תקליט ישראלי - למה שלמה ארצי החליט להקליט את האלבום הכי נוגה ואינטימי שלו דווקא כשהיה על גג העולם?

בשנת 1982, בעיצומה של מלחמת שלום הגליל, ושנה אחת בלבד לאחר ששוב הצליח להרטיט ולענג את המוזיקה הישראלית עם התקליט המכונן "חצות", עמד שלמה ארצי בצומת דרכים אמנותי. ההצלחה של "חצות" הייתה פנומנלית, כמעט חסרת תקדים. זה ומה שבא לפניו (התקליט "דרכים") הפך את ארצי, אחת ולתמיד, מזמר מוכשר ומצליח לסופרסטאר מקומי, למנהיג של שבט מעריצים אדיר שהלך אחריו באש ובמים. "חצות" סיכם עשור של יצירה, ארז להיטים גדולים ("לא עוזב את העיר", "במטוס סילון", "יום אחד" ו"מהן המילים") באריזה חדשה, אנרגטית וסוחפת, והציג אמן בשיא כוחו. הקהל פשוט רצה עוד ועוד מהאמן הזה.

השאלה הגדולה שריחפה באוויר הייתה: "טוב, לאן הולכים מכאן?". הדרך הקלה הייתה לשכפל את ההצלחה, להמשיך באותו קו של המנונים קליטים ומופעי ענק. הרי כל מפיק מסחרי היה דורש ממנו באותם ימים להמשיך באותו קו בדיוק ולספק עוד איזה להיט מיידי לרדיו. אבל שלמה ארצי, אמן בנשמתו, בחר בדרך המורכבת, והאמיצה יותר. הוא בחר לנסוע פנימה, אל תוך עצמו ואל תוך הווייתה של החברה הישראלית. במקום להמשיך לדהור על הגל, הוא בחר להאט, לנשום ולהקשיב לדממה. הוא חיפש מקום ומצא לעצמו "מקום" - תקליט אולפן שהיה ההפך הגמור מ"חצות" כמעט בכל מובן, ויחד עם זאת, היווה את הנדבך החשוב יותר בבניית דמותו של ארצי כפי שאנו מכירים אותה היום: המשורר של דור שלם, המתעד הרגיש של הנפש הישראלית.

אז כדי להבין את גודל המהפך ש"מקום" מייצג, אני חייב להתעכב על "חצות" - הוא תפס את האנרגיה של הקהל, את השירה האדירה של האלפים, את הזיעה והחשמל שבאוויר. כל מי שחווה את ההופעות ההן זוכר את הדופק המואץ ואת חטיבת הקצב שנתנה בראש. השירים, גם האישיים שבהם, קיבלו בהופעה ממד קולקטיבי, קהילתי. זה היה תקליט של "ביחד". זה היה הסאונד המובהק של ישראל שמחפשת לחגוג ולשמוח למרות כל הקשיים מסביב.

"מקום", לעומת זאת, הוא תקליט של "לבד". זהו תקליט של התבוננות פנימה, של חשבון נפש. אם "חצות" היה סוג של מסיבת ענק פרועה בסלון, "מקום" הוא השיחה השקטה במרפסת שאחריה, כשהאורחים הלכו והעיר נמצאת רגע לפני שהיא מתחילה להתעורר. ארצי, שהגיע אז לעוד שיא הפופולריות, הרגיש צורך לקחת צעד אחורה מההמון ולחפש משמעות אישית ועמוקה יותר. הוא חיפש מקום פיזי, מקום רגשי, ומקום בתוך המציאות הישראלית המורכבת של ראשית שנות ה-80. בריאיון שנערך עמו בצוותא בשנת 1982, דיבר ארצי על הצורך שלו למצוא "מקום" שקט ואישי בתוך המהומה הלאומית. הימים היו ימי מלחמה כואבת בלבנון, מחאות ציבוריות וסערה חברתית עמוקה. התקליט היה עבורו מעין מפלט, ניסיון להתחבר לשורשים ולמצוא נחמה במילים הגדולות של השירה העברית. תודו שרק יוצר עם ביצים של יען ויושרה פנימית נדירה מסוגל לוותר על מחיאות הכפיים הסוערות בשביל יופי נוגה שכזה.

התקליט הורכב ברובו מלחנים של ארצי לשיריהם של גדולי המשוררים העבריים, בהם נתן יונתן ("הרדופים", "החול יזכור", "אל הנירים האפורים"), נתן אלתרמן ("בהר הדומיות"), שאול טשרניחובסקי ("אומרים ישנה ארץ", שארצי כבר הקליט שנים לפני כן וחש כמיהה לחזור אליו), יעקב אורלנד ("אני נושא עמי") ומשה טבנקין ("שיר"). החלטה זו של ארצי, לחזור אל השירה העברית, קישרה את המצב האקטואלי למקורותיה של הזהות הישראלית. החיבור לשיריו של נתן יונתן קיבל באותם חודשים ממד שובר לב במיוחד, כשהשכול הלאומי הדהד מכל בית, ומילות השירים הללו עטפו את הכאב בצמרמורת אמיתית. 

ויש גם את "ברית לא מותרת" שהוא דואט שלו עם אסתר שמיר, שגם הלחינה את זה. שמיר העניקה לארצי לחן רגיש ומופלא, והשילוב הקולי ביניהם פשוט ממריא לגבהים נדירים. וקטע הנושא, שפותח את צד ב', הוא אינסטרומנטלי ברובו. ארצי פעל כאן כאמן חסר פשרות שלא נכנע לתכתיבי השמעות. העיבודים מפתיעים עם הרמוניות ווקאליות מורכבות וגם עיבודים לכלי נשיפה וכלי קשת שמותירים מקום לדמיון. המעבד רמי לוין עשה כאן עבודה מבריקה של תפירת צליל אוורירית, יחד עם נגינת הגיטרה הנפלאה של שמוליק בודגוב והתופים המדויקים של אלון הלל, שהעניקו לכל שיר מרחב נשימה קסום.

בזמן אמת, "מקום" זכה להצלחה מסחרית וזה לא מפליא, כי האווירה הכללית של המדינה לא הייתה אז שמחה - עם המלחמה. אף שהיו מבקרים שהופתעו מהטון המאופק והשקט והתגעגעו לקצב הסוער, המאזינים בבתים מצאו בו מזור. אנשים חיפשו צלילים להישען עליהם ומילים להתחבר איתן - וארצי הוכיח שהוא מסוגל להתמודד עם נושאים קיומיים, חברתיים ופוליטיים ברגישות ובכנות שאין שני לה. "מקום" סלל את הדרך לאלבומי המופת שיבואו אחריו בשנות ה-80, כמו "תרקוד" ו"לילה לא שקט" ו"חום יולי אוגוסט", שבהם השילוב בין האישי לקולקטיבי הגיע לשיאו. בלי נקודת העצירה המהורהרת הזו, שבה ארצי זיקק את המשמעות של היותו יוצר עברי, ספק אם היינו מקבלים את יצירות הענק שעיצבו את פס הקול של חיינו.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459