top of page
Search
  • Noam Rapaport

להקות מזויפות? יש לזה מחיר



"גיבור" הסיפור שלנו הוא הזמר, רוד אוונס, שהיה אחד מחמשת האנשים שהקימו, בשנת 1968, את להקת דיפ פרפל. התקליטון הראשון שיצא ללהקה הפך ללהיט גדול.



הוא שר, בקולו הנפלא, בשלושה תקליטיה הראשונים של הלהקה, היה חוד החנית שלה, אך פוטר, בשנת 1969, כשהגיטריסט ריצ'י בלאקמור, האורגניסט ג'ון לורד והמתופף איאן פייס - החליטו להחליפו בזמר חדש. הם אפילו לא טרחו להודיע לו, כשהחלו לערוך חזרות עם הזמר איאן גילאן.





אוונס בלע את הרוק וטס לארה"ב, תקליטון סולו ראשון שהוציא נכשל כשלון חרוץ ובשנת 1971 הקים להקה בשם CAPTAIN BEYOND. להקה זו התפרקה במהרה, אחרי שני תקליטים.


השנים חלפו ולהקת דיפ פרפל הפכה, בינתיים, להצלחה פנומנלית. אך הלהקה לא הצליחה להחזיק מעמד עד סוף העשור ובשנת 1980 כבר לא הייתה פעילה אך אוסף משיריה, שנקרא DEEPEST PURPLE, הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. כשאין בו אף שיר ששר אוונס.



הגיטריסט ריצ'י בלאקמור היה כבר עסוק עם הבסיסט רוג'ר גלובר בלהקת ריינבאו. איאן גילאן הסולן היה עסוק בלהקה שנקראה על שם משפחתו. הזמר דייויד קוברדייל, הקלידן ג'ון לורד והמתופף איאן פייס היו חברים אז בלהקת WHITESNAKE. אפילו הבסיסט המקורי של דיפ פרפל, ניק סימפר, הוציא בתקופה הזו אלבום שני עם להקה משלו בשם FANDANGO.

הבסיסט גלן יוז היה עסוק בתקופה הזו בהתמכרות קשה לקוקאין. הגיטריסט טומי בולין (שהחליף את בלאקמור בשנת 1975) כבר הריח אז את העשב מלמטה בגלל סמים.

ורוד אוונס נכנס בשנת 1980 להרפתקה שממנה לא יצא כמו שצריך...


בשנת 1980 הייתה הקריירה שלו רחוקה מלהיות מצליחה. מאחוריו היו כבר כמה שנים אחרי פרישה מלהקת CAPTAIN BEYOND. מאז הוא הלך לאוניברסיטה על מנת ללמוד רפואה. אחרי כן הוא עבר לקליפורניה ושם הוא פגש גיטריסט בשם טוני פלין ואורגניסט בשם ג'ף אמרי שלחצו עליו להקים מחדש את דיפ פרפל.

שני אלו היו סוג של 'נחשים מוזיקליים'. הם היו מקצוענים בלהקים להקות מזויפות. מאחוריהם כבר היה ניסיון להקים להקה מזויפת תחת השם STEPPENWOLF, עד שסולן הלהקה המקורי (ג'ון קיי) שמע על כך ועצר את הסיפור מיד.



למעשה, תופעת הלהקות המזויפות כבר הביאה לא מעט דיווחים עוד לפני כן. הנה, למשל, להקת הזומביס האמיתית מול המזויפת:


באפריל 1969 פורסם בעיתון NME, במדור המכתבים FROM YOU TO US (שבהשראתו נכתב השיר FROM ME TO YOU של הביטלס): "כל הכבוד לרוד ארג'נט על כתישת הלהקה שמעזה לקרוא לעצמה הזומביס. ללהקה ההיא מגיעה כל חשיפה רעה שהיא בגלל גניבת השם הפתטית שלה. ובנוגע לזומביס המקורית, הלא הגיע הזמן שאחת הלהקות הבריטיות הטובות יותר תתאחד?".


אז חיפשתי בארכיון העיתונות האישי שלי ומצאתי גם את מה שרוד ארג'נט כתב בעניין והביא לשליחת מכתב זה מטעם קורא העיתון: "כחבר להקת הזומביס לשעבר שלא הופיע מזה שנה, חשוב לי להגיד לכם שהלהקה שמופיעה עכשיו באנגליה תחת השם הזה, אין לה שום קשר אלינו. ברצוני גם להזכיר לחברים שבה, שהחברה העסקית 'זומביס בע"מ' עדיין מקבלת כסף מתמלוגים ושעדיין יש לנו להיט בארה"ב בשם TIME OF THE SEASON. כך שזה אומר שהלהקה שלנו עדיין קיימת. במטרה להגן על הציבור ועל אמרגנים מפני התרמית הזו, אנו מתכוונים לטפל בזה באופן משפטי".



