top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק ישראלי: סיפור פירוקה של להקת תיסלם בשנת 1983


המון תודה ליזהר אשדות וליאיר ניצני, שענו לכל שאלה שהייתה לי בעת כתיבת מאמר זה. אין עליכם!


אז הנה תחילת הסיפור בכמה מילים...


דני בסן, יליד ברזיל, תושב רמת השרון ולשעבר מחבורת הזמר של חיל האוויר (שם שירת עם דיוויד ברוזה ודפנה ארמוני), הגיע בשנת 1980 להקלטה בגלי צה"ל. במהלך שיטוטיו שם הוא פגש טכנאי הקלטה, יאיר ניצני, ועורך מצעד הפזמונים של המצעד, יזהר אשדות. האחרון ידע לנגן היטב בגיטרה. הוא שמאלי ואף קיבל שני שיעורי נגינה מקורין אלאל.


השלושה קלטו במהרה כי יש להם שפה משותפת ושמה רוק'נ'רול. כך הקליטו שיר אחד ושמו "תנו לי רוק'נ'רול" (עם נגני ההקלטות אוהד אינגר בבס, יוסי בוזין בתופים ו'אינדונזי' אחד בטקסט). השם המקורי שלהם היה 'יוסי ויוסי' (כדאחקה על הזמר שוקי שוקי, מהצמד שוקי ודורית - שהיה להם להיט בשם "גן נעול").


אבי פרץ, שהיה ממושכי החוטים בתעשייה המוסיקלית אז, שמע ונדלק. את השיר "תנו לי רוק'נ'רול" הוא לקח לפסטיבל MIDEM היוקרתי וחזר עם בשורה, "מעוניינים שם בחו"ל לקבל תקליט שלם שלכם באנגלית". עם רוח גבית חזקה נכנסו השלושה לאולפני טריטון - שם עבד טכנאי ההקלטה יהושע שדה. החבר'ה קראו לו יושי. במהרה הצטרף יושי למיזם החדש. והתוצאה באה עם התקליט LOUD RADIO (שיצא גם בגירסה עברית, "רדיו חזק").


התקליט הפך בישראל להצלחה גדולה ועכשיו היה צורך להקים להקה אמיתית לעמוד מאחוריו. את עמדת התופים אייש סמי אבזרדל, תושב קריית מלאכי שהשקיע רבות בנסיעה קבועה לתל אביב, כדי לעבוד עם החבר'ה, שקיבלו אותו אליהם אחרי אודישן. לפני כן הוא תופף בלהקה בשם 'אצבעות הזהב'. בגיטרת הבס פרט צחי 'צוף' פילוסוף, איש נעים הליכות ולשעבר בסיסט בלהקת רוק מתקדם ושמה 'אטמוספרה'.


החבר'ה האלו באו לעשות מהפכה ברוק הישראלי, מבלי שידעו זאת אז.


אני ותיסלם - בזמן אמת


להקת תיסלם היא סיפור אהבה גדול אצלי. כשהייתי תלמיד בבית ספר יסודי ברמת השרון, בשנת 1981, נדהמתי לגלות צלילים חדשים שבקעו מהרדיו. אלו היו צלילים חצופים, אנרגטיים ועתירי רוק ותשוקה. מיד התאהבתי בלהקה הזו שקראו לה תיסלם (נו, זו מילת סלנג ששוגרה אז היטב בשפה שלנו שפירושה "כל הכבוד" או "סחתיין").


איך שיצא התקליט הראשון, "רדיו חזק", דהרתי עם אחד מהוריי לחנות התקליטים מוסיקול, ברחוב סוקולוב, והתחמשתי בעותק ממנו. העטיפה הייתה בולטת בהחלט, בזכות הבחורה הערומה עם האנטנה שיצאה מראשה. אבל היי, עירום בתקשורת היה אז הדבר הכי טבעי שיש. זה פורסם בכל מקום - בעיתונים, בתקליטים, בספרים, בקולנוע. אנשים התייחסו לזה כחלק מהנוף הרגיל.


