אלטון ג'ון, דייויד ביירון (הסולן האגדי של להקת אוריה היפ) ועוד זמרים ידועים אחרים עבדו למחייתם כזמרי קאברים בתקליטים מוזלים של להיטי התקופה. זה מדליק, זה זול, זה מזויף אך מצד שני מקורי. סדרה זו, שנמכרה בעיקר ברשתות סופרמרקטים באנגליה, נקראה TOP OF THE POPS. זה קשה להאמין עכשיו, אבל בתחילת שנות ה-70 לא היה דבר כזה 'אלבום אוסף' של להיטי המצעד. מי שרצה את להיטי המצעד בפטיפונים, נאלצו לקנות את כל התקליטונים, אבל דמי הכיס לרוב לא איפשרו זאת, אז מקבץ להיטים באלבום בפחות מליש"ט היה מציאה נחשקת. העובדה שזה לא היה האמן המקורי לא הייתה חשובה אז.
סיפורנו מתחיל בשנת 1968, כשחברת התקליטים PICKWICK העסיקה נגני אולפן, שתפקידם היה לחקות באופן הכי קרוב את הלהיטים החמים של מצעדי הפזמונים. שמונה אלבומים יצאו כך בכל שנה. בכל אלבום 12 קטעים, שכולם הוקלטו במשך ארבעה ימים בלבד ועטיפות התקליטים הציגו בחורות יפות למראה ולבושות לפי אופנת תכנית הטלוויזיה TOP OF THE POPS. אותן בחורות הביאו לעיתים את התקליטים למכירות מוגברות שהציבו אותם במצעדי התקליטים הרגילים. כך קרה בשנת 1971 ולכן הוצב חוק להוציא את התקליטים הזולים האלו מהמצעדים.
התקליטים האלו היו ידידותיים מאד לכיס הצרכן. מחירם עמד על פחות מדולר אחד. היה ברור לרוב שזה לא הדבר האמיתי. חברת התקליטים הזולה הזו השתמשה בשם 'טופ אוף דה פופס' כשגילתה שבבי.בי.סי לא רשמו חוקית את השם הזה לעצמם. סבתות רבות קנו את התקליטים לנכדיהן במחשבה כי זה ודאי הדבר האמיתי. הטריק עבד. כיום נמכרים תקליטים אלו ביד שניה בפרוטות מבלי לדעת שבפנים מתחבאים גם ביצועי קאברים מפי אמנים ידועים שהיו זקוקים להשלמת הכנסה.
אלטון ג'ון נהג לעבוד באותה חברה בסוף שנות השישים. הוא אף עשה זאת בעת שהקליט את אלבומו השני עם שירים כמו YOUR SONG ו- BORDER SONG. הוא היה זקוק לכסף ולכן שר קאברים. בראיונות עמו סיפר כי ממש נהנה מהסשנים לתקליטים המוזלים האלה. כך הוא סיפר בספרו האוטוביוגרפי: "עשיתי הרבה אלבומי קאברים ללייבל שנקרא מארבל ארץ': גרסאות של להיטי המצעד הנוכחיים שהוקלטו בחופזה ונמכרו בזול בסופרמרקטים. אנשים מדברים על זה כעל נקודת שפל נואשת בקריירה שלי: האמן מסכן, שלא התגלה, מצטמצם לשיר בעילום שם כדי להרוויח משהו. אני מניח שאפשר להסתכל על זה ככה אבל זה בהחלט לא הרגיש ככה באותו זמן, כי ההקלטות לאלבומי הקאברים היו מהנות ומצחיקות.
המפיק היה אלן קאדי שהמטיר עלינו בקשה מטורפת אחת אחרי השנייה. 'אתה יכול לשיר את YOUNG GIFTED AND BLACK?' ובכן, זה לא שיר שאמור לשיר בחור לבן כמוני, אבל אני אנסה... וקדימה לשיר הבא - אנחנו צריכים שתישמע כמו נבחרת אנגליה למונדיאל'. בסדר, יש כאן רק שני זמרים וזמרת, אז זה כנראה לא יישמע בלתי ניתן להבחנה מה מקורי, אבל אתה הבוס... באחת הפעמים נדרשתי להישמע כמו
רובין גיב מהבי ג'יס, זמר גדול אבל אדם בעל סגנון ווקאלי ייחודי: סוג של ויברטו מפחיד, מאנפף. לא יכולתי לעשות את זה, אלא אם כן אחזתי פיזית בגרוני והסתובבתי בזמן ששרתי. עמדתי שם, מיילל, אצבעות צמודות סביב צווארי, מנסות נואשות לא להסתכל מעבר לזכוכית האולפן, שם זמרי הקאברים האחרים, דיוויד ביירון ודנה גילספי, היו נצמדים זה לזה וגועים מצחוק.
הנה כמה שנהניתי מההקלטות של אלבומי הקאברים; חזרתי ועשיתי אחד כזה אחרי שקריירת הסולו שלי כבר המריאה. אני מבטיח לכם שאני לא ממציא את זה. השיר YOUR SONG נכתב, האלבום ELTON JOHN יצא, הייתי במצעדי הפזמונים בזכותי, עמדתי לטוס לאמריקה לסיבוב ההופעות הראשון שלי, וחזרתי לאולפן כדי לשיר גרסאות נוצצות של IN THE SUMMERTIME ו-LET'S WORK TOGETHER לתקליט נוראי שנמכר בסופרמרקט. כרגיל, זה היה כיף".
