top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-24 באוגוסט בעולם הרוק



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק שאספתי עבורכם ממקורות שונים ונדירים מאד שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות מוסיקה מעשירות ומעניינות ופודקאסטים מומלצים.



אז מה קרה ב-24 באוגוסט (24.8) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "אני מעדיף לא לשמוע מוזיקה שאני לא יכול לגנוב ממנה או לשפר אותה" (איאן דיורי)


ב-24 באוגוסט בשנת 2021 מת מתופף הרולינג סטונס, צ'ארלי ווטס, בגיל 80.


"בצער עצום אנו מודיעים על מותו של צ'ארלי ווטס האהוב שלנו. הוא מת בשלווה בבית חולים בלונדון מוקדם יותר היום מוקף במשפחתו", נכתב בהצהרה והוסיפו שם כי צ'רלי היה "בעל יקר, אבא וסבא ואחד המתופפים הגדולים בדורו". ההודעה נמשכה: "אנו מבקשים בחביבות כי הפרטיות של משפחתו, חברי הלהקה וחבריו הקרובים תכובד בתקופה קשה זו".


סיבת מותו של ווטס, שטופל בסרטן הגרון בשנת 2004, טרם פורסמה. פול מקרטני פרסם סרטון מחווה בטוויטר. בקליפ הוא מביע את תנחומיו ואמר כי הוא היה מודע לכך שווטס חולה אך לא ידע שהוא חולה כל כך. לאחר מכן הוא ממשיך ואומר: "צ'רלי היה מתופף פנטסטי - יציב כסלע". גם רינגו סטאר צייץ: "אלוהים יברך את צ'רלי ווטס. אנחנו הולכים להתגעגע אליך".


דייב דייויס מלהקת הקינקס כתב כי הוא "בהלם מוחלט, צ'רלי ווטס היה בחור מקסים... יחסר לי מאוד. אהדה עמוקה לאשתו, הלהקה וכל משפחתו וחבריו". אלטון ג'ון פרסם: "צ'רלי ווטס היה המתופף האולטימטיבי. הגבר הכי מסוגנן וחבר מבריק. תנחומי העמוקים ביותר לשירלי, סרפינה ושרלוט".



ב-24 באוגוסט בשנת 1968 יצא תקליט הבכורה של "להקת ג'ף בק" ושמו הוא TRUTH.



כשהגיטריסט ג׳ף בק עזב את להקת היארדבירדס בשנת 1967, תוך העברת שרביט הגיטרה לחברו הטוב ג'ימי פייג', הוא רצה להקים להקה חדשה שתהיה בהנהגתו. סולן להקתו החדשה היה זמר צעיר ואנונימי בשם רוד סטיוארט, ששר לפני כן, בקול צרוד ומלא נשמה, בלהקת STEAMPACKET בהנהגתו של האורגניסט ברייאן אוגר. הרעיון המקורי של בק היה לצרף להרכב את נגן הבס המקורי של הצלליות, ג'ט האריס ואת המתופף ההיפראקטיבי של להקת PRETTY THINGS, ויו פרינס, שהיה מתופף כה פרוע עד שקית' מון נראה לידו כמו ילד מבוייש. אחרי סשן ג'אם קטן של פרינס והאריס עם בק וסטיוארט, החליט הגיטריסט כי חטיבת הקצב הזו לא תתאים ללהקתו.


אז רוד סטיוארט הביא הצעה מעניינת, להכניס ללהקה את חברו הטוב רון ווד (כן כן... ההוא שמאז נהיה אבן מתגלגלת...), שינגן בגיטרה בס. ווד היה בכלל גיטריסט שלא ניגן בס מעולם, כשלשמו נדבק הקרדיט כחבר בלהקה ושמה THE BIRDS. עם זאת, הוא לא חשב פעמיים כשג'ף בק אמר לו שהוא יהיה הבסיסט. ווד נכנס לחנות כלי נגינה, נטל לידיו גיטרה פנדר ג'אז בס וביקש מהמוכר לאפשר לו לבדוק אותה. שניה לאחר מכן הוא כבר רץ איתה מחוץ לחנות, מבלי לשלם, כי כסף לא היה אז עימו. שנים לאחר מכן הוא שב לאותה החנות ושילם בנדיבות על הגיטרה שגנב. את עמדת התופים אייש בתחילה איינסלי דונבאר, שהוחלף עם מיקי וולר.