והמוסיקה? איזו יצירה! שירים אחד אחד. בנוסף ללהיטים, שיר שאני ממש אוהב וחייב תמיד להקשיב לו בווליום הוא "חושב רחוק כרגע". דרך אגב, יזהר אשדות סיפר לי שהפקת השיר הזה הושפעה משני שירים שהוא ויאיר אהבו אז - CONFUSION של אי.אל.או ו- GIRLS TALK של דייב אדמונדס.




כשיצא התקליט השני, "תיסלם 2" דהרתי כסוס למוסיקול וקניתי אותו. עדיין תלמיד ביסודי, עדיין אותן מורות מיובשות שניסו ללמד אותי חשבון ולשון - מול מורים למוסיקה שצולמו שזופים בעטיפה הקדמית והדהימו אותי עם צליל שונה לחלוטין ממה שהיה בתקליט הראשון.



תיסלם צעדה עם האופנה וחבריה עיטרו כהלכה את המזון המוסיקלי היומי שלי, בתקליטם השני, עם שירים נהדרים ומגוונים. וכן, הלהיט "עוד פגישה" (שבא גם עם קליפ נפלא) הושמע ללא הרף ברדיו. תמיד חשבתי שנגינת הקלידים של יאיר ניצני בשיר הזה הושפעה מלהקת סופרטרמפ, עד שהוא גילה לי השפעה נוספת שלא חשבתי עליה, עם שיריהם של הצמד האמריקאי המצליח, הול ואוטס.


להקת תיסלם חרטה שריטה עמוקה בפסקול הישראלי אבל לא החזיקה אז מעמד זמן רב. ישראל של הימים ההם, מוכת האינפלציה ומלחמת לבנון הראשונה, נתנה נוק אאוט ללהקה שביקשה להשקיע כמה שיותר מסיקלית וגם בציוד טכני ושיווק. הרצוי התנגש עם המצוי...


רבים כותבים בתקשורת על ההישגים הנפלאים וההצלחות הגדולות של להקת תיסלם, אך הנה פה, לראשונה, אני מביא דווקא את הסיפור על סופה של הלהקה, בשנת 1983 - כולל המון פרטי מידע שאספתי וסידרתי ממקורות תקשורת שונים מאז.



בינואר 1983 פורסם בעיתון להיטון שאם תרצו להזמין הופעה של להקת תיסלם, זה יעלה לכם 2,400 דולר. גם להקת בנזין דרשה את אותו המחיר.


היכן גם הופיעה תיסלם באפריל 1983? - תפתחו יומנים ותשריינו כרטיסים:


6.4 - בית העם ברחובות

7.4 - קולנוע שביט בנתיבות

8.4 - קולנוע דוד בהרצליה

13.4 - באשדוד

14.4 - בית החייל בתל אביב

15.4 - מתנ"ס בקריית שרת

21.4 - קולנוע נורית בנצרת


ב-25 ביוני בשנת 1983 נערך מופע משותף ללהקת תיסלם עם להקת בנזין, בפארק הירקון, בבמת הקונכייה האקוסטית.


עשרות אלפי צעירים גדשו את המקום כדי ליהנות מצלילי שתי הלהקות המובילות, כשערב זה פורסם כדו-קרב, אך היה למעשה מופע של חברות אמיתית ורווח לרוק הישראלי. תיסלם היו הראשונים שעלו לבמה ונתנו לקהל שירים מתקליטם השני ("תיסלם 2"). חברי הלהקה ניגנו בשצף קצב, דני בסן רץ וקפץ על הבמה כמיק ג'אגר הישראלי ויאיר ניצני העניק פתיחה אינסטרומנטלית לפני שהכניס את הלהקה ללהיט "לראות אותה היום". את המופע סיימו התיסלמים עם "רדיו חזק".


אחרי שבנזין עלתה לבמה ונתנה משלה (כולל ביצוע ל- YOU REALLY GOT ME, של הקינקס) - עלו חברי שתי הלהקות וביצעו את השיר "מעשנים ביחד", אותו כבר ביצעו יחד כחצי שנה לפני כן, בהופעה בבית המורה בתל אביב (מתוך תוכנית הרדיו "ערוץ חי", של קול ישראל). עיתון להיטון הכתיר את ההופעה הזו, "הלילה הגדול של הרוק הישראלי", כשלצד תיסלם ובנזין עלו לבמה גם אריאל זילבר ויהודית רביץ.


הנה ההקלטה ההיא עם להקת בנזין:


ביולי 1983 הקליטה תיסלם את השיר "חצבים פורחים", באולפני גל-קול. המילים של יאיר ניצני והלחן של יזהר אשדות. העיבוד של תיסלם.



השיר הזה נכתב לאחר שלהקת תיסלם הופיעה בביירות, לבנון, מול חיילי צה"ל במהלך מלחמת לבנון שגעשה אז. רבים שרים את השיר הזה מאז עם המון שימחה וחושבים שמדובר בתיאורי טבע פשוטים. האמת רחוקה מזה וקרובה יותר למציאות הישראלית הכואבת מאד:


המילה "חצבים" היא מילת כינוי לחללי צה"ל, שמספרם עלה באופן מכאיב כמו פריחתם של החצבים.


יאיר: "המילים 'מול הכפר הירוק, בין עצים וגדרות' מדברות על בית הקברות הצבאי, קריית שאול, שממש צמוד לכפר הירוק".


יזהר אשדות: "בנק לאומי, שחתמנו איתו על חוזה לפרסומת, אמר לנו: תכתבו שיר לקידום תוכנית חיסכון לצעירים בשם 'חצב'. יאיר ואני כעסנו על עצמנו שהסכמנו להיקלע למצב הזה וכתבנו שיר שיש בו תיאורי נוף מהולים באבל ושכול".


רציתי לבדוק האם באמת כל להקת תיסלם מנגנת בשיר הזה או שמא מדובר בפרויקט מצומצם יותר. אז שאלתי את יזהר מה מקור הבס בשיר זה, יזהר ענה את מה שחשבתי: "צוף לא מנגן פה את הבס אלא מדובר בסינטי-בס שיאיר ואני ניגנו בו באולפן". כלומר, כל השיר הזה של תיסלם נוגן על ידי שני חברים בלבד - יזהר ויאיר.


יאיר גם הסביר לי מהיכן צליל הסינטיסייסר בשיר: "השתמשנו בשיר זה בדגם E-MU EMULATOR. עשינו עם זה סאונד של כלי מיתר נמוכים".


באוגוסט 1983 הקליטה תיסלם, באולפני רולי בתל אביב, את השיר "כוכבים", שמילותיו מספרות על ההחלטה לפרק את תיסלם. המילים מאת יאיר ניצני וצוף פילוסוף. הלחן של יזהר אשדות ולהקת תיסלם אחראית על העיבוד. בעיתון "ווליום" (בגיליון האחרון) כתב יזהר שבהקלטת השיר היה סמי אבזרדל בחופש ובמקומו נעשה שימוש בתופים חדשניים בשם LINN DRUMS. זו מערכת שסיפקה, באופן דיגיטלי, דגימות של צלילי תופים אמיתיים.


הופתעתי מהידיעה שסמי אבזרדל לא תופף ב"כוכבים" אלא אלה דגימות, אז פניתי עם זה ליזהר והוא אישר לי: "בטח. גם בשיר הזה וגם ב'חצבים פורחים' זה יאיר ואני מנגנים בכל הכלים והתופים מתוכנתים על DRUMULATOR. שני השירים האלו הוקלטו בתקופה שכבר היה לי 4-טראק, סיקוונסר ומכונת תופים ויצרתי סקיצות שלמות ורציתי לשחזר את הצליל שלהן".


המתופף, אלון הלל, הגיע לאולפן כדי להוסיף כלי הקשה וזה השיר האחרון שלהקת תיסלם הקליטה בשנות ה-80.



יזהר סיפר לי: "צוף היה בתקופה הזו בעניין של סלאפ בבס (SLAP BASS) ולכן שומעים הקפצת האגודל על המיתר פה ושם. כמו כן,יאיר לא ניגן בשיר הזה בקלידים ואת תפקידי הקלידים עשיתי עם מקלדות מדגם ROLAND SH-9 והיה סינטי POLYSIX של חברת קורג וגם MC-202 של חברת רולאנד".


להמחשה, יזהר גם שלח לי תמונה של הרולאנד SH-9 שחזר לפעול באולפן האישי שלו.



השיר "כוכבים" הוקלט באולפני רולי, שהיו חדשים אז (הוקמו בתחילת 1983) הקליטו בשישה עשר ערוצי הקלטה והתהדרו בפסנתר כנף לבן מתוצרת ימאהה, מגבר גיטרה פנדר, תופי LINN DRUMS ופינוק גדול לאמנים ישראליים שחפצו להקליט שם.



בסוף אוגוסט 1983 בישר עיתון להיטון, "להקת תיסלם מתפרקת".


בגוף האייטם נכתב: "להקת תיסלם תתפרק סופית ב-1 באוקטובר 1983. חברי הלהקה מתכוונים לכנס בימים הקרובים מסיבת עיתונאים, שבמהלכה יודיעו על פירוק הלהקה ועל מניעיה. הידיעה הראשונה על התפרקות אפשרית של הלהקה פורסמה בגיליון להיטון לפני שלושה שבועות. בראיון בלעדי עם חמשת חברי הלהקה, שיתפרסם בגיליון ראש השנה הקרוב, מגלים חברי תיסלם כי תיכננו את ההתפרקות עוד לפני חצי שנה וכי שמרו את דבר ההחלטה בסוד".


לפני שהלהקה פנתה לפירוק הסופי, יצא תקליטון חדש מטעמה. זה לא היה תקליטון רגיל, כי אם תקליטון גמיש (FLEXI DISC) שחולק בקרב הצעירים שפתחו חשבון "חצב" בבנק לאומי.

חשוב מאד - להניח את התקליטון הגמיש הזה על תקליט אחר בצלחת הפטיפון.




איכות סאונד התקליטון לא הייתה טובה, כיאה לתקליטונים גמישים, אך אל תדאגו - השירים "חצבים פורחים" ו"כוכבים" שנמצאים בו, ייצאו מאוחר יותר בתקליט פרידה ("לאספנים בלבד") ובאיכות משודרגת. בתקליטון גמיש זה נמצא גם הג'ינגל שהקליטה תיסלם לשיווק חשבון הבנק לצעירים.





הנה, בגיליון ראש השנה, מספרים חברי תיסלם מה באמת קרה...


יזהר: "אנחנו מתפרקים מפני שאנחנו נמצאים תקופה ארוכה מאד ביחד, בה עשינו הרבה מאד דברים והגענו למצב שדי מיצינו את עצמנו כלהקה. עשינו יותר ממה שכל להקה מסוגלת לעשות בארץ בתקופה של ארבע שנים. אני חושב שהגיע הזמן שכל אחד מאיתנו יעשה דברים שהוא שואף אליהם מבחינה אישית".


דני: "היו שמועות שהלהקה מתפרקת בגלל שאני מתחתן. האמת היא שקשרו שני נושאים שאין ביניהם שום קשר. יש לי חברה, שאיתה אני יוצא כבר שנתיים. אנחנו מתכננים להינשא בעוד כחצי שנה".


יזהר: "החיכוכים בלהקה קיימים תמיד. אם החיכוכים היו צריכים להיות הסיבה להתפרקות, הלהקה הייתה מתפרקת לפני ארבע שנים, יומיים אחרי שהתחלנו לעבוד".