התהליך להפקת האלבומים נערך לפי לוח זמנים קפדני. ועדה מיוחדת מטעם חברת התקליטים נהגה להתכנס מדי יום רביעי ולבחור תריסר שירים להקלטה מהירה. אז היה מקבל ברוס באקסטר את רשימת הנבחרים וממהר לעבוד על הקלטת כלי הנגינה ביעילות. "אם היה צורך בכלי קשת לשישה שירים, היינו מקליטים אותם ביום אחד בלבד", הוא הסביר.
אז נבחרו הזמרים המתאימים לביצוע. אם אותם זמרים לא הספיקו ללמוד בזמן את כל השירים, נכנס אלמנט האילתור. בינתיים דאגה חברת התקליטים לבחור את הדוגמנית למוצר המהיר הבא בסוכנות דוגמניות.
באקסטר עבד כמשוגע מסביב לשעון כדי לספק את הסחורה בזמן. "יש ביצועים משכנעים ויש שלא כל כך", הוא אמר. "לא הצלחנו למצוא זמר שיישמע בול כמו מיק ג׳אגר. היו כמה שניסו אך ללא הצלחה".
אחד מטכנאי ההקלטה שעבדו שם באולפן היה ריצ׳רד גולדבלט (הטכנאי שהקליט בארץ בשנת 1971 את אלבום הבכורה של גרוניך ואחר כך גם אמנים כמו יס, אי.אל.או ועוד. בעניין האלבומים האלו של TOP OF THE POPS הוא סיפר לי: "נהגנו להקליט את האלבומים באולפני CTS בוומבלי עם מפיק ושמו ברוס באקסטר. לקח לנו יומיים מסביב לשעון להתחיל ולסיים אלבום שלם שכזה, כדי שייצא בזמן לחנויות, כל עוד השירים בו עדיין צועדים למעלה במצעדים. היו זמרים מצוינים בתהליך ההפקה הזה. אחד מהם היה טוני ריברס ועשינו גירסה מדהימה של 'רפסודיה בוהמית' תוך ארבע שעות בלבד!".
ובכן, השדרן קני אוורט לקח את ההקלטה הזו (שיצאה באלבום מס' 49 בסדרה זו), עירבב אותה עם ההקלטה המקורית של קווין והשמיע את התוצאה בתוכנית הרדיו שלו, כשהוא קורא למאזינים להצביע על מה באמת אמיתי ומה זה מאלבום הקאברים.
דייויד ביירון סיפר בשנת 1976 על ההקלטות האלה: "התחלתי את עניין הקלטות הקאברים בסוף שנת 1967. הייתי מגיע לאולפן פעם בחודש ומקליט בסשן אחד כ-12 שירים. בהמשך הצטרף לחבורה שלנו אלטון ג'ון, שנהג לשיר את קולות הרקע בשירים בהם שרתי את השירה המובילה. נהגנו להיפגש בסשנים האלה וכך יצרנו חברות בינינו. הוא לא חשב על עצמו אז כזמר טוב אבל אני חשבתי שהוא בסדר גמור".
בשנת 1978 החלו המכירות להידלדל, כשהשוק הוצף באוספים של חברות אחרות ועם הביצועים המקוריים. בסוף 1979 תם הסיפור של פס היצור המוזל הזה.
רגעי זהב בתקליטים האלו:
השיר VOODO CHILE בוצע במקור על ידי ג'ימי הנדריקס וגיטרת הפנדר טלקאסטר שלו. אבל כשהיה צריך להקליט את השיר לגירסה המוזלת, הגיע הגיטריסט בוב פאלון להקלטה כשבידו גיטרת פנדר טלקאסטר, ששונה מאד. ברור לכם שזה היה רחוק מהנדריקס כמו אבקת שוקולית מאבקת קוקאין. את הגירסה הזו תמצאו בתקליט מס' 14 בסדרת TOP OF THE POPS.
רוצים את אחת מגירסאות הכיסוי הגרועות יותר שיש? בואו לתקליט מס' 25 ותמצאו שם את PUPPY LOVE, להיט הדבש של דוני אוסמונד שקיבל פה דווקא את הקול הנשי של מרת'ה סמית', שנתנה לשיר טיפול סופני.
ומה עם WALK ON THE WILD SIDE של לו ריד? בשביל זה תלכו לתקליט מס' 31 ותמצאו את זמר הסשנים דני סטריט שניסה לשיר את זה בסגנון של לו ריד אך קולו נשמע יותר כקריין שמקריא חדשות.
ויש גם את LIFE ON MARS של דייויד בואי. זה בתקליט מס' 32 ודווקא כלי הקשת נשמעים פה סבבה. כדאי לכם להקשיב. ובתקליט מס' 45 יש אפילו את AUTUBAHN, במקור של להקת האלקטרו, קראפטוורק, כשפה זה ברוס באקסטר שעמל לבדו על סינטיסייזר ARP 2500. תהליך שלקח לו כמה שעות יקרות.
ואם כבר הזכרתי את BOHEMIN RHAPSODY של קווין - בגירסה המקורית לקח לארבעת חברי הלהקה המון זמן כדי להקליט את יצירתם. בשביל תקליט הקאברים כל מה שהיה צריך זה לילה אחד של הקלטות. וכן, הגיטרסה של WUTHERING HEIGHTS, בתקליט מס' 65, לא נשמעת כמו קייט בוש אלא כאילו זו אוליב אויל, חברתו המצוירת של פופאי, ששרה פה.
אז רוצים גוד טיים? תקשיבו לאלבומים האלו. זה חלק בלתי נפרד מהכיף של הסבנטיז.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.
הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.
רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים