כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.
כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק שאספתי עבורכם ממקורות שונים ונדירים מאד שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות מוסיקה מעשירות ומעניינות ופודקאסטים מומלצים.
אז מה קרה ב-6 בנובמבר (6.11) בעולם של רוק קלאסי?
חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט
הציטוט היומי: "בשלב מסוים היארדבירדס התחילו לקבל סיבובי הופעות של חבילות אמנים לצד הרונטס, בילי ג'יי קרמר, הקינקס, הסמול פייסס והרבה אחרים. כך איבדנו את קהל העוקבים שלנו במועדונים. החלטנו להשיג חליפות, ובעצם עיצבתי חליפות לכולנו. אחר כך הופענו במופע חג המולד של הביטלס, ובשלב הזה באמת התחלנו להרגיש שחסר לנו להיט. היינו מופיעים במשך עשרים דקות או חצי שעה ולא היה ברור אם הלהקה עומדת לשרוד ולהרוויח כסף. לא יכולנו לחזור למועדונים, כי כולם בלהקה קיבלו את הטעם הזה וראו איזה כיף זה להיות מפורסם. אז עלו רעיונות עם הרבה שירים, וביניהם שיר של אוטיס רדינג. חשבתי שזה יהיה תקליטון נהדר, כי זה עדיין היה עם רית'ם אנד בלוז ונשמה, ואנחנו יכולים לעשות את זה ממש פ'אנקי. ואז פול סאמוול-סמית', הבסיסט, קיבל את הקלטת ההדגמה של FOR YOUR LOVE, וכך נכנסנו לאולפן לעשות את שני השירים, אבל עשינו קודם את FOR YOUR LOVE. כולם כל כך התמוגגו מהמסחריות הברורה של זה, שאפילו לא הספקנו לעשות את השיר של אוטיס רדינג, והתאכזבתי מאוד מזה. אז היחס שלי בתוך הלהקה החמיץ מאוד, וקצת נרמז לי שעדיף לי לעזוב. כי הם כבר ראו את ג'ף בק מנגן שם במקומי, ובאותו זמן הוא היה הרבה יותר מסתגל ממני. נסוגתי לתוך עצמי, נעשיתי בלתי נסבל, באמת, דוגמטי. אז הם די ביקשו ממני לעזוב, ועזבתי והרגשתי הרבה יותר טוב" (אריק קלפטון)
ב-6 בנובמבר בשנת 1971, יצא גליון של המלודי מייקר ובו גם הדיווחים הבאים:
הגיטריסט דוואן אולמן מת בתאונת אופנוע.
להקת קולוסאום התפרקה ומנהיגה, המתופף ג'ון הייסמן, הסביר שחבריה משכו לכיוונים מוזיקליים שונים. מיד עם שחרור ההצהרה עבר גיטריסט אותה להקה, דייב "קלם" קלמפסון, ללהקת האמבל פיי, במקום פיטר פרמפטון שפרש. סטיב מאריוט, מנהיג אותה להקת האמבל פיי, הודיע לפני כן שלהקתו תמשיך כשלישייה אך הצטרפותו של קלמפסון שללה זאת. הגיטריסט מסר לעיתון: "המוזיקה של קולוסאום כבר לא העניקה לי בטחון. הלהקה התעסקה יותר מדי באינטלקטואליות מוזיקלית".
להקת דיפ פרפל נאלצה לבטל את המשך סיבוב ההופעות האמריקני שלה כי הזמר שלה, איאן גילאן, חלה בצהבת ונאלץ להתאשפז בבית חולים בשיקגו. שאר הלהקה ניסתה להמשיך להופיע כרביעיה, כשהיא מבצעת רק קטעים אינסטרומנטליים. עד שהובן שאין טעם והארבעה חזרו לאנגליה. גילאן נשאר בבית החולים האמריקני.
בביקורת על התקליט החדש של ג'ימי הנדריקס, בהופעה בפסטיבל האי ווייט, נכתב: "האלבום הזה הוא חתיכת היסטוריה. בגלל זה, אשמור אותו במצב מעולה כדי להשמיע אותו לנכדיי, עם הקול של ג'ף דקסטר, שבודק את המיקרופונים לפני שמכריזים על עלייתם לבמה של חברי הלהקה. בתקליט, זו תזכורת נחמדה ומרגשת של הכוכב הזה".
להקת הפולק-רוק TREES חזרה לפעילות לאחר שהתפרקה, במאי 1970. ההרכב הפעם קצת שונה והלהקה מחפשת כנר.
"זו היא ואן דר גראף ג'נרייטור האמיתית", אומר פיטר האמיל על היצירה האחרונה, 'מגיפת שומרי המגדלור', שהקליטה הלהקה לאלבום PAWN HEARTS. "אחרי זה אנו נשתנה באופן קיצוני. הגענו למטרה אליה רצינו להגיע".
מהופעות השבוע: להקת SPRING בקולג' FARNBOROUGH (6 בנובמבר - לפני ההופעה יוקרן סרט עם אמרסון, לייק ופאלמר), להקת ג'נסיס בקולג' SLOUGH (6 בנובמבר), להקת אוריה היפ במועדון מארקי שבלונדון (9 בנובמבר), ואן דר גראף ג'נרייטור במועדון סטארלייט (9 בנובמבר), להקת מחתרת הקטיפה במועדון FRIARS (12 בנובמבר).
ופיט טאונסנד ממש כועס! עם מכתבו שנשלח ופורסם בגיליון זה: "בסדר! המשחק הסתיים! אני מודה בזה. לא רק שאנחנו גובים יותר מדי כסף לכניסה להופעותינו, אלא שהלהקה שלנו הצליחה רק כי שכבנו עם בכירים בתעשיית התקליטים. ברור שהאידיאלים שלי אינם מה שאני רוצה שתחשבו. מדוע שאספר את האמת? גם כך אנשים לא מקשיבים לה. אז אנחנו עובדים עליכם. אנחנו שוחטים אתכם. אנחנו קוראים לכם קהל רדום וחוזרים לאחוזות שלנו, בידיעה שעשינו את שלנו. אז לכו תזדיינו, רובכם. אם להקת המי לא הייתה מוכרת תקליטים באמריקה, לא היינו מגיעים לקו השווה מבחינה כלכלית, כאן בהופעות באנגליה. אני לא מצפה מכם, ומהממשלה שלכם שמסבסדת הופעות של מוזיקה קלאסית, מאמינים לי או לא".
ב-6 בנובמבר בשנת 1973 מת בילי מורסיה, מתופף להקת הגלאם-רוק הניו יורקית, ניו יורק דולס, ממנת יתר של הרואין.
זו עובדה מוצקת שלהקת "ניו יורק דולס" הייתה מאבני הפאנק-רוק. עם זאת, הראשון שנפל ממנה היה המתופף בילי מורסיה. הוא זה שהציע לשנות את שם הלהקה מ- ACTRESS למותג הידוע, כמו גם לשנות את התדמית עם לבישת בגדי נשים ושאר נוצצים. במהרה הפכה הלהקה לאטרקציה בניו יורק והגיעה להופעות באנגליה. במועדון "ספיקאיזי" בלונדון הכיר מורסיה בן ה-21 את הדוגמנית מרלין וולהד, שהזמינה אותו לחדרה במלון בונינגטון (בהולבורן, לונדון), שם נערכה מסיבה עם עוד כמה חברים שלה. מורסיה, שהגיע לשם כשהוא לא מפוכח לחלוטין, לגם אלכוהול לרוב ונטל חומרים אסורים עד שהתעלף. בדירה היו אז גם השחקן ג'יימס אוון ומעצב האופנה מלקולם ריינס. אוון סבר שמורסיה פשוט שיכור ושאמבטיה קרה תעיר אותו. "כשהייתי שיכור, זה מה שעשו לי", הוא הסביר לאחר מכן.
מה שקרה, ב-6 בנובמבר בשנת 1972, נותר לא ברור; או שמורסיה חסר ההכרה טבע למוות באמבטיה או שנחנק מהקפה השחור שנדחף לגרונו, במטרה להעירו. אוון וריינס מיהרו לשלול בפני החוקרים שראשו של המתופף היה מתחת למים. נטען שאוון החזיק אותו היטב באמבטיה וניסה לדחוף לגרונו קפה שחור בעוד ריינס הצמיד לעורפו קוביות קרח. אוון: "בדקתי את הדופק שלו ונדמה לי שלבו פעם". מורסיה מת וחוקר המוות, גאווין ת'ורסטון, מיהר להסביר: "הדבר הטוב ביותר שהם יכלו לעשות זה להזעיק אמבולנס ובטח שלא לשים אדם במצב כזה בתוך אמבטיה".
הגיטריסט, סילביין סילביין, אמר לעיתון VILLAGE VOICE: "בילי עשה הרבה בחייו הקצרים. ברור שאנו נמשיך כלהקה. אנו מחפשים מתופף וכולי תקווה שבשנה הבאה נהיה חזקים". מורסיה הוחלף בלהקה על ידי ג'רי נולאן, שניגן את הופעת הבכורה שלו עם הלהקה ב-19 בדצמבר, אבל היא לא הצליחה להגדיל את הקהל שלה מעבר לקבוצת אוהדיה השרופים. דייויד בואי הנציח את שמו של מורסיה, "בילי דולס", בשירו TIME (מהאלבום "אלדין סיין", שיצא באפריל 1973) ולחברות התקליטים היה ברור שלא כדאי להשקיע בלהקה שכזו לטווח ארוך.
ב-6 בנובמבר בשנת 1995 יצא האלבום MADE IN HEAVEN של להקת קווין. פרדי מרקיורי כבר לא היה בחיים כשחברי להקתו לקחו את שירתו המוקלטת והלבישו עליה תפקידי נגינה.
1. It's A Beautiful Day
2. Made In Heaven
3. Let Me Live
4. Mother Love
5. My Life Has Been Saved
6. I Was Born To Love You
7. Heaven For Everyone
8. Too Much Love Will Kill You
9. You Don't Fool Me
10. A Winter's Tale
11. It's A Beautiful Day (Reprise)
הצורך להחיות זמרים מתים כבר היה לא פעם לפני כן בעולם המוזיקה. הרי בשנות השבעים החיו מחדש את ג'ימי הנדריקס, כשלקחו את ערוצי נגינתו והלבישו עליהם תפקידי נגינה חדשים, כשאת המארז הוציאו בשם CRASH LANDING. מעריצים רבים שלו לא יכלו לשאת זאת.
גם האלבום MILK AND HONEY, שיוקו אונו הוציאה לאחר מותו של ג'ון לנון, היה מהסוג הזה. גם האיחוד של הביטלס, באמצע שנות התשעים, היה בדיוק כזה. ובאותו זמן של החייאת לנון כחבר ביטלס, בא גם האלבום הזה של קווין.
חברי להקת קווין ידעו שלפרדי לא נותר זמן רב לחיות ולכן ניצלו כל אפשרות להקליט איתו כמה שיותר לפני שכל זה יגמר. בריאן מאי: "פרדי אמר לנו לתת לו לשיר כל דבר שנכתוב. שנביא לו כל רעיון והעיקר שישיר אותו כל עוד הוא יכול".
עם מותו של מרקיורי הושם החומר בצד עד שנת 1993. כל אחד מחברי קווין פנה לענייניו עד שהגיעה שנת 1993 והמתופף רוג'ר טיילור והבסיסט ג'ון דיקון הגיעו לאולפנים בשווייץ כדי להקליט את תפקידיהם לאלבום חדש של קווין עם פרדי מרקיורי. בריאן מאי, שהיה עסוק אז בסיבוב הופעות לקידום תקליט סולו שלו, שמע על כך ורתח מזעם. "חוץ מהכאב של לאבד מישהו כה קרוב אליך, לפתע משתנה גם כל צורת החיים שלך עם ההבנה שכל מה שניסית לבנות בעשרים שנה, נעלם. במהלך סיבוב ההופעות שלי שמעתי ששאר חברי קווין החליטו להמשיך בלעדיי עם האלבום האחרון שלנו. הם לא שאלו אותי כלל. הייתי משוכנע שלא כדאי להוציא אלבום שכזה. ברגע ששמעתי על כך, התקשרתי לרוג'ר ולג'ון ואמרתי להם שאני לא רוצה את זה. אז הם השיבו לי שאם אינני רוצה, זה יקרה בלעדיי! כעסתי מאד אבל כעסתי אף יותר כששמעתי את מה שהם הספיקו לעשות בלעדיי. זה היה קטסטרופה!".
אבל משהו בזה גרם למאי לרצות לעבוד על הפרויקט והוא לקח את ההקלטות לאולפן שלו כדי לעבוד עליהן. מאי: "זה היה ממש לא קל לעשות את זה. נאלצתי לשבור את הראש כיצד לעבות את השירים, לנוכח החומר המוגבל שקיבלתי מפרדי. היו מקומות בהם קיבלנו ממנו שיר שלם ובמקומות אחרים רק שורה, שתיים או שלוש בלבד. זו הייתה עבודה רבה הרבה יותר ממה שחושבים. המטרה שלנו הייתה ליצור אלבום בו יש תחושה של ארבעה בחורים יחדיו באולפן. זה כמעט מה שקרה".
בסוף שנת 1994 הושלם הדבר ומאי יצא לתקשורת כדי להכריז על כך. גם דיקון כתב למועדון המעריצים שיתכוננו לאלבום חדש.
האלבום נפתח עם השיר IT'S A BEAUTIFUL DAY שנכתב עוד בשנת 1980 והוקלט באולפן, במהלך הסשנים לאלבום THE GAME. מה שמראה כי מעריצי קווין יקבלו באלבום זה חתיכות נדירות ומעניינות מן העבר. והם לא התאכזבו.
אחריו מגיע השיר MADE IN HEAVEN שהוקלט בעת ההכנות לאלבום THE WORKS, בשנת 1983. בסוף יצא השיר באלבום הסולו של מרקיורי, MR BAD GUY, שנתיים לאחר מכן. באלבום האחרון של קווין קיבל השיר עיבוד שונה, עם שאר חברי קווין.
השיר LET ME LIVE נלקח מהקלטת דמו של מרקיורי שנעשתה בשנת 1983, כשהוא שר עם רוד סטיוארט שיר שהשניים ניסו עוד כשנפגשו בשנת 1976, בשם ANOTHER PIECE OF MY HEART. פרדי שר פה רק את הבית הראשון, כך שמאי וטיילור הוסיפו את שירתם המאוחרת לבתים האחרים. זמרים אחרים הגיעו לאולפן כדי ליצור את הקולות ההרמוניים שפעם יכלו חברי קווין לעשותם בעצמם ולהוסיף לזה גם מקהלה.
השיר MOTHER LOVE הוא הראשון באלבום שכולו נוצר בימים האחרונים. זה גם השיר האחרון שפרדי שר בחייו. קשה להישאר אדיש מול משפטים, שנכתבו על ידי מאי, כמו "אני איש העולם ואומרים שאני חזק / אבל ליבי כבד ותיקוותי נעלמה". בסוף השיר מגיע קולאז' צלילים מצמרר בו נשמעים צלילים שונים מהקלטות עם מרקיורי, בזמנים שונים בחייו ועם תחושה של "הליכה לאחור" (כשפרדי נשמע גם שר את GOIN' BACK, מהתקליטון הראשון איתו, תחת השם לארי לורקס). מאי: "כתבתי מכתב לקרול קינג, שכתבה את השיר, וביקשתי את אישורה לשים את זה אצלנו והיא הייתה מאושרת וכה מעודדת". בסוף הקולאז' המסחרר הזה נשמע קולו של תינוק...
מיד לאחר האווירה הקודרת הזו חוזר המאזין לשיר קצבי יותר, MY LIFE IS SAVED, שנכתב במקור על ידי ג'ון דיקון לאלבום THE MIRACLE. בתקופה בה פרדי כבר ידע שהוא חטף את המחלה הארורה ההיא וחייו לא ממש ניצלו.
השיר I WAS BORN TO LOVE YOU נכלל במקור באלבום הסולו הראשון של פרדי והיה גם הסינגל הראשון שיצא ממנו. ומגיע באלבום זה בגרסה שונה.
השיר HEAVEN FOR EVERYONE נכתב במקור על ידי טיילור ללהקת הבת שלו, THE CROSS ופרדי התארח בהקלטתו. באווירתו הרגועה יש טקסט על כמיהה לעולם שיכל להיות טוב יותר.
גם מאי הביא לאלבום שיר שכתב במקור לקריירת הסולו שלו, TOO MUCH LOVE WILL KILL YOU ויצא באלבומו BACK TO THE LIGHT. השיר YOU DON'T FOOL ME מביא את פרדי מרקיורי בסגנון רחבת הריקודים שהוא כה אהב ומשם עוברים לאווירה חורפית יותר עם A WINTER'S TALE ובה פרדי שר את רשמיו על היופי שנשקף מהחלון על אגם ז'נבה, בבית קטן ששכרה הלהקה ונקרא THE DUCK HOUSE. זה השיר האחרון שהוא כתב.
לאחר מכן חוזרים לשיר IT'S A BEAUTIFUL DAY ופרדי שר "אף אחד לא יעצור אותי עכשיו", כשהוא קורץ לעבר להיט העבר הידוע שלו משנת 1978 וזה כולל גם ציטוטי נגינה מהשיר SEVEN SEAS OF RHYE.
הקטע הבא הוא אולי התמוה ביותר בקטלוג להקת קווין. לקטע קוראים YEAH והוא נמשך רק ארבע שניות בהן פרדי שר את המילה שנושאת את שמו. למה זה היה נחוץ? לא ברור. אבל היצירה המשמעותית האמיתית באלבום זה באה דווקא בסוף, עם הקטע UNTITLED, שיצא רק כקטע בונוס בגרסת התקליטור. אורכו הוא 22 דקות וחצי וצריך פשוט להקשיב לו בעיניים עצומות ולספוג את האווירה האמביינטית שבו.
הרי לא סתם שרה להקת קווין את המשפט THE SHOW MUST GO ON, נכון? להקת קווין לא רק מאיימת - היא גם מקיימת.
ההרצאה המיוחדת "לילה באופרה - סיפורה של להקת קווין" והרצאות מוסיקה נוספות,
להזמנה: 050-5616459
ב-6 בנובמבר בשנת 1938 נולד הזמר פי ג'יי פרובי. לא הרבה יודעים אך ההקלטה הראשונה של ארבעת חברי לד זפלין נעשתה באלבום שלו בשם THREE WEEK HERO, שיצא בשנת 1969.
באפריל בשנת 1969 תקליט חשוב ביותר לאספנים של לד זפלין. מדוע? כי ההזדמנות להקשיב לסשן האולפני הראשון באמת של להקת לד זפלין נמצאת בתקליט של הזמר פי ג'יי פרובי, בשם THREE WEEK HERO. הבסיסט ג'ון פול ג'ונס נשכר למשימת עיבוד ונגינת בס בתקליט, על ידי המפיק סטיב רולאנדס, שהסכים כי הבסיסט יוכל להביא לאולפן גם את חבריו ללהקה חדשה שהקים.
ג'ונס ניגן בס בכל התקליט הזה וגם עיבד עשרה מתריסר שיריו. ג'ימי פייג' מנגן בגיטרה בשישה שירים, אך האטרקציה האמיתית של התקליט נמצאת בשני קטעים בהם משתתפת כל רביעיית זפלין בפעם הראשונה באולפן.
הקטע הראשון מהם חותם את התקליט הזה, עם בלוז שנשמע בול כמו YOU SHOOK ME. אותו צליל מרעיד קירות ואותה הגשה מוסיקלית צעירה וחצופה. שם הקטע הזה הוא JIM'S BLUES, והוא משובץ בתוך סידרה של כמה שירים כ- MEDLEY. רוברט פלאנט מנגן בקטע הזה במפוחית.
הקטע השני לא נמצא בתקליט אלא יצא רק כצד ב' של תקליטון בשם THE DAY LORRAINE CAME DOWN. הקטע הזה עם זפלין נקרא MERY HOPKINS NEVER HAD DAYS LIKE THESE. זה למעשה ג'אם מוסיקלי של פרובי עם הלהקה. פרובי מספק פה את קטעי הדיבור ביחד עם רולאנדס המפיק. במקור היה זה ג'אם שארך 12 דקות, מתוכן נחתך הקטע ששובץ בתקליטון.
גם התקליט וגם התקליטון הם חתיכות היסטוריה חשובות בעולם הרוק הקלאסי - בגלל העובדה של זפלין בשלב העוברי שלה. כמה שבועות לאחר הסשן הזה, שנערך באוגוסט 1968, נכנסו חברי לד זפלין (שעדיין לא נקראו כך) לאולפן כדי להמטיר פצצות אטום לאלבומם הראשון.
עיתון DISC AND MUSIC ECHO הבריטי כתב על התקליטון: "התקליטון החדש של פרובי הוא קריצה על הזמרת הפופולארית. השיר הוקלט על ידי פרובי וחבריו ונחתך מ-12 דקות לשבע וחצי".
הקטע JIM'S BLUES הופק, כאמור על ידי רולאנדס וטכנאי ההקלטה היה מייק ווייהל. שני אלה סיפרו בהמשך...
סטיב רולאנדס: "פרובי היה חבר טוב שלי ועדיין כזה. הפקת התקליט הזה הייתה תענוג אמיתי בשבילי. צחקנו המון בזמן שהיינו באולפן. הלהקה שלי, FAMILY DOGG, עשתה את כל קולות הרקע. הסשן עם זפלין היה אחד הטובים והמהנים בחיי. זה החזיר לי זיכרונות של פרובי מימים עברו, כשהוא עוד קרא לעצמו ג'ט פאווארס".
מייק ווייהל: "אולפני 'לאנסדון' היו מהטובים של לונדון בזמן ההוא. זה היה כבוד בשבילי לעבוד שם. קיבלתי כסף בעודי מקשיב לנגנים הטובים ביותר שיש. את ג'ימי פייג' וג'ון באלדווין (ג'ון פול ג'ונס) שמעתי המון בסשנים שהם עשו לאחרים. לראות את שני אלה באלבום של פרובי לא הפתיע אותי. סטיב רולאנדס ידע מה הוא רוצה וכיצד להשיג את זה. שני הסשנים עם זפלין הוקלטו על שמונה ערוצים, לא רחוק מתחילת הסשנים של לד זפלין לתקליט שלהם. כך שלא ממש ידענו מה האג'נדה שלהם. הם פשוט הקליטו והמשיכו הלאה".
ג'ון פול ג'ונס סיפר בעיתון 'מלודי מייקר' הבריטי: "אני הייתי אחראי לעשות את כל העיבודים לתקליט. בהתאם לזאת, ראיתי לנכון להביא את חבריי, כסוג של עוד עבודה לקבל בה כסף כלשהו".
מנהל העניינים, פי ג'יי פרובי, מספר: "כשהגעתי באותו יום לאולפן, התייצבה שם להקה בשם 'ציפורי החצר החדשות'. הם עוד לא נקראו אז לד זפלין. נראה לי שלקח לנו יומיים להקליט את הכל. את סדרת השירים, בה הלהקה מופיעה בסוף התקליט, המצאתי על המקום בזמן שסלילי ההקלטה פעלו".
עיתון NME פרסם ביקורת על התקליט באוקטובר 1969: "תקליט כייפי עם הומור טוב. יש לפרובי הרבה כישרון שמתנגן מאחוריו".
גם זה קרה ב-6 בנובמבר:
- בשנת 1966 התגודדו מעריצי הביטלס מחוץ לביתו של מנהל הלהקה, בריאן אפשטיין. הדרישה שלהם הייתה להחזיר את הלהקה להופעות. זאת כי הביטלס החליטו להפסיק להופיע. מה שהמעריצים לא ידעו זה שבאותה שעה אפשטיין בכלל הלך לראות הופעה של הביץ' בויז.
- בשנת 1967 הקליט בוב דילן את השיר ALL ALONG THE WATCHTOWER באולפני COLUMBIA שבנאשוויל. יחד עם דילן היו שם הבסיסט, צ'רלי מקוי, והמתופף, קנת' באטרי.
- בשנת 1948 נולד גלן פריי, מעמודי היסוד של להקת EAGLES. הוא מת בינואר 2016, בגיל 67.
- בשנת 1970 הופיעה להקת איירוסמית' את הופעתה הראשונה בבית ספר תיכון שבמסצ'וסטס.
- בשנת 1972 שלח מנהלו של דייויד בואי, טוני דפרייס, מכתב למפיק הידוע, פיל ספקטור, ובו בקשה ממנו להפיק את אלבומו הבא של בואי באולפני 'טריידנט', החל מינואר 1973. דפרייס אף צירף למכתב את ארבעת תקליטיו של בואי, אך ספקטור, שלפני כן הפיק את שיריהם של ג'ון לנון, ג'ורג' האריסון והביטלס - לא ענה למכתב.
- בשנת 2018 מת מסרטן יו מקדואל, הצ'לן של אי.אל.או. בן 65 במותו. מקדואל הצטרף לאי.אל.או בשנת 1972, בשנותיה הראשונות של הלהקה אך עזב לזמן קצר בשנת 1973 כדי לנגן בלהקת וויזארד של מייסד הלהקה הפורש - רוי ווד, אך חזר לג'ף לין וחבורתו שנה לאחר מכן, ונשאר בשנות השיא של אי.אל.או. אמנם הוא לא ניגן בתקליטי האולפן של הלהקה מ"אלדורדו" והלאה (כך סיפר לי מתופף הלהקה, בב בוואן), אך נוכחותו הבימתית הייתה ממגנטת, כשלא פעם הוא רץ על הבמה עם הצ'לו שלו ומגש באופן משכנע בין הקלאסי לרוק. לאחר שעזב את אי.אל.או בתחילת שנות ה-80, מקדואל המשיך בפרויקטים מוזיקליים שונים, כולל שיתופי פעולה במוזיקה אלקטרונית ובתיאטרון.
- בשנת 1954 הקליט אלביס פרסלי פרסומת ברדיו עבור חברת דונאטס בשם סאות'רן מיד, שנתנה חסות לתוכנית ששידרה אותו בהופעה. זו הייתה הפרסומת היחידה שהוא הקליט אי פעם ולא היה פרסום כוזב: הוא באמת אהב את הסופגניות החמות האלה.
- בשנת 1975 הופיעו חברי הסקס פיסטולס את הופעתם הראשונה, כחימום ללהקה ושמה בזוקה ג'ו. זמר אותה להקת בזוקה, סטיוארט גודארד, מתרשם מאד ממפגן הלהקה שבאה לחממו ומחליט לנשור מבית הספר לאומנויות ולשנות את שמו לאדם אנט.
- בשנת 1964 יצא באנגליה תקליטון חדש ללהקת THEM (עם הזמר ואן מוריסון). השירים בו הם BABY PLEASE DON'T GO ו-GLORIA. לפי ואן מוריסון, השם של השיר נקרא על שם בת דודתו גלוריה, שהייתה מבוגרת ממנו ב-13 שנים. אבל השיר לא עוסק בה אלא בבחורה שמגיעה, ככל הנראה, למפגשים מיניים. השיר הזה לא הפך את ואן מוריסון לאיש עשיר. למעשה, הוא הרוויח מעט מאוד מהלהיט.
- בשנת 2014 הואשם מתופף להקת איי.סי.די.סי, פיל ראד, בקשירת קשר לרצח, בבית משפט בניו זילנד. האישומים בוטלו זמן קצר לאחר מכן.
- בשנת 1967 יצא בארה"ב הסינגל FLAMING של פינק פלויד, אך לא היכה גלים.
- בשנת 1969 יצא תקליטו הרביעי של סקוט ווקר. בניגוד לאלבומיו הקודמים, שכללו שילוב של יצירות מקוריות וגרסאות כיסוי של ז'אק ברל ושירי שאנסון אחרים, "סקוט 4" מתעמק בנושאים כמו מלחמה, אקזיסטנציאליזם וטבעה החולף של התהילה, ומציגים לראווה את רצונו של ווקר להשתחרר ממוסכמות הפופ ולחפש ביטויים פואטיים מורכבים יותר. מבחינה מוזיקלית, תקליט זה משלב עיבודים תזמורתיים עם אלמנטים של פופ פולק ובארוק, ויוצר אווירה קולנועית מעניינת מאד אך בזמנו הייתה זו אכזבה מסחרית. התקליט נכשל במצעדים בבריטניה, מה שהוביל להוצאתו לזמן מה מהדפסה. תגובה זו משקפת את האתגרים שעמדו בפני ווקר במעבר ממעמד של כוכב פופ לסגנון אוונגרדי שדחף אותו לפריפריה של תעשיית המוזיקה. עם זאת, עם הזמן, התקליט זכה לשבחי המבקרים ונחשב כיום לאחד מהישגיו הגדולים ביותר, והשפיע על אמנים בז'אנרים שונים.
- בשנת 1971 הופיעה להקת אליס קופר באולם ריינבאו, בלונדון, כחימום ללהקת המי. הבסיסט מרטין גורדון (שיהיה חבר בלהקת ספארקס) סיפר: "זו הייתה החוויה הראשונה שלי בתיאטרון רוק. הבמה הייתה חשוכה, וזרקור יחיד האיר על הדמות שהייתה על הברכיים בקדמת הבמה ושר. לאט לאט עלו אורות הבמה והלהקה הפגיזה לתוך הפזמון. איזה רגע... זו הייתה התגלות עבורי".
- בשנת 1972 זכתה להקת בלאק סאבאת' בתקליט זהב עבור תקליטה הרביעי. עבור חברי הלהקה זה היה מסע לא קל ליצירה. הסמים הקלים פינו את מקומם לשורות ארוכות של קוקאין. גם התסכול היצירתי היה גבוה כשבשלב מסוים ישב מתופף הלהקה, ביל וורד, באולפן כשהוא מיואש בגלל תפקיד תופים שלא הצליח לנגן ובראשו מחשבה אחת – ששלושת חבריו ללהקה רוצים להחליף אותו במישהו אחר.
- בשנת 1968 נערכה בניו יורק פרמיירה לסרט HEAD של המאנקיז. הסרט הפסיכי-פסיכדלי הזה נוצר על מנת להראות לקהל שהמאנקיז הם להקה מגניבה באמת ולא רק תיאטרון בובות. אך הסרט, שעלה 750,000 דולר להכינו, נכשל בקופות ובהמשך זכה לאהדה בקרב חובבי סרטי קאלט. בין האורחים בסרט היה גם פרנק זאפה.
