top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-6 באוגוסט בעולם הרוק

עודכן: 7 במרץ



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות איקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-6 באוגוסט (6.8) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "עד שהבנתי שמוזיקת ​​רוק היא החיבור שלי לשאר הגזע האנושי, הרגשתי שאני גוסס, משום מה, ולא ידעתי למה". (ברוס ספרינגסטין)


ב-6 באוגוסט בשנת 1985 נפתח באיצטדיון רמת גן "פסטיבל הכוכבים". במהרה הובן שהמצב עגום מאד שם.


מכירת הכרטיסים התנהלה בעצלתיים ולכן הופעות רבות בוטלו. הדבר בא דווקא כברכה לאמנים רבים שקיבלו את כספם ונשארו ליהנות ממנוחה ישראלית. דייויד נופפלר (למה קנופלר, למה?) ולהקתו, WASTED, למשל, נהנו לעשות כך במלון קרלטון בו שוכנו. במקום להופיע, הם העבירו את הזמן ברוגע בבר המשקאות. כמותם, גם אמנים רבים אחרים.


היו גם אמנים שביטלו את הגעתם ממש זמן קצר לפני פתיחת הפסטיבל - ביניהם ג'ו קוקר (שמודעה על ביטולו פורסמה רק בעיתון "על המשמר" ולא הגיעה לעיני רוכשי כרטיסים רבים שכעסו כשהגיעו למתחם), ג'ואן ג'ט, אל סטיוארט, להקת סוויט ואריק ברדן. קורין אלאל שרה על הבמה שיר שנכתב לפסטיבל, "שיר בכיף", אבל מסתבר שהכיף היה יחסי שם.


אמנים שכן הגיעו ועלו לבמה היו להקת מריליון, אלווין לי, פיטר גרין (שנראה מנותק מהסביבה וישב בעיקר לבדו בלובי המלון), אל דמיולה, בילי קובהם וסאלי אולדפילד. רק כ-6,000 איש הגיעו למתחם הפסטיבל הגדול.

המפיקים, גבי נויבאואר (שלפני כן ניהל בהצלחה חנות תקליטים חיפאית בשם "גבי תקליטים") ויעקב סאלם, ראו כבר ביום הראשון את גודל האסון ומיהרו לברוח משם. במהרה התברר שסאלם התבצר במלון קרלטון עם שומרי ראש שלא אפשרו כניסה של דורשי כספים לחדרו. נויבאואר נעלם לגמרי ופיטר ג'ייקובס, איש הצוות האנגלי שהפיק את הפסטיבל, מיהר להטיח בשניים שהם "מפיקים חובבנים מהעולם השלישי". נגד סאלם הוצא מיד צו עיכוב יציאה מהארץ.


גם משרד הפרסום, "בן שאול", מיהר להצטרף לתובעים ותבע את סאלם ונויבאואר בסך 200 מיליון שקלים (ישנים) בגין חובות עבור הפרסום שלהם.


בעיתון "חדשות" נכתב ימים לפני הפסטיבל: "כמה דולרים יעשה גבי נויבאואר, מפיק פסטיבל הכוכבים? האם ג'ו קוקר, להקת מריליון, סאלי אולדפילד ואל סטיוארט, יחזירו את ההשקעה הענקית?".


סבירם ליאור היה שם וסיפר: "מחוויה אישית אני זוכר שנכנסתי ונדהמתי, המגרש היה כמעט ריק, אפילו לא זוכר שראיתי את ג'ו קוקר אבל אף פעם לא הייתי מעריץ שלו, בהופעה של מריליון הסאונד היה נוראי ובכלל, בשבילי אחרי ג'נסיס הם נשמעו כמו חיקוי דהוי. המון 'אחים של' שלא הכרתי ולא היו מעניינים (סאלי אחות של מייק אולדפילד, דיוויד אח של מארק נופפלר). בילי קובהם היה מתופף-על, אבל חומר אישי שלו? הממ... לא ממש מעניין, אל די מיולה היה סבבה אבל יחסית למה שהכרתי, הוא הופיע בלי להקה, עשה כמה קטעים בגיטרה אקוסטית והלך משם. הרגשתי שהיה פיספוס ונזק כי אחרי הפקה כזאת זה פגע בהפקות בארץ של אומנים מחו"ל ובטח חיסל כל אפשרות לעשות פסטיבל גדול כמו בחו"ל".


