כשהעולם היה בטוח שהביטלס התאחדו בחשאי!

הצילו! הביטלס חזרו? הסיפור המדהים על הלהקה המסתורית ששיגעה את כדור הארץ וגרמה למעריצים לחפש רמזים מתחת לכל צליל.

שנת 1977. דמיינו עולם בלי אינטרנט, בלי ספוטיפיי ובלי רשתות חברתיות. עולם שבו שמועה קטנה שנכתבה בעיתון נידח יכולה להפוך לסופת הוריקן עולמית. מאז שהביטלס, הלהקה ששינתה את פני המוזיקה, ארזו את הכלים והלכו הביתה בשנת 1970, העולם המוזיקלי נותר עם חור ענק. המעריצים, שבורי לב וצמאים לכל פיסת מידע, היו מוכנים להאמין לכל דבר, וחיפשו את גיבוריהם בכל פינה אפשרית. הם לא ידעו שבקרוב, הם ימצאו אותם, או לפחות כך יחשבו, במקום הכי לא צפוי.

בואו נחזור רגע בזמן לשנת 1976. ג'ון לנון החליט לתלות את הגיטרה ולעבור למשרה מלאה כאבא לבנו שון, שהיה אז פעוט בן שנתיים. את אולפן ההקלטות הוא המיר במטבח וואת התווים במתכונים ללחם ביתי. במקום לכתוב המנונים, הוא החליף חיתולים. אבל בעוד לנון אופה לחם ביתי, געגועי המעריצים תפחו כמו בצק שמרים. הם היו מוכנים לזנק על כל צליל שרק יזכיר, ולו במעט, את ארבעת המופלאים. ואז, משום מקום, הגיעה להקה בשם KLAATU והפכה למטרה המרכזית של כל החיצים הנוסטלגיים.

הסיפור מתחיל עם תקליט. באוגוסט 1976, חברת התקליטים CAPITOL, שאחזה בזכויות ההפצה של קטלוג הביטלס בארצות הברית, הוציאה תקליט בכורה ללהקה עלומת שם זו. על העטיפה צוירה שמש מחייכת, ובפנים? מוזיקה. רק מוזיקה. שום פרט מידע על חברי הלהקה, שום קרדיט לכותבי השירים, אפס תמונות. כלום. נאדה. גורנישט. הצלילים שבקעו מהתקליט הזכירו לרבים באופן מחשיד את ימי הזוהר הפסיכדליים של הביטלס בסביבות 1967. כמובן, אוזן מקצועית הייתה מבחינה מיד שמדובר בהפקה מודרנית יותר, אבל מי שם לב לפרטים כשהלב רוצה להאמין?

בחברת CAPITOL הבינו היטב איזה אוצר שיווקי נפל לידיהם והחליטו לשחק את המשחק. הם שתקו. הביקורות הראשונות היו מהללות. עיתון המוזיקה TROUSERS PRESS הכריז שהתקליט הוא "תשובה מוחצת לתקליטיו של דייויד בואי", ובקנדה, עיתון RECORD MONTH כינה אותו "תקליט קונספטואלי נהדר". אבל מחמאות, לחוד ומכירות לחוד. התקליט לא ממש המריא, עד שהגיע כתב עיתונות אחד מעיירה קטנה ועשה היסטוריה.

האיש ששפך שמן על המדורה היה סטיב סמית', כתב מהעיתון המקומי PROVIDENCE JOURNAL ברוד איילנד. סמית' עבר על ערימת תקליטי הפרומו שנשלחו למערכת, והתקליט עם עטיפת השמש צד את עינו. הוא לקח אותו הביתה, הניח את המחט על הוויניל, והלסת שלו נשמטה. זה לא יכול להיות, הוא חשב לעצמו, זה נשמע בדיוק כמוהם! סמית' ניגש למקלדת וכתב ביקורת שתשנה את הכל, והיא פורסמה ב-17 בפברואר 1977 תחת הכותרת הגורלית: "האם KLAATU היא למעשה הביטלס?"

בכתבה, סמית' לא רק ציין את הדמיון המוזיקלי, הוא בנה תיאוריית קונספירציה שלמה. הוא טען שהתקליט, שעוסק במסתורין, קסמים ונסיעות בין-כוכביות, הוא ניסיון של הביטלס לתקן את מה שהם ראו ככישלון אמנותי של סרטם "מסע המיסתורין הקסום" (ולא "מסע הקסם המסתורי" כמו שמתרגמים בארצנו). הוא ניתח את השירים וקבע שהשירה היא ללא ספק של פול מקרטני, התיפוף הייחודי שייך לרינגו סטאר, והגיטרות הן שילוב מושלם של ג'ורג' האריסון וג'ון לנון.

אבל גולת הכותרת של התיאוריה שלו הייתה מקור השם KLAATU. סמית' קישר אותו לסרט המדע הבדיוני הקלאסי משנת 1951, THE DAY THE EARTH STOOD STILL, שבו חייזר בשם קלאטו מגיע לכדור הארץ. ואז הגיע הטוויסט הגאוני: סמית' שלף את עטיפת תקליט הסולו של רינגו סטאר מ-1974, GOODNIGHT VIENNA. על העטיפה נראה רינגו עומד בפתח חללית, ובדיוק מולו ניצב רובוט שנראה כמו הדמות גורט מאותו הסרט המפורסם, הרובוט של החייזר קלאטו. בום! ההוכחה הניצחת (כאילו...).

