top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-11 באוגוסט בעולם הרוק

עודכן: 10 בדצמ׳ 2023



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-11 באוגוסט (11.8) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "היו פעמים רבות כשהסתכלתי על אחי וחשבתי לעצמי, שאולי הוא לא יצליח יותר לצאת מזה. בריאן עבר המון זמנים רעים. הסמים לא עזרו לו" (דניס ווילסון, מלהקת הביץ' בויז, על אחיו, בריאן ווילסון)


ב-11 באוגוסט בשנת 1974 יצא אלבום חדש ללאונרד כהן ושמו NEW SKIN FOR THE OLD CEREMONY. הפעם מרפדים את שיריו כלי נגינה המעניקים מגוון צלילים, בניגוד להפקות העבר המינימליסטיות. וכן, יש פה גם שירים שנכתבו בהשראת מלחמת יום הכיפורים בה כהן היה בארצנו.



עבור כהן הייתה זו חגיגה, גם כי באותה תקופה נולדה בתו, לורקה. מבקרי המוזיקה שיבחו את האלבום, שהיה בהפקתו של ג'ון ליסר הצעיר והמולטי-אינסטרומנטליסט, שהיה בעברו סטודנט למוזיקה קלאסית וג'אז.

ליסר: "האמת היא שאני עדיין נדהם מהאופן בו נתן לי לאונרד לנהוג בכזו חופשיות עם שיריו. זה היה מאד מאתגר. הוא נדלק כשעשיתי עיבוד לכלי מיתר. השירים קמו לתחייה".


כהן למלודי מייקר בשנת 1975: "במשך זמן מה לא חשבתי שיהיה עוד אלבום. הרגשתי שנגמרתי ככותב שירים כי זה כבר לא בא לי. למעשה, הייתי צריך לדעת טוב יותר שלוקח לי הרבה זמן לחבר שיר. עם זאת, בקיץ האחרון נסעתי לאתיופיה לחפש שיזוף. ירד שם גשם, אבל לאורך כל התקופה הזו הייתה לי את הגיטרה הקטנה שלי. אז הרגשתי שהשירים מתעוררים. אני חייב לומר שאני מרוצה מהאלבום. זה טוב. אני לא מתבייש בו. להיפך. במקום לחשוב על זה כיצירת מופת, אני מעדיף להתייחס לזה כאל פנינה קטנה".



ב-11 באוגוסט בשנת 1976 נכנס ניל יאנג לאולפני אינדיגו במאליבו והקליט עשרה שירים עם הגיטרה האקוסטית שלו. התוצאות של אותו סשן נאספו בתקליט שנגנז במהרה ויצא רק ב- 8 בספטמבר 2017 בשם HITCHHIKER.




רבים מהשירים הופיעו באלבומים קודמים של יאנג, אם כי בצורות שונות. דמיינו את יאנג יושב בסלון שלכם עם גיטרה אקוסטית בלבד, ואתם מקשיבים לו לבדכם. זה מה שהופך את האלבום הזה למיוחד כל כך.


לאורך האלבום שומעים את יאנג עובד על ההקלטה, מה שרק מוסיף לאינטימיות של הסשן. באלבום הזה יש משהו לכולם. מעריצים אדוקים יאהבו את שני השירים החדשים, בעוד שמעריצים מזדמנים יאהבו לשמוע כמה מהקלאסיקות שלו בצורה אינטימית וחדשה להפליא עד צמרמורת.


ניל יאנג כתב על זה באתר הארכיב שלו: "הדבר הזה הוקלט לילה אחד באולפני אינדיגו, למעלה בהרים. דייויד בריגס היה טכנאי ההקלטה בזמן שישבתי בחדר קטן עם הגיטרה שלי וניגנתי את כל השירים. תמיד זה תוכנן כאלבום סולו ורציתי בו המשכיות, תחושה שאתם שם איתי ואני שר את השירים בשבילכם. השנה הייתה 1976 והיו לי שירים חדשים רבים לנגן. זה אלבום שלעולם לא אשכח את עשייתו. זה לא אלבום מסחרי אלא אלבום מיוחד עם שירים שהיו בראשי באותו לילה. זה אלבום שנעשה מאהבה".


ב-11 באוגוסט בשנת 1949 נולד אריק קארמן, שבתחילת הסבנטיז הנהיג הרכב בשם THE RASPBERRIES ולאחר מכן יצא לקריירת סולו. אז הנה כמה מילים על להיטו הגדול, ALL BY MYSELF, שיצא בשנת 1975.



קארמן הסביר: "הקשבתי לקונצ'רטו השני לפסנתר של רחמנינוף (שנכתב ב-1901), שמעתי את הלחן שבו והשתמשתי בזה לבית. ואז הייתי צריך פזמון. חזרתי והאזנתי לשיר שכתבתי ב-1973 בשם LET'S PRETEND עבור להקתי, הראספבריז. השיר ההוא לא הרחיק לכת כמו שחשבתי שהיה צריך, אז חזרתי וגנבתי ממנו לעצמי.


להיות במצב אומלל זה זרז נהדר לכתיבת שירים, בכל מקרה עבורי. אני כל הזמן נדהם מכמות העבודה הנפלאה שמוצרט עשה בתקופות שהוא היה שמח למדי. המוזיקה שלו בתקופות האלה משקפת את האושר. מצד שני, אני לא יכול לדמיין שרחמנינוף היה מאושר כשכתב את הסימפוניה השנייה והקונצ'רטו השני לפסנתר".


כשקארמן כתב את זה, הוא חשב שהמוזיקה של רחמנינוף היא נחלת הכלל, כלומר הוא יכול להשתמש בה ללא תשלום. אחרי שהשיר הזה יצא, הוא גילה שלא כך הדבר והגיע להסדר תשלום עם בעלי הזכויות של המוזיקה מאת רחמנינוף.


ב-11 באוגוסט בשנת 1967 נערך פסטיבל רדינג. בין האמנים שהופיעו היו להקת SMALL FACES, פליטווד מאק, THE MOVE, ג'ף בק וארתור בראון. האחרון נהג לחבוש על ראשו קסדה בוערת בזמן שביצע את להיטו בגדול FIRE. אך בערב הזה הלהבות שבקסדה יצאו משליטה ואביו של מארגן הפסטיבל רץ לבמה וכיבה את הקסדה עם כוס בירה. להקת פינק פלויד הייתה גם אמורה להשתתף בפסטיבל אך ביטלה בסוף את הגעתה.



ב-11 באוגוסט בשנת 1979 הופיעה להקת לד זפלין את הופעתה האחרונה באנגליה, בפעם השנייה בפסטיבל KNEBWORTH.



הפעם היו חברי הלהקה פחות מתוחים מבהופעתם הקודמת בפסטיבל, שבוע לפני כן. הביטחון האישי העלה אם כי סף הריגוש קצת ירד לעומת הפעם הקודמת. מתחילת ההופעה היו בעיות טכניות, כשבמהלך השיר OVER THE HILLS AND FAR AWAY נשמעו רעשים לא רצויים במערכת ההגברה. כמו כן, הפעם היו פחות אילתורו סולואים על הבמה וההופעה הייתה קצרה יותר.


בסוף ההופעה אמר הזמר, רוברט פלאנט, לקהל: "נראה אתכם בקרוב. לא יודע כמה קרוב ולא יודע אם נופיע במועדון MARQUEE, אבל נראה אתכם בקרוב". בהמשך הודה פלאנט שהציפיות היו גדולות מדי ולכן הוא לא היה רגוע שם.


הרצאה על לד זפלין ("מדרגות לגן עדן") והרצאות מוסיקה אחרות, להזמנה פה: 050-5616459


ב-11 באוגוסט בשנת 1964 הופיעה להקת המי בשמה הקודם THE HIGH NUMBERS בבית מלון ב- HARROW באנגליה.



דקות ספורות לפני שהייתה אמורה להתחיל ההופעה, נכנס למקום חמו של הזמר, רוג'ר דאלטרי, גרר אותו מחוץ למלון ושם העניק לו מנה הגונה של מכות. הלהקה התחילה את המופע ללא דאלטרי, שהצטרף לבמה במהלך ההופעה ולאחר שהתאושש מהמכות.


דאלטרי, שרק חודשים קודם לכן התחתן עם ג'קלין ריקמן בת ה-16, כבר היה ביחסים רעים עם הוריה של כלתו בשל מסירותו העיקשת ללהקה. למעשה, הוא התחיל לישון בטנדר של הלהקה במקום להישאר בבית. כפי שניסח זאת מאוחר יותר, "ידעתי שאם לא אתרחק ממנה בימים הראשונים ההם, אהיה עובד במפעל לכל החיים".


בהתחשב בעובדה שאשתו הצעירה הייתה בהריון מתקדם עם ילדם הראשון, סיימון, שיוולד ב-22 באוגוסט, לא קשה להבין מדוע דאלטרי אולי לא היה האדם הפופולרי ביותר בקרב חמו. מצד שני, דאלטרי היה ידוע גם כאחד שנקלע לרוב לעימותים פיזיים.


דאלטרי: "הנפגע העיקרי מההצלחה המוקדמת שלנו כלהקה היו הנישואים שלי. התחתנתי כי אשתי לעתיד הייתה בהריון וזה היה הדבר הגון לעשות. אבל הייתי צעיר מדי, טיפש מדי".


נישואיהם של דאלטרי וריקמן נמשכו לתקופה מסוימת וידעו המון זעזועים, עד שהם נפרדו לתמיד לאחר שנולד לו ילד מחוץ לנישואים, בשנת 1968.


אפרופו להקת המי... ב-11 באוגוסט בשנת 1976 התאשפז מתופף להקת המי, קית' מון, לאחר שלקה בהתמוטטות עצבים בחדרו במלון בפלורידה.



מון הצליח במהלך ההתמוטטות הזו לשבור לחתיכות כל דבר בחדרו. משטרה שהוזעקה למקום קיבלה במכשירי הקשר את התראת הקוד FORTY ONE BAKER. הסיפרה 41 התייחסה לאדם חולה בנפשו והמילה 'בייקר' התייחסה לאדם שצריך טיפול מיוחד מפני שהוא מופרע בנפשו.


ב-11 באוגוסט בשנת 1966 טסו חברי הביטלס לשיקגו למה שיהיה סיבוב ההופעות האחרון שלהם. במלון ASTOR TOWERS נערכה עמם מסיבת עיתונאים שבה ניסה ג'ון לנון להתנצל על אמירתו שהביטלס פופולריים יותר מישו.



הסיפור השלם של הביטלס עם סקנדל ישו נמצא, עם פרטים נדירים מאז, בספר על הביטלס, "ביטלמאניה!"


הרצאה על הביטלס ("ביטלמאניה!" ו"הביטלס למיטיבי לכת") והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה פה: 050-5616459


ב-11 באוגוסט בשנת 1961 הקליטו קליף ריצ'רד והצלליות את השיר THE YOUNG ONES. ההקלטה נערכה באולפני EMI ב- ABBEY ROAD, לונדון. השיר הוקלט לפסקול סרט בשם הזה.



ב-11 באוגוסט בשנת 1976 יצא אלבום בכורה ללהקת KLAATU. רבים חשבו אז שמדובר בביטלס בתחפושת.



מאז פירוק הביטלס, בשנת 1970, היו כמה מקרים בהם נחשדו פרויקטים מוזיקליים מסוימים, באופן לא רציונלי, כאיחוד אולפני של הביטלס תחת שם אחר. אחד הבולטים בהם היה המקרה הבא.


בשנת 1976 שמר ג'ון לנון על פרופיל נמוך ביותר. הוא לא החשיב את עצמו יותר כמוזיקאי אלא כאבא במשרה מלאה לשון. את הגיטרה הוא החליף באפיית לחם ביתי ואת הפסנתר בחבילת חיתולים להחלפה.

אך לקהל מעריצי הביטלס זה לא הפריע כדי לחפש את הביטלס בכל דבר שזז. כתוצאה מכך הפכה להקה בשם KLAATU למטרה אליה הופנו החיצים. ולא סתם. התקליט של אותה להקה יצא בחברת התקליטים CAPITOL, שטיפלה בקטלוג הביטלס בארה"ב. הצלילים שבתקליט זה הזכירו לרבים את הביטלס של 1967 (אם כי אזניים רגישות להפקה מוזיקלית יגלו מיד כי מדובר במוצר בעל שנתון מתקדם יותר).


אותה חברת תקליטים, שחשה כי יש בידיה מוצר שיווקי מתוחכם, הוציאה את התקליט, באוגוסט 1976, ללא אספקת מידע על הלהקה, קרדיט כותבי השירים או תמונות שלה. עיתון המוזיקה האמריקאי TROUSERS PRESS פרסם כי 'התקליט הזה הוא תשובה מוחצת לתקליטיו של דייויד בואי'. עיתון RECORD MONTH שבקנדה, כינה את האלבום 'תקליט קונספטואלי נהדר'. אבל הביקורות החיוביות לא תורגמו למכירות טובות. כל זה עד שהגיעה כתבת עיתון אחת ששינתה את הכל.


זה קרה ברוד איילנד פורסמה, כשסטיב סמית', כתב עיתון מקומי בשם PROVIDENCE JOURNAL, פשפש בערמת התקליטים שהגיעה למערכת ושלף משם את התקליט עם ציור השמש שבעטיפתו. הוא לקח את התקליט לביתו, הקשיב לו והבין כי יש פה דמיון ליצירתה של הביטלס. סמית' ניגש למשימה וכתב ביקורת, שפורסמה בעיתון ההוא ב-17 בפברואר 1977.


בכתבה זו, שהכותרת שלה הייתה 'האם קלאטו היא למעשה הביטלס?', סיפר כי התקליט הזה מדבר על מסתורין, קסמים ונסיעות. דבר שאמור להוביל לעובדה הברורה (עאלק...) כי הביטלס באים בתקליט הזה לתקן את הכישלון שחוו עם סרטם 'מסע הקסם המסתורי' (או בתרגום נכון - מסע המסתורין הקסום). בביקורת הזו כתב סמית' כי השירה דומה לזו של פול מקרטני, התיפוף דומה לזה של רינגו סטאר והגיטרה נשמעת כמו מעשה ידיהם של האריסון ולנון.


סמית' אף הלך רחוק יותר וציין כי שם הלהקה הזו נגזר מעטיפת תקליט הסולו של רינגו סטאר, משנת 1974, שנקרא GOODNIGHT VIENNA ובו נראה רינגו עומד בפתח חללית כשלפניו עומד יצור חוצן שנראה כמו הדמות קלאטו, מסרט משנת 1951 ושמו THE DAY THE EARTH STOOD STILL.


סמית' יצר קשר עם חברת התקליטים קפיטול כדי לקבל מידע נוסף על הלהקה, אך הוחזר משם כשידיו ריקות. סמית' סיפר שנים לאחר מכן: "בחברה ההיא אמרו לי שאינם יודעים דבר על הלהקה הזו. אני לא האמנתי להם, כי חברת תקליטים שכזו לא תחתים להקה כלשהי מבלי לדעת עליה פרטים".


אבל זו הייתה האמת. חברת קפיטול החתימה את קלאטו מבלי לדעת על חבריה. היה זה פרנק דייויס, שהחתים את הלהקה במקור לחברה משלו, שמכר אותה לחברת התקליטים הגדולה, שהשתכנעה להחתים מיד עם הקשבתה לשירים שהוקלטו. בתחילה רצו בחברת קפיטול לראות את חברי הלהקה חותמים בעצמם על החוזה, אך דייויס הודיע להם שהוא ערב בעניין ולכן הוא יחתום על החוזה במקומם.


אז מי זו להקת קלאטו? הלהקה הקנדית הזו הוקמה בשנת 1973 על ידי צמד המוזיקאים ג'ון וולושוק ודי לונג. וולשוק ניגן בפסנתר, אורגן, מלוטרון, גיטרה אקוסטית, גיטרה בס, סינטיסייזרים וכלי הקשה. הוא גם שר. לונג ניגן בה אקוסטית, גיטרה חשמלית, סיטאר חשמלי, סינטיסייזר ומלוטרון. וכן, הוא גם שר. אל השניים הצטרף בהמשך חבר שלישי ושמו טרי דרייפר שאייש את עמדת התופים.


בזמנו לא ידעו עליהם דבר. התקליט יצא ולא היכה גלים, עד שבאה הכתבה של סמית' והפכה לכלי נשק חם בידי אנשי השיווק של חברת קפיטול. צילום הכתבה הזו נשלח על ידם לכל מקום בעולם והחל להצית שריפות.


דרייפר: "הקלטנו באנגליה את התקליט השני שלנו, כשלפתע הגיעו אלינו השמועות כי משווים אותנו לביטלס. צחקנו מהעניין וחזרנו להקליט. אבל כשחזרנו מאנגליה לקנדה, זה כבר נהיה מטורף. כל מגזיני המוזיקה דיברו עלינו. לא ידענו אם כדאי לנו לצאת מהארון הזה ולהתוודות או להישאר תחת ההילה הפיקטיבית הזו. מיום ליום החלו לצוץ, על ידי מעריצי הביטלס, רמזים נוספים בעניין התקליט כמוצר של הביטלס.


השירים שבתקליט החלו להישמע בתחנות הרדיו וסמית', כתב הביקורת, אף זומן לראיונות פה ושם. בעוד הסופה מתחוללת בחוץ, שהו חברי הלהקה באולפן ועסקו בהקלטת התקליט השני, שייקרא HOPE. בינתיים עסקה חברת קפיטול בייצור מאסיבי של התקליט, כדי לעמוד בדרישות השוק. השמועות הגיעו, מן הסתם, גם לאוזני הביטלס עצמם.


בחלק מהמקומות הוא נקרא בשם 3:47 EST ובמקומות אחרים נקרא כשם הלהקה. השיר הפותח שבו, CALLING OCCUPANTS OF INTERPLANETARY CRAFT, אף הפך ללהיט מינורי. אפילו הקארפנטרס העניקו לו גרסת כיסוי משלהם שהפכה ללהיט בביצועם.


ההיסטריה סביב התקליט הזה גרמה לחברת התקליטים לדחות את אלבומה השני של הלהקה, כדי לזכות בעוד כמה חודשים של חליבת התעלול הזה. לחברי הלהקה הייתה זה מתנה מבורכת, שהעניקה להם זמן רב יותר לעבוד עליו ללא לחץ.


אבל מי שיצר את הסיפור היה גם זה שכיבה אותו. סטיב סמית' המשיך לחפור לעומק הסיפור, עד שהגיע לחברתו לשעבר של אחר מחברי קלאטו. היא סיפרה לו שלא מדובר בביטלס ואם היה שואל אותה לפני שהיה מפרסם את הכתבה ההיא שפרסם - לא היה קורה כל זה. בנוסף, מנהל תוכניות הרדיו של תחנת WWDC-FM מוושינגטון, דווייט דגלאס, בדק היכן נרשמו השירים מבחינת מו"לות. שם גילה כי אין זכר לשמות של חברי הביטלס בסיפור. מה שהוא גילה ברישום הזה הוא את שמות חברי להקת קלאטו.


במהרה גילה העולם כי הביטלס לא קשורים כלל לתקליט וכל הנוצר סביב 'קלאטו' התאייד לאוויר. כשיצא האלבום השני, מיהר עיתון רולינג סטון להכריז: "עכשיו ברור יותר מתמיד כי הלהקה הזו אינה הביטלס".

התקליט השני של קלאטו יצא בספטמבר 1977 ונחשב ליצירה מורכבת של הלהקה הזו, שהניבה ביקורות חיוביות. אך על כל ביקורת חיובית צצה גם כתבה שזעקה כי קלאטו היא תרמית. חברת קפיטול דחפה את חברי הלהקה להתחיל ולהתראיין, כדי להרגיע את הסיפור.


העניין של קפיטול בקלאטו דעך, עם נסיון כושל להפוך את הלהקה ללהקת פופ. להקת קלאטו הפכה לקורבן של שמועה ובשל כך נזרקה החוצה, במקום להתקבל בזכות כישרונם המוזיקלי של חבריה.


מי בא איתי להופעה של אריאל זילבר ולהקת ברוש, בשנת 1978, באמפי עין הוד?



בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.


Commenti


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page