הידעתם ש... - עובדות מוסיקת רוק ופופ מפתיעות

מוזיקת הרוק והפופ הייתה בחזית התרבות הפופולרית כבר כמה עשורים, מעצבת את תעשיית המוזיקה ומשפיעה על דורות של חובבי מוזיקה. עם זאת, יש עדיין הרבה עובדות מעניינות, חושפניות ונדירות על ז'אנרים במוסיקה שאפילו מעריצים מושבעים אולי לא יודעים. תמיד יש משהו חדש ללמוד על עולם הרוק והפופ ולכן במאמר זה אביא לכם כמה מהעובדות המרתקות הללו, ואשפוך אור על הסיפורים הנסתרים והטריוויה הפחות מוכרת שהופכים את הז'אנרים הללו למרתקים כל כך. בין אם אתם מעריצים מושבעים או מאזינים מזדמנים, המאמר הזה בטוח יבדר ויאיר אתכם בתובנות על עולם הרוק והפופ. ואם תרצו עוד דברים מיוחדים ביותר, הרצאות מוסיקה שלי (יש רשימה באתר זה) ופודקאסטים מומלצים שערכתי והגשתי ונמצאים באתר זה להאזנתכם המהנה, יתאימו לכם בדיוק.

אז בואו נצא לדרך המוסיקה

במשך שנים דווח שפול אנקה כתב את "דיאנה" על אחת מהמטפלות של אחיו הצעיר שהיה מאוהב בה. בראיון בשנת 2005 אנקה הודה שהשיר היה למעשה על בחורה בכנסייה שלו שהוא בקושי הכיר.

ביום קבורתו של אלביס פרסלי, למעלה מ-3,000 זרי פרחים כיסו את המדשאה הקדמית של אחוזת גרייסלנד. לקח יותר מארבע שעות להעביר את כל הזרים לבית הקברות פורסט היל להלוויה.

גיטריסט הקצב של THE TURTLES, ג'ים טאקר, עזב את הלהקה ב-1967 לאחר שגיבורו המוסיקלי, ג'ון לנון, הטיח בו בפומבי, ברגע של שיכרות, על כך שלהקתו מנסה להיות בדיוק כמו הביטלס. במרץ של אותה שנה, אותה להקת הצבים דחקה מראש מצעד הבילבורד האמריקני את השיר PENNY LANE, עם להיטה HAPPY TOGETHER.

ב-22 בספטמבר בשנת 1979 ביקש מזכ"ל האו"ם (ופעיל נאצי לשעבר), הגנרל קורט ולדהיים, מחברי הביטלס להתאחד להופעה למען ויאטנם. זו הייתה בקשתו השנייה וגם הפעם היא נדחתה על הסף.

באותו יום פורסם בוושינגטון פוסט, למרות זאת: "הביטלס קרובים מאד לאיחוד בפעם הראשונה מזה עשר שנים. זאת כדי להעניק מופע למען ויאטנם. פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר הסכימו לתת מופע יחדיו בניו יורק. ג'ון לנון עדיין חוכך בדעתו בעניין".

בדצמבר בשנת 1966 התייפחו מעריצות רבות של הרולינג סטונס בארה"ב. הן התאבלו.

בזמן ההוא הסתובבה שמועה בארה"ב שמיק ג'אגר מת. יחצ"ן הלהקה, לי פרין, מסר: "היה לי סוף שבוע מטורף עם מה שנראה ככל האוכלוסייה של אמריקה שהתקשרה אליי כדי לוודא את הדבר. מר ג'אגר מבקש לשלול את העניין שהוא מת ומסר שהשמועות ממש מוגזמות. זה הכל החל, כנראה, מתחנת רדיו בלוס אנג'לס שהודיעה שג'אגר מת בלונדון. תחנות אחרות מיהרו לרכב על גל השמועה הזה. נערות לא מפסיקות להתקשר כשהן בוכות".

בשנת 2011 הגיע צוות מדענים מאוניברסיטת גולדסמית'ס בלונדון, למסקנה שהשיר WE ARE THE CHAMPIONS, של להקת קווין, היה השיר הכי קליט בתולדות מוסיקת ​​הפופ, כאשר השיר YMCA, של להקת אנשי הכפר, הגיע למקום השני.

השם המקורי של השיר STAYIN` ALIVE, של הבי ג'יז, היה SATURDAY NIGHT.

ב-6 בדצמבר בשנת 1975 עלה לכותרות הכומר צ'ארלס בויקלין, מפלורידה, כשאירגן ארוע לשריפת תקליטיו של אלטון ג'ון בטענה שהוא החטא בהתגלמותו. הוא הסתמך על סקר מקומי שמצא כי 984 מתוך 1,000 אימהות לא נשואות האזינו למוסיקת רוק בזמן שקיימו יחסי מין.

ארבעת חברי להקת המאנקיז קיבלו, כל אחד, 450 דולר לפרק, בעונה הראשונה של תכנית הטלוויזיה שלהם. למרות ששכרם הועלה ל-750 דולר עבור העונה השנייה, הם לא קיבלו כמעט כלום עבור מכירת הסחורה הנלווית (מארצ'נדייז) שנמכרה בשמם ובכמויות אדירות.

כותבי השירים, אייזק הייז ודיוויד פורטר, מצאו את ההשראה לכתוב את הלהיט SOUL MAN, של סם אנד דייב משנת ,1967 בזמן שצפו בסיקור חדשות בטלוויזיה על מהומות בדטרויט. אפרו-אמריקאים כתבו את המילה SOUL על בניינים שבבעלותם של אנשי עסקים שחורים בדטרויט, כדי שהם לא ייהרסו.

בשבע השנים הראשונות לאחר מותו של אלביס פרסלי, בעלי הזכויות על שמו הרוויחו פי עשרה ממה שאלביס הרוויח בעשרים ושלוש שנות הופעתו.

בסוף שנת 1975 זכתה הזמרת / מתופפת, קארן קארפנטר, לככב במשאל שנערך בקרב קוראי ירחון פלייבוי. בדירוג המתופפים הטובים ביותר בשנה זו היא זכתה שם במקום הרביעי. "הייתי רוצה לפרסם ששובצתי אחרי קארן קארפנטר בסקר המתופפים של פלייבוי", שאג ג'ון בונהאם, מתופף להקת לד זפלין, לכתב עיתון NME הבריטי. "היא לא יכולה להחזיק עשר דקות של תיפוף בהופעה של זפלין", הוא גיחך.

קארן קארפנטר שמעה בהמשך את דעתו של בונהאם על הסקר בפלייבוי ומיהרה להגיב: "שמעתי שג'ון בונהאם די נסער מזה. אני מקווה שהוא לא כועס עלי, מכיוון שלא היה לי שום קשר לסקר הזה".

להקת איירון באטרפליי (פרפר הברזל) הוזמנה לנגן בפסטיבל וודסטוק ב-שנת 1969, אבל היא התעכבה בשדה התעופה והחמיצה את ההופעה. זו הייתה הזדמנות מבוזבזת שעלתה להם בפספוס חשיפה אדירה. מעניין כיצד היה נשמע הקטע הארוך שלה, IN A GADDA DA VIDA, בפסטיבל ההוא.

אלטון ג'ון נשקל להצטרף, בשנת 1970, ללהקת קינג קרימזון על ידי הנהלתה. אף נקבע שהוא יקבל 250 ליש"ט עבור הקלטת אלבומה השני. מנהיג הלהקה, הגיטריסט רוברט פריפ, ניגש לשמוע את קולו של אלטון על גבי תקליט בחנות ופסל מיד את ההצעה. אלטון לא הקליט את שירתו ללהקת הרוק המתקדם ההיא, אך עדיין קיבל את השכר שהובטח לו.

להקת "אמריקה" הצליחה היטב, בשנת 1973, עם הלהיט VENTURA HIGHWAY. למרות שלא קיים כביש מהיר שכזה, יש בקליפורניה מחוז ונטורה וכביש 101 עובר בו.

שיחה שלא תשמעו בסרט "גט באק", עם הביטלס, אך קרתה בין ג'ון לנון ופיטר סלרס, ב-14 בינואר 1969, בעת שהשחקן הידוע בא לבקר את הלהקה באולפן.

לנון: "אתה זוכר כשנתתי לך את הגראס בפיקדילי?"

סלרס: "אני זוכר - ובנאדם, זה ממש מיסטל אותי לגמרי. זה היה אקפולקו גולד, לא? זה היה פנטסטי. אין עלי כרגע מהחומר הזה, לצערי".

לנון: "ויתרנו על זה, כפי שנאמר בספר 'החיים האמיתיים של הביטלס', מאת האנטר דייויס".

סלרס: "אני מצטער על זה, חברים. לו ידעתי שאראה אתכם היום, הייתי מביא איתי מהחומר, כי אני יודע כמה אתם אוהבים את זה. אני חייב ללכת. להתראות".

לנון: "רק אל תשאיר פה מסביב את המחטים. יש לנו שם רע עכשיו, עם ג'ון שנעצר. אני יודע מה זה לאנשי השואו ביזנס - הם תחת לחץ אדיר והם חייבים קצת רגיעה. אם זה בחירה בין זה לבין התעמלות - סמים מנצחים ללא שום מאמץ".

יוקו אונו: "להזריק זה סוג של התעמלות".

לנון: "להזריק זו התעמלות, או יה!".

כשאמא של אלביס פרסלי, גלדיס, שמעה לראשונה את השיר "בי בופ א לולה", של ג'ין וינסנט, היא חשבה בטעות שזה השיר החדש שהקליט בנה.

במסיבה בלוס אנג'לס, בשנת 1972, הפנה בצחוק הקומיקאי, גראוצ'ו מרקס, באצבעותיו אל אלטון ג'ון, כאילו החזיק אקדח. אלטון הרים את ידיו ואמר, "אל תירה בי, אני רק נגן הפסנתר" (DON'T SHOOT ME, I'M ONLY THE PIANO PLAYER"), מה שהיווה השראה לשם האלבום הראשון שלו לשנת 1973. כמחווה ערמומית לגרואצ'ו, עטיפת התקליט כללה גם את כרזת הסרט GO WEST, של האחים מרקס.

אחרי שחברי להקת דיפ פרפל הקליטו את SMOKE ON THE WATER, לא היה להם אכפת ממנו במיוחד ומהם מיעטו לבצעו בהופעה. כאשר הוא שוחרר כתקליטון, יותר משנה לאחר יציאת האלבום בו נכלל ("מאשין הד"), הוא הפך ללהיט ענק ומבוקש ביותר.

לאלביס פרסלי הייתה מכונת ג'וקבוקס בביתן ליד בריכת השחייה הפרטית שלו בגרייסלנד, שהכילה תקליטונים של ג'רי לי לואיס, סמי דייויס ג'וניור, טום ג'ונס ועוד רבים אחרים. אף אחד משיריו מעולם לא נכלל באוסף.

פול מקרטני קיבל את ההשראה לכתוב את הלהיט שלו EBONY AND IVORY, משנת 1982, לאחר ששמע את הקומיקאי והמוסיקאי האירי, ספייק מאליגן, אומר "תווים שחורים, תווים לבנים, ואתם צריכים לנגן את השניים כדי ליצור הרמוניה אנשים!".

הרוקר הוותיק, ג'רי לי לואיס, נאלץ לחכות עד גיל 77 כדי לזכות בהצלחת מכירות אלבום, מעבר למיליון עותקים. האלבום נקרא LAST MAN STANDING והוא נמכר ביותר ממיליון עותקים כי לואיס באמת היה, בשנת 2012, האדם האחרון העומד מ"רביעיית מיליון הדולר" של חברת התקליטים מממפיס SUN. שלושת האחרים (אלביס פרסלי, ג'וני קאש וקארל פרקינס) לא היו בחיים, כמו גם אגדות רוק רבות אחרות. הקהל, שהבין לפתע את המצב, מיהר לזכות את לואיס בהצלחה המגיעה לו.

לאחר ההצלחה המדהימה של "הצד האפל של הירח", להקת פינק פלויד תכננה להקליט אלבום שיציג מוסיקה של חפצים ביתיים. היה לזה גם שם – HOUSEHOLD OBJECTS. למרבה המזל הוקלטו כמה צלילים עד שהחבורה הבינה שעדיף לה לחזור לנגן בכלי נגינה אמיתיים.

להקת לינירד סקינירד מזוהה לרוב עם השיר SWEET HOME ALABAMA, אך הלהקה למעשה הוקמה בג'קסונוויל, פלורידה. היה זה המורה להתעמלות, לאונרד סקינר,שלימד בתיכון רוברט אי. לי שבג'קסונביל כשבשנת 1970 נאספו כמה מתלמידיו ארוכי השיער והסוררים, אותם נהג להקניט, כדי למצוא שם חדש ללהקתם. אחד מהם זרק לאוויר את שמו של המורה. עם שינוי באיות השם, כדי להדגיש את זלזולם בו, הם הפכו להיקרא LYNYRD SKYNYRD וסללו את דרכם לתהילה. שנים לאחר מכן התרככה הלהקה בגישתה כלפי סקינר ואף הזמינה אותו להציג אותה על הבמה בפני הקהל הגדול שבא לראותה בג'קסונביל. הייתה זו סגירת מעגל מופלאה.

דו"ח על רמת הפשיעה, בשנת 2013, בבלו הוריזונטה (או בפורטוגזית - בֵּלוֹ אוֹריזוֹנְצ'י) שבברזיל גילה עד כמה היו הביטלס ענקיים בסיקסטיז בדרום אמריקה וכנראה שאלפי נשים קראו לבנים שלהן על שמו של ג'ון לנון.

לפי הדו"ח תפסה המשטרה את ג'ון לנון ריביירו סיקוורה בעוון שוד שביצע. מעצר אחר, בעוון פריצה, נגזר על ג'ון לנון פונסקה פריירה. היה זה ג'ון לנון גומז שנעצר בחשד לביצוע חמש רציחות ובאותו זמן נתגלתה בתוך מכונית גופתו של ג'ון לנון סבסטיאו דה סילבה, שנראה כי נרצח.

רשת החדשות NBC הייתה הראשונה שדיווחה על מותו של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, מסיבוך לאחר ניתוח מעקפים.

זה ללא ספק סיקור חשוב לגיבור אמריקני, אבל במהלך המירוץ המהיר להעלאת הסיפור כסקופ ראשון באתר שלה, עשתה הרשת טעות בכותרת ודיווחה על מותו של 'האסטרונאוט ניל יאנג'.

למרות שהוא הציב בסך הכל ארבעים וארבעה שירים במצעד הבילבורד האמריקני, לג'יימס בראון מעולם לא היה להיט ראשון במצעד הזה.

כשנשאל על הלהיט של הבי ג'יז, "מסצ'וסטס" ב-1967, אמר רובין גיב: "מעולם לא היינו שם, אבל אהבנו את המילה, ותמיד יש משהו קסם בשמות מקומות אמריקאיים".

הרולינג סטונס הפכה ללהקת הרוק הראשונה שקיבלה אי פעם תמלוגים ממכירות תקליטים ברוסיה, כאשר חוקי זכויות היוצרים הסובייטיים שונו בשנת 1975.

ב-7 ביוני 1979 האשימה רשות המסים האמריקנית את צ'אק ברי בשלוש עבירות של העלמת מס. שעות ספורות לאחר מכן, הוא הופיע בקונצרט עבור הנשיא ג'ימי קרטר במדשאה הקדמית של הבית הלבן.

ביוני, 1972 הציע אלביס פרסלי לעיתונות הזדמנות לראיין אותו תמורת תשלום של 120,000 דולר. לא הייתה מערכת עיתון אחת שהסכימה לעסקה שכזו.

המראה המסחרי של רוי אורביסון נוצר, בשנת 1963, כאשר בטעות השאיר את המשקפיים הרגילים שלו במטוס ונאלץ להסתמך על זוג משקפי שמש. ההנהלה שלו אהבה את המראה המסתורי החדש שלו ודרשה שכך יישאר מעתה ואילך.

השיר HE AIN'T HEAVY HE'S MY BROTHER, בביצוע ההוליס משנת 1969, הציג את אלטון ג'ון בפסנתר, כשעוד היה נגן סשנים לאחרים.

בזמן שפינק פלויד הופיעה מול אגם גדול בקריסטל פאלאס, בלונדון בשנת 1970, עוצמת הווליום הייתה כה גבוהה שהדגים מתו.

כשמאמה קאס אליוט (לשעבר מלהקת "האמהות והאבות") מתה, ב-29 ביולי 1974, משטרת לונדון אמרה לכתבים שסנדוויץ' אכול חלקית נמצא בחדרה ועשוי להיות רלוונטי לסיבת המוות. מאוחר יותר בוצעה נתיחה ונקבע כי אליוט מתה מאי ספיקת לב, וכי לא היה מזון בקנה הנשימה שלה.

באוגוסט, 1983 פול סיימון התחתן עם השחקנית קארי פישר, שגילמה את הנסיכה ליה בטרילוגיית מלחמת הכוכבים. הנישואים נמשכו פחות משנה כשדיווחים מביקורם של סיימון וגרפונקל להופעה בישראל (באותה שנת 1983) הסגירו כי היו צעקות רמות בין סיימון ופישר.

כשטינה טרנר עזבה את בעלה וחברה לשעבר ללהקה, אייק טרנר, ב-1975, היא נשאה לא יותר משלושים ושישה סנט במטבעות וכרטיס אשראי של תחנת דלק. היא תהיה זו שתצחק אחרונה בהמשך.

רוצים עוד תופינים ממני על מוזיקת רוק? בבקשה...

טום ג'ונס הפסיד בתביעת אבהות, ביולי ,1989 ונצטווה לשלם מזונות בסך 200 דולר לשבוע לקתרין ברקרי בת ה-27 מניו יורק. השופטת בתיק הייתה ג'ודי שיינדלין, שעדיין כיהנה כשופטת בית המשפט לענייני משפחה בניו יורק, לפני שהופיעה בתכנית הטלוויזיה שלה, "השופטת ג'ודי", והפכה לכוכבת.

ב-1996 הופיע רינגו סטאר בפרסומת יפנית למיץ תפוחים. "רינגו" פירושו תפוח ביפנית.

אלביס פרסלי עשה רק פרסומת טלוויזיה אחת בחייו, זה היה ב-6 בנובמבר 1954 עבור חברת דונאטס. הוא קיבל תמורת עמלו קופסה ובה... דונאטס.

כאשר סטיב ווינווד עזב את להקת ספנסר דייויס גרופ, בקיץ 1967, אחד המועמדים שנדחו באודישנים להחליפו היה פסנתרן צעיר בשם רג'ינלד דווייט, שלימים פתח בקריירת סולו, ויקרא לעצמו אלטון ג'ון.

כשפרדי מרקיורי (סולן להקת קווין) מת, ב-24 בנובמבר בשנת ,1991 בגיל 45, חברו הקרוב, דייב קלארק - המתופף / מנהיג של להקת הסיקסטיז המצליחה, דייב קלארק פייב, שישב ליד מיטתו.

למרות כל הלהיטים שהיו לה, ללהקת המי מעולם לא היה שיר במקום הראשון בבריטניה או בארה"ב.

ריק ווייקמן, הקלידן של להקת יס, נשכר בשנת 1972 לנגן בפסנתר בשיר MORNING HAS BROKEN, של קאט סטיבנס תמורת 10 ליש"ט. הוא לא הושם בקרדיטים, והוסיף שמעולם גם לא קיבל את הכסף. עם שובו להופיע בתור יוסוף איסלאם, סטיבנס שילם לוויקמן והתנצל על אי התשלום המקורי, שלדבריו נבע מבלבול ואי הבנה מצד חברת התקליטים.

רובין גיב, מהבי ג'יז, שרד את אחת מתאונות הרכבת הגרועות ביותר באנגליה. זה היה ב-5 בנובמבר בשנת 1967, כשגיב נסע עם חברתו, מולי, ברכבת ללונדון, שנקלעה לתאונה קשה שהרגה 51 אנשים ופצעה המונים.

אז נכנסתי לארכיון העיתונות שלי, נגשתי אל יום המחרת ושלפתי מספר פרטים על התאונה. מסתבר שהייתה זו פגיעה רצינית במסילת הרכבת שגרמה לרכבת, בקו HITHER GREEN, לסטות ולהתרסק בשעה רבע לשמונה בערב. רק הקטר נותר במקומו על הפסים. קרונות רבים מאחוריו התהפכו. הנהג ועוזרו נוקו מיד מכל אשמה ובעיתונים הבריטיים מיהרו לציין שזו תאונת הרכבת הקשה ביותר בעשר השנים האחרונות (מאז ה-4 בדצמבר 1957 בה התנגשו שתי רכבות). הגשם לא ריחם והיקשה על החיפושים של כוחות ההצלה בשעות החשכה. רבים מהניצולים ישבו בהלם ומיררו בבכי על כאביהם ויותר על הפחד מלגלות כי יקיריהם שנסעו איתם ברכבת אינם יותר בין החיים.

גיב מיהר להוציא את חברתו, מולי בת ה-19 (ובהמשך אשתו), מהקרון הפגוע. השניים עשו את דרכם בחזרה מהייסטינגס ללונדון אחרי שבילו את סוף השבוע בבית הוריה. ולעזור לאנשים רבים שנזקקו בשטח לעזרה. גיב, חודש לאחר מכן לרקורד מירור: "באותו רגע חשבתי על אלוהים. כי לא נפצעתי, תודה לאל, ולכן חשתי שתפקידי לעזור מיד לאחרים שנלכדו בהריסות. אבל תאונת הרכבת הזו השפיעה עליי מאד, בראיית החיים".

לעיתון DISC סיפר אז: "שמעתי רעש מוזר ומיד אחריו התהפכנו. שלפתי את חברתי מתחת למושב וקפצנו מחלון החוצה". הוא אושפז לזמן קצר בבית החולים ושוחרר לאחר מכן למנוחה בבית הוריו.

תאונת הרכבת השפיעה עליו לכתוב גם את השיר REALLY AND SINCERELY, שהקליטה הלהקה.

באוקטובר 1979, ספר השיאים של גינס שם את פול מקרטני כמלחין המצליח בכל הזמנים על כתיבת 43 שירים שנמכרו בלמעלה ממיליון עותקים.

האלבום הראשון אי פעם שקיבל תואר פלטינה מאיגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה היה אוסף הלהיטים של להקת איגלס שיצא בשנת 1976. וזה עוד לפני שיצא מלון קליפורניה...

מותו של באדי הולי, בשנת 1959, בהתרסקות מטוס, גרם לשינוי חוק בארה"ב. מותו של הולי, ביחד עם הזמרים ריצ'י ואלנס וביג בופר, הוכרז בתקשורת עוד לפני שהדבר נודע למשפחותיהם. אשתו של הולי, מריה אלנה, הייתה אז בהריון וכששמעה את הבשורה המרה ברדיו, היא הפילה את תינוקם. הדבר הוביל את רשויות החוק בארה"ב לקבוע שאסור לנקוב בשמות, כשמדווחים על תאונה קטלנית, עד שהמשפחות מקבלות דיווח על כך באופן פרטי. חוק זה נשמר עד עצם היום הזה.

הזמרת דונה סאמר, בת ה-22, שרה ליווי בלהיט של להקת "ליל שלושת הכלבים", משנת 1970, MAMA TOLD ME NOT TO COME (אותו כתב רנדי ניומן). היא לא קיבלה קרדיט לשירתה ועברו יותר מחמש שנים עד שהיא פרצה דרך עם להיט דיסקו משלה, LOVE TO LOVE YOU BABY.

חברת התופים ׳לודוויג׳ החליטה, בספטמבר 1964, להעניק לרינגו סטאר מתנה מיוחדת וייחודית, לכבוד זה שהוא נהג לתופף במערכות תופים שלה, באולפן ההקלטות ובהופעות. נשיא החברה, ויליאם פ. לודוויג ג׳וניור, החליט לכבד את הביטלס בדרך מיוחדת. הוא זכר שאביו הכין בזמנו תוף מצופה בזהב כמתנה לשחקן האמריקני, טום מיקס (שתמונתו, דרך אגב, מונצחת בעטיפת התקליט סרג׳נט פפר).

לודוויג הבן ניגש למשימה ופירק תוף סנר אחד ושלח את כל חלקיו לתכשיטן שציפה אותם בזהב 14 קאראט. הוא ידע שחברי הלהקה לא רצו לבוא למפעל שלו מחשש כי מעריצים ומעריצות יארבו להם גם שם. לכן החליט שיעניק לרינגו את התוף המוזהב במסיבת עיתונאים מסודרת, שהיו לו כרטיסים אליה. לודוויג הצליח להשיג פרסום כשהאייטם שלו, כשהוא נותן את התוף לרינגו, תועד בצילומים ובמהדורת החדשות הטלוויזיונית בעודו אומר למתופף המצליח על הבמה:

"אני רוצה להביא פה את הערכתנו הכנה לך על שבחרת בתופים שלנו ועל התפקיד המרכזי שאתה משחק בעולם המוסיקה של ימינו." כמה דקות לאחר שלודוויג העניק על הבמה את התוף לרינגו הוא ראה לחרדתו שוטר מקומי עם התוף המוזהב בידו וחשב בעצב כי המתנה שלו הלכה לעזאזל. רק שנים לאחר מכן אישר לו רינגו שהתוף המוזהב נמצא אצלו וכי הוא נשמע נהדר. ולמי שתוהה האם התוף נהרס בשריפת ביתו של רינגו בשנת 1979, התשובה שלילית.

ב-17 בספטמבר בשנת 1967 פוצצה להקת המי אולפן טלוויזיה!

זה היה כשהלהקה הצטלמה לתכנית הטלוויזיה האמריקנית של "האחים סמות'רס". מתופף הלהקה, קית' מון, שם בתוך תוף הבס שלו נפצים. הוא רצה שבסוף השיר MY GENERATION ייגרם פיצוץ קל שיוסיף אפקט חיוני. אך הוא לא ידע שאיש הצוות של הלהקה כבר הניח בתוך תוף הבס שלו נפצים. תוספת החומר גרמה לפיצוץ מאסיבי שפצע את מון, פגע לתמיד בשמיעה של הגיטריסט פיט טאונסנד והאורח הנוסף בתכנית, השחקן מיקי רוני, נכנס לפאניקה.

מון לעיתון 'דיסק אנד מיוזיק אקו': "באולפן הטלוויזיה של האחים סמות'רס הטמנתי פצצות במערכת התופים שלי. לפתע כל העסק התפוצץ לי. ממש לא ציפיתי לדבר שכזה. נפלתי לרצפה עם חתך בעומק שלושה אינץ' בזרוע שלי. התגלגלתי על הרצפה מדמם ומעורפל, אבל אני חושב שהצלחנו להרשים לא מעט אנשים בצורה הזו".

במאי 1981 התרוצצו שמועות עקשניות על כך שאיש להקת ג'נסיס, פיל קולינס, יצטרף ללהקת כנפיים של פול מקרטני. השמועה אף פורסמה בכמה עיתוני הפופ הבריטיים של אז והיחצ"ן של ג'נסיס, פיטר תומפסון, מיהר לשחרר הצהרה: "זה שטויות במיץ עגבניות. השמועות גורמות ללהקת ג'נסיס להיראות להקה מסוג ב' ביחס לכנפיים, וזה ממש לא נכון".

גם דובר מחברת התקליטים של ג'נסיס, וירג'ין, מיהר להגיב: "זה סילוף שיצא מכל פרופורציה. פיל קולינס מסתדר היטב בעצמו ועם ג'נסיס ואין לו זמן לעזור ללהקה זקנה כלשהי שפרשה מפעילות ומשתוקקת לתשומת לב. אם כך, אולי מייק אולדפילד יצטרף בקרוב ללהקת ג'ודאס פריסט...".

יותר מ-15 שנים לאחר שריצ'י ואלנס (הזמר עם הלהיטים "דונה" ו"לה במבה") נספה בתאונת מטוס, שגבתה גם את חייו של באדי הולי, ניגשו בעלי עזבונו לתבוע את להקת הרוק המצליחה, לד זפלין.

היה זה בשנת 1975 ובגלל השיר BOOGIE WITH STU שיצא באלבומה השישי של הלהקה, "פיזיקל גראפיטי" ומילותיו דומות מדי לשיר OOH, MY HEAD של ואלנס. העניין נסגר בסוף עם פיצויים, מחוץ לכתלי בית המשפט ועם שם אמו של ריצ'י ואלנס שנוסף לקרדיטים בשיר של זפלין. הסיבה לכך הייתה שריצ'י ואלנס לא היה בין החיים והקרדיט לשמה איפשר לה להתקיים מהתמלוגים.

העניין לא הסתיים פה ובשנת 1979 חטפה לד זפלין תביעה נוספת מבעלי הזכויות של ואלנס, והפעם על גובה התמלוגים שהגיעו לגב' ואלנס.

ההקלטה הראשונה ששודרה בפומבי בטלוויזיה עם קולו של אלביס קוסטלו הייתה בפרסומת ללימונדה. זה היה בשנת 1974 כשאביו, רוס מקמאנוס, שבעברו היה זמר בהרכב ביג באנד, כתב, שר ושיחק בג'ינגל "אני שתיין לימונדה סודי". אלביס, אז עוד היה ידוע לסביבתו רק בשם דקלן, סיפק קולות רקע בהקלטה והתוצאה זכתה בפרס פסטיבל מפרסמים בינלאומי.

הרוצח של ג'ון לנון, מארק דייוויד צ'פמן, נשאר נשוי לאשתו גלוריה, איתה התחתן ב-2 ביוני 1979. למרות הפשע הנורא שביצע בדצמבר 1980, היא סירבה להתגרש ממנו.

בימי "קיץ האהבה" המשוגעים של שנת 1967 ביקשו צרכני מוסיקה רבים להשיג את ההזיה המושלמת ולרגע נדמה היה שמצאו את הפתרון להשגתה עם עישון קליפות בננה. אז גונבה שמועה שהבננה החוקית מעניקה את אותו אפקט כעישון קנאביס שאינו חוקי.

מכירות הבננות זינקו לתקרה ולפתע החלו מועדוני מוסיקה רבים ברחבי לונדון להפיץ ריחות של קליפות בננה מיובשות. רבים האמינו שהבננה ממסטלת, גם כשהקשיבו ללהיטו אז של דונובן, MELLOW YELLOW. כך הוא שר שם: "בננה חשמלית / הולכת להיות השגעון הבא / בננה חשמלית / חייבת להיות השלב הבא".

זאת עד שהובן כי הסוטול לא מגיע באמת מאותו צמח טרופי השייך למשפחת המוזיים והצעירים חזרו אל הגראס האמיתי.

שנים רבות לאחר מכן (עיתון NME, שנת 2011) הסגיר דונובן את זהות הבננה הצהובה: "ג'ון לנון ואני נהגנו להסתכל בחלק האחורי של העיתונים ולשלוף משם דברים מצחיקים שנכנסו בסופו של דבר לשירים. גם הבננה החשמלית שהופיעה שם, הייתה למעשה ויברטור לנשים בצבע צהוב".

היצירה ECHOES, של להקת פינק פלויד (שיצאה בתקליטה משנת 1971, MEDDLE), מכילה בחלק מתקדם שלה גם צלילים שנשמעים כצלילי שחפים. האפקט הזה נוצר, כשעוזר הלהקה חיבר באופן שגוי את פדל הווא-ווא של הגיטריסט, דייויד גילמור. הטעות גרמה ליצירת צליל פידבק מחריש אזניים. גילמור ראה כי כך והחליט להשתעשע עם הדבר, עד שמצא את הדרך הטובה ביותר להפיק צליל שחפים מזה. היה ידוע שגיטרה חשמלית מביאה אופציות רבות לצלילים, אך מי חשב עד אז שאפשר ליצור איתה גם צליל של שחפים?

פעמון הכניסה בבית של קארן קארפנטר, בפרבר של לוס אנג'לס, DOWNEY, השמיע למשתמשים בו את ששת התווים הראשונים של הלהיט WE'VE ONLY JUST BEGUN, שעשתה במסגרת הקארפנטרס.

הבסיסט, ביל ווימן, היה חבר ברולינג סטונס מתחילת הסיקסטיז ועד שפרש פתאום, אחרי סיבוב ההופעות של הלהקה בשנת 1990. רבים תהו אז מדוע זה קרה והשמועות ליחששו על אווירה לא נעימה בסטונס. ווימן לא מיהר להסביר מדוע אבל בהמשך התמונה התבהרה מפיו: "לא אהבתי את זה שהם לא היו נדיבים כלפיי בלהקה, מבחינת קרדיט בכתיבת שירים ועשייה. הביטלס נתנו לג'ורג' ולרינגו לעשות את שלהם בלהקה. גם להקת המי נתנה הזדמנות לבסיסט שלה, ג'ון אנטוויסל, לכתוב לה שירים. הסטונס לא נתנו לי סיכוי".

בשנת 1974 שקל דייויד בואי ברצינות לפתוח בנק מסחרי. את הסיבה שלו לצעד כזה הסביר כי אלילים קמים ונופלים ויש לו ספק אם מישהו יזכור אותו בעתיד. לכן חשב שעם ההון הגדול שצבר יפתח בנק שיתמחה במתן הלוואות למוסיקאים וזמרים מתחילים.

הבנק כמובן לא נפתח ומאז אף אחד לא שכח את דייויד בואי.

במאי הסרט "פלאש גורדון", מייק הודג'ס, לא פנה בתחילה ללהקת קווין כדי שתעשה את המוסיקה לסרטו בשנת 1980. הוא פנה קודם ללהקת פינק פלויד, אך זו הייתה עסוקה מדי מלהתחייב לזה.

את הקעקוע הראשון שלו עשה רינגו סטאר בשנת 1976. האלכוהול שהיה מכור לו אז עזר לו להתגבר על כאב החריטה את הקעקוע בצורת כוכב נופל וירח לצדו. בשנת 1994 הוא עשה את הקעקוע השני שלו, כשליווה את בתו, לי, שביקשה לתקן קעקוע שלה. בעודו בסטודיו החליט האב להצטרף לחגיגה וקעקע הר געש עם פרחי לוטוס. הפעם הוא כבר היה רחוק מאלכוהול והכאב של המחט היה ברור יותר.

בתקליט הבכורה של להקת CREAM (שנקרא 'פרש קרים') נמצא בקרדיט כתיבת השירים גם השם גודפרי. מי זה אותו גודפרי? ובכן, זו היא אשתו של הבסיסט ג'ק ברוס, ששם משפחתה היה גודפרי והיא עזרה פה ושם לבעלה לכתוב שירים ללהקה.

בסוף שנת 1968 הגיע להקת THE ANIMALS (עם הזמר אריק ברדן) להופעות ביפן. לפי ההסכם, הייתה הלהקה אמורה לנגן 21 הופעות בשלושה שבועות, אבל מאחורי גב הלהקה קבע האמרגן המקומי הופעות נוספות ביפן לאנשי המאפיה, נשותיהם, ילדיהם, קרוביהם והאנשים שהם יד ימינם.

ברדן: "הופענו את ההופעות שנקבעו לנו באיצטדיונים של 10,000 איש כשלפתע אמרו לנו גם לנגן, בנוסף לזה, במועדונים קטנים. הגענו למקום כל כך קטן שהיה קשה להכניס אליו את ציוד הנגינה, אז התחלתי לשאול שאלות ודרשתי לראות חוזה כתוב באנגלית.

מיד הציבו אותנו מול כמה אנשים שאמרו לנו להיכנס איתם לחדר צדדי. הם הושיבו אותנו מול שולחן והניחו עליו כמה כוסות של ויסקי. עכשיו, כשהיפנים מבצעים עסקה, הם תמיד פותחים בקבוק של ג'וני ווקר. זה הריטואל. אז המלצר מזג משקה לתוך כל כוס שהייתה שם, חוץ מלכוס שלי שנותרה ריקה.

אז, מאחורי כתפי השמאלית, הפיל איש יאקוזה כבד, בזה אחר זה, חמישה קליעים לתוך אותה כוס ריקה. קא-צ'ונק! קא-צ'ונק! מאותו רגע הבנו בדיוק מול מה אנחנו עומדים...".

בריאן ווילסון, מלהקת הביץ' בויז, תבע את אביו. היה זה בשנות התשעים כשבריאן ביקש להחזיר אליו את הזכויות בחברת המו"לות לשיריו, SEA OF TUNES. חברה זו גילגלה מיליונים אדירים של דולרים והתביעה הגיעה שנים לאחר שבריאן ווילסון אולץ, בשנת 1969, למסור את הזכויות לאביו הקשוח, מאריי ווילסון. בית המשפט מצא שהחוזה שבריאן חתם עליו אז אינו תקף, בגלל המצב הנפשי הרעוע בו היה שרוי אז. למרות שלא הצליח בתביעה זו להחזיר לידיו את הזכויות, הוא הצליח לקבל פיצויים בסך 25 מיליון דולר.

ב-24 ביולי בשנת 2002, נתבע מרכז גנים באשמת הריגת אוסף דגי הקוי המוערך של הזמר המנוח פרדי מרקיורי. דג קוי הוא סוג של קרפיון שמקורו ביפן.

חברתו של מרקיורי, מרי אוסטין, ירשה את אחוזתו ואת אוסף דגי הקוי היפני כשמת מאיידס בשנת 1991. בזמן מותו של מרקורי צבר את אחד האוספים הטובים ביותר של הדגים בבריטניה.

אוסטין טענה כי 84 דגים מתו כאשר החשמל המפעיל את הבריכה כובה בטעות על ידי אחד מעובדי אותו מרכז. במהלך ניקוי בריכת הגן היפנית הועברו הדגים למיכל החזקה שם מתו מחוסר חמצן בגלל אותה טעות.

דג קוי יכול לחיות עד 20 שנה ובהתאם לסוגו יכול להגיע ערכו ל-250,000 פאונד.

האוסף שכן בבריכה בגן יפני יפהפה שהיה בביתו של מרקיורי, שם התגורר עד מותו. הזמר מצא כי תפאורת הגן עזרה לו להתמודד עם המתח הנפשי של המחלה הנוראית. כוכבים כמו מרקיורי, אלטון ג'ון והדוכס מווסטמינסטר עזרו לפתח פולחן של בעלי קוי שהעלו את ערך הדגים וטענו שביכולתם של אותם דגים אפילו ללמוד טריקים פשוטים בתמורה לאוכל. בשיא הפופולריות של הקוי בשנות השמונים, הקרפיון הנדיר הזה החל להחליף ידיים במחירים שנסקו למעלה.

התשוקה של מרקיורי לקרפיון זה הייתה כזו שרק שנים ספורות לפני מותו הוא אמר: "חייתי חיים מלאים ואם אני אמות מחר, זה לא משנה לי. סוף סוף מצאתי את מה שחיפשתי בחיי, עם הגן היפני הנפלא שלי ובו כל קרפיוני הקוי שקניתי. אני אוהב את זה".

הלהיט של להקת ההוליס, "קארי אן", שידע הצלחה בשנת 1967, נכתב בכלל על... הזמרת מריאן פיית'פול. כותב השיר, גרהאם נאש, הודה לאחר מכן שהוא התבייש להזכיר את שמה האמיתי בשיר.

בעוד שסרטי ג'יימס בונד היו שוברי קופות רציניים מזה כחמישים שנה, הייתה סוג של קללה על שירי הנושא של סרטים אלו במצעד הבריטי. למרות ששמות כמו פול מקרטני, שירלי בייסי, דוראן דוראן, טינה טרנר, ננסי סינטרה ואדל הקליטו שירים מקוריים לסדרת סרטים זו, אף אחד מהם לא הגיע למקום הראשון במצעד בבריטניה.

במהלך החודשים לאחר צאת השיר BLOWIN' IN THE WIND, של בוב דילן, פרצה שערוריה גדולה.

לור וויאט, סטודנט ממילברן, ניו ג'רזי, טען שהוא מחבר השיר המקורי ולטענתו מכר אותו באלף דולר ולא קיבל קרדיט. כמה סטודנטים אף טענו ששמעו את וויאט שר את זה לפני שהשיר יצא רשמית על ידי דילן או שלישיית פיטר, פול ומרי.

הטענה הזו נלקחה מאד ברצינות ועיתון ניוזוויק חזר על הטענה של וויאט בנובמבר 1963.

זה היה רק בשנת 1974 כשוויאט הודה כי שיקר כדי להרשים את החברים האחרים בלהקתו, שנקראה THE MILBURNAIRES.

בפברואר 2008 נמכר עותק של התקליט BLACK AND BLUE, של הרולינג סטונס, במכירה פומבית במחיר 4,000 ליש"ט.

אז מה היה מיוחד בו? העותק, שנקנה בשנת 1976 במחיר 2 ליש"ט, נשא בעטיפתו את חתימותיהם המקוריות של ג'ון לנון, יוקו אונו, פול מקרטני, לינדה מקרטני, ג'ורג' האריסון וחברי הסטונס.

בתחילת שנת 1975 היה גלן יוז בסיסט בלהקת דיפ פרפל. כשהצטרף ללהקה, בסוף 1973, חש כי זכה בהגרלה הגדולה ביותר בפיס. אבל בתחילת 1975 הבין כי הוא לכוד במערבולת של סמים ואיסורים. כך סיפר בספרו האוטוביוגרפי:

"כשדיפ פרפל הייתה בדרכה להופעות באוסטרליה, החליט ריצ'י בלאקמור שנעצור לחופשה בהוואי. מצחיק שדווקא הוא חשב על כך. הגענו להוואי וקיבלתי שם שיחת טלפון מחברי הטוב, דייויד בואי. הוא ביקש ממני לטוס לניו יורק כדי להקליט קולות לאלבומו הבא, 'אמריקאים צעירים'.

הגבתי בהתלהבות וסיפרתי על כך לשאר הלהקה. כולם נתנו את אישורם חוץ מבלאקמור. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא החליט כך בנחרצות נגדי. הוא השיב בכעס שזה לא רעיון טוב. חזרתי לחדר שלי במלון כשהזנב בין רגליי. הייתי פגוע. לא עזבתי את החדר שלי במשך חמישה ימים. ישבתי בפנים והסנפתי קוקאין ללא הגבלה. המוח שלי יצא מדעתו".

לפני שהפך להיות הזמר המצליח והמשפיע בלהקת הרוק הכבד הבריטית, בלאק סאבאת', נעצר ג'ון "אוזי" אוסבורן בבירמינגהם באשמת גניבה. הוא לא הצליח לשלם את הקנס שהוטל עליו והושלך אל מאחורי הסורגים. אז הנה מה שהוא אמר בשנת 1971 לרולינג סטון:

"נהגתי לעשות דברים ממש מטורפים. כשהייתי בן 18 גנבתי המון בגדי נשים ולקחתי את הסחורה כדי למכור אותה בפאבים השונים. אז נתפסתי והושלכתי לכלא. שם קיבלתי את הקעקועים שלי עם אותיות הכינוי שלי, אוזי, באצבעותיי ושני פרצופי סמיילי בברכיי. הפרצופים בברכיים נועדו לעודד אותי בכל פעם שהשפלתי את ראשי מטה. עשיתי זאת כדי להעביר את הזמן שלי בכלא, עם מחט ודיו".

כיום רבים מכירים את השם "קרוסבי, סטילס ונאש", בעולם הרוק. אבל זה כמעט לא יצא אז לפועל, בגלל בעיות של חוזים.

כשהשלישיה הוקמה בשנת 1968, מיהרה חברת התקליטים "אטלנטיק" להציע לה חוזה מפתה, לאחר שנסיון השלושה להתקבל לחברת התקליטים "אפל", של הביטלס, לא צלח. הכל נראה ורוד ושמשי עם החוזה של אטלנטיק, כשלפתע כיסו עננים שחורים את השמיים עם חוזה שגרהאם נאש היה חתום בו, כחבר בלהקת ההוליס ממנה פרש זמן קצר לפני כן. לפי החוזה היה נאש כבול לחברת התקליטים EPIC, שפעלה בצפון אמריקה. הברקים הבזיקו ורעמים הרעישו, כשלפתע צץ הרעיון לבצע חילוף.; נאש יעבור לחברת אטלנטיק ותמורתו יועבר לחברת EPIC ריצ'י פיורי (לשעבר חבר בלהקת בופאלו ספרינגפילד עם סטיבן סטילס, שהייתה חתומה בחברת אטלנטיק) שהקים להקה חדשה בשם POCO.

כולם הרוויחו מהעסקה הזו.

הדפסות נדירות של תקליטים הן דבר אחד, אבל עם תוספת של חתימה או שתיים, המחירים יכולים לנסוק למחירים מוטרפים. קחו לדוגמה את המקרה של האלבום "פנטזיה כפולה", שהקליטו ג'ון לנון ויוקו אונו, כשהוא חתום על ידי לנון מחוץ לבניין דקוטה למארק צ'פמן, שעות לפני שנרצח על ידו.

עובד האחזקה, פיליפ מייקל, גילה את עותק האלבום החתום באדנית בשער הקדמי שמחוץ לבניין, כי שם הניח צ'אפמן את העותק לפני שניגש לבצע את הירי. הוא הביא את שמצא למשטרה ולמזלו העותק הוחזר אליו, שנה לאחר מכן, עם מכתב תודה מהתובע המחוזי. עותק זה נשאר בידו, כשהוא מצפין אותו היטב בביתו, עד שבשנת 1999 הוא מכר אותו תמורת 150,000 דולר. מאז עלה בהרבה הערך שלו ולפני מספר שנים הוערך בשווי 1.2 מיליון דולר. האם זה בגלל שביחד עם החתימה מהווה האלבום ראיה פורנזית עם טביעות אצבעותיו של צ'אפמן?

לנון חתם בתמונה על צווארה של יוקו ואילו חוקר משטרתי כתב אחר כך את האותיות WJT-2 על לחיה.

בתמונה: ג'ון חותם לרוצחו.

לזמר של להקת אליס קופר (הידוע כאליס קופר, או בשמו האמיתי - וינסנט פורנייה) נדבק מזה שנים הסיפור על היום בו הרג תרנגולת על הבמה ושתה את דמה. התקרית עם התרנגולת קרתה בהופעה בטורונטו, בשנת 1969, והדבר עורר סערה אבל זכה לכותרות שהעניקו עוד פירסום לו וללהקתו. פורנייה, לאחר שנים: "זו הייתה תרנגולת תועה שבמקרה עלתה לבמה. חשבתי שהיא יודעת לעוף כי יש לה כנפיים, אז לקחתי אותה וזרקתי לעבר השורה הראשונה. האנשים שם הם שהרגו אותה. ראיתי אפילו שכמה מהם היו נכים בכסאות גלגלים שמרטו את התרנגולת הזו ללא רחמים". בהמשך גילה מנהל הלהקה, מרטין שפ, שהוא זה ששיחרר את התרנגולת, שנזרקה לאחר ההשתלחות בה בחזרה לבמה.

למחרת האירוע התקשר לפורנייה פרנק זאפה, שנתן חסות ללהקה, ושאל אותו האם באמת מלק את ראש התרנגולת ושתה את דמה. פורנייה שלל את הדבר וזאפה, מומחה השערוריות, מיהר לייעץ: "מה שלא תעשה, אל תגיד לאף אחד שלא עשית את זה. המבוגרים ישנאו אותך, אבל הצעירים ימותו עליך".

פול סיימון כתב את השיר "חמישים דרכים לעזוב את המאהבת שלך" ממש לאחר שנפרד מאשתו, פגי הארפר, בשנת 1975.

שורה בלהיט של דיוויד בואי, "ספייס אודיטי", אומרת - "והעיתונים רוצים לדעת את החולצה של מי אתה לובש", שזה משפט סלנג ל"איזו קבוצת כדורגל אתה אוהד?".

ב-4 בספטמבר 1971 הגיע פול מקרטני למקום הראשון באמריקה עם השיר "דוד אלברט / אדמירל האלסי". הדוד אלברט היה דודו אמיתי, אלברט קנדל, שנישא לדודתו של פול, מילי.

בשנת 1938, אביו של אלביס פרסלי, ורנון, ישב תשעה חודשים בכלא בגין זיוף המחאה. אלביס היה אז רק בן שלוש.

ג'ין סימונס, הבסיסט האיקוני מלהקת קיס, ידוע כבעל לשון באורך שבעה סנטימטרים, שזה שני סנטימטרים יותר ממה שיש לרוב הגברים.

השנה היא 1980 ובילי ג'ואל ממשיך להתנקם במבקרי מוסיקה על הבמה.

הפעם זה היה בלוס אנג'לס. באמצע השיר השני במופע, הלהיט MY LIFE, סחט הפסנתרן תשואות רמות כשצעק למיקרופון: 'לך תזדיין, קן טאקר!'. טאקר כתב לפני כן בעיתון HERALD EXAMINER ש"ג'ואל הוא הפרחח המפונק הגדול ביותר בעולם הרוק. הוא התהלך על הבמה כשהוא אובססיבי כלפי עצמו ומתהדר באהבה עצמית. הוא תמיד היה מגלומני".

לאחר שסיים את השיר, הוסיף ג'ואל: "ברוכים הבאים לשואו המגלומני של הפרחח המפונק". בהמשך המופע, עם סיום השיר ANGRY YOUNG MAN, שלף לפתע ג'ואל עותק של העיתון עם הביקורת של טאקר. אז אמר לקהל: "בואו נראה, הוא אמר שגנבתי את הפתיחה לשיר הזה שלי מהיצירה FLIGHT OF THE BUMBLEBEE". עם זה הוא קרע את העיתון וזרק אותו לקהל.

גם אמנים הם בני אנוש...

אחד הפירוקים המכוערים יותר של להקות בעולם הרוק היה עם להקת איגלס, בשנת 1980. חברי הלהקה כבר לא יכלו אז לסבול זה את זה ומתופף הלהקה, דון הנלי, אמר לתקשורת שהלהקה תחזור לפעילות רק ביום בו הגיהנום יקפא. אז, כשהלהקה חזרה לפעולה, לאחר 14 שנים של פירוק, היא קראה לאלבום הקאמבק שלה בשם HELL FREEZES OVER.

בשנת 2001 דיווחו מספר רשתות חדשות על מותו מסמים של לו ריד. בהמשך הסתבר שמקור המידע היה אימייל מסוכנות הידיעות רויטרס, ששלח מישהו שביקש לבצע מתיחה. ומאז זכה לו ריד להיות איתנו עוד תריסר שנים.

השיר שרבים מייחסים אותו כשיר הרוק'נ'רול הראשון נקרא ROCKET 88 והוא הוקלט בתחילת מרץ 1951. הקרדיט לביצועו ניתן לג'קי ברנסטון וחתולי הדלטה שלו. הלהקה הזו לא באמת הייתה קיימת והורכבה להקלטה על ידי אייק טרנר (בעתיד בעלה של טינה). ברנסטון אכן שר בהקלטה את המילים שלא היה להן קשר לרוק וגם הפליא לנגן בסקסופון. צליל הגיטרה עם הדיסטורשן שבהקלטה נחשב לאבן דרך ומי שניגן אותו היה ווילי קיזארט, שלא זכה לנגן סולו אלא רק תפקיד קצבי. הסיפור אומר שרמקול המגבר של קיזארט ניזוק כשנפל מגג של מכונית (או שחטף רטיבות מגשם - תלוי מי מספר) וכך נוצר הצליל המיוחד.

קליפ הוידאו של להקת קווין לשיר I WANT TO BREAK FREE, בו התלבשו הארבעה כנשים, הותיר את השוק האמריקני מזועזע, אפילו בתקופה הליברלית של שנת 1984.

במקום שהשיווק ההומוריסטי הזה יעלה את סף פופולריות הלהקה שם, המכירות של תקליטיה צנחו לאחר הקרנת הוידאו ברשתות הטלוויזיה שם.

בגלל זה לא הגיעה קווין להופעות בארה"ב אלא לקחה את סיבוב ההופעות העולמי שלה למקומות בהם הייתה רצויה יותר.

בין הזמרים הרבים שנבחנו להחליף את פיטר גבריאל בלהקת ג'נסיס היו אלן קלארק (מלהקת ההוליס) וסטיב גולד (מלהקת ציפור נדירה).

אמנם פורמט התקליטים במהירות 78 סיבובים לדקה נעלם מהשוק המערבי באמצע שנות החמישים, אך שירי הביטלס יצאו במהלך שנות השישים בהודו, עד 1968, בפורמט מהיר זה.

לא כל האמנים שהוזמנו להופיע, בהתנדבות כמובן, באירוע "לייב אייד" המתוקשר מאד, התלהבו לעשות זאת. אחד מאלו שסירבו לעלות לבמה הגדולה ההיא, בשנת 1985, היה פרנק זאפה, שאמר לאחר מכן: "אני חושב שלייב אייד היה כיסוי להלבנת ההון הגדולה ביותר בעולם למסחר בקוקאין". זאפה הטיל ספק רב מאד במטרת האירוע האמיתית ולטענתו, הכסף שנערם שם לא הועבר לעזרה הנכונה.

השיר ARE YOU LONESOME TONIGHT, עם אלביס פרסלי, הוקלט בחשכה מוחלטת באולפן, באפריל 1960.

ביל פורטר היה טכנאי ההקלטה והמפיק בה היה סטיב שולס. לפתע שמע פורטר משולס את ההוראה להפעיל את מכונת ההקלטה. פורטר טרם שמע את השיר והופתע לגלות שהחדר, בו נמצאו בדך כלל האמנים המבצעים, חשוך לגמרי. הוא היה בטוח ששולס צוחק עליו, אך המפיק היה רציני לגמרי - "תפעיל כבר את המכשיר".

פורטר עשה כנדרש ולפתע שמע צליל גיטרה אקוסטית ואז נכנס הבס עם קולות הרקע של הג'ורדניירס וצליל מקלות הזרדים של המתופף. אלביס החל לשיר - "האם את בודדה הלילה? האם את מתגעגעת אליי הלילה?" ואותו סשן חשוך הביא עמו להיט מואר מאד.

יותר מארבעים שנים אחרי שלהקת האנימלס חצבה את דרכה לקבל מקום של כבוד בהיסטוריית הרוק, עדיין ניתש מאבק על הבעלות על השם שלה. המתופף המקורי של האנימלס, ג'ון סטיל, טען שהוא הבעלים של השם ואף ביצע רישום חוקי. מצד שני, זמר הלהקה והפנים הכי מוכרות בה (וגם הקול, מן הסתם), אריק ברדן, התנגד לכך, בשנת 2008, וטען שמותג הלהקה מיוחס רק אליו. טענתו של ברדן נשללה בחלקה בבית המשפט, בגלל שמשנת 1967 הוא קרא ללהקתו "אריק ברדן והאנימלס" ובכך הפריד את עצמו רשמית מהמותג.

אז מי מחברי הלהקה שנותרו בחיים רשאי לטעון לבעלות חוקית על השם? על פי החלטת בית משפט, אף אחד מאלו לא יכול לתבוע באופן אינדיבידואלי את השם כסימן המסחרי שלו.

הכליאה של פול מקרטני ביפן, בשנת 1980 ובעוון סמים, גרמה לתקרית טראגית. בעוד שפול שהה בכלא היפני, הגיע לשדה התעופה במיאמי מעריץ ביטלס ושמו קנת' לאמברט בן ה-29. הוא דרש לקבל כרטיס טיסה בחינם ליפן כדי לשחרר את פול. לא היה עליו כסף וגם לא תעודה מזהה. כששוטרים התעמתו איתו, הוא שלף אקדח פלסטיק מכיסו ומיד נורה למוות.

בשנת 1972 נאלצה להקת לד זפלין לבטל הופעה בסינגפור כאשר גורמים רשמיים לא נתנו לארבעת חבריה לרדת מהמטוס בגלל שיערם הארוך.

בשנת 1978 הייתה להקת אבבא היצוא הרווחי ביותר של שוודיה. יצרנית הרכב, וולוו, הייתה מספר שתיים.

הלהיט של פול מקרטני (עם להקת כנפיים) משנת 1977, MULL OF KINTYRE, הוא התקליטון הנמכר ביותר שלו בכל הזמנים בבריטניה, עם או בלי הביטלס. באמריקה די התעלמו מזה.

חברי הביץ' בויז שרו קולות רקע עבור WISHING YOU WERE HERE של להקת שיקגו ו- DON’T LET THE SUN GO DOWN ON ME של אלטון ג'ון. בסוף הסבנטיז הם גם העניקו את קולותיהם ליצירת "החומה", של פינק פלויד.

השיר BLOODSUCKER, של להקת דיפ פרפל באלבומה IN ROCK (משנת 1970), נכתב על ידי הזמר איאן גילאן בעקבות ריב שלו עם הנהלת הלהקה? בריב זה העז גילאן לבקש מהמנהל מקדמה בסך עשרים ליש״ט אותה יחזיר בהמשך. אבל המנהל (ג׳ון קולטה) לא הסכים וגילאן שפך את כעסו למילות השיר. שימו לב במיוחד לבית האחרון בשיר ותקבלו את התמונה. מעכשיו לא תשמעו את השיר יותר באותו אופן לו הורגלתם.

באוקטובר 1970 הופיעה להקת דיפ פרפל בפריס והגיטריסט ריצ'י בלאקמור החליט לבצע תעלול קונדס מרושע.

הוא משך את כסאו זמר הלהקה, איאן גילאן, לפני שהאחרון התיישב עליו. הזמר נחת על הרצפה בהפתעה ונפגע בראשו. "הוא לא היה יותר אותו בנאדם מאז", אמר הגיטריסט הפוחז שנים לאחר מכן.

המריבה בין בלאקמור וגילאן נמשכה שנים רבות מאז ועדיין נמשכת. בשנת 1993 אמר בלאקמור לעיתונאי שבדי: "יום אחד אתקוף את גילאן בסימטה אחורית. אביא איתי כמה בריונים חברים שלי, כנראה שבדים. והוא לא יידע שזה אני האחראי לזה".

גילאן על בלאקמור ב-2006: "אני לא מדבר עם הפוץ הזה וגם לא אדבר איתו לעולם. היום בו הוא עזב אותנו היה היום הנהדר ביותר. יש עניינים אישיים רעים בין שנינו. לא אגלה אותם אך הם עמוקים".

כשדיפ פרפל הוכנסה להיכל התהילה של הרוק, גילאן דאג שבלאקמור ייחסם ולא יורשה לעלות איתם לבמה.

בנובמבר 1968 נודע בעיתון NME שהביטלס הולכים להפיק פרסומת טלוויזיונית לקידום אלבומם הכפול החדש (נו, ההוא עם העטיפה הלבנה...).

לפי הדיווח יהיו אלו פול מקרטני או רינגו סטאר שיעמדו מול המצלמות בפרסומת שאורכה יהיה כדקה וחצי. אפילו נודע מה התאריך לשידור הפרסומת - 17 בנובמבר ובשעת שיא בצפייה. הפקת הפרסומת תעלה 16,000 ליש"ט, לפי הדיווח (שזה כמו 552,387 ליש"ט בימינו).

במרץ 1970, דיווח עיתון TIME שאריק קלפטון הולך להינשא לבת זוגו הצעירה, אליס אורמסבי גור. זמן קצר לאחר מכן הגיעה אליס לארצנו כדי להשתתף בגרסה הבימתית הישראלית של 'שיער'.

דבר החתונה אכן כמעט קרה, אך עם חזרתה של אליס לאנגליה, שקעו השניים בתהום ההרואין והחתונה ירדה לטמיון. אביה של אליס, שהיה שגריר בריטי מכובד, נתן לקלפטון אולטימטום בעניין ואף הצביע עליו כאחראי לגרירת הבת שלו למצולות.

כשג'יימס בראון היה באולפן הקלטות, הוא התעקש שהלהקה שלו, THE FAMOUS FLAMES, תלבש את מדי הבמה שלה גם שם כדי שחבריה יראו מקצועיים בכל עת.

בנובמבר 2013 הוענק לבוב דילן הפרס הגבוה ביותר של צרפת, לגיון הכבוד, על חשיבותו התרבותית. למרות העובדה שמעולם לא הקליט שיר אחד בצרפתית.

אמנם להיטו הגדול ביותר של ג'וני קאש נקרא RING OF FIRE, אבל יום אחד, ביוני 1965, הוא כמעט מחק מעל פני האדמה, בגלל אש, זן של ציפורים מוגנות.

נטען שהוא נסע במכוניתו, ביחד עם אחיינו במהלך טיול דייג. שלפתע החלה להתלקח בגלל תקלה. אותה התלקחות, שכמעט הרגה את הזמר, פשטה במהרה ליער הלאומי של לוס פדרס, שבקליפורניה, וכילתה שטח נרחב ממנו. כתוצאה מתופת הלהבות נספו 49 מתוך 53 ציפורי קונדור מוגנות בסכנת הכחדה שטופלו שם. הדבר הוביל לתביעה שממשלת ארה"ב הגישה נגדו.

קאש טען שזו לא הייתה אשמתו, כי ניצוצות מאגזוז לא תקין הם שגרמו לכך. קאש לשופט: "לא אני גרמתי לזה. המכונית שנהגתי בה גרמה לזה והיא מתה עכשיו כך שאי אפשר לשאול אותה מדוע זה קרה". העניין הוסדר מחוץ לכתלי בית המשפט כשהוא נאלץ להיפרד מ-82,000 דולר.

האמת לכאורה יצאה שנים לאחר מכן כשאותו אחיין סיפר שקאש הדליק שם מדורה כדי לשמור על חום גוף ובגלל היותו מסומם מדי, הוא לא שם לב שהאש יוצאת מכלל שליטה.

גם ג'ודי רדיט, מזכירתו לשעבר של קאש, חיזקה לאחרונה את טענתו של האחיין: "בדיוק התחלתי לעבוד עבור קאש בזמן שזה קרה. הוא אמר לי בעצמו שהוא היה שם לבד ושהמדורה שהוא בנה היא שהחלה את השריפה הגדולה. הוא אמר ששפך עליה מים וחשב שהיא כובתה. עם זאת, הוא לא היה מודע לרוח שנשבה וליבתה מחדש את האש, שלמרבה הצער, לא כבתה. לדבריו, הוא ניסה לכבות את זה, אבל כשגילה שהוא לא יכול, הוא נכנס לרכב שלו ונסע במהרה משם. מיד לאחר מכן הוא בישל את סיפור הניצוצות מהאגזוז".

לאלביס פרסלי היה שיער חום, אבל הוא צבע אותו לשחור כדי להשיג את המראה הרצוי. כאשר אלביס התחיל לצלם את הסרט LOVING YOU, בתחילת 1957, הוא צבע את שיערו לשחור כהה עבור התפקיד. הוא כל כך אהב את השינוי מצבע השיער הטבעי שלו, שהוא המשיך לצבוע אותו כך עד סוף חייו.

פיטר פרמפטון היה נגן הגיטרה הראשי בלהיט GREASE של פרנקי ואלי, משנת 1978. את ההזמנה לנגן בהקלטה הוא קיבל מכותב השיר, בארי גיב, ששיחק עמו באותה שנה בסרט הקולנוע הכושל, "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר".

רוברט פלאנט, סולן לד זפלין היה מעריץ אדוק של איש הבלוז, סוני בוי וויליאמסון. עד כדי כך שהוא הודה, בשנת 1970, כשוויליאמסון הגיע, בשנת 1965, להופיע בבירמינגהם - התגנב אליל הרוק העתידי לחדר ההלבשה שלו וגנב את אחת המפוחיות שלו. במלודי מייקר, שפורסם בספטמבר 1970, הודה פלאנט: "עדיין יש אותה אצלי".

כולם יודעים שג'ון לנון נרצח על ידי מארק צ'אפמן, אך מעטים יודעים שיום לפני הרצח נתקל צ'אפמן בזמר ידוע אחר ששמו ג'יימס טיילור. היה זה מפגש מטריד.

בפגישה המקרית ביניהם, שקרתה בתחנת רכבת ולא הרחק מהמקום בו ירצח צ'אפמן את לנון, הזיע הרוצח העתידי באופן מוגזם ועיניו התרוצצו לכל עבר. "הוא הצמיד אותי לקיר ונראה מסומם או בסוג של התקף", סיפר טיילור. "הוא הזכיר בשיחה בינינו את ג'ון לנון ואמר לי שהוא הולך להראות לו משהו. חשתי שאני חייב להימלט ממנו תיכף ומיד. למחרת שמעתי את היריות כי גרתי ממש קרוב לשם".

בשנת 1983 נערך קרב של לנון מול לנין.

היה זה ב-11 בדצמבר 1983 כשמשטרת מוסקבה 'לא נתנה צ'אנס לשלום' בצעדה שנערכה לציון השנה השלישית לרצח ג'ון לנון. זו הייתה צעדה קטנה. כתריסר אנשים בלבד נאספו בגבעת לנין, ממש מחוץ למוסקבה והתכוונו לצעוד. המשטרה הגיעה לשם במהרה והרסה את השלט שהם הניפו ובו מסר נגד מלחמה גרעינית. השוטרים חמורי הסבר הורו לאנשים להתפזר. המוחים לא הסכימו והובלו בברוטליות לתחנת המשטרה.

גיטרות חשמליות כל הזמן החליפו ידיים בסיקסטיז ובסבנטיז, בין גיטריסטים ידועים. אז כיצד קיבל ג׳ימי פייג׳ את הגיטרה הראשונה בה השתמש בלד זפלין? הנה התשובה.

ג׳ף בק, בשנת 1973, למגזין GUITAR PLAYER: ״כשהצטרפתי בשנת 1965 ליארדבירדס, במקום אריק קלפטון, ניגנתי בפנדר טלקאסטר. עד שהשגתי מג׳ון ווקר (מלהקת האחים ווקר) גיטרה ESQUIRE שממש התאהבתי בה. היא הייתה הדבר האמיתי והנדיר. שילמתי עליה 75 דולר.

אז החלטתי לתת את הטלקאסטר השניה שלי במתנה לג׳ימי פייג׳ והוא צבע אותה בצבעים פסיכדליים״.

בשנת 1972 העניק העיתון POST CRESCENT (מוויסקונסין) רק שני וחצי כוכבים לאלבום הראשון של ELO.

מהסקירה נכתב כי עיתויו היה גרוע כי שוחרר באיחור של כחמש שנים. "שום דבר כאן מקורי, מה שמותיר מעט ביותר להמלצה. כל מה שפה אפשר להשיג באופן טוב יותר היישר מהמקורות".

ב-28 בינואר בשנת 1995, ואחרי שנים ארוכות של מרירות וכעס, החליטו פול ויוקו להקליט משהו ביחד. "ההקלטה לא הייתה מתוכננת", גילה אז שון לנון. "זה היה יותר סוג של תוצאת הפיוס אחרי עשרים שנים של מריבות".

ההקלטה המדוברת קרתה באולפן הפרטי של פול, שנמצא בדרום לונדון. בהקלטה נכחו פול, יוקו, שון לנון, לינדה מקרטני וארבעת ילדי משפחת מקרטני (הת'ר, מארי, סטלה וג'יימס). הקטע שהקליטו נקרא "השמיים של הירושימה תמיד כחולים" (או תמיד עצובים, תלוי איך בא לכם לתרגם את זה).

הקטע המאולתר הוא באורך שבע דקות בלבד. אונו: "זה היה ממש תהליך מרפא לשתי המשפחות. התחושה הייתה ממש מיוחדת שם באולפן". פול גילה שהיה לו קצת מוזר במצב הזה. זה החל כשיוקו ושון הגיעו לבקרו והוא הראה להם את האולפן שלו. הדבר הוביל להקלטה ספונטנית.

ההקלטה בוצעה בחדר שהיה ספוג באווירת הביטלס. מקרטני, אספן וינטג' נלהב, אחסן בו ממיטב הפריטים שפיארו בעבר את יצירות הביטלס, כולל המלוטרון בו ניגן בשיר "שדות תות לנצח" וההרמוניום שצליליו נשמעים בשיר WE CAN WORK IT OUT. פול גם הראה לשון הנלהב את הפסנתר החשמלי שצליליו נשמעים בשיר BECUASE. "הוא התיישב לנגן בכלי הזה ואז שאלתי אותו אם בא לו להקליט", אמר פול.

יוקו, שתמיד מוכנה לגשת ליצירה חדשה, הציעה להקליט את הקטע שהכינה לציון חמישים שנה להטלת פצצת האטום על הירושימה. לינדה הצטרפה בשמחה, כשהיא מנגנת אקורד ארוך באורגן ההאמונד. ג'יימס מקרטני ניגן בגיטרה בעוד אחיותיו דאגו לכלי הקשה בידיים שלהן. פול לקח לידיו את הקונטרבס, שפעם היה שייך לביל בלאק כשניגן עם אלביס פרסלי.

שון לנון: "זה היה נהדר לעבוד עם פול. למרות הייחוס המשפחתי שלי, אני מעריץ שרוף של הביטלס". לאחר ההקלטה נתן פול ליוקו את סליל ההקלטה ואמר לה שהיא יכולה לעשות עמו את מה שבא לה.

פרנק זאפה היה הבעלים הגאה של גיטרת פנדר סטראטוקאסטר שהייתה שייכת לג׳ימי הנדריקס. זו הייתה גיטרה שהנדריקס שרף באסטוריה, לונדון, בשנת 1967 ולפני טקס שריפת הגיטרה הידוע שערך בפסטיבל מונטריי. בעת תהליך השריפה באסטוריה נכווה הנדריקס בידיו וזאפה סיפר כי איש הצוות הטכני של הנדריקס, הווארד פארקר, הוא שהעניק לו את הגיטרה שהייתה חבוטה ובלתי כשירה לנגינה.

שנים לאחר מכן שלח זאפה את הגיטרה לשיפוץ והחזירה למצב תקין. הוא ניגן בה בכמה קטעים באלבום גיטרות שלו, משנת 1988, שנקרא GUITAR ובנו, דוויזיל, ירש את הגיטרה הזו ממנו.

בתמונה: זאפה עם הגיטרה של הנדריקס בשער מגזין משנת 1977.

קית' מון (המתופף של המי) והשחקן סטיב מקווין היו בשנת 1977 וזו לא הייתה שכנות טובה.

מזה לא מעט שנים שני אלו כבר לא איתנו, אבל בתקופה מסוימת היו הם שניים מהגברים הפרועים ביותר על פני כדור הארץ. וכששניהם הפכו שכנים במאליבו, היה ברור שהשכונה לא תהיה שקטה יותר. למעשה, היה זה חבילת נפץ.

בשנת 1974, הוכתרה להקת המי אחת הלהקות הגדולות ביותר בעולם וקית' מון רצה לחיות בהתאם את חווית כוכבות הרוק שלו בקליפורניה. הוא פינק את עצמו באחוזה מפוארת במאליבו והשתולל במסיבות בוקר, צהריים ולילה. בעוד שכנו, סטיב מקווין, אולי הציג את עצמו על המסך כגיבור אקשן אמריקני אך בפועל לא היה מוכן לקבל מהשטויות שהכיר לו שכנו החדש.

מון ניסה להזמין את מקווין למסיבת חנוכת הבית שלו. אי שם באמצע סידור ההכנות לארוע הלך מון לעבר בית משפחת מקווין. הכוונה הייתה כנראה לתת הזמנה בידו של השחקן. אך מאז יש גרסאות סותרות למה שקרה באותם רגעים. מה שברור, בסוף הדבר החלה שכנות רעה.

נטען כי מון נתקל בצ'אד, בנו של מקווין, והמפגש לא היה טוב. נטען גם כי מון פרץ לשטח הפרטי של מקווין ופרצה קטטה. נטען שהכלב של מקווין נשך את מון וזה נשך אותו בחזרה.

ברברה, אלמנתו של מקווין: "מנורת חדר האמבטיה של קית' 'האירה ישירות לחדר השינה שלנו והשאירה את סטיב ער בלילה. סטיב ביקש שוב ושוב מקית' לכבות את זה. לאחר הפעם החמישית, סטיב פשוט תפס רובה ציד, ירה במנורה וחזר למיטה. מעולם לא שמענו מילה נוספת מקית' מון".

אבל האמת, במציאות, כנראה טמונה אי שם באמצע. למרות שזו תהיה התנהגות טיפוסית של סטיב מקווין לתפוס את הרובה ולפוצץ את 'האור של הירח', המסקנה הברורה היחידה מהסיפור הזה, ככל הנראה, היא שקית' מון וסטיב מקווין היו שני אנשים שלא היו צריכים להיפגש.

בעיתון להיטון נכתב בזמנו: "קית' מון השתולל בביתו של סטיב מקווין והכוכב מתכוון לתובעו לדין. קשה לומר שביקורו של קית' מון בביתו של סטיב מקווין בקליפורניה, נשא אופי ידידותי ביותר. לפחות אם נשפוט על פי תוצאותיו. סטיב הודיע השבוע, כי הוא מתכוון להגיש תביעה משפטית נגד מתופף להקת המי. הסיפור החל כאשר מון הגיע לבית של טיב ולא מצא אותו. בנו של השחקן, צ'אד, פתח את הדלת אך סירב להתיר לקית' להיכנס. אפילו לא לכוסית משקה.

קית' לא חשב פעמיים, דחף מעליו את צ'אד ונכנס לחדר האורחים, כאשר כלב המשפחה חשף מולו שיניים והחל לנבוח. קית' ירד על ארבע ונבח בחזרה!

בינתיים המשיך צ'אד לדרוש מקית' לעזוב את הבית. אך האחרון השיב: 'נראה אותך. תרביץ לי, אם יש לך אומץ'. בין השניים התפתחה קטטה, שבסיומה גרר צ'אד את קית' החוצה למדשאה. אבל קיתק לא הירפה ונטפל לצמחים שבגינה והחל קוטף את הפרחים. רק המשטרה שהגיעה למקום פינתה אותו משם.

סטיב מקווין כבר הודיע שיגיש תביעה נגד קית' והשריף המקומי הוסיף: 'לקית' יש רק מזל אחד - שסטיב לא היה באותו זמן בבית'...".

האלבום RUMOURS, של להקת פליטווד מאק, היה אמור להיקרא במקור בשם YESTERDAY'S GONE (משפט מהשיר DON'T STOP) עד שבסיסט הלהקה, ג'ון מקווי, בא עם הרעיון לשם הידוע.

חברי הלהקה, שהשתמשו במהלך ההקלטה בכמות גדולה של קוקאין, ביקשו לתת קרדיט תודה בעטיפת האלבום לספק הקוקאין שלהם. למרבה הצער, הוא מת לפני שהייתה להם ההזדמנות לעשות זאת ולהראות כך את הערכתם. סביר להניח שהוא היה מריץ עוד שורה על עטיפת האלבום הזה.

ביולי 1969 הופיעה להקת לד זפלין בפסטיבל רוק באטלנטה. במהלך הופעתה קרה דבר לא צפוי.

הזמר רוברט פלאנט הגיב על ההופעה: "אני חושב שהאווירה בארה"ב שונה מאד מזו שבאנגליה, בתחום הפסטיבלים. האנשים בארה"ב פתוחים מאד. הפסטיבל באטלנטה היה חופשי ביותר. שמעתם על האיש שקפץ לנו על הבמה באמצע ההופעה? היה חום אימים על הבמה והאיש הזה קפץ לנו על הבמה כשהוא עירום לגמרי. הוא נראה מבסוט והוזה. במקום לרקוד על הבמה באופן רגיל, הוא קפץ על מערכת התופים. ממש צלל לתוכה".

התקרית קיבלה גם דיווח בעיתון TOP POPS: "זפלין גרמה למהומה בפסטיבל אטלנטה, מול כארבעים אלף איש. איש עירום עלה לבמה והחל לרקוד להנאת הקהל. הלהקה המשיכה לנגן והאיש קפץ לתוך הגונג של ג'ון בונהאם. הוא קם ואז קפץ על מערכת התופים. בשלב הזה הוחלט להעיף אותו מהבמה".

בשנת 1972 התנדב גיטריסט להקת יס, סטיב האו, להופיע עם להקת STONE THE CROWS, שאיבדה את הגיטריסט שלה, לזלי הארווי, שהתחשמל למוות על הבמה בתחילת הופעה.

פיטר גרין, מפליטווד מאק, היה אמור לעשות את ההופעה כמחליף אך השתפן יומיים לפני כן. אז האו לקח את המשימה, למד במהרה את השירים כמה שיכל, ועזר ללהקה מוכת הגורל.

נכון, הסרט על להקת הדלתות, בבימויו של אוליבר סטון, היה יותר מדע בדיוני ממציאות - אך שניים מחברי הלהקה המקורית גם נמצאים בו.

הגיטריסט, רובי קריגר, נראה לשנייה וקצת כשהוא פוסע ליד חברי הלהקה הקולנועיים מאחורי הקלעים במועדון LONDON FOG. קריגר סיפר שבמועדון המקורי בכלל לא היה דבר שכזה, מאחורי הקלעים.

המתופף, ג'ון דנסמור, שיחק בסרט את טכנאי ההקלטה 'הקליט באולפן את ג'ים מוריסון (בכיכובו של ואל קילמר) כשהוא מקריא משירתו. דנסמור שמח מאד כי רצה רצה אז להיות שחקן.

ריי מנזרק הסתכסך עם סטון הבמאי ולכן לא רצה להיות כלל קשור לסרט. מאז הוא קטל את הסרט באומרו שהוא נוראי ואינו מספר את הסיפור האמיתי. מפיק ההקלטות המקורי של הלהקה, פול רוטשילד, שיחק בסרט עוזר של מנהל שמדבר עם הלהקה במועדון המוזכר לעיל.

ועדיין, אני לא סובל את הסרט הזה.

למרות שהשניים עבדו יחדיו מוזיקלית במשך יותר מחמישים שנה, הסגיר פיט טאונסנד, בשנת 2010, על יחסיו המרוחקים עם זמר להקת המי, רוג'ר דאלטרי: "רוג'ר הוא השותף שלי בלהקת המי. הוא לא שותף שלי בשום דבר אחר. אנו אוהבים זה את זה אבל איננו נפגשים כלל לבילויים חברתיים אלא רק בנסיבות שקשורות לעסק המשותף שלנו".

כמו שאני טוען תמיד (גם מנסיון אישי שלי) - ברוב הלהקות יש מוזיקה אך האנשים שעושים אותה אינם חברי נפש, אלא פשוט בעלי כשרון ליצור משהו ביחד.

ב-7 באוגוסט, בשנת 1960, סירבה חברת התקליטים 'דקא' להוציא תקליטון של ריי פיטרסון עם השיר 'אמור ללורה שאני אוהב אותה'. 25,000 עותקים הודפסו אך נידונו להשמדה בגלל שהחברה ראתה בשיר הזה חסר טעם וגם וולגארי מדי לרגישות הבריטית.

החברה אף חששה שהשיר הזה יגרום לבני נוער להתאבד. כל זה התחיל כשאותה חברה שלחה לרדיו בי.בי.סי הקלטה של השיר להשמעה מוקדמת. התגובות המבוהלות והנזעמות שהתקבלו מקרב מאזינים גרמו לפאניקה בחברת התקליטים.

זמן מה לאחר מכן היה זה זמר צעיר בשם ריצ'י וואלנס שביצע גירסת כיסוי משלו לשיר, שהוחרמה באופן מיידי על ידי הבי.בי.סי. אך הדבר לא מנע מהגירסה הזו של וואלנס להגיע בספטמבר 1960 למקום הראשון במצעד הבריטי.

במהלך שנותיו האחרונות, אלביס פרסלי תמיד פתח את ההופעות שלו בנגינת הקלטת היצירה הקלאסית "כה אמר זרטוסטרא" (מאת המלחין ריכרד שטראוס), שפתחה גם את הסרט "2001: אודיסיאה בחלל", בבימויו של סטנלי קובריק. אלביס נשאל שוב ושוב על הבחירה הזו, אבל כל מה שהוא יכל לומר זה שהוא הרגיש שהמספר 2001 משמעותי עבורו. תאריך מותו של אלביס, 16 באוגוסט 1977 (16.8.1977) מסתכם ב-2001.

דמות החזיר בעטיפת האלבום ANIMALS, של פינק פלויד משנת 1977, הודבקה באופן מלאכותי בסטודיו לגרפיקה, לאחר שבלון החזיר הענק שנקשר לארובות לצילומים התנתק משם עם הרוחות ועף בשמיים עד שנחת בחווה של חקלאי זועם.

בתחילת הקריירה שלו, ביל היילי (זה עם הלהיט ROCK AROUND THE CLOCK) הוכרז בתור "זמר היודלים המשוטט".

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.