כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.
כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק שאספתי עבורכם ממקורות שונים ונדירים מאד שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות מוסיקה מעשירות ומעניינות ופודקאסטים מומלצים.
אז מה קרה ב-2 במאי (2.5) בעולם של רוק קלאסי?
חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט
הציטוט היומי: "הייתי חייב להימנע מפרסום עם ההתפרקות של הביטלס. זה פשוט השפיע עליי כל כך. לא יכולתי לבוא לכל מסיבת עיתונאים ולבכות. אני פשוט לא בן אדם כזה. זו הייתה פשוט הדרך הטבעית שלי - לברוח, לנקות את הראש ולחשוב מה אני הולך לעשות. זה היה כמו אבטלה, פתאום להיות מובטל. זה כאילו אם העבודה שלך מתמוטטת מחר, הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות יהיה לגרום לאיזה בחור לצוץ ולתקוע לך מיקרופון בפרצוף, כשאתה פשוט לא רוצה לדבר איתם. פשוט לא התחשק לי להסתובב ולספר לכולם את הצרות שלי. אבל אני מניח שזה היה סיפור טוב... זה כמו המחזה, 'ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו'. אנשים אומרים שזו הצגה טובה ושאני צריך ללכת לראות את זה, אבל הם לא ממש מבינים איך זה יהיה בשבילי ללכת לראות את הדבר. ג'ורג' הלך לשם ויצא באמצע. זה פשוט שונה כשזה אתה. כל השאר יכולים ללכת ולעשות מזה ערב נהדר, אבל זה כמו לקרוא ספר על עצמך או משהו כזה. זה פשוט מצחיק כשזה אתה. אלא אם כן זה באמת מושלם, ממש נכון - אם יש שם טעות אחת, מה שיש בדבר הזה, אני יודע שלא אוכל לעמוד בזה" (פול מקרטני בשנת 1976)
ב-2 במאי בשנת 1967 הופיעה להקת הביץ' בויז בתאטרון אדלפי, בדבלין, אירלנד. היה זה ערב לא קל עבור חברי הלהקה. בואו לקרוא מדוע...
הלהקה נאלצה לבצע את ההופעה הראשונה של סיבוב ההופעות הזה בלי קארל וילסון, כשצרחות "אנו רוצים את קארל" נשמעות מהקהל. ברוס ג'ונסטון הגיב לקהל, "גם אנחנו רוצים את קארל".
קארל וילסון נקלע לשערורייה כשסירב להתגייס לצבא בגלל התנגדותו למלחמת ויאטנם והרג אנשים חפים מפשע. הוא נעצר כשהוא טוען לחפותו. לאחר דין ודברים הוא שוחרר בערבות בסך 40,000 דולר ודרכונו הושב לו, כשהשופט מאשר לו לטוס לדבלין ולהצטרף לחבריו בסיבוב ההופעות באירופה.
עיתון מלודי מייקר דיווח על ההופעה הראשונה: "פעם נהגו להגיד, 'איפה הביץ' בויז יהיו בלי בריאן ווילסון?' אבל... היעדרו של האח קארל וילסון הביא כאוס וחוסר ודאות עבור הביץ' בויז ואכזבה מסוימת עבור הקהל במופע הראשון באירלנד. בזמן שקארל טס אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי, עלו חבריו לבמה וזה היה, אם נשתמש בלשון עדינה, אסון. הקהל רצה את קארל, אבל לא כמו ארבעת הבחורים שנאבקו להסתדר בלעדיו. הם נראו אובדי עצות, כמו איזו קבוצת חובבים שהיכה בה פחד במה על המקום כשהיא מתמודדת בתחרות כישרונות. די לציין שכמעט 70 אנשים בקהל דרשו את החזרת כספם. כשהגיע הזמן של הביץ' בויז לעלות להופעה השנייה באותו ערב, החבורה סירבה לעלות לבמה עד שהתקבלה הודעה שקארל נחת בנמל התעופה של דבלין ומיהר לתיאטרון".
המלודי מייקר דיווח גם על ההופעה השנייה: "הסאונד היה לא טוב והלהקה, למעט אל ג'רדין שעבד קשה, נראתה מדוכאת. ואז, באמצע השיר I GET AROUND עלה לפתע קארל לבמה. 'אנחנו אוהבים אותך קארל', התפרץ הקהל. "אנחנו אוהבים אותך קארל", אישר זמר הלהקה, מייק לאב. היה קשה לדעת מי התכוון לזה הכי הרבה.
עדיין לבוש בחולצת טריקו ומכנסיים, קארל כיוון את הגיטרה שלו והביץ' בויז יצאו לדרך. עדיין, זה לא היה טוב ביותר שם על הבמה. בעיות נוספות פוקדות את הלהקה כאשר איגוד המוזיקאים הבריטי מונע מהם לגבות את האקט שלהם עם המוזיקאים הנוספים שהם הביאו מאמריקה. לכן איגור הורושבסקי (צ'לו), פרנק סיינט פיטרס (סקסופון, חליל וקלרינט), ריצ'רד תומפסון (פלוגלהורן צ'מבלו, חליל, אורגן) וג'ים קארת'ר (חליל, סקסופון) לא יורשו לנגן בהופעות בבריטניה, בהמשך הסיבוב".
ב-2 במאי בשנת 1969 הקליטו הביטלס מחדש את השיר SOMETHING.
לפני כן, באותו יום, התראיינו לנון ויוקו אונו לפרק שביעי בסדרת הבי.בי.סי ושמה HOW LATE IT IS. בראיון זה סיפרו השניים על תקליטם המשותף השני, ההפלה של יוקו ומעצר הסמים של השניים. תקופה קשה שערערה את השניים לא מעט.
אחרי הראיון הגיע לנון לאולפני EMI כדי להקליט מחדש את השיר החדש של האריסון, לאחר נסיון קודם של הלהקה להקליטו כשבועיים לפני כן. שלושים ושישה טייקים הוקלטו הפעם, שהאחרון בהם הפך לטייק הבסיס של הגירסה הסופית. יחד עם הארבעה נכח באולפן גם בילי פרסטון שניגן בפסנתר.
הטייק האחרון ארך 7 דקות ו-48 שניות, בגלל שבהמשכו נכלל ג'אם, שלנון רשם את מהלך האקורדים שנוצר בו ליצירת שיר סולו משלו בשם REMEMBER (שייצא בתקליט הבכורה האולפני של 'תזמורת אונו הפלסטית'). סשן הקלטה זה נמשך משבע בערב ועד שלוש וארבעים לפנות בוקר, עם הפסקה מהקלטה בין 23:00 לשתיים בלילה.
ההרצאה "ביטלמאניה! - הסיפור של הביטלס" והרצאות מוזיקה מרתקות אחרות,
להזמנה: 050-5616450
ב-2 במאי בשנת 1969 יצא תקליטון חדש ללהקת ג'ת'רו טול, עם השיר LIVING IN THE PAST. צדו השני בא עם השיר DRIVING SONG. בואו לקרוא פרטים נדירים עליו בספרי, "זמן ומילה: כרונולוגיה של הרוק המתקדם 1970-1969". לפרטים ולרכישה בלחיצה פה.
אוהבים רוק מתקדם? אם כן, סדרת הרצאותיי על הפרוג רוק של הסבנטיז ניתנת גם היא להזמנה. לפרטים והזמנות: 050-5616459
ב-2 במאי בשנת 2005 התאחדה להקת CREAM לסיבוב הופעות חדש. המופע הראשון נערך ברויאל אלברט הול והוא היה אחד מארבעה שם. הייתה זו התרגשות רבה לאמנים ולקהל והרולינג סטון דיווח על זה אז:
"ב-26 בנובמבר 1968, ירדה להקת קרים מהבמה ברויאל אלברט הול בלונדון והיה נראה שזו הפעם האחרונה. הם היו מותשים מקרבות פנימיים ומסיבובי הופעות ללא הפסקה, כשהטלפתיה האינסטרומנטלית הנדירה שלהם זוחלת לתוך נוסחה וכמעט נמחקה על ידי עוצמת המגברים. חברי הסופרגרופ הראשונה של הרוק - הגיטריסט אריק קלפטון, הבסיסט ג'ק ברוס והמתופף ג'ינג'ר בייקר, כבר היו כוכבים בבריטניה כשיצרו בשנת 1966 את להקתם. במופע האחרון התחנן מהם הקהל לא ללכת, עם קריאות רמות של 'אלוהים שמור את קרים!' התפילות הללו נענו לבסוף, שלושים ושבע שנים לאחר מכן. בשעה 20:10 ב-2 במאי, קלפטון, ברוס ובייקר חזרו אל הבמה ההיא למחיאות כפיים סוערות ולא מאמינות, ופתחו את המופע הראשון מבין ארבעה השבוע באלברט הול.
הקיר הישן של מגברי המארשל של קלפטון נעלם; הוא ניגן רק באמצעות שני מגברים קטנים, עם תוספת של לזלי בשביל צליל הגיטרה בשיר BADGE. קלפטון החליף מזמן את כלי הנשק המקוריים שלו - הגיבסון SG והלס פול - במודלים נקיים יותר של פנדר סטרטוקאסטר. הייתה פחות התקפה במוזיקה, אבל יותר אוויר לנשימה, מה שאיפשר לתנופה המקורית בבלוז של קרים לבוא לידי ביטוי. דבריו הקצרים של קלפטון בפני הקהל העלו עצבים מתמשכים ופחדים מציפיות יתר. 'תודה שחיכיתם כל השנים האלה. אני חושב שאנחנו הולכים לעשות כל שיר שאנחנו מכירים וננגן אותם הכי טוב שאנחנו יכולים'. אבל כשקלפטון הצביע על כך ש'החיצים של חוסר המזל גדעו אותנו בשיאנו', בייקר לא התרשם ומיד הגיב, 'למה אתה מתכוון? עכשיו זה השיא שלנו'.
זו הייתה טענה נועזת ללהקה, שלמעט איחוד קצר שנערך בכניסתה להיכל התהילה של הרוק'נ'רול, בשנת 1991, לא ניגנה יחד כמעט ארבעה עשורים. והרבה מה שהיה פעם יוצא דופן וייחודי לקרים - המיזוג והדחיסה של דינמיקת ג'אז ובלוז לתוך שיר פופ; הדמוקרטיה האינסטרומנטלית של שלישיית הכוח; הרישיון לג'מג'ם באריכות - הפך מאז שפה ומסורת רוק'נ'רול מבוססת. אבל המתיחה המכוונת של ההופעות הערב, שנשמעה בהתחלה קרובה בצורה לא נוחה לריסון יתר, כנראה הייתה קרובה יותר לאופן שבו שמעו את עצמם קרים לראשונה בשנת 1966 ובתחילת 1967 - שלישיית רית'ם אנד בלוז מודרנית של סולנים שווים ווירטואוזים; טהרני בלוז עם חזון עתידני - לפני שהאקסטרים והשגרה של 1968 השתלטו.
ההפתעה של הלילה הייתה הכוח הממוקד והבלתי פוחת של ג'ינג'ר בייקר, כשהוא יורה צלילים מדויקים ופרובוקטיביים - עם עקיצות מצלתיים, יריות והתפרצויות תוף - וכל זה מבלי לשחרר את אחיזתו בדופק הקצב. אפילו בקטע TOAD הבלתי נמנע, הוא עשה סולו בשליטה מבהילה, כשהמקלות שלו עפו על שאר מערכת התופים שלו. ובייקר היה זה שהשאיר את הקהל עם תמונת הלילה המגדירה: יוצא מאחורי התופים שלו, אחרי ההדרן של SUNSHINE OF YOUR LOVE, עם חיוך ענק, מפמפם את אגרופיו באוויר כמו מתאגרף אליפות לשעבר שניצח".
ב-2 במאי בשנת 1972 נערך אודישן לזמר המתחיל, ברוס ספרינגסטין. מה היה שם? בואו לקרוא.
כיום אי אפשר לדמיין את עולם הרוק ללא "הבוס", אך בשנת 1972 היה ספרינגסטין בחור צנום מניו ג'רזי שנכנס למשרד של חברת קולומביה רקורדס בניו יורק, עם גיטרה אקוסטית. שם הוא שר כמה שירים מול מגלה הכישרונות האגדי, ג'ון האמונד.
האמונד, שנולד באצולת ניו יורק ב-1910, נדלק על הג'אז מהמשרתים האפרו-אמריקאים שעבדו בשביל משפחתו. כמבוגר, הוא עיבד את אהבתו למוזיקה לפילוסופיה פוליטית, שתסיים דעות קדומות גזעיות בארה"ב. למעשה, הוא החל את הקריירה שלו עם חברת קולומביה כאשר, בתקופת שפל כלכלי, הוא הציע לממן את ההקלטות של כמה מהאמנים האהובים עליו, ללא חתימה.
בסופו של דבר האמונד הרחיב את השקפתו כך שתכלול בלוז ופולק, ובמהלך הקריירה שלו, הוא הפיק או גילה רבים מהשמות הגדולים בהיסטוריה של המוזיקה האמריקאית של המאה ה-20, כולל בני גודמן, בילי הולידיי, פיט סיגר, ארית'ה פרנקלין ובוב דילן.
המנהל אז של ספרינגסטין, מייק אפל, שכנע את האמונד לתת לו הזדמנות והיא ניתנה לו. ספרינגסטין ביצע מספר שירים והאמונד מיהר להגיב, "אתה חייב להיות בקולומביה רקורדס!". בכל זאת, האמונד רצה לראותו מול קהל, אז הוא ארגן לו הופעה באותו לילה במועדון GASLIGHT בגריניץ' וילג'. ברוס לא איכזב והאמונד הזמין זמן להקלטה למחרת באולפני CBS, שם ספרינגסטין הקליט קומץ הקלטות דמו עם האמונד כמפיק הסשן.
ספרינגסטין בספרו: "האודישן הראשון שלי היה באטלנטיק רקורדס. כל מה שאני זוכר זה שהלכתי למשרד לנגן עבור מישהו. לא גילו שם עניין. הדבר הבא שמייק השיגף לתדהמתי, היה אודישן עם ג'ון האמונד. ג'ון האמונד! המפיק האגדי שהחתים את דילן, ארית'ה, בילי הולדיי - ענק בעסקי ההקלטות. הפה המוטורי של מייק אפל היה מכשיר עז וכירורגי כאשר הופעל כראוי. מייק יכול היה לשכנע את ישו לרדת מהצלב, לסנטה קלאוס לצאת מחג המולד ולשכנע את פאם אנדרסון מלרדת מעניין הגדלת החזה. הוא לקח אותנו מהרחוב ואל הקודש הפנימי של משרדו של ג'ון האמונד.
האיש שלי היה גאון ניהולי. כדי לתת לכם רעיון כמה שעסקי המוזיקה השתנו, ג'ון האמונד, תעשייה היסטורית, זכה לשמות חסרי שמות מוחלטים כמונו מהרחוב - במשרדו! אני בטוח שמייק דיבר איתו רבות לשכנעו, אבל בכל זאת ג'ון אמר לי מאוחר יותר שהמזכירה ושומרת הסף שלו, מייקי האריס, השתכנעה ראשונה ואמרה לג'ון, 'אני חושבת שאתה צריך לראות את הבחור הזה'. הדלתות לאלדורדו נפתחו ונכנסנו. לא הייתה לי גיטרה אקוסטית משלי אז שאלתי אחת זולה עם צוואר סדוק מוויני מאנילו, המתופף הוותיק שלי בלהקת 'קסטילס'. לא היה לגיטרה תיק, אז נאלצתי לסחוב אותה בסגנון 'קאובוי של חצות', מעבר לכתפי באוטובוס שנסע ברחובות העיר.
מייק ואני נכנסנו למשרד של ג'ון האמונד והתמודדנו פנים אל פנים עם הצוות האפור, עם המשקפיים עם מסגרת קרן, חיוך ענק, חליפה אפורה ועניבה של גיבור עסקי המוזיקה שלי. הייתי במצב של פאניקה מוחלטת, אלא שבדרך למעלה במעלית ביצעתי קצת טיפול נפשי על עצמי. חשבתי, 'אין לי כלום אז אין לי מה להפסיד. אני יכול רק להרוויח אם זה יצליח. אם לא, עדיין קיבלתי את מה שהגעתי איתו. אני עושה את דרכי בעולם בתור עצמי ואני עדיין אהיה האדם הזה כשאעזוב, לא משנה מה התוצאה'.
עד שהגעתי לשם כמעט האמנתי בזה. נכנסתי עצבני אבל בטוח בעצמי. מיד עם פתיחת הדלת מייק אפל גילה נטייה אישית לעימות מיותר שיכביד עלינו ככל שיעבור הזמן. אני חושב שברגע שהדלת נפתחת, אתה יכול להפסיק לבעוט בה. לא כך מייק; הוא הלך סחור סחור. ישר, ללא תודעה עצמית ולפני שהשמעתי תו, הוא אמר לג'ון האמונד שאני אולי ההתגלות השנייה של ישו, מוחמד ובודהה והוא הביא אותי לשם כדי לראות אם התגלית של האמונד, דילן, היה מזל או אם הוא באמת הקשיב לו באוזניים. מצאתי שזו דרך מעניינת להציג ולהעריך את עצמנו עם האיש שהחזיק את עתידנו בידיו. לאחר מכן נשען מייק לאחור על אדן החלון, מרוצה ביותר מעצמו.
