top of page
Search
  • Writer's pictureNoam Rapaport

מיטב הלהיטים בשלושים ושלושה סיבובים ושליש לדקה

Updated: Feb 24





בימי ילדותי ונעוריי תסס שוק התקליטים גם הודות לאוספי להיטים שיצאו ואיגדו לנו רבים מהשירים הידועים במסלול הקשבה אחד. לא פעם, כשאני נתקל שוב בתקליטים אלו, מציף אותי רגש נוסטלגיה מתוק. עדיין, תמצאו פה, בסקירה שלי, כמה מהם שלדעתי לוקים בחסר. אל תשכחו - אחרי הכל זה עניין של טעם, ועל טעם וריח - אין להתווכח ולא להתנגח.

אז הנה סקירה שלי את כמה מהם. בטח יש פה גם תקליט שאתם גדלתם עליו, כמוני.


אלבום הלהיטים של להקת סמוקי, שיצא בשנת 1977.


קודם כל, חשוב להתחיל מהעיקר; להקת סמוקי היא כריס נורמן, הזמר בעל הקול הצרוד שאי אפשר לטעות בו. לצערי, ההופעה שהביאו לארץ, תחת המותג סמוקי, לא הייתה איתו. זה כמו להביא לשולחן במסעדה מנת שיפודים, כשהמלצר מגיע אליך ובידו אכן צלחת אך בה רק סלט, צ'יפס ומקלות שיפודים ללא בשר. הבנתם את העניין. עכשיו אלך לתקליט הזה.


את התקליט הזה הכרתי כנער באייטיז. כמובן שהוא היה בתוך אוסף תקליטים של חברה של אחותי הגדולה. התמונה בעטיפתו הראתה ארבעה בחורים שהזמינו אותי לשמוע את להיטיהם. נו, אז למה לא? הייתי אז נער צעיר, חסר הגנות ומוכן לפיתויים.


המחט נחתה על תחילת הצד הראשון בתקליט והצלילים של הלהיט הטרי יחסית אז של סמוקי, LAY BACK IN THE ARMS OF SOMEONE, נזלו מהרמקולים. תוך שניה התאהבתי בזה. יש משהו יפהפה בשיר הזה שהוא מעבר להסבר במילים. מין תחושה שכזו. הוא כמו כרית נוחה להניח עליה את הראש.


ממשיכים באותו צד. יש בו עוד שני שירים שאני מ-מ-ש אוהב. הם מזכירים לי את הרדיו הישראלי של הסבנטיז ותחילת האייטיז; IF YOU THINK YOU KNOW HOW TO LOVE ME שגם הוא בלדה והשיר שחותם את הצד הראשון, I'LL MEET YOU AT MIDNIGHT הקצבי ומשובב הנפש. אין מישהו שיכול לשיר את זה טוב יותר ממאסטרו נורמן.



צד ב' נפתח עם LIVING NEXT DOOR TO ALICE, הלהיט שבאמצע הניינטיז לקחו אותו בהולנד ודחפו לתוכו, כמלפפון רקוב בתוך עוגת שמנת, את המשפט WHO THE FUCK IS ALICE. זו בדיחה חסרת טעם שהכתימה את השיר הנהדר שכתבו צמד כותבי השירים, מייק צ'אפמן וניקי צ'ין (שכתבו להיטים גם ללהקת סוויט ולסוזי קוואטרו). השניים הפיקו גם את להקת סמוקי והציעו להם לבצע את השיר שהוקלט במקור (בשנת 1972) על ידי הרכב ווקאלי מאוסטרליה בשם NEW WORLD. הביצוע של סמוקי הפך ללהיט גדול. תגידו מה שתגידו, שיר טוב לא חייב להיות בעל מסר פילוסופי או בועט או פוליטי. תביאו לי שיר על בחור שבור לב, ששכנתו מזה 24 שנים עוזבת לפתע. ולא משנה שיש שכנה אחרת בשם סאלי (יצא פה במקרה, בעברית, היפוך השם "אליס) שרוצה אותו. הוא רוצה רק את אליס.


