top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-19 ביוני בעולם הרוק

עודכן: 5 בדצמ׳ 2023



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-19 ביוני (19.6) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "אני לא עושה תקליטים בשביל הנאה. עשיתי כאלו כשהייתי צעיר יותר, אבל אני כבר לא כך היום. אני מקליט כדי להאכיל את האנשים עם מה שהם צריכים, מה שהם מרגישים. אני מקוה שאני מקליט כך שאוכל לעזור למישהו להתגבר על זמנים קשים". (מארווין גאי בעיתון NME, שנת 1982)


ב-19 ביוני בשנת 1948 נולד הזמר-גיטריסט-יוצר, ניק דרייק.


מיליונים בעולם אוהבים את הבחור שברזומה שלו אלבומי מופת והוא ממשיך להופיע בצליליו במקומות רבים עם הגיטרה שלו וקולו המלטף. שיערו הארוך ודאי כבר מקריח מקדימה ואסוף בקוקו מאחור, או שמא הוא קירח לגמרי. או בעצם אולי רעמת שיער מפארת אותו גם היום? קולו ודאי נשמר ואוורירי ומהפנט כמו פעם, כפי ששר איתו באולפן למעטים מביני עניין. נו טוב, הכל כמובן בגדר השערות, כי ניק דרייק מת בודד בחדרו שבבית הוריו בשנת 1974.


כשהיה ילד נשלח דרייק לבית ספר פרטי ואחד מכללי המוסד היה שתלמידיו ישלחו להוריהם בקביעות מכתבים. אז ניק בן ה-14 ניגש למשימתו ובתחילת הקיץ של 1963 כתב: "אמא ואבא היקרים. המון תודה על מכתביכם אליי. גם תודה רבה על השעון ששלחתם לי. יש פה מזג אוויר קייצי אמיתי וזה ממש רותח. אנו משחקים המון קריקט ופעם אחת ממש הצלחתי במשחק ופעם אחרת פחות. בנוגע לתקליטון שאני רוצה ליום הולדתי, זה יהיה 'כניסת הגלדיאטורים' בביצוע נירו והגלדיאטורים. אין יותר מה לדווח כרגע. בהמון אהבה, ניק".


תהיו בטוחים שכשהגיע לגיל 15 הקשיב ניק לתקליטון זה שכה רצה וקיבל במתנה. הוא הניח אותו בפטיפון הביתי, הניח את המחט על הויניל הקטן שהסתובב במהירות ארבעים וחמישה סיבובים בדקה והקשיב בהתרגשות לצלילים הבאים:



הוא לא ידע שצליליו יהפכו עם השנים למשפיעים ואהובים כל כך. לו רק ידע זאת... ואם ברצונכם להכיר הרבה יותר על ניק דרייק - הנה זה, במאמר מיוחד שכתבתי עליו. תלחצו פה לקריאה.


ב-19 ביוני בשנת 1970 יצא תקליטון חדש ללהקת HOTLEGS. שמו הוא "אדם ניאנדרטלי" והיה זה צעד לפני הקמת להקת עשרה סי סי. השיר כלל פזמון פשוט שחוזר על עצמו ומקצב תופים כבד.



חברי הלהקה היו אריק סטיוארט, קווין גודלי ולול קרים, אז נגני הבית של אולפני STRAWBERRY בסטוקפורט, אנגליה. הלהקה הגתה את השם לכבוד רגלי המזכירה של האולפן. סטיוארט: "הייתה לנו בחורה בסטודיו, קת'י גיל, שהיו לה רגליים מאוד מאוד יפות והיא נהגה ללבוש את מכנסי החום המדהימים האלו או מכנסי עור ירוקים".


ללהקה לא היו שאיפות גדולות לשיר הזה: הם ניגנו אותו כדי לבחון מערכת תופים חדשה להקלטה באולפן. ראש חברת התקליטים של פיליפס, דיק ליהי, היה בסביבה, חשב שיש לזה פוטנציאל, וגרם להם להקליט את זה אצלו. התקליטון מכר למעלה מ-2 מיליון עותקים ברחבי העולם והגיע לראש המצעדים באיטליה.