ההופעה הראשונה של הלהקה נערכה ב-3 במרץ 1967, בלונדון. הייתה זו הופעה קצרה כי הופסקה בגלל הפסקת חשמל. למחרת הופיעה ביקורת רעה על אותה הופעה בעיתון המלודי מייקר.


ההצלחה לא הגיעה כמצופה ובק כבר היה לקראת הרמת ידיים לאות כניעה, כשלתמונה נכנס פיטר גראנט (שעוד לא חלם אז על הפיכתו לדבר הגדול ביותר בעולם הרוק, כמנהלה של לד זפלין). גראנט סגר ללהקה תאריכי הופעות בארה"ב, שם הוכיחה את עצמה כהצלחה מול קהל.


כשחזרו החברים לאנגליה, הצליח גראנט לסגור להם חוזה הקלטות עם חברת EPIC. האלבום הראשון, שנקרא TRUTH (אמת), הוקלט באולפני אבי רואד במאי 1968, במשך יומיים בלבד, מהבוקר ועד חצות, כשהצלילים שנמזגו לסלילי ההקלטה חוברו לחומרים מעולים שנשענו על מוטיבים של בלוז-רוק כבד, דבר שהיה די חדש בתקופה ההיא.


על עטיפת האלבום המקורי נכתב רק שמו של ג'ף בק במקום JEFF BECK GROUP. רוד סטיוארט ראה את העטיפה, התבאס כהוגן וטען כי זו מניפולציה מרושעת של מפיק האלבום, מיקי מוסט, שהיה גם מנהלו של בק. וכדי להוסיף שמן למדורה, אין שום צילום של הלהקה על העטיפה, אלא רק תמונה של ג'ף בק לבדו.


האלבום הזה נחשב לפורץ דרך בתחומו והיווה השראה אדירה על להקות כמו לד זפלין. השירה מלאת הנשמה של סטיוארט התאימה כמו כפפה ליד של ג'ף בק שניגנה על הגיטרה. מיקי וולר סיפק את נגינת התופים ועל הקלידים הופקדו אשף המקלדת ניקי הופקינס וגם המעבד ונגן הבס ג'ון פול ג'ונס. השירים כללו שני קאברים לאמן הבלוז ווילי דיקסון, חידוש ללהיט של היארדבירדס (בקטע הפותח SHAPES OF THINGS), עיבוד לשיר עממי שנקרא MORNING DEW וגם כמה קטעים מקוריים.


כמו כן, יש כאן ביצוע סולו יפהפה של בק לקטע העממי GREENSLEEVES. הקטע המעניין ביותר באלבום נקרא BECK'S BOLERO שנכתב על ידי ג'ימי פייג' ומנגנת בו להקה אחרת לגמרי. ועוד איזו להקה!!

להקת 'קרים' של אריק קלפטון הייתה צעד אחד לפני פריצה וגיטריסט בשם ג'ימי הנדריקס עדיין שהה בארה"ב, כגיטריסט לא ידוע, ולא חשב כלל לעשות מעבר ללונדון ולהדהים את האנשים שם. זו הייתה ההזדמנות הגדולה של ג'ף בק, שהולידה קטע אדיר אך פיספוס גדול גם כן.


היה זה סשן מהיר ביותר.מי שנכחו בו היו ג'ף בק עצמו, ג'ימי פייג' שניגן בגיטרת 12 מיתרים חשמלית, הבסיסט ג'ון פול ג'ונס, הפסנתרן ניקי הופקינס ומתופף אחד מופרע בשם קית' מון. בשביל בק, הייתה זו הגעתו של מון לסשן הזה שהציתה את התלהבותו.


בק: "אני לא ממש אהבתי אז את להקת המי. הם הרגיזו אותי עם הצליל והגישה שלהם. בכל זאת התקשרתי למון, שמאד אהבתי אותו, וציפיתי ממנו לדחות את הצעתי להקלטה זו. למרבה הפתעתי הוא הסכים והגיע למחרת לאולפן". את עמדת מפיק ההקלטה תפס פייג', שהיה אז נגן סשנים עסוק וידע דברים רבים על עבודת אולפן.