אז מה קרה פה? תנו לי להסביר לכם...


אריק ברדן, הסולן המקורי של להקת THE ANIMALS, רתח מזעם כשגילה שקיימת להקת האנימלס בלעדיו. הוא כה כעס עד שלקח עמו מחבט בייסבול ונסע לאחת מהופעות הלהקה כדי להלום בו על ראשו של מישהו. במקביל, כריס ווייט, שהיה הבסיסט המקורי של להקת הזומביס כבר נפגש באותו זמן עם עורכי דינו בנוגע לאפשרות תביעה נגד להקת הזומביס. וגם דון קירשנר המפיק, שהקים את הפרויקט המוזיקלי שנקרא הארצ'יז, פנה בעצמו לתבוע את הארצ'יס.


שלושת אלו שציינתי אכן התכוננו לתבוע אך לא את חבריהם ללהקות ההן אלא הרכבים עם אנשים לא מוכרים שעלו על גל החיקוי והחלו להופיע תוך שימוש במותגים של הלהקות הידועות וללא קבלת אישור. נתחיל מזה שהזומביס המזויפים לא היו בריטים וניסו לדבר ולשיר במבטא בריטי אותו לפעמים שכחו. כריס ווייט אמר אז: "לוקחים כסף מהמעריצים שלנו וגוררים את המוניטין שלנו למטה. הם גם מנסים לקחת כסף מקולומביה רקורדס, החברה בה הקלטנו. היה להם את החוצפה להתקשר למשרדי חברת התקליטים בדאלאס ולבקש 1,000 דולר עבור פרסום. הם נדחו, אבל הם לא נרתעו מלהמשיך באותו שם". ב-21 באוקטובר 1969 הופיעו ה"זומבים" בוויסקי או גו גו בלוס אנג'לס. "אנשים התקשרו אליי מכל עבר", אמר ווייט, "סיפרו לי כמה הם היו גרועים. זה היה נבזי".


שלוש הלהקות המזויפות הנ"ל הגיעו מחברת הפקות אחת בשם DELTA PRODUCTIONS שמשרדיה פעלו במישיגן.


אותה חברה ערכה סבב טלפונים לעיירות קטנות, שהיו פחות מעודכנות בסצנת הרוק, וסיפרה להן על האפשרות של הבאת הלהקות האלה, שלטענתה המפוברקת חזרו לעבוד שוב לאחר שהתפרקו.



סקוט ג'ונסון היה מפיק אחד מהרבה שנפלו בפח של אותה חברה, כשביקש להביא את האנימלס להופעה במינסוטה. בדרך כלל הוא נהג לשלם 400-300 דולר להופעה, אבל בגלל שהיה מדובר באנימלס, הוא הוציא מכיסו 2,000 דולר. לכן הוא גם נאלץ להגדיל את מחיר הכרטיס למופע. היה זה כמעט פי שניים מהמחיר הרגיל. הקהל ששילם והגיע, ציפה לקבל משהו מיוחד. גם התקליטן המקומי, דון בלו, נכח שם וסיפר: "המתופף שהיה אמור להגיע הבריז וההרכב שכן עלה לבמה השתמש במתופף מחליף שהיה מחורבן. הם ביצעו את SKY PILOT וכשהם סיימו, המתופף הזה המשיך לתופף! השאר לא ידעו מה לעשות, אז הם חזרו לנגן איתו שוב את השיר עד שזה הגיע לסיום. להקת החימום, PEPPER FOG, הייתה טובה בהרבה".


הנה תקליט של האנימלס החדשים, אך האותנטיים.


חברי האנימלס המזויפים אהבו להגיע לאולפני רדיו, להשמיע את תקליטי הלהקה המקורית ולחקות בדיבורם את המבטא הבריטי. מה גם שתמונות הפרסום להופעות כללו תמונות שצולמו עם הלהקה המקורית. להקת האנימלס המזויפת הגזימה מדי בעניין כשאף פרסמה תמונות של ההרכב המקורי שצולמו חמש שנים קודם לכן.


בשביל אריק ברדן זה היה יותר מדי. בתקופה ההיא הוא הופיע עם להקה משלו בשם WAR, אך נחרד לגלות שלא פעם אנשים לא רצו להגיע להופעותיו בגלל שהתאכזבו מהאנימלס המזויפים וחשבו שהוא אכן היה הסולן בהופעות ההן.


בתמונה: ברדן ולהקת מלחמה


המפיק גארי יורגנסן ביקש להזמין את הזומביס להופעה במיניאפוליס וביטל כמה ימים לפני האירוע. השמועה על הזיוף פשטה והוא הבין שגם הוא נעקץ.


רגע... בואו תראו מה קרה ללהקת פליטווד מאק. היה זה דאבל "מאק" רויאל עם הרבה חמוצים...


בתחילת שנת 1974 עמדה להקת פליטווד מאק בפני צרה לא קטנה.

חבריה גילו לתדהמתם שבמקביל אליהם קיימת להקה בשם זהה, שגם שרה את שיריה ואותה להקה פיקטיבית אף חרשה באותם ימים את ארה"ב בהופעות.


היחיד שלא הופתע מהדבר הזה היה המנהל הוותיק של הלהקה המקורית, קליפורד דייויס. הוא החליט להציג בפני אמרגנים ומשווקים להקה חדשה בשם פליטווד מאק, שחבריה הכילו אנשים שלא הקליטו מעולם תו אחד בכל הקטלוג של הלהקה. הסיבה שלו לצעד התמוה הזה היה להראות למתופף הלהקה המקורי, מיק פליטווד, שהוא (קליפורד) הבעלים של הלהקה הבלעדי. בראיונות עמו הוא ציין שתמיד היה הבעלים של הלהקה, עוד מימיה הראשונים.


חבורת הנגנים שקיבץ דייויס הורכבה מ אלמר גאנטרי כסולן, בחור בשם קירבי בגיטרה, פול מרטינז בבס, דייויד ווילקינסון בפסנתר וקרייג קולינג' בתופים. קליפורד החליט על דעת עצמו שהגיע הזמן לשנות את חברי הלהקה שנקראת 'פליטווד מאק' והתירוץ שנתן בתקשורת היה שהחליט להשאיר את מיק פליטווד כמתופף, אך האחרון נאלץ לטוס בחזרה לאנגליה עקב צרות במשפחה ולפיכך הוא הזניק במקומו את קולינג' המתופף.

כל המילים האלה של קליפורד היו כמובן שקריות...



דייויס הוסיף שלפני כל הופעה הוא דואג לעלות לבמה ולהסביר לקהל את העובדה שמיק פליטווד נאלץ לשוב לביתו ולכן יש מתופף מחליף. אך חברי הלהקה המקורית, ששהו אז באנגליה, מיהרו לשלול את גרסתו של דייויס הנוכל. במקביל הם מיהרו להיפגש ולהתייעץ עם עורכי דין בעניין.


להקת פליטווד מאק המקורית הפסיקה להופיע באוקטובר 1973 כשמיק פליטווד החל לעבור תהליך גירושים מכוער מג'ני בויד (אחותה של פאטי), שבגדה בו עם גיטריסט מהלהקה.

בזמן שחברי הלהקה שהו בחופשה, הם החלו לקבל מכתבים מקליפורד דייויס שהודיע להם על כוונתו להרכיב להקה חדשה במידה והחברים המקוריים לא יחזרו מהר להופעות. זאת כי החלו להיערם על שולחנו בקשות להזמנת הלהקה להופעות. הוא היה נחוש לקיים אותן.



עורכי הדין של הלהקה המקורית החלו לפעול במהירות על מנת לבדוק מי הבעלים האמיתי על השם "פליטווד מאק". דייויס, שהיה מנהל הלהקה משנת 1967, הצהיר מצדו שתמיד הוא היה המנהיג של ההרכב ואף הוסיף שהמילה MAC בשם הלהקה לא באה משמו של בסיסט הלהקה, ג'ון מקווי. הוא הוכיח זאת בכך שהבסיסט המקורי של הלהקה היה בכלל בוב בראנינג. כך שמבחינתו, החבר המקורי היחיד בלהקה הזו היה מיק פליטווד, שלפי דבריו השקריים של דייויס אכן נשאר לנגן בלהקה החדשה אך אולץ לחזור לביתו באנגליה ולכן הוחלף.



אך דייויס לא ליקק דבש במזימתו. כבר בהופעה הראשונה של הלהקה המזויפת בפיטסבורג, בתחילת 1974, נתקל מפיק המופע המקומי בהבנה שהגיעה מולו להקה שלא קשורה ללהקה שהזמין. הוא החל להתעמת על כך מול דייויס. אך ללא הועיל, כי בחוזה לא היה כתוב מי הנגנים שאמורים להגיע תחת המותג.



עם תחילת המופע החלו כמה אנשים בקהל לדהור לקופות ולדרוש את כספם בחזרה. המפיקים המקומיים נאלצו לשלם מכיסם כי דייויס סירב לשלם את ההחזרים. בעיתון המקומי נכתב מיד לאחר מכן: "הקונצרט של פליטווד מאק, בשבוע שעבר, היה סולד-אאוט למרות שאף אחד מחברי הלהקה המקורית היה שם. מה שהמעריצים קיבלו זו קבוצה חדשה לגמרי בשם זה כי המנהל שלהם הוא במקרה הבעלים של השם. קיבלתי הרבה שיחות טלפון, ממעריצים זועמים שכינו את המופע בושה גדולה ורצו לדעת מה קרה. התקשרתי למפיק ההופעה, והוא אמר שהוא לא הבין שהפליטווד מק הישנים לא יופיעו עד שראה את הלהקה החדשה נכנסת לאולם. הוא שאל את המנהל שלה מה קורה ונענה שהשם פליטווד מאק הוא רכושו והמוזיקאים שהוא הביא איתו לעיר נקראים כך וזהו. לא עזר שהתמונות שנשלחו למפיק מראש היו של הלהקה המקורית ולא של החדשה. המנהל אמר למפיק שהוא יחזיר את כספי הכרטיסים לכל אוהד שיתלונן, אבל כשכמה מהצופים התלוננו הוא פתאום שינה את דעתו ואמר, 'אני הולך לשבור את הלסת של כל מי שמטריד אותי', לאחר שהוא התחיל לקבל תלונות".


באולם ACADEMY OF MUSIC שבניו יורק כבר ידעו מראש שהלהקה שהולכת להגיע אליהם לא קשורה ללהקה המקורית. השמועה על כך פשטה במהירות, אך לבעלי האולם לא היה מספיק זמן כדי להצהיר במודעות הפרסום שמדובר בנגנים אחרים ולפיכך דרשו מדייויס לתת הסבר לקהל על הבמה לפני המופע.



אנשי ההפקה המקומית היו מוכנים מראש לשלם החזרי תשלום לכל מי שידרוש, אך הצרה הפכה גדולה יותר כשחצי שעה לפני ההופעה איבד לפתע אלמר גאנטרי את קולו. זה לא קרה לו לפני כן. גאנטרי היה מקורר עוד לפני כן ואף קיבל מרשם לתרופות אנטיביוטיקה מהרופא שלו. דבר מחלתו הוסתר מפני הבעלים של אולם ACADEMY OF MUSIC.


בזמן שהוחלפו צעקות הדדיות בין דייויס למנהלי המקום, התגודדו באולם 3400 אנשים שהקשיבו למוזיקה שבקעה מתקליטים במערכת ההגברה. לתדהמתם הם ראו כיצד אנשי הצוות של הלהקה מפרקים מול עיניהם את ציוד הנגינה של הלהקה. זה נראה שההופעה התבטלה מול עיניהם המשתאות.


לבסוף הוחלט שההופעה כן תתקיים אך ללא זמר. הרעיון היה שהלהקה פשוט תבצע ג'אמים של בלוז על הבמה בתקווה שהמופע יעבור ללא תקלות נוספות. ההופעה נפתחה עם הודעה על הבמה ובה סיפור הכיסוי השקרי על מיק פליטווד ושהזמר הנוכחי איבד את קולו. קריאות בוז רמות נשמעו באותו רגע מהקהל, אך רובו נשאר להקשיב לחצי שעה של אילתורי נגינה. 800 אנשים חזרו בהתחלת המופע לקופות בדרישה לקבל החזר על הכרטיס.


בסוף המופע חטף דייויס את המיקרופון והצהיר לקהל שרוב הסיכויים שיחזרו להופיע באולם הזה בחודש מרץ של 1974. ההצהרה הזו נעשתה ללא שום סיכום עם בעלי האולם.

במרץ של 1974 המשיכה הלהקה המזויפת להופיע בארה"ב בעוד שהחברים המקוריים המשיכו להופיע בעיקר במשרדים של עורכי דינם.



הפרשה גרמה לנזק אדיר לשמה של הלהקה. החברים המקוריים חששו שההונאה הזו תגרום להם נזק בלתי הפיך. השמועות על העויינות של הקהל בהופעות בארה"ב החלו לחלחל לאוזני הלהקה המקורית שהתחלחלה מזה.


ב-31 בינואר חטפה הלהקה המזויפת שאגות של שנאה מהקהל בעת הופעתה בסאן חוזה.

מישהו בקהל צעק ללהקה, ?WHO THE FUCK ARE YOU, והתשובה שקיבל מזמר הלהקה במיקרופון הייתה WE ARE FLEETWOOD MAC BUT WHO THE FUCK ARE YOU? IF YOU DON'T LIKE US, GO GET YOUR MONEY BACK AND PISS OFF


אחרי המילים האלה נהרו אנשים בקהל לעבר הקופות לדרוש את כספם בחזרה.

הופעה שהייתה אמורה להתקיים ביום המחרת ב- CALIFORNIA STATE UNIVERSITY שב- ARCATA בוטלה לאחר שמארגני המופע שם שמעו על מה שקרה בסאן חוזה. טלפון מהיר מהם לסאן חוזה אישר את השמועה. ההופעה בוטלה.


