top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-3 בפברואר בעולם הרוק

עודכן: 24 במאי


כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-3 בפברואר (3.2) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "ברור שאם לאדם יש סוג כלשהו של סערה בחייהם, זה בדרך כלל בא לידי ביטוי במוסיקה, ולפעמים זה די מועיל. אני חושב שזה כנראה עזר לי אבל הייתי מוותר על הכל כדי שתהיה לי בריאות טובה. עד כה, זה היה סיבוב ההופעות המהנה ביותר שהיה לי אי פעם. באמת. אין לזה שום קשר למקומות הגדולים יותר או לאנשים שמנשקים לנו את התחת יותר. רק שהבטן שלי כבר לא מפריעה לי. אני אוכל. אכלתי אתמול בלילה פיצה ענקית. זה היה כל כך נחמד להיות מסוגל לעשות את זה. וזה פשוט מעלה את רוחי. במשך חמש שנים בזמן שהייתה לי בעיה בבטן, רציתי להתאבד כל יום. התקרבתי לזה הרבה פעמים. אני מצטער שאני כה בוטה לגבי זה. זה היה עד לנקודה שבה הייתי בסיבוב הופעות, שוכב על הרצפה, מקיא אוויר כי לא יכולתי. ואז הייתי צריך לעלות לבמה בעוד עשרים דקות. הייתי שר ומשתעל דם. זו לא דרך לחיות חיים. אני אוהב לנגן מוסיקה, אבל משהו לא היה נכון. אז החלטתי לטפל בעצמי. אבל שוב, תמיד פחדתי שאם אאבד את בעיה בבטן, לא אהיה כל כך יצירתי. מי יודע? יש שירים חדשים עכשיו. כל אלבום שעשינו עד כה, תמיד נשארו לנו שיר אחד עד שלושה מעבר למה שצריך ובדרך כלל הם היו די טובים, כאלו שאהבנו מאוד, אז תמיד היה לנו על מה לסמוך. אז האלבום הבא הולך להיות ממש מעניין, כי לא נשאר לי כלום. אני מתחיל מאפס. אני לא יודע מה אנחנו הולכים לעשות. (קורט קוביין, סולן להקת נירוונה, בשנת 1994)



ב-3 בפברואר בשנת 1981 הופיעה להקת המי בתיאטרון ריינבאו בלונדון - וזו הייתה הופעה מוזרה עד נוראית.



הגיטריסט, פיט טאונסנד, שתה הרבה יותר מדי וברגע שהחל לשיר, היה ברור מאוד שמשהו מאוד מוזר קרה איתו. הוא היה שיכור כלוט, לא נתן לרוב השירים להסתיים כמו שצריך, קילל ולרוב ניגן עם גבו לקהל.


הוא שתה בכבדות ועשה הרבה סמים קשים בזמן סיבוב ההופעות הבריטי הזה ב-1981. זמר הלהקה, רוג'ר דאלטרי, היה משוכנע שאם טאונסנד ימשיך כך, הוא יסיים כמו חברם המנוח בלהקה, קית' מון. הגיטריסט נכנס למרפאה לגמילה, זמן קצר לאחר סיום הסיור.


שנתיים לאחר מכן הוא הסביר לירחון פלייבוי: "התרגלתי להתנהג רע מאוד. פעם הייתי כל כך מחוק שבעצם השפלתי את הלהקה בפומבי. ניגנו בריינבאו בלונדון. זה היה בתחילת 1981 והמשכתי לעצור שירים ולנשוא נאומים בפני הקהל. המשכתי לנגן סולואי גיטרה ארוכים וממושכים של תווים מעוותים ורעים. הייתי משנה את נושא השיר וממציא שירים תוך כדי - נגד שאר הלהקה. זאת למרות שידעתי שזאת לונדון, וידעתי שהחברים והמשפחה שלי כולם שם, ובכוונה בחרתי את היום הזה כדי לחרבן את ההופעה. פשוט הפסקתי לדאוג. זרקתי את הכבוד שלי לפח".


ב-3 בפברואר בשנת 1967 ירה המפיק ג'ו מיק למוות בבעלת הבית שלו בלונדון. לאחר מכן הוא ירה בעצמו. הלהיט הגדול שמיק הפיק היה ללהקת הטורנדוס בשם TELSTAR.



ב-3 בפברואר בשנת 1969 נפגשו הביטלס עם אלן קליין וג'ון איסטמן במשרד הישיבות בבניין חברת אפל,לונדון. במהלך הפגישה מונה רשמית קליין למנהל העסקים של הלהקה.



המשימה המיידית של קליין הייתה לבחון מקרוב את מצב הכספים שלה, ולמצוא דרך למנוע מחברת NEMS, לשעבר של בריאן אפשטיין המנוח וכעת המנוהלת כעת על ידי אחיו קלייב, לנגוס רבע מהרווחים.

פול מקרטני היה נגד המינוי הזה של קליין וכל הסיפור הזה, שלב אחר שלב כולל פרטי מידע מפתיעים ונדירים מאד שמשלימים את הפאזל - נמצא בספר "ביטלמאניה!".


ב-3 בפברואר בשנת 1997 יצא אלבום חדש לדייויד בואי ושמו EARTHLING.



דייויד בואי, זיקית הרוק האולטימטיבית, החליט באלבום זה לנטוש את הרוק התעשייתי שאפף את אלבומו הקודם, OUTSIDE, ולערוך ניסוי עם צליל אלקטרוני. זו הייתה תקופה שבה רוח של חדשנות שטפה את אירופה. בואי נמשך מיידית לטרנדים כמו דראם אנד בס וג'אנגל, שאומצו על ידי אמנים כמו גולדי. הרכבים כמו מאסיב אטאק ופורטיסהד תרמו לטריפ-הופ צליל אפל יותר, חושני ונינוח יותר. דיוויד בואי הפך למעריץ נלהב של המוסיקה האלקטרונית החדשה הזו. אז הוא אמר: "מי לא יכול להיות מושפע מזה? יש לזה הקצב המרגש ביותר של הרגע. 'אני לא רוצה לזרוק את ההזדמנות שלי להתנסות. לאחר שהלכת כל כך רחוק, אתה לא יכול לחזור אחורה. והגעתי כל כך רחוק. אני בארץ שלי, אני עושה את זה".


ה-3 בפברואר בשנת 1959 הוא "היום בו המוזיקה מתה". זה היום בו נהרגו באדי הולי, ביג בופר וריצ'י ואלנס בתאונת מטוס.




בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 



Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page