בק: "הסשן התחיל בעשר בלילה ובחצות סיימנו. אני רציתי מאד לראות אותנו יוצאים מהסשן הזה כלהקה מאוחדת - בזכות הקטע הזה. אבל לקית' מון היו התחייבויות עם המי, למרות שהוא גרם לנו להאמין אז שהוא רוצה לעזוב אותם. כנראה הסשן הזה איתי היה רק כדי לגרום להם לקנא". בסיסט אחר שהיה אמור להגיע לסשנים האלה היה ג'ון אנטוויסל - גם הוא מלהקת המי וגם הוא רצה לפרוש מהם. לבסוף אנטוויסל לא הגיע וג'ון פול ג'ונס הובא במהרה במקומו.


מאז נוצר ויכוח בין שני אנשי המי בנוגע לשאלה, מי המציא את השם LEAD ZEPPELIN (שהפך בהמשך על ידי פייג' ללד זפלין) בנוגע להרכב זה. בק : "זה כנראה היה הגילגול הראשון של להקת לד זפלין עם שם אחר. פייג' ואני רצינו להקים להקה עם מון ואנטוויסל. קבענו סשן סודי עם מון, רק כדי לראות מה יהיה. מון הגיע אבל היה לו זמן מוגבל ביותר - שלוש שעות. כי אחר כך העוזרים שלו בלהקת המי יתחילו לחפש אחריו. היינו צריכים להביא קטע לאולפן כדי למהר ולהקליט עם מון, לפני שיברח. לכן הגעתי כמה ימים לפני הסשן לביתו של פייג' ושם התחלנו לבנות את הקטע הזה. אני יודע שהדבר הבא שאוציא מפי יגרום למישהו אחר לצרוח עליי אבל זו האמת. אני כתבתי את הקטע הזה ולא פייג', שרשום בקרדיט ככותב העיקרי. אני המצאתי את המלודיה פה".


על נגינתו של מון בהקלטה, מספר בק: "הוא הגיע לאולפן עם משקפי שמש, כדי שלא יזהו אותו. כשניגנו את הקטע הזה, מון התחיל עם תיפוף סולידי, עד שלפתע הוא הביא את מעבר התופים הזה שבמהלכו הוא פגע בטעות באחד המיקרופונים, עם מקל התיפוף שלו. זעה היה מיקרופון בשווי 250 דולר. הוא פגע במיקרופון ושבר אותו. מאותו רגע שומעים בהקלטה רק מצילות".


פייג' הוסיף משלו: "ההרכב הזה יכל בהחלט להיות לד זפלין. הזמר שחשבתי אז להרכב הזה היה או סטיב מאריוט או סטיב וינווד. בסוף התקבעתי על מאריוט. יצרתי עימו קשר והדבר הבא שקיבלתי בחזרה היה מכתב ממנהל הלהקה שלו, דון ארדן, שציין במפורש שאם ניקח אותו אז נהיה להקה ללא אצבעות".


הקטע הזה, BECK'S BOLERO, הושם בצד ויצא לראשונה רק בשנת 1968, כחלק מתקליט הבכורה של JEFF BECK GROUP. לו היה יוצא בזמן אמיתי על גבי תקליטון, היה נחשב לאחד היתדות בעולם הרוק.

קטעים נוספים הוקלטו בסשן הזה, שלא יצאו לאור מאז ושוכבים באיזה מחסן.


שמו של מון לא הופיע בעטיפת האלבום TRUTH בגלל שהיה חתום לחברת תקליטים אחרת. לכן נכתב באופן הומוריסטי שעל התופים ניגן YOU KNOW WHO...


האלבום TRUTH לא צעד בזמנו במצעד האלבומים בבריטניה, אבל מאז נחשב לקלאסיקה, הגעתה של להקת לד זפלין גרמה לו להתחבא מבויש בפינה, כשאת מעמדו החשוב קיבל באמת רק שנים לאחר צאתו.


