top of page

מאחורי שפך נהר פיפת' של להקת ג'נסיס

  • תמונת הסופר/ת: Noam Rapaport
    Noam Rapaport
  • 20 ביוני
  • זמן קריאה 7 דקות

עודכן: 22 ביוני


בשנת 1973, עמדה להקת ג'נסיס האנגלית בצומת דרכים מסוכן. אלבומם הקודם, "פוקסטרוט", זיכה אותם בשבחי המבקרים ובקהל מעריצים נלהב, אך הלהקה נותרה במצב של אי נוחות כלכלית ויצירתית. לאחר סיבוב הופעות מתיש, החברים בה היו מרוקנים מבחינה יצירתית והתמודדו עם חרדות פנימיות, כולל חששות שהמתופף פיל קולינס עשוי לעזוב את הלהקה. על רקע זה של חוסר ודאות מקצועית וחוסר שקט אישי הם יצרו את SELLING ENGLAND BY THE POUND - תקליט שלא רק ביסס את מקומם בפנתיאון הרוק המתקדם, אלא גם ייצר את אחת היצירות השאפתניות יותר בז'אנר. בתוך כל זה בא בקטע השלישי בצד הראשון אפוס בן כמעט עשר דקות שיהפוך למרכזו המלכותי של האלבום. גבירותיי ורבותיי - FIRTH OF FIFTH.


השיר זוכה לשבחים מצד מבקרים ומעריצים בזכות הפאר שלו, המעברים המושלמים שלו והחזון האפי והמאוחד שלו. אך יצירתו הייתה הכל חוץ מחלקה. היצירה הורכבה מקטעים מוזיקליים שנדחו בעבר, מילותיה היו מקור לחוסר שביעות רצון עמוק והיא נולדה מתוך דינמיקה של להקה רוויה בחרדה. הקלידן טוני בנקס גילה: "יש בשיר הזה מהמילים הגרועות ביותר שהייתי מעורב בהן. זה לא רק שאלה של להיות מעורפל, אני באמת לא חושב שיש פה משהו מעניין". אבל יכולתם של חמשת החברים (פיטר גבריאל בשירה, טוני בנקס בקלידים, מייק ראת'רפורד בבס וגיטרות, סטיב האקט בגיטרות ופיל קולינס בתופים וקולות רקע) לארגן ולהפוך באופן קולקטיבי אלמנטים סותרים לאמירה אמנותית עוצמתית היא הנרטיב העמוק יותר שמאחורי השיר. זה מדהים לגלות איך יצירה כה מושלמת באה מהתחלות לא ודאיות.  


ולא תאמינו מאיפה הגיעה השראה ליצירה הזו. בנקס גילה: "ג'יימס בראון, אוטיס רדינג ובן אי. קינג כולם השפיעו עלינו מאוד. הבאתי את השיר IT'S A MAN'S MAN'S MAN'S WORLD של ג'יימס בראון לפה. לא בדיוק אבל בערך. אהבתי את הדרך שבה השיר של ג'יימס בראון הלך לאקורד מז'ורי כשציפית שהוא יעבור למינור, זה פשוט נתן לי צמרמורת בכל פעם כששמעתי את זה. אני לא מעריץ ענק של ג'יימס בראון חוץ מהשיר הזה, אבל זה פשוט שיר נפלא".


חזונו של טוני בנקס


הקטע FIRTH OF FIFTH הוא קודם כל החזון המוזיקלי של הקלידן טוני בנקס. הרעיונות המוזיקליים הבסיסיים, כולל ההקדמה האייקונית לפסנתר והנושא האינסטרומנטלי הראשי, הולחנו על ידו כבר בשנת 1972. הוא הציג אותם בתחילה לצורך הכללה באלבום פוקסטרוט , אך הם נדחו על ידי הלהקה באותה תקופה. פיל קולינס לא ידע אז איך הוא לעזאזל אמור לתופף עם זה. זה היה רק ​​במהלך מפגשי הכתיבה עבור התקליט האולפני הבא כשיצירה זו נשלפה ונבחנה מחדש.


טוני בנקס ביקש לעבוד עליהם כשלושה שירים נפרדים. ראת'רפורד הציע לחברם למקשה אחת. כך, חברי הלהקה נכנסו לתהליך שהביא לעסק את סימן ההיכר של הסאונד הקלאסי של הלהקה. בנקס עצמו הרהר באופיו המורכב של השיר, וקבע, "הייתי די מרוצה מזה באותו זמן, אני חייב לומר, כי... היו בו הרבה חלקים".


משחק המילים והשיר שמביאים חוסר שביעות רצון


שמו האניגמטי של השיר הוא, למעשה, דוגמה לחוכמה האינטלקטואלית של הלהקה. זהו משחק מילים על פירת' אוף פורת', שפך נהר ידוע בסקוטלנד. כפי שבנקס הסביר מאוחר יותר, "יש נהר בסקוטלנד שנקרא פורת'... אז חשבתי, פורת', פיפת', אתם יודעים, 'פירת' אוף פיפת'... זה נשמע יותר עמוק ממה שזה באמת כי זה היה אמור להיות סתם בדיחה קטנה, באמת". גילוי זה מפשט את המסתורין של שם היצירה תוך הדגשת חיבתה של הלהקה למשחקי מילים חכמים. אה, ושם השיר לא מופיע כלל במילים שפיטר גבריאל שר שם. 


המילים, שנכתבו במשותף על ידי בנקס והבסיסט מייק ראת'רפורד, הן מופשטות ופואטיות, נוגעות בנושאים של הטבע, חלוף הזמן והתבוננות קיומית. המטאפורה המרכזית היא של מסעו של נהר אל הים, שמגיעה לשיאה בשורת הסיום העמוקה, "חולות הזמן נשחקו על ידי נהר השינוי המתמיד". אז למרות גאוותו במוזיקה, בנקס דחה בעקביות את המילים ככישלון, כפי שסיפר: "מייק ואני כתבנו יחד את המילים. קצת נתקענו לרעיון לשיר. התחלנו לכתוב בצורה פשוטה מאוד על נהר, ואז הנהר הפך לסוג של נהר של החיים. זה די אלגורי ואני לא חושב שזו הליריקה הכי מוצלחת שלנו".


פיטר גבריאל, מצידו, התייחס למילים כנקודת זינוק לתיאטרליות הבימתית הייחודית שלו. במהלך הופעות חיות, הוא היה מרבה לפתוח את השיר בסיפור ביזארי על קבוצת מטיילים צמאים אשר, לאחר שמצאו גופות, מתחילים לקפוץ עליהן כדי להוציא את המים מפיהם. הסיפור מסתיים כאשר סקוטי בקבוצה מבין את חוסר התוחלת של התרגיל ועוצר ליד הגופה החמישית, ומתייחס אליה כפירת' בשל המבטא שלו. נו, הדמיון של גבריאל לא ידע גבולות.


מפגשי החזרות על היצירה


לאחר תקופה של סיבובי הופעות אינטנסיביים לקידום התקליט פוקסטרוט, ג'נסיס הקדישה במכוון זמן לכתיבת חומרים חדשים. החזרות הראשוניות לתקליט החדש התרחשו בסביבה מאוד לא שגרתית: סלון של "בית אחוזה ישן ומפואר" בצ'סינגטון, בסארי. סביבה ביתית זו באה עם הרצון של הלהקה לעבוד מחוץ לחדרי חזרות סטריליים ומקצועיים.  


המפגשים לא היו חפים מבעיות; עוצמת הקול של הלהקה הובילה באופן בלתי נמנע לתלונות מצד שכנים, שהטילו עוצר על נגינתם. הגיטריסט סטיב האקט נזכר בחוויה בחיבה: "מכיוון שזה היה בית ששייך למשפחה, זה נתן למוזיקה תחושה של חובבנות שמחה. זה הפך את זה לכייפי כי הרגשת שלא באמת אמור להיות שם דבר שכזה".


לאחר מכן העבירה הלהקה את החזרות שלה לחלל מתחת לבית הספר למחול אונה בילינגס בשפרדס בוש, בלונדון. פיל קולינס ציין בהומור את המעבר מריח של "דשא קצוץ טרי" ל"ריח של נעלי בלט".


אולפני איילנד, אוגוסט 1973: הסביבה והמהנדס


באוגוסט 1973, לאחר שסודרו ועובדו החומרים, נכנסו חברי ג'נסיס לאולפני איילנד בלונדון כדי להתחיל להקליט. החלטה מרכזית בנוגע לסאונד של האלבום הייתה קידומו של ג'ון ברנס. לאחר ששימש כטכנאי ההקלטה בפוקסטרוט, ברנס קודם לתפקיד מפיק שותף לצד הלהקה.  


ברנס, מהנדס ותיק עם קורות חיים מרשימים שכלל עבודה עם ג'תרו טול, טראפיק ופיירפורט קונבנשן, הביא רמה חדשה של מיומנות טכנית ומקצועיות למפגשים. המומחיות שלו מילאה תפקיד מרכזי ביצירה. סטיב האקט שיבח את ברנס כמי שהיה "מעורב מאוד", וציין שתרומתו הייתה המפתח להבאת "הצליל העבה מאוד" של הגיטרות. החזון המוזיקלי המורכב של הלהקה דרש סביבת הקלטה חדישה, אותה סיפקו אולפני איילנד. השימוש בקונסולת HELIOS, הנערצת בזכות האיקווליזציה החמה והמוזיקלית שלה, בשילוב עם מכשירי טייפ של STUDER עם 16 ערוצים, העניקו לג'נסיס כר נוח ליצור עמו.


ארכיטקטורת המקלדת של טוני בנקס הגאון


השיר בנוי על יסודות הקלידים של טוני בנקס. נגינת הפסנתר האייקונית שלו, בסגנון קלאסי, בוצעה על פסנתר הכנף של חברת סטיינוויי שהיה באולפני איילנד. הקלטת החלק הזה הציבה אתגר טכני משמעותי. בנקס נזכר כי התקשה עם הרעש המכני של דוושת הסאסטיין (הפדאל הימני שדואג להארכת צלילים) של הפסנתר שנקלט על ידי המיקרופונים. הוא סיפר: "היה קשה מאוד להוציא את רעש הפדאל, אז ניסיתי לנגן את התפקיד בלי הפדאל, מה שהיה קצת קשה לעשות".


סולו הסינטיסייזר, שחוזר בעוצמה על נושא הפסנתר בהמשך היצירה, היה רגע מכונן עבור הסאונד של בנקס. הוא בוצע עם סינטיסייזר ARP PRO SOLOIST, תוספת חדשה לארסנל הקלידים שלו אותו רכש לאחר חוויה מתסכלת עם סינטיסייזר EMS VCS 3 לא אמין. הסינטי החדש שלו היה מונופוני (כלומר, אי אפשר לנגן בו כמה צלילים ביחד) והיו בו צלילים מקובעים, וזה מצביע על כך שבנקס כנראה השתמש בקול ה-TRUMPET של הכלי. הטקסטורות האקורדיות המלכותיות לאורך השיר סופקו על ידי המלוטרון מדגם M400 שלו (שזה דגם קטן יותר של מלוטרון בו היה אפשר לשים רק שלושה צלילים בסלילי טייפים). בנקס השתמש פה בצלילי ה-STRINGS וה-CHOIRE שהוא שם בכלי. בנוסף, הוא השתמש באורגן האמונד מדגם L-122.


הגיטרה הלירית של סטיב האקט


סולו הגיטרה של סטיב האקט ביצירה הזו נחשב לרגע מהטובים ביותר שלו עם ג'נסיס ולאחד הסולואים המהוללים ביותר בתולדות הרוק המתקדם. הסולו אינו פרץ של פירוטכניקה נוצצת, אלא פרשנות מחודשת למנגינת החליל שביצע בהקלטה פיטר גבריאל והולחנה במקור על ידי בנקס. האקט: "מכיוון שהשיר עסק בנהר ובים, היה לי רעיון של שחף שדואה מעל פני השטח, גולש, אוחז בצליל, נותן לו להפוך למנגינה... כמו תעופה, מתכופף ומתפתל".  


הבסיס של הצליל שלו היה גיטרת הגיבסון לס פול שלו. ליבת המשכיות הצליל הגיעה מפדאל פאז מדגם "ביג מאף" של אלקטרו-הרמוניקס. לאחר מכן, הצליל שיצא מזה הוזן למגבר הטרנזיסטור HH שלו. כדי לעצב את הצלילים וליצור גלים דרמטיים, האקט השתמש בפדאל ווליום, ולצורך אווירה והשהיית הצליל, הוא השתמש בטייפ מדגם MAESTRO ECHOPLEX EP-3 שהקליט את הצליל שלו ומיד שלח אותו החוצה בהשהייה קטנטנה. היום משיגים דבר שכזה בתוכנות מחשב - אך לרוב ללא תחושה ונשמה.


