הצד השני של הפופ והרוק הישראלי

למוזיקה יש את הכוח להעביר אותנו בזמן ובמרחב, לעורר רגשות וזיכרונות של זמנים עברו. ובתור מי שחוקר שנים רבות את העולם של רוק ישראלי, יש לי את העונג לתת לכם פה עוד כמה זוויות מאחורי הפסקול הישראלי. אז ברוכים הבאים לעולם של היסטוריה ומוסיקה בעברה של ישראל. במאמר זה תגלו הרבה יותר על להקות רוק, מלחינים ישראלים, זמרות ישראליות, תקליטים ועוד. זה בדומה להרצאות מוסיקה שאני מעביר והספר שכתבתי, "רוק ישראלי 1973-1967".

נובמבר 1980: אריק איינשטיין חושף תוכניות טלוויזיוניות מסעירות!

הענק של המוזיקה הישראלית, אריק איינשטיין, חשף בראיון בלעדי ללהיטון בנובמבר 1980 על תוכניותיו לכבוש מחדש את המסך הקטן! "כנראה שבחודש הבא אכן אופיע בתוכנית טלוויזיה מיוחדת," גילה איינשטיין, "שתצולם בצבעים ותוסרט כולה באולפן." בתוכנית המדוברת, מתכוון האמן האהוב לבצע חלק ניכר משירי תקליטו המצליח 'חמוש במשקפיים', לצד פנינים נבחרות מעברו המוזיקלי העשיר. ומה לגבי חיקויים? "עדיין לא בחרתי לשבץ חיקויים בין השירים," הבהיר, "אני מעדיף תוכנית טלוויזיה המבוססת על שירים, שסגנונם יהיה אישי, חם, אינטימי וקרוב." איינשטיין הוסיף כי ההשראה לקאמבק הטלוויזיוני הגיעה מצפייה בהקרנות המחודשות של LUL האלמותית: "האמת היא כי מאז שראיתי בטלוויזיה את ההקרנות המחודשות של LUL, בא לי החשק לחזור ולהתמודד גם עם סוג זה של בידור." הוא לא פסל את האפשרות להרחיב את היריעה: "מי יודע? יתכן שלקראת הסרטת תוכנית הטלוויזיה, תנוח עליי הרוח וארגיש גם רצון לדבר בין השירים על נושאים, שנראה לי חשוב לדבר עליהם. אולי אפילו להצחיק."

בנוסף, הדגיש איינשטיין את חשיבות השותפות ביצירה: "תקליט חדש אינו פרי עבודתו של הזמר בלבד. המלחין, המעבד וכן הנגנים – כולם שותפים שווים ליצירתו. את 'חמוש במשקפיים' לא עשיתי לבדי. במשך שבעה חודשים תמימים עבדתי עם גבריאלוב. לא מעניין אותי בכלל למי משנינו יש קרדיט גדול יותר אצל הקהל ובגלל שמו של מי יקנו את התקליט, אלא רק זה שהתקליט החדש נעשה על ידי שנינו ביחד."

פברואר 1978: צביקה פיק במסע בין כוכבים עם הסינטיסייזר!

המאסטרו, צביקה פיק, חשף בפני להיטון בפברואר 1978 את המשיכה העזה שלו למוזיקת חלל ולצלילי הסינטיסייזר המהפנטים. "אני מהופנט ממוסיקת חלל," הצהיר פיק, "יש לי משיכה חזקה לחלל החיצון. הכוכבים, הפלאנטות, הקוסמוס – נורא מעניינים אותי." על חוויית ההאזנה לסינטיסייזר, הוא סיפר: "כשאני שומע מוסיקה מסינטיסייזר, אני נתקף הרגשה שמיימית. אני מקבל צמרמורת. לפעמים נדמה לי שנפלתי לכדור הארץ ממקום אחר." הצהרה קוסמית מכוכב אמיתי!

1979-1982: מבאר שבע יוצא "בציר טוב" – סיפורם של וירצברג וגלבץ!

השנה היא 1979, ושני חברי תיכון באר שבעי לשעבר, אילן וירצברג ושמעון גלבץ, מאחדים כוחות ליצירה פורצת דרך! השניים, שבעבר היו חברים בשלישייה מוזיקלית יחד עם יעקב רביץ (אחיה של יהודית), אשר הושפעה מצלילי ה-BEATLES והופיעה בעיקר בפני חברים, נפגשו במקרה לאחר שנים של נתק והחליטו לחדש את שיתוף הפעולה המוזיקלי. פרי עבודתם המשותפת הראשון שהוקלט ב-1979 היה השיר למילותיה של המשוררת יונה וולך – 'כשבאתי לקחת אותה מהעננים', כשגלבץ אמון על הלחן ווירצברג על העיבוד המרהיב.

עבור גלבץ, שעבד אז במשרד לפטנטנים, לא הייתה זו הפעם הראשונה שהלחין משיריה של וולך; שירם המשותף 'שן דובי שן' בוצע על ידי אריאל זילבר בפסטיבל שירי הילדים. גם וירצברג היה דמות מוכרת ומוערכת בפסטיבלי הילדים של התקופה, וחתום על עיבודים לשירים בלתי נשכחים כמו 'תני לי להחליט' בביצוע ג'וזי כץ, 'טוליק' בביצוע אושיק לוי, ו'הלילות הקסומים' בביצוע נורית גלרון.

במילותיה החודרות של וולך מצאו וירצברג וגלבץ מעיין בלתי נדלה של השראה, והם ניגשו במרץ להלחין עוד משיריה. התוצאה, כמו תבשיל המתבשל לאיטו על פתילייה וטעמו משתבח, בניגוד לחימום חפוז במיקרוגל, הייתה יצירת מופת. הפרויקט המוזיקלי המיוחד הזה התבשל והתגבש לאטו, עד שבשנת 1982 יצא לאור התקליט האלמותי 'בציר טוב'. והטעם? היה טעים לאללה!

המופע הזה נערך, הוקלט, שודר - ונעלם... כמו הספינה...

גידי גוב באוקטובר 1976 ללהיטון על מחווה שקיבלה להקת כוורת לאחר הופעת פרידה שערכה בחיפה:

"לבמה עלו שבע ילדות וכל אחת החזיקה בידה שושנה ונתנה לכל אחד מאיתנו. ממש התרגשנו. הן חשבו על כך ותיכננו זאת לבדן. זו הייתה המחווה היפה ביותר שהייתה לנו מצד קהל. לא ידענו מה לומר אחרי זה".

קשה שלא להיזכר בשמה של להקה המחתרתית אך המצליחה, 'פרפר הברזל', שקמה ב-1974 בחיפה מחיבור שתי להקות קצב שונות. בפברואר 1975 צץ שירה, 'בינך וביני', על גבי תקליטון. עבור חברי הלהקה היה שיר זה כפשרה בין הרצוי (מוסיקה מחתרתית אמיתית) למצוי (הקהל והתקשורת הישראליים).

חברי הלהקה, שידעה שינויים בהרכבה, היו אז מייק לוגסי , צחי סעד, דוד אלמשעלי וז'אק אביסידן וכך סיפרו ללהיטון: "בתחילה רצינו להקליט את השיר באנגלית אבל כיוון שידענו כי ניתקל בפנים חמוצות של אנשי הרדיו - הקלטנו אותו בעברית". בינתיים המשיכו חברי הלהקה להופיע בעיקר עם חומר שהורכב ממיטב רפרטואר להקות הרוק הכבד של אז - דיפ פרפל, גראנד פ'אנק ועוד. על ניסיון כושל למשוך את תשומת לב הקהל סיפרו: "ניסינו לעשות משהו לפני פורים 1974. התאפרנו והתלבשנו בצורה יוצאת דופן. הקהל פשוט ישב ולא ידע מה לעשות. לא היו מוכנים לקבל את התופעה הזו".

השנה היא 1976 ולהלן מחירי האמנים שתצטרכו לשלם כדי להביאם אליכם:

יפה ירקוני - 3,500 לירות (כולל מלווה אחד)

שוקולד מנטה מסטיק - 4,000 לירות

אבי טולדנו - 3,500 לירות (הוא וגיטרה בלבד)

נועם קניאל - 3,500 לירות (כולל להקה)

שמוליק קראוס וג'וזי כץ - 2,500 לירות (כולל מלווה אחד)

צמד הפרברים - 2,500 לירות (כולל שתי גיטרות כמובן)

צמד רעים - 2,500 לירות (כולל שתי גיטרות כמובן)

דני גרנות - 2,300 לירות (כולל שני מלווים)

אופירה גלוסקא - 2,000 לירות (כולל מלווה אחד) וכמה זה יגאל בשן? ובכן, זה יעלה לכם 3,500 לירות (כולל להקה)

יש בקהל זמרת ליווי 'קאסחית' שרוצה לנסות את מזלה? יש מקום לשתיים, לצד דפנה ארמוני שנבחרה. אז קדימה - בואו תכסחו בחתונה הלבנה של שלום חנוך.

כשאריק איינשטיין ביצע הופעת הבכורה של תוכניתו 'אנשים אוהבים לשיר', בשנת 1977 - הייתה זו מסיבה של ממש, בהיכל התרבות התל אביבי.

כ-3,000 איש גדשו את האולם. ביניהם שלום חנוך, טליה שפירא, אושיק לוי, יהודית סולה, רבקה מיכאלי, דורי בן זאב וגם אנשי להקת כוורת לשעבר - גידי גוב ומאיר פניגשטיין, שבאו לעודד את חבריהם ללהקת העבר, שליוו את אריק על הבמה. אלה הם אפרים שמיר ויוני רכטר. יחד עם שני אלה היו על הבמה שלמה ידוב (גיטרה), מורטון קם (כלי נשיפה), מוטי דיכנה (בס) ואלון הלל (תופים). יחד עמם ניגנה על הבמה תזמורת כלי המיתר של נתניה. באו לבקר גם אמו של אריק ושתי בנותיו. בתחילה היו אמורים להיות 20 מופעים בלבד, אך עם ההצלחה נוספו עוד תאריכים. יצא מזה גם תקליט.

הכותרות של דצמבר 1975 רעשו וגעשו! אור ירוק ניתן סוף סוף להקרנת סרטון הפרסומת המדובר של אורי זוהר בבתי הקולנוע, סרטון שכולו מבוסס על מערכון הקאלט הנצחי ״חידון התנ״ך״ מתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית ׳לול׳.

אך אל תטעו, לא מדובר רק בקאמבק תרבותי – הסרטון נועד לקדם את חברת הביטוח ׳גפן׳! המהלך הנועז הוביל מיד לדרמה משפטית סוערת, כאשר רשות השידור הגישה צו מניעה בטענה לבעלות בלעדית על זכויות השימוש במערכון. לאחר מאבק עיקש ודיונים מתוחים בבית המשפט, הוסר הצו! הקהל הישראלי שב בהמוניו לבתי הקולנוע, כדי לחזות שוב בפניהם הקורנות של אורי זוהר, אריק איינשטיין ודורי בן זאב – והפעם, בהפתעה מרעישה, בצבע מלא!

ושנה לאחר מכן, בדצמבר 1976, דרמה נוספת הרעידה את עולם המוזיקה הישראלי!

תקליטו השני והמצופה של מתי כספי, יצירת מופת אמיתית עם עטיפת פעמון הכניסה הבלתי נשכחת שעוצבה בגאונות על ידי דוד טרטקובר, ונחשב עד היום לאבן דרך וקלאסיקה ישראלית שאין עליה עוררין, הפך במפתיע למוקד סכסוך מר שגרם לאיסוף מיידי של כל עותקיו מחנויות התקליטים! התקליט, שהפקתו נאמדה בסכום אסטרונומי לאותם ימים של כמאה אלף לירות, והיה לאחד היקרים ביותר שנוצרו אי פעם בארץ, הפך לזירת התגוששות משפטית בין ענקיות התעשייה CBS, הד ארצי ואקו"ם. הכל התלקח כאשר חברת הד ארצי תבעה לכלול בתקליטה, שהוקדש לשירי חגיגות הזמר, את השיר החדש והמדובר שמתי כספי ביצע, ׳ברית עולם׳. כספי, שתכנן בקפידה לכלול את השיר בתקליטו האישי, הטיל וטו והתנגד נחרצות להקלטתו בפסטיבל. באותם ימים, חוק אקו"ם הנוגע לאיסור אמן על הקלטת שירו היה תקף ומחייב עבור כל חברות התקליטים. אמן שביקש לבטל איסור כזה על מנת להוציא שיר לשוק, נדרש להודיע על כך לאקו"ם לפחות שבועיים ימים לפני צאת השיר. למרבה הצער, מתי כספי שכח למלא אחר דרישה זו. כתוצאה מכך, השיר, שיצא לאור בתקליטו תחת חברת CBS ואף חתם את צדו הראשון של הויניל הנחשק, הצית את זעמו של מנכ"ל חברת הד ארצי, זאב לוין, אשר דרש ללא דיחוי את איסור הפצת התקליט כולו. רק לאחר תקופה מורטת עצבים של חודש וחצי, במהלכה התקיימו דיונים קדחתניים בין כל הצדדים המעורבים והתקליט עצמו נאסף פיזית מהחנויות, הושג לבסוף הסדר המיוחל. אריך הנגן האהוב, לאחר היעדרות כפויה, שב סוף כל סוף לשכון כבוד על מדפי המכירה, לשמחתם הגדולה של המעריצים.

סוף ספטמבר 1968. עושים כבוד גדול ללהקת רוק בשם האריות, לפני צאתה לאנגליה. שם יקליטו חבריה את 'אהבתנו היא דבר צומח'. מה בדיוק קרה להם שם? הסיפור המדהים והשלם נמצא בספר שכתבתי, "רוק ישראלי 1967-1973'.

לאחר פירוק להקת כוורת סיפר דני סנדרסון לעיתון מעריב לנוער אנקדוטה מעניינת:

"כשהתחלנו את העסק עם להקת כוורת, שמעו אותנו המון אנשים. היו שאמרו שזה טוב, מקסים, נהדר. והיו שאמרו שזה זבל. מישהו אמר שהמוסיקה טובה והמילים אינפנטיליות. אילו היינו מתחשבים בביקורת של כולם, היינו יכולים להפוך, בקלות רבה, את התוכנית שלנו לערב פנטומימה. לא לדבר, לא לשיר ורק לעשות פרצופים ולקוות שגם זה מצחיק. אבל משום מה המשכנו לדבוק בקו שלנו. סממן נוסף שליווה אותנו לאורך כל הדרך הוא שעשינו כל מיני דברים משוגעים ואף אחד לא אמר לנו שלכלכנו או הגזמנו. הדבר היחיד שהיה קצת שנוי במחלוקת הוא השיר על לולו שקופצת הופה. אני אהבתי את השיר והוא גם הלך טוב מאד בהופעות וברדיו. מי שמתעמק בטקסט והתפלפל בו בתוספת כל מיני תבלינים, אולי מצא בו דברים שהרגיזו אותו".

