top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-5 באפריל בעולם הרוק

עודכן: 25 באפר׳


כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-5 באפריל (5.4) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "ברור ששברתי הרבה גיטרות, והבאתי שמונה או תשע גיטרות כמו הגיטרה הספציפית הזו שהשתמשתי בה הלילה ויכולתי לשבור אותן ויש לי עוד הרבה כמוהן לעתיד. אבל פתאום החלטתי לפני שהמשכתי שאם יש מקום כלשהו בעולם שאני אמור להיות מסוגל לרדת מהבמה בלי לשבור גיטרה אם לא הייתי רוצה, זה יהיה בפילמור. החלטתי מראש שאני לא רוצה לנפץ את הגיטרה, אז לא, לא בגלל שאהבתי את זה או בגלל שהחלטתי שאני אפסיק לעשות את זה או כל דבר. פשוט החלטתי על המצב בפועל; זה הכריח אותי לראות אם יכולתי להתחמק מזה מראש. ואני חושב שבגלל זה השיר MY GENERATION לא התרומם ממש הלילה. לא באמת רציתי לעשות אותו הלילה. אפילו לא רציתי שאנשים יצפו שזה יקרה, לשבור גיטרה, כי פשוט לא התכוונתי לעשות את זה. הלילה, משום מה, אמרתי, 'אני לא מתכוון לשבור את זה' ואכן כך היה. ואני לא יודע איך, אני לא ממש יודע למה לא עשיתי זאת" (פיט טאונסנד בשנת 1968)


ב-5 באפריל בשנת 1972 יצא התקליט המשותף הראשון של דייויד קרוסבי וגרהאם נאש כצמד. האלבום הזה הוקדש לג'וני מיטשל, שהייתה לפני כן בת זוג של כל אחד מהם ותמיד עודדה אותם ביצירתם.



לאחר הפיצול של להקת קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג (בקיץ של 1970) - המשיכו ניל יאנג וסטיבן סטילס לפרויקטים עצמאיים. קרוסבי ונאש, לעומתם, יצאו לסדרה של מופעים יחד בשנת 1971, והחליטו לקחת את השירים החדשים שיצרו לאולפן ההקלטות.


הסשנים לאלבום זה כללו נגנים אורחים בולטים כדייב מייסון וחברי הגרייטפול דד. עם זאת, רוב התמיכה המוזיקלית הגיעה מלהקה בשם THE SECTION, שתהפוך במהרה למבוקשת בהקלטות מקצועיות בחוף המערבי בשנות ה-70, ותופיע בעשרות אלבומים, בעיקר אלו של ג'יימס טיילור, קרול קינג וג'קסון בראון.

השירים המשיכו את האיכויות הגבוהות שסימנו את עבודתם של השניים בעבר, כאשר נאש כתב גם את הלהיט של האלבום (IMMIGRATION MAN) וקרוסבי בחן קטעי אווירה והתבוננות פנימה, כשהכל בתוך ההרמוניות הקוליות הרגילות של הצמד.


ברולינג סטון נכתב אז בביקורת על התקליט: "לא דיוויד קרוסבי ולא גרהאם נאש יכולים להגיע לתהום כמו סטילס במקרה הגרוע שלו. אבל מצד שני, לא לקרוסבי ולא לנאש יש את היכולת לעלות באש, כפי שסטילס תמיד מאיים לעשות. שני החבר'ה האלה הם זמרי הרמוניה מומחים, אבל הם מתנדנדים לעבר הצד המתוק והקל, וקצת סוכר בדרך כלל עושה הרבה.


בנפרד, הם היו חלקים חשובים אך לא עיקריים של שתי להקות טובות, והם היו אחראים להרבה מוזיקה משובחת. יחד, הם נוטים להתקלקל, עם חולשות כמעט זהות. קרוסבי ונאש הציעו טונות של טכניקה, אבל לא הרבה אופי. בלי סטילס או יאנג, הבעיה צריכה להיות ברורה עוד יותר, אבל היא פשוט לא. התקליט של נאש-קרוסבי אינו אבן דרך, אבל הוא משהו יותר מסתם נעים בכמה מקומות. יש פחות הרמוניה ממה שהיית מצפה מהשניים האלו, ומה שיש כאן נשמע די נקי ולא מוגבר.


השירים של קרוסבי מאז GUINEVERE נטו להיות בעלי איכות חלקה עדינה. אז זה כאן, דרך ארבעת המנגינות הראשונות שלו. ואז מגיע 'שיר הקיר', שובר צורה, שיש לו את התחושה הקשה והרגשית מכל מה שהוא עשה מאז השיר LONG TIME GONE. הוא ונאש תוקפים את השיר במקום ללטף אותו, שינוי קצב מרענן. בדומה ל-SOUTHBOUND TRAIN של נאש, שמתחיל בצליל מפוחית כמו פרימיטיבי ומשפיע כמו של דילן - זה נהדר לשמוע את החבר'ה האלה עושים משהו פרימיטיבי מדי פעם. הקצוות הגסים של השיר נשארים כמו שהם, בניגוד ניכר. לטכניקת קרוסבי או נאש הרגילה".


למרות שתקליט זה לא היווה הצלחה מסחרית היסטרית, זה עדיין נחל הצלחה שגרמה לצמד החברים להמשיך להופיע יחדיו וגם באופן אקוסטי, עם גיטרות בלבד.


ב-5 באפריל בשנת 1951 נולד הגיטריסט הישראלי החשוב, חיים רומנו. הוא סיפר לי ה-מ-ו-ן דברים חשובים על מה שעשה עם הצ'רצ'ילים, אריק איינשטיין, שמוליק קראוס, אריאל זילבר ועוד. כל זה נמצא בספר "רוק ישראלי 1973-1967 הגרסה המורחבת". לפרטים ולרכישה תלחצו פה.



ב-5 באפריל בשנת 1946 נולדה ג'יין אשר, בת זוגו של פול מקרטני בשנות השישים.



היחסים ביניהם לא תמיד היו על הגובה וזה בא לידי ביטוי בשירים שכתב פול לביטלס - YOU WON'T SEE ME ו-I'M LOOKING THROUGH YOU.


עדיין, לקרובי הזוג היה בטוח שהם עומדים להתחתן עד שג'יין חזרה יום אחד מעבודתה כשחקנית בחו"ל ותפסה את פול במיטה בביתם עם מישהי אחרת (פרנסי שוורץ). שנים לאחר מכן הוא הודה שהוא פחד מאד מעניין החתונה. באותו רגע של תפיסה מביכה היא יצאה מהבית ושלחה את אמה לאסוף את חפציה. היא התחתנה, מאוחר יותר, עם הקריקטוריסט ג'ראלד סקארף, שידוע בעיקר באיוריו בפרויקט THE WALL של פינק פלויד. כמו כן היא הפכה לידוענית בריטית בזכות עצמה.


מאז שנפרדה מפול, סירבה ג'יין לספר לתקשורת על היחסים שהיו לה עמו. היא גם לא הוציאה ספר מזיכרונותיה ובספרו, MANY YEARS FROM NOW, כתב פול שהוא אסיר לה תודה על כך שהיא היחידה ששומרת על הפרטיות של מה שהיה ביניהם, בעוד כל אדם אחר שהיה במחיצתו מיהר להוציא על זה ספר או לרוץ למערכות העיתונים.


ב-5 באפריל בשנת 1971 הופיעה להקת שיקגו בפעם הראשונה באולם היוקרתי, קרניגי הול, בניו יורק. ההופעה הזו הוקלטה בשביל הוצאת תקליט מרובע שתיעד את הופעות הלהקה באותו שבוע באולם הזה. המאמר על מה שקרה שם, נמצא בלחיצה פה (ותגללו שם למטה).



ב-5 באפריל בשנת 1993 יצא אלבום חדש לדייויד בואי, BLACK TIE WHITE NOISE.



זמן קצר לפני תחילת ההקלטה, בואי התחתן עם דוגמנית-העל אימן, בשוויץ. ימים לאחר מכן הם טסו ללוס אנג'לס כדי לחפש בתים חדשים, מגיעים לשם כשהעיר פרצה במהומות. בני הזוג ראו כי כך והשתקעו בניו יורק במקום זאת. רקע זה של שביעות רצון אישית וסכסוכים אזרחיים מנוגדים השפיע על יצירתו החדשה.