- בשנת 1979 פתח פול סיימון סיבוב הופעות באולם HAMMERSMITH ODEON בלונדון. סיימון הציע לקהל שהגיע שיזמין כל אחד מהם למשקה אחד. החשבון שקיבל לתשלום המשקאות בסוף המופע היה די גבוה.
ב-6 בנובמבר בשנת 1981 יצא תקליטה הרביעי של להקת המכוניות (THE CARS) ושמו SHAKE IT UP.
ברולינג סטון קבעו אז בביקורת (עם מתן שלושה כוכבים וחצי): "להקות הגל החדש בליגה הגבוהה – המכוניות, בלונדי, פוליס – הגיעו שם למעלה עם נגינת שירים קלישאתיים. שירים מודעים מדי לעצמם מכדי לעורר רגשות אמיתיים. ההצלחה גרמה לשלוש הלהקות להיות פתוחות יותר וקיצוניות.
להקת המכוניות מגיעה לאלבומה החדש מהאלבום PANORAMA כשהיא במצב התבוננות פנימה. העטיפה, שעוצבה על ידי המתופף דייויד רובינסון, נראית רחוקה הרבה מהעיצובים האלגנטיים של פעם. המילים של ריק אוקייזק נפלו לאזור האהבה ההורגת, כשהם מעוטרים לרוב בסולמות מינוריים עם מקצבים מכניים ומיקסים קרים. הדבר יוצר בקרב המאזין רצון להתרחק בתחושת חוסר אמון.
חברי הלהקה היו אנציקלופדיות לפופ עוד מההתחלה, אך בניגוד לאי.אל.או – הם מעוותים את מה שהם שואלים ממנו. עם זאת, הלהקה זנחה את הדיסוננס והמקצבים המוזרים של התקליט הקודם, ואולי בגלל זה התקליט החדש משווק כחזרת הלהקה לעולם הפופ. אבל עיבודי השירים מצביעים על משהו אחר – יש פה דחיסות רבה יותר מבעבר. חברי הלהקה יצטרכו לחשוב עליהם שוב ולהביאם לבמה באופן יעיל. בתקליט הזה יש מנת יתר של חזרתיות עד רובוטיות. אפילו לשירים הרוקיים פה יש אווירה סטטית. זה ממש כמו שעון שמתקתק בפסקול סרט ויוצר מתח. מבחינה זו – האפקט, אם הוא נעשה באופן מכוון, הושג.
אבל זה לא מסביר את המילים. אוקייזק הזמר בא הפעם להאשים בענייני אהבה. הבעיה שזה כבר קלישאתי והשאלה היא, האם הלהקה עשתה עסקת חליפין עם יותר קלישאות במילים לטובת חופשיות בעיבודים? התוצאה באה עם שירים שאינם נשמעים מחוכמים וגורמים לחשוב שמא יש פה עניין עם שירים לא אמינים. כמעריץ הלהקה, אני מקווה שזה רק ניסיון לחפש כיוון חדש – כשהאירוניה היא שזה כיוון שהם לא זקוקים לו. כלל עוד הלהקה תשאיר את הקצב פשוט ואת תפקידי הנגינה ברורים, רק אנשים אנליטיים כמוני יטרחו בכלל להקשיב למילים".
ב-6 בנובמבר בשנת 1948 ביקשו ורנון וגלדיס פרסלי למצוא הזדמנויות חדשות ועברו, עם אלביס, בנם בן ה-13, לממפיס. מעבר זה ישפיע עליו בפרט ועל עולם הרוק'נ'רול בכלל.
שכר הדירה היה נוח יחסית (11 דולר בשבוע) והבית היה גדול מכל מה שהוא ידע עד אז. עולם תרבותי חדש נפתח בפניו, במקום בו גרו אנשים לבנים לצד שחורים, שברחו משדות הכותנה בדרום ארה"ב. בממפיס התפתח רובע מוסיקלי שוקק, אליו הביאו האנשים השונים את המוסיקה שלהם – אם זה גוספל, בלוז, פופ או קאנטרי. אלביס פסע ברחובות העיר וספג את הצלילים. הרדיו המקומי היווה גם הוא השפעה אדירה על הנער שגמע כל צליל והשתוקק להיות זמר גוספל. בתיכון הוא למד מוסיקה ונכשל, אבל כשעלה לשיר בתחרות כשרונות מקומית, כל שאר בית ספרו הבין אז מה הסיפור של אותו בחור מוזר. תשואות רמות נשמעו לאחר שירתו והוא זכה במקום הראשון. אלביס: "נדהמתי עד כמה הפכתי פופולרי מיד לאחר מכן".
ממפיס געשה מרוב צלילים של רית'ם אנד בלוז והיה זה אולפן קטן, "סאן רקורדס", בו הקליט המפיק, סאם פיליפס, את האמנים השחורים. בקיץ של 1953 הוא אזר אומץ, ניגש להיבחן באולפן של פיליפס, שר שתי בלדות שנחרטו על תקליט הדגמה (מהסוג שנשחק לאחר השמעות בודדות) כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה. הוא ניסה למשוך את תשומת הלב של פיליפס ומזכירתו, מריון, כשאמר להם שזו היא מתנה עבור אמו. בינתיים הוא המשיך לחפש עבודה מתגמלת יותר.