הנה משהו שקרה ביום אחד, בסוף שנת 1968: ג'ימי פייג' שאל את בק אם הוא רוצה לשמוע הקלטה של להקתו החדשה. בק נענה בחיוב וקיבל את ההלם והזעזוע של חייו. זאת כי ההקלטה שהוא שמע הכילה ביצוע מחודש לשיר שנקרא YOU SHOOK ME. הביצוע שבקע מהרמקול והגיע לאוזניו של בק נשמע דומה מדי לגירסה שיצאה באלבום TRUTH.


בק חשב שפייג' מלגלג עליו והרגיש כיצד כל הדם אוזל מגופו. מחשבתו הרציונלית היבהבה רק מסר אחד: 'תרביץ לפייג' החוצפן הזה!' כי הבין שכל המאמץ שהשקיע באלבומו הראשון הולך להירמס תחת גלגלי בולדוזר שעדיין לא קיבל את השם הרשמי, לד זפלין. אך אין להתווכח עם הכרונולוגיה וג'ף בק הוכיח שהוא הראשון והאלבום הראשון הזה שלו שווה ביותר להקשבה שלכם.


למי שמתעניין: 1. האלבום יצא בגירסת רימסטר בדיסק עם שלל קטעי בונוס. 2. התקליט יצא בזמנו גם במיקס מונו שהוא שונה מהסטריאו המוכר.



ב-24 באוגוסט בשנת 1978 נהרג סטייסי סאת'רלנד, הגיטריסט של להקת הרוק הפסיכדלית 'מעליות הקומה ה-13'. אשתו, ממנה נפרד, ירתה בו במהלך ריב ביניהם.



ב-24 באוגוסט בשנת 1945 נולד הקלידן הבריטי קן הנסלי, שידוע בעיקר בחברותו בלהקת אוריה היפ. הוא מת בנובמבר 2020.



עוד על קן הנסלי ואוריה היפ, תוכלו לקרוא גם בלחיצה פה וגם בלחיצה פה וגם בשאר מקומות בבלוג זה.


ב-24 באוגוסט בשנת 1981 הוכרז פסק הדין במשפטו של רוצח ג'ון לנון, מארק דייויד צ'פמן.


חודשיים לפני כן החליט צ'אפמן להודות באשמת ביצוע הרצח. בשימוע שנערך, במשך 45 דקות, בבית משפט שבניו יורק, החליט צ'אפמן להתעלם מעורך דינו, ג'ונת'ן מארקס, שיעץ לו ללכת על קו אי השפיות. "החלטתי ללכת בדרכו של אלוהים", הוא אמר. בדרך כלל, נאשם המודה ברצח עומד בפני עונש מרבי של 25 שנות מאסר ועד מאסר עולם. אולם השופט, דניס אדוארדס ג'וניור, הבטיח כי העונש לא יעלה על 20 שנים ועד מאסר עולם.


יוקו אונו לא נכחה בעת השמעת גזר הדין.


לפני גזר הדין ניתנה לנאשם הזדמנות לפנות לבית המשפט. צ'אפמן אמר שברצונו להקריא קטע מתוך הספר "התפסן בשדה השיפון". כשהוא לבוש במכנסיים כהים וחולצת טריקו כחולה בהירה, עם קווי המתאר של מה שנראה כגופיה חסינת כדורים, אמר לבית המשפט: " בחרתי בקטע הזה כמילותיי האחרונות". לאחר מכן, אמר עורך דינו כי מרשו הטיל על עצמו נדר של שתיקה.


ג'ון לנון מת בגיל 40 והעולם לא סולח מאז למארק דייויד צ'אפמן, שלא קיבל מאז חנינה.


ב-24 באוגוסט בשנת 2023 מת הגיטריסט ברני מרסדן. חובבי רוק קלאסי רבים הרכינו את ראשם.


ברני מרסדן, הגיטריסט המקורי של להקת הרוק WHITESNAKE, מת בגיל 72 לאחר מחלה. משפחתו פרסמה באינסטגרם: "ברני מעולם לא איבד את התשוקה שלו למוזיקה, לכתוב ולהקליט שירים חדשים עד הסוף". מרסדן היה גם אחראי ללהיטי ווייטסנייק חשובים כמו HERE I GO ו- FOOL FOR YOUR LOVING.


מרסדן, שנולד בבקינגהאם בשנת 1951, התחיל את דרכו עם להקת הרוק UFO בשנת 1972. לאחר הופעות בכמה להקות ופרויקט קצר מועד עם חברי דיפ פרפל לשעבר בשם "פייס, אשטון ולורד" (שפעל בשנת 1976), הוא יצר את להקת ווייטסנייק בלונדון, בשנת 1978, יחד עם סולן להקת דיפ פרפל לשעבר, דייוויד קוברדייל, והגיטריסט מיקי מודי.


מרסדן היה ידוע גם בזכות אוסף הגיטרות הפרטי הנרחב והנחשק שלו, שכלל יותר מ-200 גיטרות. אחת הגיטרות שלו, גיבסון לס פול משנת 1959 הידועה בשם "החיה", הוצעה למכירה לזמן קצר עם תג מחיר העולה על 1.3 מיליון דולר .


קוברדייל ספד למרסדן ברשתות החברתיות. "זה עתה התעוררתי לחדשות האיומות שחברי הוותיק ברני מרסדן מת. מחשבות ותפילות כנות שלי למשפחתו האהובה, לחבריו ולמעריציו. איש ממש מצחיק, מחונן, שהיה לי הכבוד להכיר ולחלוק איתו במה".


ב-24 באוגוסט בשנת 1990 סירבה שינייד אוקונור להופיע במרכז האומנויות, גארדן סטייט, בניו ג'רזי, עד שהמארגנים יסכימו לא להשמיע את ההמנון הלאומי של ארה"ב לפני ההופעה.


למקום הייתה מדיניות של השמעת ההמנון לפני כל אירוע, אבל לאוקונור הייתה מדיניות של לא להשמיע המנונים לאומיים לפני המופעים שלה, מכיוון ש"אין להם שום קשר למוזיקה באופן כללי". המופע נמשך, אך התעוררה מהומה. כמה תחנות רדיו אסרו על השמעת השירים שלה; סנטור ממדינת ניו יורק הציע להחרים את המופע הקרוב שלה. הייתה אפילו תקרית בחנות מכולת בבוורלי הילס כשעובד במחלקת בשר זיהה את הזמרת והחל לשיר את ההמנון הלאומי (הוא פוטר).


כך היא כתבה בספרה: "לפני שבאתי לעלות לבמה במקום כלשהו בניו ג'רזי, שני קווקזים (כמו שאומרים באמריקה), זכר ונקבה אחת, הגיעו לחדר ההלבשה שלי. הם שאלו איך ארגיש לגבי השמעת ההמנון הלאומי ברמקולים לפני שאני מופיע. התמקדתי בזה שהם הציבו את העניין בתור שאלה ומה שהם אמרו זה אם אני לא ארגיש טוב עם זה, זה יהיה מגניב. אין המנון אמריקאי? אין בעיה.


בינינו? להמנונים יש אסוציאציות דביקות בצורה מפחידה אלא אם כן מנגן אותם ג'ימי הנדריקס. כמו כן, רוב האנשים מגיעים להופעות כדי שיוכלו לשכוח מהעולם החיצון, לא להיזכר בזה. אבל היו לי בערך עשר דקות עד שעת הבמה והייתי צריכה להוריד את החוטים בגב החולצה שלי ולמהר שוב לשירותים מהלחץ לפני ההופעה, אז פשוט אמרתי שבהינתן הבחירה, אני מעדיפה שזה לא יושמע. לא נתתי להם שום הסבר. הם חייכו במתיקות ואמרו 'בסדר גמור' וש'תהיה לך הופעה נהדרת'. אבל כל העניין היה תרמית נגדי. בזמן שהייתי על הבמה, שני אלו התקשרו לתוכנית חדשות בטלוויזיה המקומית ויצרו דיווח כוזב שחיפשתי אותם ודרשתי שההמנון לא יושמע לפני ההופעה. הם גם טענו שאמרתי להם שאני לא אמשיך אם זה ינוגן, וזה לגמרי לא נכון. התקשורת התפוצצה והפכתי לשונאת אמריקה - באמצע סיבוב ההופעות שלי.