סמית', נחוש לחשוף את האמת, פנה ל-CAPITOL לקבלת תגובה, אך נתקל בחומת שתיקה. "הם אמרו לי שהם לא יודעים כלום על הלהקה הזאת", סיפר שנים לאחר מכן. "לא האמנתי להם לרגע. חברת תקליטים בסדר גודל כזה לא מחתימה אמן בלי לדעת מי הוא ומה הוא".

באופן אירוני, הפעם CAPITOL דיברו אמת. הסיפור האמיתי היה מוזר לא פחות. איש עסקים קנדי בשם פרנק דייויס החתים את הלהקה לחברה הפרטית שלו, וכשהשמיע את ההקלטות לאנשי CAPITOL, הם התאהבו ורצו להחתים אותם מיד. כשהם דרשו לראות את חברי הלהקה חותמים על החוזה, דייויס התעקש שהוא ערב להם ויחתום בשמם. וכך, להקת KLAATU הוחתמה במעצמת תקליטים מבלי שאיש שם ידע מי הם באמת.

אז מי אתם, להקת KLAATU המסתורית? ובכן, מדובר בשלישייה קנדית מטורונטו שהוקמה ב-1973. החברים היו ג'ון וולושוק, מולטי-אינסטרומנטליסט וזמר ששלט בפסנתר, אורגן, מלוטרון, בס וסינטיסייזרים; די לונג, גיטריסט מחונן שניגן גם בסיטאר ויוקלילי; ואליהם הצטרף המתופף טרי דרייפר. חבורה מוכשרת, אבל בהחלט לא מהעיר ליברפול.

אבל באותם ימים, איש לא ידע זאת. הכתבה של סמית' הפכה לכלי נשק שיווקי אדיר. CAPITOL צילמו אותה ושלחו אותה לתחנות רדיו ולמגזינים בכל רחבי העולם. השריפה התלקחה. דרייפר, מתופף הלהקה, סיפר: "היינו באנגליה והקלטנו את התקליט השני שלנו כשפתאום הגיעו אלינו השמועות שמשווים אותנו לביטלס. צחקנו מזה וחזרנו לעבודה. אבל כשנחתנו בחזרה בקנדה, זה כבר היה טירוף מוחלט. כל עיתוני המוזיקה דיברו עלינו". הלהקה המבוהלת לא ידעה אם לצאת מהארון ולהכריז "אנחנו לא הביטלס!" או להמשיך לרכוב על הגל.

בינתיים, המעריצים החלו למצוא "רמזים" נוספים. השיר SUB-ROSA SUBWAY פורש כסיפור סודי על ימיהם המוקדמים של הביטלס ברכבות התחתיות של המבורג. השיר הפותח את התקליט, CALLING OCCUPANTS OF INTERPLANETARY CRAFT, הפך ללהיט קטן, ואז זכה לגרסת כיסוי מצליחה של צמד הקארפנטרס שהטיסה אותו לראש המצעדים. ההיסטריה הייתה בשיאה, ו-CAPITOL, שלא רצתה שהחגיגה תיגמר, דחתה את יציאת התקליט השני של הלהקה, HOPE, כדי להמשיך ולחלוב את תעלומת האיחוד עוד כמה חודשים.

אבל כמו בכל סיפור טוב, מי שיצר את המיתוס היה גם זה שפירק אותו. סטיב סמית' לא נח על זרי הדפנה והמשיך לחפור. הוא הצליח לאתר חברה לשעבר של אחד מחברי הלהקה, והיא שפכה את כל האמת: "אלה ממש לא הביטלס. חבל שלא שאלת אותי לפני שפרסמת את הכתבה". במקביל, מנהל תוכניות בתחנת הרדיו WWDC-FM מוושינגטון, דווייט דגלאס, עשה את הדבר ההגיוני ביותר: הוא פשוט בדק את רישומי זכויות היוצרים של השירים. במקום למצוא את השמות לנון-מקרטני, הוא גילה שחור על גבי לבן את שמותיהם של וולושוק, לונג ודרייפר.

הבלון התפוצץ. במהרה התברר לעולם כולו שהביטלס לא קשורים לתקליט, וכל ההילה סביב KLAATU התאיידה כלא הייתה. כשהתקליט השני שלהם, HOPE, יצא לבסוף בספטמבר 1977, מגזין רולינג סטון מיהר להכריז: "עכשיו ברור יותר מתמיד שהלהקה הזו אינה הביטלס". HOPE נחשב ליצירה מורכבת ומרשימה וזכה לביקורות חיוביות, אך על כל ביקורת טובה צצה כתבה שזעקה "KLAATU היא תרמית!".

הלהקה, שהייתה קורבן של שמועה שיצאה מכלל שליטה, מצאה את עצמה במצב בלתי אפשרי. CAPITOL, שאיבדה עניין בה לאחר כישלון הניסיון להפוך אותה ללהקת פופ, זרקה אותה לכלבים. במקום לקבל הכרה בזכות כישרונה המוזיקלי האדיר, KLAATU נזכרה בהיסטוריה כבדיחה, כקוריוז, כתשובה לשאלת טריוויה. סיפור עצוב על להקה נהדרת שנפלה קורבן לאהבה הגדולה מדי של העולם ללהקה אחרת.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.