אוקי, אז אסכם זאת כך. מעולם לא עקבתי אחרי הקריירה של להקת סמוקי ולא נמשכתי להקשיב לאלבום רגיל שלה. אבל אלבום האוסף הזה הוא הדבר הכי טוב שלה מבחינתי. יש בו את כל הלהיטים שאני אוהב שלה (חוץ מהיעדר ביצועה את להיט העבר NEEDLES AND PINS והשיר STUMBLIN' IN - הדואט המצליח של כריס נורמן וסוזי קוואטרו - אבל זה כבר סיפור אחר ומאוחר יותר...).


אז במקרה הזה, אלבום האוסף הוא בהחלט טוב למי שלא צריך יותר סמוקי מזה (כמוני). לא סתם כתבו בביקורת עליו בביקורת בעיתון רקורד מירור הבריטי ש"זה אלבום שיצא כדי לסחוט את הטיפות האחרונות של הכסף מכל הבום הזה של סמוקי, אבל זה יעיל אם אין לכם את כל האלבומים שלהם".


על אלבום האוסף שיצא לסטיבי וונדר בשנת 1982 ושמו ORIGINAL MUSIQUARIUM 1.


זה היה ההמשך לאוסף הקודם שלו, LOOKING BACK, כשבחברת התקליטים ידעו שהאוסף הזה יימכר היטב וגם סטיבי ידע כמה זה חשוב שייצא; אחרי הכל, הוא בזבז מיליונים של דולרים על הבתים שלו, האולפן ושאר הוצאות גרנדיוזיות. רואי החשבון שלו אמרו לו שהוא לקראת פשיטת רגל. לכן, כאשר הנשיא של חברת התקליטים מוטאון, ברי גורדי, הציע לו פרס של 2 מיליון דולר עבור הוצאת אוסף זה, סטיבי ביקש להגדיל את הסכום לשלושה מיליון, עם הבטחה שיוסיף ארבעה שירים חדשים. גורדי הלך על זה.


יציאת האלבום, במילוי החוזה שפג, חלה במקביל להסכם חדש לשבע שנים נוספות עם מוטאון, שפרטיו הכספיים נשמרו בסודיות לבקשתו של סטיבי, כשהוא לא להוט לחזור על תשומת הלב היתרה שהתקשורת נתנה להסכם המיליונים הקודם שלו. "אנשים חשבו שאני מסתובב עם 13 מיליון דולר בכיס", הוא התלונן. אבל הפעם היה ידוע שסכום העסקה היה נמוך משמעותית מההסכם הקודם.



לזכותו ייאמר שסטיבי לא רימה את גורדי בארבעת השירים החדשים, מה שלמעשה גרם לאלבום האוסף להרגיש כמו יצירה חדשה - תחבולה נוספת מנוצלת על ידי סטיבי ומוטאון עם הכותרת המוזרה, ללא מילים כמו "אנתולוגיה" או "להיטים גדולים" בכל מקום על העטיפה.


אז עכשיו אל האוסף; האמת? באלבום הזה נמצא הבשר של וונדר לאלו שאין להם את הכוח להקשיב לאלבומים הרגילים (והחשובים) שלו ובהם שירים רבים לא מוכרים. אחרי הכל, לוונדר היה כוח אדיר ביצירת שירים מלודיים שהתאימו להפוך ללהיטים. למרות שאם תשאלו אותי, איזה אלבום שלו אני הכי אוהב - אצביע ללא היסוס על INNERVISIONS. כי משהו באסופת השירים שם עושה לי התרוממות נפש. אבל עכשיו אחזור לאוסף הזה.

לראשונה קובצו להיטיו הגדולים, בתקופה המשמעותית ביותר שלו, במקום אחד. זה נפתח עם SUPERSTITION הפ'אנקי שמתמזג ל- YOU HAVEN'T DONE NOTHIN, עם קולות הרקע של הג'קסונים.



ואם זה לא מספיק כדי להלהיב, אז השיר השלישי בצד הראשון הוא LIVING IN THE CITY, עם הביקורת הנוקבת שלו, בה מושלך בחור תמים לבית הכלא, בגלל שעמד במקום הלא נכון בעת שאירע לידו שוד והמשטרה תפסה דווקא אותו.

כדי לא לתת למעריצים תחושה של אוסף משומש וחבוט, ועכשיו אנחנו יודעים מה הסיבה לכך,נוספו לאלבום הכפול הזה שלושה שירים שלא יצאו עד אז לאור, כשהבולט בהם הוא FRONT LINE עם אלמנט הפ'אנק שלו והמילים שמדברות על מלחמת ויאטנם.


שיר נוסף, וחדש אז היה הקטע החותם, DO I DO, שמרקיד ומקפיץ אך נמשך, לדעתי, יותר מדי זמן, ולאחר עשר דקות וחצי ממנו ועד לסיומו הוא כבר הופך לעוס ומתיש. חבל ששמו באקווריום המוזיקלי דג מתנפח מדי שכזה.


גם חסרים לי באלבום הזה שירים חשובים כמו DON'T YOU WORRY 'BOUT A THING או PASTIME PARADISE או THEY WON'T GO WHEN I GO או LATELY או HE'S MISSTRA KNOW-IT-ALL.


אז צר לי, אלבום האוסף הזה לא מספק אותי כדי ליהנות מעולמו של סטיבי וונדר כראוי. בשביל זה אני שולח אתכם, קודם כל, להקשיב לאלבומים TALKING BOOK, INNERVISIONS. FULLFILLINGNESS FIRST FINALE, SONGS IN THE KEY OF LIFE ו- HOTTER THAN JULY. תסיימו את אלו ואז אגיד לכם בבטחה שהקשבתם למיטב של וונדר בסבנטיז ועד 1980.


להזמנת הרצאות המוסיקה שלי: 050-5616459


אלבום האוסף הראשון של להקת ABBA, שיצא בשנת 1975.


התקליט הזה ללא ספק שונה מרוב אוספי 'הלהיטים הגדולים ביותר' כי לא פחות מחמישה שירים בו היו חדשים לחלוטין לקהל הבריטי. האם האלבום "מיטב להיטים" באמת מצדיק את הוצאתו רק כשנה וחצי לאחר שאבבא התפרסמה לראשונה כזוכת האירוויזיון? או שמא מדובר באפשרות לחמם מחדש שירים שלא הצליחו בעברם הקרוב?


האוסף נפתח בשיר שפיט טאונסנד, מלהקת המי, אמר בשנת 2009 שהוא מהאהובים עליו ביותר. זה הוא השיר S.O.S, שאנייטה (הזמרת הבלונדינית מהשתיים) סיפרה שההקלטה שלו לא הייתה קלה עבורה ועבור הזמרת השניה והברונטית, פרידה, שנאלצו לשיר את הפזמונים כמה וכמה וכמה פעמים כדי שזה יישמע מרשים.


כפי שציינתי, באלבום אין בדיוק את כל הלהיטים הגדולים. כמו, למשל, השיר PEOPLE NEED LOVE שיצא כתקליטון בשנת 1972 ולא ממש הצליח. אז יש בתקליט הזה לא מעט להיטים שיצדיקו את היותו אוסף מוצלח, אם כי לצידם יש כמה שירים עלומים יותר שהייתי מוותר עליהם.



אבל להיטים של להקת אבבא הם חוויה מיוחדת, שנשמעת כמוצר חם מבית הספר המושלם לכתיבת שירי פופ והפקתם. שיר כמו MAMMA MIA (עם שילוב הפסנתר והמרימבה לצד הקולות הנשיים המושלמים) הוא קלף מנצח. כמובן שיש פה את הלהיט WATERLOO, שזיכה את אבבא במקום הראשון באירוויזיון שנערך בברייטון בשנת 1974 (בו כוורת שלנו זכתה במקום השביעי).


