top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-1 ביוני בעולם הרוק

עודכן: 12 בינו׳



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-1 ביוני בעולם של רוק קלאסי?


הציטוט היומי: "הפסנתר הטוב ביותר שניגנתי בו היה מדגם BOSENDORFER IMPERIAL. זה האהוב עליי ביותר. השתמשתי בו בהקלטת התקליט TUMBLEWEED CONNECTION" (אלטון ג'ון בעיתון KEYBOARD, שנת 1976)


ב-1 ביוני בשנת 1974 הופיעה להקת האחים אולמן באיצטדיון אטלנטה. הנה מה שהיה לרולינג סטון לפרסם בביקורת עליה...



"זה היה לילה גשום בג'ורג'יה. האחים אולמן חיכו זמן רב, בתקווה שהגשם ייפסק, כדי להתחיל את הופעתם. בסוף, לאחר איחור רב, הם עלו לבמה והעניקו מהג'אמים שלהם. יותר מ-50,000 איש שילמו כשבעה דולרים להופעה הזו מראש או עשרה דולרים בשער המקום וחיכו שלוש שעות בגשם ללהקה מקומית שתעלה, בעוד שבתקופתו של דוואן אולמן הלהקה ניגנה בחינם, בפארק פידמונט אי שם בשנת 1969.


החלק הראשון בהופעת הלהקה היה קצת מרוח מדי. הלהקה ירדה מהבמה בזעף וחיכינו לחלק השני, שהגיע אחרי עשרים דקות. בחלק הזה הוכיחה הלהקה את גדולתה כקבוצת מוזיקאים מהדרג הראשון והשירים שנוגנו באו בעיקר מהאלבום BROTHERS AND SISTERS. הגיטרס של דיקי בטס והפסנתר של צ'אק ליוול החזירו לחיים את 'ג'סיקה'.


וכשגרג אולמן סיים לשיר עם המון רגש את MIDNIGHT RIDER, המון גפרורים הודלקו בקהל. הלהקה נתנה כהדרן את RAMBLING MAN וכשבסוף נשאל אדם בקהל על הגשם, הוא ענה בעודו ספוג מים - 'לעזאזל בנאדם, הגשם הזה רק שוטף אותך וגורם לך להרגיש נהדר'...".


ב-1 ביוני בשנת 1972 יצא תקליט הבכורה של להקת איגלס.



SIDE 1

1. Take It Easy

2. Witchy Woman

3. Chug All Night

4. Most Of Us Are Sad

5. Nightingale


SIDE 2

1. Train Leaves Here This Morning

2. Take The Devil

3. Earlybird

4. Peaceful Easy Feeling

5. Tryin'


בהוליווד של תחילת הסבנטיז הסתובבו המון מוזיקאים מתוסכלים שיכלו להיות כוכבי רוק מדהימים. זה היה יכול להיות נהג המונית שלך או המוכר במכולת. האזור היה מלא בכישרונות לא ממומשים. הסיפור פה מתחיל מארבעה מוזיקאים מאד מוכשרים שפשוט נמאס להם לראות את עצמם נגני ליווי של אחרים, שמצליחים ומותירים אותם מאחור. וכשהארבעה חברו יחדיו, הם יצרו צליל ייחודי שהפך באופן מיידי ללהיט ענק.


ללהקה הזו קוראים EAGLES והיא הוקמה בהוליווד בשנת 1972. ארבעת החברים שבה היו מאותה קבוצה ענקית של כשרונות שחיפשו להצליח. המזל האיר להם פנים. אלו היו גלן פריי בגיטרה, ברני לידון בגיטרת קצב ובנג'ו, רנדי מייזנר בבס ודון הנלי בתופים. פריי והנלי עבדו לפני כן בלהקת הליווי של הזמרת לינדה רונסטאדט. מייזנר היה חבר בלהקת POCO ולידון היה חבר בלהקת FLYING BURRITO BROTHERS. ארבעתם חיפשו שם הצלחה ולא מצאו.


חבר משותף בשם ג'קסון בראון (שהפך מאז לאייקון רוק אמריקאי בעצמו) הציע לארבעתם לנגן כלהקת ליווי חדשה לרונסטאדט. אך אחרי סשן אחד הבינו הארבעה שהצליל שלהם טוב מדי מכדי להיות רק להקת ליווי.

בפברואר 1972 הוקמה הלהקה. היה זה לידון שהציע את שמה וחבריה טסו מיד ללונדון על מנת להקליט שם את תקליט הבכורה עם המפיק הידוע גלין ג'ונס. בתקופה ההיא היו לא מעט שביתות חשמל יזומות בלונדון ולפיכך הובהל לאולפני OLYMPIC גנרטור גדול על מנת לא לחבל בהקלטות. בלונדון גרו ארבעת החברים בדירה קטנטנה. השגרה של הקלטות-שינה-שתיה נמשכה שם כשלושה שבועות אינטנסיביים.


המעניין הוא שבעוד הרבה להקות רוק אנגליות שאפו להקליט בארה"ב, חברי THE EAGLES שאפו ב-1972 להקליט בלונדון ולהשיג את הסאונד הבריטי שאהבו. בתקליט הבכורה של הלהקה שומעים המון השפעות. אך יש פה גם מקוריות ברורה. ארבעת החברים ידעו לשיר היטב ביחד ולחוד. זה היה אחד הקלפים החזקים של הלהקה הזו, שליווה אותה עד הסוף - הרמוניה ווקאלית ברורה.


הלהיט הגדול שיצא מפה הוא TAKE IT EASY היה זה ג'קסון בראון שהתחיל לכתוב אותו לאלבום משלו אך נתקע באמצע. בימים ההם הוא היה שכן של גלן פריי שחיפש שירים ללהקתו החדשה. החיבור ביניהם בכתיבת השיר נוצר שם. מאז הפך השיר הזה לחלק חשוב בתרבות המוזיקה האמריקאית.


הלהיט השני שצמח מהתקליט נקרא WITCHY WOMAN. הוא הולחן על ידי לידון. את המילים, על הנשים המפתות בחייו, כתב הנלי המתופף בעת ששהה בביתו כשהוא קודח מחום. זה הוא ששר את השיר הזה וכך עולם הרוק זכה לראשונה ליהנות ממיתרי גרונו של אחד מקולות הזהב של הרוק'נ'רול. הסינגל השלישי שיצא מהתקליט היה PEACEFUL EASY FEELING, שנכתב בשנת 1969 על ידי זמר מסן דייגו בשם ג'ק טמפקין.


לילה אחד, אחרי הופעה קטנה שעשה במועדון זניח, הוא ניסה להתחיל עם המלצרית במקום. אך היא עזבה ולא חזרה לשם. טמפקין נתקע במועדון ללא אפשרות של הסעה לביתו ומצא את עצמו שוכב על רצפת המועדון ומתחיל לפרוט בגיטרה שלו, על מנת להפיג את השעמום שלו. כך יצא לו השיר הזה.


מאז הוא השלים את כתיבת השיר בשלבים, עד שפגש ב-1972 את גלן פריי בלוס אנג'לס. טמפקין השמיע לפריי את השיר שכתב. פריי ביקש רשות לעבוד על השיר עם להקתו החדשה. מאז הפך השיר ללהיט גדול.

עיתון CIRCUS פרסם ביקורת על התקליט בספטמבר 1972: "איגלס מציגים קטעי קאנטרי חמים ואף עוקצניים, עם ניחוחות של להקת 'פוקו' בשילוב עם להקת האחים בוריטו. גיטרת הפדאל-סטיל נעטה הצידה לטובת גיטרה חשמלית. לפי מה שנשמע לנו פה - מדובר בלהקה שתצליח בענק".


עיתון HIGH FIDELITY פרסם באותו חודש: "הלהקה הזו מורכבת מארבעה חברים שיודעים לשיר היטב. באופן טבעי, יש פה הרמוניות ווקאליות טובות מאד. אם הלהקה תצליח להנפיק שירים מלהיבים יותר - אין ספק שהם ימריאו מעלה".


עם שני קטעי-פתיחה בדמות TAKE IT EASY ו- WITCHY WOMAN, שהפכו לקלאסיקות הרוק של החוף המערבי, התקליט הזה לא יכל שלא להצליח. התקליט השני שהוציאו העייטים (ולא נשרים, כפי שרבים מתרגמים בטעות) היה תקליט קונספט, שלקח את המערב הפרוע כמוטיב מרכזי, תחת השם DESPERADO, שאני מחשיב אותו לאחר משיאי הלהקה. חברי איגלס עוד לא חשבו אז על שורות הקוקאין הארוכות שיעברו בנחיריהם או על מלון שאפשר להיכנס אליו אך לעולם אי אפשר לצאת - רצוי עם גרופיות קטינות. או כפי שאומר אחד משירי הלהקה - הם באמת לקחו את זה עד לקצה גבול היכולת.


מכאן הכל התחיל......


ב-1 ביוני בשנת 1996 מת מסרטן, בגיל 54, אלן בלייקלי, מלהקת הטרמלוס (בתמונה הוא השני משמאל).



ב-1 ביוני בשנת 1969 הקליט ג'ון לנון את השיר GIVE PEACE A CHANCE.



זה היה ביום הלפני אחרון של "מפגן המיטה" השני של ג'ון ויוקו למען השלום, כשהם הקליטו את ההמנון הזה בחדר 1742 במלון המלכה אליזבת, במונטריאול.


בסשן ההקלטה, שאורגן ברגע האחרון, השתתפו עשרות עיתונאים וידוענים, ביניהם אלן גינסברג, אבי הופמן, טומי סמות'רס, טימות'י לירי, פטולה קלארק, דיק גרגורי, מוריי ה-K, דרק טיילור וחברי מקדש ראדה קרישנה. רבים מהם הוזכרו במילות השיר, במישרין או ברמיזה. בחדר נכח גם הקריקטוריסט אל קאפ, איתו התווכחו לנון ואונו מוקדם יותר באותו היום, למרות שהוא לא תרם להקלטה.


כיצד השיר הוקלט? זאת ופרטים נוספים נמצאים בספר שלי על הביטלס, "ביטלמאניה!"


ב-1 ביוני בשנת 1983 יצא תקליט חדש של להקת ראשים מדברים ושמו SPEAKING IN TONGUES. זה התקליט הראשון של הלהקה מזה שלוש שנים והוא מחבר היטב בין מוסיקת פופ לבנה ופ'אנק שחור.



הרולינג סטון העניק לו ארבעה כוכבים וחצי:


ב-1 ביוני בשנת 1947 נולד הגיטריסט הבריטי, רון ווד. בסיקסטיז הוא היה חבר בלהקות THE BIRDS (לא להתבלבל עם THE BYRDS) וג'ף בק גרופ. במחצית הראשונה של הסבנטיז הוא היה בלהקת THE FACES וב-1975 הצטרף לרולינג סטונס.



אז איפה רון ווד היה עם הסטונס, כשחגג יום הולדת? בואו לגלות...


בשנת 1975 נפתח סיבוב הופעות של הסטונס בלואיזיאנה, מול קהל של 15,000 איש. במהלך ההופעה הקהל גם קיבל בלון מתנפח לממדי ענק של אבר המין הזכרי.


בשנת 1976 הופיעו הסטונס ב-WESTFALANHALLE, במערב גרמניה.


בשנת 1982 חגג רון ווד את יום הולדתו עם צאת תקליט הופעה חיה חדש של הסטונס ושמו STILL LIFE. אז הנה כמה מילים על אלבום זה.



SIDE 1

1. a) Take The "A" Train (Intro)

b) Under My Thumb

2. Let's Spend The Night Together

3. Shattered

4. Twenty Flight Rock

5. Going To A Go Go


SIDE 2

1. Let Me Go

2. Time Is On My Side

3. Just My Imagination (Running Away With Me)

4. Start Me Up

5.a) (I Can't Get No) Satisfaction

b) Star Spangled Banner (Outro)


בעיתון רולינג סטון נכתב אז בביקורת עליו: "אלבום ההופעה החי הרביעי של הרולינג סטונס, נפתח בגרסה פראית לחלוטין של UNDER MY THUMB. קית' ריצ'רדס מתחיל את זה, כשהוא מכה את הריף הרוצח כאילו הוא היה שוב בשנת 1965, בעוד צ'רלי ווטס לוקח את זה משם בלהט שווה. ומיק ג'אגר שר את המיזוגניה הבלתי מרוסנת של המילים כמו גבר שנוקם. ככל שמתקדם השיר, מונע על ידי נגיעות סימבוליות זריזות של ווטס ואיזשהו סולו מרהיב של קית' ורון ווד, התקוות שלך עולות. האם החבר'ה האלה עשו זאת סוף סוף? האם הם עשו תקליט רוק'נ'רול חי? למרבה הצער לא. כמובן, זו לא הפתעה גדולה שסטיל לייף לא עומד בקצב של התחלתו המבטיחה. סיבוב ההופעות של הסטונס ב-1981 מציע מופע רוק טוב עד נהדר.


וזה המופע שהתקליט הזה מנסה לשחזר. אתה מקבל עשרה שירים לפי הסדר שהם בוצעו. אתה מקבל את דפוסי הבמה של ג'אגר ("ברוכים הבאים, וירג'יניה! או "בסדר, שיקגו!"). כן, הכל שם אבל זה נשמע כמו סרט ללא מסך. קשה שלא להרגיש שחסר לך משהו במהלך התקלות הרפויות שעוברות על SATISFACTION, מכיוון שמאות בלונים הושלכו לקהל במהלך השיר הזה. ולא חסרות החמצות נוספות.


אבל עדיין יש כאן רגעי שיא ועם זאת, על אף כל נקודות החוזק שלו, התקליט הוא המקבילה הצלילית לחולצת טריקו של הסטונס, הפריט הנחשק בסחורות סיבוב ההופעות. אבל אז מה? אנשים שזוכים לראות את הסטונס הרבה (מבקרי רוק, למשל), נוטים לשכוח שהרבה אנשים בכלל לא זוכים לראות אותם. הם הולכים לאהוב את התקליט הזה".


ב-1 ביוני בשנת 1980 נדקר למוות הסקסופוניסט / זמר, צ'רלס מילר, היה ממייסדי להקת הפ'אנק-רוק WAR, שצברה תאוצה בסוף שנות השישים כשצירפה לשורותיה את סולן להקת האנימלס בעברו, אריק ברדן.



להיטים כמו SPILL THE WINE, עם הקצב הלטיני הסוחף שבו, הושמעו רבות בתחנות הרדיו השונות ולהקה זו (שבינתיים העיפה ממנה לכל הרוחות את ברדן) המשיכה לצבור הצלחה גם במהלך שנות השבעים עם להיטים כמו WHY CAN`T WE BE FRIENDS ו- LOW RIDER. עם עליית הדיסקו לשלטון עומעם הזוהר של להקה זו, שלא הצליחה להסתגל לאופנה הנוצצת החדשה. מילר בן ה-41 נדקר למוות כשנקלע בטעות לשוד, ברחוב בלוס אנג'לס, שהשתבש באופן טרגי.


ב-1 ביוני בשנת 1965 קיבל ארט גרפונקל תואר במתמטיקה מאוניברסיטת קולומביה. הדבר הזה עזר לו, כשסיימון וגרפונקל התפרקו בשנת 1970, להתקבל כמורה למתמטיקה בקולג'.



ב-1 ביוני בשנת 1933 נולדה הזמרת גילי סמית', מלהקת גונג. ביום זה, בשנת 1973, נערכה מסיבה לכבודה שהפכה לטרגדיה איומה שבגללה הפך המתופף רוברט וויאט לנכה. מה קרה שם? בואו לקרוא...



זה היה ביום הראשון של חודש יוני בשנת 1973. גילי סמית', הזמרת מלהקת גונג, חגגה את יום הולדתה ובעלה ומנהיג אותה להקה, דייויד אלן, סיפר שנים לאחר מכן בספרו האוטוביוגרפי: "זה היה אמור להיות אירוע של ירח מלא ביוני בדירה בקומה השלישית. דירה זו שכנה ב-MAIDA VALE ורשימת האורחים כללה את רוברט, קווין איירס, ניק טרנר (מלהקת הוקווינד), דייויד בואי, מייק אולדפילד, המתופף פיפ פיילה, הסקסופוניסט לול קוקסהיל וגם איש אחד ושמו קית' ריצ'רדס, מלהקה ושמה הרולינג סטונס.


המסיבה הלכה והתעצמה ככל שהזמן תיקתק קדימה. אז ריצ'רדס הגיע. ראיתי אותו נכנס ומסביבו כל אנשיו ודמיינתי אנרגיה שלילית מסביבו. כמו כנפי עטלף שעוטפים אותו. הלכתי למטבח, מצאתי שם כסא לשבת עליו ונהניתי משיחה ועישון חשיש עם עיתונאי שגם היה חבר שלי. לפתע שמעתי צרחה איומה ומקפיאה. זה היה קול של אישה שצרחה, 'רוברט נפל מהחלון!'. שקט מקפיא השתרר בדירה.


אחריו פרצה מהומה כשאורחים רבים רצים במדרגות למטה וקולות בכי נוראיים נשמעים. הצצתי מהחלון וראיתי את גופו השבור של רוברט שרוע שלוש קומות מתחתיי. האמבולנס מיהר להגיע ולא יכולתי לעשות דבר כדי לעזור לו. לפתע ראיתי את קית' ריצ'רדס ממהר לברוח משם לפני שתבוא המשטרה. בעלת הדירה באה לפתע מולי כשידיה מחבקות בחורה צעירה מאוד שחשדתי כי רוברט התעסק עמה באמבטיה, כשזוגתו אליפי גילתה זאת ודפקה בדלת. רוברט, כנראה מפראנויה, נכנס לפניקה איומה וניסה לטפס על המרזב שבחוץ. עם ידיים חלקות הוא איבד את אחיזתו ונפל. ניסיתי לנחם את אליפי שהייתה במצב של הלם, עד שמונית הגיעה ולקחה אותה לבית החולים. כולנו היינו בהלם ממה שקרה".


להקות פינק פלויד וסופט מאשין נרתמו לעזור כלכלית לוויאט, שהפך נכה ממותניו ומטה. הן הופיעו זו אחר זו, ב-3 בנובמבר 1973, באולם ריינבאו שבלונדון והצליחו לגייס 10,000 ליש"ט. סופט מאשין עינגה את הקהל במוסיקה הג'אז-רוק שלה אבל הייתה זו פינק פלויד שהממה את כולם במופע עתיר אפקטים וצלילים מאלבומה האחרון, 'הצד האפל של הירח'.


אבל זמן קצר לאחר מכן שלחה אמו של וויאט, הונר, מכתב למלודי מייקר: "אתם ודאי זוכרים, ואני לא אשכח לעולם, את מופעי הצדקה האחרונים שערכו פינק פלויד וסופט מאשין למען בני, רוברט, שנותר נכה לאחר תאונה. המחווה הנהדרת הזו הכניסה לקופה 10,000 ליש"ט, אבל רוברט יקבל רק 7,000 ליש"ט מכל זה, כי אלפיים ליש"ט הולכים למס הכנסה ועוד אלף ליש"ט למע"מ. כל לירה מהסכום חשובה לנו כי רוברט חייב לממן ציוד יקר שיעזור לו וגם בית חדש. הוא כבר לא משתכר מזה שמונה חודשים ונראה שגם לא ישתכר בעתיד הנראה לעין. בכל זאת הוא נאלץ לשלם מיסים וחבל שנחמדותם של אנשים נתונה לחסדי גופי ממשלה לא אנושיים".


וויאט הצליח להתאושש מהנפילה הקשה מאוד ויצא, בשנת 1974, לקריירה מרשימה כאמן סולו. בספרו האוטוביוגרפי (DIFFERENT EVERY TIME) הוא סיפר את סיפור חייו לפרטי פרטים – אבל דווקא את רגעי יום נפילתו הוא בחר לטאטא ולהותיר את הקוראים לא מסופקים עד הסוף. בספר נכתב רק כך: "היו שהניחו, לאחר מה שקרה אחר כך, שווייאט נטל אל.אס.די. למעשה, הוא דבק בחומר משכר חוקי, אם כי זה נצרך, אפילו לפי הסטנדרטים שלו, בכמויות גדולות בצורה בלתי רגילה. 'אני לא יודע כמה צריך להיות שיכור כדי להיות שיכור', הוא נאנח. 'אבל כמה שאתה יודע שזה יכול להיות, זה היה המצב הרגיל שלי. אז הייתי ממש שיכור בשבילי. הייתי הזוי, יצאתי מזה במקום אחר. היה לי חלום'.


רוברט מדבר בגלוי על השלבים המוקדמים יותר של המסיבה של ליידי ג'ון, כאשר הוא שתה יין, וויסקי ופונץ'. תשאלו אותו על כל דבר שבא אחר כך, עם זאת, והסיבות שבגללן בא ליפול מחלון קומה רביעית, ועיניו פונות למקום אחר. 'אני חייב לומר שזו נקודה אחת שאני ממש לא אוהב לדבר עליה', הוא אומר, 'חוץ מלומר שהשתכרתי מאוד וזו לא אשמה של אף אחד אחר. אכן נפלתי מהחלון. אני יודע שזה קלקל את המסיבה. זה היה חייב להיות נורא עבור האנשים שם, ומפחיד עבור אלפי'.


הדיווחים של וויאט על נפילתו השתנו מעט במהלך השנים. לפעמים, הוא דיבר על זה כעל ניסיון התאבדות, תוצאה של עזיבתו הכפויה את להקת סופט מאשין שנתיים קודם לכן: 'ממש הערצתי אותם', הוא אמר ב-2003, 'אז חשבתי שהם בטח צודקים. בגלל זה זרקתי את עצמי מהחלון. הם זרקו אותי, אז זרקתי את עצמי. פשוטו כמשמעו'. למעשה, נראה שהוא ניסה לעזוב את חדר השירותים על ידי טיפוס במורד המרזב בניסיון, כפי שהסבירה עיתונאית עיתון מלודי מייקר, ויויאן גולדמן, בלשון המעטה, 'להתחמק מהתסכות טיפוסית במסיבה'.


'אין לי מושג של הנפילה', נזכר רוברט. 'אין לך מושג. זה היה דבר נורא - לא בשבילי, אלא בשביל כולם. אני, פשוט נפלתי. אתה מיד מאבד כל תחושה. לא איבדתי את ההכרה. לא נפלתי על הראש, נפלתי על העקב השמאלי שלי - אם כי השאר כמובן עקבו אחריו במהירות. אני זוכר ששמעתי, במרחק, צרחה כמו יללת זאב. הזכרתי את זה מאוחר יותר ואנשים אמרו: 'זה היית אתה'. אבל אני זוכר את זה כאילו זה היה מרוחק. אז שמעתי את הצעקה שלי כזאב, מהדהדת מרחוק. הייתי די מנותק ממנה. אני זוכר שלקחו אותי באמבולנס. בכל מקרה, שישה שבועות לאחר מכן - כי כנראה שמים לך כל כך הרבה תרופות בבית החולים שאתה לגמרי מחוץ לעניינים - אני מתעורר ואני במיטת בית חולים, וזה היה עולם חדש לגמרי'..."


וויאט שרד את הנפילה, אמרו לו הרופאים, רק בגלל שהאלכוהול בגופו הרגיע אותו עם הנחיתה. הפגיעה שברה את החוליה השתים עשרה שלו וכתוצאה מכך הוא היה משותק מהמותניים ומטה. הד קודר לטרשת הנפוצה של אביו, הוא ישב על כיסא גלגלים לכל החיים, מגיל עשרים ושמונה. לאחותו למחצה של רוברט עדיין יש תמונה, בירושה מאמם, הנושאת את הכיתוב המצמרר, 'התמונה האחרונה שיש לי עם רוברט עומד'..."



רוברט וויאט בהמשך שנת 1973.



המתופף לשעבר של להקת סופט מאשין, שנפצע קשה ביוני של אותה שנה ונותר משותק בפלג גופו התחתון, היה במצב קשה. חשבון הבנק שלו ושל זוגתו, אלפי, זעק לעזרה. לא היה זה פרס גדול למי שעסק כעשר שנים במוזיקה.


וויאט הבין שלא יוכל יותר ללכת או לתופף בתופים. לאדם אחר זה היה סוף החיים, אך עבור וויאט זו הייתה מהמורה שצריך לעבור מעליה ולהתחזק ממנה. כתב המלודי מייקר הלך לבקרו בבית החולים ביחד עם האורגניסט, מייק ראטלדג' - חברו לשעבר מסופט מאשין.


אותו כתב הודה שהוא גדל על סופט מאשין ושהיה זה עבורו ביקור קשה מנשוא, לראות את הגיבור שלו מרותק לכסא גלגלים. "הלכתי להמון הופעות של סופט מאשין ותמיד היה זה חינוך אמיתי לראות את רוברט בפעולה".

וויאט לכתב: "למעשה, בשבוע שעבר הייתה היציאה הראשונה שלי מבית החולים. הגעתי לאולפני MANOR והייתי שם עם להקת האטפילד והצפון בזמן שהיא הקליטה. פיל מילר הגיטריסט היה נבוך מנוכחותי ונתן לי תפקיד לשיר בהקלטה שלהם, כדי שארגיש בנוח. זה היה שיר חדש שהוא כתב ופחדתי שלא אצליח לשיר את זה כראוי. פחדתי לעשות צחוק מעצמי. אבל זה עבד כמו שצריך".


להקות פינק פלויד וסופט מאשין החליטו לקיים הופעה לגיוס כספים עבורו. עבורו הייתה זו הפתעה גדולה. "אני לא האמנתי לזה עד שקראתי על זה. בזכות זה אוכל לא לדאוג לכסף לזמן מה וזה בהחלט מוריד מעמסה גדולה מכתפיי".


על הקלטות חדשות שעשה: "במקרה פגשתי חבר של רון גיסין. הוא גר ממש קרוב לכאן. יש לו פסנתר וכמה מכשירי הקלטה מתוצרת REVOX. אלפי קנתה לי אורגן יפני קטן שמוציא צלילים מצחיקים. הבחור הזה לא מכיר כלל את העבר שלי ולא יודע מי אלו סופט מאשין. אבל הוא יודע הרבה על טכניקות הקלטה".


אוהבים רוק מתקדם? להזמנת הרצאות מוסיקה מעשירות בתחום זה: 050-5616459



ב-1 ביוני בשנת 1988 הופיעה להקת הרוק, איירון מיידן, בסיאטל סנטר קולוסיאום עם להקת גאנס אנד רוזס כלהקה המחממת. גיטריסט להקת אליס אין צ'יינס, ג'רי קנטרל, הלך להופעה ומסר לזמר החימום, אקסל רוז, עותק של הקלטת הדגמה של להקתו. אקסל זרק אותו מיד כשעזב את המקום.



ב-1 ביוני בשנת 1965 השתתפו בוב דילן וג'ואן באאז בהפגנה בלונדון, נגד מלחמת ויאטנם.

בתמונה: באאז מופיעה בכיכר טרפלגאר, לונדון.



ב-1 ביוני בשנת 1968 החליט פיט קוואיף, בסיסט להקת הקינקס, לפספס בכוונה טיסה של הלהקה מלונדון לדבלין.



קוואיף הגיע עם שאר חבריו לשדה התעופה, אך הצליח להתחמק ממש רגע לפני העליה למטוס. שאר חברי הלהקה לא שמו לב שהוא לא עלה למטוס ורק כשנחתו בדבלין הם הבינו שהוא חסר. מנהל הלהקה מיהר להתקשר לאשתו של ריי דייויס מנהיג הלהקה, ראסה, והיא גויסה למשימת הבאתו של קוואיף באופן מיידי לדבלין בטיסה מאוחרת. אך הבלגאן גרם לביטול ההופעה בסופו של דבר.


ימיו של קוואיף, שלא היה מרוצה בקינקס, היו ספורים.


ב-1 ביוני בשנת 1978 עבדה להקת אבבא באולפן על הקולות לשיר חדש בשם HIGH, HIGH. בהמשך ישונה שם השיר ל- EAGLE.



הניסיון הראשון לשכלל את הליווי לשיר זה בא גם בסולו הגיטרה של יאן שלטר. "היה לי פדאל עם אפקט מהדהד מתוצרת חברת MORLEY", נזכר יאן. "כשלחצתי על הדוושה, ההד גבר וכך קיבלתי את האפקט המתערבל הזה".


לשיר נוספו מאוחר יותר המילים המעורפלות של ביורן אולבאוס והרבה חשבו שזו מחווה של להקת אבבא ללהקת איגלס. זה לא היה כך, למרות שחברי אבבא היו מעריצים גדולים של הלהקה ההיא ולמעשה ראו אותה בהופעה, ב-17 במאי, בשטוקהולם. אולבאוס: "הטקסטים לשיר הזה נוצרו בהשראת ג'ונתן ליווינגסטון השחף (הרומן של ריצ'רד באך), למרות שבמקרה הזה זה היה עייט. ניסיתי ללכוד את תחושת החופש והאופוריה שקיבלתי מקריאת הספר הזה".


ב-1 ביוני בשנת 1936 נולד הקריקטוריסט ג'ראלד סקארף שידוע בעיקר כמי שאייר את הדמויות לתקליט והסרט THE WALL של פינק פלויד. כמו כן הוא התחתן עם ג'יין אשר, שהייתה שנים קודם לכן בת זוגו הקבועה של פול מקרטני בתקופת הביטלס.



הרצאה על פינק פלויד ("הצד האפל של החומה") והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה פה: 050-5616459



ב-1 ביוני בשנת 1987 נערכה מסיבה באולפני אבי רואד לציון עשרים שנה לתקליט, "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר". בין החוגגים היו פול מקרטני ומעצב העטיפה, פיטר בלייק.



ב-1 ביוני בשנת 1973 יצא גיליון של עיתון להיטון. אז אספתי לכם כמה תופינים ממנו:






הנה ביקורת על התקליט TANX של להקת טי רקס. בגיליון זה פורסמו גם ביקורות על תקליטים של להקת הוקווינד (IN SEARCH OF SPACE), ג'ודי קולינס ("סיפורי אמת ושאר חלומות"), להקת ציפור נדירה (EPIC FOREST) ומיתרי קלבנוף ("כמו פגניני").



וב-1 ביוני בשנת 1978 יצא להיטון ובו גם התופינים האלו:




ב-1 ביוני בשנת 1973 יצא התקליטון LIVE AND LET DIE של פול מקרטני עם להקת כנפיים. השיר הזה נכתב לסרט של ג'יימס בונד בשם הזה.



למרות הצלחתו הגדולה של הסרט, התקליטון עם שיר זה זחל במצעד הבריטי עד שהגיע למקום התשיעי.


המעורבות של מקרטני בסרט של ג'יימס בונד הגיעה דרך רון קאס, שהיה הנשיא הראשון של חברת APPLE שיסדה הביטלס ב-1968. קאס עבד כעוזר לקובי ברוקולי, שהיה שותף בהפקה של הסרט הזה. ברוקולי רצה במקור שמקרטני ילחין את שיר הנושא לסרט של ג'יימס בונד משנת 1971 בשם DIAMONDS ARE FOREVER אך הרעיון נפל בשל בעיות חוזיות שלא אפשרו את זה. בשנת 1972 התקשר קאס למקרטני והציע לו את הלחנת שיר הנושא לסרט LIVE AND LET DIE. פול התלהב מאד מההצעה והלך מיד לעבוד על שיר. במשך יום אחד הוא קרא את תסריט הסרט שכתב איאן פלמינג ולמחרת התיישב מול הפסנתר וכתב מוזיקה. כשהבין שיש לו שיר טוב, הוא ביקש מג'ורג' מרטין להפיק לו אותו. למרטין זו הייתה ההפקה השלישית לסרט של ג'יימס בונד. הוא הפיק לפני כן את השירים "מרוסיה באהבה" (בביצוע מאט מונרו) ו"גולדפינגר" (בביצוע שירלי בייסי).


אה כן... מקרטני קיבל עבור הלחנת השיר הזה 15,000 דולר. במסמך, לקראת צאתו של פול לדרך, נכתב: "פול מקרטני הסכים לכתוב את שיר הכותרת LIVE AND LET DIE. הוא והלהקה המוזיקלית WINGS יבצעו את השיר עם כותרות הפתיחה. מלבד השימוש בנושא בונד בסיסי, כל דבר נוסף הדרוש ייעשה על ידי המלחין המעבד. גרסה נוספת של השיר תבוצע על ידי להקת 'הממד החמישי' במהלך סצנה בשם THE FILET OF SOUL. פול מקרטני מסכים להפיק את הגרסה הזו".


מרטין, שלא עבד עם מקרטני מאז שנת 1969, נפגש עמו על מנת לדון בתהליך היצירה. מקרטני ביקש ממנו להפיק ולתזמר את השיר שהוקלט באולפני AIR שבבעלותו בלונדון, ב-19 באוקטובר 1972. הלהקה שניגנה בשיר הייתה עם מקרטני בפסנתר, דני ליין והנרי מקולוק בגיטרות ודני סיוול בתופים. הם הוקלטו בסשן חי באולפן עם תזמורת סימפונית. קולות הרמוניים ושאר תוספות הוקלטו ביום שלמחרת. נטען כי ההקלטה הזו נועדה להיות דמו לפני ההקלטה הרשמית ושמקרטני ומרטין היו כה מרוצים מהתוצאה הסופית עד שהחליטו להפוך את ההקלטה הזו למאסטר ולשלוח אותה למפיקי הסרט. ובכן, זו הגרסה שסיפק, לפני שנים ג'ורג' מרטין. אבל לפי חוזה שצץ שנים רבות לאחר מכן, ברור שפול נועד מלכתחילה לבצע את השיר בסרט של ג'יימס בונד. מקרטני, שאוהב לפעמים לתעתע בציבור, ראה שיש פה סיפור טוב ולכן מילא פיו מים בנושא.


השיר הזה נפתח באווירה רגועה ומלודית שמתאימה מאד למקרטני, אלוף המלודיות. אווירת השיר מתחלפת לאקורדים חזקים וברורים שמובילים למוזיקה שמזכירה סצנות מרדף. באמצע השיר עובר מקרטני לסגנון הרגאיי שהיה סגנון שהשתמש בו הרבה בתקופה ההיא ליצירותיו.


הצד השני של התקליטון הזה הוא שיר שהוקלט במהלך הסשנים לאלבום RED ROSE SPEEDWAY אך לא נכלל בו. שם השיר הוא I LIE AROUND. השיר נפתח עם אפקטים של חוף ים עם שחפים וגלים. אווירת השיר עצמו מזכירה סגנון וודביל עם פסנתר, בנג'ו וכלי נשיפה. הזמר המוביל בשיר הזה הוא דני ליין.


בפסקול הסרט המלא יש, בנוסף לביצוע הידוע של מקרטני וחבורתו, גירסה נוספת של השיר בביצוע בי ג'יי ארנאו (ולא להקת "הממד החמישי", שצוינה בחוזה המקורי מול מקרטני). השיר הזה של מקרטני זכה ב-1973 בפרס הגראמי עבור העיבוד הטוב ביותר לשיר בשנה זו.


דרך אגב, הסרט הזה הוא הפעם הראשונה בה גילם את ג'יימס בונד שחקן בשם רוג'ר מור. עד אז היו אלו שון קונרי וג'ורג לזנבי שגילמו את דמותו של סוכן 007.



ב-1 ביוני בשנת 1966 טסה להקת THE WHO לנמל התעופה ארלנדה, בשטוקהולם. גיטריסט הלהקה, פיט טאונסנד, התראיין בשדה התעופה למגזין שוודי וסיפר שהוא עובד כרגע על מחזמר בשם SUMMER CITY. ספוילר - המחזה לא יקרה בסוף.



ב-1 ביוני בשנת 1974 הופיעה להקת כוורת בקולנוע נוף בקריית שפרינצק.

הרצאת בוטיק על להקת כוורת, עם הסיפור של הכרתם, והרצאות מוסיקה נוספות,

להזמנה פה: 050-5616459



ב-1 ביוני בשנת 1974 הוקלטה הופעה חיה משותפת של ג'ון קייל, קווין איירס, ניקו ובריאן אינו. שם התקליט שיצא מהמופע הוא JUNE 1, 1974.



הופעה זו הציגה קומץ מוזיקאי קאלט באירוע סולד אאוט בתיאטרון ריינבאו שבלונדון. קווין איירס, לשעבר חבר להקת סופט מאשין וגם בעל קריירה מרשימה אמנותית, מאז שפרש ממנה. גם בריאן אינו, לשעבר חבר להקת רוקסי מיוזיק, החל לטעום בהצלחה את פירות קריירת הסולו שלו כשהצטרף למופע הזה. שני השמות האחרים היו ג'ון קייל וניקו, שני אמנים מבריקים שהיו בעבר חברים יחדיו בוולווט אנדרגראונד. בין מוזיקאי הליווי היו מייק אולדפילד, הקלידן ג'ון "ראביט" באנדריק ורוברט וויאט.


את הרעיון להופעה הוביל ריצ'רד וויליאמס, איש חברת התקליטים איילנד, שעזר להחתים כמה מהאמנים פה. בעוד שהמופע היה, בחלקו, הצהרה אמנותית ייחודית, היה בו גם אלמנט עסקי. כפי שהסביר ג'ון קייל בהודעה לעיתונות, מאותה שנה, לאקידום אלבום סולו שלו: "היו להם את כל אנשי הקאלט האלו. הרעיון היה שאם אתה מחבר את כולם, אתה יכול למכור מספיק כדי להצדיק את נוכחותם".


החזרות המוזיקליות למופע היו הגשמת חלום עבור בריאן אינו. הוולווט אנדרגראונד הייתה השפעה ענקית עליו והנה הוא משתף פעולה עם שניים מחברי הלהקה, אינו הסביר בראיון לעיתון HIT PARADER בשנת 1975: “העבודה איתם הייתה כמובן מעניינת. שניהם אנשים תובעניים מאוד מבחינה מסוימת וכך גם אני בדרך אחרת. זה היה מצב מאוד תנודתי וזה מה שמעניין אותי במוזיקה. לא ישבנו וטפחנו אחד על השני על הגב ואמרנו כמה שאנחנו מגניבים ביחד. זה היה די אינטנסיבי. מה שקורה בדרך כלל הוא שאתה מקבל את המכנה המשותף הנמוך ביותר של כל אדם. אתה לא מוציא את הנקודות הטובות ביותר בהם, אלא אתה מוציא את הנקודות בהן כולם מסכימים".


מכיוון שאיירס ולהקת הליווי היו האטרקציה העיקרית אז (כן כן...), עיקר רשימת שירי ההופעה התמקדה בו. באופן לא מפתיע, הוא היה רגוע להפליא במהלך החזרות הקצרות, שכן נראה שהוא שלט בדברים ללא מאמץ. קייל, לעומת זאת, היה מתוח להפליא מההופעה, מכיוון שמעולם לא ניגן באמת כאמן סולו. למרות שהוא עשה תקליטים רבים והפיק המון להקות, הוא לא לקח את זה לבמה מאז ימיו בוולווט אנדרגראונד.


אולם היה דבר אחד משותף בין איירס וקייל והוא אשתו של האחרון, סינדי וולס. וולס וקייל התחתנו בשנת 1971, אם כי זו הייתה שותפות מטלטלת, במקרה הטוב. לילה לפני המופע הזה נודע לו שאיירס ואשתו מפלרטטים מאחורי גבו. קייל התעמת עם איירס, שהודה בכך, אך אשתו הכחישה זאת שוב ושוב. כל זה לא עזר למצבו של קייל. למעשה, תמונת העטיפה של האלבום, שצולמה בליל ההופעה, מראה את איירס וקייל במבט מביך מאוד, עם איירס שנראה כמגחך. שנה לאחר מכן תיעד קייל את האירוע בשיר מאלבומו SLOW DAZZLE: "המניאק בשרוולים הקצרים דפק את אשתי, עשה את זה מהר ונעלם". נישואיו של קייל עם וולס הסתיימו זמן קצר לאחר מכן. קייל יופיע עם איירס שוב כמה שנים לאחר מכן (יש לי וידאו של השניים בהופעה משנת 1981).


באופן פואטי למדי, תרומתו המשמעותית היחידה של קייל לאלבום, למרות שניגן בכמה שירים באותו לילה, היא ביצועו את HEARTBREAK HOTEL של אלביס פרסלי. קייל הוציא מהשיר את כל המיניות המקורית והחליף אותה בזעם אמיתי, שלא קל להקשיב לו. בעוד התופים דופקים, מנקרות הצרחות של קייל את הפזמונים.


כמו קייל, גם לניקו יש שיר אחד שהופיע בתקליט, אם כי גם פה מדובר בביצוע מחודש לשיר עבר של מישהו אחר. הפעם זה THE END של הדלתות, תוך שימוש בהרמוניום שלה ובסינטיסייזר של בריאן אינו, לתשע דקות דרמטיות. ניקו ניהלה מערכת יחסים אינטנסיבית מאוד עם ג'ים מוריסון במשך שנת 1967. זה הסתיים אחרי זמן קצר, אבל השניים נותרו חברים. מותו הרס אותה.


במהלך מאי ויוני 1974 הייתה ניקו בתהליך הקלטת אלבום הסולו הבא שלה עם קייל, שהציג גרסה מלאה יותר של THE END כשיר הנושא.


הצד השני של התקליט הרבה יותר אופטימי, עם קווין איירס., שפותח עם MAI I הנפלא., טבעו הנינוח והמקסים של איירס מדגיש את הקוליות שלו. נגן נוסף שמלווה אותו על הבמה והוא גיבור מוזיקלי לא ידוע לרבים - אולי הלסול (לשעבר מלהקת PATTO).


אף על פי שההופעה הייתה שמחה עבורו, הסביר בריאן אינו בהגיון: "כמובן שלא יכולנו לקחת את זה לסיבוב הופעות, כי היינו נלחמים בינינו אחרי כמה הופעות". כך נותרנו עם אירוע חד פעמי.


ב-1 ביוני בשנת 1970 התקיימה הצגת הבכורה של "שיער" בגרסה העברית - באולם שהפך ל'אולם הבית' של המחזה - קולנוע 'אואזיס', ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן.



אחד משחקני ההצגה, גבי שושן, סיפר לעיתון הארץ: "ההורים דרשו תמיד שאסתפר. היו נוהגים לומר לי: איך אתה נראה? תתלבש כמו בן אדם'. הם התנגדו שאלמד מוסיקה. רצו שאלמד מקצוע. טענו שלזמר אין עתיד בחיים. כשסיפרתי להם שהוצע לי תפקידו של ברגר בהצגת 'שיער', הם הביעו התנגדות. הם לא הכירו את ההצגה. לא ידעו על מה מדובר בה בדיוק, אבל ידעו שבהצגה מתפשטים עירומים. ידעו שההצגה עוסקת בסמים ובמרד הנוער בממסד. קרובי המשפחה והשכנים התחילו לרכל. זה הטריד אותם מאד. ראיתי שהם לא נהנים מכל העניין הזה. הזמנתי אותם להצגת הבכורה של 'שיער'. הם נהנו מאד מההצגה וכנראה גם מהבן שלהם. היום הם כבר מדברים אחרת. כעת הם מתייחסים אחרת גם להופעה החיצונית שלי. הם יודעים שזה חלק מהתפקיד. חלק מהעבודה. אני חושב שההצגה השפיעה גם על ההורים וגם על השכנים. היום הם מעודדים אותי ואף עוזרים לי, בכך שאינם מדברים עוד על השיער הארוך שלי, ועל ההופעה ההיפית".


לעיתון LOVE הוא הוסיף: "בהתחלה פחדתי. אפילו בבית הספר לא הופעתי במסיבות של סוף השנה. לא היה לי ניסיון - וכבר רוצים אותי לבמה בתפקיד הראשי? רק הרעיון הפחיד אותי. אבל אז פגשתי את אוליבר טוביאס, ששיחק את ברגר בלונדון. הוא הדריך אותי בתפקיד ולאט לאט השתכנעתי שגם אני אוכל להצליח".


להזמנות: 050-5616459


ב-1 ביוני בשנת 1968 הופיעה להקת פינק פלויד שלוש הופעות בהולנד. זה לא היה קל.



תחילה הייתה זו הופעה של 2 בצהריים ב-LIJN 3 באמסטרדם, כתחליף לקפטיין ביפהארט ולהקתו, שביטלו. שנית בשעה 20:00, הלהקה ניגנה ב-BUSSOM ולבסוף במופע מאוחר באפלדורן. הלהקה הגיעה כל כך באיחור, שהיא ניגנה מעבר לזמן שהוקצב לה. האמרגן המקומי הדליק את אורות הבית כדי לגרום לחברי הלהקה להפסיק לנגן ולהתחיל את מסיבת הריקודים. אז פרץ ויכוח בינו לבין בסיסט הלהקה, רוג'ר ווטרס, ומשטרה הוזעקה למקום כדי להרגיע את הרוחות.


הרצאה על פינק פלויד ("הצד האפל של החומה") והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה פה: 050-5616459


ב-1 ביוני בשנת 2008 פרצה שריפה גדולה באולפני UNIVERSAL בהוליווד. אותה חברה הייתה הבעלים של המון סלילי מאסטר שנשרפו לחלוטין בשריפה. היה זה אסון אדיר לשימור התרבות המוזיקלית.



באותה עת מסרה החברה כי השריפה הרסה את האטרקציה "קינג קונג" של פארק השעשועים וכספת וידיאו שהכילה רק עותקים של יצירות ישנות. אך בהמשך נודע שהשריפה השמידה גם ארכיון ובו הקלטות אודיו יקרות, שהסתכם כאסון הגדול ביותר בתולדות עסקי המוזיקה.


במשך הלילה, לפני פרוץ השריפה מוקדם בבוקר, השתמשו עובדי התחזוקה בלהביורים לתיקון גג הבניין על הסט שרחוב ניו אינגלנד, בקבוצה של בניינים ששימשו אתר לצילום סצנות לסרטים ותוכניות טלוויזיה. העובדים המתינו, לפי הנהלים, שהרעפים יתקררו, אך האש פרצה מיד לאחר עזיבתם, מעט לפני חמש לפנות בוקר.


הלהבות הגיעו בסופו של דבר לבניין 6197, בו היו קלטות וידאו, סלילי סרטים, ובאופן מכריע, ספרייה אדירה של סלילי מאסטר בבעלות יוניברסל מיוזיק גרופ. מאות כבאים הוזנקו לכיבוי שריפה והוחלט לפרק את המחסן עם הכספת כדי לכבות את האש ביתר קלות. מוזיקאים, ששמעו במהרה על הדבר, התאבלו מרה על ההרס של הקלטותיהם והחלו להתייעץ עם עורכי דינם.


כמעט כל הקלטות המאסטר המאוחסנות בכספת נהרסו בשריפה, כולל אלה שהופקו על ידי כמה מהנגנים המפורסמים ביותר בעולם, מאז שנות הארבעים. בדיווח בשנת 2009 העריכה קבוצת יוניברסל מיוזיק את ההפסד בכ-500,000 שירים.


רשימת האמנים שהקלטותיהם הושמדו משתרעת על פני עשרות שנים של מוזיקה פופולרית. ביניהם: ריי צ'רלס, בי.בי קינג, פור טופס, באדי הולי, צ'אק ברי, ג'ואן באאז, ניל דיימונד, סוני ושר, ג'וני מיטשל, קאט סטיבנס, גלדיס נייט והפיפס, אל גרין, אלטון ג'ון, אריק קלפטון, ג'ימי באפט, איגלס, אירוסמית', ארית'ה פרנקלין, רופוס וצ'אקה קאן, בארי ווייט, פאטי לה בל, טום פטי ושוברי הלבבות, פוליס, סטינג, ג'נט ג'קסון, גאנז אנד רוזס, ניין אינץ' ניילס, נירוונה, בק, שריל קרואו והמון אחרים.


כדי שתבינו יותר לעומק; סליל מאסטר נחשב לסליל הטייפ הראשון עם מיקס הסטריאו או המונו, שנועד לצאת כאלבום. בימי ההקלטות האנלוגיות, נהגו להעתיק מסליל זה לסליל-עותק ולהניח את סליל המאסטר לאיחסון במחסן שמור. ביוניברסל נשמרו כך המוני סלילי מאסטר. הקלטת מאסטר היא הקלטת מקור ייחודית של קטע מוזיקה. זהו המקור ממנו מיוצרים תקליטים, תקליטורים ועוד. אודיופילים ואנשי מקצוע בתחום האודיו רואים בהקלטות כאלו את הגביע הקדוש.


המאסטר הוא הלכידה האמיתית ביותר של קטע מוזיקה מוקלט. מבחינה קולית, המאסטרים יכולים להיות מדהימים בלכידתם אירוע בזמן. כל עותק שבא אחר כך נחשב נחות יותר.


מספר אדיר של אמנים הבינו שהמאסטרים של יצירותיהם החשובות אבדו לנצח וניגשו אל עורכי דינם כדי לגבש תביעת ענק נגד חברת יוניברסל. כך עשו גם בעלי זכויות של אמנים שכבר מתו.


ב-1 ביוני בשנת 1972 יצא אלבום כפול ומיוחד במינו של ארית'ה פרנקלין. שמו הוא AMAZING GRACE והוא הביא לקהל הרחב את מלכת הנשמה הזו בביתה הטבעי - כזמרת גוספלים בכנסיה.



היה זה ב-13 בינואר בשנת 1972, כשהופיעה זמרת הנשמה, ארית'ה פרנקלין, את הראשון משני קונצרטים בכנסייה הבפטיסטית החדשה בלוס אנג'לס, שהוקלטו לאלבום ההופעה החיה הזה, שמכר למעלה משני מיליון עותקים מיד עם צאתו.


ארית'ה היא הכוכבת האמיתית שם והיא שרה באופן בו רבים ציינו כי לא נשמע ממנה זה זמן רב. למי שראה את הופעותיה בסיקסטיז ובתחילת הסבנטיז, ניתנה האפשרות להבין את גודל העוצמה שבהגשתה. אבל בתקליטיה אז היא לא נשמעה כך, עד שבא התקליט הזה ושינה הכל. ארית'ה, שהקליטה עד אז בקשת רחבה של סגנונות, חזרה הביתה עם הגוספל, אותו ינקה לראשונה מאביה.


הופעתה הראשונה הייתה בכנסיה. היא הייתה בת 8 ואבא שלה, מטיף דת פופולארי מאד אז, קלט את פוטנציאל קולה וביקש ממנה לשיר לנוכחים. ארית'ה לא רצתה לשיר מול כולם אבל אביה התעקש עד ששיכנע אותה. היא נעמדה מול כולם ושרה את JESUS BE A FENCE AROUND ME. הקהל היה בהלם והילדה הצעירה חשה כי רוח מיוחדת ליטפה אותה באותו יום כששרה בכנסיה, שהנוכחים בה, באותו מעמד, ראו בה את בתו של האל.


האב הגאה הפך למנהלה. אבל הוא היה דמות שנויה מאד במחלוקת. הוא היה פלרטטן סדרתי ובכנסייה שבניהולו נראו לא פעם אורגיות. ריי צ'ארלס, שנקלע פעם אחת למקום הזה, תיאר את המקום כ'קרקס מיני'. ארית'ה, שגדלה באווירה מינית חופשית שניהל אביה, הרתה בגיל 12 לחבר שלמד עמה בבית הספר. בגיל 15 ילדה את בנה השני. היא נשרה מבית הספר, ניצבה מול אביה והודיעה לו כי היא יודעת מה ברצונה לעשות עם חייה וקולה – להיות זמרת פופ ולא זמרת כנסיות.


וכך קולה החם עיטר שירי פופ (או רית'ם אנד בלוז) רבים. אחד מלהיטיה הראשונים שנודעו היה NATURAL WOMAN. את השיר הלחינה קרול קינג למילים של בעלה אז, ג'רי גופין, שהצליח להשתחל בכתיבתו לרגש הנשי – עד כדי כך שרבים חשבו כי אישה כתבה את השיר הזה. הכל החל יום אחד כשגופין יצא מאחד הבניינים שבניו יורק. לפתע חלפה לידו מכונית ובה ישב איש חברת התקליטים, ג'רי ווקסלר, שראה אותו וצעק לו שיכתוב עבורו שיר על אישה טבעית. לאחר דרישה זו עזבה המכונית את המקום וגופין, שנשאר עם כותרת לשיר, ניגש למשימה.


בהקלטה של ארית'ה שרות ברקע אחיותיה, אירמה וקארולין, שניחנו בקולות זהב אך לא זכו להצלחה כמו אחותן. אותן שתי אחיות שרו את קולות הרקע גם בהקלטת להיט נוסף של ארית'ה – RESPECT, שנכתב במקור על ידי אוטיס רדינג. גרסתה של ארית'ה הפכה את השיר למעצמת כוח נשית מופגנת. רבים חשבו כי ארית'ה שיקפה בשיר זה את יחסיה הבעייתיים עם בעלה אז, שהיה סרסור של זונות והשקיע את רווחיו מעסקי הזנות בקריירה של אשתו. אותו בעל, טד ווייט, הפגין אלימות פה ושם וגם עשה לה היכרות מעמיקה עם סמים ואלכוהול. היחסים בין השניים היו יחסי ניצול בלבד. השיר RESPECT הפך ללהיט זהב וארית'ה זכתה בכינוי 'מלכת הנשמה' ובהמשך הוסיפה את התואר דיווה.


אבל הבה ונחזור לאותו אירוע כנסייתי משנת 1972. אותו אב גאה אף נשמע בתקליט הזה, כמין סגירת מעגל. כמו כן נשמעים צליליהם המופלאים של חטיבת נגני הליווי והמקהלה. רפרטואר השירים הורכב מדברים שארית'ה שרה כל חייה, כשהופעתה פה היא לא פחות מווירטואוזית. יש כאן תחושת חגיגיות על חזרתה של ארית'ה לחיק הכנסיה, לאחר שהסתובבה בעולם ושרה את שירי הפופ שרצתה. רבים האשימו אותה בהתמסחרות, אבל כשבאה להקליט אלבום זה, היא הביאה עמה משהו שהוא מעבר לשירת גוספל.


