רוק מסביב לשעון - מה קרה ברוק והפופ של פעם ביום אחד - 23 במאי

כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.

כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.

אז מה קרה ב-23 במאי בעולם של רוק קלאסי?

ב-23 במאי בשנת 1975 הופיעה להקת לד זפלין בארלס קורט ארנה שבלונדון.

לפני שארבעת חברי לד זפלין עלו לבמה נערך מאחורי הקלעים סשן צילום עמם, כשהם עומדים ליד הקרוואן ששימש שם כחדר ההלבשה שלהם. הקהל היה באקסטזה ובינתיים ניגש שדרן הרדיו דייויד 'קיד' ג'נסן למיקרופון ואמר: "ערב טוב. ברוכים הבאים להופעה. לאחר היעדרות של כשנתיים נראה שכולנו מוכנים לקצת 'גרפיטי גופני' (פיזיקל גראפיטי)".

מחיאות הכפיים היו אדירות. אנשים ידעו שהערב הם יקבלו מנת רוק נהדרת ואז נשמעו תופיו הרועמים של ג'ון בונהאם כשהוא מציג, כהרגלו, את הקטע הראשון בהופעה ושמו ROCK AND ROLL. איך בונהאם יצר את הפתיחה הזו? הוא פשוט תופף את שירתו של ריצ'רד הקטן בשיר KEEP A KNOCKIN. רוק'נ'רול במיטבו!

במהלך ההופעה הסביר פלאנט לקהל שידו כואבת מזריקה שקיבל נגד כולרה. "זאת לקראת מסע שאני מתכנן לתוך הג'ונגל כדי לצוד מילים ומנגינות חדשות לאלבום חדש".

לד זפלין נהגה אז לבצע גם סט אקוסטי בהופעתה ובארלס קורט סיפר פלאנט לקהל, בעת רגע אינטימי יחסית זה, שרוי הארפר נמצא. "היי רוי, בפעם הבאה גם תקנה כרטיס בבקשה", הוסיף פלאנט בצחוק.

רשימת הרצאות העשרה על לד זפלין וגדולי רוק קלאסי אחרים - באתר זה, להזמנה: 050-5616459

ב-23 במאי בשנת 1967 קיבלה חברת התקליטים EMI בשורה, מטעם רדיו הבי.בי.סי, כי השיר A DAY IN THE LIFE של הביטלס, מתוך האלבום המיועד לצאת בעוד שבוע, נפסל לשידור.

האיש שהיה אחראי על השידורים ברדיו זה, פרנק גילארד, כתב את המכתב שנשלח לחברת התקליטים. זה היה נוסח המכתב: "לא שיערתי לי שהיום הזה אי פעם יגיע, בו אצטרך לפסול משהו של חברת EMI. אבל לצערי זה מה שקרה עם השיר הזה. הקשבנו לו כמה וכמה פעמים באופן דקדקני ולא יכולנו להימנע מהמסקנה שהמילים I'D LOVE TO TURN YOU ON הינן בעלות משמעות ברורה. יכול להיות שההקלטה נערכה בתמימות ואמונה, אבל אנחנו לוקחים את האחריות לדבר שיכול להתפרש, שלא כשורה, בקרב הדור הצעיר.

המילים TURNED ON יכולות להתפרש בכמה מובנים. אבל לאחרונה יש לזה שימוש בז'רגון תרבות הסמים. אנחנו לא יכולים לבוא כמעודדי דבר שכזה. לכן לא נוכל לשדר את השיר הזה בכל תוכנית רדיו או טלוויזיה שלנו. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לא לצאת בביקורת שלילית על העניין באופן פומבי. זה מצב קשה עבורנו. אנו מקווים שתבינו מדוע החלטנו כך".

הביטלס לא קיבלו את הבשורה הזו בשמחה ופול מקרטני ירה בחזרה בכלי התקשורת: "הבי בי סי פירש את השיר באופן שגוי. אין לזה שום קשר לסמים. זה פשוט שיר שמדבר על חלום". היה זה ניסיון נחמד של פול להמתיק את העניין. אבל בראיונות שקיים שנים לאחר מכן, סיפר בגאווה כי המשפט הפסול בשיר אכן נכתב בכוונה תחילה על סמים. ג'ון לנון שם אז על עצמו את פני התמים והוסיף תגובה משלו לפסילה: "הצחוק הוא שפול ואני כתבנו את השיר הזה מכותרת שפורסמה בעיתון. זה על תאונה והקורבן שבה. איך מישהו מפרש את עניין הסמים בתוך דבר שכזה? כנראה שיש כיום מגמה לחפש ענייני סמים בכל משפט, תמים ככל שיהיה".

הסיפור השלם על הביטלס נמצא בספר שכתבתי, "ביטלמאניה!"

להזמנת הרצאות מוסיקה משגעות על הביטלס ואחרים, צרו עמי קשר: 050-5616459

ב-23 במאי בשנת 1934 נולד רוברט מוג, שהמציא את סינטיסייזר ה-MOOG ובכך שינה את עולם המוזיקה. הוא מת באוגוסט 2005.

סינטיסייזר המוג נכנס לעולם של עולם הרוק בארה"ב, במחצית השניה של הסיקסטיז. בסוף אותו עשור היו אלו הביטלס שהביאו מצליליו לתקליט ABBEY ROAD (ג'ורג' האריסון רכש את הכלי הזה וסיפור הרכישה המשעשע והמפתיע נמצא בספר "ביטלמאניה!".

המוג נכנס גם להמוזיקת רוק מתקדם והרבה בזכות הקלידן קית' אמרסון, מלהקת אמרסון, לייק ופאלמר. אז הנה כמה דברים שאמרסון אמר אז על כלי הנגינה הזה.

בנובמבר 1971 סיפר קית' אמרסון לעיתון מלודי מייקר על סינטיסייזר המוג.

"לפני שאדבר על המוג, ברצוני להבהיר בעיתונכם דבר חשוב. לא למדתי מעולם בקולג' למוזיקה ולמדתי, כמו רבים, לנגן בשיעורים פרטיים כשאת רזי התיזמור למדתי מספר שכתב וולטר פיסטון בנושא. עכשיו בעניין המוג, כשאני מגלה בו צליל שאני אוהב, אני חייב לרשום את כל הנוסחה שמביאה לתכנות שלו. אחרת לא אצליח לעשותו שוב. כך אוכל לדעת שוב היכן להכניס את הכבלים ולאיפה לסובב את כל הכפתורים. זה ממש כמו לפתור בעיה באלגברה. אם תעשה טעות בחישוב, תקבל צליל שונה לגמרי. אתה חייב ממש להכיר את הכלי הזה כדי לשלוט עליו. שמעתי שיש אולפן בסטוקהולם בו רק מכונות עושות את המוזיקה.

לדעתי, זה שגוי כי מוזיקה צריכה להיעשות על ידי האדם, עם כל המגבלות והטעויות שבעניין. המוג נמצא עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים. בתחילה חוויתי המון בעיות עם המוג שרכשתי. עד שהגעתי לניו יורק ופגשתי את בוב מוג, שהואיל להגיע לפני הופעה ולהסביר לי מה קורה. במיאמי היה כל כך חם שנאלצתי להפעיל שני מאווררים גדולים משני צדי המכשיר. סיפרתי על זה לבוב מוג והוא ניגש לשפר את העניין.

מוזיקה היא כלי מצוין ליצירת שלום עולמי. זו השפה החדשה ואם הרבה אנשים ישתמשו בה, זו תהיה תפנית. אני רואה בסינטיסייזר של היום כלי להתקדמות ולא גימיק. אני עדיין מחפש את הסינטיסייזר שיהיה לי קל לתפעלו על הבמה. כשהופעתי בניו יורק, ביקשתי מבוב מוג שיעמוד בצד הבמה ויראה את הקשיים שיש לי בתפעול המכשיר שהוא יצר. בנוגע למוזיקת רוק - היא תגדל, ללא ספק, אבל היא לא תגיע לרמה של יצירה מאת המלחין דבוסי".

ב-23 במאי בשנת 1980 יצא תקליט חדש ללהקת רוקסי מיוזיק. שמו הוא FLESH + BLOOD.

ברולינג סטון האמריקני נכתב בזמנו בביקורת עליו: "התקליט הזה הוא תקליט כל כך גרוע שהוא מעורר קסם מסוים. רוקסי המוקדמת (כשבריאן אינו היה חבר) הייתה להקה ששידרה ארומה של הייטק. הימים ההם נעלמו.

בימינו התקלפה הלהקה לגרעין הקשה של בריאן פרי בשירה ובקלידים, פיל מאנזנרה בגיטרות ואנדי מקיי בסקסופונים. אנשי הקצב משתנים משיר לשיר. זה כבר מגוחך בגרסת כיסוי כמעט קרחונית של EIGHT MILES HIGH של הבירדס. זה נשמע כאילו כולם החליטו לשחזר את תחושת העידן הפסיכדלי הטוב על ידי זריקת תמיסת אסיד והפיכת המנגינה למשהו שנשמע כמו מנעימת הנושא מתוכנית הטלוויזיה הוואי חמש אפס, בעוד בריאן פרי אומר את המילים באופן חסר רגש וכבול. נראה שהוא מנסה להעביר אלינו את המסרים שלו בעניין המחנק בו הוא נתון, מבלי שהמוזיקאים האחרים ישמעו אותו.