הכדור עבר אליי. ג'ון אמר לי אחר כך שהוא היה מוכן לשנוא אותנו, אך הוא נשען לאחור, שם את ידיו יחד מאחורי ראשו, חייך ואמר, 'תנגן לי משהו'. ישבתי ממש מול ו וביצעתי את SAINT IN THE CITY. כשסיימתי הרמתי את מבטי. החיוך הזה עדיין היה שם ושמעתי אותו אומר, 'אתה חייב להיות בקולומביה רקורדס'. שיר אחד - זה, מה שהיה צריך.
חשתי שהלב שלי מתרומם וחלקיקים מסתוריים רוקדים מתחת לעורי בעוד שכוכבים רחוקים שלי מאירים את קצות העצבים שלי. הוא המשיך, 'זה היה נפלא, נגן לי משהו אחר'. ביצעתי את GROWIN' UP, ואז משהו שנקרא IF I WAS THE PRIEST. הוא אהב את הדימויים הקתוליים, הצביע על היעדר הקלישאות ואמר שצריך לעשות סידורים כדי שאתייצב עבור קלייב דייויס. הוא אמר לי שהיו לו הצלחות מעטות וכישלונותיו באקטים שחתם בקולומביה ובימים אלו, מילתו של קלייב היא הסופית.
אחר כך הוא ביקש לראות אותי בהופעה חיה באותו לילה. מייק ואני אמרנו שננסה למצוא מועדון שיארח אותנו לכמה שירים; לחצנו ידיים ויצאנו מהמשרד שלו. נכנסנו למעלית וכאשר חמקנו מהבניין הגדול השתחררנו. טיפסנו לשמיים ודיברנו אל האלים, שסיפרו לנו שאנו יורקים רעמים וזורקים ברקים! זה היה זה. אחרי שנים של המתנה, של מאבק לקראת משהו שחשבתי שאולי לא יקרה לעולם, זה קרה. עם גיטרת הזבל של מאנילו, החרב שזה עתה שלפנו ניצבה עירומה בגאווה על הכתף. אכלנו צ'יזבורגר חגיגי, וצפנו במורד הרחוב.
קפצנו למונית ויצאנו לכיוון הווילאג'. הייתי בן עשרים ושתיים. התחלנו במועדון 'ביטר אנד'. לא טוב. גם בקפה א גו גו לא הסכימו לקבלנו. מועדון 'קפה ווא' היה סגור. ולבסוף, מועדון מרתף ברחוב מקדוגל היה המושיע. סם הוד היה המנהל ואמר לי שיש להם מיקרופון פתוח לכישרונות בין שמונה לשמונה וחצי. ג'ון האמונד הגיע לשם ומצא את מקומו ליד שישה אחרים שהגיעו - והמופע יצא לדרך".
ב-2 במאי בשנת 1969 הופיעה להקת פינק פלויד במנצ׳סטר. הקלטה מהמופע נכללה באלבומה הכפול של הלהקה - ׳אומהגומה׳. בואו לקרוא פרטים נדירים על זה בספרי, "זמן ומילה: כרונולוגיה של הרוק המתקדם 1970-1969". לפרטים ולרכישה בלחיצה פה.
ההרצאה "הצד האפל של החומה - הסיפור של פינק פלויד" והרצאות מוזיקה מרתקות אחרות,
להזמנה: 050-5616450
גם זה קרה ב-2 במאי:
- בשנת 1945 נולד קלידן להקת STEPPENWOLF, גולדי מקג'ון. הוא זה שניגן אורגן בלהיטים ידועים של הלהקה כמו: BORN TO BE WILD ו- MAGIC CARPET RIDE.
- בשנת 1970 הקליט אמן הבלוז HOWLIN WOLF ביחד עם אריק קלפטון, רינגו סטאר והבסיסט קלאוס פורמן. הסשן ביום הזה לא עבד טוב כי פורמן וסטאר לא התאימו לנגינת בלוז.