ב-6 באוגוסט בשנת 1960 קרה דבר לאיש שרבים חושבים כי הפסיד את הכל, אך הוא עצמו טוען אחרת.



לאחר הופעות רבות ללא מתופף בלהקתם, ניגשו ג'ון לנון, סטיוארט סאטקליף, פול מקרטני וג'ורג' האריסון לבנה של מונה בסט, פיט, וביקשו ממנו להצטרף אליהם כמתופף. מונה בסט ניהלה אז מועדון הופעות ובילויים, 'הקסבה', ששכן במרתף ביתה. שישה ימים לאחר מכן ניגש בסט לאודישן במועדון BLUE ANGEL הליברפולי, שהיה תחת ניהולו של אלן ויליאמס, מנהלה של הלהקה הצעירה הזו. המתופף עבר בהצלחה ומרגע זה הוא הפך לחבר להקה.


עשרה ימים לאחר האודישן המוצלח הוציא ויליאמס את הלהקה להופעות בהמבורג, גרמניה, כשלמחרת נערכה הופעה ראשונה במועדון 'אינדרה'. לפי החוזה שנחתם מול האמרגן המקומי, כל אחד מהם קיבל 2.50 ליש"ט, בתמורה לארבע שעות וחצי של הופעה ביום. בתחילה צפו בחמשת הצעירים רק כמה בודדים וביניהם גם פרוצות מקומיות. ג'ון נהג לקלל בקול רם על הבמה וגם לאכול מול הקהל, שהגיב באדישות. ב-3 באוקטובר נערכה הופעה אחרונה במועדון זה והלהקה עברה להופיע במועדון 'קייזרקלר'. הגיחה להמבורג והמפגש עם בחורות מתירניות להפליא גילחה שכבה עבה של תמימות נאיבית מנפשם הצעירה של החברים.


נעבור קדימה בזמן אל ה-2 ביוני 1962. הביטלס חזרו לליברפול, ממסע הופעות נוסף בהמבורג ושלושה ימים לאחר מכן הגיעו ללונדון כדי להקליט. למחרת נערכה הקלטה ראשונה שלהם באולפני EMI באבי רואד, לונדון. ג'ורג' מרטין, מפיק חברת התקליטים EMI, הגיע לאחר בדיקת הכלים, חש כי יש פוטנציאל בלהקה שמולו, אך תיפופו של בסט לא היה לטעמו וציין שבהקלטה הבאה יביא מתופף מקצועי. ג'ורג' מרטין, בעת ההקלטה : אם יש משהו שלא מוצא חן בעיניכם, תגידו לי". ג'ורג' האריסון בתגובה : "אני לא אוהב את העניבה שלך". תגובה זו היא ששברה את הקרח בין המפיק המקצועי לביטלס.


ב-15 באוגוסט 1962 נערכה ההופעה האחרונה של פיט בסט עם הביטלס, במועדון 'קאברן'. פיט בסט : "בסוף היום קראתי לג'ון, שהחל ללכת, שאאסוף אותו מחר במכונית להופעה. 'לא', הוא אמר לי. 'יש לי סידור אחר למחר'. בינתיים ניגש בריאן אפשטיין לבסט וקבע עימו פגישה למחר, בשעות הבוקר, במשרדו. למחרת בבוקר התעורר בסט, לבש טי שירט ומכנסי ג'ינס וביקש מחברו הטוב, ניל אספינל, לבוא עימו לפגישה שנקבעה עימו במשרדו של בריאן אפשטיין. בסט נכנס למשרד וציפה לשיחה רגילה על הופעות הלהקה. עשר דקות לאחר מכן כבר לא היה חבר בלהקת הביטלס. אפשטיין ירה על המתופף את הבשורה ללא רחמים ואמר לו ששאר הלהקה לא רוצה בו יותר.


