אני זוכר את זה היטב; הייתי בכיתה ג' כשגיליתי שיש תחנת טלוויזיה חדשה שבאה לתת לנו מענה עם תכנים שלא אקבל בערוץ הטלוויזיה היחיד שהיה אז. כמו שאהבתי את תחנת הרדיו, "קול השלום" (עליה תוכלו לקרוא פה) והרעיון של שידוריה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, כך אהבתי גם הרעיון הפיראטי של ספינה דומה שבאה לשדר לי תכני טלוויזיה - ובצבע! לתחנה הזו קראו אודליה.
את שידורי הניסיון שלה ערכה אודליה בערוץ 58 ואני זוכר כיצד ניסיתי לקלוט אותה, כמה שיותר טוב, עם האנטנה וכפתורי המנואלה שהיו חלק בלתי נפרד מטלוויזיית METZ קטנה שהייתה בחדרי ומילאה את עולמי כנער (חוץ מהפטיפון והתקליטים, כמובן). אז מה ראיתי באודליה אז? אני זוכר רק שני דברים - את הקליפ ללהיט החדש של להקת סטיקס, TOO MUCH TIME ON MY HANDS ואת הלוגו של התחנה, כשברקע נשמעים צליליו האלקטרוניים של ואנגליס ( מהיצירה PULSAR מהתקליט ALBEDO 0.39). וקריין נשמע אומר, "אודליה משדרת".
בינתיים עסק משרד התקשורת בניסיונות הפלת השידור עם מיכשור משבש משדרים. עלות השיבושים - כחצי מיליון שקל ביום (מכיס האזרחים, כמובן). הייתה זו מלחמה עם חשש מצד משרד התקשורת שהצלחתה של אודליה תביא לעוד ספינות שיצוצו כך לפתע.
את אודליה הקים פול גרינוולד, שהיה לו גם רזומה של עצור בעוון מירמה במשרד היכרויות שניהל. אבל גרינוולד גם חלם חלומות ובחלומו הוא ראה את ספינתו משדרת והופכת לדבר שמניב כסף. ממש כמו שאייבי נתן עשה עם קול השלום (שיש שאמרו שיותר התאים לקרוא לה "קול התשלום"). גרינוולד נתקל בבעיה, ברגע בו ספינתו נכנסה לחוף ישראלי; הוא נעצר בגלל השתמטות משירות במילואים ונאלץ לבלות זמן מה במעצר. כששוחרר, הוא חזר לטפל באודליה.
סירת מנוע היוותה קשר בין הספינה לחוף, כשהיא שטה לאודליה וחוזרת לחוף ביפו. על הספינה היה ציוד רב ומשוכלל, כשבאולפן השידור הלא גדול פעלו שני מכשירי וידאו, מתוצרת JVC ומכשיר שתיאם את השידור מוידאו אחד לשני. המטרה של גרינוולד הייתה לייצב את איכות השידור. בביתי, ברמת השרון, נקלטו אז השידורים עם המון רעשים וחוסר יציבות בתמונה. השיבושים הצליחו. אנשי אודליה ידעו שגם ביכולתם לשבש את שידורי קול ישראל, אבל הם ידעו שדבר כזה יוביל למלחמת חורמה אמיתית ללא סיכוי לפשרה. בינתיים הם נותרו לתהות מדוע משרד התקשורת לא משבש גם את שידורי הטלוויזיה מירדן, שהם בעלי תוכן בעייתי יותר.
הנה בחדר האולפן שבספינה:
בגלל שהספינה עגנה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, לא היה ביכולה של אודליה לקבל סיוע מטעם בית משפט ישראלי. אודליה עגנה 12 ק"מ מהחוף הישראלי. אי אפשר היה לראות אותה באופק, אם עמדתם ביבשה. כמו הגלים שטילטלו אותה בים, כך גם טולטל לוח השידורים ללא זמנים קבועים - העיקר שביבשה יראו כבר תכנים ללא הפרעות. בינתיים, במרכז הארץ, החלו אנשים לחפש בחנויות אנטנות שקולטות למרחק רב יותר. הם השתוקקו לראות את אודליה. גם אני.
פול גרינוולד:
גרינוולד דגל בשידור חופשי - ללא צנזורה של תכנים. עם אמת פוליטית ועם סאטירה נכונה. חוץ מזה, האזרח הקטן כבר התעייף לקבל תשדירים מבהילים ובהם איומים ברורים על החרמת מכשיר הטלוויזיה מהבית, במידה והאגרה לא תשולם. אני, כילד, זוכר היטב את הפחד שהיה לי שמא הוריי לא ישלמו את האגרה ויפרצו לי הביתה האנשים מהפירסומת ויקחו לי את המכשיר שהיה כה יקר ללבי. אודליה הציעה תכנים קלילים בלי גברתנים מאיימים.
גרינוולד מצא את המשקיעים המתאימים בספינתו. איל אוניות יווני בשם פיראקוס היה המשקיע הראשון שהשכיר לו ספינה. עם זאת, גרינוולד קיווה שאודליה תתקיים משידורי פירסומות, אך פירסומאים ישראלים חששו לפרסם שם, כי מדובר בכסף שאינו מוכר לצורך מס הכנסה.
כל הקשיים גרמו לאודליה לאבד במהרה מהכוח שלה. התייאשתי משיבושי השידורים, בינתיים יצא חוק האוסר שידורי טלוויזיה כאלו וחזרתי לראות את הערוץ הישראלי היחיד. העיקר שההורים שילמו את האגרה. בשנת 1982 נעצר גרינוולד שוב, הפעם באשמת אונס במשרד שפתח בדיזנגוף סנטר, בתל אביב.
בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.
הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.
רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.