יאיר: "כשהחלטנו על ההתפרקות לפני חצי שנה, בדקנו מה זה אומר גם מבחינה כלכלית. במשך ארבע השנים שאנחנו ביחד, המשכורות שמשכו חברי הלהקה בצורת רווחים, מסווגות בעשירון התחתון של מקבלי קיצבאות הסעד. אף פעם לא הרווחנו הרבה כסף. אמרנו את זה הרבה פעמים ואף אחד לא מאמין לנו. את כל הכסף שלנו הוצאנו על מערכות סאונד יקרות ועל הפקה מיוחדת. לאף אחד מאיתנו אין אפילו מכונית. אני נוסע על ווספה מודל 1970. שמרנו את ההתפרקות בסוד כי היו לנו הופעות מוזמנות מראש והיה לנו החוזה עם בנק לאומי שנגמר בסוף החודש הזה. לכן קבענו את מועד ההתפרקות בהתאם. דחינו את מועד פירסום ההחלטה כמה שיותר קרוב למועד ההתפרקות. לא רצינו להתחייב לדבר כזה חצי שנה מראש. בלי בנק לאומי, היינו מתפרקים מזמן. לולא הבנק, לא היינו עולים על הבמה בפעם הראשונה ולא היינו עושים את התקליט השני שלנו".


יזהר: "אף אחד מאיתנו לא שלם במאה אחוז עם ההחלטה הזו להתפרק. תיסלם מתפרקת בהרגשה שלא ניצלנו את הלהקה עד הסוף, לפחות לא מבחינה כלכלית. אך אחד מאיתנו לא יוצא מתיסלם עם בוכטות של כסף. להיפך, אנחנו יוצאים בלי כלום".


יושי: "הרווחנו בקושי כי אנחנו להקה של שישה אנשים שפרצנו את הדרך להופעות גדולות, עם ציוד יקר. היה לנו משרד ליחסי ציבור ושילמנו הרבה כסף לאולמות על כיסאות שנשברו. היו הרבה הוצאות".


יאיר: "הלכנו על גדול מבחינת הציוד, מבחינת הרמה הטכנית של המופע והתקליטים. הכל היה יקר וגדול ואני חושב שבספרי ההיסטוריה של הרוק הישראלי, ישמרו לנו מקום בתור אלו שפרצו את הדרך לסטנדרט של מופעים גדולים ומתוחכמים מבחינה טכנית. יכול להיות שתהיה עכשיו בעיה לבידור הישראלי, מפני שחינכנו את הקהל לקבל רמה גבוהה מדי, יחסית לכרטיס שהוא משלם".


יזהר: "הכסף התחלק שווה בשווה בין חברי הלהקה, מלבד סמי שעבד כשכיר וקיבל משכורת קבועה, בגלל העובדה שהוא נשוי ואב לשלושה ילדים".


יאיר: "אנחנו מפרקים את תיסלם בשיא הכי גדול שלה".


לחנויות יוצא תקליט פרידה של להקת תיסלם ושמו "לאספנים בלבד". התקליט בהחלט מפנק את המעריצים עם שירים שנאספו ממקורות שונים ומצאו את מקומם בתוך עטיפה עתירת חתימות.



גרי אקשטיין הספיד את להקת תיסלם בגיליון החמישי (מתוך שישה) של עיתון "ווליום", שיצא בספטמבר 1983: "את להקת תיסלם הכרתי עוד בשנת 1980, כשהקליטו את 'תנו לי רוקנ'רול', באולפני סיגמה שביפו. לחבריה היה אז רצון עז להצליח, רעיונות מתקדמים בהפקה והבנה נכונה לגבי הצד המסחרי של המוסיקה בישראל. הם ידעו להתאים את יחסי הציבור שלהם למוסיקה ולתדמית הלהקה, וכבר בראשית דרכה דאגה תיסלם לסדר לעצמה בנק גדול שיסתום לה חורים כלכליים. בתחום ההפקה המוסיקלית פרצה תיסלם מחסומים שהיו קשים לפריצה לפני כן.