ביוני, בני הזוג חגגו בפומבי את נישואיהם בפירנצה, עם רשימת אורחים מפורסמים ומסוק מלא במצלמות המרחפות מעל. בואי הלחין קטעים מוזיקליים במיוחד לאירוע שיגיעו גם כפתיחה והסיום של האלבום הזה. עם זאת, יש באלבום הזה גם חתונה של רגעים מצמררים מהעבר של בואי; הוא מבצע בו גרסת כיסוי ללהיט הראשון של להקת CREAM שנקרא I FEEL FREE. בואי סיפר בעבר שהיה זה כשהלך לראות הופעה של אותה שלישייה מפורסמת בסיקסטיז כשלפתע השתלטה מחלת הנפש על אחיו למחצה, טרי ברנס. הזמר נאלץ לראות איך טרי משתטח לפתע על רצפת הרחוב וצורח שהוא רואה להבות יוצאות ממנה. זה מתחבר לשיר JUMP THEY SAY שבו הוא מביע את רגשותיו כלפי האח שהתאבד בקפיצה לפסי רכבת. כך שהאלבום הזה הוא שילוב של העבר עם העתיד של דייויד בואי. עם NITE FLIGHTS מעניק הזמר הוקרה לשלישיית האחים ווקר ובמיוחד לזמר סקוט ווקר, שכה השפיע עליו ווקאלית. פשוט תקשיבו לאלבום שלהם, NITE FLIGHT, ותשמעו שם אלמנטים שבואי לקח לעצמו. בסופו של דבר, ב-BLACK TIE WHITE NOISE נראה היה שבואי רגוע יותר ופחות מטלטל את עצמו, כפי שעשה קצת לפני כן עם להקת טין מאשין.


ב-5 באפריל בשנת 1968 יצא תקליטון חדש ללהקת SMALL FACES, עם השיר LAZY SUNDAY.



השיר נחל הצלחה אדירה גם הוא. אך הצלחתו גרמה לצרות אחרות. הלהקה לא רצתה כלל שזה ייצא כסינגל. חבריה האמינו שצעד כזה יהרוס את תדמיתם ויתייג אותם כלהקת פופ קלילה בעוד שהם רצו להיחשב כמוזיקאים רציניים.


השיר הזה הוקלט ללא שום מחשבה להפוך אותו למשהו גדול. למעשה השיר התחיל כבדיחה. בתחילה הביא סטיב מאריוט את השיר לאולפן כשבראשו מתרוצץ הלחן בקצב איטי בהרבה ממה שהוקלט בסוף. חברי הלהקה הפכו אותו באולפן לסוג של בדיחה פרטית והקליטו אותו כך. יש בו אפילו צליל של הורדת מים בשירותים שהוקלט באולפן אחרי שמאריוט שר את השורה WHILE YOU FLUSH OUT THE MOON. אך אנדרו לוג אולדהאם, מנהל חברת התקליטים שלהם, לקח את הבדיחה ברצינות. הוא החליט לקחת את המאסטר ולהוציאו לשוק ללא קבלת אישור מהלהקה ששהתה אז בסיבוב הופעות בגרמניה ונדהמה לפתוח את עיתון המוזיקה הבריטי מלודי מייקר ולגלות שדברים נעשו מאחורי גבם. בגלל הצעד הזה החלו להיראות בקרב הקהל בהופעות לא מעט נערות צרחניות שהפריעו ללהקה יותר משהועילו.


ב-5 באפריל בשנת 1935 נולד מנהלה האגדי של להקת לד זפלין, פיטר גרנט, שידוע כאחד הקשוחים ביותר בתולדות עולם הרוק של הסבנטיז.



הוא דרש לקבל תמיד 90 אחוז מרווחי מכירות הכרטיסים בהופעות וגם ידע לטפל אישית בבעלי חנויות שמכרו בוטלגים של הלהקה. נו טוב, הוא עסק לפני לד זפלין גם באיגרוף. הוא מת מהתקף לב ב-21 בנובמבר 1995.

באוקטובר 1968 טס גרנט לארה"ב כדי להביא לארבעת החברים בלהקה החדשה שלו עסקה עם חברת תקליטים. הייתה זו חברת אטלנטיק היוקרתית שהסכימה להחתים מבלי לראות או לשמוע את הלהקה, כשהיא מסתמכת רק על דבריו של גרנט. הוא חזר לאנגליה, דחף את הלהקה שלו לאולפן, ושבוע לאחר מכן היה תקליט הבכורה מוכן.


העסקה הענקית שהוא עשה עם חברת אטלנטיק לא גרמה לגרנט להשיג את ההזמנות להופעות שכה רצה באנגליה. לא פעם היו תלונות שזה היה רועש מדי. בעצתו, לד זפלין ויתרה על חג מולד חמים בקרב המשפחה וטסה להופעות בארה"ב.


"כשהשגתי את זפלין", הוא אמר, "הכרתי את אמריקה היטב". גרנט לא הגיע עם בחוריו לשם ובמקומו שלח את מנהל הדרכים החדש, ריצ'רד קול. לד זפלין צברה תאוצה ובמהרה נודע גרנט כדוחף חזק כדי להגדיל את ההכנסות של אמני רוק שבניהולו.


כשלד זפלין התפרקה, בשנת 1980 בגלל מותו של ג'ון בונהאם המתופף, לא חזר גרנט לנהל אמנים אחרים. עם זאת, מה שהוא עשה עבור בחוריו, בעמדת ניהולו, הפך לאבן דרך בבניית מערך ניהול אמני רוק.


ההרצאה "מדרגות לגן עדן - הסיפור של לד זפלין" והרצאות מוזיקה מרתקות אחרות,

להזמנה: 050-5616450



ב-5 באפריל בשנת 2022 נדחתה תביעה שהגישה אלמנתו של כותב השירים ז'אק לוי - שהיה שותף בכתיבת השיר "הוריקן" ושירים אחרים באלבומו של בוב דילן DESIRE, שיצא בשנת 1976. התביעה הייתה נגד דילן בבית משפט לערעורים בניו יורק.



זה היה בינואר 2021 כשהגישה אלמנתו של לוי, קלאודיה, את התיק לראשונה לאחר שהתפרסמה הידיעה שדילן מכר את כל קטלוג כתיבת השירים שלו הכולל יותר מ-600 שירים ל-UMPG.


היא טענה שמגיע לה חלק ממכירת הקטלוג הענקית האחרונה שעשה דילן לחברת יוניברסל - כלומר, 7.25 מיליון דולר ממכירת ה-300 מיליון דולר שלו - אך שופט קבע באוגוסט כי לוי חתם על ויתור זכויותיו לפני שנים.

מחלקת הערעור של ניו יורק אישרה כעת את פסק הדין הזה ומסרה: "שום דבר שהוגש על ידי התובעים בנוגע למנהגים ופרקטיקה של תעשיית המוזיקה תומך בקריאה אחרת, או אפילו מעיד על אי בהירות בשפה החוזית הרלוונטית". עורך דין המייצג אותו אמר: "אנו שמחים שבית המשפט דחה שוב את הניסיון העצוב הזה להרוויח ממכירת הקטלוג האחרונה של בוב".


ב-5 באפריל בשנת 1968 יצא תקליטון לסיימון וגרפונקל עם השיר MRS ROBINSON.



זה נכתב עבור הסרט "הבוגר", בכיכובה של אן בנקרופט בתור גברת רובינסון, אישה בגיל העמידה שמפתה את דסטין הופמן הצעיר ממנה בהרבה. בנקרופט, שמתה ב-2005, הייתה בעלת קריירה קולנועית ארוכה ומצליחה, אך היא ידועה בעיקר בזכות חלקה בסרט זה. לגבי השורה המפורסמת, "לאן נעלמת ג'ו דימאג'יו?": דימאג'יו היה שחקן בייסבול כוכב של הניו יורק יאנקיז שהיה נשוי לזמן קצר למרילין מונרו. סיימון השתמש בו כדי לייצג את גיבורי העבר. דימאג'יו קצת התעצבן כששמע את זה, מכיוון שהוא עדיין חי מאוד למרות שפרש מבייסבול בשנת 1951, אבל הוא הבין שהוא הפך לסמל חדש של דור חדש בגלל הצלחת השיר הזה.


סיימון, שהוא מעריץ ענק של היאנקיז, הסביר: "השורה של ג'ו דימאג'יו נכתבה מיד בהתחלה. ואני לא יודע למה ומאיפה זה בא. זה נראה כל כך מוזר, כאילו זה לא שייך לשיר ההוא ואז, אני לא יודע, זה היה כל כך מעניין שפשוט שמרנו את זה. אז זו אחת השורות הכי מוכרות שכתבתי אי פעם". אבל האמת שפול סיימון היה מעריץ הרבה יותר גדול של מיקי מנטל מאשר ג'ו דימאג'יו וכנשאל על ידי מנטל מדוע הוא לא הוזכר בשיר במקום דימאג'יו, סיימון ענה, "זה רק עניין של הברות כדי להתאים מילה לפי הקצב". כשדימאג'יו מת ב-1999, סיימון כתב מאמר מערכת עליו בניו יורק טיימס, זמן קצר לאחר מותו.


