עכשיו גיליתי שהעולם הוא עגול: כרונולוגיה של להקת הבי ג'יז 1969-1967

ברוכים הבאים לעולם של להקת הבי ג'יז בימי סוף הסיקסטיז, כשהיא הייתה אחת הלהקות המצליחות יותר בשטח. בניגוד לסרט הרשמי עם סיפור הלהקה (HOW CAN YOU MEND A BROKEN HEART) אני מביא לכם פה, לאחר איסוף ומחקר רבים, כרונולוגיה ובה הסיפור המעניין ולעתים גם עגום יותר, שנועד לשפוך אור אמיתי על שלושת האחים גיב ועל מי שעבדו לצדם.

חברי הלהקה:

בארי גיב - שירה, גיטרת קצב

רובין גיב - שירה, פסנתר, אורגן

מוריס גיב - שירה, בס, מלוטרון

וינס מאלוני - גיטרה

קולין פטרסון - תופים

רבות נטען כי שם הלהקה המצליחה הזו נלקח מראשי התיבות של שם האח הגדול בה - בארי גיב, אבל אין הדבר נכון כי האחים גיב סיפרו שלקחו את האותיות בי וג'י משמות שני חברים קרובים שעזרו להם בתחילת דרכם - ביל גוד ושדרן רדיו בשם ביל גייטס (לא איש המחשבים הידוע).

ב-3 בינואר בשנת 1967, עלו שלושת האחים גיב (בארי, רובין ומוריס מלהקת הבי ג'יז) על ספינה שחרטומה פנה מאוסטרליה לכיוון אנגליה. הם היו נחושים להצליח שם, שמונה שנים לאחר שמשפחת גיב עברה ליבשת הרחוקה.

בארי גיב: "עצרנו בדרך בהודו. אחר כך הגענו למזרח התיכון. שם טיילנו קצת במצריים והפירמידות. ומצאנו שם דברים מדהימים שנמכרו בשווקים המקומיים. שם קנינו בקבוקים של DEXEDRINE. משם הפלגנו הלאה בספינה אבל אפשר לומר שהראש שלנו לא הפליג אלא ריחף".

כשהגיעו הבי ג'יז לאנגליה, הגיע השיר SPICKS AND SPECKS למקום הראשון במצעד האוסטרלי. אבל בלונדון לא שמעו עליו כלל.

בארי גיב: "צעדנו ברחוב דנמרק, שזה רחוב קטן אך גדול מאד לכל מי שחיפש מו"ל של שירים. זה היה ה-רחוב שם. ברחוב זה פגשנו את המנהל של להקת THE SEEKERS ואת המנהל של קליף ריצ'ארד. כולם אמרו לנו שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו כי אופנת הלהקות תמה. התגוררנו בדירה עלובה והופתענו מאד כשאמא שלנו התקשרה מאוסטרליה לבשר לנו שמישהו בשם רוברט סטיגווד חיפש אותנו. לא ידענו כלל מי זה".

רוברט סטיגווד היה שותף בחברת NEMS של בריאן אפשטיין. הוא קיבל את המעטפה שנשלחה על ידי אבי הלהקה, התרשם מההרמוניות וזימן את האחים למשרדו (מה בדיוק קרה באותו רגע? תקראו על כך בספר שלי על הביטלס והתקופה, "ביטלמאניה!")

בארי גיב: "סטיגווד נראה רשמי מאד, עם פאות לחיים מוקפדות וחליפה יקרה. בפגישה עמו הוא העניק לכל אחד מאיתנו 200 ליש"ט כדי שנקנה לנו בגדים אופנתיים. לקחנו את הכסף והלכנו לרחוב קארנבי. אני קניתי גלימה של כומר, לבשתי אותה וכך חזרתי למשרדים של NEMS. כשנכנסתי למעלית נכנס איתי מישהו שהתחפש לקאובוי. היה זה אריק קלפטון שלבש בגדים של קאובוי. כך עלתה המעלית באיטיות לכיוון המשרד, כשבתוכה עומדים באופן הזוי כומר וקאובוי. אלו היו הזמנים".

ב-25 בפברואר 1967 פורסמה בעיתון NME מודעה על התקליטון הבריטי הראשון של הבי ג'יז. בעטיפה נראים שלושת האחים עם המתופף, קולין פטרסון, שזה עתה הצטרף. בביקורת על התקליטון בעיתון זה נכתב כי הוא "נשמע קצת מיושן אך עדיין טוב".

פטרסון: "הכרתי את הבחורים עוד קודם לכן, באוסטרליה, וכבר אז דיברנו על האפשרות שאצטרף אליהם. הגעתי לפניהם ללונדון במטרה לבדוק אפשרות לפתח קריירה כשחקן קולנוע, אבל עסק הקולנוע כה איטי שהבנתי שאצליח מהר יותר עם הבי ג'יז".

פטרסון היה סוג של שחקן ילד-פלא באוסטרליה, שהצליח בנעוריו, ושנים לאחר מכן ניגן בלהקת STEVE AND THE BOARD. עם פטרסון לצד האחים גיב, ניגשו הארבעה לבצע הופעת מבחן מול רוברט סטיגווד, בתאטרון סאביל בלונדון, כדי לבדוק האם הם מתאימים לצאת להופעות כלהקה.

רובין גיב: "ידענו שקולין יגיע לפנינו לאנגליה והוא חיכה לנו בתחנת WATERLOO כשהגענו לשם לראשונה. הוא דאג לבית הראשון בו גרנו שם, אבל האמת היא שלא הוחלט מראש שהוא יהיה המתופף שלנו. זה קרה באופן טבעי. היינו צריכים ללכת לאולפן הקלטות, הוא היה איתנו ולא היה לנו מתופף, אז ביקשנו ממנו להצטרף".

במרץ 1967 החלו הבי ג'יז להקליט הקלטות דמו בלונדון, באולפני פולידור. המטרה הייתה לסיים בניית שירים לתקליט שלם. הלהקה הייתה שם כשבוע כשבאחד הסשנים לפתע קרתה הפסקת חשמל שהציתה רעיון לשיר...

בארי גיב: "כשזה קרה, התיישבנו בחושך בחדר המדרגות בבניין האולפן והיה שם הדהוד מקסים שאיתו סיימנו לכתוב בהצלחה את השיר על אסון המכרה.

ב-7 במרץ 1967 נכנסו הבי ג'יז לאולפני IBC בלונדון, כדי להקליט את תקליט הבכורה שלהם באנגליה. אז הצטרף אליהם גם גיטריסט ושמו וינס מאלוני, שעבד עד אז למחייתו כמוכר בסוכנות רכב. מוריס הוא שהזמין אותו להקלטות.

מאלוני: "הייתי אז מיודד עם להקה אוסטרלית אחרת שהגיעה לאנגליה ושמה THE EASYBEATS. אחד מחבריה אמר לי לפתע שלהקה אוסטרלית אחרת, בשם הבי ג'יז, בדיוק הגיעה לעיר. איכשהו השגתי את המספר של הבי ג'יז ומוריס ענה לטלפון והזמין אותי להקלטה. הוא נתן לי כתובת ושאלתי גיטרה מהארי ונדה (חבר ה- EASYBEATS). נסעתי ברכבת לאולפן וביום הראשון הקלטנו את NEW YORK MINING DISASTER 1941".

לא היה אסון במכרה בניו יורק בשנת 1941, למרות שהיה אחד במקינטייר, פנסילבניה, שבו נהרגו שישה בני אדם. השיר, עם זאת, קיבל השראה מעורפלת מהטרגדיה שבדרום ויילס. ב-21 באוקטובר 1966 נהרגו 144 בני אדם, 116 מהם ילדים, כאשר פסולת של מכרה החליקה במורד צלע הר.