תל אביב, מרץ 1970 – דרמה בענף המוזיקה! החלטה דרמטית של מספר מנהלי חנויות תקליטים בעיר לפעול במשותף נגד חנות אחת, POP SHOP שמה, מאיימת לשנות את פני השוק.

החנות המדוברת נפתחה, אך זמן קצר קודם לכן, בצומת הרחובות אלנבי וסמטת בית השואבה בתל אביב. פתיחתה לוותה באירוע יוצא דופן: להקת האריות הופיעה על המדרכה, צמוד לכניסה, והנעימה את זמנם של העוברים ושבים הרבים שהתקהלו במקום. השמחה, עם זאת, הייתה קצרת מועד. הסיבה למהומה: בעלי החנויות הוותיקות לא ראו בעין יפה את מדיניות המחירים האגרסיבית של POP SHOP, שמכרה את תקליטיה במחיר נמוך משמעותית ובכך שברה את השוק. שני מנהלי החנות הצעירה הצליחו להציע מחירים אטרקטיביים אלו הודות לרכישת סחורה בכמויות גדולות מאוד מחברות התקליטים, ובהתאם במחירים נמוכים יותר. אולם, הנקודה שחרצה את גורלה של POP SHOP הייתה מכירת תקליטו החדש של הזמר הפופולרי יהורם גאון במחיר נמוך בשליש מהמקובל. מהלך זה נתפס כהתרסה בלתי נסבלת מצד המתחרים. בתגובה, התאגדו שאר מנהלי החנויות וגיבשו חזית אחידה. על הפרק עמדה האפשרות לפתוח בחרם כולל נגד חברת התקליטים CBS, אם זו לא תחדל משיתוף הפעולה עם POP SHOP בתנאים המיוחדים. הלחץ המאורגן נשא פרי, ולבסוף, POP SHOP נאלצה לסגור את דלתותיה, ובכך בא הקץ לניסיון הנועז לשנות את כללי המשחק בשוק התקליטים התל אביבי של אותם ימים.

הסערה ששינתה הכל: נסים סרוסי וירון לונדון בטלוויזיה!

זמן קצר לאחר ששודרה בטלוויזיה התוכנית טנדו, בה אירח המנחה, ירון לונדון, את הזמר נסים סרוסי באופן שעורר סערה ונתפס כמביך – פורסמה בלהיטון, ב-28 במרץ 1975, תגובתה הנחרצת של הקוראת שולמית ששון ממושב עולש, שלא נשארה אדישה: ״תכנית הטלוויזיה TENDO נועדה ללגלג על נסים ולהמאיס אותו על מעריציו. אבל התוכנית הזאת השיגה דווקא את התוצאה ההפוכה. היא הגבירה את ההערצה וההזדהות עם סרוסי. מדוע הרצון הזה להכשיל אדם בעל יוזמה והעזה לעשות דברים חדשים?״ שאלה שנותרה באוויר!

מתנת פרידה מפתיעה: גזוז והתקליט האחרון!

הידעתם? סיפור מדהים מאחורי הקלעים של המוזיקה הישראלית! תקליטה השני של להקת הפופ האהובה גזוז, גלגול שני, הגיע אל חנויות התקליטים בימים הראשונים של שנת 1980, אך כאן הטוויסט המפתיע – הלהקה עצמה כבר הספיקה להתפרק! כן, כן, קראתם נכון! הייתה זו מעין מתנת פרידה מרגשת לקהל הרחב שלא ידע את נפשו. וזה לא הכל: עטיפת התקליט הבלתי נשכחת צולמה בעת ביצוע מערכון קורע מצחוק לספיישל טלוויזיוני מיוחד שהלהקה צילמה לקראת סוף דרכה. האמינו או לא, היה זה אחד משידורי הצבע הראשונים שנראו על מסכי הטלוויזיה שלנו, מה שהוסיף נופך היסטורי לרגע!

שלמה ארצי הוא יוסף! הכוכב בכותונת הפסים!

זה לא יוסף! זה לא יוסף! זה לא יוסף! זה שלמה! כן כן, רבותיי, זהו לא אחר מאשר שלמה ארצי האחד והיחיד, אשר בשנת 1980 קפץ לבמה ונטל לידיו את התפקיד הראשי בפרודיית הפופ המטורפת, יוסף וכותונת הפסים המשגעת. במהלך ההצגה, הסתובב שלמה על הבמה בג'ינס רגיל ונעלי התעמלות (כמה ארצי, נכון?), ורק מהרגע בו פרעה בכבודו ובעצמו הפך את דמותו של שלמה ליועצו הנאמן, עטה ארצי את הגלימה המפורסמת. אך אל תחשבו שזו הייתה הפעם הראשונה בה ארצי גילם את דמותו של יוסף! שנים רבות לפני כן, נקראה דמותו כך במחזה המרתק שירי החומש. לאחר מספר חודשים של הצלחה מסחררת, הוריד שלמה את הכותונת והתפנה כל כולו להקלטת תקליט חדש ומצופה – חצות. בפעם הבאה שהכותונת נשלפה מהארון, היה זה דני בסן (שזה עתה נפרד מלהקת תיסלם האגדית שהתפרקה) שעטה אותה בגאון בהפקה נוספת ומדוברת של ההצגה.

צרות בגן עדן של הביטלס בעברית!

דצמבר 1970 והכותרות זועקות: צרות בהפקת שירי הביטלס בעברית! החזרות למופע המדובר והמצופה, עם להקת האריות האהובה, הופסקו בפתאומיות ובאופן דרמטי. הסיבה לזעזוע? הבמאי הנודע ז'אק קתמור והמנהלת המוסיקלית והפסנתרנית המוכשרת, אלונה טוראל, פרשו במפתיע מההפקה! אתם בטח שואלים מדוע? ובכן, גבירותיי ורבותיי, הכל עניין של תקציב, או יותר נכון, היעדרו. הערב המיוחד הזה, שבו היה אמור להיות משולב גם סרט מיוחד באורך 40 דקות של קתמור, ירד לטמיון, והותיר את המעריצים המומים ומאוכזבים.

המהפך של שלמה ארצי: מגלה את האמת הפנימית!

שלמה ארצי, מודל 1978, כשהוא חמוש בתקליט חדש ומרעיש יחסית, גבר הולך לאיבוד, פתח את הלב בראיון בלעדי לידיעות אחרונות וחשף את הרגע המכונן בו החליט לעבור מהיותו זמר מחלטר לזמר שעושה אך ורק את מה שליבו אומר לו: "זה רבץ עליי המון זמן. אני זוכר את היום שבו עשיתי את המעבר הזה. נסעתי נסיעה ארוכה בחזרה מסיני. אתה נוסע בדרך והראש שלך כל הזמן עובד. אתה מסתכל סביבך, חושב והמחשבות הורגות אותך. כשהגעתי העירה, ידעתי: זהו זה. אני מפסיק. אל תחשוב שזה לא קרה לי גם בעבר. בהתחלה, כשרק התחלתי, חשבתי שזה מוזר להיות זמר. זה יפה לשיר. זה אפילו די נחמד. תמיד אהבתי את זה. בגימנסיה הייתי הארטיסט של המחזור. בצבא הייתי הסולן של הלהקה. הכל טוב ויפה, אבל זמר? אבא שלי לא היה מבסוט מן הרעיון. הוא היה רוצה שהבן שלו יהיה עורך דין או משהו שכזה. נרשמתי לפקולטה למשפטים, התחלתי ללמוד וכבר ראיתי את עצמי כעורך דין. אבל אחרי איזה חצי שנה נשבר לי ועזבתי. החלטתי שזה לא בשבילי. זה לא מה שאני אוהב. אחרי כמה שנים ראיתי שגם מה שאני עושה זה לא זה. שמתי את הכל בצד ונשכבתי על הגב. מה שיהיה יהיה. די, לא עושה יותר שלאגרים ולא נוגע בפסטיבלים. רק פה ושם כמה דברים קטנים, כדי להישאר על המפה ולהתפרנס. ניתן לזמן ללכת ונראה מה יהיה. אחרי איזה זמן התחלתי לכתוב כמו משוגע. כבר לא עניין אותי אם זה טוב למצעד הפזמונים או לא. החלטתי להגיד בדיוק את מה שאני רוצה - ויהיה מה שיהיה. אין לי ספק שזה אומר פחות כסף. אז מה? בן אדם עובד רק בשביל הכסף? אני יודע שזה יהיה קשה אבל אני יודע שאני שלם עם עצמי וזה העיקר. במשך הזמן הקהל ילמד לצפות ממני את מה שאני רוצה שייצפה. קח את מתי כספי. מצבו הכלכלי בהתחלה היה בכי רע. אני הופעתי כמו משוגע - והוא היה בצד. מה יצא מכל הריצה המטורפת הזאת? משהו בינוני וזול. אבל מתי כספי פילס לעצמו את הדרך. האיכות שלו עובדת על אנשים והיום הוא משהו". מילים כדורבנות!

מסיבת יום הולדת אצל עוזי פוקס: עם כל המי ומי!

פברואר 1973, והעיר בת ים על הרגליים! עוזי פוקס האגדי חוגג יום הולדת, והשאלה היא לא אם, אלא איפה חוגגים? התשובה: בביתו החם והמזמין! על שולחן הכיבודים העמוס כל טוב פוזרו בורקסים ריחניים, נקניקיות עסיסיות, סלטים טריים וחומוס משובח. ומי היו ברי המזל שהוזמנו לחגיגה? רשימה נוצצת של כוכבים: צביקה פיק הבלתי נלאה, ריקי גל הנהדרת, רותי נבון המוכשרת, יוני נמרי הכריזמטי, אלדד שרים המוכשר, הזוג המלכותי עליזה ומוצי אביב, שוש עטרי האחת והיחידה, מאיר ישראל איש הקצב, דובי גל, דודו זר ועוד רבים וטובים אחרים. כולם שמחו, רקדו ושרו בקולי קולות עד ארבע לפנות בוקר! בטח השכנים לא ממש שמחו אבל עוזי וחבריו שמחו כהוגן. המון מזל טוב לעוזי היקר, חגיגה של פעם בחיים!

השנה היא 1973 וששי קשת מסגיר לעולם הקולנוע כמה פרטים:

שם פרטי : ששון

שם משפחה : קוסובסקי

זמר אהוב : פרנק סינטרה, אלביס פרסלי, נאט קינג קול.

זמרת אהובה : שירלי בייסי, דיאנה רוס

להקה חביבה : מודי בלוז

תחביב : ציור

מספר מזל : שבע

מאכל אהוב : אוכל סיני

משקה אהוב : בירה

תכנית טלוויזיה חביבה : סרט ערבי של יום שישי

צבע אהוב : סגול

ששי קשת על מבחן הקבלה שלו ללהקת הנח"ל (כפי שסיפר ללהיטון ב-1977): "הגעתי ללהקה עם פרוטקציה. מי היה מקבל אותי אחרת? אני זוכר היטב את יום הבחינה. הגעתי ממשק גליל-ים. ילד קטן ומפוחד שבא להיבחן ללהקת הנח"ל המפורסמת. הוחלט שאכנס אחרון - משום ששאר הנבחנים גרו הרחק מתל אביב ורצו לאפשר להם להגיע הביתה מוקדם. כך חיכיתי, מתוח ונרגש, ומדי פעם הצצתי לאולם כדי לראות מה סיכויי לעומת השאר. והשאר היו בסדר גמור! סוף סוף הגיע תורי. המרחק בין הנבחנים לבוחנים היה כחמישים מטרים. היו אלה חמישים מטר שהפחידו יותר משדה מוקשים. התקדמתי לכיוון הבוחנים כשאני מנסה להיראות מאושש. לפתע אני שומע את אחת הבוחנות אומרת, 'או אה, הבחור הזה שווה...'. תארו לעצמכם אותי, ילד שבא מקיבוץ, שומע דבר שכזה. איך שלא יהיה - התקבלתי על המקום!".

מהגיטרה לתופים: הסוד של חיים רומנו נחשף!

במרכז הבמה של המופע המשותף והמצליח מכתבים למערכת, שכבש את הקהל בשנת 1975 בכיכובם של דני ליטני ויהונתן גפן, התרחש פלא של ממש. אחד החידושים המרעישים ביותר היה זהותו של האיש מאחורי מערכת התופים. עד לאותו רגע, הוא היה ידוע כאשף גיטרה שליווה אמנים מהשורה הראשונה, ביניהם הצ'רצ'ילים, שמוליק קראוס, ומייק בראנט. ולפתע, בהפתעה גמורה, הוא התיישב מאחורי התופים והרעיד את האולם בגרובים מחשמלים. גבירותיי ורבותיי, קבלו במחיאות כפיים סוערות את חיים רומנו, בתפקיד שלא הכרתם!

דני ליטני עצמו, בראיון בלעדי ללהיטון, שפך אור על הרגעים הדרמטיים: "במשך חודש ימים חיפשתי נואשות אחר מתופף מתאים", סיפר ליטני. "בכל פעם מחדש, חיים ניגש והציע את עצמו לתפקיד. לא ייחסתי לכך חשיבות רבה, עבורי הוא תמיד היה ונותר גיטריסט עילאי. רק יומיים קריטיים לפני הצגות ההרצה, כאשר הייתי כבר על סף ייאוש בחיפושים, חיים שב והעלה את הצעתו. החלטתי לתת לו צ'אנס. איזו הפתעה אדירה זו הייתה! הבחור התגלה כמתופף יוצא מגדר הרגיל".

גם רומנו עצמו שיתף בסיפור המלא מאחורי המהלך המפתיע: "לפתע התעורר בי דחף עז לתופף דווקא בהפקה המסוימת הזו", חשף רומנו. "החלטתי להשקיע את כל כולי וגייסתי למשימה את מערכת התופים החדשנית שחברי משכבר הימים בלהקת הצ'רצ'ילים, עמי טרייבטש, בדיוק רכש. עמי היה אז בתקופה של פרישה ממעגל ההופעות הפעילות והוא העניק לי את התופים שלו, שהיו אז הצעקה האחרונה באופנה – תופים שקופים! הרצון העז הזה לתופף הוא גם מה שהניע אותי שנה לאחר מכן, ב-1976, להקליט את קטע התופים הבלתי נשכח בשיר רוצי שמוליק של אריאל זילבר".

זעם האירוויזיון: צביקה פיק יורה לכל עבר!

ובזמן שרומנו חולל פלאים על התופים, סערה מסוג אחר התחוללה מכיוונו של המאסטרו, צביקה פיק. באותה שנה בדיוק, 1975, התבטא פיק בחריפות חסרת תקדים בראיון לעיתון עולם הקולנוע, שם הביע את זעמו על אי בחירתו כנציג ישראל לאירוויזיון.

"זה פשוט מרתיח אותי שלא שולחים אותי להתחרות באירוויזיון", הכריז פיק ללא היסוס. "אינני יודע על פי אילו קריטריונים מתקבלות שם ההחלטות, אבל אני סבור שהבחירה מידרדרת משנה לשנה. אני בקיא מאוד בשוק הזה. מה שמקומם אותי במיוחד הוא העובדה שאפילו לא מעלים את שמי כמועמד – ואילו תירוצים הם ממציאים: טוענים שאני יוצא דופן וחריג בסגנון ההופעה שלי, ושאני לא נראה 'ישראלי' מספיק".