השמועות החלו להגיע גם אל ביל גרהאם, המפיק הידוע, שהיה אמור לארח את הלהקה אצלו בסן פרנסיסקו ב-15 וה-16 בפברואר. במקביל, התקשר מיק פליטווד מאנגליה לבשר למשרד של גרהאם שאין לו שום קשר ללהקה שהולכת להגיע אליהם. המופע המזויף בוטל שם ובמקומו שובצה להקת SAVOY BROWN. ההופעות שנקבעו המשיכו להתבטל וליפול כקוביות דומינו. קליפורד דייויס הפסיד בסוף בתביעה שהגישה נגדו הלהקה המקורית.



הסיפורים של הלהקות המזויפות היו צריכים להדליק אצל רוד אוונס נורה אדומה בסיפור הקמת דיפ פרפל מחדש. אך הגיטריסט טוני פלין והאורגניסט ג'ף אמרי עשו צעד אחד קדימה - הם רשמו רשמית את השם DEEP PURPLE INC ב-27 במרץ 1980.


אוונס, השתכנע שכדאי לו לצאת להרפתקה, התראיין לעיתון מקסיקני ואמר: "רכשנו את הזכויות לשם DEEP PURPLE באופן חוקי לגמרי. אני הייתי הזמר בהרכב המקורי וזו זכותי להשתמש בשם הזה. לפני כן דיברתי עם ריצ'י בלאקמור, ג'ון לורד ואיאן פייס וכולם הסכימו שאעשה את זה".


אוונס התקשר בשלב הזה לניק סימפר הבסיסט שלא נכח בבית אך אישתו השאירה לו הודעה להתקשר בחזרה. סימפר לא טרח לעשות זאת. השניים לא ראו זה את זה מזה שבע שנים. ההחלטה של סימפר לא להתקשר לאוונס הצילה אותו.


בתמונה: ניק סימפר


בינתיים הושלם ההרכב המזויף של דיפ פרפל עם דיק יורגנס בתופים וטוטו דה ריביירה בבס. העניין הועבר לניהול חברה בשם WILLIAM MORRIS AGENCY שראתה בכך הזדמנות טובה להרוויח כסף והחלה לקבוע הופעות. כמו כן הוצע להרכב הזה חוזה הקלטות בחברת תקליטים.


כך נכנסו אוונס וחבריו החדשים לאולפן הקלטות בשם VILLAGE RECORDERS בלוס אנג'לס כדי להתחיל להקליט שירים חדשים לתקליט חדש של דיפ פרפל, שתוכנן לצאת בנובמבר 1980. שני שירים מהתקליט נקראו בשמות BLOOD BLISTER ו- BRUM DOOGIE.


בתמונה: הסגול הכהה המזויף, עם רוד אוונס ראשון מימין


ההופעה הראשונה של ההרכב הזה אירעה באודיטוריום CIVIC CENTRE שבטקסס, ב-17 במאי 1980. כרטיס עלה 6.5 דולר ובקהל היו 1,400 איש.


למחרת הופיע ההרכב באל פאסו. איש הסאונד באותו ערב, רוי זארדוז: "הרוב שאני זוכר מההופעה ההיא היו הפצצות הבלונדיניות הענקיות האלה בשורה הראשונה. לאחר מכן נסענו לאולם אל פאסו סיוויק, שם נרדמתי בעמידה ועשיתי את המופע הזה באותו ערב". "אף אחד לא חושב על סקס חוץ מאיש הסאונד", אמר פלין בזמנו לעיתון המקומי.


חודש שלאחר מכן הופיעה הלהקה שוב בטקסס במקום בשם LAREDO. זה היה ב-7 ביוני. דרום טקסס לא קיבלה אז הרבה הופעות, אז היו רבים שם שהתרגשו לקבל משהו. כמה ימים לאחר מכן הופיעה הלהקה בסאן ברנדינו מול כ-2,500 איש.


אוונס וחבורתו לא ניגנו רק את השירים שהוא שר במקור עם דיפ פרפל. הלהקה פנתה גם לבצע שירים שנכתבו בתקופת הסולן שהחליף אותו, איאן גילאן. "הקהל בא לשמוע גם שירים כמו SMOKE ON THE WATER ו- HIGHWAY STAR. ואנחנו נותנים לו את מה שהוא רוצה". כך הסביר אוונס בראיון לעיתון המקסיקני.



הלהקה המשיכה להופיע היכן שרק יכלה ולא עצרה רק בגניבת המוזיקה אלא גם בגניבת הלוגו של דיפ פרפל, שנעשה בו שימוש בשנת 1974 בתקליט STORMBRINGER. אותו לוגו הודפס על חולצות שנמכרו בהופעות של אוונס ולהקתו החדשה, כשמתחת ללוגו הודפסו המילים 1980 TOUR.