בביוגרפיה שנכתבה על הלהקה, מוריס גיב מצוטט כמי שאומר שהשיר הוא "גניבה מוחלטת מהביטלס", אם כי מאוחר יותר הוא חזר בו.

שיר נוסף שהוקלט, ויפתח את התקליט, היה TURN OF THE CENTURY. מוריס גיב אמר עליו:

"אני זוכר היטב את הצ'מבלו שהקלטנו בשיר הזה. רצינו את הכלי הזה כי שמענו את השיר MATTHEW AND SON, של קאט סטיבנס, שהיה בו את הכלי הזה. אבל כשהיינו באוסטרליה, לא יכולנו למצוא צ'מבלו עתיק שכזה. אז כשהקלטנו בלונדון, ביקשתי מרוברט סטיגווד שישיג לנו את הכלי הזה. הוא הבטיח לנסות ולמחרת חיכה לי באולפן הכלי היפהפה הזה ונדהמתי. ניגנתי את כל תפקידי הצ'מבלו בתקליט שלנו. זה היה כלי הנגינה החלומי ביותר שלי אז".

למעשה, בשיר של קאט סטיבנס זה לא צ'מבלו כי אם פסנתר מדגם TACK PIANO.

אחד השירים הבולטים שיהיה בתקליט נקרא EVERY CHRISTIAN LION HEARTED MAN WILL SHOW YOU, בין השאר בזכות צליל המלוטרון השופע בו. הוא הוקלט ב-11 באפריל 1967 - כשרוברט סטיגווד ביקר באולפן, עם שותפו ומנהל הביטלס, בריאן אפשטיין.

בארי גיב: "זה שיר שנוצר על המקום. אני זוכר שבנינו את השיר בעוד רוברט ובריאן מביטים בנו מלמעלה. עם מוריס במלוטרון ואנוכי בגיטרה - יצרנו את זה".

על ההשראה לשיר סיפר בארי לעיתון רקורד מירור: "כשהייתי ברומא, כתבתי שיר על החוויה שלי משם לתקליט שלנו. סגנון השיר מתאים לפסקול סרט על האימפריה הרומית. אני מאד אוהב לחקור היסטוריה - זה הדבר הטוב היחיד שהייתי בו בבית הספר. עזבתי את בית הספר בגיל 13. אין לי השכלה ואני הראשון להודות בזה".

ב-14 באפריל 1967 יצא התקליטון עם השיר NEW YORK MINING DISASTER 1941. התקליטון יגיע במאי 1967 למקום ה-12 במצעד המכירות הבריטי.

(כותרת ותמונת כתבה שפורסמה על הבי ג'יז בשנת 1967 בעיתון הארץ)

ב-17 באפריל בשנת 1967, הקליטה להקת הבי ג'יז את סשן הבי.בי.סי הראשון שלה. זה שודר לאחר מספר ימים בתוכנית הרדיו THE SATURDAY CLUB.

הלהקה נאלצה, כמו כל אמן או להקה אחרים שביקשו להקליט את שיריהם לבי.בי.סי, לעבור אודישן. הוועדה שבחנה אותה סיכמה בהתלהבות שהבי ג'יז בהחלט ראויה. באותו יום בו הקליטו הבי ג'יז ארבעה משיריהם לתוכנית, סיפקו שם האחים גיב גם קולות רקע להקלטה של להקה אחרת ושמה THE GNOMES OF ZURICH.

בארי גיב אמר בזמנו: "תוכניות כמו זו של הבי.בי.סי עוזרות לנו מאד להתגבש כלהקה מופיעה. יש לנו את וינס מאלוני הגיטריסט וקולין פטרסון המתופף, שמעבים את הצליל שלנו. זה היה כמו 'ובכן, הנה אנחנו שלושה אחים אבל אנחנו צריכים להיראות להקה, אז נוסיף עוד שניים'. התדמית הלהקתית הזו נבנתה על ידי המנהל שלנו, רוברט סטיגווד וזה כמובן מצליח".

ב-14 ביולי בשנת 1967 היה אמור לצאת באנגליה תקליט פופ-פסיכדלי מקסים ללהקת הבי ג'יז ושמו BEE GEES' FIRST. כך נכתב בויקיפדיה, אך האמת היא שהתקליט נדחה לצאת ב-28 בחודש, בגלל שציור העטיפה של קלאוס פורמן התעכב.

Turn Of The Century / Holiday / Red Chair Fade Away / One Minute Woman / In My Own Time / Every Christian Lion Hearted Man Will Show You / Craise Finton Kirk Royal Academy Of Arts / New York Mining Disaster 1941 / Cucumber Castle / To Love Somebody / I Close My Eyes / I Can't See Nobody / Please Read Me / Close Another Door

הרבה טועים לחשוב שזה אריך הנגן הראשון של האחים למשפחת גיב אך קדמו לו שני תקליטים שיצאו רק באוסטרליה, עת היו שלושת האחים שם.

בתוך העטיפה, שמציגה מתחת לתמונה עמם גם איור צבעוני מאת קלאוס פורמן (חבר של הביטלס והאיש שצייר להם את ריבולבר) מסתתרים שירים נפלאים, שרוח הביטלס מרחפת מעליהם.

הדמיון הסגנוני לביטלס הביא את עיתון דיסק לפרסם, עם יציאת השיר כתקליטון, שהוא נכתב בידי ג'ון ופול. על כך הגיב אז רובין ש'זה קישקוש מוחלט! תמיד כתבנו את השירים שלנו והתחלתי לכתוב אותם כבר בגיל עשר, עוד לפני ששני חברי הביטלס בכלל עלו על במה. אנשים יגידו את מה שבא להם אבל אם הם לא מאמינים, הם מוזמנים לשאול את אחיי'.

באותו עיתון דיסק גם פורסמה בהמשך ביקורת על תקליט זה: "קשה מאד להיות אובייקטיבי כלפי הבי ג'יז. כי תמיד יש במחשבה את התמונה של ג'ון לנון צץ לפתע, בשנת 1971, ומודיע לתקשורת שהוא עבד על כולם וכי הוא באמת כתב את שירי אותה להקה עם פול. אבל עדיין, זה לא יכול להיות רע, נכון? כל מה שנשמע דומה לביטלס שווה האזנה".

מוריס: "הבעיה היא שבכל ראיון שואלים אותנו תמיד את אותן השאלות. כמו למשל מקור השם שלנו או מה הן ההשפעות על המוסיקה שלנו. בנוגע להשפעות - כשאמצא מה הן, אשיב לכם. כל מי ששמענו עד כה השפיע עלינו בצורה זו או אחרת. ביל היילי היה מהראשונים שהשפיע עלינו, כשרק התחלנו להופיע בתור ילדים. חיממנו אותו באיזה תיאטרון והיינו אמורים לעשות 'תזמורת בצורת' לצלילי השיר YOUNG LOVE של טומי סטיל. אבל האידיוט שהיה אחראי על השמת התקליטון של סטיל להשמעה, שבר אותו בטעות. נאלצנו לעלות לבמה ולשיר באופן חי את השיר היחיד שידענו - LOLLYPOP.