האקט: "היה לי את מכשיר האקופלקס ובמקרה זה עבד טוב במיוחד עם הפדאל שהיה לי ועם ה-FUZZ BOX שהיה לי אז. למרבה המזל, רוב הזמן הוא היה מקבל צליל של פידבק כשניגנתי צליל של פה דיאז גבוה, אז זה נשמע כאילו התווים נמשכו לנצח. טוני רצה במקור שזה יהיה סולו שלו אבל עם קלידים זה נשמע כמו מנגינה צרפתית. בגיטרה, יש לזה משהו מצרי או מזרח תיכוני וברגע שהתחלתי לנגן בגיטרה, טוני היה כמו, 'אוקי, בוא נעשה את זה כלהקה'".


המנוע הקצבי של קולינס וראת'רפורד


את המסגרת הקצבית המורכבת של השיר הביאו הצמד המרשים פיל קולינס ומייק ראת'רפורד. על מערכת התופים שלו מתוצרת "גרטש", קולינס סיפק ביצוע עוצמתי ומעודן כאחד, ממש אמן בתיפוף רוק מתקדם. הוא ניווט במקצבים הסבוכים של השיר בזרימה ודיוק שנבעו מהשפעות הג'אז שלו. קולינס הצהיר לעתים קרובות כי פילוסופיית התיפוף שלו הייתה תמיד "לשרת את השיר", לא לעמוד לראווה, ועבודתו פה היא התגלמות מושלמת של עיקרון זה: זה מסנוור מבחינה טכנית אך משולב בצורה מושלמת ורגשית במכלול המוזיקלי.  


תפקידו של מייק ראת'רפורד היה רב-גוני באופן ייחודי. הוא השתמש בגיטרת ריקנבקר בעלת צוואר כפול, ששילבה גיטרה בס עם 4 מיתרים וגיטרה בעלת 12 מיתרים, מה שאפשר לו להחליף תפקידים בצורה חלקה על הבמה. הוא גם השתמש בפדאלים של בס מדגם "מיסטר באסמן" של דיוטרון. זאת לפני שאימץ בהמשך את הפדאלים של מוג טאורוס המפורסמים יותר - כדי להחזיק את הצלילים הנמוכים בזמן שידיו היו עסוקות בגיטרה בת 12 המיתרים. לדעתי, הוא בסיסט רוק מתקדם שחייבים לדבר עליו יותר. כולם מציינים את כריס סקווייר, ג'ון ווטון וכאלו. מייק ראת'רפורד, לדעתי, בהחלט נמצא שם למעלה באולימפוס הבסיסטים של הפרוג.


קולו וחלילו של המלאך גבריאל


בעוד שהביצועים האינסטרומנטליים הם לעתים קרובות המוקד העיקרי, תרומתו של פיטר גבריאל הייתה חיונית. חליל הצד בשיר מציג את הנושא האינסטרומנטלי העיקרי של השיר, מנגינה נוגעת ללב ובלתי נשכחת שעוברת מאוחר יותר לגיטרה של האקט. מבחינה ווקאלית, ההגשה התיאטרלית הייחודית של גבריאל העניקה למילים המופשטות תחושה של דרמה ורצינות. הוא שימש כקריין של השיר. ואיזה קול יש פה לגבריאל! כשהלהקה מתפרצת פנימה, אחרי פתיחת הסולו של בנקס - גבריאל נשמע כה ברור שנדמה שהוא שר כשהוא עומד איתנו בחדר.


נהר של שינוי תמידי


המעבר של היצירה מהאולפן לבמה בולט עם ההשמטה המיידית של סולו הפסנתר האייקוני מהופעות חיות במהלך סיבובי ההופעות הראשונים. זו לא הייתה בחירה אמנותית אלא בחירה פרגמטית, שנולדה ממגבלות טכנולוגיות. על הבמה, טוני בנקס השתמש בפסנתר חשמלי מדגם אלקטרה-פיאנו 368 של RMI, כלי שבניגוד לפסנתר אקוסטי אמיתי, לא היה רגיש למגע. דבר זה הפך את ביצוע הסולו העדין והדינמי לכמעט בלתי אפשרי לביצוע יעיל. ההחלטה התבססה לאחר מופע ידוע לשמצה שבו תו כושל במהלך ההקדמה אילץ את פיל קולינס להתחיל את השיר מוקדם כדי לכסות על הטעות. מאותה נקודה, האינטרו הזה בוטל.  


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.


הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459






©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page