ביוני 1980 נערך ראיון עם הלהקה המזויפת.

טוני פלין: הקבוצה התפרקה ללא הרף ולא התאחדה שוב, עד סוף 1979. אז אנחנו מופיעים עכשיו. החלטנו לעזוב את STEPPENWOLF לטובת איחוד חדש. פגשתי חבר ותיק בעמק סן פרננדו, בלוס אנג'לס, רוד אוונס, זמר גדול והתחלנו לחשוב איזה שם נבחר ללהקה החדשה. עלה בדעתנו שיש לרוד שם גדול בדיפ פרפל. דיברנו עם אנשי להקות WHITESNAKE ו- RAINBOW והם אמרו שאין שום בעיה שנשתמש בשם. אז החלטנו לבחור בדיפ פרפל".


רוד אוונס: "היו סכסוכים אישיים בין ריצ'י בלאקמור לביני. רואים את כל השינויים שהם סבלו במהלך השנים. לא רציתי יותר להיות איתם אחרי שנתיים. בשניהם היה אגו, בריצ'י, שאהב רוק כבד, וג'ון לורד, שנטה יותר לקלאסיקה. ריצ'י היה אובססיבי להיות גיטריסט כמו אריק קלפטון או ג'ף בק ולהצטיין ככוכב. לפני הכניסה שלי לעבוד בבית החולים, השיער שלי היה עד המותניים, אבל נמאס לי מהכל והסתפרתי. אני לא חושב שמישהו עכשיו משייך שיער ארוך למוזיקאי רוק. אני אשאר עם שיער קצר".


בתחילה היו פרסומים להופעת הלהקה שבעקבותיהן החלו גם לעוף שמועות על כך שריצ'י בלאקמור הגיטריסט הקים את ההרכב מחדש או שמא אולי זה ההרכב הקלאסי של DEEP PURPLE MARK II שהולך להגיע. המודעה עצמה הייתה מעורפלת וערמומית. אנשים הגיעו לכל אולם ונדחסו בו כסרדינים על מנת לצפות מחדש באליליהם.


אך לאחר כמה הופעות גרסו השמועות שמדובר בסולן נשכח שמביא עמו לבמה חבורה של אנשים לא ידועים. כך החלה הלהקה לספוג בכל מקום בקבוקי בירה שנזרקו לבמה בזעם. אנשים צרחו שהם רוצים בחזרה את הכסף שלהם.



למרות שאוונס וחבורתו התרכזו בצפון אמריקה וחשבו שהעניין לא ידלוף משם החוצה, העניין אכן דלף והגיע לחברי הלהקה המקורית וגם להנהלה שמטפלת בענייני המותג שנקרא DEEP PURPLE. ריצ'י בלאקמור היה הראשון שהגיב כשאמר לרולינג סטון, "אני חושב שזה די מגעיל שמישהו יורד כל כך נמוך עד כדי לקיחת שם להקה של מישהו אחר. זה כמו שכמה בחורים לא ידועים יתקבצו יחד ויקראו לעצמם לד זפלין".



אוונס המשיך להסתבך כשהתראיין לעיתון SOUNDS ואמר: "אנחנו לא באמת ניסינו להשיג את בלאקמור לקבלת אישור. מבחינתי, הוא יכול לתת לי אישור להקמת דיפ פרפל כמו שאני נותן לו אישור להקים את להקת ריינבאו. אם זה לא מוצא חן בעיניו - בעיה שלו". ההנהלה של דיפ פרפל הבינה שיש לה פה עסק עם גנב ויצאה לתבוע.


בינתיים המשיך אוונס להופיע תחת השם דיפ פרפל. באוגוסט הוא הופיע בלוס אנג'לס. ההנהלה של דיפ פרפל ניסתה לעצור את המופע על ידי השמת מודעה בעיתון L.A TIMES בצמוד למודעת פרסום ההופעה. המודעה הנגדית ציינה שהשמות הבאים לא יופיעו בהופעה המפורסמת. ואז הודפסו שמותיהם של ריצ'י בלאקמור, דייויד קוברדייל, איאן גילאן, רוג'ר גלובר, גלן יוז, ג'ון לורד ואיאן פייס.




אך עם כל זאת, המופע נערך כמתוכנן. כ-6,000 איש הגיעו באותו יום. ביקורת שפורסמה למחרת ציינה שהקהל דווקא היה נלהב. אך במציאות היו כאלו שהזדעזעו ממה שראו ושמעו. נגינת הלהקה הייתה מרושלת עד כדי פאתטית. קולו של אוונס נשמע רחוק ממה שהיה לו עשר שנים קודם לכן.