בתקופה ההיא של הסבנטיז הייתה אופנה של להיטי פופ מסטיק (BUBBLEGUM POP) כשלהיטים רבים נשאו שמות עם שתי מילים זהות. שירים כמו SUGAR SUGAR של הארצ'יז, SOLEY SOLEY של להקת "אמצע הדרך", CO CO של הסוויט ועוד. גם אבבא עלו על הנוסחה הזו ויצרו שירים עם שמות כמו HONEY HONEY ו- RING RING, אבל עדיין עם הפקה מלהיבה ובשרנית.



אחד השירים האהובים עליי באוסף הזה הוא BANG A BOOMERANG שיש בו איזון מעניין בין המלודיה הרכה לקשיחות המלודית שמגיעה לפני כל פזמון. זה שיר בהחלט ערמומי מבית היוצר של בני אנדרסון וביורן אולבאוס. שיר נוסף שאהוב עליי מאד הוא SO LONG הרוקי. זה מסוג השירים שאני אוהב להקשיב להם בווליום גבוה. רוק-פופ נשי משובח להפליא.


בבריטניה, האלבום הזה היה מהראשונים שהתפרסמו בטלוויזיה, כשיצא שם באפריל 1976, והפך מיד לרב מכר היסטרי. מי ידע אז שבהמשך הדרך תפיק הלהקה הזו עוד כמה וכמה להיטים שעולם הפופ לא יהיה אותו הדבר בלעדיהם? זה מסוג התהיות המעניינות שתקליט אוסף זה גורם להן.



בתמונה: ההדפסה הישראלית שיצאה בשנת 1976. במקור יצא האוסף בעטיפה נפתחת אבל בחברה הישראלית בחרו לחסוך בעלויות והדפיסו את התמונה הפנימית כעטיפה הראשית ואילו את החלק השני של אותה עטיפה פנימית נפתחת הדפיסו כצד האחורי. טריק ישראלי ידוע. חוץ מזה, היש יותר מצחיק מלתרגם את I DO I DO I DOI DO I DO כ"כן, כן, כן, כן, כן"?

אז האם האוסף הזה באמת טוב? ובכן, הוא די טוב לטעמי אבל בעיקר כתחנה בדרך של אחת מלהקות הפופ הטובות יותר שיש.


האוסף של הבי ג'יז, שיצא בשנת 1969 בשם BEST OF THE BEE GEES.


הבי ג'יז ידועים בלהיטיהם הרבים ובשל כך יצאו לאחים גיב אוספים רבים, אך זה הוא תקליט האוסף הראשון שלהם. הקהל הרחב קנה אותו בהנאה ובמחשבה שהלהקה מאוחדת כתמיד. אבל בזמן צאת האלבום היה כבר רובין גיב מחוץ להרכב, כי פרש בגלל סכסוכים בעניינים מוזיקליים.

כמו כן, גיטריסט הלהקה, וינס מאלוני, ניגן בשירי האוסף הזה אך לא נמצא בתמונת העטיפה, שצולמה לפני כניסתו ללהקה.


בעיתון להיטון נכתב בזמנו בביקורת על אלבום זה: "בסך הכל, תריסר להיטיה הידועים והמוצלחים ביותר של אחת הלהקות המקוריות והמיוחדות ביותר בימינו, שהצליחה לשמור על טון להיטים רגוע בסוף המאה העשרים הקצבית והרועשת. תקליט מצוין של להקה מצוינת, שיהפוך במהירות לתקליט פופ קלאסי".



אז מה יש לנו כאן? האלבום נפתח עם השיר HOLIDAY הרגוע והקסום, שיצא באלבום הבכורה הבינלאומי של הבי ג'יז. אחריו מגיע הלהיט הגדול I'VE GOTTA GET A MESSAGE TO YOU, שיצא במקור באלבומה השלישי של הלהקה, IDEA. השיר הנפלא הזה נכתב מנקודת מבט של אסיר הנידון למוות, שנותרו לו רק כמה שעות לחיות והוא חייב להעביר מסר לאשתו. שיר פופ מושלם!


יש גם את השיר WORDS, שנכתב במקור לסרט בשם THE MINNI-AFFAIR, במטרה שקליף ריצ'רד ישיר אותו. זה כמובן לא קרה בסוף. זה היה השיר הראשון, בשנת 1968, בו אין הרמוניה של האחים גיב כי אם רק את קולו של האח הבכור, בארי, שיודע לשיר היטב. בעיניי, בארי גיב הוא זמר נשמה אמיתי ונדיר (ולכן אני סולח לו ולשני אחיו על הפלצטים האיומים של תקופת הדיסקו).



ואיך אפשר בלי I STARTED A JOKE הכובש, אותו שר רובין? הוא סיפר שנים לאחר מכן שהמאזינים מוזמנים לפרש אותו כראות עיניהם. "לנסות לפרש את השיר בעצמי יסיח את הדעת של המאזין ממנו".


השיר MASSACHUSETTS נכתב במקור על ידי האחים גיב בתקווה שלהקת THE SEEKERS תשיר אותו. בסוף הם החליטו לשמור אותו לעצמם. כך הם אספו לתיק ההצלחות שלהם עוד הישג. האחים לא היו במקום עליו שרו, אך הם אהבו את השם ולכן בחרו בו. רובין גיב סיפר שהשיר הזה הוא סוג של ניצחון מר עבורו: "כשהשיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי נקלעתי לתאונת רכבת איומה בה כמעט נהרגתי".


ויש עוד רגעים קסומים באוסף הזה. אם זה עם השיר EVERY CHRISTIAN LION HEARTED MAN WILL SHOW YOU רווי המלוטרון והאווירה הפסיכדלית. התקליט הזה נחתם בשיר NEW YORK MINING DISASTER 1941, שהפך לאחד הלהיטים המוזרים של אותה שנת 1967, שסיפר על אסון (פיקטיבי) במכרה פחם.


אז האם האוסף הזה שווה או לא? ועוד איך הוא שווה! ככה עושים מוזיקת פופ אמיתית. אל תחמיצו את ההנאה הזו. מתאים מאד לימי החורף הקרים בפרט ובימי כל השנה בכלל.


להזמנת הרצאות המוסיקה שלי: 050-5616459


האוסף GREATEST HITS של להקת סטילי דן.


ובכן, קודם כל זה קצת מוזר בעיניי לראות אלבום של להקה כה מתוחכמת זו שמקבל את השם הכי שבלוני שיש בתחום אוספי שירים. אבל מה שמקבלים באלבום הכפול הזה הוא מנה הגונה של השופרא דשופרא. וזה עוד לפני שיצא האלבום GAUCHO, שחתם לזמן מה את כל הסיפור.


חברת התקליטים, שידעה להגביר מכירות היטב, דאגה להוסיף למארז שיר שלא יצא קודם לכן. זה הוא HERE AT THE WESTERN WORLD, שהוקלט לאלבום THE ROYAL SCAM, אך בסוף הוחלט לשים אותו בצד.


ובכן, אין רגע דל אחד באלבום זה, שנפתח (איך לא) עם הלהיט DO IT AGAIN המהפנט. כרגיל אצל סטילי דן, המילים קשות לפירוש והבנה, אך הן יושבות באופן מושלם על מלודיה קליטה ועיבוד מהודק. זו נוסחת הקסם של המותג הזה, שהנהיג דונלד פייגן ביחד עם וולטר בקר.



כל שיר באלבום הזה עושה חשק לרוץ ולשמוע את האלבום השלם ממנו הוא הגיע, וזה כנראה הטריק השיווקי המקורי של חברת התקליטים. לפזר ממתקים קטנים שיגרמו לילדים לרוץ לחנות כדי לקנות עוד ועוד.


בין השנים 1972 - 1977 הוציאה סטילי דן שישה אלבומי אולפן. מספיק בשביל לדלות מהם אוסף ראוי. אך האם ראוי לקרוא לו "הלהיטים הגדולים ביותר?", שכן רובם הגדול לא הגיע למקומות גבוהים במצעדים, אבל הלהיטים הגדולים אינם ההישגים המסחריים של השירים כי אם הצלילים בהם המופקים להפליא.



