top of page
Search
  • Writer's pictureNoam Rapaport

עכשיו גיליתי שהעולם הוא עגול: כרונולוגיה של להקת הבי ג'יז 1969-1967

Updated: Mar 17



ברוכים הבאים לעולם של להקת הבי ג'יז בימי סוף הסיקסטיז, כשהיא הייתה אחת הלהקות המצליחות יותר בשטח. בניגוד לסרט הרשמי עם סיפור הלהקה (HOW CAN YOU MEND A BROKEN HEART) אני מביא לכם פה, לאחר איסוף ומחקר רבים, כרונולוגיה ובה הסיפור המעניין ולעתים גם עגום יותר, שנועד לשפוך אור אמיתי על שלושת האחים גיב ועל מי שעבדו לצדם.


חברי הלהקה:

בארי גיב - שירה, גיטרת קצב

רובין גיב - שירה, פסנתר, אורגן

מוריס גיב - שירה, בס, מלוטרון

וינס מאלוני - גיטרה

קולין פטרסון - תופים


רבות נטען כי שם הלהקה המצליחה הזו נלקח מראשי התיבות של שם האח הגדול בה - בארי גיב, אבל אין הדבר נכון כי האחים גיב סיפרו שלקחו את האותיות בי וג'י משמות שני חברים קרובים שעזרו להם בתחילת דרכם - ביל גוד ושדרן רדיו בשם ביל גייטס (לא איש המחשבים הידוע).


ב-3 בינואר בשנת 1967, עלו שלושת האחים גיב (בארי, רובין ומוריס מלהקת הבי ג'יז) על ספינה שחרטומה פנה מאוסטרליה לכיוון אנגליה. הם היו נחושים להצליח שם, שמונה שנים לאחר שמשפחת גיב עברה ליבשת הרחוקה.


בארי גיב: "עצרנו בדרך בהודו. אחר כך הגענו למזרח התיכון. שם טיילנו קצת במצריים והפירמידות. ומצאנו שם דברים מדהימים שנמכרו בשווקים המקומיים. שם קנינו בקבוקים של DEXEDRINE. משם הפלגנו הלאה בספינה אבל אפשר לומר שהראש שלנו לא הפליג אלא ריחף".


כשהגיעו הבי ג'יז לאנגליה, הגיע השיר SPICKS AND SPECKS למקום הראשון במצעד האוסטרלי. אבל בלונדון לא שמעו עליו כלל.


בארי גיב: "צעדנו ברחוב דנמרק, שזה רחוב קטן אך גדול מאד לכל מי שחיפש מו"ל של שירים. זה היה ה-רחוב שם. ברחוב זה פגשנו את המנהל של להקת THE SEEKERS ואת המנהל של קליף ריצ'ארד. כולם אמרו לנו שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו כי אופנת הלהקות תמה. התגוררנו בדירה עלובה והופתענו מאד כשאמא שלנו התקשרה מאוסטרליה לבשר לנו שמישהו בשם רוברט סטיגווד חיפש אותנו. לא ידענו כלל מי זה".


רוברט סטיגווד היה שותף בחברת NEMS של בריאן אפשטיין. הוא קיבל את המעטפה שנשלחה על ידי אבי הלהקה, התרשם מההרמוניות וזימן את האחים למשרדו (מה בדיוק קרה באותו רגע? תקראו על כך בספר שלי, "ביטלמאניה!")



בארי גיב: "סטיגווד נראה רשמי מאד, עם פאות לחיים מוקפדות וחליפה יקרה. בפגישה עמו הוא העניק לכל אחד מאיתנו 200 ליש"ט כדי שנקנה לנו בגדים אופנתיים. לקחנו את הכסף והלכנו לרחוב קארנבי. אני קניתי גלימה של כומר, לבשתי אותה וכך חזרתי למשרדים של NEMS. כשנכנסתי למעלית נכנס איתי מישהו שהתחפש לקאובוי. היה זה אריק קלפטון שלבש בגדים של קאובוי. כך עלתה המעלית באיטיות לכיוון המשרד, כשבתוכה עומדים באופן הזוי כומר וקאובוי. אלו היו הזמנים".


ב-25 בפברואר 1967 פורסמה בעיתון NME מודעה על התקליטון הבריטי הראשון של הבי ג'יז. בעטיפה נראים שלושת האחים עם המתופף, קולין פטרסון, שזה עתה הצטרף. בביקורת על התקליטון בעיתון זה נכתב כי הוא "נשמע קצת מיושן אך עדיין טוב".

פטרסון: "הכרתי את הבחורים עוד קודם לכן, באוסטרליה, וכבר אז דיברנו על האפשרות שאצטרף אליהם. הגעתי לפניהם ללונדון במטרה לבדוק אפשרות לפתח קריירה כשחקן קולנוע, אבל עסק הקולנוע כה איטי שהבנתי שאצליח מהר יותר עם הבי ג'יז".


פטרסון היה סוג של שחקן ילד-פלא באוסטרליה, שהצליח בנעוריו, ושנים לאחר מכן ניגן בלהקת STEVE AND THE BOARD. עם פטרסון לצד האחים גיב, ניגשו הארבעה לבצע הופעת מבחן מול רוברט סטיגווד, בתאטרון סאביל בלונדון, כדי לבדוק האם הם מתאימים לצאת להופעות כלהקה.


רובין גיב: "ידענו שקולין יגיע לפנינו לאנגליה והוא חיכה לנו בתחנת WATERLOO כשהגענו לשם לראשונה. הוא דאג לבית הראשון בו גרנו שם, אבל האמת היא שלא הוחלט מראש שהוא יהיה המתופף שלנו. זה קרה באופן טבעי. היינו צריכים ללכת לאולפן הקלטות, הוא היה איתנו ולא היה לנו מתופף, אז ביקשנו ממנו להצטרף".



במרץ 1967 החלו הבי ג'יז להקליט הקלטות דמו בלונדון, באולפני פולידור. המטרה הייתה לסיים בניית שירים לתקליט שלם. הלהקה הייתה שם כשבוע כשבאחד הסשנים לפתע קרתה הפסקת חשמל שהציתה רעיון לשיר...


בארי גיב: "כשזה קרה, התיישבנו בחושך בחדר המדרגות בבניין האולפן והיה שם הדהוד מקסים שאיתו סיימנו לכתוב בהצלחה את השיר על אסון המכרה.



ב-7 במרץ 1967 נכנסו הבי ג'יז לאולפני IBC בלונדון, כדי להקליט את תקליט הבכורה שלהם באנגליה. אז הצטרף אליהם גם גיטריסט ושמו וינס מאלוני, שעבד עד אז למחייתו כמוכר בסוכנות רכב. מוריס הוא שהזמין אותו להקלטות.

מאלוני: "הייתי אז מיודד עם להקה אוסטרלית אחרת שהגיעה לאנגליה ושמה THE EASYBEATS. אחד מחבריה אמר לי לפתע שלהקה אוסטרלית אחרת, בשם הבי ג'יז, בדיוק הגיעה לעיר. איכשהו השגתי את המספר של הבי ג'יז ומוריס ענה לטלפון והזמין אותי להקלטה. הוא נתן לי כתובת ושאלתי גיטרה מהארי ונדה (חבר ה- EASYBEATS). נסעתי ברכבת לאולפן וביום הראשון הקלטנו את NEW YORK MINING DISASTER 1941".


לא היה אסון במכרה בניו יורק בשנת 1941, למרות שהיה אחד במקינטייר, פנסילבניה, שבו נהרגו שישה בני אדם. השיר, עם זאת, קיבל השראה מעורפלת מהטרגדיה שבדרום ויילס. ב-21 באוקטובר 1966 נהרגו 144 בני אדם, 116 מהם ילדים, כאשר פסולת של מכרה החליקה במורד צלע הר.


בביוגרפיה שנכתבה על הלהקה, מוריס גיב מצוטט כמי שאומר שהשיר הוא "גניבה מוחלטת מהביטלס", אם כי מאוחר יותר הוא חזר בו.


שיר נוסף שהוקלט, ויפתח את התקליט, היה TURN OF THE CENTURY. מוריס גיב אמר עליו:

"אני זוכר היטב את הצ'מבלו שהקלטנו בשיר הזה. רצינו את הכלי הזה כי שמענו את השיר MATTHEW AND SON, של קאט סטיבנס, שהיה בו את הכלי הזה. אבל כשהיינו באוסטרליה, לא יכולנו למצוא צ'מבלו עתיק שכזה. אז כשהקלטנו בלונדון, ביקשתי מרוברט סטיגווד שישיג לנו את הכלי הזה. הוא הבטיח לנסות ולמחרת חיכה לי באולפן הכלי היפהפה הזה ונדהמתי. ניגנתי את כל תפקידי הצ'מבלו בתקליט שלנו. זה היה כלי הנגינה החלומי ביותר שלי אז".

למעשה, בשיר של קאט סטיבנס זה לא צ'מבלו כי אם פסנתר מדגם TACK PIANO.


אחד השירים הבולטים שיהיה בתקליט נקרא EVERY CHRISTIAN LION HEARTED MAN WILL SHOW YOU, בין השאר בזכות צליל המלוטרון השופע בו. הוא הוקלט ב-11 באפריל 1967 - כשרוברט סטיגווד ביקר באולפן, עם שותפו ומנהל הביטלס, בריאן אפשטיין.

בארי גיב: "זה שיר שנוצר על המקום. אני זוכר שבנינו את השיר בעוד רוברט ובריאן מביטים בנו מלמעלה. עם מוריס במלוטרון ואנוכי בגיטרה - יצרנו את זה".


על ההשראה לשיר סיפר בארי לעיתון רקורד מירור: "כשהייתי ברומא, כתבתי שיר על החוויה שלי משם לתקליט שלנו. סגנון השיר מתאים לפסקול סרט על האימפריה הרומית. אני מאד אוהב לחקור היסטוריה - זה הדבר הטוב היחיד שהייתי בו בבית הספר. עזבתי את בית הספר בגיל 13. אין לי השכלה ואני הראשון להודות בזה".


ב-14 באפריל 1967 יצא התקליטון עם השיר NEW YORK MINING DISASTER 1941. התקליטון יגיע במאי 1967 למקום ה-12 במצעד המכירות הבריטי.


(כותרת ותמונת כתבה שפורסמה על הבי ג'יז בשנת 1967 בעיתון הארץ)



ב-17 באפריל בשנת 1967, הקליטה להקת הבי ג'יז את סשן הבי.בי.סי הראשון שלה. זה שודר לאחר מספר ימים בתוכנית הרדיו THE SATURDAY CLUB.


הלהקה נאלצה, כמו כל אמן או להקה אחרים שביקשו להקליט את שיריהם לבי.בי.סי, לעבור אודישן. הוועדה שבחנה אותה סיכמה בהתלהבות שהבי ג'יז בהחלט ראויה. באותו יום בו הקליטו הבי ג'יז ארבעה משיריהם לתוכנית, סיפקו שם האחים גיב גם קולות רקע להקלטה של להקה אחרת ושמה THE GNOMES OF ZURICH.


בארי גיב אמר בזמנו: "תוכניות כמו זו של הבי.בי.סי עוזרות לנו מאד להתגבש כלהקה מופיעה. יש לנו את וינס מאלוני הגיטריסט וקולין פטרסון המתופף, שמעבים את הצליל שלנו. זה היה כמו 'ובכן, הנה אנחנו שלושה אחים אבל אנחנו צריכים להיראות להקה, אז נוסיף עוד שניים'. התדמית הלהקתית הזו נבנתה על ידי המנהל שלנו, רוברט סטיגווד וזה כמובן מצליח".



ב-14 ביולי בשנת 1967 היה אמור לצאת באנגליה תקליט פופ-פסיכדלי מקסים ללהקת הבי ג'יז ושמו BEE GEES' FIRST. כך נכתב בויקיפדיה, אך האמת היא שהתקליט נדחה לצאת ב-28 בחודש, בגלל שציור העטיפה של קלאוס פורמן התעכב.

Turn Of The Century / Holiday / Red Chair Fade Away / One Minute Woman / In My Own Time / Every Christian Lion Hearted Man Will Show You / Craise Finton Kirk Royal Academy Of Arts / New York Mining Disaster 1941 / Cucumber Castle / To Love Somebody / I Close My Eyes / I Can't See Nobody / Please Read Me / Close Another Door


הרבה טועים לחשוב שזה אריך הנגן הראשון של האחים למשפחת גיב אך קדמו לו שני תקליטים שיצאו רק באוסטרליה, עת היו שלושת האחים שם.


בתוך העטיפה, שמציגה מתחת לתמונה עמם גם איור צבעוני מאת קלאוס פורמן (חבר של הביטלס והאיש שצייר להם את ריבולבר) מסתתרים שירים נפלאים, שרוח הביטלס מרחפת מעליהם.


הדמיון הסגנוני לביטלס הביא את עיתון דיסק לפרסם, עם יציאת השיר כתקליטון, שהוא נכתב בידי ג'ון ופול. על כך הגיב אז רובין ש'זה קישקוש מוחלט! תמיד כתבנו את השירים שלנו והתחלתי לכתוב אותם כבר בגיל עשר, עוד לפני ששני חברי הביטלס בכלל עלו על במה. אנשים יגידו את מה שבא להם אבל אם הם לא מאמינים, הם מוזמנים לשאול את אחיי'.





באותו עיתון דיסק גם פורסמה בהמשך ביקורת על תקליט זה: "קשה מאד להיות אובייקטיבי כלפי הבי ג'יז. כי תמיד יש במחשבה את התמונה של ג'ון לנון צץ לפתע, בשנת 1971, ומודיע לתקשורת שהוא עבד על כולם וכי הוא באמת כתב את שירי אותה להקה עם פול. אבל עדיין, זה לא יכול להיות רע, נכון? כל מה שנשמע דומה לביטלס שווה האזנה".


מוריס: "הבעיה היא שבכל ראיון שואלים אותנו תמיד את אותן השאלות. כמו למשל מקור השם שלנו או מה הן ההשפעות על המוסיקה שלנו. בנוגע להשפעות - כשאמצא מה הן, אשיב לכם. כל מי ששמענו עד כה השפיע עלינו בצורה זו או אחרת. ביל היילי היה מהראשונים שהשפיע עלינו, כשרק התחלנו להופיע בתור ילדים. חיממנו אותו באיזה תיאטרון והיינו אמורים לעשות 'תזמורת בצורת' לצלילי השיר YOUNG LOVE של טומי סטיל. אבל האידיוט שהיה אחראי על השמת התקליטון של סטיל להשמעה, שבר אותו בטעות. נאלצנו לעלות לבמה ולשיר באופן חי את השיר היחיד שידענו - LOLLYPOP.


הרבה הישוו אותנו לביטלס. אולי כי גדלנו במנצ'סטר, שלא רחוקה מליברפול. יכול להיות שמזג האוויר הקר הוא שהשפיע על כך. השירים שלנו נכתבים על ידי, עם רובין ובארי, אחינו הגדול. וינס הגיטריסט וקולין המתופף מציעים פה ושם רעיונות שאנו משתמשים בהם, אך נראה לי שהם נזהרים לא להיכנס לטריטוריית הכתיבה שלנו, כדי לא להרוס את הסגנון המוסיקלי. כרגע יש לנו כמאתיים שירים שמחכים להקלטה. כרגע אנו גאים מאד בשיר 'מאסאצ'וסטס', שלקח לנו רבע שעה לכתוב ושלושה טייקים להקליט. זה שיר נחמד וקליט אך התקליטון הבא שלנו, שייקרא WORLD, יהיה מורכב יותר. אנחנו משקיעים בו מאמץ רב יותר. אולי נוסיף לו כלי קשת. אני עדיין לא בטוח בנוגע לכך. החזרות שלנו על השירים נערכות כבר במהלך ההקלטות עצמן".


בשלב זה רובין נכנס לשיחה ולחש: "הסיבה העיקרית לכך היא שחזרות מוסיקליות, שנמשכות בדרך כלל מספר ימים, ימאיסו עלינו את השירים כשיגיע הזמן להקליטם. וזה אנו לא רוצים שיקרה".


ב-9 באוגוסט 1967 הקליטו הבי ג'יז שיר אחד ושמו MASSACHUSETTES. חברי הלהקה מעולם לא היו שם. השיר נועד במקור ללהקת THE SEARCHERS, כשבסוף החליטו האחים להקליטו בעצמם. בארי גיב: "לא רצינו להקליט את זה אבל המנהל שלנו התעקש".


רוצים להיות חברים במועדון המעריצים החדש של הבי ג'יז באנגליה? תמורת חמישה שילינג תקבלו תמונות חתומות, תג של הבי ג'יז ומכתב ברכה. מנהלת המועדון היא ג'ולי בארט.


רובין גיב סיפר שהשיר MASSACHUSETTES הוא סוג של ניצחון מר עבורו: "כשהשיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי נקלעתי לתאונת רכבת איומה בה כמעט נהרגתי".


ב-5 בנובמבר בשנת 1967, נסע רובין גיב עם חברתו, מולי, ברכבת ללונדון, שנקלעה לתאונה קשה שהרגה 51 אנשים ופצעה המונים.


אז נכנסתי לארכיון העיתונות שלי, נגשתי אל יום המחרת ושלפתי מספר פרטים על התאונה. תיכף נחזור גם לרובין גיב. מסתבר שהייתה זו פגיעה רצינית במסילת הרכבת שגרמה לרכבת, בקו HITHER GREEN, לסטות ולהתרסק בשעה רבע לשמונה בערב. רק הקטר נותר במקומו על הפסים. קרונות רבים מאחוריו התהפכו. הנהג ועוזרו נוקו מיד מכל אשמה ובעיתונים הבריטיים מיהרו לציין שזו תאונת הרכבת הקשה ביותר בעשר השנים האחרונות (מאז ה-4 בדצמבר 1957 בה התנגשו שתי רכבות). הגשם לא ריחם והיקשה על החיפושים של כוחות ההצלה בשעות החשכה. רבים מהניצולים ישבו בהלם ומיררו בבכי על כאביהם ויותר על הפחד מלגלות כי יקיריהם שנסעו איתם ברכבת אינם יותר בין החיים.


רובין מיהר להוציא את חברתו, מולי בת ה-19 (ובהמשך אשתו), מהקרון הפגוע. השניים עשו את דרכם בחזרה מהייסטינגס ללונדון אחרי שבילו את סוף השבוע בבית הוריה. ולעזור לאנשים רבים שנזקקו בשטח לעזרה. גיב, חודש לאחר מכן לרקורד מירור: "באותו רגע חשבתי על אלוהים. כי לא נפצעתי, תודה לאל, ולכן חשתי שתפקידי לעזור מיד לאחרים שנלכדו בהריסות. אבל תאונת הרכבת הזו השפיעה עליי מאד, בראיית החיים". לעיתון DISC סיפר אז: "שמעתי רעש מוזר ומיד אחריו התהפכנו. שלפתי את חברתי מתחת למושב וקפצנו מחלון החוצה". הוא אושפז לזמן קצר בבית החולים ושוחרר לאחר מכן למנוחה בבית הוריו.


תאונת הרכבת השפיעה עליו לכתוב גם את השיר REALLY AND SINCERELY, שתקליט הלהקה לתקליטה השני.


ב-25 בנובמבר 1967 הגיע התקליט הראשון של הבי ג'יז לשנה זו למקום ה-8 במצעד הבריטי ובדצמבר 1967 יצא התקליטון WORLD.


ינואר 1968 ובארי גיב נמצא בדירת מנהלו ביחד עם אחיו מוריס. שם הוא נח לאחר שהלהקה חזרה ללונדון מאיסטנבול לאחר שסיבוב ההופעות שם קוצר עקב 'תשישות עצבים'. כתב עיתון מלודי מייקר הבריטי בא להוציא ממנו שם כמה מילים.


בארי: "כיום זה לא הלהקות שמוכרות תקליטים אלא השירים. אם הסטונס היו מקליטים משהו רע - זה לא היה נמכר. קחו לדוגמה את להקת WARM SOUNDS. היה להם להיט בשם BIRDS AND BEES. אנשים קנו את השיר הזה בכמויות, אבל לאחר מכן לא קרה שם כלום. טוב שיש לנו מבחר גדול מאד של שירים להציע לקהל, שבינתיים אוהב אותנו מאד".

על עצירת סיבוב ההופעות באיסטנבול: "לא היה לנו רגע אחד לנוח בסוף השנה הקודמת. התיכנון שלנו היה לנפוש בחג המולד, אך העבודה גברה עלינו ומצאנו את עצמנו עובדים ללא הרף. ואז גילינו שהמנהל שלנו סגר לנו הופעות באיסטנבול. חשבנו שנטוס לשם ונצליח לנוח באיסטנבול לפחות יום אחד. אבל התמוטטנו שם ונאלצנו להגיע לבית חולים לבדיקה. לאחר מכן שיחררו אותנו משם כדי להופיע. בסוף התמוטטנו".


על הלהקות העכשוויות: "אני חושב שלהקות כמו TRAFFIC ו-CREAM יהיו גדולות מאד השנה. CREAM תהיה להקת הבלוז מס' אחת בעולם השנה. כך אני צופה. אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע השנה. אם ניכשל, נמצא לנו מטרה חדשה ונכוון אליה. אין רגע אחד בו אפשר ליהנות מהפסגה. זו טעות איומה שעלתה ללהקות רבות ביוקר, כי אפשר ליפול משם במהירות הבזק. אנחנו היינו ברי מזל עד כה ולמזלנו לא הציבו מישהו מאיתנו ככוכב בלהקה על חשבון השאר. ללהקה יש סיכוי קטן יותר להיפגע מהקהל, שיכול להיות הפכפך באופן ברוטאלי".


בינואר 1968 יצא התקליט השני של הבי ג''יז באנגליה - HORIZONTAL. בסוף מרץ הוא יגיע במצעד הבריטי למקום ה-16.

World / And The Sun Will Shine / Lemons Never Forget / Really And Sincerely / Birdie Told Me / With The Sun In My Eyes / Massachusetts / Harry Braff / Day Time Girl / The Earnest Of Being George / The Change Is Made / Horizontal


בזמנו קיבל התקליט תגובות מעורבות מהמעריצים. יש בו אווירה אפלה יותר מאשר רוב אלבומי הבי ג'יז, אם זה במילים או בצליל. שום דבר לא קל ועליז פה, אפילו לא שירי ה"נונסנס", שבהם לימונים מנסים לשכוח והקהל גאה לראות את הארי בראף מנצח במירוץ מכוניות.



אפרופו השיר HARRY BRAFF, בארי גיב סיפר: "זה נכתב במהלך לילה שיכור. הבחור שפעם היה נשיא פולידור רקורדס באנגליה הזמין אותנו לבוא אליו הביתה. הבחור הזה באמת יכל להפיל אותנו, אז לא הייתה לנו ברירה. בילינו את כל היום והלילה בבית של הבחור הזה והוא היה שיכור כלוט. כולנו היינו שיכורים בסוף הלילה. 'הארי בראף' בא מזה. באמצע הלילה, כשחזרנו מהבית של הבחור הזה, הלכנו והערנו את המנהל שלנו, רוברט סטיגווד, בדירה שלו בלונדון, והוצאנו אותו מהמיטה בשלוש לפנות בוקר, כדי שנוכל לשיר לו את השיר הזה. זה מדהים כמה אתה יכול להיות נלהב".


ההוצאה האמריקאית של האלבום הייתה שונה מעט בעיצוב העטיפה, ממה ששוחרר במקומות אחרים בעולם.