תיסלם ידעה להפיק את עצמה לבד, ובכך עלתה על להקות אחרות בארץ. הרעיונות באו להם מתוך עצמם ולא

דרך מפיק זר. אני אישית לא אוהב אנשים שנבנים על ידי אחרים.


הצליל של תיסלם נע מרוק כבד עד גל-חדש מודרני ועדכני: את אלה השיגה הלהקה בעזרת סאונד גיטרות וקלידים חזק ושימוש מתוחכם בכלי נגינה חדשניים. אנשי תיסלם לא היו מעולם נגנים גדולים, אך יתרונם היה בכך שידעו להפיק מכלי הנגינה שלהם את המקסימום ולנגן את התו הנכון בזמן הנכון. בתיסלם כתבו שירים שהצליחו לתפוס את הקהל בארץ. אהבתי את 'שנה שניה' ('אבא מסטול') ו'השריקה הזאת'. תיסלם אמנם ידעו מה הם רוצים לשמוע בבואם לאולפן אך לא תמיד הלכו עד הסוף בדרך בה בחרו.


אהבתי את התמלילים של תיסלם, שנכתבו בפשטות, בשפת היום-יום. התמלילים האלה דיברו אלי אישית, וגם

עזרו לשירת הלהקה להישמע טוב, אך בכל זאת היה חסר בהם קצת יותר קסאח לטעמי.


חבל, חבל מאוד שתיסלם התפרקו. הרוקנ'רול בארץ נמצא במצב בעייתי, וקשה מאוד להישרד בו. אני, אפשר

לומר, מוותיקי הרוק בארץ, ואני יכול להבין את הקושי של חברי תיסלם להחזיק להקה שכזו כל כך הרבה זמן. תיסלם תחסר לי באופן אישי ובוודאי גם לקהל המעריצים שלהם. יהי זכרם ברוך".


באוקטובר 1983 ערכה תיסלם סיבוב הופעות פרידה, בחסות בנק לאומי - כול הופעה מיוחדת בהיכל התרבות בתל אביב, ב-6 באוקטובר. אבל, רגע - הייתה מחלוקת סביב הופעה זו. מה קרה? בואו לקרוא.


ובכן, מסתבר שתאריך המופע נקבע כשטמירה ירדני, מנהלת ההופעות של תיסלם, התקשרה למשרדי היכל התרבות וביקשה לשריין את התאריך הזה. זאת כשאחד האחראים הראשיים בהיכל, דוד במאיור, היה בחו"ל. מזכירתו הפנתה את ירדני לסגן ראש עיריית תל אביב, יצחק ארצי, שנתן הסכמה בעל פה.


במאיור חזר לארץ, ראה כי כך ורתח מזעם. מחשש רב לשלום האולם מול הקהל הצעיר הרב שישטוף את המקום הוא מיהר להטיל וטו. אז החל משא ומתן לקיום ההופעה בכל זאת.


נו, אז איך היה המופע בהיכל התרבות?


ובכן, בסוף לא נערך המופע הזה בהיכל התרבות כי הוא הועבר, ממש ביום המופע, למועדון התל אביבי, ליקוויד. זאת כי הנהלת היכל התרבות דרשה מהמפיקים להפקיד אצלה ערבות בנקאית בסך 35,000 דולר, כמו גם לשכור את שירותיהם של חמישים שוטרים. זו הייתה הוצאה כבדה מדי ואלו השגיעו להיכל התרבות נתבשרו שעליהם להגיע במהרה לליקוויד.


בקהל נראו דני סנדרסון, עופר אקרלינג (עם הלהיט "אני לא רוצה לזמביה") ועוד ידוענים. לאחר ההופעה הובהלו חברי תיסלם לחדר ההלבשה שדלתו ננעלה מיד והותירה מעריצים רבים להידחס מאחוריה.