מי שמכיר את הלהקה היטב, לא באמת זקוק לאלבום הזה, אלא אם כן אתם חייבים שיר אחד שלא הופיע עד אז באף מקום אחר. מי שרוצה לאסוף את כל חומריה במקום אחד, בשבילו יצא מארז הדיסקים CITIZEN. אבל אם יבואו אליי ויגידו, "יש לי פטיפון, אני לא מכיר(ה) את סטילי דן ואני רוצה להשיג משהו שיאגד לי את השירים הכי ידועים שלהם במקום אחד" - אכוון אותם לאלבום האוסף הזה ואוסיף, "אבל אם התאהבתם בזה, תחזרו אליי להמשך תדרוך".


בנובמבר בשנת 1982, יצא תקליט האוסף RECORDS של להקת פורינר.


להקת פורינר, שנקראה אז בארצנו גם בשם "נוכרי", הייתה באותה שנה אחרי הוצאת ארבעה אלבומים, כשאלבומה הרביעי עדיין היה מוצר חם במכירות. העולם טרם ידע אז שמלהקה זו ייצא להיט ענק נוסף בשם "אני רוצה לדעת מה היא אהבה" והספיקו ארבעה אלבומים כדי לספק מנת להיטים גדושה להרכבת אלבום אוסף מצליח ומוצלח זה.

זה האלבום הראשון שקניתי כנער של פורינר. הוא יצא בהדפסה ישראלית ואני זוכר כמה בהיתי בעטיפתו הנפתחת (עם התמונה הפנימית ובה ארבעת חברי הלהקה יושבים במסעדה. זה היה הרבה לפני עידן האינטרנט והשגת תמונות רבות בקלות שכזו. פעם, כל תמונה בעטיפה של אלבום הייתה עולם ומלואו. וכנער שרצה להבין עוד ועוד על עולם הרוק החדש שנגלה לו, בחנתי היטב את פרצופי ארבעת המוזיקאים וניסיתי להבין כל פרט קטן בשבריר השניה ההיא, כשהמצלמה תיקתקה מולם.



אז מה יש לנו כאן, בתבשיל הזה? ובכן, רוב השירים נאספו לתקליט מהגרסאות שיצאו בתקליטונים השונים. היוצא מהכלל בא עם גירסה אנרגטית בהופעה חיה לשיר HOT BLOODED, שלא יצאה עד אז לאור.


אה כן, והעטיפה באה עם חיתוך מגניב, כפי שנראה בתמונה הבאה:


מאז יצאו הרבה אלבומי אוסף לפורינר - אך אין אחד מהם שמשתווה מבחינתי למארז הזה. עם זאת, חסר לי פה מאד את הלהיט הגדול, BLUE MORNING BLUE DAY. הכיצד זה קרה?


להזמנת הרצאות המוסיקה שלי: 050-5616459


הנה התקליט הראשון שקניתי אי פעם של פול מקרטני ולהקת כנפיים, אי שם בשנות השמונים. הדפסה תוצרת הארץ. והמוסיקה שבפנים? מושלמת.


אין מה להתווכח עם העובדה שפול מקרטני היה החיפושית הפעילה ביותר לאורך כל אותו עשור (לא שכמות היא תמיד ערובה לאיכות). הוא גם היה זה שהוציא הכי הרבה תקליטונים שעמדו בכוחות עצמם, ללא קשר לאלבום כלשהו שלו. כמה שנים לפני צאת אוסף זה סיפר מקרטני על רצונו לאסוף את כל שיריו הפזורים לאוסף שייקרא COLD CUTS - AND HOT HITS. אבל הרעיון הזה הושם בצד כל פעם מחדש, כי למקרטני היה דחוף יותר להציג חומר חדש בפני הקהל. תעשיית הבוטלגים הרוויחה מהעניין וסיפקה לקהל הרחב אוספים שרקחה בעצמה מתקליטוניו השונים.