בסט ההמום חש שהאדמה נשמטה מתחת לרגליו. הלהקה, שהשקיע בה את כל מה שיכל, בעטה אותו החוצה כשקית זבל, כשחבריה לא העזו לספר לו בעצמם. באמצע השיחה הקצרה לפיטורים צילצל הטלפון במשרד. על הקו היה פול, שרצה לדעת אם המנהל שלו כבר בישר את הבשורה. אפשטיין ענה לו שהוא לא יכול לדבר איתו עדיין כי בסט נמצא במשרד. לאחר מכן הודיע אפשטיין שלביטלס כבר יש מתופף חדש בשם רינגו סטאר ובסט הבין שכבר אין לו מה להתחנן על מקומו בלהקה. אפשטיין רצה למלא את עמדת המתופף עם בחור בשם ג'וני האצ'ינסון, שהיה אז חבר בלהקת THE BIG THREE, שנוהלה גם תחת ידיו של אפשטיין.


האצ'ינסון סירב להצטרף כי היה בטוח שלהקתו טובה יותר מהביטלס. כמו כן, האצ'ינסון וג'ון לנון לא הסתדרו ביניהם מעולם. מתופף נוסף שסירב להצעתו של אפשטיין היה ריצ'י גאלווין. סיבותיו היו כי לא רצה להיפרד מחברתו, אן יופטון, וגם לא מצא חן בעיניו הסרקאזם של לנון. האפשרות הבאה, שעלתה על הפרק, הייתה עם רינגו סטאר, שתופף אז בלהקת 'רורי סטורם וההוריקנים' ומדי פעם החליף בהופעות את בסט, כשהיה חולה.


רינגו קיבל פנייה להצטרף לביטלס יומיים לפני הפיטורים של בסט. ג'ורג' האריסון היה במיוחד נלהב כלפי רינגו ושיכנע את השאר לצרפו. אמו של בסט, מונה, רתחה מזעם על פיטורי בנה. היא זו שעזרה ללהקה להתקדם על ידי הקמת מועדון הופעות בשם 'הקסבה'. מונה הייתה בטוחה שבמעשה הזה היא עוזרת רבות לבנה להתקדם. מונה הייתה אחראית לקביעת הופעות הלהקה לפני בואו של אפשטיין. במקביל, פיתחה מונה רומן עם אספינל, שהניב הריון. הבן, שנקרא רואג, נולד ב-21 ביולי 1962, כשבסט עוד היה בלהקה.


כשבסט התבשר על פיטוריו, נאלץ אספינל לבחור בין נאמנותו כחבר של בסט או להמשיך כעוזר של הביטלס. הוא החליט בסוף להמשיך עם הביטלס. "אנחנו היינו מנייאקים אמיתיים בדרך בה פיטרנו את פיט בסט", הודה ג'ון בשנת 1970. "זוהי עובדה. הביטלס הם המנייאקים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ". יומיים אחרי פיטוריו של בסט הופיע רינגו לראשונה כחבר רשמי בלהקת הביטלס, באולם 'הולמה' שבפורט סאנלייט, מול כ-450 צופים, כשהוא נטול הזקן הקבוע שגידל ותספורתו שונתה בהתאם, לפי דרישתו של ג'ון. פול הודה, שש שנים לאחר מכן : 'יש דבר אחד שאני מתחרט עליו והוא האופן בו נהגתי ברינגו כשהצטרף אלינו. חשתי כי אני בלהקה יותר זמן ממנו ולכן נהגתי בו בעליונות. זה גרם לו להתרחק ממני. חשבתי אז שאני כל יכול ושאינני שוגה לעולם – ופה שגיתי ובגדול'.


לפיט בסט לקח זמן רב להתאושש מהמהלומה הגדולה שנחתה עליו. גם הצלחתה המטאורית של הלהקה, עם רינגו בשורותיה, לא היטיבה עמו. מרגע זה והלאה לא יצר עמו אף אחד מהביטלס קשר. בסט, שניסה להקים להקה משלו לאחר שבריאן אפשטיין, מנהל הביטלס, הבטיח לו כי יטפל גם בו - נאלץ לראות כיצד הביטלס רק מצליחים עוד ועוד ולהקתו מידרדרת אל התהום. באמצע שנות השישים הוא היה במצב כה רע שניסה להתאבד בחדר סגור שבו נפתח ברז הגז. אמו ואחיו גילו אותו והצילו את חייו, תוך שהם מסבירים לו כי במעשה זה הוא עושה את מה שהעולם מצפה ממנו לעשות, אבל יש לו אישה וילדה שזקוקות לו מאד. הדבר רומם את רוחו ומכאן החל להסתכל אך ורק כלפי מעלה.