סיימון התחיל לכתוב את השיר בתור "גברת רוזוולט", והייתה לו בדיוק את השורה, "הנה לך, גברת רוזוולט" כאשר שינה את זה ל"גברת רובינסון" כדי שיתאים לעלילת הסרט. כשמייק ניקולס עשה את הסרט הזה, הוא השתמש בשלושה שירים קיימים של סיימון וגרפונקל וקיווה שפול סיימון יכתוב כמה שירים מקוריים לסרט, אבל סיבוב הופעות ועבודה על אלבום שעתיד לצאת השאירו אותו סחוט. ניקולס החליט להשתמש בשירים קיימים אבל באמת רצה ששיר חדש ישמש כפסקול. ארט גרפונקל שמע את סיימון עובד על "גברת רוזוולט", והזכיר זאת בפני ניקולס, שהבין שלשם יש אותו מספר הברות כמו "גברת רובינסון". נואש לשיר, ניקולס ביקש מסיימון לשנות אותו ל"גברת רובינסון" ולכתוב את השאר. סיימון החליט לנסות. לפי ארט גרפונקל, ייתכן שהשיר הזה מעולם לא היה מוקלט אלמלא ניקולס. גרפונקל אמר שבאותו זמן, המנגינה הייתה "שיר של מה בכך שהיינו עומדים לזרוק", אבל כשניקולס שמע את הגרסה המוקדמת הזו, הוא שמע בה משהו וביקש מסיימון לעבד אותה לסרט. "האינטליגנציה שלו אפשרה לו להשתחרר ולעשות את כל הבחירות השונות והמדהימות האלה", אמר גרפונקל על ניקולס, שמת ב-2014.


ב-5 באפריל 1974יצא תקליט חדש ללהקת ופולחן הצדפה הכחולה. שמו הוא SECRET TREATIES.



כשמזכירים כיום את להקת "פולחן הצדפה הכחולה", מיד עולה, כסוג של התניה, המערכון הגאוני ב'סאטרדיי נייט לייב' עם כריסטופר הוקן האדיר בתפקיד המפיק של הלהקה, ברוס דיקנסון, שדורש MORE COWBELL!!!


כשהלהקה הניו יורקית הזו החלה לצעוד את צעדיה הראשונים, היו רבים שצקצקו בלשונם שמדובר פה בחבורת נגנים שמנגנת 'ריפים' ולא יותר מזה. בהתאם לכך, ספגו חבריה ביקורות רעות על תקליטיהם - דבר שהכניס את הלהקה למועדון מכובד עם להקות כמו בלאק סאבאת', גראנד פאנק ואוריה היפ. להקות שהמבקרים אהבו לשנוא והקהל נמשך אליהן בכמויות רבות.


רוב הלהקות בסבנטיז היו צריכות לצידן מנהל נחוש כדי להתקדם. גם לפולחן הצדפה הכחולה היה כזה וקראו לו סנדי פרלמן, שעסק לפני כן כמבקר מוזיקה בניו יורק. הוא זה שגילה את הלהקה ומיתג אותה כהכלאה בין רוק בסיסי לפלירטוטים עם הקסם השחור. הוא גם זה שכתב את רוב מילות שירי הלהקה והפיק את אלבומיה. הוא האמין בלב שלם ברוק הכבד ולמלודי מייקר סיפר, בשנת 1974, כי הלהקה האהובה עליו היא בלאק סאבאת'. אחרים שכתבו אז מילים לשירי הלהקה היו ריצ'ארד מלצר ופאטי סמית', לפני שהפכה לאושיית רוק בעצמה.


חברי הלהקה, באותה שנה, הורכבו מהגיטריסט דונלד רוזנר, הזמר אריק בלום, הקלידן אלן לנייר והאחים אלברט בוצ'ארד (תופים) וג'ו בוצ'ארד (בס).בתחילה הם קראו לעצמם SOFT WHITE UNDERBELLY. מדוע? כי כך החליט בשנת 1967 פרלמן כשנסע להנאתו בברוקלין וחשב כי כך יקרא ללהקה שיקים. לאחר מכן ניגש למשימת מציאת נגנים. פרלמן הינדס את הלהקה לפי רצונו. שלושה נגנים, שהמשיכו עמו גם לאחר מכן, היו רוזנר, אלברט בוצ'ארד ולנייר, שחתמו על חוזה עם חברת התקליטים ELEKTRA.


במסגרת חוזה זו, ותחת שם פסיכודלי זה, הקליטו אלבום שלא יצא בזמנו לאור. לאחר מכן הוחלף הזמר בלהקה וגם האלבום השני, שהוקלט עבור אותה חברה, לא יצא. בינתיים שינתה הלהקה את שמה ל- STALK FOREST. בשנת 1970 נפרדו דרכי הלהקה וחברת התקליטים. בשלב הזה הצטרף אליהם אריק בלום עם ג'ו בוצ'ארד. ההרכב החדש חתם על חוזה עם חברת CBS, תוך שינוי שמם ל'פולחן הצדפה הכחולה' (או העצובה - תלוי את מי שואלים). במקור היה זה שם של שיר שכתב פרלמן אך לא הוקלט. השיר הזה הפך, באלבומה השלישי של הלהקה (SECRET TREATIES) לרצועה השנייה בצד הראשון ושמה SUBHUMAN.


משנת 1970 החלה הלהקה להופיע בנחישות ולצבור לעצמה קהל אוהדים. הם השתמשו בתדמית של רוקרים בביגוד עור. כל אלבום שהוציאו זכה לקיטונות של בוז. אבל הלהקה לא ויתרה. נכון לשנת 1974 מכרו אלבומי הלהקה כמאתיים אלף יחידות, אך בגלל שהמכירה הייתה איטית, לא ניצבו אלו במצעדי המכירות. פרלמן והלהקה השתדלו גם לא לבזבז כסף מיותר על הוצאות של אולפני הקלטה. לכן האלבומים הוקלטו באווירה חיה באולפן, עם הוספת כלי נגינה פה ושם, לאחר מכן.


זריקות עידוד קיבלו מהלהקות אותן חיממו, כמו האחים אולמן או בלאק סאבאת'. צעירים רבים נמשכו להופעות הלהקה בגלל האנרגיה שקיבלו מהבמה.


בעיתון המוזיקה CREEM נכתב בזמנו על התקליט: "ההפתעות והדקויות עשויות להפוך את הלהקה הזו לראשונה שיצאה מעבר למטאל הכבד". ובעיתון רולינג סטון נכתב: "הלהקה הזו חולקת את אותה תכונה שיש ללהקות קאלט אחרות מניו יורק; חוש הומור מיוחד והיכולת להביא רוק עם המון פאר".


אני מצטרף לרשימת הממליצים. שימו ווליום. והקטע האהוב עליי בתקליט? ASTRONOMY. ללא ספק!!! וזה לפני ההצלחה הגדולה של DON'T FEAR THE REAPER.


גם זה קרה ב-5 באפריל:



- בשנת 1955 התחתן ריי צ'ארלס עם אשתו השנייה, דלה. הזוג התגרש בשנת 1977.


- בשנת 2012 מת ג'ים מארשל, האיש שאחראי להפיכת עולם הרוק למקום רועש יותר עם המצאת מגברי ה- MARSHALL שלו. בן 88 במותו. רשימת המוזיקאים שהשתמשו במגברים שלו היא ארוכה ביותר.


- בשנת 1961 הופיע בוב דילן בפעם הראשונה כאמן שמקבל משכורת בעבור הופעתו. זה היה ב- LOEB MUSIC CENTER שבאוניברסיטה בניו יורק. בקהל חובב מוזיקת הפולק הייתה גם חברתו העתידית של דילן, סוזי רוטולו.


- בשנת 1962 הופיעה להקת הביטלס הופעה מיוחדת במועדון CAVERN שבליברפול. בחלק הראשון של ההופעה לבשו החברים את בגדי העור עמם נהגו להופיע בעבר. בחלק השני של המופע הם עלו לבמה עם המראה החדש של החליפות התואמות.


- בשנת 1950 נולדה אנייטה פאלסקוג, הצד הבלונדיני הנשי של להקת ABBA.


- בשנת 1995 התאבדה חברתו לשעבר של ג'ימי הנדריקס, מוניקה דמרמן. זה קרה יומיים אחרי שהפסידה בבית משפט לחברה נוספת של הגיטריסט, קאתי אצ'ינגהאם. דמרמן הייתה זו שהחזיקה בבעלותה עד שנת 1993 את גיטרת הפנדר סטראטוקסטר השחורה של הנדריקס, שכינה אותה בשם BLACK BEAUTY.