לבסוף יצא האוסף הזה, שנקרא WINGS GREATEST והיה צעד אחד לפני סיום החוזה של מקרטני עם חברת התקליטים EMI. אותה חברה החתימה את הביטלס באנגליה עוד לפני הפריצה הגדולה ועתה חש מקרטני שהגיע זמנו לנוע הלאה לכיוון הצעה טובה יותר מחברת CBS.



אין ספק שזה יכל להיות אלבום אוסף כפול. לפול היו מספיק חומרים בשביל זה, אך הוא כנראה נמנע מצעד זה בגלל האלבום המשולש, בהופעה חיה, שהוציא שנתיים לפני כן (WINGS OVER AMERICA). למרות השם המטעה, לא מדובר באוסף של להקת כנפיים אלא באוסף של פול מקרטני, כי התקליט מכיל גם את ANOTHER DAY ואת UNCLE ALBERT / ADMIRAL HALSEY, שהוקלטו לפני הקמת אותה להקה ופותחים את שני הצדדים של האוסף הזה.


מקרטני השקיע בעטיפת התקליט ואף שלח את אוברי פאוואל, מבעלי חברת העיצוב HIPGNOSIS, להר מושלג בשווייץ כדי לצלם שם את הפסל ששלח עמו. פאוואל הופתע מהצעד הזה כי חשב שפול קמצן בענייני תשלום לעיצוב עטיפות והנה הוא שולח אותו למשימה שדורשת תשלום נאה בהתאם. התוצאה בהחלט מרהיבה כשבעטיפה נראה הפסל ענקי. בפוסטר שצורף לתקליט נתגלה אותו פסל כמיניאטורה שולחנית.


מאז הוציא מקרטני את שיריו, מתקופת הסבנטיז, באוספים שונים. הם נקראו ALL THE BEST. אחר כך WINGSPAN וגם את PURE MCCARTNEY (עם סאונד משודרג להפליא), אבל יש משהו באוסף המושלג הזה שמחמם את ליבי אף יותר.


האוסף THE SINGLES 1969-1973 של הקארפנטרס.


כן, אני אוהב מאד את הקארפנטרס. מזה שנים אני מקשיב לשירי הצמד המשפחתי הזה ומתמוגג. את הדרך שלי לחופה, עם אשתי לעתיד המופלאה, עשיתי כשברקע התנגן השיר WE'VE ONLY JUST BEGUN, עם קולה המלטף של קארן.


ובכן, הקארפנטרס היו אחת התופעות המוזיקליות המצליחות יותר בסבנטיז. האח הבכור, ריצ'רד, ניגן בקלידים ועשה את העיבודים הגאוניים. אחותו הקטנה, קארן, תופפה היטב בתופים (לצד מתופפי סשנים מהשורה הראשונה ובראשם האל בליין) והעניקה את אחד הקולות הנשיים עתירי הנשמה והיפים ביותר שאני מכיר במוזיקה.


בנובמבר 1973 יצא אוסף הלהיטים שלהם. זה היה בשיא משמעותי בקריירה של השניים והוא בילה 115 שבועות במצעד המכירות של הבילבורד האמריקני.



זה היה השופרא דשופרא של התוצרת המוזיקלית הקלילה, מצד אחד, אך ערמומית מצד שני. מדוע ערמומית? כי השירים הקלילים הללו בנויים באופן כזה שנגעו גם בליבם של רוקרים רבים וקשוחים. אם זה CLOSE TO YOU משובב הנפש עם סולו החצוצרה של צ'אק פינדלי, TOP OF THE WORLD העליז או SUPERSTAR המרגש (שבמקור נכתב על ידי ליאון ראסל ודלייני בראמלט בשם GROUPIE). ומה עם RAINY DAYS AND MONDAYS? אני לא יכול להקשיב לשיר הזה ולהישאר אדיש. זה נוגע בי. זו מוזיקה לנפש.