אלביס מצא עבודה חדשה, בספטמבר 1953, ובכסף שהרוויח מימן הקלטת תקליטון דוגמה נוסף באולפני פיליפס. שוב הוא ניסה למשוך את תשומת לבם של מנהל המקוום ומזכירתו אך לשווא.
ב-6 בנובמבר בשנת 1970 יצא גיליון של עיתון להיטון ובו גם התופינים האלו:
ב-6 בנובמבר בשנת 1982 יצא אלבום הופעה כפול לרוד סטיוארט בשם ABSOLUTELY LIVE, שהתהדר בכך שלא נעשו בו שיפוצים אולפניים.
SIDE 1
1. The Stripper
2. Tonight I'm Yours
3. Sweet Little Rock And Roller
4. Hot Legs
5. Tonight's The Night (Gonna Be Alright)
6. The Great Pretender
SIDE 2
1. Passion
2. She Won't Dance With Me / Little Queenie
3. You're In My Heart (The Final Acclaim)
4. Rock My Plimsoul
SIDE 3
1. Young Turks
2. Guess I'll Always Love You
3. Gasoline Alley
4. Maggie May
5. Tear It Up
SIDE 4
1. Da Ya Think I'm Sexy?
2. Sailing
3. I Don't Want To Talk About It
4. Stay With Me
בזמנו נמכר אלבום זה במחיר מוזל ואיפשר לאנשים, ברחבי העולם, ליהנות משירתו המחוספסת והאפקטיבית של רוד, למרות שמן הסתם היו חסרים בחריצי התקליט גם תנועות הבמה שלו, הבלונד עם המכנסיים הצמודים ובעיטות כדורגל מצדו לעבר הקהל.
באלבום מביא סטיוארט את הרפרטואר העשיר שלו עם להיטיו הגדולים, לצד קטעים מתקליטיו הישנים וגם גרסאות כיסוי. בסך הכל, האלבום מוקלט כהלכה, סטיוארט נמצא בכושר ולהקתו מלווה אותו פה בנאמנות ועם חשמל. כמו שסטיוארט כתב בעטיפת המוצר הזה – "תמזגו לעצמכם משקה, תסובבו מעלה את כפתור הווליום בפטיפון וקדימה...".
זו הפעם השלישית עבור רוד סטיוארט, כמגיש אלבום הופעה - אבל השתיים הראשונות לא נחשבות. עם להקת THE FACES, סטיוארט עשה את OVERTURES AND BEGINNERS בשנת 1973. בשנת 1980 הוא הקליט כמה הופעות, הוציא הרבה מכספו, הכין קלטת מאסטר והציג אותה בפני חברת התקליטים שלו. אנשי חברת האחים וורנר הקשיבו פעם אחת, השיבו ב"לא תודה" ואמרו לסטיוארט לנסות שוב. הוא עשה זאת באלבום זה והפעם התוצאה הייתה טובה ונמכרה היטב, במחיר מציאה.
חשוב לציין שסטיוארט היה משופד אצל רבים, ובצדק, כשעבר מזמר רוק'נ'רול עתיר חשמל וזיעה טוב להיות אייקון דיסקו. למאזינים חדשים, שלא הכירו את העבר המפואר שלו, הוא הפך לאויב הציבור מספר אחד, דינוזאור בזמנו. עם צאת אלבום זה, כל זה היה נסלח. סטיוארט ראה את האור. הוא עשה רפורמה, לפחות עד האופנה הבאה של הגל החדש, כשהקהל קיבל אותו, ולו לזמן קצר, כאיש הרוק'נ'רול. סטיוארט עשה את האלבום עם להקתו המחודשת, נטולת הדיסקו. בניגוד לצוות איתו עבד בימי הדיסקו שלו, שבעת המוזיקאים פה מנגנים כיחידה שלא עובדת עם סטיוארט אלא עובדת בשבילו. הם מחזירים אותו אחורה בזמן לתקופה בה הוא שר רוק מיוזע עם JEFF BECK GROUP, עם THE FACES וגם באלבומי הסולו המוקדמים שלו.
נשמע באלבום שהנגנים מכבדים את סטיוארט, אבל הם לא מנשקים את רגליו. הם אף פעם לא נותנים לו להיות מרושל. האלבום הזה היה ההצהרה הברורה שלו. הוא לא ויתר כשהניסיון הקודם שלו נזרק ממדרגות חברת התקליטים. הוא ידע שיש לו מה להציע בתחום הקלטות הופעותיו – הניסיון הנוסף השתלם היטב ואנו זכינו לאלבום חי אמיתי.
דרך אגב... בדיוק ביום זה בשנת 1981 יצא תקליטו של סטיוארט, TONIGHT I'M YOURS ובו גם הלהיט YOUNG TURKS שבא להציג את הזמר עם סאונד יותר אלקטרוני ועדכני לתקופה.
בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.
הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.
רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים
