Search
  • Noam Rapaport

הללויה לעולם! - גילגולו של השיר שהפך להמנון

Updated: Sep 26



מי לא מכיר את השיר "הללויה", שכתבו שמרית אור וקובי אשרת וביצעו גלי עטרי ולהקת חלב ודבש? שיר זה כבר חקוק היטב בפסקול הישראלי וזה לא רק שיר, אלא המנון ברור, שזיכה את ישראל, בשנת 1979, במקום הראשון בתחרות האירוויזיון, בפעם השנייה ברציפות (לפניו היה זה "אבאניבי" של יזהר כהן).


אז בגלל שאני מאד אוהב את השיר וגם סיפורים מאחורי הצלילים, החלטתי להרכיב במאמר זה את התמונה של מה שקרה בימים ההם, שהוביל להצלחה הגדולה.


והמון תודה לקובי אשרת היקר שעזר לי עם סיפורים מיוחדים שסיפר לי ותקראו פה.


שנת 1978


הכל החל במילה אחת בודדה שמילאה את לבה של התמלילנית, שמרית אור, בהמון תודה. קובי אשרת: "הנסיון הראשון של שמרית אור ושלי, לכתוב שיר לתחרות האירוויזיון, בא עם "נסיך החלומות", שלצערנו לא צלח. נפתח לשנינו התיאבון וחשבנו ביחד כיצד לפרוץ את תקרת הזכוכית הגבוהה הזו, להיכנס לאירוויזיון. הצעתי לשמרית לכתוב שיר ללהקה, שנותן אפשרות להרמוניה קולית. שנינו ראינו בלהקת מנהטן טרנספר האמריקנית המצליחה, עם היכולת הקולית המדהימה שלה, מודל ברור. שמרית ואני ישבנו בבתינו וניסינו למצוא, כל אחד בנפרד, מוצא אל הים.


אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול; זה היה יום שישי בבוקר, הילדים כבר הלכו לבתי הספר ושקט השתרר בבית בו גרתי בבת ים. התיישבתי מול הפסנתר והתחלתי לחפש מתוכי את החוט הראשון שיהיה אפשר להתחיל לרקום איתו מנגינה. אחרי שעה וחצי היו לי שתיים וחצי שורות מוסיקליות, ללא מילים. לפתע, כבמטה קסם, צלצל הטלפון בביתי. מעבר לקו הייתה שמרית. היא שאלה אותי בקול רציני, "אתה יושב?". ככה, בלי להגיד לפני כן בוקר טוב ומה שלומי. אמרתי שכן ואז היא אמרה, "קובי, מצאתי את המילה הנכונה. אתה תיפול מזה. אתה יושב?". ישבתי דרוך בכסא ואז היא ירתה את המילה – הללויה".



שמרית אור: "חיפשנו משהו שיהיה גם מאד ישראלי וגם קרוב לליבם של דוברי שפות אחרות. זאת אולי בגלל ששיר קודם שעשינו, 'ולנטינו', קיבל ביקורת על כך שהשם לא מספיק ישראלי".


אשרת: "מיד אחז בי פחד. שאלתי אותה, 'מה, אנחנו צריכים עכשיו צרות עם הדתיים?', אבל באותה שניה נפל לי האסימון והבנתי שזה גאוני, כי המילה הזו עוטפת בקדושה את כל העולם הנוצרי. אז היא הקריאה לי את מילות הבית הראשון שכתבה לשיר ונדהמתי – כי זה התלבש, ככפפה ליד, על הלחן שבדיוק יצרתי. זה היה נראה כאילו היא ישבה איתי בחדר, כשהלחנתי. היא שלחה לי את המשך השיר שכתבה והלחן הושלם במהירות. הוא ממש נשפך מתוכי".



בתחרות הזו זכה במקום הראשון השיר "אבאניבי", שיצא לתחרות האירוויזיון וזיכה את ישראל, בפעם הראשונה, במקום הראשון. בתחילה הוצע השיר, של אהוד מנור ונורית הירש, ללהקת הכל עובר חביבי אך היא סירבה לקבלו והוא הועבר ליזהר כהן.


אשרת: "ידעתי מי תבצע את השיר "הללויה" – להקת הכל עובר חביבי. זה היה לי ברור. דמיינתי כיצד קולה של שלומית אהרון שר בחום, "הללויה לעולם / הללויה ישירו כולם", עם הליווי הקולי הנפלא של עמי מנדלמן, קיקי רוטשטיין ויובל דור. רק המחשבה על זה ממש ריגשה אותי. הארבעה הסכימו לשיר את זה ונכנסנו להקליט באולפני קולינור, כדי שאשלח את ההקלטה לוועדה. אז שלחתי שני שירים נוספים – "נסיך החלומות" ו"ביקשתי"....


לא עבר זמן רב ומפיק התחרות, חנוך חסון, התקשר אליי ובישר לי ששני שירים, מהשלושה ששלחתי לתחרות, התקבלו. "נו, אז מה עוד התקבל מלבד השיר הללויה?", שאלתי אותו. "קובי, השיר 'הללויה' לא התקבל", הוא השיב ואני הייתי המום. "הוועדה לא הסכימה לקבל את השיר. מבחינתה, זה לא מתאים לתחרות", יד ההשגחה העליונה התערבה. בכל זאת למה? כי אם השיר היה מתקבל לתחרות, הוא היה מתמודד מול השיר "אבניבי", ששר יזהר כהן, וכך לא היינו זוכים פעמיים ברציפות באירוויזיון. כאילו כוח עליון אמר לי, "חכה קובי, עוד לא הגיע זמנו של השיר הזה".


עם הזכייה של "אבניבי" היה ברור, לפי התקנון, שהאירוויזיון הבא, בשנת 1979, יקרה בירושלים. משהו בער בתוכי עם "הללויה". לא הייתי מוכן לוותר עליו כך בקלות.


התקנון אז של האירוויזיון קבע, ששיר שמשתתף בתחרות, יבוצע לראשונה בתחרות עצמה. אם הוא יבוצע פעם אחת לפני כן – הוא ייפסל מיד. בינתיים, בין שנת 1978 ל-1979 שלחתי את השיר "הללויה" לכל פסטיבל מוסיקלי אפשרי בעולם; שלחתי לפסטיבל בצ'ילה, שלחתי לפסטיבל ימאהה שנערך ביפן וגם הגעתי עם זה לפסטיבל באנגליה. מכולם קיבלתי תשובה שלילית נחרצת. גם כשניסיתי להעלות את השיר לבמה של היכל התרבות בתל אביב, עם הכל עובר חביבי ותזמורת חיל האוויר – מישהו שם החליט שהתוכנית ארוכה מדי והשיר נפל הורד, ברגע האחרון".


פברואר 1979


קובי אשרת לא ויתר עם "הללויה" והיה נחוש לשלוח אותו גם הפעם לוועדת הקדם-אירוויזיון. הפעם השיר התקבל וקובי רצה שהכל עובר חביבי יבצעו אותו. בראשו נתפר השיר בדיוק לזמרת הלהקה, שלומית אהרון.


אשרת: "יום אחד פגשתי במקרה את עמי מנדלמן, מהכל עובר חביבי, ברחוב בתל אביב. ידעתי שהוא ושאר הלהקה אהבו מאד את השיר והיה לי ברור שהם יסכימו שאשלח את השיר איתם שוב לוועדה. עמי כמובן התלהב והסכים מיד. שלחתי את השיר והופ! – הוא התקבל".


זמן מה לפני כן חטפה שלומית זרם חשמלי על הבמה, בעת עוד הופעה של הכל עובר חביבי בחיפה ,בתכניתה, "דור האספרסו". ההלם והמתח עשו את שלהם ושלומית הסבירה שהיא מעדיפה לנוח בחיק המשפחה מאשר להיכנס לעוד לחץ.



אשרת: "מיהרתי לספר לעמי שהללויה התקבל והוא השיב לי בעצבות, "קובי, אתה לא מאמין. שלומית לא מוכנה לשיר את זה". לא האמנתי למשמע אוזניי. הסתבר כי שלומית לא רצתה להופיע בפסטיבלים יותר. היה הסכם פנימי בלהקה שכל החלטה תתקבל רק על פי הסכמת כולם. שלומית חוותה, קצת לפני כן, התחשמלות על הבמה, במהלך הופעה, והחליטה להוריד ממינון ההופעות. "קובי, היא לא מוכנה לשמוע מזה", אמר עמי. היו דיונים על כך שירדנה ארזי ולאה לופטין תבצענה את השיר יחדיו. ירדנה קיבלה את ההצעה להנחות את האירוויזיון והרעיון נפל.



אשרת: "התקשרתי לחנוך חסון ואמרתי לו, "שמע, תוציא את השיר 'הללויה' מהתחרות, כי אין לי להקה". לא עברו חמש דקות ולמשרד של חנוך הגיע שלמה צח. הוא ניהל אז את גלי עטרי ושאל, "תגיד, יש לך במקרה שיר לתחרות שמתאים לגלי?". חנוך השיב לו שיש שיר שנשקל לצאת מהתחרות. "אתה יכול לבדוק אותו, אם תרצה", הוא הוסיף.


כששלמה שמע את "הללויה", הוא לא האמין למזל הטוב שנפל עליו. הוא מיד התקשר אליי וקבע איתי בבית קפה. שם, הוא שלף מפית נייר וכתב הסכם ראשוני. השבתי לו, "אתה יודע שאני מכיר את גלי כזמרת נפלאה, אבל השיר הזה נכתב ללהקה". הוא השיב מיד, בלי להתבלבל, "נו, מה הבעיה? תקים להקה סביב גלי". כל זה, שבועיים וחצי בלבד לפני התחרות".



אשרת: "יצאתי למסע חיפוש אחר בחורים תואמי הגברים של הכל עובר חביבי. אחרי כמה אודישנים שערכתי, מצאתי את ראובן גבירץ (שהתאים למשבצת של יהודה דור), שמוליק בילו (שהתאים למשבצת של קיקי רוטשטיין) ויהודה תמיר (שהתאים למשבצת של עמי מנדלמן). גם אריה מוסקונה נבחן להיות בלהקה, אך הוא התחבט יותר מדי ולכן המשכתי ממנו והלאה. שילוב הקולות של השלושה הנבחרים עם גלי, כמו גם ההופעה הבימתית, גרמו לי לצעוק במילה אחת בודדה – "הללויה!".

הכל התיישב באופן פנטסטי, כשבמהלך החזרות באה שמרית והציעה לנו שם ללהקה – חלב ודבש".


השיר "הללויה" זוכה במקום הראשון בתחרות הקדם-אירוויזיון, בבנייני האומה בירושלים, אחרי קרב צמוד עם השיר "אין לי איש מלבדי" של צביקה פיק (הפרש של שתי נקודות ביניהם). במקום השלישי הייתה זו חדווה עמרני עם "שנינו יחדיו". תחרות זו החליפה את תחרות פסטיבל הזמר והפזמון, שתמיד נערכה במוצאי יום העצמאות.



עם הניצחון ידעו שמרית אור וקובי אשרת שתחושתם הפנימית כלפי יצירתם נכונה; מדובר במשהו באמת מיוחד!




אשרת: "השיר "הללויה" הוקלט באולפני טריטון, ולראשונה בארץ עם 24 ערוצי הקלטה אנלוגיים! זה היה לוקסוס לא נורמלי, בימים ההם. היה לי חשוב ביותר לשים בסוף השיר פעמוני כנסיה (CHIMES) להשגת האווירה המושלמת. הכלי הנחשק היה בבעלות התזמורת הפילהרמונית והמנהל שלה לא הסכים להשאיל אותו להקלטה. הגעתי להיכל התרבות בתל אביב והתחננתי שישאילו לי את זה לזמן קצר. לאחר משא ומתן עיקש הסכימו בהנהלה להסיע את הכלי לאולפן, במונית ספיישל ועם נגן מיומן משלהם. "אסור לאף אחד אחר להקיש בפעמונים חוץ ממנו", נחתה עליי ההוראה מגבוה. ההשאלה ושירותיו של הנגן עלו המון כסף.


הפעמונים הוקלטו והוחזרו לתזמורת. הייתי בעננים והתפניתי להקליט את הגיטריסט, חיים רומנו, שהגיע לאולפן. חיים ניגן את התפקיד שלו כהלכה והתרגשנו לקראת הקשבה להקלטה עם הגיטרה שנוספה. הצלילים בקעו מהרמקולים כשלפתע לבי החסיר פעימה - "איפה הפעמון?". בעודי מחוויר בדקו הטכנאים את ערוץ ההקלטה שמספרו שש ובו הוקלטו הפעמונים. שום פעמון לא נשמע הפעם. החיווטים באולפן גרמו, בטעות, למחיקת ערוץ שש בעת הקלטת ערוץ תשע (בו הוקלט חיים עם הגיטרה). הרגשתי שהרצפה נשמטת מתחת לרגליי.


שלמה צח הודיע שלא יוציא לירה אחת נוספת על הקלטת הפעמונים מחדש ואני השבתי שאמכור את דירתי, אם צריך, בשביל הכלי הזה. הגעתי בחשש רב מאד להיכל התרבות וניסיתי את מזלי. הייתי ממש מסכן שם מול האחראים – "אני מוכן לעבוד בתור מנקה הרצפות בהיכל תמורת הקלטת הכלי". הם הבינו שמולם איש מיואש והסכימו לבקשתי. הפעם דאגתי לשמור את הצלילים כהלכה בסליל ההקלטה. יש לנו פעמונים בשיר!"



עמי מנדלמן, מהכל עובר חביבי, סיפר ללהיטון אחרי זכיית השיר: "לקראת הפסטיבל הנוכחי החלטנו שאנחנו עייפים מהנושא. שנשבר לנו ולא כדאי להתאמץ יותר. קובי צלצל אליי וביקש שנשלח שוב את 'הללויה' ולא ויתר, גם כאשר סיפרתי לו על החלטת הלהקה. בסופו של דבר החלטנו קיקי (רוטשטיין) ואני לעשות זאת, בעיקר למען קובי, וגם מתוך ידיעה שאין לנו מה להפסיד. שנינו מטפלים בענייניה השוטפים של הלהקה, ולכן טיפלנו גם במשלוח השיר. יובל (דור) ושלומית (אהרון) לא ידעו שעשינו את זה. כאשר נודע לנו שהשיר התקבל, שמחנו שלושתינו אבל שלומית הודיעה שהיא לא מתכוונת להופיע בפסטיבל. הרעיון הוא שכל דבר שאנו עושים ייעשה בהסכמת כולם. ניסינו לשכנע את שלומית לשנות את דעתה, אבל זה התגלה כמשימה בלתי אפשרית. היה עליה לחץ עצום - מצד קובי, מצד האמרגן שלנו (פשנל), מצד מפיק הפסטיבל (חנוך חסון). כל אחד לקח אותה לשיחה בנפרד. אני נלחמתי מלחמה אדירה למען העניין. גם נגד הבמאי שלנו, צדי צרפתי, שאת דעתו אני מעריך מאד. צדי ישב בוועדה שפסלה את השיר שנה קודם לכן ומאז הוא היה, לצערי, נגד השיר הזה. אני מצטער מאד על ההחמצה ויודע שהגרסה שלנו לשיר הייתה טובה יותר מזו של גלי עטרי וחלב ודבש. אי אפשר להאשים אותי שאני חכם לאחר מעשה. מראש ידעתי שהשיר יזכה במקום הראשון. היה לי חוש לכך. קובי רצה שנחליף את שלומית עם גלי עטרי אבל הלהקה חשובה יותר".


בסוף השנה גילה מנדלמן ללהיטון: "משבר הללויה יכל היה לתת ללהקה שלנוו מכת מוות".



מרץ 1979




מתכוננים לתחרות האירוויזיון בבנייני האומה בירושלים, במוצ"ש 31 במרץ. המנחים הם ירדנה ארזי ודניאל פאר. השמלות של ירדנה בתחרות עוצבו על ידי גוטקס. אחת השמלות, בצבע קרם שהתאימה לתפאורה, קיבלה אצלה את הכינוי "שלגיה". השמלה הסגולה, שאתם רואים פה בתמונה, תככב עליה לאחר שכל האמנים יציגו את שיריהם למיליוני הצופים. את החליפה של דניאל פאר ושל נגני התזמורת עשה חייט מרמאללה, שזכה במכרז. החליפות יחזרו, עם תום השידור, לידי רשות השידור שמשלמת עליהן.




בינתיים כבר נהנה השיר "הללויה" מפסגת המצעדים בישראל. משום מה, במצעד אחד מצוין כי זו להקת חלב ודבש ובמצעד אחר מצוין שזו דווקא להקת ימים טובים. אשרת: "אין לי מושג מה זה השם 'ימים טובים'...".


אשרת: "כל חברי המשלחות התאכסנו במלון הילטון שהיה ליד בנייני האומה. אהבתי להיות שם ולהתיידד עם כולם. קודם כל, הייתי גאה לייצג את ישראל וזה היה נהדר לראות תרבויות שונות, כשכולם כה לבביים. בבר המשקאות עמד אדם שנראה לי מוזר ושתוי, עם פאות לחיים מרשימות. הוא בקושי דיבר. לא ידעתי מי זה. כל מי ששאלתי לא ידע מי זה.

החזרות לקראת התחרות ארכו כשבוע ימים. היו כמה שירים בתחרות שנחשבו, בקרב המשלחות, ל"שירים מסוכנים", כלומר כאלו שיש להם סיכוי גדול מאד לנצח. אחד מהם היה השיר שלנו, אז הנציג השוויצרי בא עם סטופר ומדד כל שיר שהושמע לו, כדי לחפש איפה להפיל את המתחרים. כשהוא מדד את זמן השיר שלנו, הוא הכריז בניצחון שהשיר ארוך מדי ורץ להלשין למפקח הראשי של התחרות, פרנק נף. פרנק מיד זימן אותי ואמר לי במבטאו הכבד, "אם לא תקצר את השיר - הוא ייפסל". זה היה שלושה ימים לפני התחרות ומצאתי את עצמי עובד ללא הרף על קיצור השיר ותאמינו לי, זו הייתה משימה לא קלה בכלל, כי השיר נבנה כקוביות דומינו - תפילו קובייה אחת, וכל העסק יקרוס. בסוף הצלחתי להוריד קטע בסוף השיר וגם דאגתי טיפה להאיץ את הקצב. כך השיר הצליח להיכנס למסגרת שלוש הדקות, לפי התקנון, ולא שניה אחת יותר".



עשר השורות הראשונות בבנייני האומה נעקרו כדי להציב שם מצלמות טלוויזיה צבעוניות שנשכרו במיוחד לאירוע. כסף רב נשפך גם על מערכת ההגברה והתאורה.


אשרת: "בעודי עסוק בקיצור השיר, ניגש אליי רוני בראון, מנכ"ל סי.בי.אס, ואמר לי שנציג סי.בי.אס השבדי רוצה לפגוש אותי עכשיו בחדרו במלון. לא הבנתי במי ובמה מדובר, אבל רוני התעקש והלכתי לשם. בחדר גיליתי שזה הבחור השיכור עם פאות הלחיים שראיתי בבר, לפני התחרות. הוא אמר לי, "השיר שלך עומד לזכות בתחרות, ואני רוצה להחתים אותך, לחמש השנים הבאות, כדי שתכתוב שירים עבורי". עדיין לא הבנתי מי זה, אמרתי שאחשוב על זה ואחזור אליו. כמובן, שהייתי טרוד מדי מכדי לחזור להצעה הזו ורק בהמשך נודע לי שזה היה סטיג אנדרסון, המפיק של להקת אבבא".


טורקיה פרשה מהתחרות ברגע האחרון וזה נתן עוד קצת סיכוי לנצחון לכל אחת מהארצות המתמודדות.


אשרת: "ביום התחרות הייתה לי חזרה גנרלית עם התזמורת, בשעה ארבע אחה"צ. לפתע פרצו פנימה שתי ילדות והן נרגשות מאד. הן סיפרו לי שסבתא שלהן שלחה אותן כדי להגיד לי שאנחנו ננצח רק אם ניכנס לבמה ברגל ימין ולא לפני שנגיד שש פעמים ברציפות את המשפט, 'ונוח מצא חן בעיני השם'. מיד רצתי לעדכן את גלי והלהקה בעניין. לא הייתי מוכן לקחת סיכונים".


מוצ"ש, 31 במרץ. הערב התחיל עם שידור מבט לחדשות, אחר כך בא המשדר של מבט ספורט ואז הוכנו הפיצוחים והשתיה לקראת השידור הישיר של האירוויזיון. אשרת: "כשהגיע תורנו לעלות, לא שכחנו להגיד – 'ונוח מצא חן בעיני השם'. שש פעמים".



אותם ימים היו ימי כניסת הטלוויזיה הצבעונית לחיינו. לא בכל בית הייתה טלוויזיה שכזו ואני זוכר את עצמי, ילד בן תשע, הולך עם הוריי לחברים שלהם שכן הייתה להם טלוויזיה חדשה כזו. ביחד צפינו בשידור הישיר.


אשרת: "הביצוע שלנו היה ממש טוב אבל ההצבעה הייתה מותחת ביותר. בהתחלת שלב ההצבעות היה "הללויה" בראש והייתה שמחה גדולה. לפתע הגלגל התהפך ואנגליה, ואחר כך צרפת הובילו. גרמניה לא העניקה כלל נקודות לשיר שלנו. ממש חששתי שאצא מבנייני האומה עם הזנב בין הרגליים. זו יכלה להיות פאדיחה איומה. השיר דשדש לו אי שם, כשלפתע החלו הארצות המצביעות לבשר, לפי תורן, שהשיר הזוכה שלהן הוא "הללויה". השיר החל לטפס בטבלת הדירוג ושוב הגיע למעלה, כשההצבעה של אוסטריה זרקה אותנו אחורה למקום השני ובהפרש של נקודה אחת מהשיר הספרדי. ספרד הייתה האחרונה לדווח על הצבעתה.


היה ברור שאם ספרד תצביע בעד השיר הישראלי, הוא יעקוף את בטי מיסייגו עם "השיר שלך". אף במאי סרטי מתח לא היה מצליח לביים כהלכה את הרגעים הסוחטים האלו. לספרד היו 116 נקודות ולנו 115. אם ספרד לא תעניק לנו שתי נקודות ומעלה, התחרות תסתיים עבורנו במקום השני. הקריין הספרדי התקדם לאט מאד בדיבורו וברגע שאמר את המילה "ישראל", הוא בישר שקיבלנו עשר נקודות. שמחה אדירה פרצה באולם וכמעט בכל בית ישראלי שצפה בשידור. אם תסתכלו בחומר המצולם מאותו רגע, תוכלו לראות שכמעט התעלפתי באותו רגע. ספרד נשארה עם 116 נקודות ואנחנו סיימנו עם 125 נקודות. הללויה!

החגיגה הייתה בעיצומה כל הלילה, עם המון ראיונות ושמחה גדולה. הנציג השוויצרי, ההוא שהלשין על אורך השיר שלנו בחזרות, ניגש לשלמה צח וקבע איתו הופעה בתוכנית טלוויזיה מרכזית אצלו, ביום שני הקרוב. כך יצא שבשעה שש בבוקר כבר טסנו לשווייץ ושם החל סיפור ההצלחה בחו"ל.





למחרת התחרות היה זה ה-1 באפריל, יום המתיחות, ומישהו פרסם שהממשלה שוקלת להחליף את המנון התקווה בשיר "הללויה", כהמנון הישראלי החדש. אנשים האמינו לזה וקמה צעקה אדירה, "איך אתם מעזים לנגוע בדבר קדוש שכזה?". מצד שני, היו שאמרו שהגיע הזמן להחליף את השיר העצוב במשהו רענן יותר. אשרת: "אגיד לכם כמוסיקאי; ההמנון הישראלי היה ונותר היפה בעולם ודווקא בגלל חוט העצב שעובר בו".


כמה ימים לפני האירוויזיון, ב-26 במרץ 1979, נערך בבית הלבן טקס החתימה על חוזה השלום בין ישראל למצרים. מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קארטר לחצו ידיים וחייכו זה לזה – "הללויה, ותנו יד ביד. ושירו מלב אחד – הללויה".


אשרת: "הללויה זה שיר של פעם בחיים ופשוט הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון, כדי לקבל ולמסור אותו הלאה".


מאי 1979


השיר "הללויה" מככב היטב בצמרת המצעדים העבריים והלועזיים של גלי צה"ל ושידורי ישראל - וגם מראה נוכחות מרשימה במצעד הבריטי, אליו הגיע בחודש הקודם למקום החמישי.


יוצא התקליט עם שירי האירוויזיון.



נובמבר 1979


בהיכל התרבות, בתל אביב, נערך טקס חדש יחסית, שארגן עיתון להיטון, בשם קולן הזהב. המנחים היו מוטי גלעדי ורותי הולצמן, שגם הפליאו בחיקויים (כולל זה של גלי עטרי).


(צילום: נעמי רון)


גם מחברי השיר "הללויה" זכו לקבל פרס זה. ראובן גבירץ לא הצליח להגיע לטקס זה.



דצמבר 1979


פסלים חדשים ניצבים במוזאון השעווה, בבניין כל בו שלום, תל אביב.


בארצנו היה ברור שאי אפשר לממן תחרות אירוויזיון שלישית ברציפות וההפקה הועברה להולנד. בינתיים נהנו גלי עטרי וחלב ודבש מהצלחתם, אך היא הייתה קצרת מועד וחלב ודבש המשיכו הלאה עם הזמרת לאה לופטין. גלי עטרי פנתה לקריירת סולו.


הנה התקליט היחיד שיצא מההרכב של גלי עטרי וחלב ודבש.



קובי אשרת הגשים חלום ענק עם השיר הזה, לעבוד בתנאי ממלכת יוקרה עם התזמורת הטובה ביותר ותנאי הפקה משובחים עם אנשי מקצוע נחשבים ביותר באירופה. אז, לקראת תחרות האירוויזיון, הוא ושמרית אור לא שיערו שהשיר שלהם יזכה להצלחה אדירה ברחבי העולם עם מאות רבות של ביצועים והכרה אוניברסלית.

או בשתי מילים - "הללויה לעולם"




93 views0 comments
©
...