פיק המשיך במתקפה: "היום, כל הצעירים מאמצים מראה דומה, מבחינת אורך השיער, סגנון הלבוש והמוזיקה. התדמית המיושנת של הישראלי החלוצי כבר אינה קיימת. אז במה בדיוק אני שונה וחריג? האם בגלל 'החריגות' הזו גם מונעים ממני להשתתף בתוכנית הטלוויזיה שרתי לך ארצי? זה אבסורד, משום שבחוץ לארץ דווקא מציינים שאני מייצג מראה ישראלי באופן מוחלט, מאה אחוז ישראלי".

סקופ בלהיטון בשנת 1970. ומה התשובה? ברור שכן! לא חשבתי אחרת:

עיתון להיטון מגלה לכם ב-1971 דבר שלא הייתם צריכים לדעת. שששש.....

"עד היום לא הצלחנו להבין מדוע החליטו חברי שלישיית שובבי ציון (חנן יובל, קובי רכט וקובי אשרת) לעלות על במת פסטיבל הזמר, כשבידיהם הגיטרות החשמליות. הרי בין כה וכה הן לא היו מחוברות לשום מקום".

כל הרעש עם המילה "חנטריש" בראיון של להקת הסודות לעיתון להיטון, בנובמבר 1969. הנה כותרותו:

בספר המילון העולמי לעברית מדוברת, מאת דן בן-אמוץ ונתיבה בן--יהודה, מוסבר כך על הערך חנטריש, שמקורו בערבית: "מהומה על לא מהומה, דברים בטלים, מעשים חסרי ערך, לא טוב, גרוע". אז קמו קוראי העיתון וקצפו וכתבו:

אוה בטשי מיפו הלכה למועדון קצב וגילתה את הסוד:

עוזי והסגנונות החדשים חושפים: עמדה נחרצת בנושא סמים!

בשנת 1971, להקת עוזי והסגנונות החדשים פתחה את הלב בריאיון חושפני לעיתון בידור, שחולק עם גיליונות לאישה, ושיתפה את דעתה הנקייה והצלולה על סמים. הגיטריסט אלי סולם הצהיר: "מעולם לא לקחתי ולעולם לא אקח. כי אפשר לחיות בלי זה. אך לדעתי צריך להרשות למי שרוצה לקחת סמים. זה עניין אישי של כל אחד". האורגניסט מאיר רוזן הוסיף לדבריו בטון החלטי: "אני נגד סמים כי לדעתי כל גוף זר שאדם מכניס לקרבו – מזיק. אני בעד הטבעיות של הבנאדם". הבסיסט רפי שוורץ הבהיר את עמדתו: "אני רחוק מכל סוג שהוא אך צריך להרשות למי שזקוק לכך". קולו של הסולן האגדי, עוזי פוקס, הדהד את המסר המאוחד: "כולנו בלהקה נגד סמים". המנהל הנחוש, דני יצחקי, חתם את הנושא בקביעה חד משמעית: "אין כזה דבר אצלנו. אם הייתי תופס מישהו עם סמים, הייתי מרחיק אותו מיד מהלהקה".

מהפכה אופנתית בירושלים מגיעה לתל אביב: בוטיק MAD בהשקה שלא נראתה כמותה!

שער האריות פתח את שעריו, אך הפעם לא לקרבות אלא למסלול דוגמנות נוצץ! צעקו YEH YEH YEH! כי בשנת 1969 הרעיד בוטיק הביגוד והאופנה הירושלמי המהפכני, MAD, את תל אביב באירוע מיוחד ובלתי נשכח. זה התחיל בחושך מוחלט, כשאלומות אור פסיכדליות מרצדות ריתקו את העיניים לגופם של שני רקדנים מסתוריים. לאחר חמש דקות מורטות עצבים, בהן הקהל תהה בנשימה עצורה מה עומד להתרחש, נדלק לפתע האור במלוא עוצמתו, ולהקת האריות האגדית הדליקה בהתאם את הנוכחים בגרסה משלה, מחשמלת וסוחפת, לשירי המחזמר HAIR. זה היה האות לדוגמנית הראשונה לפרוץ אל המסלול בסערה. מיד אחריה הגיח דוגמן ושמו חוסני, שהגיע היישר ממזרח ירושלים, כשהוא לבוש במכנסי פדלפון מעוררי עילפון שגרמו ללסתות להישמט. חוסני שיגע את הקהל בענטוז שרמנטי ומלא כריזמה, ממש מול עיניהם המשתאות של האחים אלגרנטי. בינתיים, מאחורי הקלעים, התכוננה הדוגמנית השלישית, קאתי שחומת העור, יפהפייה אקזוטית שהגיעה כל הדרך מדרום אמריקה. איזו שמחה והתרגשות התפוצצו שם! ואתם? בואו גם אתם לרכוש את מיטב האופנה בבוטיק MAD – פינת רחוב יפו 38, ירושלים. שם תגלו מבחר דגמים עדכניים משיא האופנה העולמית!

משיקגו לדימונה: להקת הנשמה כובשת את ישראל בסערה!

השנה היא 1970 והעיתון שמונה בערב מדווח על תופעה מרתקת ויוצאת דופן: לדימונה הגיעה קבוצת כהי עור הרואים עצמם כיהודים לכל דבר ועניין. למרות זאת, הם ביקשו שיתייחסו אליהם כשווים בין שווים, והיה חשוב להם מכל להיקלט בחום בסביבה החדשה. חיפשו חיפשו עד שמצאו את הפתרון המבריק – הם הקימו להקת קצב סוחפת המתקראת להקת הנשמה! במסגרתה, הם מופיעים במקומות שונים ברחבי הארץ וזוכים לשבחים חוצבי להבות בקרב הקהל המוקסם הצופה בהם. הופעותיהם כוללות ריקודים קצביים וסוערים, כאשר הרקדנים הצעירים והמוכשרים הם בסך הכל בגילאי שבע עד חמש עשרה! הופעה מקורית אחרת שלהם היא תצוגת אופנה מרהיבה של דוגמניות כהות, המציגות בגאווה מוצרים שהם כולם תוצרת מקומית כחול-לבן. המדריך הרוחני הכריזמטי שלהם הוא יחזקאל, הדובר עברית צחה ורהוטה. הוא סיפר בגאווה כי רובם ככולם הגיעו מהעיר הגדולה CHICAGO, והם עובדים במפעלים השוקקים של דימונה. הנשים תורמות את חלקן במפעל טקסטיל מקומי, הגברים עסוקים בבניין הארץ, והילדים לומדים בשקידה בבית הספר המקומי, משתלבים בחברה הישראלית. במופע הייחודי שלהם שזורים, לצד המוסיקה המקפיצה, גם מערכונים נוגעים ללב הלקוחים מהווי חייהם הססגוניים ב-CHICAGO ובליבריה. עד כה הסיקור מאותו עיתון נדיר ביותר. המוסיקה של הלהקה הזו היא פשוט תופעה! היא מקפיצה, מחשמלת, וקשה להישאר אדישים לקסם שלה. רמת הנגינה גבוהה מאד, והלהקה הנהדרת הזו שינתה את שמה בהמשך אותו עשור גורלי ל'שליחי הנשמה'. המלצה רותחת ממני: רוצו להשיג את תקליטי הלהקה מאותה תקופה! יש בהם משהו שורשי, מקפיץ, FUNKY ואדיר שלא תמצאו בשום מקום אחר.

פסטיבל להקות הקצב הירושלמיות 1970: "חגיגה" של זיופים ובושות!

מתוך דפיו של עיתון פופ נדיר מאותה תקופה, נחשף הדיווח המלא על פסטיבל להקות הקצב הירושלמיות בשנת 1970, אירוע שזכה לכינוי המפוקפק "פסטיבל של ביזיונות". מה שהתיימר להיות חגיגת POP רבתית, הפך במהרה, עם כל להקה ולהקה שעלתה לבמה, לקקופוניה צורמת ומבישה במיוחד. בפסטיבל השתתפו שבע מתוך שמונה הלהקות שהיו אמורות להופיע, וזאת מכיוון שלהקת הוויסקי, כך מסתבר, ריצתה עונש מאסר בכלא 6 באותה עת. בתגובה חריפה ובלתי נשכחת שנרשמה בסוף הערב, סיכם אחד השופטים המתוסכלים: "חבל שלא כל המשתתפים יושבים שם".

רוב הלהקות שהשתתפו בפסטיבל הפגינו רמה מוזיקלית שהזכירה יותר מופע סיום בגן ילדים מאשר הופעת רוקנרול סוחפת. נכון, איש לא הגיע לאולם בציפייה לגלות את ה BEATLES הישראלים החדשים, אך בהתחשב בשמות הבומבסטיים והמבטיחים של ההרכבים – כוכבי ציון, הכלבים החמים, שמיים כחולים, פעמוני סוני, MORNING STAR, הניסיון ואבני הכותל – הציפייה הכללית הייתה ליותר, הרבה יותר.

את שיא המבוכה סיפקה להקת הכלבים החמים. לפני הופעתם, הכריז המנחה בהתלהבות רבה: "זוהי תגלית! להקת קצב מחתרתית!". ובכן, מהר מאוד התברר שלא דובים ולא יער, לא מחתרת ולא בטיח. חברי הלהקה שרו-צעקו יצירה מקורית משלהם, שכללה שפע של גניחות, צעקות רמות ואפילו, למרבה הפלא, בכי אמיתי על הבמה. ייתכן שבשל פרץ הרגשות והדמעות, ריחם עליהם הקהל והעניק להם את המקום השלישי והמפוקפק. כפי שסיכם זאת הכתב בזמנו: "הלוואי ששני שירי המחתרת שלה היו נשארים במחתרת".

אוקטובר 1970: אבי טולדנו והכלב הרעב.

באוקטובר 1970, בעת הופעה בצרפת אליה התלווה ללהקת המחול הנודעת של יונתן כרמון, חווה הזמר אבי טולדנו תקרית ביזארית ובלתי נשכחת. לפתע, באמצע השיר, הניח אלמוני נתח בשר על קדמת הבמה, ומיד לאחר מכן שילח כלב לכיוונו של טולדנו. הכלב, כצפוי, לא היסס לרגע, רץ היישר אל נתח הבשר והחל ללעוס אותו בהנאה מרובה, כל זאת בזמן שאבי טולדנו, במקצועיות מעוררת השתאות, המשיך את הופעתו כרגיל. על האירוע המשעשע והמוזר הזה נאמר אז בהומור: "הופעה בשרית" מאין כמותה!

כשאין מספיק מה לדווח בלהיטון, ממציאים שטויות מלבבות (-:

פיאמנטה וסטן גץ: הרוק המתקדם פוגש את המזרח והתקליט האבוד!

זוכרים את להקת פיאמנטה מהסבנטיז? הלהקה, שעשתה גלים היסטריים כשליוותה את סקסופוניסט הג'אז הענק, סטן גץ, בהופעותיו וביקורו בארץ, ממשיכה להפתיע! בפברואר 1976, הלהקה יצאה בסדרת הופעות תחת השם שליחי מצווה. המופע כלל קטעי רוק מתקדם מהפנטים עם תבלינים מהמזרח, וביניהם הלהיט הגדול, "מצווה גוררת מצווה". ולא רק זה, החבר'ה הציגו גם אופרת פופ בשם שיר השירים! המטרה השאפתנית: להביא את הבשורה לאזורים המרוחקים מתל אביב, בעוד שבעיר הגדולה הם המשיכו עם התוכנית הרגילה שלהם. באותם ימים ממש, הזמרת אביבה הד פרשה מההרכב, ואת מקומה תפס הכישרון מתי הררי. החלום הגדול היה להקליט תקליט שלם באולפני קולינור, אך למרבה הצער, התקליט הזה נותר גנוז ולא יצא לאור עד היום!

מתי כספי כובש את ברזיל!

אוקטובר 1975, ומתי כספי אורז מזוודות וטס היישר לברזיל לסדרת הופעות והקלטות! איך כל הקסם הזה קרה? לא פחות משגריר ברזיל בישראל בכבודו ובעצמו, קסטלו ריו ברנקו, שהעניק לו הזמנה אישית ונוצצת! הסיפור החל כשהשגריר נכח בערב שירי המשורר הברזילאי דוריוואל קאימי, שהוקלט על ידי רשות השידור. השגריר פשוט התאהב בהופעה של מתי, הרים טלפונים לגורמים הנכונים בברזיל – וההזמנה כבר הייתה בדרך! על הפרק: הקלטת שירים חדשים ומרגשים פרי לחניו של מתי. נאחל לו הצלחה מסחררת!

בועז שרעבי: מ'שיר השירים' ועד יצירת פופ מזרחי מטורפת!

שנת 1975 לוהטת מתמיד, ובועז שרעבי נמצא בעיצומו של פרויקט חדש ומבטיח במיוחד: הלחנת מוזיקה לקטעים נבחרים מתוך שיר השירים! המטרה השאפתנית היא להעלות את היצירה כמחזה פופ ישראלי שיטריף את המדינה. אבל זה ממש לא הכל! באותם ימים קדחתניים, בועז גם הקליט שלושה שירים חדשים ומרגשים, שכתבו עבורו משה בן שאול ואלי בכר. ואם חשבתם שזה הסוף, אז תחשבו שוב! הוא גם הלחין יצירת פופ מזרחי, באורך של כשבע דקות תמימות! על העיבוד המרהיב אחראי המאסטרו נועם שריף, והיצירה הוזמנה במיוחד על ידי רשות השידור לערב הפתיחה החגיגי של פסטיבל הזמר המזרחי. אין ספק, מר שרעבי פשוט לא נח לרגע!

אריק איינשטיין ו'סע לאט': 7,000 תקליטים למען הנהגים הזהירים!

ביוני 1975, במהלך מרגש, רכשה המועצה הלאומית למניעת תאונות לא פחות מ-7,000 עותקים של התקליט האלמותי "סע לאט" של אריק איינשטיין! המטרה הנעלה: לחלק אותם כפרס הנהג הזהיר לנהגים המצטיינים והזהירים בכבישי ישראל. יוזמה מבורכת! סעו בזהירות.

צביקה פיק חושף: אמונות טפלות, חתולים שחורים וסודות שאסור לגלות!

באוקטובר 1976, צביקה פיק פתח את הלב בראיון לעיתון להיטון וסיפר על האמונות הטפלות שמלוות אותו: "לא חסרות לי אמונות טפלות. אני לא חוצה את דרכו של חתול שחור. כאשר מישהו מתעטש – סימן שמה שנאמר קודם לכן נכון או עומד להתקיים. אלו הן שתיים מהאמונות הטפלות שלי שאני מוכן לגלות. יש לי המון. אבל אחת האמונות היא שאסור לגלות אותן לאחרים. אם אני מספר מהן האמונות – אני מזיק לעצמי, ולכן מוטב לשתוק". פיק מסתורי ומרתק כתמיד!

