top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

באנדל רוק - מקבץ כתבות רוק נדירות מן העבר 32



ברוכים הבאים לבאנדל 32 ומעניין של כתבות רוק נדירות מהסיקסטיז והסבנטיז, אותן ליקטתי, ערכתי, תרגמתי וחיברתי בהן את הנתונים. פה תמצאו פרטי מידע מיוחדים ביותר שרוב הסיכויים שלא הכרתם. אז בואו נצא לדרך... קריאה מהנה.


בשנת 1965 פורסמה כתבה על להקת היארדבירדס במלודי מייקר.


"מאז שהם התחילו בריצ'מונד, במועדון CRAWDADDY לפני שלוש שנים, ליארדבירדס היה לא מעט מזל רע. יותר מכל, הזמר קית' רלף סבל מריאה שקרסה ברגע המכריע - הרגע שבו הגיטריסט הראשי, אריק קלפטון, עזב והלהקה נאלצה לבצע התאמה נוספת. השינוי החדש הזה מגיע בדיוק כשהתקליטון האחרון שלהם, FOR YOUR LOVE, מתקדם למעלה במצעד. המחליף של אריק הוא הגיטריסט ג'ף בק. גיטריסט הבס פול סמואל-סמית' היה במצב רוח דברני כשתפסתי אותו בין החזרות של הלהקה לתוכנית הטלוויזיה READY STEADY GO. "אני לא באמת מאמין שהצליל של הלהקה יכול להילכד היטב בתקליטון. אני כולי בעד תזמורת שלמה שתנגן מאחורי הלהקה אם זה נחוץ לסאונד. המנגינה או המילים יכולות להיות טובות, אבל עם אותו הרכב קבוצתי וסאונד, התקליטון יכול להיות פלופ. בשיר FOR YOUR LOVE השתמשנו בבונגוס ובצ'מבלו, ומסיבה זו אני לא מרגיש, כמה טוב שנהיה בחיים, שנעשה זאת שוב.


גיטריסט הקצב, כריס דרז'ה: "יש אנשים שאומרים שג'ף נראה קצת כמו מיק ג'אגר. זה לא אומר דבר. בחרנו בו בגלל היכולת המוסיקלית שלו, לא המראה שלו. אני לא הייתי אומר שהיינו תחת הצל של הרולינג סטונס מאז שהתחלנו. אני יודע שעקבנו אחרי הסטונס כלהקה הקבועה במועדון CRAWDAADY בריצ'מונד, כשהם המשיכו הלאה, אבל האמת היא שנוכחותנו שם נפלה מיד בהתחלה. אנשים התגעגעו לסטונס".


המתופף ג'ים מקארתי: "יכולנו לנסות להחזיר את הלקוחות בדרך הקלה - חיקוי האקט של הסטונס וכן הלאה. אבל כבר מההתחלה, החלטנו שזה לא בשבילנו. לא עשינו שירים של הסטונס. קיבלנו רק 15 פאונד ללילה, אבל החלטנו להיות מקצועיים בראש סדר העדיפויות".


דרז'ה: "אנחנו מלאי אמביציה ואנחנו רוצים להיות הגיוניים עם הרווחים שלנו. אני הולך להשקיע בעסק והאחרים מקווה לעשות גם משהו כזה".


במרץ 1965 היו אלו היארדבירדס שעודדו מוסיקאים מתחילים כפי שסיפרו למלודי מייקר:


הבסיסט פול סמואל-סמית': "הבס הוא בעצם גיבוי כי אתה מתעסק בתדרים נמוכים כל כך. אני לא ממש מתלהב מסולואי בס, למעט בג'אז. אלפי אנשים מבזבזים את כספם על ציוד יקר. להקות של חובבים מוציאות אלפי פאונד על ציוד. הם מאוד נלהבים וזה תחביב נהדר, אבל כלי נגינה הם כל כך יקרים".