ביותר ממובן אחד, התקליט הזה הוא קריאת העזרה של פרי. שוב ושוב, הוא מודה שהוא מאוהב בלהט באישה שלא יכולה לסבול אותו (בשיר MY ONLY LOVE ובשיר הנושא). זה מוביל את הזמר למצב רוח עגמומי (בשיר OH YEAH) או פשוט מר ונלעג (בשיר RAIN RAIN RAIN).

ההצלחה האחת של התקליט היא בביצוע הלהיט MIDNIGHT HOUR של וילסון פיקט, וזו בחירה מבריקה עבור בריאן פרי, שאוהב למצוא קיום בסגנונות לא-אירוניים כמו הפופ ומוזיקת הנשמה של שנות השישים".

מי בא איתי לראות ביום זה, בשנת 1969, את להקת סנטנה? יש לי כרטיס...

ב-23 במאי בשנת 1970 הופיעה להקת גרייטפול דד לראשונה באנגליה. החברים נתנו הופעה באורך ארבע שעות בפסטיבל HOLLYWOOD MUSIC כשלהקת החימום הייתה מונגו ג'רי.

באותו הפסטיבל, שנמשך יומיים, הופיעו גם להקת FREE, קולוסיאום, פאמילי, חוזה פליסיאנו, בלאק סאבאת', טראפיק ולהקת חיל האוויר של ג'ינג'ר בייקר.

חברת התקליטים, האחים וורנר, היא ששלחה את הגרייטפול דד להופעת קידום מכירות באנגליה. זו הייתה

הפעם הראשונה שחברי הלהקה הגיעו לאנגליה. הפסטיבל הזה נערך בחווה בניוקאסל-אנדר-ליים וזה היה יום עם מזג אוויר קר מדי וגשום. הלהקה בילתה את רוב ביצועיה בהתעסקות בבעיות ההגברה שלה. זו הייתה מערכת סאונד זולה וחובבנית והתוצאה הייתה כמו צייר שמשתמש בנייר סופג ומצע ספוג במקום צבע וקנבס. ג'רי גרסיה, המנהיג והגיטריסט הראשי של הלהקה, לא יכל היה לשמוע את חבריו כראוי ולכן היה לעתים קרובות חסר אונים. בעיתונים של אז נכתב שהתוצאה הייתה בושה, הן עבור הלהקה והן עבור הקהל.

המתופף של הגרייטפול דד, ביל קראוצמן, בספרו: "הדבר היחיד שאני יכול לומר בכנות שאני זוכר לגבי זה הוא זה שיצאתי אז עם רופאה והיא נהגה להזריק לי זריקות מדהימות של ויטמינים בבוקר. הן עבדו - הייתה לי אנרגיה עצומה לאורך כל היום. היא הזריקה לי כל כך הרבה ויטמינים, שיכולתי לטעום אותם. אני אפילו לא זוכר את שמה עכשיו, אבל אני בטח זוכר את הזריקות האלה. קראתי גם איפשהו בשנים שחלפו מאז שפסטיבל הוליווד היה אמור להיות מצולם לשידור על ידי ה-BBC, אבל צוות הצילום הפך באופן בלתי צפוי לחסר יכולת לעשות זאת. היו שמועות שמישהו - או אולי להקה כלשהי - השחילה למשקאות של הצוות LSD. כמו כן, אני די בטוח שזו הפעם היחידה שבה הלהקה שלי הייתה על במה אחת עם בלאק סאבאת', אבל אולי זה קרה שוב..."

ב-23 במאי בשנת 1971 הודיעה להקת IRON BUTTERFLY על פירוקה. אוהבי הרוק המחתרתי קיבלו את הידיעה בעצב רב.

זמן מה לפני כן כינס קלידן הלהקה, דאג אינגל, את שאר החברים והודיע להם כי נמאס לו מחיי הרוק'נ'רול והוא רוצה לחיות כנוצרי מאמין. הם קיבלו את הידיעה בהלם כי חשו שהנה הצליחו לעלות על הגל, עם אלבומם שנקרא METAMORPHOSIS. לכן הם ערכו סיבוב הופעות קצר בו הם נפרדו ממעריציהם והפרפר התעופף לו.

הנה פתיחת כתבה על פירוק הלהקה, מידיעות אחרונות (חוץ מזה, מה זה "אלבום התקליטים"...?):