גזוז בתקליט בכורה: מקצועי ומלוטש, אבל המילים? היו שפחות אהבו.

ביקורת לוהטת בלהיטון על תקליט הבכורה של להקת גזוז שמשגעת את המדינה! "גוביינא, תשע בכיכר, היא לא תדע ועוד שלל להיטי תוכנית הבכורה של הלהקה מתאחדים לכדי תקליט מקצועי ומלוטש ברמות הגבוהות ביותר, שמשרה אווירה ייחודית ומקורית שאי אפשר להתעלם ממנה. את כל השירים כתב, עיבד והלחין הגאון דני סנדרסון, מנהיגה הבלתי מעורער של הלהקה החדשה. השירים מבוצעים בליווי תזמורת גדולה יחסית, והמאמץ המוזיקלי והטכני ניכרים בכל צליל וצליל. עם זאת, קשה להתלהב ממילות השירים, המצורפות לתקליט. כנראה שזה באמת עניין של טעם".

שלמה ארצי לאירוויזיון 1975: כבוד, חששות, ביקורת קטלנית ותוצאה מכובדת!

דרמה בביצה! בשנת 1975, הזמר האהוב שלמה ארצי נבחר על ידי הוועד המנהל של רשות השידור להיות הנציג השלישי של ישראל באירוויזיון היוקרתי! חברי הוועדה, יצחק שמעוני, נועם שריף וחנוך חסון, התכנסו וראיינו מספר אמנים מובילים, ובסופו של דבר החליטו שארצי הוא האיש שיקבל את הכבוד העצום. שלמה ארצי סיפר מיד כי מבחינתו חשוב ביותר לשיר בתחרות בשפה העברית, והביע חשש שאם ישיר באנגלית – הדבר יעורר התמרמרות בקרב חוגים מסוימים בארצנו. בנוסף, ארצי לא בחר בעצמו את השיר אותו ביצע, מכיוון שראה את עצמו כשליח בלבד. הוא הוסיף וסיפר: 'אני עומד לשמוע תקליטים רבים של האירוויזיון משנים קודמות על מנת להתרשם ולקבל מושג. כמו כן אני עומד להתלבש באופן שונה ממה שאני לובש בארץ. הלבוש שלי יהיה כנהוג באירופה'.

במקביל, אבי טולדנו, שרואיין גם הוא לוועדה, סיפר כי לא חש בנוח מולה. טולדנו, שנבחר בין ארבעת המתמודדים האחרונים על כתר הנציגות, נאלץ לנסות ולשכנע את שלושת הבוחנים כי הוא ייצוגי, בנוסף לשירתו היפה. ואם זה לא מספיק דרמה, נסים סרוסי לא חסך במילים קשות וסיפר לעיתון עולם הקולנוע על הוועדה ושיטת הבחינות שלה: 'מי שבחר את שלמה ארצי לאירוויזיון פשוט עושה בושות לישראל. על ידי זה שבחרו אותו הבטיחו לישראל את הזכייה באחד המקומות האחרונים'. למרות התחזיות הקודרות, ארצי זכה במקום ה-11 המכובד מתוך 19 משתתפות!

'שיר הפרחה': הקלאסיקה שנולדה מתוך סערה וקרב על העברית!

כיום, אין אחד שלא מכיר את שיר הפרחה, קלאסיקת פופ ישראלית נצחית של אסי דיין, צביקה פיק ועפרה חזה זכרם לברכה. אבל האם ידעתם שבתחילת דרכו הוא היה מקור למריבה גדולה וסוערת? רשת ג' החליטה החלטה שערורייתית: השיר לא יושמע במצעד הפזמונים שלה! הטענה ההזויה שהועפה לחלל האוויר הייתה – זו לא עברית. אסי דיין, שחיבר את מילות השיר לסרטו האלמותי שלאגר, הרים טלפון זועם לתחנה כדי לברר האם ייתכן שהשיר הזה ייפסל מבלי שאף אחד שם אפילו יקשיב ללחן שלו. בתחנה נאמר לו כי השיר נפסל רק למצעד אך יוכל להישמע בתוכניות אחרות – האבסורד בהתגלמותו! מנהלת התוכניות דאז, דרורה בן אב"י, טענה כי מילות השיר באות כאילו ממישהי שהיא זונה או מתפרפרת. אסי דיין מיהר להגיב בנחרצות כי פרחה אינה מילת גנאי כלל וכלל, אלא סלנג תמים לאחת שרוצה לרקוד וליהנות מהחיים. בגלי צה"ל, לעומת זאת, השיר נכנס לפינה לשיפוטכם ומשם, כמובן, גם למצעד, אם כי עורך המצעד, דני קרפל, ציין שלא תהיה מגמה לדחוף את השיר כלפי מעלה. אפילו רבקה מיכאלי, ששידרה בעצמה אז ברדיו וגם שיחקה בשלאגר – הודתה כי אינה חשה בנוח עם המילה הזו. עפרה חזה שרה שבא לה לצעוק ובא לה שטויות. היא כנראה לא הייתה היחידה שזה מה שבא לה אז!

מירי אלוני חושפת: הסיבה האמיתית לפרישה מאחרית הימים!

במאי 1973, התקיים מפגש מרתק וחד פעמי: תריסר קוראי להיטון הנרגשים נפגשו עם הזמרת הגדולה מירי אלוני, שענתה בסבלנות על כל שאלותיהם הבוערות. אחת השאלות המסקרנות ביותר הייתה: 'מה הניע אותך לפרוש מלהקת אחרית הימים?'. אלוני, בכנות מפתיעה, השיבה: "פרשתי מהלהקה לאחר תקופה ארוכה של עבודה משותפת. הסיבה העיקרית לפרישה הייתה חוסר קשר חברתי. היה בינינו קשר מקצועי אבל חסר היה הקונטקט האישי שיש בכל להקה העובדת זמן ארוך. עד פרישתי עבדנו יחד כשמונה חודשים וזהו זמן מספיק כדי ליצור את הקשר הזה. כיוון שהקשר לא נוצר – נאלצתי לפרוש". גילוי לב אמיץ!

ירושלים של זהב: השיר הצנוע שהפך להמנון נצח ברגע!

השנה היא 1967. שיר אחד, צנוע ועדין, בביצועה הממיס של שולי נתן, הפך ברגע אחד בפסטיבל הזמר להמנון לאומי! הקהל באולם, נרגש עד דמעות, ביקש לשמוع אותו שוב ושוב, ובפעם השנייה כבר שר עם שולי במלוא גרונו. הייתה זו תפילה מרגשת ביותר, רגע של קסם טהור. במהרה, עם מלחמה אחת מנצחת ברקע, הפך השיר לפזמון זהב שהיה שגור בפי כל. חברת סי.בי.אס זיהתה את הפוטנציאל הענק ומיהרה לשחרר אותו על גבי תקליט שהפך לרב מכר היסטרי.

תעשיית הג'ינגלים הלוהטת של הסבנטיז: כשאריק, יורם, שלמה וצביקה עשו כסף מפרסומות!

בתחילת שנות השבעים הסוערות, זה היה סוד גלוי בארצנו הקטנה: זמרים מפורסמים ומוכשרים פתחו גם עסקי הפקת ג'ינגלים משגשגים! אריק איינשטיין האגדי היה שותף עם פופיק ארנון במשרד שכזה. גם יורם ארבל הכריזמטי עסק בתחום המבעבע ביחד עם דוד קריבושי (בחברה שנקראה אפרסמון). ואפילו שלמה ארצי, מלך הרגש, עשה זאת במסגרת חברה משלו שנקראה אירה המקליטה. בינואר 1973, הצטרף לחבורת המג'נגלים המכובדת שם נוסף ונוצץ במיוחד – לא אחר מאשר צביקה פיק! המשרד שהקים נקרא מונו קורד, ועסק לא רק בג'ינגלים אלא גם בייצוג אמנים. והשם הראשון שאליל הזמר ארוך השיער החתים בחברה החדשה והמבטיחה שלו היה יוני נמרי, לשעבר הכוכב הבלתי מעורער ומפקד להקת צוות הווי הדרכה (עם השלאגר הנצחי "כל מה שרציתי", שהוא שר בו, ואלדד שרים, אז המנהל המוזיקלי של אותה להקה, סיפר לי כיצד גילה בו גם את קולה המדהים של החיילת רותי נבון). נמרי יזכה מפיק לשלאגרים ענקיים כמו "שושנת פלאים" ו"החבר הכי טוב שלי". איזה ימים!

עוזי מסגנן מחדש!

בסוף דצמבר 1974 התפרסמה בלהיטון ידיעה: "להקת עוזי והסגנונות עומדת לקום בקרוב מחדש. עוזי פוקס גילה כי בלהקת הסגנונות ייטלו חלק מאיר ישראל (תופים), חיים רומנו (גיטרה סולו), מאיר אזולאי (בס) ועוזי פוקס (סולו). אליהם יצורפו נגן פסנתר חשמלי, מחצצר וסקסופוניסט. 'כנראה שעד סוף החודש הבא נוציא את ההקלטות הראשונות שלנו', סיפר עוזי. 'הרעיון להקמתה מחדש בא לי באמריקה, שם הייתי במסגרת פסטיבל הזמר החסידי. אנחנו נשיר ונבצע שירים בעברית ובאנגלית. חלקם מקוריים וחלקם גרסאות כיסוי".

שלישיית 'קצת אחרת' ידועה כאחד ההרכבים המעניינים והנועזים יותר של שנות השבעים.

שלמה גרוניך, שלמה ידוב ושם טוב לוי חברו לכדי יצירת מוסיקה ישראלית לא מסחרית ובלתי מתפשרת.

תקליטה היחיד של הלהקה נחשב כיום לנכס צאן ברזל. אך בתחילת דרכה היו גם רגעים בהם הקהל לא ממש הבין את מה שהשלישייה באה לייצג. אחד הרגעים האלה היה פוסטר שיווקי של הלהקה בו נראים חבריה עם הגב למצלמה, נטולי חולצות וחריץ חשוף מישבנו של הפסנתרן המהולל. וכן, יש כאלה שחשבו בזמנו, אחרי שראו את הפוסטר הזה, שמטרת השלישייה הייתה לומר 'שקו לנו בישבן'... אבל חברי הלהקה סיפרו בראיון עימם באותה תקופה שהפוסטר מבאס אותם וציינו שרכזי תרבות של קיבוצים מסוימים ששאלו אותם אם הם בקטע של סטריפטיז על הבמה. השלושה נאלצו להסביר בכל פעם שמדובר במופע מוסיקלי נטו. הצילום של הפוסטר עצמו לא תוכנן. באותו יום הגיע צלם שהעמיד את השלישייה בכל מיני פוזות מאולצות ולא פוטוגניות. לבסוף התעצבנו חברי הלהקה והחליטו להצטלם עם הגב למצלמה. שם טוב לוי: "גם זה היה גרוע אך לפחות לא מבוים". החבורה רצתה להחליף את הפוסטר אך כבר הודפסו ממנו כמה אלפי עותקים ולא היה תקציב לפוסטר חדש. ההתחלה של הלהקה לא הייתה קלה. אחת ההופעות הראשונות התקיימה בבית ספר תיכון מול כמה מאות תלמידים. בזמן שהשלישייה ניגנה היו לא מעט מהנוכחים בקהל שפטפטו וצחקו בקול רם. בשלב מסוים שם גרוניך את ידיו על הפסנתר ואמר: "זאת התוכנית שלנו. אין לנו משהו אחר. אבל אנחנו לא מחייבים אתכם להישאר. מי שלא מוכן להקשיב לנו, שיקום וייצא. מי שרוצה לשמוע, שיישב בשקט". לא עברו כמה שניות ורוב תלמידים נהרו לכיוון היציאה מהאולם והקומץ שנשאר זכה להופעה טובה. השלישייה התחילה מחדש את תוכניתה והפעם באופן נינוח יותר. כך פעלה לזמן קצר ביותר אחת התופעות המוסיקליות המעניינות יותר בארצנו. כנגד כל הסיכויים.

הפופולים: האם נמצאה היורשת לכוורת? עוזי חיטמן מדבר!

שנת 1974 הרעידה את עולם המוזיקה עם להקת הפופולים, שקיבלה את שמה בזכות חבר קרוב של עוזי חיטמן, ז'אן פול שמו! חיטמן, כך מסתבר, הצטער לימים על הבחירה הלא שגרתית הזו לשם הלהקה. רחשים ולחשושים טענו אז בתעשייה שהחבורה מנסה לרכוב על גל ההצלחה של כוורת האגדית, במיוחד לאור השיר 'אני יודע אבותי'. חיטמן מצידו לא נשאר חייב והסביר בלהט כי השיר נכתב ארבע שנים תמימות לפני שכוורת בכלל פרצה לתודעה! ומי עוד היה שם? מתופף הלהקה, יהודה תמיר, שלימים הפך לקול הבס הבלתי נשכח של חלב ודבש, נבחר לאחר שחיטמן שמע אותו מבצע את 'אדון עולם' והרגיש חיבור קוסמי. כשהשתחררו מהצבא, צירפו אליהם את איזי גדאל, הבסיסט המוכשר (שניגן בעבר בלהקת הקצב 'המדרגות הנעות'), והוא הביא איתו את בן דודו, שמוליק קובלסקי, וירטואוז הגיטרה והסקסופון. יהודה תמיר השלים את הפאזל עם הפסנתרן קובי קלמנוביץ'. באותה שנה סוערת, 1974, חיטמן לא נח לרגע ועסק גם בכתיבת להיטים לאחרים – ביניהם 'מי ידע שכך יהיה' לבועז שרעבי ו'למה הגדולים לא לומדים מהקטנים' לדודו זכאי. הפופולים עוד הספיקו לצאת בתוכנית שאפתנית בשם 'נער והתנער', אך סכסוך מר עם המפיק גרם להקפאתה, ועוזי, בתפנית מפתיעה, פנה ללימודי עיתונאות במכללה למדעי החברה.

ומה אמרו חברי הפופולים על ההשוואה הבלתי נמנעת לכוורת? עוזי חיטמן: "אני פשוט לא מבין מה פתאום משווים בינינו. החברים בכוורת עושים דברים אחרים לגמרי. יש להם מוזיקה חשמלית, הם דינמיים על הבמה, ויש להם סגנון שונה לחלוטין. אני חושב שאין שום דבר דומה בין הלהקות". יהודה תמיר הוסיף: "חוץ מהעובדה ששתי הלהקות הן על טהרת הגברים, זה המכנה המשותף היחידי. אני מאמין שכל להקה אחרת, המורכבת מגברים בלבד, הייתה זוכה לאותה תווית". עוזי חיטמן סיכם: "עבורי זו מחמאה גדולה. אני אוהב מאוד את המוזיקה של כוורת, חושב שהם מצוינים ותומך בהם בעיניים עצומות. הלוואי והיו עוד כמה להקות כמו כוורת בישראל".