הראפר, אם.סי האמר, שביקש להרוויח מכל העניין, שלח לי צ'ק בפומבי לכרטיס במחלקה ראשונה חזרה לאירלנד. הצ'ק, כמוהו, הסריח מאגוזי קוקוס. אפילו אני יכולתי לראות שזה איום בקטע עסקי מצדו. שנים מעכשיו, הצ'ק יהיה שווה הרבה יותר מ-1,500 דולרים בערך דולרים שהוא כתב את שם. למעשה, כשחושבים על זה, יש סיבה אחת לעזוב את אמריקה: הסרטונים של האמר. המשיח הכול יכול".



ב-24 באוגוסט בשנת 2021, ושלושים שנה לאחר שהופיע כתינוק בעטיפת התקליט של להקת נירוונה, NEVERMIND - ספנסר אלדן תבע את הלהקה ואחרים שהיו קשורים בהכנת הצילום.


אלדן טען שהצילום שלו בעירום שוחה לעבר שטר דולר בקרס דג זה פורנו ילדים שמכרה בהנאה חברת התקליטים כמו גם חברי הלהקה. השופט המחוזי בארה"ב אמר שאלדן חיכה יותר מדי זמן כדי לנקוט בצעדים משפטיים נגד המתופף דייב גרוהל, הבסיסט קריסט נובוסליק, עזבונו של קורט קוביין והצלם קירק ווידל. "רוב פורנוגרפיית הילדים נסחרות גם בבגרותו של הקורבן", אמרה עורכת הדין של אלדן. "החוק מתיר לקורבנות לתבוע על כל פגיעה בפרטיותם כאשר תמונות הילדות שלהם נשארות בשטח".


בראיון לרולינג סטון בשנת 2003, אלדן בן ה-12 חזה שהוא כנראה "יקבל קצת כסף מתרומתו לאלבום, שהפך לפלטינה משולשת ושיפץ את פניה של מוזיקת ​​הרוק הפופולרית". להקת נירוונה - בזמנו להקה מחתרתית בלייבל עצמאי - שילמה למשפחתו של אלדן 200 דולר כדי לצלם את הילד בן ה-4 חודשים בבריכה, במרכז המים פסדינה בקליפורניה. קרס החכה ושטר דולר נערכו מאוחר יותר בתמונה, לפי רעיון של מנהיג הלהקה, קורט קוביין.


אלדן טען שהתמונה גרמה לו "נזק לכל החיים" ו"אובדן כושר השתכרות לכל החיים" וסכום תביעתו עמד על 130,000 ליש"ט. מעניין שהוא לא בא גם בטענות להוריו.


שם האלבום מקועקע על חזהו ובשנת 2015 הוא אמר לעיתון THE GUARDIAN: "זה דבר מוזר להיות חלק מדימוי כל כך איקוני מבחינה תרבותית. אבל זה תמיד היה דבר חיובי ופתח לי דלתות. אני בן 23 עכשיו ואמן, והסיפור הזה נתן לי הזדמנות לעבוד עם האמן שפרד פיירי במשך חמש שנים, שזו הייתה חוויה מדהימה". אלדן אף שיחזר את התמונה המפורסמת בשנת 2016 כדי לתת כבוד לתקליט המכונן לרגל יום השנה ה-25 שלו. עם הנתונים האלו טענו הנאשמים מנגד שאלדן ביקש בעצמו בעבר למנף את תהילת התינוק שלו לקבלת רווחים של מבוגרים, תוך שהוא מנצל את הסטטוס שלו, "נירוונה בייבי".


השופט מבית המשפט המחוזי המרכזי בקליפורניה דחה את תביעתו של אלדן בדעה שהוא חיכה זמן רב מדי להגיש תביעה. השופט ציטט את חוק ההתיישנות של החוק, המחייב קורבן פורנוגרפיה לילדים להגיש תביעה 10 שנים לאחר שגילה את ההפרה או הפגיעה נגדו, או 10 שנים לאחר שמלאו לו 18 שנים.


אז כמו התינוק שבעטיפה , גם אלדן המבוגר התפתה מהדולר שצף מולו, ביקש לאחוז בו והפך עם זה לבדיחה הגדולה במחנה מעריצי הלהקה. "הוא נשאר תינוק", הם הגיבו לרוב ברשתות החברתיות.


ב-24 באוגוסט בשנת 1983 נמצאה אשתו החמישית של איש הרוק'נ'רול הוותיק, ג'רי לי לואיס, ללא רוח חיים. זאת אחרי שאשתו הקודמת נמצאה מתה שנה לפני כן בתחתית הבריכה באחוזתם. מה קרה שם? הסיפור המטלטל שלו נמצא גם הוא בספר "מדרגות לגן עדן, אוטוסטרדה לגיהנום" - לרכישה בלחיצה פה.


ב-24 באוגוסט בשנת 1982 יצא התקליט "יושב על הגדר" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר. זה שיתוף הפעולה הראשון של השניים, על פני תקליט שלם.




ב-24 באוגוסט בשנת 1981 יצא האלבום TATTOO YOU של הרולינג סטונס. כולל הלהיט START ME UP.



תקליט זה מורכב בעיקר משאריות מסשנים קודמים, שחלקן אף נעשו לפני כעשור ונוספו בהן תפקידי שירה וכלי נגינה חדשים. יחד עם שני שירים חדשים, הרולינג סטונס הרכיבו את התקליט הזה כדי שיהיה להם מוצר חדש לקידום סיבוב הופעות עולמי שהחל מספטמבר 1981.


מפיק האלבום, כריס קימזי, שהיה מזוהה עם "הסטונס עוד מאז הקלטת STICKY FINGERS, אמר שהתקליט הזה קרה "בגלל שמיק וקית' עברו תקופה בה הם לא הסתדרו. היה צורך להוציא אלבום, ואמרתי לכולם שאני יכול לעשות אלבום ממה שאני יודע שנמצא במחסן. ביליתי שלושה חודשים בנבירה ומצאתי דברים שנשכחו או שנדחו בזמנו. ואז הצגתי את זה ללהקה ואמרתי, 'היי, תראו חבר'ה, יש לכם את כל הדברים הנהדרים האלה שנזרקו וזה חומר נהדר, תעשו עם זה משהו'...".


רבים מהשירים כללו בשלב זה נגינה אינסטרומנטלית שלא הוקלטה לה שירה. ג'אגר אמר בראיון שנערך בשנת 1995, "אלו היו שירים ישנים והייתי צריך לכתוב להם מילים. לרבים מהם לא היה כלום, ולכן לא השתמשנו בהם בזמנו - כי הם לא היו שלמים. הם היו רק חלקי רעיונות". למרות האופי האקלקטי של האלבום, הרולינג סטונס הצליחו לחלק את האלבום לשני חצאים ברורים: צד אחד של התקליט היה עם שירי רוק וצד שני עם בלדות.


השירים המוקדמים ביותר שהגיעו לאלבום היו TOPS ו- WAITING ON A FRIEND (האם האחרון הוא שיר על המתנה לספק סמים?). הם הוקלטו בסוף 1972 ומיק טיילור ניגן בהם בגיטרה, ולא רוני ווד. טיילור דרש, בצדק, לקבל קרדיט ותמלוגים מ- TATTOO YOU.


האלבום נפתח עם הלהיט START ME UP, שבמקור היה לו את השם NEVER STOP, כשהסטונס החלו לעבוד עליו בשנת 1977 לאלבום SOME GIRLS. אז הם ניסו להקליט אותו בכל מיני מקצבים (כולל רגאיי) ובסוף הבינו שזה לא עובד ושמו אותו בצד. כשהוא הוחזר לתקליט הזה, היה זה שיר מנצח והסטונס נשמעו חיוניים להפליא.


קית' ריצ'רדס הסביר כיצד זה עבר משיר רגאיי לרוק. "הסיפור כאן הוא הנס שמצאנו אי פעם את השיר הזה. הייתי משוכנע, ואני חושב שגם מיק היה, שזה בהחלט שיר רגאיי. עשינו את זה ב-38 טייקים וזה לא הצליח. באמצע הפסקה, רק כדי לשבור את המתח, צ'ארלי ואני התחלנו לנגן את זה בגרסת הרוק ומיד אחרי זה חזרנו ישר לרגאיי ושכחנו לגמרי מזה, עד כחמש שנים מאוחר יותר. אף אחד לא זכר שעשינו את זה. אבל קפצנו עליו שוב. עשינו עליו כמה תוספות, וזה היה כמו מתנה. אחת המותרות הגדולות של הסטונס היא שיש לנו חבית ענקית של חומר שלא השתמשנו בו, אבל צריכים סבלנות וזמן כדי לנפות דברים שם".