הרבה הישוו אותנו לביטלס. אולי כי גדלנו במנצ'סטר, שלא רחוקה מליברפול. יכול להיות שמזג האוויר הקר הוא שהשפיע על כך. השירים שלנו נכתבים על ידי, עם רובין ובארי, אחינו הגדול. וינס הגיטריסט וקולין המתופף מציעים פה ושם רעיונות שאנו משתמשים בהם, אך נראה לי שהם נזהרים לא להיכנס לטריטוריית הכתיבה שלנו, כדי לא להרוס את הסגנון המוסיקלי. כרגע יש לנו כמאתיים שירים שמחכים להקלטה. כרגע אנו גאים מאד בשיר 'מאסאצ'וסטס', שלקח לנו רבע שעה לכתוב ושלושה טייקים להקליט. זה שיר נחמד וקליט אך התקליטון הבא שלנו, שייקרא WORLD, יהיה מורכב יותר. אנחנו משקיעים בו מאמץ רב יותר. אולי נוסיף לו כלי קשת. אני עדיין לא בטוח בנוגע לכך. החזרות שלנו על השירים נערכות כבר במהלך ההקלטות עצמן".

בשלב זה רובין נכנס לשיחה ולחש: "הסיבה העיקרית לכך היא שחזרות מוסיקליות, שנמשכות בדרך כלל מספר ימים, ימאיסו עלינו את השירים כשיגיע הזמן להקליטם. וזה אנו לא רוצים שיקרה".

ב-9 באוגוסט 1967 הקליטו הבי ג'יז שיר אחד ושמו MASSACHUSETTES. חברי הלהקה מעולם לא היו שם. השיר נועד במקור ללהקת THE SEARCHERS, כשבסוף החליטו האחים להקליטו בעצמם. בארי גיב: "לא רצינו להקליט את זה אבל המנהל שלנו התעקש".

רוצים להיות חברים במועדון המעריצים החדש של הבי ג'יז באנגליה? תמורת חמישה שילינג תקבלו תמונות חתומות, תג של הבי ג'יז ומכתב ברכה. מנהלת המועדון היא ג'ולי בארט.

רובין גיב סיפר שהשיר MASSACHUSETTES הוא סוג של ניצחון מר עבורו: "כשהשיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי נקלעתי לתאונת רכבת איומה בה כמעט נהרגתי".

ב-5 בנובמבר בשנת 1967, נסע רובין גיב עם חברתו, מולי, ברכבת ללונדון, שנקלעה לתאונה קשה שהרגה 51 אנשים ופצעה המונים.

אז נכנסתי לארכיון העיתונות שלי, נגשתי אל יום המחרת ושלפתי מספר פרטים על התאונה. תיכף נחזור גם לרובין גיב. מסתבר שהייתה זו פגיעה רצינית במסילת הרכבת שגרמה לרכבת, בקו HITHER GREEN, לסטות ולהתרסק בשעה רבע לשמונה בערב. רק הקטר נותר במקומו על הפסים. קרונות רבים מאחוריו התהפכו. הנהג ועוזרו נוקו מיד מכל אשמה ובעיתונים הבריטיים מיהרו לציין שזו תאונת הרכבת הקשה ביותר בעשר השנים האחרונות (מאז ה-4 בדצמבר 1957 בה התנגשו שתי רכבות). הגשם לא ריחם והיקשה על החיפושים של כוחות ההצלה בשעות החשכה. רבים מהניצולים ישבו בהלם ומיררו בבכי על כאביהם ויותר על הפחד מלגלות כי יקיריהם שנסעו איתם ברכבת אינם יותר בין החיים.

רובין מיהר להוציא את חברתו, מולי בת ה-19 (ובהמשך אשתו), מהקרון הפגוע. השניים עשו את דרכם בחזרה מהייסטינגס ללונדון אחרי שבילו את סוף השבוע בבית הוריה. ולעזור לאנשים רבים שנזקקו בשטח לעזרה. גיב, חודש לאחר מכן לרקורד מירור: "באותו רגע חשבתי על אלוהים. כי לא נפצעתי, תודה לאל, ולכן חשתי שתפקידי לעזור מיד לאחרים שנלכדו בהריסות. אבל תאונת הרכבת הזו השפיעה עליי מאד, בראיית החיים". לעיתון DISC סיפר אז: "שמעתי רעש מוזר ומיד אחריו התהפכנו. שלפתי את חברתי מתחת למושב וקפצנו מחלון החוצה". הוא אושפז לזמן קצר בבית החולים ושוחרר לאחר מכן למנוחה בבית הוריו.

תאונת הרכבת השפיעה עליו לכתוב גם את השיר REALLY AND SINCERELY, שתקליט הלהקה לתקליטה השני.

ב-25 בנובמבר 1967 הגיע התקליט הראשון של הבי ג'יז לשנה זו למקום ה-8 במצעד הבריטי ובדצמבר 1967 יצא התקליטון WORLD.

ינואר 1968 ובארי גיב נמצא בדירת מנהלו ביחד עם אחיו מוריס. שם הוא נח לאחר שהלהקה חזרה ללונדון מאיסטנבול לאחר שסיבוב ההופעות שם קוצר עקב 'תשישות עצבים'. כתב עיתון מלודי מייקר הבריטי בא להוציא ממנו שם כמה מילים.

בארי: "כיום זה לא הלהקות שמוכרות תקליטים אלא השירים. אם הסטונס היו מקליטים משהו רע - זה לא היה נמכר. קחו לדוגמה את להקת WARM SOUNDS. היה להם להיט בשם BIRDS AND BEES. אנשים קנו את השיר הזה בכמויות, אבל לאחר מכן לא קרה שם כלום. טוב שיש לנו מבחר גדול מאד של שירים להציע לקהל, שבינתיים אוהב אותנו מאד".

על עצירת סיבוב ההופעות באיסטנבול: "לא היה לנו רגע אחד לנוח בסוף השנה הקודמת. התיכנון שלנו היה לנפוש בחג המולד, אך העבודה גברה עלינו ומצאנו את עצמנו עובדים ללא הרף. ואז גילינו שהמנהל שלנו סגר לנו הופעות באיסטנבול. חשבנו שנטוס לשם ונצליח לנוח באיסטנבול לפחות יום אחד. אבל התמוטטנו שם ונאלצנו להגיע לבית חולים לבדיקה. לאחר מכן שיחררו אותנו משם כדי להופיע. בסוף התמוטטנו".

על הלהקות העכשוויות: "אני חושב שלהקות כמו TRAFFIC ו-CREAM יהיו גדולות מאד השנה. CREAM תהיה להקת הבלוז מס' אחת בעולם השנה. כך אני צופה. אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע השנה. אם ניכשל, נמצא לנו מטרה חדשה ונכוון אליה. אין רגע אחד בו אפשר ליהנות מהפסגה. זו טעות איומה שעלתה ללהקות רבות ביוקר, כי אפשר ליפול משם במהירות הבזק. אנחנו היינו ברי מזל עד כה ולמזלנו לא הציבו מישהו מאיתנו ככוכב בלהקה על חשבון השאר. ללהקה יש סיכוי קטן יותר להיפגע מהקהל, שיכול להיות הפכפך באופן ברוטאלי".

בינואר 1968 יצא התקליט השני של הבי ג''יז באנגליה - HORIZONTAL. בסוף מרץ הוא יגיע במצעד הבריטי למקום ה-16.

World / And The Sun Will Shine / Lemons Never Forget / Really And Sincerely / Birdie Told Me / With The Sun In My Eyes / Massachusetts / Harry Braff / Day Time Girl / The Earnest Of Being George / The Change Is Made / Horizontal

בזמנו קיבל התקליט תגובות מעורבות מהמעריצים. יש בו אווירה אפלה יותר מאשר רוב אלבומי הבי ג'יז, אם זה במילים או בצליל. שום דבר לא קל ועליז פה, אפילו לא שירי ה"נונסנס", שבהם לימונים מנסים לשכוח והקהל גאה לראות את הארי בראף מנצח במירוץ מכוניות.