דרמה לילית בחולון: מלך הזמר המזרחי הבריז – הסיבה תשאיר אתכם פעורי פה!

ספטמבר 1981, והעיר חולון לבשה חג! מועדון חדש פתח את שעריו, ומי אם לא זוהר ארגוב, מלך הזמר המזרחי הבלתי מעורער, נתן את חסותו לאירוע והיה אמור להגיע בשעה אחת בלילה, מיד לאחר הופעה סוחפת בנהריה, כדי להרים את החגיגה. אך אבוי, אכזבה גדולה נרשמה בקרב הנוכחים הנרגשים כשזוהר בושש להגיע. השעות נקפו, והקהל המאוכזב החל להתפזר לביתו, מבלי לדעת את הסיבה האמיתית מאחורי ההיעדרות המסתורית: צרור המפתחות של זוהר, כולל מפתח מכוניתו, נגנב! המלך נאלץ, למרבה הצער, להישאר ללון בנהריה, והשאיר מאחוריו מועדון המום ומעריצים שבורי לב.

שלמה ארצי חושף: טיטניוס – המיני-אופרטה שתכבוש את הבמות!

אוגוסט 1973, ושלמה ארצי, האיש והאגדה, לא עוצר לרגע! הזמר האהוב שוקד בימים אלה על השלמת מיני-אופרטה מסקרנת במיוחד, בה יככב לצידו גם מני פאר הנוצץ. ושם היצירה החדשה? טיטניוס! ומי הוא אותו טיטניוס מסתורי, אתם שואלים? מדובר בגבר צעיר היוצא למסע הרפתקאות מסמר שיער. סביבו, על הבמה, יתנגנו פזמונים קליטים, יוקרנו סרטונים ואפילו יתקיימו שידורי טלוויזיה במעגל סגור! שלמה מתכנן שעלילת ההצגה תתרחש במקביל על הבמה ובתוך האולם עצמו, לחוויה רב חושית עוצרת נשימה. החזרות האינטנסיביות יחלו רק בסוף ספטמבר, ושלמה מקווה שבתחילת 1974, טיטניוס יפליג על הבמות ולא, חלילה, יסיים את דרכו כמו הטיטאניק. מחזיקים אצבעות!

תקליט הבכורה של דייויד ברוזה: האם הקול יספיק לכבוש את הפסגה?

מאפריל 1980, היישר ממדפי התקליטים, מגיעה ביקורת לוהטת על תקליט הבכורה של דייויד ברוזה הצעיר והמבטיח. ברוזה, הידוע כמי שמלווה עצמו בגיטרה ושר בעיקר את לחניו שלו, הוציא תקליט ראשון שעבר, איך לומר, מתחת לרדאר. האם זה מקרה? לא בהכרח, כך טוענים המבקרים. נראה שגם עם העיבודים המלוטשים והמוקפדים של אילן מוכיח המוכשר, ברוזה לא ממש מצליח להתעלות מעל משוכת המנעד הקולי הלא רחב שלו. האם הכישרון יספיק כדי לפרוץ קדימה? ימים יגידו.

טעים להכיר: בואו לזלול את אלילי התרבות שלכם!

כן, כן, קראתם נכון! בשנת 1969, רוז'ה וויבאסק, האיש והמוח מאחורי מסעדת סקוטש האוז היפואית המיתולוגית, הגה רעיון מהפכני: להעניק למנות במסעדה שמות של אלילי תרבות ישראליים! ולא רק זה – הוא גם הזמין את הכוכבים בכבודם ובעצמם לטעום את המנות הקרויות על שמם. והם? הם הגיעו, נהנו, ואפילו ליקקו את האצבעות!

אז מה היה לנו שם בתפריט הכוכבים? ובכן, חובבי פירות הים יכלו להתענג על קרם הגר שרימפס, על שם חברת הגר של אריק איינשטיין וחבריו. גם הגששים זכו למנת שרימפס מפנקת על שמם. למי שנפשו חשקה בארטישוק, הוגש ארטישוק השלושרים. וחובבי הבשר החשמלי והעסיסי יכלו לנעוץ שיניים בסטייק הצ'רצ'ילים. ומה עם קינוח? אמרו חן חן למוס שולה חן המפתה. הגברת שולה חן בעצמה טעמה מהמוס – וסיימה אותו בהנאה ובנימוס מעוררי תיאבון. וחברי הצ'רצ'ילים? הם פשוט טרפו את הסטייק – כי מי יכול להתאפק מול כזה פיתוי? אז בואו גם אתם לזלול את אליליכם! שיהיה לכם בתיאבון! יאמי יאמי!

סכסוך בביצה: חתול שחור עבר בין שלמה ארצי לאריק סיני – הסיפור המלא!

שנת 1979 תיזכר כשנה בה עבר חתול שחור ומאיים בין שני ענקי הזמר, שלמה ארצי ואריק סיני. ומתי בדיוק החלה הדרמה? הכל התחיל כשאריק סיני ישב בנחת בביתו, צופה בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית 'שעה טובה' בהנחיית מני פאר. לפתע, לתדהמתו, הוא ראה את ארצי מבצע על המסך שיר בשם 'שיר פרידה'. באותו הרגע, שלוותו של סיני נפרדה ממנו. הוא נעמד מול הטלוויזיה, רותח מזעם. בראשו התרוצצו המחשבות – הוא הרי עמד להוציא בקרוב מאוד את תקליטו הראשון בחברת סי.בי.אס, והשיר הגנוב, כך חש, אמור היה להיכלל בו! המחשבות הובילו אותו מיד גם ל-5,000 הלירות ששילם לארצי תמורת השיר. בראיון לוהט לעיתון להיטון, טען סיני כי שלמה היה צריך לחכות עם השיר עד שהתקליט שלו ייצא לאור.

אריק הוסיף ושפך את ליבו: "שלמה עזר לי המון, בייעוץ ובכתיבה. לפני מספר חודשים החלטנו, ללא ריב, להפסיק את העבודה המשותפת. נשארתי חייב לו 5,000 לירות עבור שיר בשם 'רבע חדר' שהוא כתב לי. לא היה לי אז כסף והוא הסכים לחכות. הוא קיבל את הכסף לפני חודש. הכל היה בסדר גמור עד ששלמה שמע שהתחלתי לעבוד עם מתי כספי. זה כנראה הפריע לו והוא החליט לנקום בי בדרכים שונות. ברור לי שביצוע 'שיר פרידה' בטלוויזיה נעשה אך ורק כדי לפגוע בי. הרי יש לו כל כך הרבה שירים, למה הוא היה צריך לשיר דווקא את זה? דבר כזה עוד לא קרה בבידור הישראלי! שלמה גם פגע בי כשביטל את הופעתי בתוכנית הטלוויזיה שלו. שבועיים לפני ההקלטה, הוא דאג שיודיעו לי שההופעה שלי מבוטלת 'מסיבות טכניות'. אני בטוח שמתי כספי היה 'הסיבה הטכנית' שלו".

מבחינה חוקית, חשוב לציין, היה מותר לארצי לבצע את השיר, אך אריק סיני טען בתוקף לפגיעה אתית חמורה. ומה קרה בסוף? תקליטו של אריק יצא בשנת 1980, והשיר הפותח אותו היה, איך לא, 'שיר פרידה'. הדרמה נמשכת!

הכבש השישה עשר: תקליט הילדים שכבש את לב המבוגרים בסערה!

שימו לב, שימו לב! התקליט המדובר ביותר, הנחטף ביותר והמסעיר ביותר לאחרונה הוא לא פחות ולא יותר מאשר... תקליט בהתחזות! כן, קראתם נכון! התקליט 'הכבש השישה עשר' מתחזה בפני הציבור כ'תקליט לילדים', אך למעשה, הוא כבש בסערה את ליבם של ילדים בני כל הגילים והפך לאחד התקליטים המקסימים והמרגשים ביותר שיצאו לאחרונה. יהונתן גפן פשוט במיטבו כאן, ויוני רכטר מצטרף אליו בעבודת מופת מוזיקלית. חבריהם לצוות נסחפים אחריהם וסוחפים גם אותנו למסע קסום. נראה ש'המסמר' האמיתי של התקליט הם שיריו הנפלאים של יוני רכטר, ביניהם 'גן סגור' ו'הילדה הכי יפה בגן'. לרוץ ולקנות!

מאחורי הקלעים של שלמה ארצי: הצצה נדירה לתוכנית המופע 'שלום שיר'!

אפריל 1977, וכל מי שהגיע למופע 'שלום שיר' של שלמה ארצי קיבל לידיו הצצה בלעדית ומרתקת אל מאחורי הקלעים! תכניה מפורטת חשפה את כל מה שעתיד לקרות באותו יום קסום, על הבמה ומסביבה. אז מה היה לנו שם?

"חלק ראשון – יציאה בחמש אחר הצהריים, נסיעה, הרכבת במה, כיוון כלים, כניסת קהל, התרגשות חושף באולם.

חלק שני – הופעה, פירוק מיקרופונים ותאורה, העמסת כלים על המכונית, נסיעה, מחשבות, חזרה הביתה, שינה".

אבל זה לא הכל! התוכנייה גם חשפה, בהומור האופייני, רשימה של שירים שלא יבוצעו באותו הערב: 'לוסי ברקיע היהלומים' של החיפושיות, 'דניאל' של אלטון ג'ון, 'החמישית' של בטהובן, 'הבלתי גמורה' של שוברט, ו'המגפיים של ברוך' של כוורת. ככה עושים שואו!

כוכבי הביצה חושפים: החוויות התרבותיות שעשו להם את שנת 1982!

עיתון להיטון יצא לבדוק ושאל בשנת 1982 מספר אמנים מהשורה הראשונה על החוויה התרבותית החזקה ביותר שחוו באותה שנה. התשובות, כרגיל, מרתקות!

יהורם גאון סיפר: "השנה הייתי עסוק עד מעל הראש בהצגה 'ילדים חורגים לאלוהים', בעשיית הסרט 'רחוב ללא מוצא', בצילומי סדרת טלוויזיה חדשה בשם 'המשפחה', ובימים אלה ממש סיימתי לערוך, לכתוב ולהנחות את המופע 'שדמתי' בפסטיבל ישראל – וכל אחת מאלה היא חוויה בפני עצמה!".

צביקה פיק חשף חוויה בינלאומית: "הופעה לא מקומית – זו של גארי ניומן במונטריאול, שגרמה לי להרבה מאוד מחשבות על עולם הבידור". מסתבר שגם לכוכבים יש רגעים של השראה!

וודסטוק בצוותא: שלום חנוך וריצ'י הייבנס בהופעת פתע היסטורית!

ינואר 1978, אולם צוותא רעד מהתרגשות! שלום חנוך הופיע על הבמה והמופע כולו שודר בטלוויזיה, אבל מה שרבים לא יודעים הוא שמאחורי הקלעים התרחש קסם אמיתי! במהלך ההפסקה בצילומים, שלום הזמין את חברו הקרוב, דורי בן זאב, והשניים פצחו בביצוע חי וספונטני של השיר 'למון טרי', לקול תשואות הקהל המופתע והנלהב. ואם זה לא מספיק, ריצ'י הייבנס האגדי, האיש שפתח את פסטיבל וודסטוק המקורי, נכח באולם! הוא לא הסתפק בחיבוק חם עם שלום בהפסקה, אלא עלה לבמה ופינק את הקהל בביצוע חי ומרטיט משלו לשיר שהפך אותו לסמל באותו פסטיבל היסטורי מאוגוסט 1969 – FREEDOM! בקהל הנרגש נצפו גם אריק איינשטיין, אסתר שמיר, מתי כספי ועוד רבים וטובים. לילה בלתי נשכח!

סערה בפסטיבל הזמר 1971: הקלטות מחדש, החלפות זמרים ושערוריית ספירת קולות!

שנת 1971 תיזכר לא רק בזכות השירים הנפלאים של פסטיבל הזמר, אלא גם בזכות הדרמות הבלתי פוסקות שאפפו אותו! תקליט המופע שיצא באותה שנה התגלה כלא פחות ממפתיע, כאשר התברר שלא כל הביצועים המקוריים נכללו בו. הסיבה? חברות התקליטים פשוט לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהן. רוב שירי התקליט אכן היו הביצועים המקוריים, אך שלושה מהם עברו מהפך: השיר 'חלומות של חושך ואור', שבמקור בוצע על ידי צילה דגן בפסטיבל, הוקלט מחדש בקולה של טמירה ירדני. השיר 'רגע שקט' הוקלט מחדש על ידי גבי ברלין, במקום דני גולן. והשיר 'כשאהיה זקן' הוקלט מחדש עם בני אמדורסקי ורבקה מיכאלי, במקום שולה חן ששרה לצידו של אמדורסקי בפסטיבל המקורי. אמדורסקי עצמו, אגב, גם שר בפסטיבל במסגרת הדודאים את השיר 'לא נדע הלילה'.

אך זו לא הייתה הסערה היחידה! גם שיטת ספירת הקולות שונתה מהפעמים הקודמות, והתוצאות הראשוניות עוררו התמרמרות רבה, עד שהוסבר לכל הנוגעים בדבר כיצד פועלת השיטה החדשנית. יגאל בשן היה האמן האורח בפסטיבל ועלה לבמה עם להקת פיקוד צפון לביצוע בלתי נשכח של 'מתוק מתוק'.

והנה דירוג ארבעת השירים המובילים בפסטיבל הדרמטי:

מקום ראשון – 'רק הירח' בביצועה של אילנית.

מקום שני – 'מתוק האור בעיניים' בביצועו של ששי קשת.

מקום שלישי – 'לא נדע הלילה' בביצוע הדודאים.

מקום רביעי – 'נגן לי ירדן' בביצועה של רבקה זוהר (ולכם חובבי הטריוויה – השיר הוצע במקור לאילנה רובינא שדחתה אותו!).

מנחה הפסטיבל, יצחק שמעוני, הצליח גם הפעם לעורר ביקורת חריפה לאחר שהעיר על הבמה על השיר של הדודאים. שנה קודם לכן, הוא העיר על ביצועה של שלישיית הגשש החיוור לשירם 'מים לדוד המלך'. קולות רבים בעיתונות קראו להחליפו מהנחיית אירוע יוקרתי שכזה. האם הלקח נלמד?

האם תוצאות פסטיבל הזמר זוייפו? עד ראייה מהקהל שובר שתיקה!

דרמה בפסטיבל הזמר לא נגמרת על הבמה! דורון לדר מירושלים שלח מכתב נסער לעיתון להיטון, ובו הוא חושף פרטים מטרידים על תהליך ספירת הקולות. "בחירת הקהל בפסטיבל הזמר האחרון לא הייתה מוצדקת כלל!" הוא קובע בנחרצות. "אני אומר זאת עקב השתתפותי הפעילה באיסוף הקולות. הייתי אחד מהצופים שעברו בקהל עם הקופסאות בעלות שלושת החריצים, אליהם היו צריכים הבוחרים לשלשל את תלושי ההצבעה. רוב הקהל, למרבה הצער, לא פעל כנדרש ולא שלשל את התלושים כל אחד לחריץ המתאים. צופים רבים פשוט שלשלו את כל שלושת התלושים אל תוך החריץ הראשון. מעטים בלבד מילאו נכונה את דרישות השיפוט". האם אנו עדים לשערוריית הצבעה? הפרטים המלאים בפנים!