אז מה הלאה? עיתון להיטון סיפר, בהמשך אותו חודש כך: "יאיר ניצני הולך לעולם העסקים, יזהר, יושי ודני ימשיכו לעסוק בהפקות ובמוסיקה. צוף עוד לא יודע וסמי ימשיך לנגן בחתונות". במהרה נודע כי יזהר ויאיר נקבעו לשחק בסרט חדש של אבי נשר, "שוברים את הכלים" (בהמשך קוצר שמו ל"שוברים" ולהיט בולט בו היה "שירו של שפשף", שהלחין ושר מאיר בנאי את המילים של ניצני).


בנובמבר 1983 - השיר "כוכבים" במקום הראשון במצעד של גלי צה"ל. באותו חודש היה שיר זה, כמו גם "חצבים פורחים", בין השירים המושמעים ביותר ברשת ג'.


אז מה היה עם תיסלם, שנה לאחר הפירוק? בואו נגלה


יאיר ניצני הפך להיות האחראי על הרפרטואר ויחסי הציבור של חברת התקליטים, הד ארצי. הוא זה שבחר אמנים להקליט תקליטים עבור החברה. בין לבין הוא גם השתתף במערכונים של תוכנית הרדיו הפופולרית והמטורפת, "מה יש", בהנחייתם של ארז טל ועברי גלעד. הוא גם שיחק בסרט "שוברים", של אבי נשר, וכתב מילים ללהיט הגדול שיצא משם, "שירו של שפשף".


יזהר אשדות הפך למפיק תקליטים ומעבד מוסיקלי. הוא הפיק אמנים ישראליים (כמו קורין אלאל, בועז שרעבי ואסתר שמיר) והיה המנהל המוסיקלי בסרט של אבי נשר, "שוברים", בו גם השתתף.


ביוני 1984 כיכב דני בסן בהצגת ילדים על הדרדסים ובמחזמר של תיאטרון הקאמרי, "יוסף וכותונת הפסים המשגעת". היו אלו אהוד מנור ואלדד שרים שפנו אל בסן עם ההצעה להצטרף.



שגעון המשחק גדל פה, לאחר שקצת לפני כן, באותה שנה, שיחק בסן תפקיד קטן בסרט "מאחורי הסורגים", בתור חובש הכלא שמצליח להכעיס את האסירים.


צוף פילוסוף טס ללונדון, עבד שם על חומר באנגלית עם להקה צעירה והופיע בפאבים.


סמי אבזרדל תופף בחתונות, בלהקה ושמה "מייק והנשרים".


לקראת סוף 1984 הוציא יושי שדה, איש המשבצות של תיסלם, תקליט סולו ראשון בשם "שמועות" וכן, הוא נסע אז במכונית חיפושית מודל שנת 1959, עם חורים בגג ומנוע מחרחר. יושי הביא לפרויקט את חברו נמרוד ברוש, שגם כתב את רוב מילות שירי התקליט וגם עיצב את העטיפה. בתקופה ההיא לא היה יושי בקשר עם שאר חברי הלהקה, מלבד צוף. לצערו של יושי, התקליט לא נמכר היטב.


להקת תיסלם התאחדה מאז, הוציאה שירים חדשים ומקוריים ("פרצופה של המדינה", "יש לך אותי") והנה, כשאני כותב את המאמר הזה בשנת 2023, להקת תיסלם ממשיכה להופיע, בהרכבה המקורי, כשהכרטיסים לכל הופעה שלה נחטפים. ראיתי כמה הופעות שלה ועל הבמה יש המון הנאה, המון חשמל וכן - הם לא רק מבקשים בשירה ובנגינה שיתנו להם רוק'נ'רול - הם גם נותנים אותו לקהל ובכמויות אדירות. והשירים? נותרו רעננים ובועטים כמו פעם. רוצו "לראות אותם היום" בהופעה.


אור של כוכבים? בהחלט!


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.






Comments


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page