתי ציפורים במכה אחת. כך זה קרה לנו עם הלהיט 'אלין' ועם השיר של הרולינג סטונס - 'העוזר הקטן של אמא'. אנחנו עושים שלאגרים כי זה מה שהחבר'ה רוצים. ככל שחיקוי השירים טוב יותר, כך גדל מספר המעריצים שלנו".


הגולדפינגרס גם הופיעו אז בפסטיבל להקות קצב שנערך ביד אליהו, בתל אביב, וזכו במקום הראשון. מה הפרס, אתם שואלים? ובכן, זו הייתה מערכת תופים. היה נראה שהדרך המוזהבת תמשיך עוד הרבה זמן לגולדפינגרס, הבחורים עם אצבעות הזהב שפורטות בגיטרות.


הזמן רץ ואנחנו בשנת 1968. הגולדפינגרס כבר לא קיימים ונסים סרוסי הוא מוביל בלהקת "הזרים". כן, הם מבצעים גם את הלהיט SUDDENLY YOU LOVE ME של הטרמלוס ואת HELLO GOODBYE של הביטלס.



למה הם קראו לעצמם "הזרים"? סרוסי הסביר: "קראנו לעצמנו כך כי בהתחלה, לפני כשנה וחצי, כשהתחלנו לערוך חזרות ראשונות - היינו באמת זרים זה לזה. התאמנו המון ביחד כי ידענו שנופיע מול קהל בררן. אם נבצע שיר באופן בינוני - הקהל לא ירקוד אותו". הגיטריסט הנוסף, רוני דמול, הוסיף: "אנחנו חמישה שמנגנים בכלים, כך שיש לנו עשרה כלים - חמישה כלים ואנחנו עצמנו. כך שאנחנו גוף אחד עם עשרה ראשים".


להקת "הזרים" צירפה אליה, לאחר התארגנות ראשונית, גם אורגניסט ודאגה להקליט את עצמה בחזרות, כדי לשמוע את התוצאה ולתקן טעויות. החברים אף הבטיחו אז שבקרוב יופיע תקליט מקורי שלהם. ובכן, זה לא קרה בסוף.



הנה סרוסי ודמול בפעולה:


והנה כתבה נדירה מתוך העיתון "פופ חדש", אוקטובר 1968:


להזמנת הרצאות בוטיק על הרוק הישראלי הישן והטוב: 050-5616459







コメント


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page