ההצלחה הייתה כה גדולה שמנהיג התזמורות הקלילות, ג'יימס לאסט, כלל גרסה של זה באלבומו האחרון; אפילו אלטון ג'ון, שעסק אז כזמר של קאברים לתקליטים מוזלים, הקליט גרסה ייחודית משלו.


"חשבנו שעשינו את זה", חשב אז גודלי. "פגענו בצינור נפט בלתי צפוי עם השיר וזו הייתה אחת מאותן תאונות מזל שהופכות למשהו מעניין וגם מוצלח, בלי לדעת איך ולמה. כשאתה חוזר אחורה ומנסה לשחזר את אותן נסיבות, זה פשוט לא עובד".


למרות הצלחת התקליטון, HOTLEGS נשארה ממוקדת בעבודות אולפן עבור אמנים אחרים. היה קשה לעשות להיט נוסף שכזה וב-1972, עם צירופו של גרהאם גולדמן, הם הפכו ללהקת עשרה סי סי, שחצבה את דרכה להצלחה עולמית.



ב-19 ביוני בשנת 1964 הצהיר מיק ג'אגר במסיבת עיתונאים שהוא מעריך שהרולינג סטונס יהיו קיימים עוד כשנתיים ובטח לא יצליחו להתקיים מעבר לכך.


הוא אף הוסיף שהוא חוסך את הכסף שהוא מרוויח עכשיו לעתיד.

ובכן, זמר ענק הוא ג'אגר, אך כנביא? הוא לא שלאגר...


ב-19 ביוני בשנת 1964 יצא באנגליה התקליטון HOUSE OF THE RISING SUN של להקת האנימלס. הסינגל הזה היה חלוצי בתחומו בין השאר בשל העובדה שהוא הראשון שהגיע למקום הראשון במצעדים למרות שאורכו היה למעלה מארבע הדקות שהיוו רף המקסימום בהשמעת תקליטונים ברדיו.




לא היה אחד שדרש בעלות על כתיבת שיר זה והוא היה חופשי לשימוש. לכן נוצרו גירסאות רבות עוד לפני שלהקת האנימלס נכנסה לסיפור. גם בוב דילן הקליט גירסה משלו לפני כן.


השיר הוקלט על ידי האנימלס בטייק אחד בלבד. המפיק מיקי מוסט החליט אחרי הטייק הזה שלא צריך יותר והעיף את אותן חיות מהאולפן. טכנאי האולפן טען שהשיר ארוך מדי וכי יש סיכון שהרדיו לא ישמיע זאת בגלל זה, אך מוסט הרגיע אותו ואמר שמבחינתו השיר ייצא על תקליטון כמו שהוא.


הקלידן אלן פרייס הוא היחיד שקיבל את קרדיט העיבוד, כי הטענה מצד חברת התקליטים הייתה שאין מספיק מקום במדבקת התקליטון לחמישה שמות. השיר הפך ללהיט היסטרי ופרייס, המעבד הרשמי, זכה בכל כספי התמלוגים - דבר שהוביל להתמרמרות ברורה מטעם השאר. הזמר, אריק ברדן, טען בספרו שזו הייתה אחת הטעויות הגדולות ביותר שעשה - לוותר על הקרדיט.


את סולו האורגן שלו בשיר, ניגן פרייס באורגן מדגם VOX CONTINENTAL כשהוא מושפע מסולו ההאמונד של האורגניסט ג'ימי סמית' בקטע WALK ON THE WILD SIDE, שהוקלט זמן קצר לפני כן.


עם זאת, אי אפשר לדמיין את השיר הזה ללא צלילי פריטת הגיטרה של הילטון ואלנטיין, שאחז אז בגיטרה מדגם GRETCH TENNESSEAN, אותה רכש בשנת 1962, כשהיה חבר בלהקת THE WILDCATS.


היסטוריונים רבים ניסו לפענח את זהות בית השמש העולה, כשלבסוף נותרו שתי גרסאות לעניין. הראשונה גורסת כי מדובר בבית בושת בניו אורלינס, שנקרא על שם המאדאם שבו, מריאן לסולייל לוואנט, ששמה מתורגם בצרפתית לשמש עולה. בית זה נפתח לעסקים בשנת 1862, נסגר בשנת 1874 ובין לבין סיפק מקום פורקן לחיילים רבים, עד שהשכנים התלוננו. גרסה שניה גורסת כי מדובר בבית סוהר לנשים בניו אורלינס, ששער הכניסה שלו מעוטר עם שמש, שעולה בכל פעם שהשער עולה למעלה.


אריק ברדן: "השיר נחת עליי כיד הגורל. הוא נועד לי ואני נועדתי לו. הופענו עם השיר הזה עוד לפני שהקלטנו אותו, בעת סיבוב הופעות משותף עם צ'אק ברי. ההקלטה של השיר יצאה כה טובה עד שבוב דילן בתחילה כעס עלינו שהקלטנו את זה, אבל כנראה זה אחד הרגעים בהם החליט להפוך גם הוא לאמן רוק ולא רק פולק".


הפעם הראשונה בה ביצעו האנימלס את השיר הזה על במה בארה"ב קרתה ב-18 באוקטובר 1964, באולם תיאטרון PARAMOUNT שבברוקלין.


ב-19 ביוני בשנת 2012 הואשם סמנכ"ל הכספים לשעבר של להקת פרל ג'אם ב-33 סעיפי גניבה בגין גניבה לכאורה של לפחות 380,000 דולר מחברת הניהול של הלהקה המצליחה מסיאטל.


לפי משרד התובע של מחוז קינג, ריקי גודריץ' גנב לכאורה מאות אלפי דולרים במהלך מספר שנים, והוציא את הכסף על חופשות משפחתיות מפוארות, טיפולי ספא, ביטוחי חיים ויינות יקרים.


ב-19 ביוני בשנת 1977 הופיעה להקת פינק פלויד באירוע בשיקגו שנקרא SUPER BOWL OF ROCK AND ROLL.


למרות הצלחת המופע נטען שנערכה באירוע מעילה כספית. במהלך ההופעה נטען מטעם המפיקים המקומיים שהגיעו להופעה 67,000 איש. הנהלת פינק פלויד פקפקה מאד בנתון ומיהרה לשכור מסוק עם צלם שיצלם את הקהל מלמעלה. הצילום האווירי הביא להערכה שהיו שם 95,000 איש ועורכי הדין של הלהקה כבר החלו לאיים בתביעה.


"הצד האפל של הירח - הסיפור של פינק פלויד" והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה: 050-5616459



ב-19 ביוני בשנת 1965 קיבל בריאן וילסון מהביץ' בויז מכתב מאביו, מאריי וילסון, בו האב צירף מסמכים משפטיים שבהם הוא דורש לעצמו את זכות הבעלות היחידה על חברת המו"ל של הלהקה, בשם SEA OF TUNES.


ב-19 ביוני בשנת 1974 יצא אלבום כפול בהופעה חיה של זמר הנשמה, מארווין גאי.



בשנת 1973 הוציא גאי את אלבומו הנמכר ביותר, LET'S GET IT ON, שהפך אותו לאמן נמכר ביותר בחברת מוטאון. אותה חברה רצצה מזמן שהוא יקדם את הקלטותיו בסיבוב הופעות, אבל הזמר הסורר, שהחל לסבול מפחד במה לאחר התמוטטות שותפתו האהובה לדואט השירה, תמי טרל, באוקטובר 1967, ומאוחר יותר מתה מגידול מוחי, במרץ 1970, סירב לחזור להופעה אלא רק בהסכמה לעשות זאת בזמנים ספורדיים.


אבל עם ההצלחה שלו והרגל ההוצאות המתגבר כעת על מותרות, הוא הסכים באי רצון להתחיל שוב בסיבוב הופעות בתחילת 1974. לאחר שקבע את המופע ל-4 בינואר 1974 בקולוסיאום באוקלנד. כתב הרולינג סטון, טים קייהיל, ביקר בביתו של גאי כדי לכתוב מאמר גדול בעיתון ודיווח כי "לא עבר שבוע לפני ההופעה שמרווין סוף סוף נתן האישור הסופי. עכשיו הוא מבוהל".


ובכל זאת, הוא הופיע והאלבום יצא, כשבעטיפה הוא מצולם בתלבושת שלו, שהייתה סמל לאני המפולג הנוכחי שלו. הוא לבש בגדי עבודה - חולצת ג'ינס ומכנסי ג'ינס כחולים - מייצג את הקיום הכפרי המחוספס למחצה שלו. עם זאת, צווארון החולצה והחפתים היו מעוטרים בתכשיטים נוצצים וחרוזים, כובעו האדום הפשוט מעוטר בחוט כסף נוצץ, ועל רגליו זוג נעלי פלטפורמה בגוון כסף. למרות שבהמשך חייו הוא ויתר כמעט על כל התכשיטים, הוא ענד כעת עגיל באוזנו השמאלית.


גאי סיפר שזה היה הקונצרט הראשון שלו מזה חמש שנים. ובכן, זה לא היה נכון. הוא הופיע בג'מייקה רק שנה קודם לכן ובוושינגטון שבעה חודשים לפני כן. מארווין גאי אהב להגזים, כדי להוסיף למסתוריות שלו.


מארווין גאי עלה לבמה מול 14,000 מעריצים נלהבים והעניק מופע שיהווה מודל לכל המופעים שלו מאז. ככל שעבר הזמן, הוא היה מוסיף רקדנים ומשנה סגנונות לבוש, אבל המטרה נשארה זהה: להניע את הנשים בפראות. כך ראה גאי את המחויבות התיאטרלית שלו. הוא היה משוכנע שזה היה רק סקס שהנשים רצו ממנו, הכמיהה המינית ששמעו בקולו.


באותו לילה באוקלנד בשנת 1974 הוא היה מתוח מאד. טים קייהיל דיווח כי "עד 20:30 בערב. שעת ההופעה זו הייתה אחת הסצנות הכאוטיות הטובות ביותר מאחורי הקלעים שראיתי אי פעם".


ג'ין פייג', שכתב את העיבודים, ביצע את מה שגאי אמר לו לעשות - לחבר את כל השירים יחד, ללא הפסקות. "הוא כל כך פחד שאף אחד לא ימחא כפיים, שהוא רצה לכסות את השתיקות עם מוזיקה. המופע התחיל בצורה מוזרה. למארווין היה את האח שלו, פרנקי, שדמה לו מאוד ויצא ראשון. מטבע הדברים כולם

חשבו שפרנקי הוא מארווין - זו הייתה כוונתו של מארווין - והם צעקו ומחאו כפיים כמו משוגעים. ואז כשמארווין הופיע דקה לאחר מכן, זה היה כמו שנבואתו התגשמה. אנשים היו מבולבלים - מי היו שני המארווין האלו? אז קבלת הפנים של מארווין האמיתי הייתה שקטה מאוד".


כשגאי סוף סוף התחיל לשיר באוקלנד, התשואות היו עצומות. כבר בהתחלה, קולו נשמע חלוד. בנוגע לתזמורת - הוא מעולם לא אהב להופיע בהופעה חיה עם פחות מארבעה עשר נגנים - זה עזר להסתיר את

חוסר הודאות שלו, אבל בפתיחת המופע, עם TROUBLE MAN, הוא עדיין לא מצא אמון במצב - והקהל אהב אותו ללא תנאים.



ב-19 ביוני בשנת 1973 קיבל אדגר וינטר תקליטון זהב על להיטו האינסטרומנטלי FRANKENSTEIN. וינטר קרא כך לקטע שלו בהשראת החתכים הרבים שנעשו בעריכת סרט ההקלטה המקורי - דבר שהזכיר לו את החתכים והתפרים של הדמות פרנקנשטיין.



ב-19 ביוני בשנת 1994 הופיע פיטר גבריאל בישראל. מעטים יחסית זוכרים את ההופעה הזו.


פיטר גבריאל, איש ג'נסיס לשעבר ומאז אמן מצליח מאד בשמו, הגיע להופעה בארצנו שנים רבות לאחר הצלחתו האמיתית. דעותיו הפוליטיות מנעו מאיתנו ליהנות ממנו פה על הבמה מזה שנים רבות.


בסופו של דבר, גבריאל הסכים להופיע בפארק הירקון בתל אביב בתנאי שיתקיים מופע לפני כן ליד הגבול עם מצרים, לעידוד דו קיום. אבל הרצוי התנגש עם המצוי וההופעה הדו-קיומית בוטלה שם ברגע האחרון והועתקה לאילת וללא תושבים מצריים בסביבה.


כשהגיע גבריאל להופיע בתל אביב, שוב הרצוי התנגש עם המצוי. כל ההפקה הוקדמה בשעה ואמן החימום, לו ריד (של מי היה הרעיון המוזר להביאו למעמד זה???), עלה לבמה והראה אדישות / זילזול בקהל הישראלי. הוא ליווה את עצמו בגיטרה ובא עם שלל רב של זיופים. לפני כן הוא גם הזעיף פנים והתחצף לעיתונאים שביקשו לראיינו. בקיצור - לו ריד טיפוסי. פיטר גבריאל, מצדו, העניק הופעה נהדרת.


ב-19 ביוני בשנת 1982 יצא סטיב מילר עם להקתו (סטיב מילר באנד) לסיבוב הופעות חדש, ראשון מזה שלוש שנים. עם שישה נגנים לצדו ותקליט-להיט חדש, ABRACADBRA, הוא יצא להופעה ראשונה בלייק טאהו ומשם לבמות מסביב לעולם.


ב-19 ביוני בשנת 1969 הצטלמה להקת לד זפלין לתוכנית טלוויזיה צרפתית בשם TOUS EN SCENE. בתוכנית הזו נהגו להתארח זה לצד זה אמנים מתחומים שונים באמנות.


התוכנית שודרה ב-5 בספטמבר של 1969 ולפי מגזין צרפתי בשם JUKEBOX, ניגנה הלהקה במהלך הצילום גם את השירים GOOD TIMES BAD TIMES ו- WHOLE LOTTA LOVE. אם הדבר נכון, הרי שזו הפעם הראשונה בה השיר "המון אהבה" בוצע באירופה.


לאחר צילומי התוכנית נקבעה ללהקה הופעת פרומו באותו ערב מול אנשי חברת תקליטים צרפתית שטיפלה בקטלוג שלה שם. ההופעה הייתה אמורה להיערך בתוך זירת איגרוף, אך לבסוף היא בוטלה כי היה בלתי אפשרי להכניס לשם את ציוד הלהקה.


דבר הביטול לא מנע מכמה עיתונים לפרסם למחרת ביקורות מהללות על ההופעה, שלא התקיימה, בזירת האיגרוף. רוברט פלאנט וג'ון פול ג'ונס ניצלו את הערב שהתפנה להם והלכו למועדון לילה בשם ROCK AND ROLL CIRCUS. שם הם עלו לבמה לג'אם עם מארק טובלי וז'אק גראנדט, הגיטריסט והבסיסט של להקת הרוק הצרפתית VARIATIONS.


ההרצאה "מדרגות לגן עדן - הסיפור של לד זפלין" והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה: 050-5616459



ב-19 ביוני בשנת 1970 יצא תקליטון חדש לאלטון ג'ון ושמו ROCK AND ROLL MADONNA. היה זה לפני ששמו הפך להיות חם ביותר בתעשייה.



במלודי מייקר נכתב בביקורת עליו: "בחודשים האחרונים היה קשה ללכת ברחוב של העיר מבלי להיתקל בתמונות של אלטון ג'ון, בכל חנות תקליטים שהיא. הבנתי שהוא נגן פסנתר וזמר נהדר שלא שר בסגנון המתיש של WINDMILLS OF YOUR MIND. בתקליטון הזה הוא מוכיח לנו שהוא יודע לעשות רוק'נ'רול".


הניסיון, להפוך את השיר כך שיישמע כאילו הוקלט בהופעה חיה, נשמע מביך. למעשה, רעש הקהל נלקח מהקלטת הופעה של ג'ימי הנדריקס ברויאל אלברט הול.


תקליטון זה, שהוקלט במהלך הסשנים לאלבומו השני של אלטון (ההוא עם העטיפה השחורה והשיר YOUR SONG) לא הצליח מסחרית ונשכח למשך שנים רבות. צדו השני הכיל את הגרסה המקורית לשיר GREY SEAL, שתקבל שלוש שנים לאחר מכן ביצוע אנרגטי יותר באלבום GOODBYE YELLOW BRICK ROAD.



ב-19 ביוני בשנת 1977 תקפו שישה גברים אוחזי סכינים ומוטות ברזל את פול קוק, מתופף להקת הפאנק, הסקס פיסטולס, מחוץ לתחנת הרכבת התחתית שפרד'ס בוש. קוק נזקק ל-15 תפרים בראשו.


ב-19 ביוני בשנת 2004 השליך איש בקהל סוכרייה על מקל על הבמה בזמן שדיוויד בואי הופיע באוסלו, נורבגיה. החפץ פגע בעינו השמאלית של בואי והוא עצר את המופע. למזלו הוא לא נפצע קשה מדי בעינו, שכבר ידעה פציעה קשה כשהיה צעיר בהרבה ושינתה את צבעה וגודל האישון בה.


ב-19 ביוני בשנת 1971 הופיעה שלישיית שובבי ציון באולם החאן הירושלמי.

סיפורה השלם של הלהקה, כולל ראיונות רבים שערכתי עם חבריה וצלילה לכל ארכיון אפשרי -

בספר שכתבתי, "רוק ישראלי 1973-1969".


ב-19 ביוני בשנת 1969 היה יום רע לג'ימי הנדריקס.


הוא נעמד אז בשימוע בבית משפט בטורונטו והקשיב בשקט כשהתובע הקריא את המילים הבאות: "שמפו... ספריי לשיער... מסרק גדול..." זה נשמע די משעשע שהדברים האלו נמצאו, ב-3 במאי באותה שנה, על ידי עובדי המכס של שדה התעופה הקנדי במזוודה של הנדריקס. אך השעשוע קיבל תפנית חדה והפך לדבר אפל כשהתובע הדגיש באיטיות את המילים הבאות: "צנצנת זכוכית עם שלוש מנות של הרואין..."


הנדריקס שוחרר בערבות של 10,000 דולר ונאמר לו לחזור לטורונטו, ב-8 בדצמבר, כדי לעמוד למשפט באשמת אחזקת סמים.


ב-19 ביוני בשנת 2014 מת בגיל 75 כותב השירים ג'רי גופין, מחברם של למעלה ממאה להיטים. רבים מהם עם אשתו לשעבר, קרול קינג.


ב-19 ביוני בשנת 1945 נולד פיטר בארדנס, הקלידן האגדי של הרכב הרוק המתקדם CAMEL שהלך לעולמו ב-2002.


ולאוהבי הג'אז: ב-19 ביוני בשנת 1970 הוקלטה לתקליט הופעתו של הפסנתרן, ביל אוונס, במונטרה, שווייץ.


יחד עמו ניגנו הבסיסט אדי גומז והמתופף מרטי מורל. רבים ציפו להופעה זו של אוונס, לאחר הצלחתו בפסטיבל מונטרה, שנתיים לפני כן. הטריו ניגן שני סטים בערב זה כשהקהל עוזר לבניית אווירה מתאימה; הוא שמר על שקט בעת הנגינה ומחא כפיים בהתלהבות בסוף כל קטע. למרות שרפרטואר ההופעה לא כלל אף קטע חדש, כל קטע נוגן ברמה הגבוהה ביותר.


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.


Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page