בית המשפט מצא לנכון שאמרי ופלין רשמו באופן לא חוקי את השם DEEP PURPLE INC. למרות זאת המשיך אוונס להופיע עם ההרכב המזויף גם בספטמבר 1980. למרות שפלין ואמרי רשמו את המותג, היה זה אוונס שהסכים לחתום כבעל המניות היחיד במותג זה שנרשם באופן לא חוקי. כך שהוא נהג לקבל את כל הכסף מההופעות ולחלק לשאר משכורות.



ההופעה האחרונה של הזיוף הסגול הזה נערכה בקוויבק, קנדה, ב-20 בספטמבר 1980. פיט דוסון, נגן בלהקת החימום כתב, שנים לאחר מכן: "זו הייתה אחת ההופעות המוזרות ביותר שניגנתי בה אי פעם. הייתי בלהקה בשם BUNZ שעשתה מיקס של רוק קלאסי וגל חדש במעגל קטן סביב עיר הולדתנו נורת' ביי, אונטריו. ניהלנו את ההזמנות שלנו בעצמנו, אז הדבר המוזר הראשון היה לקבל טלפון מסוכנות השסיפרה שלהקת חימום עזבה פתאום והאם ברצוננו לפחמם את ההופעה של דיפ פרפל הערב. ריצ'י בלאקמור הוא עדיין אחד הגיבורים שלי, איך יכולתי להגיד לא?


הצלחתי לרכז את החבר'ה, שכולם היו זמינים באופן מוזר בהתראה קצרה בשבת, ונסענו ארבע שעות לקוויבק. הגענו מאוחר מדי לבדיקת סאונד. מיד אחרי ההופעה שלנו, פנה אליי בריטי רזה שהציג את עצמו כמנהל הבמה של דיפ פרפל. הוא ביקש לשאול את אורגן ההאמונד B3 שלנו ואת מגבר הגיטרה שלי. הייתי צריך לדעת שריצ'י לעולם לא ינגן דרך מגבר של 120W. אבל, באופן מוזר, הסכמנו. הציוד שלנו נגרר לבמה השנייה וללהקה שלי הייתה נקודת תצפית נהדרת שכן הבמות היו ממש אחת ליד השנייה, אז נשארנו שם למעלה כדי לצפות בהופעה.


עכשיו זה הפסקה, והאנשי הצוות הטכני הכינו את הבמה בזמן שחיכינו בכיליון עיניים לבואם של הגיבורים שלנו. הבחנתי בכמה בחורים שעמדו מסביב למגבר הקטן שלי ונראו מבולבלים. ניגשתי ושאלתי אם אני יכול לעזור. אמרו לי שזה לא עובד אבל האור דלק. הושטתי יד סביב הגב והכנסתי את כבל הרמקול. כן, זו הייתה הבעיה שבלבלה את אנשי המקצוע המנוסים האלו בסאונד.


עכשיו הגיע הרגע, דיפ פרפל עולה לבמה, ואנחנו תוהים מי האנשים האלו שמרימים את הכלים שלהם? לא זיהיתי אף אחד בכלל, וזו אותה תחושה כמו כשאתה מגלה שאין סנטה קלאוס. הם היו כל כך גרועים ששיר הסתיים בחצי הדרך לפני שהבנתי מה שמו. כל שיר נעשה מהר מדי והתנגן בכל הקלידים הלא נכונים. זה היה פשוט נורא מכל הזוויות.


ואז התחיל הכיף. רוב הציוד על הבמה ההיא היה שייך לאמני החימום. זה היה כאילו דיפ פרפל טסה לקנדה עם לא יותר מאשר מקלות תופים ומפרטי גיטרה. אז הבנתי מדוע נעלמה להקת החימום המקורית כל כך בפתאומיות. בשלב מסוים הקלידן נפל על המקלדת של ה-B3. למרבה המזל אורגן האמונד הוא דבר חזק והוא לא נפגע. עמודי המצילות של המתופף כל הזמן נפלו והיה צריך להחזיר אותן. הרגשתי טפיחה על הכתף וזה היה ז'אק, נגן הקלידים שלי, שסימן לי לבוא לחלק האחורי של הבמה. זה הרגע הכי מוזר והכי מצחיק של הלילה. כשהגעתי לחלק האחורי של הבמה, אני רואה את המתופף מלהקת החימום השנייה מנסה לטפס על הפיגומים כי הוא רוצה להכות את הבחור שעל הבמה והורס את התופים שלו, אבל מנהל הבמה ושני בחורים אחרים מחזיקים אותו ברגליים כך שהוא מעולם לא הגיע לשם. הסצנה הייתה פשוט סוריאליסטית.


רוד אוונס, תתבייש לך".




ואז נחתה על אוונס המהלומה הקשה מכל. בעיתון בילבורד פורסם: "התובעים טוענים כי הנתבעים, כולם ממוקמים בדרום קליפורניה, השתלטו על שם הלהקה ובית המשפט מתבקש לסכל את ניסיון רישום השם, יחד עם ביטול רישום המותג שניתן על ידי מדינת קליפורניה. אוונס, נטען, היה חבר ב-דיפ פרפל e במשך כ-18 חודשים עד 1969, אז עזב בהסכמה הדדית. אוונס עדיין מקבל תמלוגים מזה. הוא קיבל יותר מ-10,000 דולר באפריל השנה, נכתב בתלונה. התביעה מבקשת לחייב את הנתבעים לחדול מפעילותם הבלתי חוקית לכאורה וכי הנזק ייקבע על ידי חשבונאות של הכנסות הנתבעים".


בהמשך פורסם: "השופט רוברט קלהר, שנועד מלכתחילה לדון בסכסוך, דחה צו מניעה זמני נגד הנאשמים בסוף יוני 1980. פרקליטם של הנאשמים טען כי דיפ פרפל אינה עוד להקה עובדת, כך שניתן היה להניח שהלהקה לא תתאחד מחדש".


בית המשפט פסק שישלם פיצויים בסך 672,000 דולר להנהלת דיפ פרפל. גם התמלוגים של מה שהקליט עם הלהקה בשנים 1969-1968 נלקחו ממנו באותו רגע. זה היה ברור לכולם שאוונס לא יוכל לשלם את הסכום שנגזר עליו והוחלט שכל מוזיקה שהוא יקליט מעתה - התמלוגים שלה יועברו לטובת הנהלת דיפ פרפל.


אוונס הגיב אז: "זה לא ייאמן שברגע שהם רואים אחד מרוויח כמה דולרים בכבוד עם מוצר שיצרתי, ולא רק שסירבתי לקבל תמלוגים ממכירות תקליטים אלא להיות נוכח כל מעורבות, עכשיו חותכים אותי לחתיכות. יש להם כסף ולנו אין, ואני תוהה, עכשיו כשהם זכו בתביעה, מה לעזאזל הם יעשו עם השם?"


התקליט, שלהקת דיפ פרפל המזויפת תיכננה להוציא, נגנז. ג'ון לורד האורגניסט כינה את אוונס בתואר 'טיפש' והוסיף שזה לא היה לו נעים לעמוד מולו בבית המשפט, אך זה היה הכרחי כי הסולן לשעבר גנב ממנו כסף ביודעין. לורד: "זה היה דבר מאוד טיפשי לעשות, דוגמה לשיפוט לקוי הייתי אומר. הוא היה אידיוט. הוא הוטעה על ידי אנשים שרצו להרוויח כסף מהשם, בלי קשר לאיכות. לא היה אכפת להם שזה עלול לפגוע בשם, במוניטין שהשקענו שנים בבנייתו. הרגשנו מאוד עצובים על זה. אילו לא נלחמנו בהם על פי החוק האמריקאי במשך שישה חודשים הם היו יכולים להקליט בתור דיפ פרפל, וזה היה השקר הגרוע ביותר. כמובן שהוא לא היה כל כך תמים - הוא חשב שינסה את זה כדי לראות מה קורה. אני רק מאשים את רוד על היותו טיפש. הוא היה צריך לדעת שזה הולך להיות קשה לבהתחמק מעונש עם דיפ פרפל מזויפת. אחרי הכל - הוא עשה את זה בפומבי".



הפסיקה המשפטית נגד אוונס הוסיפה חוק חדש ובו נקבע שלפחות שלושה חברי להקה מקוריים חייבים להיות בדיפ פרפל כדי שתהיה אפשרות לקיים הופעה תחת המותג הזה, אבל החוק הזה הופר באופן ברור כשהלהקה הגיעה להופיע בישראל בשנת 2011. בעיתונים היה כתוב שרוג'ר גלובר הבסיסט סבל אז מכאבי גב ולכן לא יכל להתייצב ובמקומו הוצב העוזר הטכני שלו. מסתבר שזה היה שקר כי באותו זמן נולד לרוג'ר ילד והוא רצה להישאר בבית עם המשפחה ולא להופיע. כך הופיעה להקת דיפ פרפל באופן לא חוקי בישראל כשרק שני חברי להקה מקוריים נמצאים בה - איאן גילאן ואיאן פייס.


העיקר שבהופעה לאחר מכן הוא הגיע ושוחחתי והצטלמתי איתו.



ובנוגע לרוד אוונס? הוא חזר מאז לקבל תמלוגים מדיפ פרפל אך נראה שהוא כבר לא יופיע יותר על הבמות לעולם. למעשה, הוא לא הופיע מאז בציבור ורבים תוהים לאן הוא נעלם.




11 views0 comments
©
...
bottom of page