את אשתו קאת'י הכיר באחת ההופעות שעשה עם הביטלס במועדון 'קאברן'. הוא היה בטוח שהיא תיפרד ממנו ביום בו קיבל את הפיטורים המרים מהלהקה, אך היא הודיעה לו כי חשקה בבנאדם אמיתי ולא בחיפושית. מאז נשארו נשואים. לאחר ניסיון התאבדותו ניסה להתקבל למשרות מכובדות אך מנהלי העבודות חששו כי יבוא מנהל ויחטוף אותו בחזרה לעסקי המוסיקה. לכן נותר ללא עבודה יוקרתית. יום אחד הגיעה אחת מבנותיו מבית הספר ושאלה אותו האם דברי חברתה לספסל הלימודים נכונים, פיט ענה לה בביישנות שכן. הוא לא טרח לנפנף בעברו.


בשנת 1969 נקשר מחדש שמו עם הביטלס כשתבע את הארבעה על הוצאת דיבה, כשנתקל בראיון עימם, משנת 1965, במגזין פלייבוי, בו הם טענו כי רינגו נהג להחליפו בהופעות כי היה מכור לכדורים. בסט נפגע והלך לתבוע בסכום גבוה, שהורד בהרבה כשהמקרה הסתיים בפשרה מחוץ לכתלי בית הדין. פיט עבד בעבודות קשות, כמו סחיבת כיכרות לחם רבים מהמאפיה בה עבד למשאיות החלוקה. אך הוא לא התמרמר וראה כי חייו ניצלו.


בשנת 1988, כששנים רבות עברו מאז היה בביטלס, הוא שוכנע על ידי חברים לחזור ולהופיע. בתחילה חשש אך הסכים. אמו, מונה, הייתה בקהל וחזתה באושר בבנה שחזר לנגן. זמן קצר לאחר מכן היא מתה מהתקף לב. פיט בסט לא נטר טינה נגד המוסיקה של הביטלס ואף נהג לקנות את תקליטי הלהקה, כי חשב שהם טובים מאד מבחינה מוסיקלית. כמו כן, היה עסוק בהכנות לפתיחת בית משפחת בסט, שם שכן מועדון 'הקסבה'.


מעריצים רבים נהרו למקום והפכו אותו לסיפור הצלחה. פיט בסט: "אנשים רבים מצפים ממני להיות מריר וציני כלפי הביטלס אבל אני חש בר מזל. אלוהים יודע כמה לחצים היו לביטלס ואם יכולתי לעבור אותם. תראו כיצד ג'ון לנון שילם בחייו על היותו ביטל".


הרצאה על הביטלס ("ביטלמאניה!" ו"הביטלס למיטיבי לכת") והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה פה: 050-5616459


גם זה קרה ב- 6 באוגוסט.



- בשנת 1969 החלה להקת MOTT THE HOOPLE הבריטית את קריירת ההופעות שלה עם הופעה במועדון BAT CAVERNA שב- RICCIONE, איטליה.


- בשנת 1964 הופיע רוד סטיוארט לראשונה בטלוויזיה כחבר להקת HOOCHIE COOCHIE MEN. זה היה בתוכנית הטלוויזיה THE BEAT ROOM.


- בשנת 1966 יצא בארה"ב התקליטון SUNNY AFTERNOON של הקינקס.


- בשנת 1969 הקליט ג'ורג' האריסון תפקידי גיטרה חשמלית לשירו HERE COMES THE SUN. התפקידים האלה הורדו לבסוף במיקס. שנים רבות לאחר מכן התגלה סולו מהסשנים האלו בצילום אולפני שנעשה עם ג'ורג' מרטין ובנו של ג'ורג', דהאני האריסון שנראו מופתעים מהתגלית. באותו יום הקלטות ב-1969 הקליט פול מקרטני את צליל סינטיסייזר המוג לשירו MAXWELL'S SILVER HAMMER. הסינטיסייזר הוצב בחדר מספר 43 באולפני EMI. הצלילים שמקרטני הקליט מהכלי הזה לא נוגנו עם המקלדת שלו אלא דרך קשת המגע שיש בו, שמעבירים עליה אצבע בכדי לנגן צלילים, ממש כמו שמעבירים אצבע על מיתרי כינור. הצליל הועבר מחדר 43 לאולפן מס' 2 הגדול שבבניין.


- בשנת 1966 נאלץ אמרגן הביטלס, בריאן אפשטיין, לקצר את חופשתו ולטוס לניו יורק כדי להצטלם לתוכנית טלוויזיה שבה הוא הגן על ג'ון לנון לאחר התבטאותו כי הביטלס פופולריים יותר מישו. אפשטיין טען שדבריו של לנון הוצאו מהקשרם.


- בשנת 1948 נולד הגיטריסט אלן הולדסוורת', שניגן בין השאר עם להקת TEMPEST, סופט מאשין, להקת UK וגם עשה קריירת סולו מרשימה. הוא מת באפריל 2017.


- בשנת 1973 נפצע סטיבי וונדר באופן קשה. השעה הייתה מוקדמת. היעד היה להופיע במופע צדקה שנערך דרך תחנת הרדיו WAFR. סטיבי נסע באוטו שכור מחברת HERTZ ביחד עם בן דודו, ג'ון האריס, שהיה גם הנהג שלו. מאחוריהם נסעו עוד שלוש מכוניות עם צוות ההפקה שלו. סטיבי ישן בכיסא שליד הנהג. הוא היה חגור בחגורת בטיחות. האריס ניסה לעקוף משאית גדולה שהובילה בולי עץ. משום מה התנגשה המכונית בחלק האחורי של המשאית. הפגיעה גרמה לאחד מבולי העץ שעל המשאית להחליק ממנה וליפול על השמשה הקדמית של המכונית ולפגוע בראשו של סטיבי. אמבולנס הובהל מהר למקום ולקח את האמן המדמם באופן חזק לבית חולים סמוך. לאחר טיפול ראשוני הוא הועבר לחדר ניתוח. שם הוא אובחן עם גולגולת שבורה וזעזוע מוח קשה.


- בשנת 1928 נולד האמן אנדי וורהול, שייסד את תנועת ה- POP ART באמנות. הוא הפיק וניהל את להקת מחתרת הקטיפה ועיצב את עטיפת אלבומה הראשון של הלהקה עם ציור אלמותי של בננה (בעותקים הראשונים ניתן היה לקלף אותה...). וורהול עיצב גם את עטיפת האלבום STICKY FINGERS של הרולינג סטונס. הוא מת ב-22 בפברואר 1987.


ב-6 באוגוסט בשנת 1965 הופיעה להקת הבירדס שתי הופעות בלונדון.



ההופעה הראשונה נערכה בצילומי תוכנית הטלוויזיה המוסיקלית, READY STEADY GO. בהמשך פורסמו מכתבים שנשלחו למערכת עיתון NME ובהם דיווח של מי שהיה שם: "הבירדס היו פתטיים. הצליל שלהם היה רזה ולא מובן מדוע התוכנית הזו נבנתה סביבם. אחרי זה, קשה להאמין שיישאר מעריץ אחד ללהקה הזו". אחר כתב, "הבירדס פשוט היו עוד להקה בתוכנית. הם גם באיחור מבחינת אופנת גידול השיער. זה עכשיו מחוץ לאופנה". במלודי מייקר נכתב על ידי קורא אחר: "לתוכנית הגיעה להקה קטנה ונחמדה ששרה שירים של דילן וניגנה בגיטרות כמו להקת הקינקס. היא יצרה היסטריה באותה עוצמה בה אנשים נמשכים לרפרפת קרה".


לאחר הצילומים הגיע זמר הלהקה, ג'ים מגווין, לדירתה של הזמרת מריאן פיית'פול. גם פול מקרטני וחברתו, ג'יין אשר, היו שם. אך מגווין היה לחוץ בזמנים כי חיכתה לו גם הופעה בהמשך אותו לילה. מקרטני הציע להסיע אותו למקום ההופעה, במועדון ALL NIGHTER. שם ההופעה הייתה מבולגנת מאד. במלודי מייקר נכתב ש"הלהקה הותירה אחריה מעריצים כועסים, עייפים, משועממים ומאוכזבים שחיכו שעות עד שחברי הלהקה יבואו כבר לנגן. הצפיפות הייתה איומה ובקושי היה אוויר לנשימה. בסוף התחילו הבירדס את הופעתם, שנמשכה רק חצי שעה עם שישה שירים. מחיאות הכפיים החזקות ביותר היו כשמנחה הבית הודיע שהגיע הזמן להשמיע תקליטים".


דייויד קרוסבי כתב באוטוביוגרפיה שלו: "כשהופענו בעוד מקום בסוהו של לונדון, הדברים החליקו למדרון. בעל המועדון יצא החוצה לברך אותנו על הגעתנו לשם ומיד שמנו לב שהוא מכוסה בדם. זה לא היה הדם שלו. המועדון היה ידוע בקרבות שלו. כשהופענו שם, לאיש לא היה איכפת שם מאיתנו. זה היה בעיקר קהל של שחורים והם ממש לא אהבו אותנו. פול מקרטני היה שם ואחרי ההופעה לקח אותי ואת מגווין לבית בו שהינו. הוא ממש הפחיד אותנו כי הוא נהג שיכור, אבל הוא היה נחמד כלפינו".


ב-6 באוגוסט בשנת 1996 הופיעה להקת הראמונס בהוליווד את הופעתה האחרונה בהחלט.



להקת פאנק זו תמיד הייתה יותר מפורסמת מאשר מצליחה מסחרית, הראמונס נסעו במכונית מסחרית בסיבוב ההופעות האחרון שלה. בהופעה האחרונה הגיעו כמה אורחים מיוחדים לחלוק כבוד על הבמה - למי קילמיסטר (מלהקת מוטורהד), כריס קורנל (מלהקת סאונדגארדן) ואדי ודר (מלהקת פרל ג'אם) ביניהם. די די רמון, הבסיסט המקורי שעזב בשנת 1989, הוזמן בחזרה לנגן בשיר LOVE KILLS. השיר האחרון בהופעה זו היה ANYWAY YOU WANT IT, במקור של חמישיית דייב קלארק, ביחד עם אדי ודר. הלהקה כבר נפגעה אז מבעיות בריאותיות ומתחים פנימיים. "אחרי ההופעה, אף אחד לא אמר שלום", אמר מאוחר יותר המתופף מארקי ראמון. המופע הוקלט ושוחרר כאלבום חי בשם WE'RE OUTTA HERE.


ב-6 באוגוסט בשנת 1971 יצא גיליון של להיטון ובו גם התופינים הבאים:






ב-6 באוגוסט בשנת 1987 פרסמה חברת הנעליים, נייק, מודעה שלמה בעיתון לוס אנג'לס טיימס ובה ביקשה להגיב על הסערה סביב השימוש שלה בשיר של הביטלס בפרסומת.



הפרסומת שודרה לראשונה במהלך תוכנית הקומדיה הפופולרית של ביל קוסבי, שהייתה אז בעלת הדירוג הגבוה ביותר באמריקה. מעריצי הביטלס היו מופתעים וזועמים ממה שלפתע ראו, אבל הקמפיין הצליח מאוד, בין היתר הודות לפרסום שנוצר מהמחלוקת בעניין. הקמפיין כונה "מהפכה בתנועה" (בהתייחסו לשיר REVOLUTION של הביטלס שם) והוא נועד למכור את נעלי הספורט של נייקי אייר.


זו לא הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בשיר של הביטלס לפרסומת. לפני כן, השיר HELP הופיע בפרסומת של מכוניות פורד, משנת 1985, אבל זו הייתה הקלטה חדשה של חקייני הביטלס. הפרסומת של נייקי השתמשה בהקלטה המקורית, הישג שדרש אישור הן מחברת התקליטים האמריקאית והן מהמוציאים לאור. חברת התקליטים היא קפיטול, שקיבלה 250,000 דולר בעסקה. המוציא לאור היה מייקל ג'קסון שקנה ​​את הזכויות על כ-200 שירים של הביטלס ב-47.5 מיליון דולר ב-1985, תוך שהוא מסתכסך עם פול מקרטני.


חברי הביטלס החיים, יחד עם אלמנתו של ג'ון לנון, יוקו אונו, הגישו תביעה בה הם מבהירים את התנגדותם לפרסומת. התיק המשפטי שלהם היה רעוע - לטענתם, נייק הפרה את הרצון לשם טוב של הלהקה והפרסומות המשיכו להיות משודרות בשנת 1988. התביעה איחדה את הביטלס בנקיטת עמדה נגד השימוש בשירים שלהם בפרסומות, ושימשה אזהרה לחברות אחרות שעלולות לשקול זאת. בסופו של דבר זה הוסדר בסכום שלא פורסם.


לפני התביעה, יוקו אונו נקטה עמדה שונה בעניין: היא הופיעה בפרסומת טלוויזיה יפנית שבה היא אישרה את השיר IMAGINE בפרסומת, וצוטטה בעיתון TIME לאחר שידור הפרסומת של נייקי שאמרה שהיא "מנגישה את המוזיקה של ג'ון לדור החדש". לדברי נייקי, היא הייתה בעד הפרסומת. "ניהלנו משא ומתן ושילמנו עבור כל הזכויות החוקיות להשתמש בשיר של הביטלס במודעות שלנו", הגיבה חברת נייק."עשינו זאת בתמיכתה הפעילה של יוקו אונו לנון". לאחר השיר הזה נותרו שירים של הביטלס, עד כתיבת בלוג זה, מחוץ לתחום הפרסומות, ויוקו השיגה נקודות זכות על ההגנה על המורשת של לנון. חלק מהמעריצים הופתעו לשמוע את השיר WHEN I'M SIXTY FOUR בפרסומת משנת 2002 לחברת ביטוח ALLSTATE, אבל זה לא היה המקור, אלא הקלטה מחודשת עם ג'וליאן לנון.


רוצים את כל הסיפור? הוא בלחיצה פה.


ב-6 באוגוסט בשנת 1971 הופיעה להקת פינק פלויד בפעם הראשונה ביפן. היום נערך המופע הראשון משניים שהלהקה עשתה ב- HAKONE APHRODITE.



חברי הלהקה עזבו את אנגליה ב-31 ביולי, כדי להגיע ליפן דרך הונג קונג. פרסום מאסיבי נעשה בארץ השמש העולה לקראת הופעות הלהקה. המתופף, ניק מייסון: "מכל סיבובי ההופעות שלנו מעבר לים, הסיבוב ביפן היה המוצלח ביותר עד אז. חברת התקליטים אירגנה לנו שם מסיבת עיתונאים (דבר שאנחנו בדרך כלל שונאים) והביאה לנו את תקליטי הזהב הראשונים שלנו. זאת למרות שלא באמת הגיעו לנו תקליטי זהב, כי לא מכרנו עד אז כמות כזו של תקליטים. עם זאת, הערכנו את המחווה הזו".


באותו ערב הופיעו בפארק HAKONE גם אמנים שלא קשורים מוזיקלית לפינק פלויד או זה לזה, כמו: THE 1910 FRUIT GUM COMPANY, באפי סיינט מארי ו- STRAWBERRY PATH. גם אמנים מקומיים, כמו שלישיית יוסוקה ימאשיטה ואחרים, עינגו את הקהל בצליליהם.


"המוסיקה שלה הייתה צורמנית ומפחידה, כמו ניפוץ עשרות חלונות ראווה" (הגזמה פרועה בעיתון הילדים "הארץ שלנו", שנת 1970)



הרצאה על פינק פלויד ("הצד האפל של החומה") והרצאות מוסיקה אחרות,

להזמנה פה: 050-5616459


ב-6 באוגוסט בשנת 1975 הופיעה להקת כוורת באולם "נחמני" בתל אביב, במופע שנקרא "פוגי II". למחרת היא הופיעה בקולנוע רחל באשקלון ולמחרת בקולנוע הדר בגבעתיים.



רוצים לדעת היכן הופיעה להקת כוורת ב-6 באוגוסט בשנת 1974? התשובה בקולנוע "פסמן" בכפר ורבורג. למחרת הגיעה לאשדוד, יום לאחר מכן הופיעה בקולנוע תפארת בראשון לציון ולמחרת בקולנוע "הוד" בנהריה.


להזמנות: 050-5616459



ב- 6 באוגוסט בשנת 1965 יצא באנגליה האלבום החמישי של הביטלס, שהיה פסקול לסרטם השני !HELP. הסיפור עליו נמצא בספר על הביטלס, "ביטלמאניה!"



בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.



Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page