גיטריסט הקצב, כריס דרז'ה: "אם אתה גיטריסט קצב, אל תנסה לדחוף פנימה לחזית. אתה חייב לספק גיבוי חזק. גיטריסט הקצב הוא האדם שבלעדיו הצליל של הלהקה הוא ריק. אסור לך להעמיס. גיטרת הקצב צריכה להיות הדבר השלישי להקשיב לו. קודם כל זה הסולן, אחר כך גיטרה מובילה, ואז קצב. ברגע שיש לך את היסודות, תפתח טכניקה משלך משם, כדי להתאים ללהקה שלך והמוסיקה שלה. היארדבירדס תמיד מנסים להשיג צלילים מתקדמים, אז אני מקשיב לתקליטים ומפתח דקויות קטנות שעושות את הכל ההבדל".


הזמר ונגן המפוחית, קית' רלף: "קודם כל, אני משתמש ב-SUPER VAMPER הרגיל, כמו רוב הבלוזמנים, שזו מפוחית דיאטונית פשוטה עם 10 חורים. לגבי נגינת בלוז, אם אתה מנגן את זה ישר, אתה לא מקבל את צליל הבלוז. צריך להתמיד, להמשיך להתאמן כדי להצליח לכופף צלילים. פתאום זה מגיע אליך בן לילה. כמו כן, זה לא טוב לקחת מפוחית בסולם C למנגינה בסולם זה ולצפות לקבל את הבלוז. אז תיקח מפוחית ​​C לנגן

בלוז בסולם G. כמו כן, אם אתה רוצה לנגן בלוז ב-E, קח מפוחית ​​בסולם A".


המתופף, ג'ים מקארתי: "אני מייחס יותר חשיבות בתיפוף לדינמיקה ולא טכניקה. אני חושב שהיה לי רק שיעור אחד אי פעם, אבל לפעמים הייתי רוצה ללמוד יותר. השיעורים חשובים, אבל מתופפים שמים יותר מדי תשומת לב לטכניקה שלהם ובסופו של דבר הם לא נשמעים משוחררים. אתה רק צריך לפרש מה אתה מרגיש ומה אתה חושב שהסאונד מצריך. אתה חייב להקשיב לתקליטים, כי גם אם הם מציגים מתופפים גרועים, הם יכולים ללמד אותך משהו - כמו מה לא לעשות".


ינואר 1965: נעים להכיר, להקה שנוסדה רק לפני שבעה חודשים בבירמינגהם וכבר נהנתה מהצלחה במצעד עם השיר GO NOW. שיהיה לה בהצלחה - המודי בלוז! "הם לא משתמשים בסקסופון והפסנתר שלהם הוא הקלה מצליל הגיטרות. החברים אוהבים ג'אז מודרני ועיבודיהם נוגעים בגוספל".


אתם מוזמנים לראות את המודיז בפעולה, בהופעה במלון ברומלי קורט, בקנט. יהיה שמח!


בינואר 1965 פורסמו מכתבים של שני קוראי מלודי מייקר עם דעתם על אלביס פרסלי.


רוברט לזלי מלונדון: "החודש נראה את יום הולדתו ה-30 של אלביס פרסלי. כמעט עשר שנים הוא שלט על סצנת התקליטים וכיום הוא גדול כתמיד. זה רגע הולם לכל מי שקוטלים את אלביס כדי להגיד שלאלביס יש כוח גדול להמשיך ובגדול".


רוברט אנת'וני מבקנהאם, קנט: "אני חושב שהגיע הזמן לעשות משהן עם מצבו הלא פופולרי של אלביס פרסלי. הוא נקרא הקול הגברי הטוב בעולם, אבל עכשיו הוא בלתי נגיש. רוב מה שהוא אומר יותא גם כך מהיחצ"ן שלו וההזדמנות היחידה של מעריציו הבריטים לראותו הייתה בסרטים סוג ב' אותם הוא מפיק במונוטוניות שיגרתית. מעריציו נשארים נאמנים ועדיין קונים את תקליטיו שאינם טובים, בלשון המעטה. האם אלביס מפחד שאם יבקר בבריטניה אז הפופולריות הזו שלו תדעך? אני לא חושב כך. אני חושב שהוא פשוט נחוש להישאר בבית היוקרתי שלו שאנחנו עזרנו לו לשלם עליו".