שם האלבום תוכנן במקור להיות פשוט TATTOO. ג'אגר טוען עד היום כי אפילו אין לו מושג כיצד המילה YOU שורבבה לשם. מה שכן, שם התקליט גרם לחיכוך בין ג'אגר לריצ'רדס, כאשר האחרון חשד כי ג'אגר שינה את השם מבלי להתייעץ איתו.


עטיפת התקליט עוצבה על ידי האמן פיטר קוריסטון, שזכה בפרס גראמי עבור עיצוב זה. ג'אגר, באותה שנה: "קראנו לזה TATTOO YOU כי היו לנו את הציורים האלו של אותו בחור ופשוט לא ידענו איך לקרוא לזה. איזה חבר שלי עשה את הציורים האלו והם בעצם תצלומים אבל עם ציור הקעקוע עליהם. ראיתי אותו עושה דברים אחרים ואהבתי אותם אז נתתי לו כמה תמונות וביקשתי שיעשה אותן ככה, ואז השתמשנו בזה לעטיפה. היו לנו הרבה שמות שונים אבל בסופו של דבר החלטנו לקרוא לזה כך".


קית' ריצ'רדס הביע את דעתו אז: "העטיפות הולכות ומחמירות, אבל המוזיקה הולכת ומשתפרת".

בעיתון RECORD WORLD נכתב בביקורת בזמנו: "כשהם זונחים את הטיולים האחרונים שלהם למחוזות מוזיקת ה​​דיסקו והדאנס, הסטונס חוזרים ליסודות בטיול הרוק'נ'רול הזה. רמזים לחיפוש שורשי מסתכמים פה בדבר הטוב ביותר שלהם מזה שנים".


ברולינג סטון נכתב כך: "במשך יותר מדי שנים נדמה היה שהרולינג סטונס לא יכלו ליצור אלבום שלא כלל - לפחות חלקית - את הבעיה של להיות הרולינג סטונס. הקושי הזה ליווה אותם לאורך כל שנות השבעים וזה חלק מהאחריות שהחזיקה מעמד כל כך הרבה זמן, אני מניח.


מנקודת המבט של היום, רוב העשור האחרון כלל הסוואת אובדן מהותי וחוסר נכונות להיראות ללא הגנה לאורך של אלבום, או אפילו מנגינה. אבל השנים האלה נגמרו עכשיו, באופן נחרץ. בדיוק כשאולי סוף סוף איבדנו את הסבלנות, הרולינג סטונס חוזרים שוב, עם קבלה עניינית שתופסת את ההתעללויות הפילוסופיות של פיט טאונסנד בפנסיה ומפילה אותן בחבטה. התקליט לא מתייחס לנושא הבגרות. במקום זאת, הבגרות משמשת רקע לרוקרים עם מומנטום אמיתי ושירי אהבה עם אובייקטים אמיתיים. זה מתחיל עם START NE UP, סינגל הסטונס הכי מרתק מזה שנים. "את גורמת לאדם מבוגר לבכות", שר מיק ג'אגר כשמאחוריו תנופה מדויקת של המתופף צ'רלי ווטס, כמעט כאילו לא הקדיש מחצית מחייו בניסיון לעצור את השעון.


אותו חוט של הכרה מנומקת עובר בכל האלבום, כאילו עשור של התייצבות איכשהו התעכל לדלק להתקדמות. TATTOO YOU היא אמירה קומפקטית ומאוחדת - למרות שכמה שירים בה (או חלקים מהם) הולכים מספר שנים אחורה. לרוב נשמע שהסטונס פשוט החליטו שהגיע הזמן לאתגר את עצמם שוב. אחרת כיצד סוני רולינס מנגן פה כסקסופוניסט? רולינס, נגן ג'אז אגדי, מנגן רק בשלושה משירי התקליט, אך עמידותו הקשוחה נותנת את הטון לכל אורכו".


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.



Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page