אפרופו השיר HARRY BRAFF, בארי גיב סיפר: "זה נכתב במהלך לילה שיכור. הבחור שפעם היה נשיא פולידור רקורדס באנגליה הזמין אותנו לבוא אליו הביתה. הבחור הזה באמת יכל להפיל אותנו, אז לא הייתה לנו ברירה. בילינו את כל היום והלילה בבית של הבחור הזה והוא היה שיכור כלוט. כולנו היינו שיכורים בסוף הלילה. 'הארי בראף' בא מזה. באמצע הלילה, כשחזרנו מהבית של הבחור הזה, הלכנו והערנו את המנהל שלנו, רוברט סטיגווד, בדירה שלו בלונדון, והוצאנו אותו מהמיטה בשלוש לפנות בוקר, כדי שנוכל לשיר לו את השיר הזה. זה מדהים כמה אתה יכול להיות נלהב".

ההוצאה האמריקאית של האלבום הייתה שונה מעט בעיצוב העטיפה, ממה ששוחרר במקומות אחרים בעולם.

בהשוואה לאלבום הקודם שיצא ללהקה, BEE GEES 1ST, השירים נשמעים פה קצת יותר קרובים לעיבודים השורשיים של הלהקה, למרות התוספות האולפניות של מוריס גיב, שהיה אז הבסיסט וגם מוח מוסיקלי חזק מאד בהרכב. שני אחיו, בארי ורובין, נשמעים שונים באופן מובהק כאן, וקולם חזק וברור.

בשלב הזה כבר עלתה ההשפעה שבלהקה מצד הגיטריסט וינס מאלוני והמתופף קולין פטרסן, שלא תמיד נראתה טוב בעיניו של רובין גיב. "הייתי ממש נטוע אז בבלוז," הודה וינס הגיטריסט, "וקולין - שעסק בעיקר בג'אז - אהב את זה. רובין בהחלט לא אהב. היו לי בעיקר בעיות עם רובין לגבי זה ובסופו של דבר, הם צדקו כי הבי ג'יז לא הייתה 'להקת בלוז'...".

"עשינו הרבה מההפקה באלבום הזה בעצמנו", אמר אז בארי. "הרבה יותר מאשר באלבום הראשון. יש הרבה שירים באלבום הראשון שלא היינו עושים עכשיו, אז אני מניח שהאלבום השני הוא התקדמות. אנו מנסים להתקדם באופן טבעי מבלי להביא דברים מגוחכים למען צלילים שונים. באלבום החדש, יש יותר מהלהקה ודברים פחות מתוזמרים מאשר בתקליט הראשון שלנו. לא השתנינו כל כך מאז האלבום הראשון! אנחנו עדיין נמשיך לעשות את אותו סוג של מוסיקה. אין פה הרבה מילים עם מסרים נוקבים, לא כמו דילן או מישהו כזה. אנשים מוצאים שיותר כיף לחיות בפנטזיה. תסתכלו על רוב האנשים; הם מתעוררים בבוקר והם אומרים, 'היום אני הולך להתמודד עם העולם', ואחר הצהריים הם מוכנים להתאבד! הם שונאים את המציאות".

אבל המציאות היא שהראתה שמבקרי המוסיקה לא התרשמו מהתקליט. "להבין את הבי ג'יז זה להבין הרבה על בנאליות חסרת חן ונדושה", כתב ג'ים מילר ברולינג סטון. מבקרים ציירו לעתים קרובות את הבי ג'יז כלהקה מזויפת. הקו בעיתונות גרס שהבי ג'יז איכשהו פעלו ברמת אותנטיות נמוכה יותר מאשר להקות אחרות עם המכירות שלהן. השקפה זו החזיקה מעמד באופן בלתי הוגן כלפי הלהקה, מבלי להבין את המוסיקה הנהדרת שלה אז.

כמו שנאמר, יש לך עשרים וחמש שנים לעשות את האלבום הראשון שלך, ופחות משנה לעשות את השני שלך.

בינואר 1968 הופיעה להקת הבי ג'יז את הופעתה הראשונה בארה"ב. ההופעה נערכה באולם CONVENTION CENTER שב-ANAHEIM שבקליפורניה. לא תאמינו מי עוד היה שם...

באותו יום נערכו שתי הופעות של הבי ג'יז והכרטיסים כמעט נמכרו כולם. אמני החימום היו להקת הרוק הכבדה, ואנילה פאדג' ולהקת הפופ הרך, ספאנקי והכנופיה שלנו. בקהל נראו חברי להקת האמהות והאבות, המאנקיז, הצבים ובופאלו ספרינגפילד.

בארי גיב לאחר האירוע, לעיתון הנוער TEENSET: "מה שהכי הדהים אותנו הוא שכשעלינו להופעה השניה והתזמורת מחאה לנו כפיים. זה לא קרה לנו באנגליה".

להקת הבי ג'יז קיבלה מהמפיקים המקומיים על הופעותיה 15,000 דולר, שמתוכם שילמה עבור השכרת התזמורת, שמנתה שלושים נגנים, כדי לשחזר את הצליל האולפני שלה.

בינואר 1968 יצא התקליטון WORDS והיה זה כדורגלן הצמרת של מנצ'סטר יונייטד, ג'ורג'י בסט, שידע היטב על עולם הרוק ובא להעניק ביקורת בעיתון מלודי מייקר הבריטי על כמה תקליטונים. הנה דעתו על השיר החדש הזה של הבי ג'יז:

"השיר הזה לא טוב כמו הקודם שלהם על מאסצ'וסטס. נשמע כאילו הלהקה הזו חוזרת על הנוסחה שמצאה. אין התקדמות בשיר הזה. עם זאת, אני לא מכיר מישהו שיכול לשיר באופן טוב שכזה".

רובין גיב: "השיר משקף מצב רוח, זה נכתב לאחר ויכוח. בארי התווכח עם מישהו, אני התווכחתי עם מישהו, ובמקרה היינו באותו מצב רוח. הוויכוחים היו על שום דבר. הם היו רק מילים. על זה עוסק השיר; מילים יכולות לשמח אותך או מילים יכולות לגרום לך להיות עצוב".

השיר נכתב במקור לסרט בשם THE MINNI-AFFAIR, במטרה שקליף ריצ'רד ישיר אותו. זה כמובן לא קרה בסוף.

בארי גיב, שבשיר זה שר לראשונה לבדו ללא תמיכה ווקאלית מאחיו: "אני זוכר את סשן ההקלטה כל כך ברור. רובין ואני היינו באולפנים בשעה 9 בבוקר, ורובין המשיך להירדם מעל הפסנתר. רציתי שהוא יכתוב את חלק הפסנתר של השיר וינגן את זה בגלל שאני לא ממש פסנתרן, אבל הוא פשוט לא הצליח לפקוח עיניים, אז בסופו של דבר עשיתי את זה בעצמי".

מוריס גיב: "גילינו בטעות את הצליל בשיר הזה. משהו שכיוונתי בכפתורים גרם לפסנתר להישמע כאילו זה עם 40 פסנתרים שניגנו בו זמנית". טכנאי ההקלטה, דיימון ליון-שו, טען שהוא זה שיצר את הצליל המיוחד באולפן. היו אחרים שם ששללו את גרסתו ללקיחת הקרדיט.

ב-17 במרץ 1968 שודרה בארה"ב התוכנית הפופולרית מאד של אד סאליבן, הפעם עם להקת הבי ג'יז.

רובין גיב סיפר אז על רגע של לחץ: "מוריס ננעל בשירותים של מלון רג'יס ורק הרגע הוצאנו אותו בזמן להגיע לתוכנית". התוכנית של סאליבן הכירה את אלביס והביטלס למיינסטרים האמריקאי. זה היה באותה תקופה הבידור החשוב ביותר שם. אבל סאליבן נראה בתרדמת ולא נלהב במיוחד כשהבי ג'יז הגיעו להופיע אצלו.