בסיסט להקת הקינקס, פיט קוואיף, למלודי מייקר באפריל 1965:


"לא היה לי חשבון בנק עד לפני חודשיים. הייתי עובר את השבוע די בשמחה עם פאונד אחד בכיס, אבל כשאתה מתחיל להרוויח מאות כאלה בשבוע, נראה שזה נעלם לאוויר הדליל. אני מסתכל על חשבון הבנק שלי מזה כמה שבועות, ואני לא מאמין שזה נכון. ואז אני מחבר את חשבונות המוניות, איפה נהגתי לנסוע באוטובוסים, והארוחות הגדולות שהתחלתי לאכול במקום חטיפים. כולם עוזרים להפחית את החיסכון! אני מרגיש הרבה פחות בטוח עכשיו מאשר כשהייתי מרוויח רק כמה פאונדים בשבוע. אתה רק צריך למצמץ

וזה נעלם".


במרץ 1965 פורסמה ב-NME כתבה על מריאן פיית'פול. גם זה נאמר שם...


"יש לה פרצוף ילדותי שיוצא אליך מתוך מפל שיער עדין ובהיר. והעיניים האקספרסיביות, כחולות-אפורות.

מסביב לגשר אפה מסתתר החשד הפשוט ביותר לנמשים בבוא הקיץ הזה.היא משחקת בלהיות חתלתולת מין אך היא מעניינת והיא מגניבה, חכמה ומצליחה ביותר. סוג היופי שלה אחר. התוודיתי באומץ בפני מריאן במהלך שיחת הטלפון שלנו (אמצעי גרוע לראיון זה עם גברת מאוד ויזואלית) שהגישה המרוחקת שלה עשויה לתת לזכר ממוצע תסביך נחיתות בגודל ענק. 'אני מאמינה בלחיות בכמה מישורים שונים בו-זמנית', הסבירה מריאן. 'אני חושבת שזה נורא חשוב'. הסתובבתי מתחת לפיסת ההפשטה הנפשית הזו ומלמלתי בשאלות לאיזה מישור מסוים נדמ שמיס פיית'פול נמצאת ברגע זה. 'למעשה, אני חושבת על הספר החדש הזה שקניתי', אמרה מריאן. "זה נכתב על ידי מייקל בראון וזה על הביטלס. קניתי את זה רק כי הארוס שלי מוזכר שם. אתה מבין, הוא הכיר את פיטר אשר כי שניהם למדו יחד באוניברסיטה וזה הביא לו אזכור בפסקה אחת'.


מה שהביא אותנו יפה מאוד (איך להצליח בלי לנסות) לנושא הארוס של פיית'פול, ג'ון דנבר. הידיעה על אירוסיהם התפרסמה באותו בוקר ומריאן הייתה נתונה לאינספור שאלות של עיתונאים כמו 'הוא יכול לשיר?'

ו'האם הוא קונה את התקליטים שלך?'


'אישה אחת שאלה אותי אם אני חושבת שזו השקעה טובה!' מריאן נאנחה. 'כל מה שאגיד הוא שג'ון לומד פסיכולוגיה באוניברסיטה ושאנחנו מאוד שמחים ביחד. אנו מכירים זו את זה כבר עידנים'. עברנו בחיפזון למישורים אחרים. מריאן נמצאת כעת בסיבוב הופעות עם רוי אורביסון ונהנית מאוד. כדי להיות רצינית לרגע אחד, היא הודתה שהיא נהנית להיפגש עם המעריצים שלה. הייתה רק הזדמנות אחת שבה דברים יצאו משליטה. 'נראה שמזהים אותי במקומות הכי לא סבירים. הייתי ברציף בתחנה בצפון בשעת חצות. שני צעירים זיהו אותי אבל לא היו ממש בטוחים. לא הצלחתי לשכנע אותם. אחד מהם אמר, 'אז תראי לנו את הברכיים שלך, כי אנחנו מכירים את הברכיים של מריאן פיית'פול ויש לנה ברכיים יפות'. אז הראיתי להם את הברכיים שלי אבל הם לא השתכנעו. היה לנו מאוד מעניין כי שוחחנו עליה אחרי זה וסיפרתי להם רק מה חשבתי על מריאן פיית'פול'.


שמעתי את מריאן מפהקת בקצה השני של הטלפון וגיליתי שהיא הייתה ערה עד שלוש לפנות בוקר לסיים את ההקלטה של כמה שירים. היא בדיוק השלימה שני תקליטים, אחד מהם בא לגמרי עם מוסיקת פולק. מריאן שמחה מאוד על ההתקדמות של התקליט וחושבת שזה הרבה יותר טוב מאשר AS TEARS GO BY. ' זה לקח הרבה יותר אומץ', היא אמרה ואז העירה את עצמה: "לא, אל תדפיס את זה. תגיד שיש לזה יותר חיים'.


הבלונדינית התחילה להיות אנושית יותר והרגשתי שהאווירה הופכת פחות מתוחה. האדם האמיתי שבה התחיל להופיע. 'אני לא ממש מרוחקת', היא אמרה. 'אני נורא ביישנית ומופנמת. אני פשוט עומדת ושרה כשאני על הבמה כי אני מפוחדת מכדי לזוז'. והאם הזמר ג'ין פיטני לא יתעצבן לשמוע שאת מאורסת? שאלתי

רגע לפני סוף השיחה שלנו. 'לא אכפת לי כלל', אמרה מריאן. 'ובכל מקרה, ג'ין היה מאורס בזמן שיצאתי איתו'..."


הנה מביקורות העבר בעיתונות הבריטית על שניים מתקליטוני אותה שנה:


על SUBTERRANEAN HOMESICK BLUES של בוב דילן: "אני קצת מופתע שחברת התקליטים CBS הוציאה את הדבר הזה בעוד התקליטון האחרון שלו עדיין מככב במצעדים - אולי זה בגלל שזה שיר כה שונה מההוא? זו רצועה אופטימית, יותר רית'ם אנד בלוז מפולק, כולל קצב פראי. מלודיה כמעט לא קיים פה וחלק גדול ממנו מושר על אותו תו, אבל האווירה מחשמלת".


על OH NO NOT MY BABY של להקת מנפרד מאן: "זה שיר קליט עם מילים מסחריות. לפול ג'ונס יש קול ייחודי. זה תקליטון שיגרום למאזין להתמכר וברור שזה יהיה להיט ענק".


צ'רלי ווטס, המתופף של הרולינג סטונס, סיפר למלודי מייקר על ההקלטות האחרונות שלהקתו עשתה בארה"ב. זה פורסם בדצמבר 1965.


"...'כאשר עשינו טיול קצרצר של שלושה ימים בהוליווד לפני כמה חודשים, סשן ההקלטה שלנו בחוף המערבי

הפיק שני להיטים גדולים. אלו היו SATISFACTION ו-GET OFF MY CLOUD. עכשיו בילינו שבוע שלם

באותם אולפני הוליווד ומוסיקלית זה הדבר הכי טוב שהיה לנו אי פעם. עשינו עשרה שירים בסך הכל. הם כולם מקוריים שנכתבו על ידי קית' ומיק, ו למרות שאני לא אומר שהם השירים הכי טובים שהסטונס כתבו אי פעם, אני חושב שמוסיקלית הם הדבר הכי טוב שעשינו אי פעם. אחד מהשירים נמשך 12 דקות ומיועד לתקליט עתידי. הלכתי לראות הופעות ג'אז של ארל היינס, שניגן עם ג'ין ראמי בבס ואדי לוק בתופים. זה היה פנטסטי; המוסיקה שהם ניגנו הייתה מהממת. עדיין לא התגברתי על זה. שמעתי גם את בילי טיילור ואת אדי תומפסון. גם תפסתי את ווס מונטגומרי עם ריצ'רד דייויס.


לא יצא לי לשמוע ג'אז בשום מקום אחר. כשהיינו בחוף המערבי היינו עסוקים מדי. דבר אחד לגבי מועדוני הג'אז האמריקאים; הם פתוחים מאוחר למרות שהסטים שם בדרך כלל קצרים יותר ובדרך כלל יש בר משקאות טוב'.


לפני סיבוב ההופעות האחרון הזה באמריקה, הסטונס היו להקה עם שני להיטים מס' 1 במצעדים בארה"ב. הסיבוב הזה הפך אותם ליותר מזה... עכשיו הם אטרקציות גדולות. הם עדיין לא עוקפים את הביטלס אבל הם הרוויחו הרבה כסף. הם גרפו 900,000 דולר בגיחה הזו, כשחצי ממנו יישאר לאחר שכל ההוצאות ישולמו.

צ'רלי אמר שחלק מההופעות שלהם היו בקולג'ים בהם הופיעו גם בוב דילן ופיטר, פול ומרי. 'בהתחלה נדהמנו, כי לא היו הצרחות הרגילות. הם הקשיבו ואז מחאו כפיים בסוף, ממש כמו בקונצרט ג'אז. אני חושב שהייתי נהנה מזה הרבה יותר אם הייתי מבין נכון יותר אז את מה שקורה'. הסטונס חשבו בהתחלה שזו קבלת פנים פושרת עד שהתחילו תלמידי המכללה לעמוד ולמחוא כפיים בהתלהבות בסוף כל שיר. זה הזכיר לסטונס את הימים הראשונים בריצ'מונד, וכן, אמר צ'רלי, 'גילינו שאנחנו מנגנים חזק מדי כי לא היו צרחות. היינו צריכים להנמיך את זה'..."


באפריל 1965 פורסם ב-NME שחבילת אמני חברת מוטאון שהגיעה לאנגליה לא מצליחה למלא אולמות.


"כישלון - זו הדרך היחידה לתאר את סיבוב ההופעות הבריטי של מוטאון בשבוע שעבר שהותיר מאחוריו שובל של בתי קולנוע ריקים. אבל לפני שתכעסו על האמנים האלו, הנה כמה דברים ממרי ווילסון, מהסופרימס, ואחת מהאטרקציות המובילות בחבילת האמנים הזו. 'זה היה פלופ', אמרה לי מרי לפני שהבנות ארזו את המזוודות שלהן במלון בלונדון. 'מה הטעם להכחיש את זה?' היא לא הייתה מרירה: 'הקהל היה טוב אבל דליל. הדעה שלי היא שהתוכנית הייתה מיוחדת מדי עבור הקהל הבריטי. היינו צריכים לקבל עוד כמה מלהקות הביט שלכם לצידנו. דבר נוסף הוא שכאן אנשים אוהבים לחכות לסוף שיר לפני שהם מביעים הערכה. הם לא כל כך אוהבים להצטרף. מצאנו את זה קצת מוזר בהתחלה ולפעמים זה היה מאכזב. אתה רוצה את כולם שיהיו שמחים ולשיר והכל, אבל הם אוהבים לחכות עד הסוף ורק אז למחוא כפיים!


אני חושבת שהביטלס יחזיקו מעמד. הם התחילו בתור שיגעון גדול אמיתי אבל היה להם הכישרון לעמוד בזה. הם ימשיכו לככב במצעד האמריקאי במשך זמן רב. אתה יודע משהו? הקלטנו את הסינגל הבא שלנו, אבל אני כל כך עייפה הרגע שאני לא מצליחה לחשוב על השם שלו. חגגנו פה באנגליה. פגשנו את הרולינג סטונס וג'רי אנד דה פייסמייקרז ודייב קלארק, אבל החברים הכי טובים שלנו הם האנימלס. הם בחורים כל כך נפלאים. הלכנו איתם למועדון AD LIB בלונדון והיה לנו ממש כיף איתם, שרים ורוקדים לאורך כל הלילה. בחורים משוגעים! מצד שני, האוכל הבריטי לא טוב. אני אוהבת לבשל בבית, אז ציפיתי לארוחות טובות בזמן שהיינו כאן. לא היה לנו מזל. שנאנו הדברים שקיבלנו, אבל אנחנו עדיין אוהבות את אנגליה ונשמח לחזור בכל עת'..."


ינואר 1965, במועדון מארקי שבלונדון (ממודעה ששלפתי מארכיוני עיתון רקורד מירור הבריטי).


אז מה יש לנו הפעם? זמר צעיר ושמו רוד סטיוארט עם להקת סוכני הנשמה. גם אלכס הארווי יגיע לשם עם להקה משלו ושמה להקת הנשמה. אל תפספסו מחר (ב-19 בינואר) את להקת המי. למחרת הופעה זו תוכלו לראות שם את אשף הקלידים בריאן אוגר ולהקת הטריניטי שלו.

איזו הופעה מאלה בא לכם לראות?


בספטמבר 1965 פורסם אייטם על הזמר בארי מגווייר (זה עם הלהיט EVE OF DESTRUCTION) בעיתון מלודי מייקר:


"מחאת הפופ באמת צועדת איתנו! שירים עם מסר הופכים ליותר ויותר שכיחים במצעדי הפופ. הדוגמה האחרונה לכך היא השיר EVE OF DESTRUCTION שמתואר על ידי מיק ג'אגר, כשהתייצב להביע דעתו על שירים חדשים בפינת בליינד דייט של השבוע שעבר כ'מזויף', 'זבל' ו'נורא'. שיר זה עוקב אחר להיטי פופ מחאתיים כמו UNIVERSAL SOLDIER של דונובן, THERE BUT FOR FORTUNE של של ג'ואן באאז ו-WITH GOD ON OUR SIDE ששרה להקת מנפרד מאן. ואתם לא תשמעו את השיר הזה של בארי מגווייר בתוכניות פופ של הבי.בי.סי, כשדובר מטעם התחנה אמר לנו: 'שיר זה אינו מתאים לבידור קל. אבל זה

יכול לשמש למטרות תיעודיות בתוכנית על פופ. אנחנו לא אוסרים תקליטים, אבל אנחנו מדי פעם

מגבילים אותם אצלנו'.


איש הלהיטים ג'ונתן קינג חולק באלימות על הקביעה של ג'אגר בנוגע לשיר של בארי מגווייר. 'זה הולך

להיות להיט גדול כי זה צליל נהדר, בין אם זה כן או לא.ולמה זה צריך להיות כן? ממתי מוסיקת ​​פופ הייתה כלי לכנות? פּוֹפּ זה מוסיקה שמשלבת אסקפיזם ודמיון'.


לכוכבים אחרים יש דעות שונות. דונובן: 'השיר על החייל האוניברסלי שאני שר זה לא פוליטיקה עבורי. אני לא יודע כלום על פוליטיקה או מחאה. אני רק שר שירים שנכתבים'. ג'ואן באאז: 'אני רואה את עצמי בעיקר כפוליטיקאית. אני אוהבת שקוראים לי פציפיסטית ואני מניחה שלא אכפת לי שיקראו לי זמרת-עם. אבל המוסיקה היא משנית בשבילי'. מנפרד מאן: 'כל מי שמקליט שיר לוקח על עצמו אחריות מסוימת, ואנחנו

לא היינו מקליטים שיר מחאה אם ​​כל חבר בלהקה לא היה מסכים עם המסר. אבל שירים נוטים לקבל פירושים יתר על המידה'. בוב דילן: 'כל מה שאני יכול לקוות לעשות זה לשיר מה שאני חושב ואולי להזכיר לכם משהו. אל תראו בי גבר עם מסרים. השירים שלי הם רק איך שאני מדבר בעצמי. אין לי אחריות כלפי אף אחד

חוץ מכלפי עצמי'..."


ג'ון לנון גילה, בנובמבר 1965 למלודי מייקר, את השקפתו על:


סצנת הביט: "מוסיקת ​​ביט מלווה אותנו כל כך הרבה זמן, שזה טיפשי להגיד שהיא לא תחזיק מעמד, לפחות בצורה כזו או אחרת. זה הוכיח שזה לא סתם שיגעון. זה לא יכול להיעלם - פשוט ככה! לי אישית אין שמץ של מושג איך הסצנה תתקדם. בכל מקרה, אני לא אוהב תחזיות – הן היו תמיד מעורפלות ושגויות. תמיד. אם הייתי יודע שאוכל להרוויח הון...!"


שירי מחאה: "אם יש משהו שאני שונא זה תוויות כמו זה. התווית 'מחאה'. זה לא אומר כלום - זה פשוט משהו שהעיתונות ננעלה עליו, וכרגיל שוחקת את זה למוות! חלק מהשירים שנראים תחת הכותרת הזו הם פשוט שירים טובים - חלקם לא. אבל באופן אישי אין לי זמן לשירים בסגנון EVE OF DESTRUCTION. בכל מקרה, אני פשוט לא מאמין בזה. בדיוק כמו התיוג המקורי של 'מרסי סייד'. הם אפילו כללו שם את הרולינג סטונס ואת דייב קלארק פייב, שבכלל לא הגיעו מליברפול. כמה טפשי זה יכול להיות?"


בנובמבר 1965 ניאות גיטריסט ההקלטו, ג'ימי פייג', לתת במלודי מייקר עצות לגיטריסטים מתחילים.


"אני יודע שזה לא עוזר כשאין לך כסף, אבל הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת לכל מי שמתחיל לנגן בגיטרה

זה להשיג את הגיטרה הטובה ביותר שאתה יכול להרשות לעצמך - גם אם אתה לא באמת יכול להרשות את זה לעצמך! קנה את הכי טוב שאתה יכול, כי 'החלפה' מתמדת של גיטרות תעלה לך הרבה כסף בסופו של דבר. תקנה גיטרה טובה מיד. תמיד תקנה גיטרה עם שם ידוע. אל תשיג גיטרה ממותג זר, כי אז כנראה שהצוואר שלה ייפול אחרי שבוע אחד. יש נקודות עיקריות לבדוק כשאתה קונה גיטרה. ראשית, לבדוק שהצוואר שלה ישר. אתה יכול להסתכל למטה לגוף של הגיטרה לבדוק זאת. כמו כן, נסה את הגיטרה על המקום. אחר כך תשיגו מישהו שילמד אתכם לנגן. כולם מכירים מישהו שמנגן גיטרה. אני חושב ששכר הלימוד הטוב ביותר הוא להקשיב לתקליטים. להאט את מהירות הפטיפון ל-16 סל"ד וללמוד סולואים. תמיד לתרגל דברים שאתה לא יודע. זה חסר תועלת לעשות רק דברים שאתה יכול. נסה לנגן דברים שנמצאים מעליך. זה יכול לקחת שבוע, אבל איזה הישג! כמו כן, תלמד לקרוא תווים ולקבל את הידע בדברים בסיסיים. לעולם לא תקבל עבודה בתור גיטריסט הקלטות בלי קצת ידע בקריאה!"


באוקטובר 1965 פרסם המלודי מייקר את דעתו של פול סיימון על ג'ואן באאז וגם דילן...


"איש קטן מגריניץ' וילג' (הבית של בוב דילן) הגיע למשרד שלי בשבוע שעבר ודיבר איתי על ג'ואן באאז. שמו: פול סיימון, זמר-פולק שהתקליטון שלו , I AM A ROCK, זה עתה יצא לאור. 'באאז היא כנראה זמרת הפולק היחידה שזה קורה לה באופן טבעי. היא הופכת פופולרית יותר ככל שהקול שלה נשמע על ידי אנשים נוספים, אך ביססה את עצמה בלי מטח הפרסום האדיר הזה שבנה את דילן. דילן וידא שהוא נכנס לעסק עם האנשים הנכונים - אנשים כמו ג'ואן באאז. אני זוכר שג'ואן לקחה אותו להופעה בפורסט הילס. הוא שר שני שירים בסוף הקונצרט וקיבל קריאות בוז. אני מסכים לזה שדילן אנטי הכל - זה משהו שבעצמי תמיד התרעמתי על זה".


באוקטובר 1965 פרסם עיתון ביט אינסטרומנטל מודעה של חברת ההגברה מרשאל עם רוי אורביסון כאמן שממליץ. המגבר שבתמונה ישמש את אריק קלפטון להקלטת ה של ג'ון מאייאל עם הבלוזברייקרז, כ-8 חודשים לאחר מכן...



בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים ומבלוג המוסיקה באתר






















Comentarios


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page