- בשנת 1962 קיבל ווסלי רוז, המנהל האישי של צמד 'האחים אברלי', מכתב בו נאמר לו שהשניים מפטרים אותו מתפקידו זה.


- בשנת 1941 נולד דייב סוורביק, הכנר מלהקת FAIRPORT CONVENTION. הוא מת ביוני 2016.


- בשנת 1962 הקליט קליף ריצ'ארד באולפני EMI שבלונדון את השיר SUMMER HOLIDAY. אך זו לא הגרסה שהפכה אחר כך ללהיט הגדול שלו.


- בשנת 1964 הצטלמו הביטלס לסצנת הפתיחה בסרטם הראשון, "לילה של יום מפרך", כשהם בורחים מעדר מעריצות בתחנת הרכבת מרילבון שבלונדון.


- בשנת 1984 נערכה הלווייתו של הזמר מארווין גאי, שנרצח ביריות על ידי אביו. הלוויה הייתה בבית הקברות FOREST LAWN שבלוס אנג'לס.


- בשנת 1942 נולד אלן קלארק, הסולן המקורי של להקת THE HOLLIES.


- בשנת 1975 נולדה בת לסטיבי וונדר. שמה הוא איישה זאקיה וונדר והיא השפיעה עליו לכתוב את השיר ISN'T SHE LOVELY.


- בשנת 1971 סיימה להקת בלאק סאבאת' את ההקלטות לאלבומי השלישי, MASTER OF REALITY, באולפני ISLAND בלונדון.


- בשנת 2021, בראיון ל"גרדיאן "הבריטי, חשפו אחיו של מייקל ג'קסון כי מלך הפופ המנוח נהג לעטות על עצמו שפע תחפושות יוצאות דופן כדי להימנע מזיהויו בציבור, כשאפילו התלבש לפעמים כהומלס. "מייקל הכניס את עצמו לתוך קופסה. וזה היה קשה לו. חייו ככוכב הקשו עליו לנהל חיים ציבוריים. זה מדהים. אם מייקל היה יוצא החוצה, תוך כמה שניות אנשים היו מפסיקים לעשות את מה שהם עושים. בגלל זה הוא התחיל ללבוש תחפושות". מרלון נזכר בפעם שבה נתקל במייקל בחנות תקליטים כשהוא "לבוש כמו הומלס. הבגדים שלו היו מלוכלכים, היו לו שיניים מזויפות, הייתה לו פאת אפרו, הנעליים שלו היו מלוכלכות, החולצה שלו קרועה, אבל הוא קונה את כל התקליטים המעולים שמצא שם. בכל פעם שאני נכנס ללאס וגאס באוטובוס, אני רואה את מייקל לידי, כי פניו תמיד נמצאים על לוח מודעות ענק. אז אני שואל אותו 'מה קורה, אחי?'...".


ב-5 באפריל איבדנו כמה אנשי רוק: בשנת 2002 מת מסמים סולנה של להקת אליס אין צ'יינס, ליין סטיילי. בן 34 במותו. בשנת 1981 מת מסמים בגיל 38 בוב (״הדוב״) הייט, הזמר של להקת CANNED HEAT. בשנת 1994 התאבד קורט קוביין, המנהיג של להקת נירוונה, בגיל 27. בשנת 1998 מת בתאונת דרכים המתופף קוזי פאוואל. הסיפורים המטלטלים על מותם נמצאים בספר "מדרגות לגן עדן, אוטוסטרדה לגיהנום". לפרטים ולרכישה - תלחצו פה.



ב-5 באפריל בשנת 1929 נולד מפיק המוזיקה האגדי, ג'ו מיק. בין השאר, הוא היה זה שהפיק את הקטע TELSTAR של ה- TORNADOS בשנת 1962. זה היה השיר שהפך בפעם הראשונה הרכב בריטי להיות בצמרת המצעד האמריקאי. מיק התאבד בירייה ב-3 בפברואר 1967, לאחר שירה למוות בבעלת הדירה בה התגורר. הסיפור המטלטל על מותו נמצא בספר "מדרגות לגן עדן, אוטוסטרדה לגיהנום". לפרטים ולרכישה - תלחצו פה.




בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים 



Commentaires


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page