"אני חושב שלאד היה סוג של דמנציה", אמר רובין, "כי הוא הציג אותנו במילים, 'ועכשיו, להקה נהדרת מאנגליה: קארי גרנט!'..." אבל למעשה, סאליבן הציג את הלהקה כ"הלהקה המושכת הבי ג'יז עם הסולן בארי גיב".

חברי הלהקה התבאסו שסאליבן לא הציג אותם כלהקה אלא כנגני ליווי לבארי גיב, שאמר: "נראה שהוא באמת לא ידע מי אנחנו. הוא היה אומר דברים לא הגיוניים, ההצהרות המוזרות האלה, כאילו משהו לא בסדר איתו".

הלהקה העמידה פנים בלי עניין לנגן לפי השיר המוקלט שהושמע כפלייבק, חוץ משירה חיה של בארי. שני שירים בוצעו בתוכנית - WORDS ו- TO LOVE SOMEBODY. חברי הלהקה נראו מתוחים ונבוכים מדי שם. רובין ישב באי נוחות ליד הפסנתר, חיוך מאולץ על פניו כשכולם נראו נוקשים.

במרץ 1968 יצא תקליטון עם השיר JUMBO. זה הגיע רק למקום ה-25 במצעד הבריטי.

בארי גיב: "הותקפנו על כך שלא שינינו את הסגנון שלנו. ובכן, תזכרו שאנחנו כותבים את כל החומר שלנו. אנחנו מנסים לכתוב מילות שיר יוצאות דופן, אבל ברור שיש לנו נטייה לסגנון מסוים של שיר. הסינגל שלנו היה אמור להיות THE SINGER SANG HIS SONG, כצד המוביל בתקליטון, אבל שמענו לביקורת והצד הראשון הוקדש ל- JUMBO, שהוא שינוי כיוון מובהק עבורנו".

בעיתון הארץ נכתב אז: "מה קורה ללהקת הבי ג'יז? זאת שואלים את עצמם אנשי עולם הפזמונים בבריטניה. האם זה סופה של הלהקה שזכתה לתואר 'ממשיכת דרכן של החיפושיות'? או שמא סובלים חבריה ממשבר להיטים זמני? כי בעוד גל הפופולריות של האוסטרלים גואה בגרמניה, שוככת התלהבותם של מעריציהם הבריטים. אין מדד נאמן יותר להצלחת להקה ממצעד פזמונים. והנה, אם נבחן את המצעד הבריטי, ניווכח לדעת כי מאז הגיע הפזמון 'מסצ'וסטס' אל המקום הראשון, לא הצליחו הבי ג'יז להעמיד להיט אמיתי נוסף".

ב-10 ביולי בשנת 1968, הקליטה להקת הבי ג'יז את השיר I'VE GOTTA GET A MESSAGE TO YOU.

בארי גיב סיפר על הסשן הזה בשנת 2006: "את השיר הזה כתבנו שלושתנו ביחד. אני זוכר בוודאות שלא הקלטנו בתחילה את הפזמונים של השיר בהרמוניה. המנהל שלנו, רוברט סטיגווד, התקשר אלינו בשעה 23:00 וציווה עלינו לחזור לאולפן כדי לשיר את זה בהרמוניות. אז נאלצנו לחזור לאולפן בשעת חצות".

השיר, שנכתב על ידי בארי ורובין גיב, מספר על אסיר שנשארו לו מספר שעות לחיות לפני הוצאתו להורג. אותו אסיר מבקש מזה שיוציאו להורג, שיעביר ממנו בדחיפות מסר אחרון לאשתו.

ב-1 בספטמבר 1968 הייתה אמורה להיות ההופעה האחרונה של הבי ג'יז בסיבוב הופעות אמריקני.

ההופעה בוטלה ומאלוני הגיטריסט גילה: "מה שנאמר לנו אז, כסיבה לביטול, הוא שאנשים אהבו להקשיב למוסיקה שלנו, אך הם לא ממש רצו לבוא ולראות אותנו שם. אני לא יודע אם זו הייתה האמת".

בספטמבר 1968 יצא התקליט IDEA. בתחילת נובמבר הוא יגיע למקום ה-4 במצעד הבריטי.

Let There Be Love / Kitty CanIn / The Summer Of His Years / Indian Gin & Whisky Dry / Down To Earth / Such A Shame / Idea / When The Swallows Fly / I've Decided To Join The Airforce / I Started A Joke / Kilburn Towers / Swan Song

בארה"ב יצא התקליט גם עם השיר I'VE GOTTA GET A MESSAGE TO YOU, שלא נכלל בהדפסה הבריטית.

ברולינג סטון נכתב אז בביקורת על התקליט: "להבין את הבי ג'יז זה להבין הרבה מה זה דבר בנאלי, ללא חן, מלודרמטי ונדוש. זה בהכרח אומר שלבי ג'יז יש שורשים עמוקים באחד התחומים הכי מוזנחים של מוסיקת ​​הרוק - הבלדה הרומנטית הפופולרית. לבסוף נאמר שבאזור הנבחר שלהם, עם מכלול הבלדות הרומנטיות המוסכמות, הבי ג'יז הם מאסטרים מרשימים של המורשת שלהם אבל הם לא מצליח לבצע היטב את שיריהם. הבי ג'יז הם לביטלס כפי שקליף ריצ'רדס היה לאלביס פרסלי. מטבע הדברים נותרה השאלה האם בלדת הרוק הרומנטית שווה תחיית מתים רצינית. בתנועה המוסיקלית הגדולה יותר של זמננו, תשומת לב אינטנסיבית כל כך לצורה מוגבלת הקשורה כל כך לערכים מוסיקליים דקדנטיים חייבת להיראות רגרסיבית. בעוד שהבי ג'יז אינם הביטלס, יש להם את היכולת לעשות מדי פעם את הבחירות הנכונות באזור הרוק שבחרו. זה סוג של יכולת שאין להתעלם ממנה".

ב-5 בנובמבר 1968 הגיע השיר ONLY ONE WOMAN, של הצמד MARBLES, למקום החמישי במצעד הבריטי. אלו הם הזמרים גרהאם בונט וגרהאם גורדון. השיר נכתב על ידי הבי ג'יז, שגם ניגנו בהקלטתו.

בנובמבר 1968 נודע כי וינס מאלוני הגיטריסט עוזב את הבי ג'יז. רוברט סטיגווד הודיע לתקשורת ש"מאלוני מעדיף לנגן את הבלוז ולכן ייפרד מהלהקה אחרי סיבוב ההופעות בגרמניה. מוריס ינגן מעתה בהקלטות גם את הגיטרה המובילה".

מאלוני: "לא הסתדרתי עם יו, אביהם של האחים. הוא תמיד התייחס אליי כאל אאוטסיידר, עד שהרגשתי שאינני מסוגל להמשיך להיות חלק מזה. רציתי לנגן מוסיקה שונה, לכתוב את שיריי ולהפיק. כשהייתי על הבמה, חשתי אשם כשמחאו לי כפיים, כי לא תרמתי דבר משמעותי ללהקה. מחוץ לבמה שילמו לי כשלמעשה רק ישבתי ולא עשיתי דבר בעוד האחים גיב עבדו קשה בלכתוב שירים".

הבי ג'יז הופיעו בגרמניה כשבינתיים נמסר בעיתוני הפופ של אנגליה שמאלוני כנראה יחתום עם חברת אפל של הביטלס, ברגע שיעזוב את הבי ג'יז. הופעתו האחרונה של מאלוני עם הבי ג'יז תיערך בגרמניה, ב-1 בדצמבר 1968.

נמסר אז שהלהקה לא תחפש גיטריסט במקומו. בגלל עזיבתו של מאלוני הוחלט להקפיא את תהליך הפקת הסרט של הלהקה, "המתופפים הקטנים של לורד קיצ'נר", כי היה צורך להוציא מהתסריט את תפקידו של הגיטריסט.

בארי גיב לעיתון NME: "וינס היה מעריץ של מוסיקת הבלוז מאז שהצטרף אלינו. הוא חש חנוק כי כולנו מתעניינים רק במוסיקה מסחרית וזה לא טוב שיש לך בלהקה מישהו שאינו זורם איתך. ברור שעזיבתו היא אבידה גדולה בשבילנו".

מאלוני הצטרף בסוף, לאחר עזיבתו, ללהקת "אשטון, גארדנר ודייק". לעיתון DISC הוא אמר: "זה קל ללהקה הזו עכשיו להשיג הופעות בזכות העובדה שהייתי בבי ג'יז. בנוגע לבי ג'יז - או שהם יהיו ממש גדולים או שהם יעלמו ממש עכשיו".

בסוף נובמבר 1968 הופיעה להקת CREAM את הופעת הפרידה שלה ברויאל אלברט הול בלונדון. רוברט סטיגווד, שניהל גם אותה, קיבל שם שיחת טלפון מבארי גיב שהודיע לו כי גם הבי ג'יז מתכוונים להתפרק. אל תדאגו, הוא יתחרט על הודעתו במהרה.

בארי גיב לעיתון NME: "בינואר נוציא אלבום כפול ובטח כולם יגידו שאנחנו רוכבים על גל הצלחת האלבום הכפול החדש של הביטלס. אנחנו רוצים להוציא אלבום כפול כי יש לנו הרבה רעיונות. לא יהיו אפקטים אלא בלדות עם מסרים מרגשים. לאלבום יקראו MASTER PEACE. המילה MASTER היא כמאסטר שעושים מהקלטה. גם העטיפה תהיה יוצאת דופן, מקטיפה אדומה ועם כיתוב זהב".

תגידו מזל טוב לרובין גיב שנישא ב-4 בדצמבר 1968 למולי, במשרד הרישום CAXTON HALL בלונדון.

ב-21 בדצמבר 1968 דיווח עיתון דיסק אנד מיוזיק אקו, שהושלמו ההקלטות לאלבום הבא של הבי ג'יז, שייקרא בסוף ODESSA.

באותו יום יצא בארה"ב תקליטון עם שיר מהתקליט IDEA ושמו I STARTED A JOKE. השיר הזה עוסק במישהו שעשה או אמר משהו לא בסדר, מה שגורם לניכור מצד כל הסובבים אותו. עם שורת הפתיחה, "התחלתי בדיחה, שגרמה לכל העולם לבכות", ואחריה, "התחלתי לבכות, מה שגרם לכל העולם לצחוק". התקליטון לא יצא באנגליה.

רובין גיב: "זה שיר מאד רוחני. המאזינים צריכים לפרש את זה בעצמם - ניסיון מצדי להסביר את זה יגרע מהשיר".

ב-28 בדצמבר 1968 התארח מוריס גיב בתוכנית הטלוויזיה של הזמרת לולו, ששמחה לבשר לצופים שהם מאורסים. השניים נפגשו לראשונה מאחורי הקלעים בצילומי תוכנית הלהיטים הבריטית, טופ אוף דה פופס.

ב-30 בדצמבר 1968 שהה בארי גיב בסידני, אוסטרליה, כששודדים גנבו מהסוויטה שלו במלון תכשיטים ומצלמות, בשווי 8,000 ליש"ט. ביום הראשון של 1969 ימצאו שוטרים מקומיים את האבידה ושלושה אנשים בני 18 יואשמו בגניבה ובהמשך יקבלו עונש של שנתיים מאסר.

ב-14 בפברואר 1969 יצא באנגליה התקליטון FIRST OF MAY. בצדו השני נמצא השיר LAMPLIGHT.

אבל באותם ימים לא נרשמה הרמוניה במחנה הבי ג'יז. התקליטון גרם לרובין להתעצבן מאד ולהביע את מורת רוחו בפני התקשורת: "אני לא אוהב את מה שקורה פה. השיר LAMPLIGHT היה צריך להיות השיר המרכזי בתקליטון ולא להידחף לצד השני והמשני שבו. אלך אפילו רחוק מזה ואשלוף החוצה את כל השירים שכתבתי לאלבום הבא שלנו. ככה זה כשהמנהל שלנו, רוברט סטיגווד, עושה את מה שבא לו ולא מוכן לדבר איתי, פנים מול פנים. אני משוכנע שהשיר LAMPLIGHT יכול להיות להיט גדול מאד. מעולם לא טעיתי לגבי שירים בתקליטונים".

בארי גיב: "היחיד שמחליט על שירים שלנו לצאת כתקליטונים זה רוברט סטיגווד. הוא קובע - גם אנחנו מרגישים אם מדובר בשיר שיצליח או לא. אני יכול לבחור שירים לאחרים כתקליטונים, אך לא עבורנו. ממש כמו שעשיתי עם הצמד MARBLES".

ב-18 בפברואר בשנת 1969, התחתן חבר הבי ג'יז, מוריס גיב בן ה-19, עם הזמרת לולו בת העשרים.

החתונה נערכה שבועות ספורים לפני ההופעה של לולו באירוויזיון.

לולו: "חשבתי שמוריס חמוד. הוא לקח אותי לדייט ואף פעם לא ציפיתי שיגיע מזה הרבה, אבל למעשה מערכת היחסים בינינו גדלה. אבל להפוך את מה שהיה בינינו לקשר קבוע היה הדרך השגויה לתאר את מה שקורה בינינו. התנהלות לא יציבה עשויה לסכם טוב יותר את הדרך שבה נפלנו זה עם זה".

בני הזוג התחתנו בג'רארדס קרוס, עיירה בבקינגהמשייר, אנגליה ונאלצו לדחות את ירח הדבש שלהם במקסיקו עקב הופעתה של לולו באירוויזיון.

לולו קיוותה לשמור על תכניות החתונה שלה בסוד, אבל כ-1,000 אנשים מילאו את שטח הכנסיה. כמה צעירים נפגעו כשהקהל, שחיכה שעה, זינק קדימה כאשר לולו הגיעה ברולס רויס ​​הירוק שלה, באיחור של 20 דקות. היא נדהמה כי כך והתחננה שיאפשרו לה לעבור.

המשטרה יצרה חלל כדי לאפשר לכלה להגיע לכנסייה, כשמוריס המתין בפנים עם השושבין שלו, אחיו התאום רובין, שנישא שלושה חודשים לפני כן.

בארי גיב, האח הכור בלהקה, הגיע 10 דקות לאחר מכן, לאחר שהתנגד מוקדם יותר לחתונה ואמר שהזוג צעיר מדי.

לאחר טקס שארך חצי שעה, בראשותו של הכומר גורדון הריסון, נלכד הזוג הטרי בכנסייה למשך 10 דקות נוספות עד שפונה שביל למכונית הממתינה שלהם. הם בילו כמה דקות בבית הוריו של החתן בן ה-19 בג'רארד קרוס לפני שנסעו ללונדון לקבלת הפנים שלהם. לולו אמרה שהיא רוצה לצמצם את עומס העבודה שלה כדי להתרכז במשפחתה וללדת הרבה ילדים.

למרבה הצער, הדברים לא הסתדרו עבור הזוג הנוצץ, שכן נאמר כי מוריס נאבק באלכוהוליזם באותה תקופה.

לולו: "חשבנו שאנחנו מלך ומלכת העולם והיינו מדהימים. השתייה הייתה חלק מזה, אבל לא היינו צריכים להתחתן מלכתחילה. היינו צריכים לקיים רומן ותו לא. החלטתי שזה חייב להיגמר. הוא לא רצה שזה ייגמר וזה כאב לו. לגמרי אהבתי והערצתי אותו אבל... מאוהבת בו? כנראה הייתי מאוהבת ברעיון של להתאהב". מוריס טען כי לא היה מאוהב בלולו מלכתחילה אלא אהב את שמחת החיים שלה. הם התגרשו בשנת 1974 והלכו כל אחד לדרכו.

המריבה בין רובין גיב ורוברט סטיגווד, בגלל התקליטון FIRST OF MAY, מחריפה.

ב-8 במרץ צוטט סטיגווד בעיתון DISC: "ברור שלרובין יש מריבה איתי בענייןן התקליטון האחרון, אך מעולם לא הוצאתי תקליטון שכל חברי הלהקה היו מרוצים ממנו". בינתיים רובין התחיל להקליט חומרי סולו וב-15 במרץ הודיע למנהלו שאינו מעוניין יותר בקשר עמו.

ב-17 במרץ 1969 דיווח עיתון "דיסק" שרובין גיב שינה את מספר הטלפון שלו כדי להרחיק את עצמו מהלהקה. מהנהלת הלהקה נמסר שרובין לא יכול לעזוב כי יש לו עדיין חוזה בר תוקף בלהקה לשלוש השנים הבאות.

באותו עיתון דווח לאחר מכן כי רובין נפגש עם רוברט סטיגווד, מנהל הלהקה, כדי לדון בעניין עזיבתו את הלהקה. מיד לאחר מכן הודיע סטיגווד כי בכוונתו לתבוע את רובין.

ב-22 במרץ 1969 דיווח עיתון מלודי מייקר שרובין גיב מתכוון לפצוח בקריירת סולו. בארי גיב ממהר להגיב שבכוונתו להמשיך כבי ג'יז, עם מוריס ועם קולין פטרסון המתופף.

ב-30 במרץ בשנת 1969 יצא האלבום הכפול של הבי ג'יז, שנקרא ODESSA. ב-5 באפריל הוא נכנס למקום ה-10 במצעד הבריטי ואחרי שבוע אחד בלבד הוא כבר לא צעד יותר.

Odessa (City On The Black Sea) / You'll Never See My Face Again / Black Diamond / Marley Purt Drive / Edison / Melody Fair / Suddenly / Whisper Whisper / Lamplight / Sound Of Love / Give Your Best / Seven Seas Symphony / With All Nations (International Anthem) / I Laugh In Your Face / Never Say Never Again / First Of May / The British Opera

הלהקה הגיעה ליצירת האלבום הזה כשהיא תשושה ברמות קשות. חבריה היו על סף קריסה נפשית ופיזית, כתוצאה מסיבובי הופעות והקלטות בלתי פוסקים.

הרעיון המקורי היה לעשות אלבום בסגנון פופ-אופרה והשמות המקוריים שהוצעו לקונספט הזה היו AN AMERICAN OPERA ולאחר מכן MASTERPEACE. הבעיה הייתה שחברי הלהקה לא ישבו ברצינות כדי לשרטט קו עלילתי לקידום העניין והתוצאה בלבלה את הקהל. מאז זכה האלבום לשבחים בשל השילוב הנועז שלו עם רוק, פופ, קאנטרי, בארוק, אופרה ומוסיקה קלאסית. הוא יצא לאור, כמובן, לפני שלהקת המי הוציאה אופרת-רוק ושמה "טומי".

בארי גיב: "הרעיון לעשות אלבום כפול לא היה בחירה של הלהקה, אלא של המנהל שלנו, רוברט סטיגווד. רוברט רצה אלבום כפול ולא ידענו למה. אני חושב שזו הייתה בעצם עסקה פיננסית. אם נעשה אלבום כפול, כולנו מרוויחים יותר כסף. ובכן, כולנו - חוץ מהלהקה עצמה... אלבום בודד היה יכול להיות מושלם פה. פשוט נראה לי שיש יותר מדי דברים לא כל כך טובים בו".

כך פורסם אז בביקורת במלודי מייקר על האלבום: "מצב הרוח של יצירה מונומנטלית זו הוא בעצם של ייאוש ושממה. צלילי כלי הקשת עולים על הלחנים של האחים גיב, שלעתים קרובות הם אכן טובים מאוד. יש בהם תחושה של דרמה ואהבה לצייר נושאים גדולים - אסונות או אירועים מטלטלים בעולם. לא כל המנגינות בקצב איטי. חייבים לברך את המעבד ביל שפרד על הקטעים המוזיקליים שלו המתמודדים עם כל מצבי הרוח של בי ג'יז. הבי ג'יז יכולים להיות גאים בהישג שלהם, הוא נע קדימה לאורך מסלול שונה לחלוטין מהניסויים ה'מחתרתיים' הבסיסיים, והוא שווה באותה מידה".

בזמנו סיפר פטרסון המתופף את דעתו על האלבום הזה לעיתון רקורד מירור: "אנשים מאד רגשניים כלפינו. או שמאד אוהבים אותנו או ששונאים אותנו. טרם הגענו למצב בו ישבחו כל דבר שלנו. לכן עלינו להמשיך ולהיות מסחריים. אני די שמח עם האלבום שהוצאנו. ברור שלא כל השירים שבו מוצאים חן בעיני. זה טבעי כשיש לך אלבום כפול. יש המון שירים, אך באופן כללי זה מראה כי אנו מתקדמים. יש שיר אחד שממש מאכזב אותי והוא נקרא EDISON. הוא נשמע יותר מדי כמו הבי ג'יז, כשהם היו באוסטרליה, אבל אני שמח שיש גיוון רב באלבום. התיכנון המקורי היה להקליט את זה בארה"ב והקונספט היה אמור להיות בו על אמריקה וצורת החיים בה. השירים שאני מעדיף בו הם השירים שיש לי יד בהפקתם. אין לי מושג מה מהם יהפוך ללהיטים, כי בזמנו חשבתי שהשיר I STARTED A JOKE לא יהפוך ללהיט ושגיתי. אני מאמין שהכשרון של האחים גיב עוד לא הגיע למיצוי".

במלודי מייקר פורסם אז על המשבר בלהקה:

"רובין גיב יעזוב את הבי ג'יז. זה המשבר השני שנרשם לאחרונה במחנה הלהקה, אחרי שבארי גיב הודיע כי לא ישתתף בסרטה המלא של להקתו, שצילומיו אמורים להתחיל בקרוב. שם הסרט הזה אמור להיות 'בניו הקטנים המתופפים של לורד קירשנר'. רובין לא מרוצה מבחירת השיר כתקליטון הנוכחי של הבי ג'יז וגם לא ממקומו בלהקה. ברצונו עתה לצאת בסולו וגם לפתוח משרד אמרגנות. מטעם משרד הלהקה נמסר כי טרם קיבלו הודעה מרובין על רצונו לעזוב אבל הוא חתום עימם על מסמכים שנשארו שנתיים עד שיפוג תוקפם".

ב-3 במאי 1969 פורסמו דבריו של בארי גיב בעיתון NME: "אם רובין רוצה לחזור, נקבל אותו בזרועות פתוחות, אבל לא אדבר איתו לפני שהוא קודם ידבר איתי. אין לי מושג מה קרה לו שהוא ככה מתנהג. התקשרתי אליו ונאמר לי להתחפף. הוא לא מוכן לדבר איתי. אני עדיין סבור שהוא זמר טוב ממני".

ב-26 במאי 1969 ריסק מוריס גיב את הרולס רויס שלו בתאונה. הוא שבר את אפו ונפצע בפניו.

ביוני 1969 יצא בארה"ב (ואחר כך בשאר העולם) אוסף הלהיטים הראשון של הבי ג'יז.

בעיתון להיטון נכתב בזמנו בביקורת על אלבום זה: "בסך הכל, תריסר להיטיה הידועים והמוצלחים ביותר של אחת הלהקות המקוריות והמיוחדות ביותר בימינו, שהצליחה לשמור על טון להיטים רגוע בסוף המאה העשרים הקצבית והרועשת. תקליט מצוין של להקה מצוינת, שיהפוך במהירות לתקליט פופ קלאסי".

קולין פטרסון: "אנחנו כרגע בשלב מאד חשוך בבי ג'יז. אישית, אני לא רואה את הלהקה מצליחה להמשיך בלי רובין. אין לי קשר למריבה הזו. זה עניין משפחתי".

בארי גיב: "אנחנו מוכנים לעשות עכשיו אודישנים למישהו שישיר במקום רובין. זה אולי ידהים אנשים, אך חשבנו לצרף אלינו את ג'ק ברוס במקום רובין. דיברנו עם ג'ק אבל הוא חשש שזה לא סוג המוסיקה שלו. מי שרוצה להיבחן עבורנו - מוזמן".

ב-27 ביוני 1969 יצא תקליטון הסולו הראשון של רובין גיב, עם השיר SAVED BY THE BELL.

באמצע אוגוסט לא היה הרבה נחת במחנה להקת הבי ג'יז. יו גיב, אביהם של האחים גיב, מסר לרקורד מירור:

"לא הצלחתי לדבר עם רובין מזה שלושה חודשים. האנשים מסביבו חתכו אותו מכל קשר שהיה לו עד אז, כולל אותי ואת אמו. על הפרידה שלו מאחיו בלהקה קראתי לראשונה בעיתונים. כשניסיתי לתפוס אותו, הוא נעלם לגמרי ואני ממש זעמתי על כך. כשניסיתי להגיע לביתו של רובין, נתקלתי בטריקת דלת בפרצופו. מאז הצלחתי לשוחח עמו רק במשך עשר דקות שבהן שמעתי בקולו כי הוא לא מאושר כלל וכלל. אני אביו וקיוויתי שיגיע לדבר עמי בנוגע לכל בעיה. תמיד רציתי שירגיש בי כי יש לו על מי לסמוך. אולי האשמה במצב הנוכחי תלויה גם בי. אני לא יודע. אני מאד עצוב ואשתי שבורה מזה לחלוטין. הדלת פתוחה ואנו מתפללים שרובין יחזור בו. אנחנו ממש מודאגים כעת".

באוגוסט 1969 נודע כי קולין פטרסון המתופף כבר לא אהוב במחנה הבי ג'יז והוא נבעט ממנו.

פטרסון: "קיבלתי מכתב מבארי וממוריס שבו כתוב שהם לא מעוניינים להיות בקשר איתי. מכייוון שאני שותף בלהקה, מבחינה חוקית, נאלצתי להעביר את העניין לעורכי הדין שלי ולבקש מהם לפרק את השותפות ששמה הבי ג'יז. אני מתכוון להמשיך לפעול תחת השם הזה, גם אם אצטרך להביא אנשים אחרים במקום האחים גיב".

פטרסון ערך סיבוב תקשורתי גדול עם העניין הזה ואמר לרקורד מירור: "אני עדיין נסער. עשינו צילומים בטופ אוף דה פופס והכל הלך כשורה ופתאום המכתב הזה הגיע מהנהג של רוברט סטיגווד. פשוט ככה. בלי שיחת טלפון. תמיד הגעתי להופעות ולא עשיתי צרות ותמיד שמתי את הלהקה בראש העדיפויות שלי. אני חש כאילו המשפחה שלי העיפה אותי".

הנהלת הלהקה הגיבה לטענותיו, תוך שימוש מניפולטיבי בראשי התיבות של שם הלהקה: "האחים גיב הופיעו מזה שנים רבות תחת השם הבי ג'יז, שזה ראשי התיבות של בארי גיב. לאחים גיב אין בעיה שקולין פטרסון יפעל בראשי התיבות של שמו".

מוריס גיב הוסיף פרשנות משלו: "ראשי התיבות הם BROTHERS GIBB וככה זה יישאר תמיד".

ב-1 בספטמבר 1969 פרסם עיתון המוזיקה הבריטי NME, שקולין פטרסון אינו המתופף של הבי ג'יז יותר. פטרסון היה מאד ממורמר מכל המצב: "קיבלתי מכתב מבארי ומוריס גיב ובו נאמר לי שהם לא רוצים יותר להיות בקשר איתי. בגלל שאני שותף עסקי בבי ג'יז, אין לי ברירה אלא לפנות לעורכי הדין שלי, שיעזרו לי להתיר את הקשר העסקי הזה שנקרא בי ג'יז. אני מתכוון להמשיך לפעול מוזיקלית תחת השם הזה, גם אם זה אומר שאקים להקה אחרת".

בספטמבר 1969 הפסיד פטרסון במשפט נגד האחים גיב. בארי גיב: "קולין איבד עניין בלהקה ובהקלטות האחרונות שנקבעו איתו הוא בכלל לא הגיע ורק אמר שנתקשר אליו אם נצטרך אותו באולפן. חבר להקה אמיתי לא נוהג כך. הוא אמר שהלהקה לא תשרוד בלי רובין. ובכן, אני לא זוכר שקולין הוא מגיד עתידות".

ב-13 בספטמבר 1969 פורסם במלודי מייקר – המתופף לשעבר של הבי ג'יז דורש התנצלות.

קולין פיטרסן, המתופף שפוטר על ידי האחים בארי ומוריס גיב, התנגד לכך שהשניים יוצגו כבי ג'יז בלעדיו. הוא דרש התנצלות מה-BBC בעקבות הופעתם של שני האחים בתוכנית הטלוויזיה, טופ אוף דה פופס, בשבוע שעבר, עם השיר DON’T FORGET TO REMEMBER. "ה-BBC קיבלו הודעה שהתקליטון הזה נעשה על ידי ההי ג'יז עם קולין פיטרסן. לכן הפעולה שלהם בשימוש רק באחים גיב הייתה שגויה", נאמר בהודעה שפורסמה מטעמו של פיטרסן.

דובר ה- BBC מסר, בזמן עריכת הגיליון, שהם עדיין לא קיבלו שום הודעה מפיטרסן שאומרת שהוא ינקוט בצעדים משפטיים. "אם זה עניין משפטי, זה יעבור למחלקה המשפטית שלנו לבחינה", אמר הדובר.

רוברט סטיגווד המנהל אמר: "מר פיטרסן מתעלם מכך שהוא הצטרף לבי ג'יז רק בשנת 1967, אז האחים גיב הופיעו תחת השם הבי ג'יז - שהם ראשי התיבות של בארי גיב - במשך שנים רבות לפני התאריך הזה. לכן הבי ג'יז ימשיכו להופיע כבי ג'יז".

אז מהבי ג'יז נותרו רק שניים - בארי ומוריס, שעבדו על סרט וקליט בשם CUCUMBER CASTLE. רובין המשיך בקריירת סולו ובהפניית גבו לשני אחיו. העתיד של הבי ג'יז נראה עגום לעת עתה...

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.