top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-14 ביולי בעולם הרוק

עודכן: 8 בנוב׳ 2023



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-14 ביולי (14.7) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "הייתי עסוק עם הרולינג סטונס בהפקת קרקס הרוק'נ'רול שלהם, בסוף שנת 1968, אז לקחתי תקליט דמו שלי, עם מה שעשיתי עם להקה חדשה בשם לד זפלין, לפגישת הפקה והשמעתי את זה למיק ג'אגר, כשאני אומר לו שהלהקה הולכת להיות ענקית ולכן אנחנו צריכים לכלול אותם בתוכנית המצולמת הזו של הסטונס כי זה יהיה צעד עצום. ההצעה שלי נפלה על אוזניים ערלות, מכיוון שמיק לא קיבל את זה כלל. זמן מה לאחר מכן גררתי את ג'ורג' האריסון לאופני אולימפיק בדרך הביתה מסשן של הביטלס והשמעתי לו את הקלטת המאסטר עם אותה תוצאה מצדו, הוא גם לא קיבל את זה. לא יכולתי להבין למה הם לא הבינו את מה שכל כך מרגש אותי. לפני זה תמיד הרגשתי שכולנו חולקים פחות או יותר את אותו טעם במוזיקה. למרבה המזל, חלק גדול מאוכלוסיית רוכשי התקליטים לא הסכימו איתם". (גלין ג'ונס, טכנאי ההקלטה הבריטי, בספרו האוטוביוגרפי).


ב-14 ביולי בשנת 1967, יצא תקליטון לדייויד בואי, עם השיר LOVE YOU TILL TUESDAY. צדו השני בא עם השיר DID YOU EVER HAVE A DREAM.


באותו יום הגיעו בואי ומנהלו, קן פיט, לפארק הולנד שבלונדון, כדי להיפגש לארוחת צהריים עם המפיק ג'ון בריאן והבמאי רוברט פרימן (שעד לא מזמן שימש כצלם של הביטלס) שחיפשו שחקנים לסרט פורנו רך שהיה בכוונתם לעשות ושמו THE TOUCHABLES.


בואי נבחן במהרה לתפקיד הדמות דייויד קופרפילד. הוא לא קיבל את התפקיד, כשבהמשך אותה דמות קיבלה בכלל את השם כריסטיאן והשחקן בר המזל שגילם אותה היה דייויד אנטוני.


ב-14 ביולי בשנת 1980 נשלח אלן קליין, שהיה המנהל העסקי לשעבר של הביטלס והרולינג סטונס, לחודשיים בכלא בשל עבירות מס.


ב-14 ביולי בשנת 1982 נערכה בקולנוע EMPIRE, שבלסטר סקוור הלונדוני, הקרנת הבכורה של הסרט 'החומה' של פינק פלויד.


שלושה חברי להקת פינק פלויד (רוג'ר ווטרס, דייויד גילמור וניק מייסון) נכחו שם. הקלידן ריק רייט נעדר מהאירוע כי פוטר לפני כן מהלהקה על ידי ווטרס. נכחו גם השחקן בסרט בוב גלדוף, הבמאי אלן פארקר והמאייר ג'ראלד סקארף.


בין הידוענים שנכחו בבכורה נראו גם פיט טאונסנד, רוג'ר טיילור (מלהקת קווין), סטינג ואנדי סאמרס מלהקת פוליס והכסף מהכרטיסים נתרם למרכז תראפיה במוזיקה.


באותם ימים נערכו ראיונות לקידום הסרט ונאמר שם גם כך:


אלן פארקר: "הייתה התנגשות אדירה של אגואים. אם תשים שלושה אגומניאקים בחדר אחד, ברור שיעופו ניצוצות".


ג'ראלד סקארף: "שיתוף הפעולה בינינו נעשה עם המון כעס, אבל מתוך זה צמח משהו טוב. אנחנו פשוט מאייר אחד, מוזיקאי אחד ובמאי אחד. מעניין אם גם לפיקאסו וסטרבינסקי הייתה הבעיה הזו לו הם היו ביחד".


בעיתון NME נכתב בביקורת על הסרט שכסרט רוק, הוא בסטנדרט גבוה, אך כסרט רגיל הוא אפרורי וחסר רגישות. העלילה לא רציפה עד כדי שזה מתיש. אבל מבחינה טכנית, הסרט ללא דופי ואיוריו של סקארף עוצמתיים.


בעיתון MUSIC WEEK האמריקני, שם נערכה הפרמיירה מוקדם יותר, נכתב שזה סרט אסקפיזם שכולם בו נראים הלומי קרב וש"הסרט הזה מגדיר את האופן בו ייעשו בהמשך סרטי מוזיקה והאופן בו ייתפסו בעיני הקהל".


השחקן הצעיר שגילם את דמותו של פינק בסרט, קווין מקואן בן ה-14, אמר אז: "לא ממש נבחנתי לתפקיד בסרט. אני זוכר שזה היה יום ראשון וחברי פול בא אליי ואמר שמקיימים אודישנים בכנסיה הקרובה. לא ידענו במה מדובר. הוא ביקש שאבוא איתו לשם. למעשה, הצטרפתי אליו אבל שם לקחו אותי, צילמו את פניי, הקרינו על מסך גדול ואמרו לי שאולי יצרו איתי קשר. לא חשבתי שזה יקרה, אבל למחרת הם התקשרו אליי כדי להגיד שזכיתי בתפקיד. בסך הכל נהניתי לצלם את זה אבל הייתה סצנה אחת שממש הביכה אותי. זה היה בתחנת הרכבת והרבה אנשים היו צריכים לשיר לכיווני. בזמן הצילום היו הרבה ילדים אחרים שעמדו בצד וצחקו עליי. הסמקתי לא מעט".


בוב גלדוף אמר אז: "פחדתי לראות את הסרט ולכן התגנבתי פנימה בזמן שהוא כבר החל. אמרתי לבמאי שלא ייפגע אם אצא באמצע".


הרצאה על פינק פלויד ("הצד האפל של החומה") -

להזמנה פה: 050-5616459


ב-14 ביולי בשנת 1969 הפתיע בוב דילן את הקהל שבא לפסטיבל רוק שנקרא MISSISSIPPI RIVER ROCK FESTIVAL במיזורי, כשעלה באופן מפתיע לבמה והופיע מולם.


בוב דילן נראה רגוע כשהופיע בהפתעה בעיירת המכללות הקטנה הזו מחוץ לסנט לואיס מול קהל של כ-3000 מבקרים בפסטיבל נהר מיסיסיפי. הפסטיבל, שארך מספר שבועות בהרצה, כלל קונצרטים שנערכו באוהל גדול בשדה באוניברסיטת דרום אילינוי, והכותרת הראשית של המופע ב-14 ביולי הייתה עם להקת THE BAND.

הבאנד עשו את הסט הרגיל שלהם, וזכו בקריאה להדרן. אז הם חזרו בליווי דמות מוכרת עם גיטרה, בחולצה חומה, מכנסיים ומגפיים. הקהל הביע התלהבות אדירה מהתוספת המפתיעה.


ב-14 ביולי בשנת 2021, בראיון לרדיו הבי.בי.סי, גילה ברוס ספרינגסטין שהוא מקווה להתחיל מחדש את סיבוב הופעותיו בשנת 2022. "נסייר בשנה הבאה אם ​​הכל ילך כשורה. זה הכל תלוי בווירוס", הוא אמר. "אני רוצה לקחת רגע אחד להודות לאוהדיי בבריטניה, במיוחד על התמיכה שהם נתנו למוזיקה החדשה שלי".


ב-14 ביולי בשנת 1987 קיבל הגיטריסט סטיב מילר מסטיב מילר באנד) כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.


ב-14 ביולי בשנת 1973 נהרג קלארנס ווייט, שהיה חבר בלהקת הבירדס עד פירוקה בפברואר 1973.


קלארנס ווייט היה גיטריסט בלהקת הבירדס (החל משנת 1968) אך גם מהפכן בתחום מוזיקת הבלו-גראס. הכל נקטע בתאונה אחת. ווייט סומן כהבטחה גדולה כשניגן עם הבירדס, אך הבטחה זו נקטעה כשמת בגיל 29.


היה זה כשאישה צעירה פגעה בו במכוניתה, בעת שהעמיס ציוד נגינה למכוניתו, אחרי הופעה במועדון קטן, בכביש המהיר SIERRA שבפאלמדייל. בתאונה נפצע אחיו של קלארנס, רולנד והאח השלישי במשפחה, אריק, היה עד למתרחש. האישה הפוגעת נעצרה באשמת שיכרות והריגה. לטקס הלוויה שלו, שנערך ב-19 ביולי, הגיעו כמאה איש, כולל חברי עבר והווה של הבירדס. בסוף הטקס החל גראם פארסונס לשיר את FARTHER ALONG וסחף את כולם לשיר עמו.


ווייט סומן כאיש שהצליח, בדרכו השקטה והצנועה, להמציא אלמנט מסוים בקאנטרי-רוק. היו שראו בו את הג'ימי הנדריקס של האמריקנה. מתופף הבירדס, ג'ין פארסונס: "הוא לא מוכר כמו ג'ימי הנדריקס אבל הנדריקס העריץ את קלארנס ווייט. הוא הגיע לראות אותנו במועדון וויסקי א גו גו. הייתה דפיקה על דלת חדר ההלבשה שלנו ואז נכנס פנימה האיש ההוא עם הכובע והנוצה. הוא ניגש לקלארנס והביע בפניו את הערכתו לנגינה שלו. קלארנס שאל אותו: 'המון תודה. ומי אתה?'... אז הנדריקס הציג את עצמו וקלארנס השיב, 'אה, אז אני מעריך מאד גם את נגינתך'...".


הקריירה של ווייט הייתה פוריה עוד לפני שהחל עם הבירדס. החיבור שלו לאותה להקה החל כשנקרא לנגן, בשנת 1967, באלבום של חבר הבירדס לשעבר, ג'ין קלארק, עם האחים גודסין. כריס הילמן, בסיסט הבירדס, ניגן גם הוא בתקליט של קלארק והזמין את ווייט לנגן בתקליט של להקתו, YOUNGER THAN YESTERDAY. היה זה בשיר TIME BETWEEN, שנחשב לאחר הראשונים בזרם הקאנטרי-רוק. ווייט המשיך לספק מצליליו גם באלבומים הבאים של הבירדס. כשנכנס כחבר בלהקה, הילמן כבר היה בדרך החוצה כדי לעבוד עם גראם פארסונס ואף ניסה לגנוב את ווייט מהלהקה כדי להצטרף ללהקתם, שנקראה THE FLYING BURRITO BROTHERS. ווייט לא הסכים לצאת מהבירדס.


אבל הדרך של הבירדס לא הייתה קלה והתקליטים הפכו ממלהיבים למעייפים. הקהל הרחב לא הבין את מה שהלהקה רצתה לתת לו וכל העסק הלך והתפרק. לקראת סוף פעילותה של הלהקה החליט ווייט כי הוא מתנקה לחלוטין מהסמים והאלכוהול. לחבריו ללהקה זה היה נראה כי הוא השתנה לגמרי. עם פירוק הלהקה הוא המשיך לנגן את הבלו-גראס האהוב עליו, כשב-14 ביולי ניגן עם להקת 'הקולונלים'. בפאלמדייל, קליפורניה. רוג'ר מגווין, מנהיג להקת הבירדס: "יום לפני התאונה הזו הוא היה בביתי במסיבת יום הולדת. שם הוא אמר לי שהוא רוצה לחזור ולעבוד איתי. לא במסגרת הבירדס אלא רק שנינו. אני הסכמתי בהתלהבות".


ג'ין פארסונס, מתופף הבירדס: "בסוף דרכו היה ווייט איש שונה לחלוטין. הוא החליט לפרוש מהסמים והאלכוהול. אשתו סוזי כבר עזבה אותו כי נמאס לה מההתנהגות שלו. היא נתנה לו אולטימטום בעניין. היו לו קטעים לא נעימים כשהסתובבנו בדרכים. לא אכנס לפרטים. רק אוסיף שזה לא מתאים למי שיש לו משפחה. אני בטוח שאם הוא היה חי, הוא היה נחשב כיום לאחד ששינה לחלוטין את פני המוזיקה".


בטקס הלוויה של ווייט שר חברו, גראם פארסונס, חבר לשעבר בלהקת הבירדס. על כך הגיב הילמן: "רציתי לדחוף באותו רגע את גראם לתוך הקבר. זה היה רגע לא נעים. הוא היה שיכור לגמרי ועשה צחוק מהעניין". פארסונס לא יזכה לחיות עוד זמן רב.


ב-14 ביולי בשנת 1973 חטף פיל אוורלי (מצמד האחים אברלי) עצבים על הבמה. הוא שבר את הגיטרה שלו ועזב את הבמה באמצע הופעה, באולם על שם ג'ון וויין שבהוליווד. אחיו לצמד, דון אוורלי, סיים לבדו את ההופעה והודיע בסופה שהצמד מתפרק.


לרוע המזל, דון אוורלי היה כל כך שיכור שהוא לא יכול היה לנגן ולא זכר מילים. האח פיל הגיב בריסוק הגיטרה שלו ואמר, "לעולם לא אעלה שוב לבמה עם האיש הזה". דון אוורלי חזר מאוחר יותר באותו לילה - כנראה קצת מפוכח יותר - כדי לקיים את החוזה. על פי הדיווח אז ב-LA TIMES: "כשמישהו בקהל שאל היכן אחיו, דון הגיב בניסיון עצבני להומור, 'אני לא יודע, ראית אותו?' ואז, כאילו היה צורך במשהו אחר, הוא אמר: 'האחים אוורלי מתו לפני עשר שנים'..."


ב-14 ביולי בשנת 1972 יצא גיליון של עיתון להיטון ובו גם התופינים הבאים שבחרתי לכם משם:










בנוגע לאייטם האחרון, הייתי בטוח שעיתון להיט חירטט (לפעמים זה קרה שם...), אז ניגשתי לבדוק ו... וואללה, זה קרה. הנה הכותרת מעיתון בילבורד.


ב-14 ביולי בשנת 1912 נולד זמר הפולק האגדי וודי גאטרי, שהיווה השפעה עצומה על בוב דילן. הוא גם אביו של הזמר ארלו גאטרי.


ב-14 ביולי בשנת 1967 החלה להקת המי סיבוב הופעות הזוי ביותר באמריקה. למה הזוי?


כי להקת המי תיפקדה שם כלהקת חימום ללהקת 'מתבודדי הרמן'. כרזה מסיבוב ההופעות הזה הציגה את הלהקה האורחת כ'כוכבת פסטיבל מונטריי'. סולן להקת המי, רוג'ר דאלטרי: "הסיבוב הזה לא עשה לנו טוב. לא הייתה אחריות על כתפינו, כי היינו רק אמני חימום ויכולנו לעשות מה שהתחשק לנו על הבמה. קית' מון הציג בסיבוב זה את מערכת התופים החדישה שבנתה לו חברת פרמייר, כולל הכיתוב 'קית' מון - המתופף הבריטי המתפוצץ'..."


ב-14 ביולי בשנת 1970 יצא תקליט הבכורה של להקת סופרטרמפ.


הכל התחיל בלהקה בשם THE JOINT בה היה חבר פסנתרן בשם ריק דייויס. אותה להקה זכתה בתמיכתו של בריטי עשיר, שגר בשווייץ. שמו היה סאם. שמו המלא היה סטאנלי אוגוסט מיסגוס. הוא האמין בלהקה, כשנתקל בה בעת שהופיעה בז׳נבה. סאם החליט לרפד את הלהקה בציוד, מכונית וגם באספקת מקום להתגורר בו. במהרה הפכה התקווה לאכזבה וסאם פירק את הלהקה. על דייויס הוא ציווה להקים להקה חדשה. מודעה לאודישן הושמה בדף הדרושים הקבוע שבמלודי מייקר והמודעה צדה את עיניו של רוג׳ר הודסון. הוא הגיע, ביצע את השיר DEAR MR. FANTASY של להקת טראפיק והתקבל בתנאי שיהיה הבסיסט בלהקה שתיקרא מעתה בשם DADDY.


דייויס הביא ללהקה גיטריסט בשם ריצ׳ארד פאלמר ואחד המתופפים שהיו אך נשארו זמן מועט היה נייג׳ל אולסון, שדרש שיקנו לו מטעם הלהקה מכונית והועף בשניה שדרישה זו יצאה מפיו. בהמשך הוא מצא את אושרו ועושרו עם אלטון ג׳ון. לפני כן הספיק אולסון גם לתופף קצת עם אוריה היפ בשלביה הראשונים.

במקומו הגיע המתופף קית׳ בייקר (גם הוא יתופף בהמשך שנת 1970 עם אוריה היפ). העובדה שדייויס עצמו היה גם מתופף לא הקלה על בחירת מתופף ראוי ללהקתו החדשה עד שבאחד האודישנים הוחלט פה אחד לצרף את המתופף בוב מילר. סאם עמד מאחורי הלהקה ונהג לשלוח לה מרחוק כספים, ממקום מושבו בשווייץ.


אך זה לא היה קל לקבל ממנו כסף. כל צ׳ק יצא ממנו לאחר נסיונות שכנוע לא קלים מצד החברים. חברי הלהקה נהגו לא לפתח יחסי חברות זה עם זה ואפילו נהגו לאכול במטבח בתורות כדי לא להתקרב אישית זה לזה. האווירה הביתית לא הייתה קלה עבורם. אך הייתה להם משימה משותפת. אחד שנכח בבית בזמנו סיפר לאחר מכן את שהתחולל שם: "ריק נהג להשתכר ולספר בדיחות ארוכות ומגעילות למי שהיה מוכן לשמוע. מבחינה מוזיקלית לא היה טוב בבית. הלהקה ניסתה לנגן, בלב לא שלם, וכל ג׳אם שלה הפך לאסון".


דייויס, שהיו לו קשרים בגרמניה עם הופעות שערך שם בעבר עם THE JOINT, הצליח לארגן ל-DADDY כמה הופעות שם. היו לה אז רק ארבעה שירים מוכנים. הם ביצעו גירסה ארוכה של ALL ALONG THE WATCHTOWER (שקיימת גם בוידאו שצץ לפני מספר שנים באיכות נהדרת). שיר נוסף שבוצע בהופעות היה גירסה ל- SEASON OF THE WITCH (במקור של דונובן) שנמתחה לזמן רב.


כשהגיעו לגרמניה הבינו החברים שהם צריכים לבצע כל יום חמש הופעות באורך חצי שעה. החברים קלטו שבשביל זה צריך להיות מוכנים מוזיקלית ונהגו לערוך שם חזרות במהלך היום כדי להיות מוכנים בלילה. אבל בעל המועדון התלונן שהלהקה לא דאגה לנקות את הדירה ולכן סירב לשלם לה על הופעותיה. בינתיים דאג סאם העשיר לטוס מדי פעם משווייץ לבדוק את ההתקדמות.


הודסון: "סאם לא חי בעולם האמיתי. אני חושב שהוא ירש את כל הכסף שלו ולכן הוא כה עשיר. האיש מוזר מאד ועם לב רחב. לא תמיד אפשר להבין את מה הוא אומר. כשהוא משתכר אז הוא בלתי אפשרי. מזלו שיש לו את אשתו שדואגת להציבו על הקרקע".


אחרי ההרפתקה בגרמניה טסה הלהקה לשווייץ כדי לשהות אצל סאם ולהקליט באולפן שקרוב לביתו כמה הקלטות נסיון. בשלב הזה צצו להקות שונות עם המילה DADDY בשמן. שינוי שם הלהקה היה דבר הכרחי והיה זה פאלמר הגיטריסט שצץ עם הרעיון לקרוא ללהקה ׳סופרטרמפ׳ על פי ספר שנכתב בשנת 1910 על ידי H.R. DAVIES בשם ׳אוטוביוגרפיה של סופר נווד".


כשחזרו לאנגליה פנו חברי הלהקה לאנשים שונים עם ההקלטות שיצרו במטרה להשיג חוזה הקלטה. אנשים בחברת התקליטים ׳איי אנד אם׳ שמעו את ההקלטה והביעו התעניינות. זמן קצר לאחר מכן מצאה את עצמה הלהקה באולפני ׳מורגאן׳ שבלונדון כשהיא מקליטה שירים לאלבומה הראשון. ההחלטה שקיבלו החברים הייתה להקליט רק בשעות הלילה, כי הם שמעו שלהקות אחרות קיבלו את התוצאה הטובה ביותר כשערכו סשנים ליליים. לכן התקליט הזה של סופרטראמפ הוקלט בדרך כלל בין חצות לשש בבוקר.


הנוהל היה לצאת מהדירה ההיא שסאם אירגן בסארי בשעה 23:00 ולהגיע לאולפן בחצות. הודסון היה הנהג ברכב שהביא את הארבעה לאולפן. הלילה לא היה זמן אידיאלי לכולם להקלטה. טכנאי ההקלטה, רובין בלאק, נרדם לא פעם בעת העבודה, בעוד השאר נהגו לריב באולפן. אחת הבעיות הייתה ההחלטה להקליט את האלבום ללא מפיק מוזיקלי. הם חשבו שאם פול מקרטני לא צריך מפיק אז גם הם לא.


התקליט הראשון הזה נתפס עד היום כאלבום בכורה בוסרי אך מעניין של הלהקה, עם ניחוח מלנכולי בתוכו. המכירות פנו לכיוון אסון. המלודי מייקר בביקורתו על האלבום: "המוזיקה די קודרת והשירה יוצרת את האווירה בהתאם. המילים קצת יומרניות ומאולצות אבל האלבום מומלץ להקשבה חוזרת. יש בו רגעים שמזכירים את פינק פלויד המוקדמת". בעיתון DISC AND MUSIC ECHO היו נלהבים יותר: "זה האלבום הטוב ביותר מזה כמה חודשים שיצא מלהקה בריטית. בבסיסו זה אלבום של אהבה, ברובו אופטימי אך מסתיים באופן עצוב".


מילר המתופף החליט לפרוש. פאלמר חש כי הוא במלחמה תמידית מול דייויס והודסון. סאם העשיר טס במיוחד ללונדון כדי לפתור את העניין. אחרי כמה שיחות הוא החליט שהודסון יישאר ופאלמר יועף משם.

באותו זמן עבד הודסון בסופרטרמפ כשהוא עדיין חתום בחוזה מול חברת מו״לות בשם ׳בלו מאונטיין׳. באותו יום בו הוחלט כי פאלמר יעוף - קנה סאם את החוזה הזה עבור 500 ליש״ט. פאלמר היה נרעש מההחלטה של סאם להעיפו ושלח לו ב-23 ביולי מכתב ובו כתב: "והשטן אמר - שב בשקט! שב בשקט! אתה מזעזע את הספינה. אוקי, אשב בשקט. מתנצל באהבה, ריצ׳ארד". או במילים אחרות, פאלמר בא להגיד - לכו תזדיינו!


בינואר 1971 דיווח העיתון DISC AND MUSIC ECHO על סופרטרמפ: "להקת סופרטרמפ שוקלת כרגע לבלות יותר זמם בגרמניה. זאת מכמה סיבות. קודם כל, הלהקה מאד פופולרית שם. יש לה הרבה הופעות. הלהקה גם רוצה כבר להקליט את תקליטה השני והאולפנים בלונדון תפוסים חודשים קדימה - והם גם מאד יקרים. האופציה הטובה היא להקליט באולפני 'בוואריה' שבמינכן ולהופיע שם כדי לממן את זה. הלהקה כבר הספיקה להקליט שם מוזיקה לסרט צ'כי שנקרא PURGATORY (גיהנום). הסרט מספר על התנקשות פוליטית. הלהקה אף מופיעה בסרט זה. בינתיים פרש ממנה הגיטריסט ריצ'ארד פאלמר והיא נותרה כרביעייה. כנראה זו הסיבה שלא שמענו ממנה הרבה מאז צאת אלבומה הראשון".


הודסון החליט בשלב הזה לעבור לגיטרה וקלידים. את ההרכב החדש איישו המתופף קווין קארי, הבסיסט פראנק פארל והסקסופוניסט דייב ווינתרופ. המטרה הייתה להקליט תקליט שני. כזה עם עטיפה ובה ציצים מקועקעים להחריד. אך זה כבר סיפור לפעם אחרת.


ב-14 ביולי בשנת 1945 נולד המתופף ג'ים גורדון, שהיה בשנות השישים והשבעים אחד ממתופפי הסשנים העסוקים ביותר, אך בשנת 1983 רצח את אמו ונידון למאסר עולם. הוא בילה בכלא עד שמת במרץ 2023.


הסיפור המחריד עליו נמצא לקריאה בלחיצה פה.


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.



©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page