קבלו את הדיווח הלוהט היישר מסוף ספטמבר 1973 – טירוף חושים! רגעים אחרונים של אופוריה מתפוצצת באוויר ממש לפני הצונאמי הגדול של מלחמת יום כיפור שעמד לשנות הכל.

בלהקת הנח"ל, שנוסדה עוד בשנות החמישים המוקדמות, זו כבר מסורת לוהטת: ערב איחוד מפוצץ עם כל ותיקי הלהקה! ואיזו רשימת כוכבים עברה שם עם השנים: יוסי בנאי, יונה עטרי, אריק איינשטיין האחד והיחיד, גברי בנאי, שולה חן, מוטי פליישר, ששי קשת, מירי אלוני ורוב חברי להקת הפלא כוורת – ותאמינו לנו, זו באמת רק רשימה קטנטנה מהשמות הגדולים. וכך, בגני התערוכה הלוהטים של תל אביב, נפגשו כל הוותיקים לאירוע של פעם בחיים! ומי כיבדה בנוכחותה כאורחת הכבוד? לא אחרת מאשר אשת הנשיא, הגברת נינה קציר בכבודה ובעצמה. אחרי מספר מילים מהבמה מאלוף פיקוד מרכז, רחבעם גנדי זאבי, התחיל הטירוף האמיתי: ההופעות!

יוסי בנאי עלה והגיש בקלאסיקה את הקטע שאיתו נבחן ללהקה עוד אז – החדר הספרדי. מירי אלוני המדהימה ריגשה את כולם כששרה את שיר לשלום. הגששים פשוט קרעו את הקהל מצחוק עם מופע קורע. ששי קשת הממיס שר את הלהיט שלו הוא לא ידע את שמה וסחף את כולם. ולהקת כוורת האדירה נתנה שואו מטורף ופינקה את הקהל במיטב השירים מתוכניתה המיתולוגית סיפורי פוגי, וגם הפגיזה בביצוע בכורה לעיבוד חדש ומרעיש לשיר הישן, הורה היאחזות. היה שם שמח ברמות שלא נראו! אף אחד מהחוגגים לא תיאר לעצמו שעוד ימים ספורים בלבד, הכל עומד להשתנות מהקצה אל הקצה.

חגיגה בנביעות: כל מה שבאמת רתח בפסטיבל הפופ הגדול!

מרץ 1979, והביקורת בלהיטון על התקליט הכפול 'חגיגה בנביעות' הייתה כזו: "תקליט כפול ומטורף ובו מבחר הקלטות מחינגת הפופ הענקית של השנה האזרחית הקודמת. קצב מחשמל, אנרגיות מטורפות, ורשימת כוכבים ארוכה שמתפוצצת באווירה צבעונית: צביקה פיק ושלום חנוך, חנן יובל ודייויד ברוזה, יגאל בשן וגרי אקשטיין, רותי נבון ואסתר שמיר, מיקי גבריאלוב וקורין אלאל, אריק רודיך ולאה לופטין, אפרים שמיר ודורי בן זאב. רוב הלהיטים מוכרים ואהובים, עם קמצוץ חידושים מרעננים. נראה שהכוכבים הלכו על הלהיטים הבטוחים! למרות הציוד הטכני המתקדם, לא כל השירים נשמעים בשיא הכוח שלהם. אבל האווירה, הו, האווירה! היא הסיבה העיקרית לתת האזנה דחופה לתקליט הכפול הזה. להקלטה החיה, עם הקהל שואג ברקע, יש קסם שאי אפשר למצוא בשום הקלטת אולפן. חובה אמיתית לכל מכורי הפופ!"

אז מה עוד התרחש מאחורי הקלעים של הפסטיבל הלוהט?

הלם! המפיקים יצאו בהפסד כספי עצום של כחצי מיליון לירות בגלל מיעוט קהל.

תאמינו או לא! ריצ'י הייבנס האגדי, זה שפתח את פסטיבל וודסטוק המקורי, עלה לבמה, ולצידו להקת שמפניה שהגיעה הישר מהולנד ןגם לא ויתרה על טבילה בים ושיזוף הגון! ובערב הראשון, ראינו גם את רותי נבון, שרי (שהופיעה עם פלייבק!), יהודה אלבוים במחרוזת רוקנרול לוהטת ולהקת גן עדן. להקת שמפיין ושרי עוד הספיקו באותו יום להקפיץ בסיס צבאי קרוב!

הערב השני היה חשמל טהור עם אריק רודיך ולהקת מצדה (כולל לאה לופטין המדהימה), שלמה ארצי האחד והיחיד, יהודית רביץ ויוני רכטר בצמד קסום, נתן כהן עם הזמרת הצעירה והמבטיחה מילי מירן, מיקי גבריאלוב וקורין אלאל במופע משותף – ואת הלילה חתם יגאל בשן בביצועים בלתי נשכחים!

וזה לא נגמר! בערב השלישי עלה דורי בן זאב האנרגטי להנחות (במקום ניר חכלילי שהנחה את שני הימים הראשונים) והבמה התפוצצה מהופעות של גרי אקשטיין, אפריים ואסתר שמיר, אריאל זילבר ולהקת ברוש (עם נגן מפוחית אורח!), דייויד ברוזה ושלום חנוך!

הסאונד? פשוט מושלם! על זה הופקדו אנשי אולפן טריטון המקצוענים ובראשם טומי פרידמן האגדי.

רוצים מזכרת? חולצות עם לוגו הפסטיבל בשלל צבעים נמכרו כמו לחמניות חמות. הצבע היחיד שלא מצא קונים היה אדום – כי זה היה צבע חולצות הסדרנים שניסו למנוע התפלחויות של מעריצים שרופים שהתחזו לסדרנים!

שוקולד מנטה מסטיק לאירוויזיון 1975: הכוכבים מגיבים!

בשנת 1975 נבחרה שלישיית 'שוקולד מנטה מסטיק' לייצג את ישראל באירוויזיון, ועיתון עולם הקולנוע מיהר לקבל תגובות מהכוכבים הגדולים:

מתי כספי חושף: "ברור ששמחתי בטירוף! לא ציפיתי שיבחרו בהן, אבל אני מאמין בהן בטירוף! כמנהל המוזיקלי שלהן, אני אדאג שהשיר יבוצע על הצד הטוב ביותר, נקודה!"

שלמה צח, האמרגן, עם דעה חותכת: "הן שלישייה טובה, אך אם מדובר בתחרות בינלאומית, צריכים לשלוח את הטוב ביותר וזו אילנית. היו צריכים לבוא ולשאול אותי קודם אם היא רוצה להשתתף. ולא משנה אם כבר נסעה או לא!"

אבי טולדנו מפרגן: "דעתי על השלישיה טובה מאד. אני מאחל המון בהצלחה ולא לשים לב למתנגדים להן."

דני ליטני לא מתרגש: "העניין כולו אינו מעסיק אותי. אני לא אוהב את האירוויזיון, שכל שנה חוזר על עצמו עם אותה מתכונת משעממת של אנשים עם חליפות מפוצלחות, מלמלות ותזמורת ענק בעלת מאתיים סקסופונים ומאה חצוצרות הכופה על כל השירים להישמע דומים. המוסיקה שם היא תת-מוסיקה ולכן גם לא מעניין אותי את מי שולחים."

הזוג הלוהט של הביצה: חיים ומירי אלגרנטי מאחדים כוחות על הבמה!

בשנת 1975, חיימון אלגרנטי, כוכב להקת האריות, ומירי אלגרנטי היו הזוג הכי יפה בסביבה (וסוד קטן? הם עדיין הורסים!). באותה שנה, הם החליטו להפוך את האהבה שלהם גם לשותפות מוזיקלית מקצועית! מירי, שהייתה דוגמנית סופר מבוקשת, תלתה את עקבי הסטילטו (לרגע!) והפכה לזמרת, ויחד הם הקליטו את הסינגל הראשון שלהם, 'האושר הוא את ואני'. הניצוץ לשיתוף פעולה מוזיקלי נדלק כבר ב-1973, בנסיעה לגרמניה. חיימון ליווה את מירי, שהוזמנה לדגמן שם, ממש רגע לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. חיימון הקליט שם שיר שהיה זקוק לקולות רקע נשיים, אבל חסרה לו עוד זמרת. אז הוא פנה לאשתו היפה וביקש שתצטרף אליו עם קולה המדהים. חיימון סיפר אז לעיתון עולם הקולנוע שהצעד הזה הזכיר לו את מה שעשה פול מקרטני הגדול עם אשתו, לינדה. איזה זוג!

העכבישים כובשים את אירופה! סיפור ההצלחה המחשמל!

היכונו לבום! סוף 1971, ולהקת העכבישים קורעת את אירופה עם שורת הישגים מרשימה! התחנה הראשונה במסע הכיבוש: מועדון קפה רומא הלוהט באיטליה! הלהקה הרעידה שם את הבמה במשך חודשיים שלמים, עם הופעות מטורפות משבע בערב ועד שלוש לפנות בוקר, כל יום! קשה אבל מחשמל ומחשל! אחרי שעברו למועדון נוסף ברומא, הלהקה שקלה להמשיך לכבוש את דנמרק, אבל בסוף שינתה תוכניות. העכבישים נשארו באיטליה והנחיתו הופעות מפוצצות במועדון PIPER CLUB האגדי! הם ניגנו שם חודש שלם וכל חבר להקה שלשל לכיסו 100 דולר ללילה – לא רע בכלל! ובין הופעה להופעה, החבר'ה גם הספיקו ליהנות מהופעות של הלהקות הכי גדולות בעולם שהגיעו למועדון PIPER CLUB. עכשיו הגיע הזמן של העכבישים לחזור הביתה ולכבוש מחדש את הבמות בישראל! האם יצליחו לשחזר את ההצלחה הקצבית שלהם בארץ הקודש? (ספוילר קטן – לא ממש...).

אריק איינשטיין 1976: נפרד מהחלטורות ולומד גיטרה!

עדכון חם על אריק איינשטיין, גרסת 1976, היישר מהעולם הזה: המלך החליט שנמאס לו מחלטורות, כי זה פשוט קטן עליו! אז מה עכשיו? הוא לומד גיטרה לבד בבית ומגיש תוכנית חדשה ולוהטת בגלי צה"ל!

צביקה פיק בדרך לקצונה! והשיר שלו כובש את המצעדים!

סוף אוגוסט 1977, כותרת מרעישה בלהיטון: צביקה פיק לקורס קצינים! הזמר הלוהט סיפר שהוא מחכה בקוצר רוח להזמנה למבדקי הקצונה. אנחנו מחזיקים אצבעות לצביקה פיק ומאחלים לו הצלחה מטאורית בדרך לקצונה! ובינתיים, צביקה כבר מחזיק בדרגת הקצונה הכי גבוהה במצעד הפזמונים של גלי צה"ל – הלהיט שלו 'אהבה בסוף הקיץ' כובש את המקום הראשון ובגדול!

קאמבק! שלמה גרוניך חוזר עם שלישייה חדשה ומסתורית!

מאי 1974, להיטון מבשר: שלישייה חדשה ומסקרנת נולדה! שלמה גרוניך, הגאון שפרץ לתודעה לפני שנתיים כתגלית השנה בזמר הישראלי, קצת נעלם מהרדאר בחודשים האחרונים, אבל עכשיו הוא חוזר ובגדול! אחרי שיתוף הפעולה הפורה עם מתי כספי, הוא לקח פסק זמן קצר מעיסוקיו המוזיקליים. עכשיו הוא חוזר בהרכב חדש ומרתק שכולל את הנגנים לוי שם טוב ושמואל אדיב (שזה בעצם שלמה יידוב האגדי – גילוי נאות!). כשנשאל על שם לשלישייה, שלמה ענה בסטייל: "בלי שום שם. זה יהיה השם שלנו! פשוט ננגן ונשיר חומר מקורי שלנו". וספוילר קטן: השלישייה הזו הפכה מהר מאוד ללהקה המיתולוגית 'קצת אחרת'!

אריק איינשטיין חושף: מי היא נערת החלומות שלו?

בשנת 1970, עיתון הבידור הלוהט LOVE תפס את אריק איינשטיין לשיחה צפופה ושאל אותו על נערת החלומות שלו. והנה מה שהוא ענה: "לדעתי, אין דבר כזה אישה מכוערת. יש אישה יותר יפה ויש פחות יפה. כל אישה יכולה לכבוש את אביר חלומותיה, בדיוק כמו שכל גבר חייב לשאוף להגשים את החלומות שלו. הכרתי המון נערות, ולפעמים חשבתי שאולי זו האחת, נערת החלומות שלי. אבל זה לא קרה. אז מה אני מחפש? נערת החלומות שלי צריכה להיות יפה. לא שמנה מדי, לא רזה מדי. כזאת – באמצע. חייב שיהיה לה קצת שכל, רווח קטנטן בין התאים האפורים במוח, ושתדע להשתמש בהם מדי פעם. אני רוצה שהיא תתאים לי אינטלקטואלית, בהשקפות החיים ובסגנון החיים. היא תצטרך להבין אותי, את כל השגעונות הקטנים שלי, ולהבין שחיים של זמר צמרת זה לא תמיד פיקניק. אני ממש לא רוצה שאם אני מאחר לחזור הביתה מהופעה או הקלטה, אני אמצא אותה משוטטת ברחובות ומחפשת אותי, או מחכה לי מאחורי הדלת עם המקל של המטאטא!"

דני סנדרסון מגשים חלום: גזוז על הבמות!

דני סנדרסון, תוסס מתמיד בשנת 1979, מספר על הבייבי החדש שלו – המופע הראשון של להקת גזוז שכובש את הבמות: "זה חלום ענק שמתגשם! שנתיים שלמות עבדתי על התוכנית הזאת, ולא האמנתי שזה באמת יקרה. אני מאושר לראות שהקהל מת על ההצגה ונהנה מכל רגע! 'תשע בכיכר' זה לא עוד פרק של 'סיפורי פוגי'. השירים קורעים מצחוק, אבל אל תחפשו שם את ההומור הפרוע של פעם עם אסוציאציות מטורפות. ההרכב של גזוז שונה לגמרי מכוורת, וגם הסגנון. זמנים חדשים, שירים חדשים, אתם יודעים. למזלי הגדול, המפיק נתן לי את כל הזמן שבעולם לגבש את החומר, בלי לחץ. והעבודה? הייתה מטורפת!"

מתופף ההדים קובע: רמלה היא בירת הקצב האמיתית!

פברואר 1973, דוד אלמשאלי, המתופף האגדי של להקת 'ההדים' מבאר שבע, חושף בראיון ללהיטון: "פעם תל אביב הייתה בירת הקצב, אבל היום הקצב עבר דרומה לרמלה וצפונה לחיפה. גם בירושלים יש אחלה קצב, אבל הלב הפועם, הגרעין האמיתי והטהור של הקצב? הוא כאן, ברמלה!" כך הרגיש המתופף הלוהט בדיוק כשיצא להם תקליטון חדש עם שני שירים היסטריים: 'הזיות - מיקסם' ו'גלגול נשמות', שניהם באנגלית, שימו לב!

אריק איינשטיין לא נוסע אלא בניוטרל? ביקורת על התקליט 'סע לאט'!

תחילת 1975, ולהיטון מפרסם ביקורת נוקבת על התקליט החדש של אריק איינשטיין, 'סע לאט': "השירים בתקליט הזה הם בעצם עוד מאותו הדבר, המשך ישיר לתקליט הקודם של אריק. כמעט שום שינוי בגוון, ברעיונות, או בסגנון המוזיקלי. עבור אריק, שתמיד היה חדשן בלתי נלאה, לדרוך במקום זה בעצם ללכת אחורה. וזו נסיגה משמעותית!"

פואד פותח חנות אופנה! ומה קרה לה?

שמעתם כבר על 'רוטינה'? חנות האופנה הלוהטת החדשה בתל אביב שנפתחה באמצע 1975 על ידי לא אחר מאשר מתופף כוורת, מאיר פניגשטיין (פואד בשבילכם!), וחברתו ההורסת דבורי ריס! מה בפנים? מבחר מטורף של בגדים ואקססוריז מעור שישדרגו לכם את הלוק – חגורות, כובעים ותיקים, הכל מהכל! בפתיחה החגיגית נצפו כל חברי כוורת, כשגידי גוב הגיע צמוד צמוד ללאה לופטין (בזמן הפסקה קצרה מהרומן עם ענת, חברתו דאז). סקופ! אז מה עלה בגורלה של החנות הטרנדית? מאיר פניגשטיין חושף את הסיפור העצוב: "העסק לא ממש המריא, אז החלטנו לעשות מכירת חיסול. פתאום הגיעו שני טיפוסים עם טנדר ענק, בדיוק כשאני לא הייתי שם ורק דבורי נשארה. הם שאלו אותה אם יש חיסול, היא אמרה שכן. אז הם פשוט 'חיסלו' את כל הסחורה, העמיסו על הטנדר ונעלמו בלי לשלם! לא ייאמן!"

צילה דגן בדרך לכוכבות! ביקורת תקליט ראשון!

אפריל 1971, דן אבן בלהיטון עם ביקורת מהללת על תקליט הבכורה של צילה דגן: "זהו תקליט הבכורה של זמרת שעושה צעדים בטוחים לקראת קריירה של כוכבת ענק בזמר הישראלי! בתקליט הזה תמצאו 12 פזמונים משובחים, מלאי טעם טוב, רגש ומלודיות ממכרות." על עטיפת התקליט מסכמים את תקופת הפריצה הקצרה שלה במילים האלה בדיוק: 'צילה דגן הטביעה חותם ענק גם בתקופת הבוסר הקצרה שלה בעולם הבידור, ויצרה משהו כל כך מיוחד, כל כך מסוים, וכל כך מבטיח שאי אפשר שלא להבדיל אותה, אפילו בקצת, מכל השאר...'

הדרך של מתי כספי ללהקת פיקוד דרום: הסיפור המלא!

בשנת 1970, מתי כספי חשף בראיון לידיעות אחרונות את הדרך הלא פשוטה שלו: "בכיתה י"ב ניסיתי להתקבל ללהקת הנח"ל ונכשלתי. הייתי מדוכא רצח. התגייסתי לנח"ל אבל כבר ויתרתי על החלום של להקה צבאית. לקראת סוף הטירונות, הגיעו פתאום בוחנים לחפש כשרונות ללהקת הנח"ל. ניגשתי שוב, והפעם – הצלחתי! התקבלתי! אבל מה נסגר? גם הפעם לא צירפו אותי ללהקת הנח"ל הגדולה, אלא הקימו במיוחד בשבילי צוות הווי של איש אחד – רק אני והאקורדיון שלי. אני ממש שונא לסחוב אקורדיונים, אז החלטתי לנסות את מזלי בבחינות ללהקת פיקוד דרום. עברתי את הבחינות והתקבלתי ללהקה! סוף סוף!"

מסוחב ציוד לכוכב רוק! סיפורו המדהים של טוני הקטן!

זוכרים את ימי רמלה העליזים באמצע שנות השישים? להקת האריות הייתה אז בטופ, והיה להם סוחב ציוד צמוד בשם אידה'לה, או בשמו האמיתי, יהודה ויטמן. כולם ידעו שאידה'לה חולה על לשיר. ואז, יום אחד, קם אמרגן ממולח בשם יצחק סימון והגה רעיון מבריק: להפוך את אידה'לה לכוכב ענק! וכך, סוחב הציוד של האריות הפך לכוכב בשם 'טוני הקטן' – שימו לב, מטר תשעים גובה ו-110 קילו של כריזמה! אנחנו קופצים לשנת 1969, וטוני הקטן כבר קורע את המועדונים עם להקת ליווי משלו, 'העיניים הקטנות'! מה אני אגיד לכם? כמו שאומרים: אין כמוני – יש לי טוני.

ביקורת בלהיטון (1979) על פסקול הסרט 'שלאגר':

"אם תרצו, הרי תקליט הסרט 'שלאגר' הוא היפוכו של התקליט 'דיזנגוף 99'. מי שישמע את שירי 'שלאגר' מבלי לצפות בו, לא יבין מה רוצים ממנו. רמת המוסיקה והעיבודים של צביקה פיק היא בינונית. עם תנודות כלפי מעלה וכלפי מטה. אך די בה כדי להעמיד בצל את הסרט. באשר לתמלילים של אסי דיין: מי שינסה להקשיב לתמלילי הבמאי ברצינות, בוודאי ירצה לשלוח אותו למאסר, באשמת התעללות בשפה העברית. הגששים כבר ידעו ימים טובים יותר, הן ככוכבי הסרט והן כזמרים. פה ושם גונבת מהם את ההצגה כאן, כמו בסרט, הזמרת עפרה חזה. כשהיא שרה את 'שיר הפריכה', מתעלמים מהמילים ומתרגשים מהביצוע היפהפה שלה".

הסוד המפתיע של תיסלם נחשף!

לא תאמינו איך הכל התחיל! דני בסן, עולה חדש מברזיל ותושב רמת השרון, יוצא חבורת הזמר של חיל האוויר (לצד שמות כמו דיוויד ברוזה ודפנה ארמוני!), הגיע בשנת 1980 לגיחה תמימה בגלי צה"ל. שם, בין המסדרונות, פגש את טכנאי ההקלטות יאיר ניצני ועורך מצעד הפזמונים, הגיטריסט המוכשר יזהר אשדות. ניצוצות עפו, והשפה המשותפת התגלתה מיד: רוק'נ'רול! השלישייה הקליטה את 'תנו לי רוק'נ'רול' (עם אוהד אינגר על הבס, יוסי בוזין בתופים וטקסט עם טוויסט אינדונזי). בסן שר, וניצני ואשדות הפיקו, תחת השם המחתרתי יוסי יוסי (דאחקה על שם המר שוקי שוקי מהצמד שוקי ודורית - אלו עם הלהיט המקסים "גן נעול"). מהר מאוד, הלהקה קמה לתחייה תחת השם הלוהט תיסלם – מילת סלנג שכבשה את האיייטיז! אבי פרץ, כריש תעשיית המוזיקה, שמע ונדלק. הוא לקח את השיר לפסטיבל מידאם היוקרתי וחזר עם בשורה מדהימה: יש התעניינות בינלאומית בתקליט שלם באנגלית! עם רוח גבית כזו, הם נכנסו לאולפני טריטון, שם פגשו את טכנאי ההקלטות יהושע שדה, או בקיצור – יושי, ששובץ מיד לחגיגה. על התופים הופקד בהמשך סמי אבזרדל, תושב קריית מלאכי שעשה דרך ארוכה לתל אביב (ולשעבר מתופף אצבעות הזהב). את עמדת הבס תפס צחי צוף פילוסוף הנאה (ולשעבר באטמוספרה). מעריצות, החזיקו חזק – תיסלם נוחת עלינו!

גזוז מחפש מלכה: סיפור מאחורי מזי כהן!

קיץ 1978 לוהט! דני סנדרסון וגידי גוב מחפשים זמרת בנרות! אודישנים נערכים, שמות עולים ויורדים, ועיתון להיטון כבר מדווח שאם לא תימצא האחת, אולי יצטרף זמר. ג'וזי כץ? נפלה מהענייין בגלל התערבותו הלא נעימה של שמוליק קראוס. גלי עטרי? היא כבר הקליטה גרסאות ראשונות לשירים שיהיו ידועים בהמשך, אבל גלי רצתה לראות עולם ועבודה כדיילת באל על קרצה לה יותר (אולי על זה נכתבה בהמשך השורה בשיר "לב דפוק" שאומרת "את לא מדונה, את לא דיילת באל על"?). אבל אז נכנסה לתמונה מזי כהן! והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.

אריק איינשטיין תחת מתקפה! מעריצה זועמת לא חוסכת ביקורת!

דרמה בעולם המוזיקה! אוגוסט 1971: נאוה פלד מניר גלים לא נשארת חייבת ושולחת מכתב אש למעריב לנוער נגד לא אחר מאשר אריק איינשטיין! איינשטיין טען שאי אפשר לערוך תחרות ממוזיקה ומצעדי הפזמונים ברמה נמוכה. פלד הגיבה: 'מדוע אינך עושה משהו לשיפור המצב? האם שירך אני ואתה מעל לרמת המצעדים? ההיפך הוא הנכון! למה מפריע לך כשיש לשיר קצת תוכן? טוב יותר שירם אחרי חודש? חבל על המנגינה שאתה מקל! טענתך שמהנח"ל יצאו זמרים טובים היא הסוואה לגאוותך. לדעתך אתה זמר טוב – וזו טעות מרה. מעריציך מתלהבים רק מהמנגינה והקצב!' חזק!

רוצים לדעת עוד? הרצאות שיחשמלו אתכם!

לצלול לעומק הסיפורים הישראלים המרתקים של הרוק רוצים? הרצאות על אריק איינשטיין, כוורת, צביקה פיק ועוד גיבורי תרבות מחכות לכם! להזמנות חייגו: 050-5616459.

שלמה ארצי וברוך ג'מילי: האמת המפתיעה מאחורי הלהיט!

סערה מאחורי הקלעים! השנה היא 1974: שלמה ארצי קוטף את המקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון עם הלהיט הענק הבלדה על ברוך ג'מילי, אבל הסיפור האמיתי מתחיל רק עכשיו! מי היה אותו ברוך ג'מילי המסתורי? גיבור מלחמת השחרור שהנציח את שמו על משאבת מים ב-1948, ישב בכבודו ובעצמו באולם! ארצי הודה ללהיטון: 'באתי לפסטיבל במטרה לזכות. לא רציתי לבצע את השיר, ניסיתי למסור אותו לאריק לביא. חשבתי שיגיע למקום שישי. שיניתי שורות ושילבתי מחרוזת שירים כגימיק כדי לזכות'. לעיתון עולם הקולנוע חשף: 'השגיאה הייתה שהביאו אותו. ראיתי אגדה, ופתאום זה היה איש...' ללהיטון הוסיף: 'רציתי אווירה של אגדה, נוכחותו קצת קלקלה...'. אבל רגע, יש עוד טוויסט! ארצי לקח את שיר האגדה הזה והקליט אותו בגרמנית תחת השם PFIANZ EINEN BAUM! איך אומרים "נו, טוב" בגרמנית?

עוזי והסגנונות מכריזים: רק פופ מקורי באנגלית!

הצהרה מפתיעה! 1970: עוזי פוקס, הסולן הכריזמטי של עוזי והסגנונות, חושף בראיון למגזין LOVE: 'אנחנו רוצים לתת רק פופ מקורי. עם מילים באנגלית. בעברית זה לא יוצא טוב. באנגלית זה הולך על בטוח יותר'. הלהקה הבטיחה למעריצים להיט חדש בשם חברים, והקליטה אותו מחדש. התקליט המלא? הכל על טהרת הפופ, חברים!

מהבמה לבנק: התפנית המפתיעה של יורם ירוחמי!

תפנית מפתיעה בקריירה! 1975: יורם ירוחמי, עד לא מזמן קול מבוקש בלהקת הנשמות הטהורות, תולה את המיקרופון ועובר לעבוד כפקיד בבנק! מי היה מאמין?

רפי גינת חושף הכל: מלהיט צמד חמד לחלומות על טלוויזיה!

ינואר 1969: שירו ​​של רפי גינת, צמד חמד, יוצר ללהיט ענק הישר מהפינה לשיפוטכם בגלי צה"ל! גינת, בראיון בלעדי, לא חוסך במילים: 'אופנת השיער הארוך מתאים לסגנון הביט, לא לזמרים ישראלים. הזמר האהוב עלי הוא יהורם גאון. סובל זמרים צרודים או כאלה ששרים שירים שלהם בלי קול'. הוא גם חשף שהיה חבר בלהקת הברושים ועומד להקים שלישייה עם דליה אליעזרוב בעל הקול הלא נורמלי. על הלהיט צמד חמד אמר: 'לא חשבתי שיהפוך ללהיט, אבל הוא קליל ומתאים לילדים'. שאיפותיו לעתיד? קריין טלוויזיה, הצלחה בלימודים ועוד להיטים. וטיפ: הופעתו הראשונה קטנה בגיל 15 מול עשרת אלפים איש בקריית טבעון עם פיק ברכיים היסטרי!

מרד האמנים! הכוכבים נגד המיסוי!

השנה היא 1976. יגאל בשן, יהודה ברקן, חברי כוורת, הגשש החיוור ועוד כוכבים ענקיים מפגינים מול לשכת ראש עיריית תל אביב, שלמה ציץ' להט! למה? מיסוי מטורף של ארבעים אחוז על כל הכרטיס! האם צ'יץ' יקשיב?

מלחמת הקרדיטים: אהובה עוזרי נגד להקת העוד!

היכן הקרדיט שלי?! הלהיט הנצחי, היכן החייל, של אהובה עוזרי הפך ב-1976 לזירת קרב משפטית מול רמי דנוך, סולן להקת העוד! הכל התחיל כשלהקת העוד התכוונה להוציא תקליט עם שיר שהשתמש בלחן של "היכן החייל", אך במילים אחרות. אהובה זעמה ופנתה לבית המשפט. הלהקה חששה שהתקליט ייגנז. לדנוך ועוזרי הייתה היסטוריה משותפת. הוא תופף בהופעותיה והיא אמרה שהכיר את לחניה.

קרב הלילה הגדול: טולדנו נגד פופיק!

שנת 1971: סכסוך ענק מתפוצץ בין אבי טולדנו למרדכי פופיק ארנון! על מה המהומה? השיר "היית לי לילה" של טולדנו מול "היה לי לילה" של ארנון. טולדנו לתקשורת: 'המילים הן טהורות שלי וזכויות השיר רשומות על שמי. אם יש לו הצעות נגדי, יש חוק ויוכל לתבוע אותי לפי החוק'. מרדכי ארנון מצדו: 'יש חוק. יבוא היום ופרשה הזו תתפוצץ'. אז למי שייך הלילה באמת?

נועם קניאל: דרמה רפואית וקאמבק מפואר!

1975: המדינה עוצרת נשימה – נועם קניאל, הילד פלא, עומד לעבור ניתוח באוזניו בגלל חריצים בעור התוף שלו מאז ילדותו. כשהכאבים החלו להפריע לו, היה ברור שאין מנוס מהאיזמל. האם זה יפגע בשמיעתו המוזיקלית? שאלו מעריציו בחשש רב. ובכן, חששם נמוג ונועם המשיך לפעול בהצלחה כששנה לאחר מכן הוא אף הגיע ליפן, שם זכה לכבוד מלכים עת השתכן במלון הילטון שבטוקיו. הוא גם שר בטלוויזיה מקומית ביפנית. מיפן הוא טס להופעות ביוהנסבורג. שם חיכה לו שלט ענק בכניסה לאולם בו הופיע - "נועם בהופעה על הבמה, הסנסציה הישראלית המזמרת בן ה-12". אז מה אם נועם כבר היה אז בן 14? לוח העבודה היה עמוס – צריך למהר, לפני שיתחלף לו הקול!

השידוך הלוהט של החורף: מיקי גבריאלוב וקורין אלאל ב'סיפור של חורף'!

הזיווג המפתיע של החורף! 1978: מיקי גבריאלוב וקורין אלאל מאחדים כוחות במופע החדש של החורף, והכל בזכות שידוך של אריק איינשטיין! קורין, ילידת טוניס שעלתה ארצה בסביבות 1967, גיטריסטית מחוננת שלמדה מוזיקה במילאנו, ושירתה בצוות הווי הנדסה קרבית (עם יהודית רביץ!). מיקי פגש אותה כשכיכבו יחד בהצגה אדם וחבל. המופע המשותף כולל שירים שלו, שירים שלה, קאברים, ושיר מקורי שותף בשם "הכל בסדר בינינו". על הבמה איתם: עמי ליפנר (תופים) ואלון נאדל (בס) מלהקת הרוק המתקדם אטמוספרה. צפו לניצוצות!

השלושרים למען מטרה טובה: ערב התרמה בלתי נשכח!

כל הכבוד לשלושרים! דצמבר 1969: מיטב אמני ישראל מתגייסים לערב התרמה למען בניית בריכת שחייה במרכז השיקום בתל השומר. להקת השלושים (בני אמדורסקי, שלום חנוך וחנן יובל) נותנת את הנשמה, והקהל פותחת את הלב (והכיס!). התוצאה: 65,000 לירות, הרבה מעל היעד של 40,000 הלירות שנדרשו! הערב אורגן ביוזמת יעקב העליון, כתב מעריב ונכה צה"ל בעצמו. מרגש!

כוכבים מאחורי הסורגים: הופעות התנדבות בבתי הכלא!

לא רק ג'וני קאש! גם בישראל, כוכבים מופיעים בפני אסירים! ב-1971 היו אלה שובבי ציון שריגשו את אסירי כלא תל מונד. ב-1973 הגיע תורם של צביקה פיק ועדנה לב להרעיד את כל מעשיהו, בליווי להקת או שכן או שלא. כל ההופעות בהתנדבות מלאה! ולא, בהופעה של צביקה, אליל הבנות, לא נצפו בחורות בקהל.

גרוניך ואבידן: שיתוף פעולה מחתרתי על הפרק!

זה החיבור המפתיע של השנה? אוקטובר 1971: שלמה גרוניך, זמר המחתרת, מלחין את שירו ​​של המשורר הפרובוקטיבי דוד אבידן – בוא נעלה על הגל! ועוד לא סיימנו: לפי מה שנמסר, גרוניך אמור להקליט שיר נוסף של אבידן, בוא תאכל לי ישר מהיד, שהלחין חברו יוסי מר-חיים. השניים עבדו יחד לאחרונה בהדרכת להקות צבאיות. גרוניך עצמו עובד במרץ על תקליט סולו ראשון. היכונו לגלים מרעישים מכיוונו! (ספוילר קטן: שני השירים של אבידן לא יצאו לפועל).

יורם ארבל בעקבות המלך: קאבר לאלביס ותוכניות גדולות!

יורם ארבל בעקבות המלך! 1971: אחרי הלהיט הענק על צביעת השלכת בירוק, יורם ארבל לא מצליח לשחזר את ההצלחה עם השירים שוקולי ושירלי. הפתרון? פנייה לאנגלית, ולא פחות לשיר של אלביס פרסלי. ארבל, מעריץ מושבע של המלך, חבר לדוד קריבושי, שותפו לחברת הג'ינגלים אפרסמון. אבל היה חסר משהו בעיבוד מודרני. אז הוא פנה אל בני נגרי, שהוסיף עיבוד לכלי מיתר. ארבל אף הקליט מחדש את שירתו ואת התוצאה שלח אל תחנות הרדיו, בצורת סליל הקלטה. עכשיו הוא מחפש מפיק שיעזור לו לקחת את רעיון חידוש שיריו של אלביס ולהפכם להפקה מסודרת. ארבל החל גם ברקיחת רעיון נוסף – פטר והג'אז, שמבוסס על היצירה הקלאסית פטר והזאב אך עם טוויסט מוזיקלי לחמישית ג'אז וקריין. וכל זה תוך כדי שידור התוכנית "חיוג ושיר - הכה את התקליטייה" בגלי צה"ל. איש אשכולות!

יהורם גאון מציל את המצב במושב ירדנה!

יהורם גאון – גיבור היום! 1969: הדי ההפצצות על מושב ירדנה בבקעת בית שאן עוד לא שככו, אבל אמני ישראל כבר מתגייסים להרים את המורל הלאומי! המפיק הנמרץ, מרקו תורג'מן, מארגן הופעות. אבל אז – דרמה! רן אלירן, שהופיע ערב קודם בדרום סיני והיה אמור להופיע, נתקע באזור המרוחק. תורג'מן, בלחץ אטומי, חשש מביטול המופע וזכר במושיע: יהורם גאון! שיחת טלפון אחת, פקודה כמעט צבאית מתורג'מן ("הגע מיד!"), וגאון, שהבין את חשיבות המשימה, יצא מיד לדרך. באמצע הנסיעה צפונה, הצטרף אליו כוח צבאי, אשר דאג להגעתו הבטוחה והמהירה ליעד. אין ספק, ליהורם גאון מגיע כל הכבוד על ההתגייסות!

פורטיס זועם: "אני לא פאנק ולא נעליים!" – האמת מאחורי "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי"

פברואר 1979. האם רמי פורטיס, התופעה המוזיקלית שמסעירה את ישראל, הוא גאון משוגע או שמא דווקא השפוי היחיד בעולם שהשתגע? השאלה האם פורטיס היה חלוץ פאנק אמיתי, או שמא מדובר ברוק ישראלי מחופש לתרבות בריטית נוקבת עבור קהל מקומי שביקש להתחפש, ממשיכה להעסיק רבים. פורטיס עצמו, כפי שהצהיר בזמנו, טען בתוקף: "אני לא פאנק ולא נעליים". בשיחה עם כתב "להיטון", חשף פורטיס את הסיפור מאחורי אחד מלהיטיו הגדולים, "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי": "השיר נכתב כשישבתי עם סמי בירנבך במסיבה פרטית. מקלט הטלוויזיה דלק ברקע, ושידר תוכנית אידיוטית לחלוטין. זה היה נורא. התחלתי לזמזם לעצמי ולקריין את מה שראיתי על המסך: 'אולי תרד ממסך הטלוויזיה שלי'. כך נולד השיר." פורטיס המשיך ותיאר כיצד נוכח באמיתות מילות השיר: "יום אחד, אחרי הופעה בהיכל התרבות, ניגש אליי מישהו מהטלוויזיה וביקש לראיין אותי. לא התלהבתי, אבל הוא התעקש, אז הסכמתי שיגיע לאולפני טריטון בלילה, שם הקלטתי את השיר. הם באו, צילמו ונעלמו. לא ראיתי אותם יותר, עד שערב שבת אחד פתחתי טלוויזיה וחשכו עיניי. עוד לפני הכתבה, המגיש החל להשמיץ את מוזיקת הפאנק. אחר כך הראו צילומים ממופע פאנק באולם 'אוהל', ובהם ילד אחד שלא ידע מה זה פאנק, והפכו אותו למייצג הז'אנר. לא שאלו לדעתי, פשוט רימו אותי. הכתבה הסתיימה בשיר שלי, וברקע הקריין אמר בחיוך ציני: 'אני ארד? שהוא יירד קודם...'". ומה היה הסוף, לדברי פורטיס? "אותו קריין, רם עברון, ירד בעצמו ממסך הטלוויזיה ולא ראיתי אותו יותר בשנה האחרונה". מסקנה אישית של פורטיס, ככל הנראה, שכן מר עברון המשיך להיות דמות מוכרת במדיה הטלוויזיונית גם לאחר מכן.

זיוף "בסוף הקיץ": זייפן כרטיסים נתפס בהופעה של צביקה פיק

סוף 1977 בשלהי 1977, כשהכוכב צביקה פיק היה בשיא תהילתו והופעותיו, תחת הכותרת "צביקה פיק וחבורתו", היו לרוב "סולד אאוט", גילה אמרגנו הנאמן, יצחק גיזרי, תושייה עסקית. גיזרי, שידע כי ההצלחה עלולה למשוך גורמים מפוקפקים, התמקם באחת ההופעות ליד סדרן הכניסה לאולם. לפתע, צדו עיניו זוג כרטיסים שהוצגו לסדרן על ידי זוג צעיר שבא לבלות. הכרטיסים נראו לגיזרי חיוורים וחשודים. בדיקה מהירה העלתה כי אכן מדובר בהעתקים פיראטיים. כוחות משטרה הוזעקו למקום ואיתרו במהירות את הזייפן, שישב כבר באולם וציפה לשמוע את "אהבה בסוף הקיץ" ולהיטים נוספים. בתחילה, ניסה החשוד להתחמק מאחריות בטענה כי "לא אני הוא האיש, לא אני" וכי זייף רק זוג כרטיסים אחד "לשעשוע", אך עד מהרה "היכה על חטא" והודה כי זייף תריסר כרטיסים נוספים. המשטרה פעלה לאיתור שאר רוכשי הכרטיסים המזויפים שנכנסו לאולם, בעוד שאר הקהל, בעלי הכרטיסים המקוריים, נהנו מהמופע ואולי אף המשיכו לאחר מכן לצפות בהופעתו של פיק בסרט "בדרנית בחצות", שהוקרן אז בבתי הקולנוע.

"גלגל מסתובב" ודרמה קרועה: השקת תקליטו של שמוליק קראוס בכסית.

השנה היא 1982 וקפה "כסית" המיתולוגי בדיזנגוף לבש חג בצהרי יום שישי אחד בשנת 1982. הסיבה לחגיגה: השקת תקליטו החדש של האמן שמוליק קראוס, "גלגל מסתובב". קראוס לא הגיע לבדו; לצידו התייצב המשורר יבי, שתרם מתמליליו לתקליט. במקום נערכה גם מכירה חגיגית של עותקי התקליט הטרי. בין הנוכחים היה גם הסופר והבוהמיין דן בן אמוץ, שרכש עותק. אולם, כאשר הבחין ברשימת הקרדיטים וראה את שמו של יבי, החליט בן אמוץ, במחווה תיאטרלית, לקרוע את עטיפת התקליט לעיני כל החוגגים. יבי, מצדו, לא נשאר חייב ופלט מספר קללות עסיסיות לעבר הקורע. למרות הדרמה הקטנה, הכל נעשה ברוח טובה ובחוש הומור, כחלק מהאווירה המשוחררת של המסיבה. כוכבי שמש, שנכח במקום, ראה כי טוב והחליט לשלם עבור העטיפה הקרועה. בינתיים, מכירת התקליטים נמשכה בקצב, במחיר של מאתיים שקלים לעותק. אל שולחן המכירה התקרבו גם מעצב העטיפה, דוד טרטקובר, התמלילן הנוסף יענקל'ה רוטבליט, והצייר אורי ליפשיץ, שציורו התנוסס על העטיפה עצמה, כולם סקרנים לראות את היקף המכירות. על השולחנות הוגש כיבוד אופנתי, שכלל בלינצ'סים עסיסיים, ויין נשפך שם כמים – או ליתר דיוק, כמי ירקון לים ביום חורף סוער – וסובב את הראשים כ"גלגל מסתובב", לקראת בואה של השבת.

"באופן קבוע וחד פעמי": יהודית רביץ ויוני רכטר מאחדים כוחות על הבמה

סוף 1978. "באופן קבוע וחד פעמי" – כך בחרו יוני רכטר ויהודית רביץ לקרוא למופע המשותף והמצופה שלהם, שעלה על הבמות לקראת סוף שנת 1978. המפגש הראשוני בין שני היוצרים המוכשרים אירע באולפן ההקלטות, בעת הקלטת השיר האלמותי "עטור מצחך" של אריק איינשטיין. רכטר, מלחין השיר, ישב ליד הפסנתר, בעוד רביץ, יחד עם קורין אלאל, העניקה את קולה המיוחד. השניים חשו מיד בכימיה מוזיקלית ובשפה משותפת, והחלו להיפגש באופן קבוע כדי להרכיב רפרטואר שירים למופע משותף. לאחר גיבוש החומרים, פנו למפיק דודו אלהרר, שכבר היה לו ניסיון מוצלח עם השניים מהפקת תקליט הילדים הקלאסי "הכבש השישה עשר", והוא הסכים להשקיע במיזם החדש. להפקה גויסו נגנים מהשורה הראשונה: הבסיסט ארנון פלטי, המתופף דובי קיזלשטיין, הגיטריסט רונן רבן והסקסופוניסט יוסי שלמון. לאחר חודש של חזרות אינטנסיביות, החלו להתפרסם המודעות המבשרות על המופע המשותף. הופעת הבכורה נערכה במועדון "צוותא" בתל אביב, מתוך תחושה של רכטר ורביץ כי האווירה האינטימית של המקום תתאים לאופי המופע. לעומת זאת, הופעת הבכורה הירושלמית, שהתקיימה בתיאטרון ירושלים, נרשמה כאכזבה מסוימת מבחינת כמות הקהל. הבמה הגדולה והכיסאות הריקים הרבים לא הקלו על האמנים הצעירים. אולם, מאז אותה התחלה מעט צולעת, המופע החל לצבור תאוצה. הקהל החל להבין כי מדובר בערב קסום ואיכותי, והאולמות החלו להתמלא.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.

הרצאה על הרוק הישראלי, הרצאה על אריק איינשטיין, הרצאה על להקת כוורת ועוד,

להזמנות: 050-5616459