top of page
Search
  • Writer's pictureNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון - מה קרה ברוק והפופ של פעם ביום אחד - 21 במאי

Updated: 6 days ago



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-21 במאי בעולם של רוק קלאסי?


ב-21 במאי בשנת 1976 יצא אוסף של דייויד בואי ושמו CHANGESONEBOWIE.


זה מתחיל עם הלהיט הראשון שלו משנת 1969, SPACE ODDITY. אותו שיר שהפך לשלאגר היסטרי (גם כי יצא בסמיכות לנחיתה על הירח) אך זמן קצר לאחר מכן הונח כאבן ריחיים על צווארו. זאת כי בואי לא הצליח להמשיך את קו ההצלחה ההיא ובשנת 1970 הוא כבר סומן כ-ONE HIT WONDER. זאת למרות שהוא הוציא באותה שנה אלבום מרשים ששמו 'האיש שמכר את העולם'. זה היה אלבום נהדר אך נטול להיטים.


בואי ממשיך לענג את מאזיניו באוסף זה בשירים שערך בסדר כרונולוגי. יש את CHANGES (מהאלבום האנקי דורי) ויש כמובן את 'זיגי סטארדאסט' ואת הג'ין ג'יני. כל שיר בתקליט הזה הוא פגז, למרות שיהיו שיתהו היכן נעלמו קלאסיקות אדירות, כמו למשל LIFE ON MARS. אבל מצד שני הכניס פה בואי שיר שיצא כתקליטון בשנת 1972 ונכלל באוסף בגירסה קצת שונה. לשיר קוראים JOHN I'M ONLY DANCING.


ולמרות שהאוסף הזה נועד לחתום את התקופה הנוצצת שלו, בחר בואי להצטלם לעטיפתו באופן נוצץ למדי. הוא ביקש מהצלם טום קלי, שבעבר צילם את תמונות העירום של מרילין מונרו למגזין פלייבוי בשנת 1954, לצלמו. בואי, בניגוד למונרו, בחר להישאר לבוש.


אוסף זה הגיע למקום העשירי במצעד האמריקני ובמלאות ארבעים שנים לצאתו יצאה מהדורת ויניל מחודשת.

בשנת 1981 יצא אוסף משלים ושמו CHANGESTWOBOWIE ובו קטעים נוספים, שרובם מהתקופה המאוחרת יותר. ועדיין תהו רבים מדוע לא נכלל גם LIFE ON MARS.


ב-21 במאי בשנת 1964 הופיעו הרולינג סטונס בסקוטלנד עם להקת הפופ 'פרדי והחולמים'. סיכסוך פרץ בין שתי הלהקות אחרי ההופעה. מה קרה שם? בואו לקרוא.


פרדי גאריטי, הסולן של פרדי והחולמים, אמר אז: "לא הייתי מרוצה מהאופן בו מיקמו אותנו מול הסטונס בהופעה הזו. נתנו לקהל להאמין שהם באים להופעה של הרולינג סטונס ואמני החימום שלהם. זה ממש לא כך. אנחנו המובילים ולא הסטונס!".


בינתיים נשמעו 2,700 הצופים בקהל כשהם שרים בשאגה "אנחנו רוצים את הסטונס!" וקולם הרעיד את הבניין.


ב-21 במאי בשנת 1971 יצא מאסטרפיס לזמר הנשמה, מרווין גיי, ושמו WHAT'S GOING ON. מדוע הוא לא התקבל באהדה אז בקרב חברת התקליטים של הזמר? בואו לקרוא...



במשך עזור הסיקסטיז פעל גיי ללא הרף, אך הדברים נסבו בעיקר סביב הקול שלו. היה זה קול שידע ללטף ולהביע נשמה, אך מי שאחז בו ידע שיש לו להביא הרבה יותר מזה לעולם המוזיקה. היו לו תחושות ורגשות שהוא טרם השתמש בהם, להגדרתו.


מצב העולם באופן כללי ומצב אחיו ואחיותיו, בקהילה השחורה, שהצטופפו בגטאות, הטריד את מחשבתו. הוא לא רצה יותר להתפשר אלא להביא את הקול החברתי הנוקב בתקליטו הבא.


התקליט הזה הפך לרב המכר הגדול ביותר של מוטאון עד אז.


ההשראה לשיר הנושא בו הגיעה מרנאלדו "אובי" בנסון, חבר בלהקת "ארבע הפסגות", שגם הייתה חתומה במוטאון. זה היה לאחר שבנסון הגיע עם להקתו באוטובוס להופעה בברקלי, ב-15 במאי 1969. בעודו שם, בנסון היה עד לאכזריות המשטרה והאלימות בעיר. בנסון המדוכדך סיפר: "ראיתי את זה והתחלתי לתהות 'מה לעזאזל קורה כאן?' שאלה אחת הובילה לשאלה אחרת. מדוע הם שולחים ילדים כל כך רחוק ממשפחותיהם מעבר לים? מדוע הם תוקפים את ילדיהם ברחובות?".


בנסון סיפר זאת בזמנו גם לאל קליבלנד, שכתב והלחין שיר כדי לשקף את דאגותיו של חברו. בנסון רצה לתת את השיר ללהקתו אך הם דחו את הבקשה. "השותפים שלי אמרו לי שזה שיר מחאה", אמר בנסון מאוחר יותר, "אמרתי 'לא, זה שיר אהבה, על אהבה והבנה. אני לא מוחה, אני רוצה לדעת מה קורה'. אבל הם לא הסכימו". השיר אף הוצע לזמרת ג'ואן באאז אך נדחה.


בשנת 1970 הציג בנסון את השיר למרווין גיי, שהוסיף מנגינה חדשה ושינה את השיר לטעמו, עם הוספת מילים משלו. מאוחר יותר אמר בנסון שגיי עיבד והעשיר את השיר: "הוא הוסיף כמה דברים שהיו מתאימים יותר לתחושת הגטו, דברים טבעיים יותר, שגרמו לזה להיראות כמו סיפור יותר מאשר שיר". לאחר שגיי ניסה להעביר את השיר ללהקה עלומה ושמה THE ORIGINALS, הוא החליט שעדיף כי יהיה שלו. בין השאר כי בנסון הציע לו שותפות ברורה ביצירת השיר אם יעשה כך.


גיי, בעצמו, קיבל השראה ממחלות חברתיות שבוצעו בארצות הברית, וציין את פרעות ווטס ב-1965 כנקודת מפנה בחייו בה שאל את עצמו, 'כשהעולם מתפוצץ סביבי, איך אני אמור להמשיך ולשיר שירי אהבה?'. גיי הושפע גם משיחות רגשיות בינו לבין אחיו פרנקי, שחזר משלוש שנות שירות במלחמת וייטנאם וממותו של בן דודו שם בעת שירותו הצבאי. במהלך שיחות טלפון עם ברי גורדי, שהיה באותה עת בחופשה, גיי אמר לו שהוא רוצה להקליט תקליט מחאה, עליו אמר גורדי בתגובה, "מרווין, אל תהיה מגוחך". גיי לא ויתר ודרש לקבל שליטה מוחלטת ביצירתו הבאה. גורדי נאלץ להתקפל, ולשמחתו בדיעבד.


כשהמעבד התזמורתי, דייויד ואן דפיט, גויס למשימת הכנת העיבודים לתקליט הזה, הוא הופתע לגלות שהוא היה אחד הנלהבים היחידים לקראת העבודה עליו. שאר מפיקי חברת מוטאון הביעו בפניו את תנחומיהם על השתתפותו בזה.


גיי לא ויתר והביא לאולפן את חברי קבוצת הכדורגל "דטרויט ליונס" כדי לייצר קולות של אווירת רחוב, בשיר הנושא. ואן דפיט: "בתחילה חששתי שזה לא יעבוד, אבל ברגע שהשלכנו מעלינו את החשש מחברת התקליטים ועשינו את מה שרצינו, הכל עבד באופן חלק".


גורדי הקשיב לתוצאה המוקלטת עם שיר הנושא ורתח מזעם. הוא צעק שזה הדבר הכי גרוע שיוציא עם שם החברה שלו מוטבע עליו. גם סטיבי וונדר, ששמע את התוצאה, מיהר להגיב לבכיר החברה שזה נשמע נורא, "כאילו כמה תחנות רדיו מנגנות בו זמנית". מרווין גיי לא ויתר והורה לגורדי - "תוציא את זה לאור או שתראה אותי יוצא מהחברה הזו שלך". גורדי הוציא בחריקת שיניים את התקליטון, שנמכר במהרה למעלה ממאה אלף עותקים. אז הובן שכדאי לתת לגיי לעשות את שלו.


אבל אז גם החל כאב הראש הגדול של ואן דפיט, שראה כי גיי לא מגיע לאולפן בזמנים שנקבעו וכשהגיע, לא היו באמתחתו שירים גמורים. באולפן הפכו הסשנים מתוחים ומייגעים. גורדי נכנס לעניינים והתערב עם גיי שהוא מוכן להיפרד מסכום כסף משמעותי, אם הזמר יצליח לסיים את האלבום תוך שלושים יום. גיי, שלא בחל בסכומי כסף גדולים, שינס את מותניו ונכנס לפעולה.


הסאונד של התקליט הפך מיוחד במינו, שרבים ניסו לחקותו מאז. עם זאת, שנה לאחר צאתו החליט גורדי להעתיק את האולפנים מדטרויט ללוס אנג'לס, ובצעד זה גרם למוזיקה של החברה שלו להישמע מעתה והלאה, מבחינה הפקתית, שונה ונוצצת יותר. הצליל הזה שרקח מרווין גיי לא הושג יותר.


ברולינג סטון נכתב בביקורת על התקליט בזמנו: "אלבומים שאפתניים ואישיים עשויים להיות רבים בשוק אחר, אבל במוטאון הם משהו חדש. אלה מייצגים שם תפיסה חתרנית, שמתאפשרת רק לכוכבי-העל של התאגיד של מוטאון. גם גיי וגם סטיבי וונדר היו עצמאיים יחסית במוטאון ועדיין האלבומים האחרונים האלו שלהם הם יציאות אפילו עבורם.


שניהם הפיקו לבדם את אלבומיהם האחרונים ובהם "הצהרות" אישיות. יש בהם מילים מודפסות ולראשונה החלה מוטאון לתת קרדיט למוזיקאי האולפנים שלה, ורשמה 39 מהם באלבום של גיי והעניקה להם קיום.

עבודתו של גיי הרבה יותר גמישה מעבודתו של וונדר ומתקבלת בתקליט משובח מאוד. בהתחלה, הדמיון הזה בצליל משיר לשיר נראה משעמם, אך בהדרגה מתעצב האלבום ושלמותו הופכת למשפיעה מאוד. מבלי להתאמץ יתר על המידה, השירים לוכדים אי שביעות רצון כואבת שהיא חלק ממצב הרוח של האלבום.


יש מעט מאוד מבצעים שיכולים לבצע פרויקט כזה. תמיד הערצתי את מרווין גיי, אבל לא ציפיתי שהוא יהיה אחד מהם. אני מניח שהמעטתי בערכו וזה לא יקרה שוב".


ב-21 במאי בשנת 1966 הופיעו פרנק זאפה ולהקתו, MOTHERS OF INVENTION, במקום בשם FRENCHY'S שב- HAYWARD, קליפורניה. לא תאמינו עם מי הם ניגנו שם...


במהלך הערב הזה סיפקו זאפה וחבורתו גם מוסיקה כנגני הליווי לאמן נוסף שהופיע שם, ניל דיאמונד. בפרסומת להופעה נכתב שמו של דיאמונד עם שגיאת כתיב...


ב-21 במאי בשנת 1968 פשטה משטרה על ביתו הלונדוני של חבר הרולינג סטונס, בריאן ג'ונס. מה היא מצאה שם?


השוטרים מצאו שם מריחואנה, שג'ונס טען שהושארה בביתו על ידי חבר ושלא היה לו מושג שזה נמצא אצלו. שופט חביב, שריחם עליו, למרות היותו כבר על תנאי מאשמת סמים קודמת, פסק לו קנס בסך 150 ליש"ט. בהמשך המאמר בבלוג מוסיקה זה, תמצאו עוד מידע מיוחד על (הרשו לי לחרוז פה...) - ג'ונס והסטונס.


אז מי נולד? ומי מת בתאריך 21 במאי? בואו נגלה...

- בשנת 1940 נולד הזמר-גיטריסט, טוני שרידן. הוא ידוע בעיקר בחברותו והקלטותיו המוקדמות בהמבורג עם להקת הביטלס, לפני פריצתה הגדולה. שרידן לא זכה להצלחה אדירה בהמשך הדרך, כשבשנת 1981 הגיע לביקור בישראל ואף ניגן פה על הבמה בתל אביב עם הבסיסט יוסי פיין, הגיטריסט יצחק קלפטר והמתופף טל ברגמן. שרידן מת בפברואר 2013.


- בשנת 1943 נולד הקלידן הבריטי ווינסנט קריין, שהיה בלהקתו של ארתור בראון (עם הלהיט FIRE) ואחר מכן הקים את להקת ATOMIC ROOSTER. קריין היה קלידן מחונן אך גם לא יציב בנפשו. בשנות השמונים הוא היה חבר בלהקת "רצי החצות של דיקסי". הוא התאבד ב-14 בפברואר 1989.


- בשנת 1943 נולד הבסיסט של הקינקס, ג'ון דלטון, שהחליף בשנת 1969 את הבסיסט המקורי של הלהקה פיט קוואיף.


- בשנת 1943 נולד הילטון ואלנטיין, הגיטריסט המקורי של להקת האנימלס. הוא מת בינואר 2021.


- בשנת 1948 נולד הזמר ליאו סאייר, זה שזכה ללהיטי סבנטיז כגון WHEN I NEED YOU ו- YOU MAKE ME FEEL LIKE DANCING.


- בשנת 2013 מת, בגיל 62, הבסיסט טרבור בולדור, שהחל את דרכו המקצועית כחבר בלהקת הליווי של דייויד בואי (החל משנת 1971). בשנת 1973 פוטר בולדר מהמחנה של בואי ובהמשך מצא את מקומו למשך שנים ארוכות בלהקת אוריה היפ.


- בשנת 2016 מת ניק מנזה, המתופף לשעבר של להקת הרוק הכבדה, מגאדת'. ניק (ניקולס) מנזה היה מתופף אנרגטי ביותר שמצא את תהילתו כשהצטרף ללהקת המטאל-רוק, מגאדת', בשנת 1989. עם הלהקה הוא הקליט קלאסיקות כבדות, כשתופיו רועמים במיליוני רמקולים, ברחבי העולם, כשאנשים הקשיבו לאלבומים כמו RUST IN PEACE ו- COUNTDOWN TO EXTINCTION.


מנזה המשיך להצליח עם הלהקה, עד שבשנת 1998, בזמן שהלהקה הייתה בסיבוב הופעות, הוא סבל מבעיות ברכיים ופנה לייעוץ רפואי. אז הודיעו שיש לו גידול, שהתגלה מאוחר יותר כשפיר והוסר. במקום לבטל הופעות, מגאדת' שכרה מחליף זמני אך בזמן שמנזה החלים בבית החולים מהניתוח, הוא קיבל שיחת טלפון ממנהיג הלהקה, הגיטריסט-זמר דייב מוסטיין, שאמר לו בפשטות, "אין צורך בשירותיך יותר". מנזה יצא, בעל כורחו, לדרך חדשה. "הרגשתי שאין לי לאן ללכת, אין לי מה לעשות ואף אחד שרציתי לעשות עמו משהו. הייתי כל כך אומלל וכעסתי שלא ניגנתי בתופים ולא הקשבתי למוזיקה. רציתי לתבוע את מוסטיין; דבר שיגרום לי להרגיש כאילו יש לי קצת שליטה על החיים והקריירה שלי. פשוט לא היה לי כוח. זה לקח חודשים לפני שהתייצבתי על הקרקע. אז, לפתע, הרגשתי נהדר. קיבלתי המון טלפונים עם בקשות להצטרף ללהקות מטאל שונות - זה היה טבעי, אבל כבר לא רציתי להיות בלהקת מטאל. זה הספיק לי".


בשנת 2016 הוא הופיע עם להקת OHM במועדון THE BAKED POTATO בקליפורניה. זה היה קצת לפני חצות. הנגנים נהנו ביחד וחייכו זה לזה, אבל לפני פתיחת השיר הרביעי מנזה לפתע התמוטט ונפל אחורה. אמבולנס הגיע תוך דקות וניסה החייאה, במשך ארבעים ומשהו דקות מייסרות אבל המתופף היה קפוא ולא בעולם הזה, בדרכו להופעה הגדולה הבאה שלו, במקום אחר. אמו של מנזה, רוז, גרה קרוב למועדון והצליחה להגיע לשם בזמן לגעת בידו של בנה היחיד לפני שהוא הועלה לאמבולנס. היא חשה שהוא קר ביותר וידעה את האמת המרה. ניק מנזה הובהל לבית החולים אך מותו נקבע עם הגעתו, בגיל 51.



ב-21 במאי בשנת 1982 יצא תקליט חדש ללהקת קווין, שהרים גבות רבות בקרב מעריצי ארמון המלוכה. שמו הוא HOT