ארית'ה ספגה שנים של התמקצעות בסגנונות שונים והביאה את עצמה לכנסיה באופן עשיר יותר מאי פעם. החותם של ארית'ה נמצא בכל שניה באלבום הזה. אבל לא רק פה. שמה קשור בעבותות למונח 'דיווה'. יש רבות שהדביקו לעצמן תואר זה, אך היא אחד הבודדות שבאמת ראויה לקבלו. תודה לך, מלכת הנשמה, על כל מה שהענקת לנו. גם אם בחייה ספגה ארית'ה זעזועים רבים - קולה נשמע תמיד חזק ומעל הכל.


ב-1 ביוני בשנת 1966 התאספו הביטלס באולפני EMI (ברחוב אבי רואד, בלונדון) כדי לעטר את השיר YELLOW SUBMARINE באפקטים קוליים, יחד עם אורחים כמו מריאן פיית'פול, בריאן ג'ונס מהרולינג סטונס ואשתו של ג'ורג' האריסון, פטי.



ג'ון לנון לחץ על טכנאי ההקלטה החדש, ג'ף אמריק, להקליט אותו שר מתחת למים, לאחר שניסה לראשונה לשיר תוך כדי גרגור. "בזמן שג'ורג' מרטין ניסה להניא אותו מזה", כתב אמריק מאוחר יותר, "התחלתי לחשוב על אלטרנטיבה. אולי נגרום לג'ון לשיר לתוך מיקרופון שקוע במים?"


המיקרופון היה עטוף כהלכה בקונדום להגנה, אבל אף אחד באותו זמן לא היה מודע למזל הרב שהיה ללנון. "רק שנים רבות לאחר מכן", סיכם אמריק, "הבנתי באימה שהמיקרופון שבו השתמשנו הופעל על ידי פנטום - כלומר למעשה הוא היה עצם חשמלי חי. בשילוב עם מערכת החשמל, כל אחד מאיתנו, כולל לנון, יכל היה להתחשמל בקלות, והייתי נכנס להיסטוריה כטכנאי ההקלטות הראשון שהרג לקוח באולפן".


כל הסיפור של ארבעת המופלאים - בספר על הביטלס, "ביטלמאניה!".


הרצאה על הביטלס ("ביטלמאניה!" ו"הביטלס למיטיבי לכת") והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה פה: 050-5616459



ב-1 ביוני בשנת 1974 צילמו חברי להקת רולינג סטונס קליפ לשיר IT'S ONLY ROCK'N'ROLL.



במהלך הצילומים הופעלה מכונה של בועות סבון שהחלה להציף את החדר בו שהו חברי הלהקה ועשו את עצמם מנגנים. הם לבשו חליפות של מלחים. זו הייתה החלטה של הרגע האחרון בגלל שהם לא רצו שהבגדים הרגילים שלהם ייהרסו מהסבון. במהלך הצילום יצאה מכונת הבועות משליטה וכיסתה לגמרי את מתופף הלהקה, צ'רלי ווטס, שבניגוד לחבריו העומדים - הוא ישב על כסא.


ווטס בכלל לא ניגן בהקלטה המקורית של השיר (היה זה קני ג'ונס, מתופף להקת THE FACES). גם הבסיסט של הסטונס, ביל ווימן, לא ניגן בשיר אלא ווילי וויקס. והגיטריסט מיק טיילור, שגם נראה בקליפ, לא ניגן בהקלטה כי אם רון ווד (שבהמשך יחליף אותו כגיטריסט הלהקה). ברקע שר קולות דייויד בואי. מה שמראה כי רק שניים מהרולינג סטונס בכלל הקליטו את השיר - הזמר מיק ג'אגר והגיטריסט קית' ריצ'רדס.


המצלמות והאורות לא יכלו להיות בתוך האוהל המצולם מחשש להתחשמלות. בגלל הסיכון הזה, כדי שהסרטון יצולם בכלל, הלהקה הייתה צריכה להיות מבוטחת בסכום סביר למדי.


ב-1 ביוני 1987 נתגלתה גופתו של המתופף גארי דריסקול, לשעבר חבר בלהקת ריינבאו.



בשנת 1975 פרש הגיטריסט ריצ'י בלאקמור מלהקת דיפ פרפל וביקש להקים להקה חדשה. אז ציוות אליו את הנגנים של להקת ELF (חוץ מהגיטריסט שלה, כמובן). זמר אותה להקה היה רוני ג'יימס דיו, שכתב בספרו: "גארי היה בלונדיני, בעל פני תינוק, וכמעט לא מודע לענייני אושר. בלילה שלפני סיבוב ההופעות הראשון באירופה הוא נפל מצמד הקבקבים שזה עתה קנה ושבר את הקרסול. לילה אחד הוא תקע לעצמו בעין מקל תיפוף ונאלץ לתופף עם טלאי, עד ששם את התרופה שלו בעין הלא נכונה ועיוור את עצמו במשך שבוע. הרשימה נמשכת עוד ועוד, אבל הוא הביא גישה נהדרת, ונראה היה שזה הכניס לכולנו התלהבות חדשה".


ג'ון גארי דריסקול הלם בתופים באלבום הראשון של הלהקה, אך בלאקמור לא היה מרוצה. רוני ג'יימס דיו: "ערכנו חזרות בלוס אנג'לס, כשהיה ברור שריצ'י לא מרוצה מהתיפוף של גארי ורצה לעשות שינוי נוסף. ידעתי שלא תהיה דרך חזרה. לריצ'י הייתה תחושה מצוינת של מה יהיה נכון ללהקה חיה. אני פחדתי מהמשימה לבשר את החדשות הרעות לגארי, אבל כמו תמיד, הוא הפתיע אותי בתגובתו. הוא אמר שריצ'י צודק, ושהוא רק מאחל לי ולו בהצלחה". דריקסול הוחלף במתופף העוצמתי, קוזי פאוואל.


בלאקמור על דריסקול: "הוא נהג לאבד את הקצב בתיפוף וכל הזמן האוזניות נפלו באולפן מאוזניו והוא היה מתבלבל. אחרי ארבעה טייקים שהרס לנו, נאלצנו להדביק לו את האוזניות עם דבק לראש. הוא היה עצבני מאוד ופעם אחת הוא ספר לנו את הקצב לתחילת נגינת שיר, כולנו התחלנו לנגן ורק הוא שכח שגם הוא צריך לתופף שם. נו טוב, כנראה שהתפנקתי יותר מדי זמן עם המתופף שהיה לי בדיפ פרפל, איאן פייס".


דריסקול לא מצא יותר את אור הזרקורים הגדול וכל להקה שניסה להתקדם איתה, לא הצליחה להתרומם. שמו חזר לעיתונים רק לאחר שנתגלתה גופתו, ב-1 ביוני 1987, עם פצעי דקירה וירי בה.


קיימות השערות שסמים היו מעורבים בתקרית ויש הטוענים שאף מדובר בטקס של מאגיה שחורה שהביא לסיום הטרגי. הדבר המטריד ביותר בסיפור הוא שהבסיסט בלהקתו האחרונה של דריסקול, ג'ף פנהולט, טען שעורו של המתופף בן ה-41 נפשט מגופו בעודו בחיים, כחלק מטקס שטני. זאת למרות שעיתוני העבר, שדיווחו על המקרה בהרחבה, לא ציינו פרט מטריד זה ולכן יש לקחתו בחשדנות רבה.


ב-1 ביוני בשנת 1998 נעצר בניו יורק זמר להקת סטון טמפל פיילוטס, סקוט וויילנד, בגלל אחזקת הרואין. הוא היה אמור לעשות הופעת סולו ביום זה. זה לא יגמר טוב...



ב-1 ביוני בשנת 1967 יצא תקליטו הראשון של דייויד בואי. פרטים עליו תמצאו במאמר שלי בבלוג מוסיקה זה. אז פשוט תלחצו פה.



בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.


Comentários


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page