- בשנת 1966 נכנסו ג'ון מאייאל, אריק קלפטון, ג'ון מקווי ויואי פלינט לאולפן הקלטות לאולפן מס' 2 באולפני חברת DECCA. ההקלטות הפכו לאחד מתקליטי הבלוז-רוק הגדולים אי פעם, תחת שמו של ג'ון מאייאל ולהקת BLUESBREAKERS. קלפטון השתמש להקלטה בגיטרת גיבסון לס פול שחוברה למגבר מארשל בעוצמת 45 וואט. הסאונד שיצא לו מהגיטרה נחשב מאז למהפכני וחלוצי.
- בשנת 1975 סיימה חברת APPLE של הביטלס באופן רשמי את פעילותה. הלייבל הזה יקום לתחייה בשלב מאוחר יותר רק בשביל לטפל בענייני הביטלס.
- בשנת 1960 עזב בן אי קינג (שתאריך מותו היה אתמול) את להקת THE DRIFTERS על מנת לפצוח בקריירת סולו.
- בשנת 1951 נולד הבסיסט ג'ון גלאסקוק שהיה חבר בלהקות THE GODS, CHICKEN SHACK ו- CARMEN. אבל חברותו בלהקת ג'ת'רו טול (משנת 1976) הייתה הבולטת ביותר לקהל הרחב. בגלל בעיות קשות בליבו הוא מת ב-17 בנובמבר 1979 (בדיוק ביום הולדתו של גיטריסט ג'ת'רו טול, מרטין באר), כשהוא בן 28.
- בשנת 1950 נולד הזמר הנהדר והמייסד של להקת פורינר (לשעבר), לו גראם (שם מלא: לואיס אנדרו גראמאטיקו).
- בשנת 2009 לקח בוב דילן יום חופש וקפץ לבקר, במסגרת טיול מאורגן עם 13 תיירים נוספים, בבית ילדותו של ג'ון לנון בליברפול.
- בשנת 1974 קטף סטיבי וונדר ארבעה פרסי גראמי עבור אלבומו INNERVISIONS.
- בשנת 1977 הקליט אריק קלפטון את WONDERFUL TONIGHT. שיר שרבים מחשיבים כשיר אהבה טהור, אך הוא מתאר מצב של גבר המחכה לאשתו שתסיים כבר להתאפר ולהסתדר כדי שיוכלו לצאת מהבית. ואז כשהיא שואלת אותו כיצד היא נראית - הוא אומר "את נראית נהדרת הערב", רק כדי שייצאו כבר. צלילי הגיטרה וההפקה שמסביב הפכו מאז לקלאסיקה.
- בשנת 1992 הגיש צמד בריטי מהסיקסטיז בשם "נירוונה" תביעה נגד להקת נירוונה בטענה שהם משתמשים בשם זה כבר משנת 1968. זה ייגמר בתשלום נאה לטובת הצמד הבריטי.
- בשנת 1980 הוחרם הסינגל של פינק פלויד ANOTHER BRICK IN THE WALL PART 2 בדרום אפריקה.
- בשנת 1979 הופיעה להקת המי לראשונה ללא המתופף קית' מון, באולם ריינבאו בלונדון. מחליפו היה קני ג'ונס, שניגן לפני כן בלהקות SMALL FACES ו- THE FACES.
- בשנת 1965 הפר מנחה הטלוויזיה האמריקאי, אד סאליבן, את שבועתו והזמין שוב לאולפן את להקת הרולינג סטונס. סאליבן דרש שהלהקה תשב כל היום מאחורי הקלעים עד לעלייתה לבמה על מנת לא לגרום להפרות סדר מצד הקהל. הלהקה ביצעה הפעם ארבעה שירים.
- בשנת 2006 הוציא ניל יאנג אלבום פוליטי מאד שבא לתקוף את המדיניות של נשיא ארה"ב, ג'ורג' ו. בוש. שם האלבום LIVING WITH WAR. רוב האלבום נכתב והוקלט ביום אחד.
- בשנת 1978 יצא אלבומם השני של טום פטי ושוברי הלבבות ושמו YOU'RE GONNA GET IT.
- בשנת 1936 נולד אנגלברט האמפרדינק, שבשנת 1967 מנע להיטו RELEASE ME את הגעת הביטלס למקום הראשון עם תקליטונים "שדות תות לנצח / פני ליין". את הסיפור המלא (כולל קולות מאותה תקופה ופרטי מידע נדירים) תמצאו בספר "ביטלמאניה!".
בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.
הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.
רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים
